שלום,
בת 33, בהריון שלישי , בבית 2 בנים, עובר ממין נקבה. הבן השני נולד עם 70,000 טסיות והומלץ על בירור. 5 חודשים אחרי לידה ביקרתי אצל המטולוג שקבע כי יש לי איטיפי קל והייתה העברה פסיבית ואין צורך בבירור נוסף. 9 חודשים לאחר הלידה נכנסתי להריון לא מתוכנן. החלטתי בכל זאת לבצע בירור והתגלה אי התאמה ביני לבין בעלי ב-HPA5 (לי aa ולו- ab). בדיקת הנוגדנים חיובית על רקע HLA ולטענת ההמטולוג חזקה. בתחילה ההמטולוג אמר כי אין צורך במי שפיר ושאקבל טיפול באימנוגלובינים. יום למחרת שינה דעתו, התקשר אלי ואמר שהוא ממליץ לבצע הבדיקה שאולי אוכל להימנע מהטיפול, אם העובר כמוני. אני מאוד חוששת לאבד את העובר כיוון שהיא ממין נקבה ואיני מתכננת להרות שוב. האם הסיכון בטיפול שבועי של אימונוגלובינים עולה על הסיכון של הפלה. הרי ממילא אצטרך לקבל הטיפול אם היא כמו בעלי - האם לדעתך עדיין עדיף לבצע מי שפיר? והאם תוכלי להסביר מה הסיכון הגדול במתן באימונוגלובינים. תודה מראש.