לתרומה

דף הבית
הודעות הדוברת

סרטן צוואר הרחם 2015

25/01/2015

האגודה למלחמה בסרטן חברה ליוזמה של Cervical Cancer Action, כחלק מהיוזמה הוזמנה האגודה להשתתף בדיון בינלאומי שהתקיים ב-20.1.15 יחד עם מספר רב של נציגי מדינות מהעולם, ובמסגרתו הופצו הקווים המנחים החדשים של ארגון הבריאות העולמי -WHO, בנושא סרטן צוואר הרחם.

 

 

בהשוואה לממוצע ה- OECD:

  • שיעור ההיארעות (המקרים החדשים המאובחנים מידי שנה) של סרטן חודרני בצוואר הרחם בישראל הוא בין הנמוכים בעולם:

    שיעור ההיארעות הממוצע בישראל הוא 5.0 למאה אלף, נמוך יותר מארה"ב  ורוב מדינות אירופה. שיעור ממוצע התחלואה באירופה הוא 13.4 למאה אלף.

  • ממוצע ההישרדות היחסית לחמש שנים בנשים שאובחנו בשנים 2006-2011 עם סרטן חודרני בצוואר הרחם גבוה בישראל: 71.5% לעומת 66% בממוצע ב-OECD.

  • שיעור התמותה המתוקנן לגיל מסרטן צוואר הרחם בישראל ב-2011 נמוך בכ-38% ממוצע מדינות ה- OECD:י
    1.43 למאה אלף ביהודיות, לעומת 4.9 בממוצע ה- OECDי, 2.4בבריטניה, 2.3 בארה"ב.

 

 

היארעות סרטן חודרני וסרטן ממוקד של צוואר הרחם

סרטן צוואר הרחם אינו סרטן נפוץ בישראל ושיעורי ההיארעות של המחלה הם בין הנמוכים במדינות המערב.

 

דר' ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות של משרד הבריאות, מדווחת כי בשנת 2011:

  • אובחנו בישראל 244 נשים עם סרטן חודרני בצוואר הרחם: 195 יהודיות (80%),21 ערביות (9%), 28 "אחרות" (11%).
  • שיעורי ההיארעות מהמחלה בישראל, מתוקננים לגיל, הינם ביהודיות 5.42 למאה אלף, ובערביות, 3.25.
  • שיעורי היארעות אלה אינם שונים מהותית מהשיעורים שנצפו בשנת 1990 בנשים יהודיות (5.66) ובנשים ערביות (2.99).
  • שיעור ההיארעות הממוצע בישראל 5.0 למאה אלף, נמוך מארה"ב ומרוב מדינות אירופה. שיעור ממוצע התחלואה באירופה הוא 13.4.
    בגרמניה השיעור הוא 9.8, באוסטרליה 9.0, בארה"ב 7.9, ביוון 6.2, בקפריסין 5.2, בפינלנד 4.9.
  • סרטן חודרני של צוואר הרחם שכיח בעיקר בנשים יהודיות בגילאי 40-44 ובגילאי 60-64, ובנשים ערביות בגילאי 35-39 ובגילאי 50-54.
  • 826 נשים אובחנו עם סרטן ממוקד בצוואר הרחם: 682 יהודיות (83%),
  • 32 ערביות (4%), ו- 112 "אחרות" (13%).
  • סרטן ממוקד של צוואר הרחם שכיח בעיקר בנשים יהודיות בגילאי 30-39, ובנשים ערביות 30-49.

השוואה בינלאומית בשיעורי היארעות

אבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם (גידולים ממוקדים)

למעלה מ-70% מהנשים היהודיות עם גידול ממוקד מאובחנות בגילאי 30-39, בנשים ערביות עיקר האבחנה של גידול ממוקד היא בגילאי 30-49.

 

הועדה לקביעת הנחיות בנושא סרטן צוואר הרחם שבמשרד הבריאות, קבעה כי בישראל אין הצדקה לתכנית לאומית לסקירת האוכלוסייה באופן יזום לגילוי סרטן צוואר הרחם. הנושא נדון במהלך השנים האחרונות גם במסגרת 2 מועצות לאומיות וועדות מומחים שונות, שהגיעו לאותה מסקנה.

 

ההמלצה: נשים תבצענה בדיקת צוואר הרחם (פאפ סמיר) אחת לשלוש שנים מגיל 25 עד 65. סל הבריאות מכסה כיום, בדיקת משטח מצוואר הרחם אחת לשלוש שנים מגיל 35 עד 54 שנים (אם כי בהמלצות החדשות של ארגון הבריאות העולמי ה- WHO מומלץ לבצע את הבדיקה החל מגיל 30).

 

בישראל כ-45% מהנשים בנות 21 ומעלה מדווחות כי ביצעו בדיקת פאפ סמיר במהלך שלוש השנים האחרונות. נתוני ה-OECD בקרב נשים בנות 20-69 מצביעים על ביצוע ממוצע של 60%.

 

בנשים בגילאים 45-54 בישראל, השיעור המדווח על ביצוע בדיקת פאפ סמיר, היה הגבוה ביותר, 60.3%, והשיעור הנמוך ביותר היה בקרב בנות 65+, 21.3%.

 

הישרדות מסרטן צוואר הרחם

ממוצע ההישרדות היחסית לחמש שנים בנשים שאובחנו בשנים 2006-11 עם סרטן חודרני בצוואר הרחם הינו 71% בנשים ישראליות, בהשוואה ל- 66% בממוצע במדינות ה-OECD. ישראל ממוקמת גבוה יחסית למדינות ה-OECD האחרות (שלישית מלמעלה, אחרי קוריאה ונורווגיה).

 

תמותה מסרטן צוואר הרחם

בשנת 2011 נפטרו 79 נשים בישראל מסרטן צוואר הרחם: 64 יהודיות (81%), 6 ערביות (8%), ו-9 "אחרות" (11%).

שיעורי התמותה למאה אלף, בתקנון לגיל: יהודיות - 1.43, ערביות - 1.00. שיעורי התמותה בישראל נמוכים משיעורי התמותה מסרטן צוואר הרחם בעולם.

באירופה שיעור התמותה הממוצע הוא 4.9 למאה אלף.

במקסיקו 12.0, בצ'ילה 10.5, ברוסיה 7.8, בבריטניה 2.4, בארה"ב 2.3, בספרד 2.7, בהולנד 2.1, בצרפת 2.1, באוסטרליה 2.0.

 

השוואה בינלאומית תמותה

bul3 לחצו כאן לנתונים מפורטים נוספים בדו"ח המלא המצורף .

 

 

האגודה למלחמה בסרטן הוציאה בימים אלה חוברת חדשה בשם 'מניעה ואבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם'.

 

bul3 לחצו כאן לקריאת החוברת 'מניעה ואבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם'

 

ניתן לקבל את החוברת ללא תשלום באמצעות הטלמידע של האגודה בשיחת חינם:

1-800-599-995.

חוברת מניעה ואבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם

האגודה למלחמה בסרטן, חברה ליוזמה של Cervical Cancer Action הפועל בחסות: ארגון הסרטן הבינלאומי ה- UICC,

Cancer Research UK ועוד.

 

כחלק מהיוזמה הוזמנה האגודה להשתתף בדיון בינלאומי שהתקיים ב-20.1.15 ובמסגרתו הופצו הקווים המנחים החדשים של ארגון הבריאות העולמי -WHO, בנושא סרטן צוואר הרחם:

 

להלן העדכונים:

 

מניעה

  • סרטן צוואר הרחם היא מחלה הניתנת למניעה, אך ברחבי העולם, בעיקר במדינות מתפתחות, היא אחת מסיבות המוות השכיחות בקרב נשים.
  • חינוך לבריאות בנוגע לסרטן צוואר הרחם חייב להיות חלק ממדיניות בריאות לאומית, ומותאם לגיל ולתרבות של האוכלוסייה.
  • המטרה של כל תכנית מקיפה למניעה ובקרה של סרטן צוואר הרחם היא, להפחית את הנטל של סרטן צוואר הרחם על ידי (1) צמצום זיהומים הנגרמים מנגיף הפפילומה האנושי (HPV), (2) אבחון וטיפול בשינויים טרום-סרטניים בצוואר הרחם, (3) מתן טיפול מיידי ותומך למאובחנות בסרטן צוואר הרחם.
  • חיסון נערות נגד נגיף ה-HPV, לפני שהן מעורבות בפעילות מינית, היא המניעה הראשונית החשובה.
  • ארגון הבריאות העולמי ממליץ לחסן נערות בגילאים 9-13, מפני שבמרבית המדינות בגילאים אלו הן עדיין לא פעילות מינית.
  • החיסון אינו יעיל בטיפול כנגד זיהום ( HPV) הנובע מנגיף הפפילומה. הוא יעיל במניעת ההדבקות בנגיף, לכן החיסון מומלץ לפני התחלת הפעילות המינית.
  • מחקרים שונים בעולם נערכו במטרה לבדוק את היעילות של החיסונים ואת משך ההשפעה המגנה של החיסונים.
  • תוצאות המחקרים מראות, כי כמות הנוגדנים שהגוף מייצר לאחר מתן חיסון HPV , גבוה יותר אצל נערות מתחת לגיל 15, מאשר אצל נערות ונשים מעל גיל 15.
  • מחקרים עוקבים נערכים במטרה לקבוע את משך זמן ההגנה המדויק של התחסנות מלאה, והם עדיין נמשכים. עם זאת, הנתון המעודד הוא שלא נצפתה ירידה בהשפעה המגנה של החיסונים לאחר כ-10 שנים ממועד החיסון- שזהו משך זמן המעקב שיש לנו נכון להיום, בקרב הנשים שקיבלו את החיסון. בהתבסס על ממצאים אלו, אין כרגע המלצות למתן מנת חיסון נוספת (בוסטר).

 

אבחון מוקדם

  • היות והחיסון אינו מגן מכל סוגי נגיף הפפילומה, העלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם, אין להסתפק בחיסון נגד הנגיף בלבד, אלא יש צורך לבצע בדיקת פאפ סמיר לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם.
  • בדיקה אחת לשלוש-חמש שנים, לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם מומלצת בגילאי 30-49, גילאים בהם הבדיקה יכולה להפחית תמותה, להוציא נשים מתחת לגיל 30 בעלות ממצא חריג של + 2CIN- מצב טרום ממאיר.
  • סרטן צוואר הרחם מתפתח לרוב לאט, על פני תקופה של 10-20 שנים, מהשלב הראשון של נגע טרום סרטני ועד לסרטן חודרני. בהתאם לכך, סרטן צוואר הרחם לפני גיל 30 הוא מצב נדיר. בדיקות סקר עבור נשים צעירות מובילות לאבחון של נגעים רבים שלעולם לא יתפתחו לסרטן, ולמצבים של טיפול יתר, ולכן בדיקות אלו אינן יעילות עבור נשים צעירות.

 

אכן, בארץ, שיעורי הנגעים הקדם סרטניים, דומים לאלו שבעולם המערבי, מאידך, רובם לא הופכים לסרטן חודרני. לכן, שיעורי המקרים החדשים לשנה (ההיארעות) בארץ, הם מהנמוכים בהשוואות הבינלאומית וגם שיעורי התמותה, נמוכים גם ביחס למדינות שמקיימות מזה עשרות שנים בדיקות סקר, ועדיין שיעורי ההיארעות והתמותה שלהם גבוהים מאלה שקיימים בישראל.

 

 

מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מציג מחקרים חדשים על סרטן צוואר הרחם

 

נטילת גלולות למניעת הריון כגורם מגן מפני התפתחות נגעים טרום-סרטניים של צוואר הרחם

למרות השימוש הנרחב בגלולות למניעת הריון בקרב האוכלוסייה והאפקט המגן שלהן נגד סוגי סרטן מסוימים דוגמת סרטן רירית הרחם וסרטן השחלה, אין תמימות דעים בנוגע להשפעה שלהן על הסיכון לפתח סרטן של צוואר הרחם. במקביל, קיימת תפיסה רווחת כי השימוש בקונדום למניעת הריון מגן מפני הדבקות בנגיף הפפילומה האנושי (HPV), שהוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים להתפתחות סרטן צוואר הרחם.

 

חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת פרת' באוסטרליה, בדקו את הקשר, בין שימוש בקונדום ונטילה של גלולות למניעת הריון, ובין הסיכון לפתח נגעים טרום-סרטניים בצוואר הרחם, הנגרמים על ידי נגיף הפפילומה האנושי.

 

במחקר השתתפו 348 נשים שעברו ראיון אישי וענו על שאלונים, בעזרתם נאספו נתונים דמוגרפיים, ומאפיינים של אורח החיים שלהן. הנשים נשאלו גם לגבי שימוש באמצעי מניעה ובפרט אם נטלו גלולות למניעת הריון, משך הזמן שנטלו, ואם נעשה שימוש בקונדום כאמצעי מניעה. הנשים עברו בדיקת משטח צוואר הרחם (בדיקת Pap smear) לאיתור מוקדם של נגעים טרום-סרטניים.

 

שכיחות הנגעים הטרום סרטניים, בקרב הנשים שהשתתפו במחקר, כפי שהתגלתה בבדיקת ה- Pap הייתה 15.8%. נמצא שמבין אלו שאצלן בדיקת ה-Pap לא הייתה תקינה, הנשים שנטלו גלולות למניעת הריון לתקופה בת 10 שנים ויותר, היו בסיכון מופחת של 12% לפתח נגעים טרום-סרטניים, בהשוואה לנשים שנטלו גלולות לתקופה קצרה יותר - של שלוש שנים או פחות.

 

החוקרים מסיקים כי האפקט המגן של השימוש הממושך בגלולות, נובע ככל הנראה, מההשפעה ההורמונלית שלהן על ה- DNA  של נגיף הפפילומה האנושי, וגם כתוצאה מההשפעה שלהן על צמיגות רירית צוואר הרחם. במחקר זה לא נמצא ששימוש בקונדום כאמצעי למניעת הריון, מפחית את הסיכון לפתח נגעים טרום-סרטניים.

 

המחקר פורסם בכתב העת International Journal of Gynecological Cancer במהדורת יולי 2014

 

 

שינוי באורח החיים, כצורך מתמשך, בקרב מחלימות סרטן צוואר הרחם

בשני העשורים האחרונים חל שיפור משמעותי בשיעורי ההישרדות מסרטן צוואר הרחם, ואתו עלה שיעור המחלימות הנזקקות למעקב מקיף וממושך. חוקרים ממרכז הסרטן Anderson MD ואוניברסיטת טקסס בארה"ב, ביקשו לבחון דפוסים של השמנת יתר ועישון, בקרב קבוצת מחלימות מסרטן צוואר הרחם, ואופן השפעתם על התפתחותה של תחלואה נלוות בזמן תקופת המעקב אחר הנשים.

 

החוקרים סקרו את רשומותיהן הרפואיות של 298 נשים בגילאים 18-87, שחלו בסרטן פולשני של צוואר הרחם, טופלו במרכז הרפואי בין השנים 2000 ו-2003, והיו ללא עדות למחלה פעילה במשך 3 שנים לפחות, ממועד סיום הטיפולים שקיבלו. נתונים אודות הרגלי עישון וחישובי מדד מסת הגוף (BMI) נכללו במידע שנאסף. (BMI בין 25 ל-30 מוגדר כעודף משקל ו-BMI מעל 30 מוגדר כהשמנת יתר).

 

החוקרים השוו את ה-BMI של הנשים בעת האבחנה ו-3 שנים מתום הטיפולים, ומצאו שמשקלן של 17% מהנשים השתנה. מתוכן 64.7% עלו במשקל ו-35.3% ירדו.

 

החוקרים גם בדקו את שיעור הנשים המעשנות במחקר: 23.5% מבין הנשים שנבדקו עישנו באופן פעיל בעת האבחנה ו-46% מהן המשיכו לעשן במהלך תקופת המעקב. החוקרים מצאו כי נשים שעישנו גם בתקופת המעקב, נטו פי 9 לפנות לטיפול בכאב, פי 4 לטיפולי פיזיותרפיה, ופי 2 לטיפול פסיכיאטרי, לעומת הנשים בקבוצה שמעולם לא עישנו.

 

מחקרים בעבר הראו כי משקל יתר מעלה את הסיכון של מחלימות מסרטן צוואר הרחם לתמותה מהמחלה, ועישון הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחות סרטן צוואר הרחם. החוקרים מציינים שלאור העובדה שמספר לא מבוטל של מחלימות עלו במשקל במהלך 3 שנות המחקר, והעובדה שהמעשנות נדרשו לטיפול מוגבר של אנשי רפואה מתחומים שונים, מומלצת התערבות פעילה לשינוי הרגלי העישון ועידוד הירידה במשקל בקרב המחלימות, הן במהלך הטיפול והן לאחריו, על מנת לצמצם גורמי סיכון אלה.

 

המחקר פורסם בכתב העת International Journal of Gynecological Cancer במהדורת מרץ 2014.

 

 

על גישתן של נשים לסביות לביצוע בדיקות פאפ לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם

סרטן צוואר הרחם הוא מבין סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב נשים בעולם. מאז הוכנסה בדיקת הפאפ (משטח צוואר הרחם) לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם, חלה בעולם ירידה משמעותית בשיעור מקרי סרטן צוואר הרחם ובתמותה ממחלה זו. עם זאת, נצפו הבדלים בשיעורי ההיענות לבדיקה בקרב קבוצות סוציו-דמוגרפיות שונות, כאשר היענות נמוכה במיוחד נצפתה בקרב נשים המגדירות עצמן לסביות.

 

חוקרים מ'אוניברסיטת מערב סידני' באוסטרליה, בדקו את גישתן והתנהגותן של נשים לסביות לבדיקות הפאפ, בעזרת ראיונות עומק שערכו פנים אל פנים או, ראיונות טלפוניים, למשך כשעה, עם 9 נשים לסביות בטווח גילאים רחב (18-69). הנשים נתבקשו להסביר את נקודת מבטן וחוויותיהן האישיות על בדיקת הפאפ וסיפוריהן הוקלטו ותומללו במדויק, מלה במלה. מתוך החומרים המוקלטים נאספו נתונים המעידים על דפוסי התנהגות וחשיבה דומים, הנוגעים לבדיקה זו, ועלו מספר נקודות:

 

  1. ידע על המחלה - רוב הנשאלות סיפרו כי הכירו מישהי שאובחנה עם סרטן צוואר הרחם בשלב כלשהו, אך לא תמיד הדבר הוביל אותן לביצוע הבדיקות המאפשרות גילוי מוקדם.
  2. תפיסות מוטעות - בקרב הנשאלות, סביבתן החברתית ואנשי מקצוע בתחום הבריאות, הייתה חסרה מודעות ביחס לסיכון להידבק במחלות המועברות במגע מיני בין לסביות, ועל הצורך שלהן להיבדק.
  3. טיפולי הפרייה - בדיקות הפאפ מהוות דרישה מוקדמת לביצוע טיפול הפרייה חוץ גופית (IVF) באוסטרליה. חלק מהנשאלות שנדרשו לבצע את בדיקת הפאפ, טענו, שאילולא דרישה זו, הן וכמה מחברותיהן לא היו מבצעות אותה.
  4. קידום המודעות - בעקבות השתתפותן במחקר, הנשים הביעו את רצונן לקדם את המודעות ולהנגיש את המידע, ביחס לחשיבות בדיקות הפאפ לגילוי מוקדם של צוואר הרחם, גם בקרב האוכלוסייה הלסבית.

 

ממצאי המחקר מאששים נתונים שעלו בספרות המדעית, לפיהם, מרבית הנשים הלסביות אינן עוברות בדיקות פאפ לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם בתדירות המומלצת.

 

עורכי המחקר מדגישים את הקושי שבהעלאת המודעות לבדיקות הפאפ בקרב לסביות, בעיקר בעקבות תפיסות מוטעות לגבי רמת הסיכון להידבקות בוירוס הפפילומה האנושי (HPV). על פי החוקרים, יש צורך בגיבוש תכניות חינוכיות ייחודיות המכוונות, הן כלפי נשים לסביות, והן כלפי אנשי מקצוע בתחום הבריאות, במטרה לשפר את שיעורי ההיענות לבדיקות אלו בקרב נשים לסביות.

 

המחקר פורסם בכתב העת BMC Women's Health במהדורת דצמבר 2014.

 

 

צריכת אלכוהול כגורם סיכון לזיהום עקשני בווירוס הפפילומה האנושי (HPV)

דלקת ויראלית הנגרמת מזנים מסוימים של וירוס הפפילומה האנושי (HPV) מהווה גורם סיכון משמעותי בהיווצרות נגעים טרום-סרטניים וסרטניים ברקמת צוואר הרחם. ככל שהמערכת החיסונית מתקשה למגר אותה ודלקת ויראלית זו מתמשכת, כך עולה עוד יותר הסיכון לפתח נגעים אלו.

 

חוקרים מקוריאה ביקשו לבדוק את הקשר, בין ההשפעה הסינרגית (המשולבת) של רמות שונות של דלקת ויראלית של נגיף הפפילומה וצריכת אלכוהול, לבין הסיכון לזיהום עקשני (מתמשך) אשר הגוף מתקשה למגר. עצמת הדלקת נמדדה בעזרת רמת 'העומס הנגיפי' שהיא רמת הריכוז של הנגיפים ביחידת נפח (pg/ml).

 

במחקר השתתפו 406 נשים שגילן הממוצע היה 46, 284 מתוכן אובחנו עם זיהום של וירוס הפפילומה, ו-122 אובחנו עם נגעים טרום סרטניים בצוואר הרחם.

 

המשתתפות מלאו שאלון בנוגע לאורח חייהן, הכולל מידע אודות השכלתן ומצבן המשפחתי, מצבן הבריאותי, הרגלי עישון והרגלי צריכת האלכוהול שלהן. החוקרים עקבו אחרי המשתתפות במשך שנתיים בעזרת בדיקות להימצאות נגיף הפפילומה בגופן, ואף מדדו את ה'עומס הנגיפי' וסימנו אותו כ'גבוה' או 'נמוך'.

 

ממצאי המחקר מראים, כי לאחר מעקב של שנה, הסיכון לזיהום עקשני היה גבוה פי 4, והסיכון לזיהום עקשני שנמשך שנתיים היה פי 6, בקרב נשים עם עומס נגיפי גבוה שצרכו אלכוהול, לעומת נשים עם עומס נגיפי גבוה, שלא צרכו אלכוהול כלל.

 

בבדיקת הרגלי צריכת האלכוהול מצאו החוקרים, כי נשים עם עומס נגיפי גבוה שצרכו אלכוהול לאורך זמן ממושך (5 שנים ויותר) היו בסיכון של פי 3 לזיהום עקשני של שנה, ופי 6 לזיהום עקשני של שנתיים, לעומת נשים שצרכו אלכוהול למשך פחות זמן. נשים עם עומס נגיפי גבוה שצרכו אלכוהול ברמה גבוהה, 15 גרם אלכוהול ביום ( = מנה וחצי סטנדרטית של אלכוהול) או יותר, היו בסיכון של פי 2 לזיהום עקשני של שנה, ופי 4 לזיהום עקשני של שנתיים, לעומת נשים שצרכו פחות אלכוהול ביום.

 

לסיכום, החוקרים מציינים כי צמצום צריכת אלכוהול עשוי להיות מרכיב חשוב בהפחתת הסיכון להתפתחות סרטן צוואר הרחם, בקרב נשים בהן אובחן ריכוז גבוה ('עומס נגיפי גבוה') של זני וירוס הפפילומה האנושי.

 

המאמר פורסם בכתב העת Plos One באוגוסט 2014.