מה מכילה הסיגריה?
ההתמכרות לעישון
נזקי עישון סיגריות
עישון כפוי (פסיבי)
עישון מ"יד שלישית"
נרגילה
סיגריה אלקטרונית
גמילה מעישון
שיעורי העישון בישראל
חקיקה בתחום הגבלת העישון בישראל
מוצרי הטבק מכילים בין 4,000 ל-7,000 כימיקלים, בהם כ-350 חומרים מסוכנים וכן כ-70 חומרים מסרטנים.
אחד המרכיבים המצויים בכל סיגריה הוא הניקוטין, שהוגדר בארה"ב בשנת 1996 כסם ממכר פסיכואקטיבי, בדומה לסמים אחרים, כגון הרואין וקוקאין.
ההתמכרות לסיגריה אינה רק גופנית (בעקבות השפעת הניקוטין) אלא גם התנהגותית (הרגל) ופסיכולוגית.
הניקוטין מגיע למוח בתוך 15-10 שניות מרגע השאיפה. המהירות שבה הניקוטין חודר למוח היא משמעותית מאוד ליצירת ההתמכרות. עם הגעת הניקוטין למוח, הוא נקשר לקולטנים "חודיים הנמצאים באזור "התגמול וההנאה" של המוח. קשירת הניקוטין לקולטנים אלו גורמת לשחרור חומר אחר במוח הנקרא דופאמין.
שחרור הדופאמין באזור זה במוח גורם להנאה מהסיגריה. כאשר רמות הדופאמין באזור יורדות, האדם יחוש צורך להעלות את הרמות כדי לקבל שוב את תחושת ההנאה, ועל כן יחוש צורך לעשן. מרבית הסמים הפסיכואקטיבים עובדים בצורה דומה על ידי שחרור דופאמין במהירות באזור "התגמול וההנאה". כל סם עובד בתהליך שונה ודרך קולטנים שונים אבל התוצאה דומה.
כאשר רמות הדופאמין יורדות, האדם חווה תסמיני גמילה המתבטאים בעצבנות, רגזנות, חוסר סבלנות וחשק עז לעשן. עישון סיגריה נוספת מעלה שוב את רמת הדופאמין במהירות, "מרגיע" את תסמיני הגמילה וגורם לכך שהמעשן חש שהסיגריה "הרגיעה אותו", כאשר בפועל הסיגריה גרמה להיעלמות תסמיני הגמילה.
ההסבר נעוץ בתחום הפיזיולוגי (השפעת הניקוטין), אולם גם בהסבר פסיכולוגי. התחלת עישון בגיל הנעורים מתרחשת לרוב מסיבות חברתיות ועקב השפעת פרסומות, קבוצת חברים אליה רוצים להשתייך, עישון הורים או בני משפחה ותפישות מוטעות. העישון לא גורם שום הנאה למעשנים החדשים, להיפך, הוא כרוך בתופעות לוואי שליליות כגון: בחילה, שיעול, כאב ראש, סחרחורות, ולעתים אף הקאות ושלשולים. בשלב מאוחר יותר, אם מתרגלים לעישון, תופעות אלה נעלמות והעישון הופך להרגל שקשה להיגמל ממנו, אם כי לא בלתי אפשרי. עצם פעולת העישון וכל הכרוך בה הופכים להרגל שקשור בפעולות שגרתיות כמו אכילה, צפייה בטלוויזיה, נהיגה, בילוי חברתי וכד'.
כן. זה יותר מ-50 שנה ידוע על הנזק הכבד שמסב העישון לבריאות של כולם בכל גיל - תינוקות, ילדים, בני נוער ומבוגרים, לאלה המעשנים בעצמם ולאלה הנמצאים בסביבת המעשנים. העישון מקצר את תוחלת החיים של המעשן ב-11 שנה בממוצע!
ארגון הבריאות העולמי הכריז כי עישון הינו גורם המוות בטרם עת מספר 1 בעולם הניתן למניעה!
ארגון הבריאות העולמי אף הכריז שאין רמה בטוחה של עישון, וכל חשיפה פוגעת בבריאות!
על פי הערכות, העישון אחראי לכ 20%- מכלל מקרי המוות מסרטן. מלבד סרטן הריאה, קשור עישון מוצרי הטבק לסוגי סרטן נוספים: סרטן חלל האף והפה, הלוע, הגרון, הוושט, הקיבה, הכבד, הכליה, הלבלב, שלפוחית השתן, המעי הגס, צוואר הרחם, סרטן הדם ועוד. מחקר חדש מראה כי על ידי הימנעות מעישון, בשנת 2015 אפשר היה למנוע תחלואה מ - 3,578 ישראלים.
עשן הטבק מכיל כ-70 חומרים כימיים הידועים כמסרטנים באופן ודאי. חומרים אלו גורמים לנזק לחומר הגנטי בתאים (DNA) שגורם למוטציות בגנים מסוימים שאחראים בין היתר על בקרת חלוקת התא. המוטציות בגנים גורמות לכך שהתא מתחלק ללא בקרה ויוצר את הגידול הסרטני.
חומרים מסרטנים אלו כוללים פחמנים ארומטיים פוליצקליים, ניטרוזאמינים, פורמאלדהיד, בנזן, ומתכות כבדות שונות.
ישנם גורמי סיכון המעלים את סיכויי המעשנים לחלות בסרטן הריאה, ובגללם מעשנים מסוימים פגיעים יותר למחלה מאשר אחרים. בין הגורמים הנחקרים נמצאים סיכונים סביבתיים ומקצועיים, כשהם בפני עצמם מעלים את הסיכון לסרטן ריאה, או כשהם משולבים עם עישון. כמו כן, יש עדויות לכך שהיסטוריה משפחתית של סרטן הריאה מהווה אף היא גורם סיכון. בנוסף, נבדקת האפשרות שגורמים גנטיים יכולים להשפיע על הסיכון של אדם מעשן לחלות בסרטן ריאה. המחקר הגנטי נמצא כיום בתהליך מואץ.
עם העלייה במספר שנות עישון הסיגריות ומספר הסיגריות ליום ("מספר שנות חפיסה"), גדל הסיכון לתחלואה בסרטן הריאה, מחלות סרטן אחרות ומחלות ריאה.
הסיכון של מעשנים לחלות בסרטן הריאה גדול פי 20 מאשר בקרב הלא-מעשנים, ופער זה גדל ככל שמעשנים יותר סיגריות. כ-50% מהצעירים המעשנים כיום, שימשיכו לעשן, ימותו בשל מחלות הקשורות לעישון. הסיכון של מעשנים מתחת לגיל 40 ללקות בהתקף לב גדול פי 5 בהשוואה ללא מעשנים. 75% מהלוקים בהתקפי לב עד גיל 45 הם מעשנים. המעשנים הם בעלי סיכויים גבוהים לפתח מחלות ריאה ודרכי הנשימה, כגון מחלות ריאה חסימתיות כרוניות (COPD), שאינן גורמות בהכרח למוות מיידי, אך פוגעות באיכות החיים של המעשן.
במחקר שפורסם בשנת 2015 על ידי החברה האמריקנית לסרטן (American Cancer Society) נמצא שהעישון מעלה את הסיכון לחלות בזיהומים שונים, במחלת כליות ובמחלת מעיים, הנגרמת עקב פגיעה בזרימת הדם.
בזמן עישון סיגריה, המעשן נושף את העשן מריאותיו החוצה, והסיגריה עצמה פולטת עשן כל זמן שהיא בוערת. עשן זה מכיל חומרים מסוכנים ומזיקים, כולל חומרים מסרטנים, בדומה לעשן אותו שואף המעשן עצמו לריאות.ניתן למצוא בדם של אנשים שאינם מעשנים אך נמצאו בקרבת מעשנים, חלק מאותם חומרים שניתן למצוא במעשן עצמו. מחקרים הוכיחו שגם במרחק של מעל 9 מטר ממישהו שמעשן, מלל הימצאות באוויר הפתוח, האדם שאינו מעשן נחשף לעישון וניתן יהיה למצוא בדמו חומרים מסוכנים.
כבר כיום הוכח חד משמעית במחקרים שחשיפה כפויה לעשן סיגריות מעלה בצורה ניכרת את הסיכון לסרטן ריאה, התקף לב ושבץ מוחי.
בדומה למצב בקרב מעשנים, גם כאן הסיכון עולה ככל שרמת החשיפה עולה וככל שמשך החשיפה עולה. רמת הסיכון הגבוהה ביותר הינה באנשים החיים עם אדם שמעשן בתוך הבית. שיעור התחלואה מסרטן הריאה וממחלות לב בקרב אנשים שאינם מעשנים החיים עם בני זוג מעשנים, גבוה ב-25% מאשר באנשים שבני זוגם אינם מעשנים. מחקר שנערך ביפן, אף הראה כי חשיפה של 30 דקות בלבד לעישון כפוי גרמה לעלייה משמעותית בסיכון ללקות בהתקף לב. הסיכון לאירוע מוחי עולה ב-30%-20%. בנוסף, עישון כפוי בקרב הסובלים מאסתמה עלול לעורר התקף אסתמה.
בטווח הקצר - העישון הכפוי גורם לגירוי בעיניים, לכאב ראש, לבחילה ולסחרחורת.
ילדים שהוריהם מעשנים, עלולים לסבול במיוחד מעישון כפוי בבית ומפתחים לעתים קרובות גירוי בעיניים, באף ובגרון.
הסיכון שלהם לחלות במחלות דרכי הנשימה, הצטננויות, שיעול, אסתמה ודלקות אוזניים גבוה יותר מאשר בילדים שאינם חשופים לעישון כפוי. בנוסף, ילדים אלו גם סובלים משיעור גבוה יותר של אשפוזים, הפסד ימי לימודים וסיכון גבוה יותר להפרעות ריכוז וקשב, בהשוואה לילדים שאינם חשופים לעישון כפוי.גם תינוקות נפגעים כמובן מעישון כפוי והם נמצאים בסימן גבוה יותר לתופעת 'מוות בעריסה'.
במחקר שפורסם באוגוסט 2012 בכתב העת Nicotine and Tobacco Research נמצא כי עישון כפוי פוגע ברפלקס השיעול החיוני לניקוי הריאות בקרב ילדים בגילאים 10 עד 17.
כיום ידועות השפעותיו המסוכנות של עישון בזמן היריון וכן של עישון בן הזוג. נמצא קשר ברור בין עישון סיגריות ובין שיעור מוגבר של סיבוכי היריון, כגון היריון מחוץ לרחם, הפלות, סיכון ללידה מוקדמת, פגיעה בגדילה התוך רחמית (שמובילה ללידה במשקל נמוך יותר), סיכון מוגבר למוות בעריסה ופגמים מולדים שמקורם בפגם במערכת העצבים.
אין לעשן ליד אישה הרה, שכן אין רמה בטוחה לחשיפה לעישון ישיר או כפוי (פסיבי). הדרך היחידה להגן על האישה והעובר היא להימנע באופן מוחלט מעישון ומחשיפה לעשן סיגריות.
לאגודה למלחמה בסרטן חוברת "עישון והיריון". לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם לטלמידע® של האגודה למלחמה בסרטן בטל' 1-800-599-995.
עישון מ"יד שלישית" מתייחס לחשיפה לחלקיקים רעילים ולתרכובות נדיפות, הנספגים בזמן העישון בסביבת המעשן, למשל בשטיחים, בספות, בסוגי ריפודים שונים, בבגדים ובחומרים אחרים, ונשארים בהם זמן רב לאחר כיבוי הסיגריה. חומרים רעילים אלו משתחררים בהדרגה בחזרה לאוויר, ועלולים לגרום לנזק בריאותי. קשה, אם לא בלתי אפשרי, לנקות את שיירי החומרים הרעילים והמסרטנים באמצעות חומרי ניקוי רגילים.
משמעות הדבר היא שכאשר מעשנים בבית, ברכב, או בכל מקום אחר, יש לקחת בחשבון כי גם אם בני המשפחה, או בני אדם באופן כללי, אינם נמצאים במקום בזמן העישון - עצם העישון בחללים משותפים יכול לחשוף אותם לחומרים רעילים מאוחר יותר, ולסכן את בריאותם. תינוקות וילדים רגישים במיוחד לעישון מ"יד שלישית" מכיוון שהם עלולים לנשום את החלקיקים ולספוג אותם דרך העור, כאשר הם זוחלים על הרצפה ועל שטיחים, ומכניסים ידיים וצעצועים לפה.
בהחלט כן. מחקרים מצאו כי מספרם של תלמידי תיכון מעשנים שהוריהם מעשנים, גדול פי 2.5 ממספרם של תלמידים מעשנים שהוריהם אינם עושים זאת.
מחקרים אחרים הראו, כי הבעת עמדה שלילית של הורים בנוגע לעישון של ילדיהם, מעלה פי 7 את הסיכוי שילדם לא יעשן. עובדה זו נכונה גם אם ההורה מעשן בעצמו. נמצא במחקרים כי גם אם ההורים מעשנים, יש להם יכולת להשפיע על ילדיהם שלא לעשן.
עישון נרגילה נתפס כפחות מזיק מעישון סיגריות, אך למעשה הוא דומה לעישון סיגריות מבחינת החשיפה לחומרים רעילים ומסרטנים, וגם הוא כרוך בחשיפה לניקוטין - החומר הממכר המצוי בסיגריות ושאר מוצרי טבק.
עשן הנרגילה הנפלט בעת השימוש בה מהווה גורם סיכון גם לאלה הנמצאים בסביבה ואינם מעשנים בעצמם - המשמעות היא עישון כפוי. בשימוש בנרגילה קיים גם סיכון מוגבר לחלות במחלות זיהומיות שונות שכן הפיה מועברת מפה לפה.
בניגוד לדעה הרווחת, המים בנרגילה אינם מסננים את החומרים המסרטנים! להיפך, המים מוסיפים לחות לעשן מה שמאפשר חדירה טובה יותר של החלקיקים המכילים את כל החומרים המזיקים לריאות.
לאגודה למלחמה בסרטן עלון בנושא נזקי עישון נרגילה. לקבלת העלון ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל' 1-800-599-995.
סיגריה אלקטרונית אינה מכילה עלי טבק אלא ניקוטין נוזלי.
בסיגריה אלקטרונית אין תהליך של בעירה.
הסוללה החשמלית מחממת את הניקוטין, הניקוטין הנוזלי הופך לאדים.
החימום מופעל באמצעות שאיפה על ידי המשתמש, השואף את הניקוטין אשר עבר אידוי.
מחקרים עדכניים ועמדות של ארגוני בריאות וארגוני חולים ברחבי העולם עדיין אינם חד משמעיים: מחד, יש את המודאגים מהסיכונים שבשימוש בסיגריות אלקטרוניות ברמה האישית והציבורית, אשר טוענים כי שימוש בסיגריה אלקטרונית יכול לגרום למעשנים להשתמש בסיגריה אלקטרונית במקביל לסיגריה רגילה במקום להיגמל, ולצעירים, שימוש בסיגריה אלקטרונית עלול להתפתח להתמכרות ולהרגל של עישון סיגריה רגילה ("שער כניסה").
מאידך, יש הטוענים כי סיגריה אלקטרונית רעילה פחות מסיגריה רגילה, ולגבי חלק מהציבור היא אטרקטיבית יותר מתחליפי ניקוטין. יש הסבורים כי שימוש בסיגריה אלקטרונית עשוי להוביל להפסקת עישון או להפחתת החשיפה לרעלים, להפחתת ההתמכרות להרגל ולהפחתת התמותה והתחלואה כתוצאה מעישון. יחד עם זאת, אין לכך מספיק הוכחות משמעותיות במחקרים מבוקרים עצמאיים.
מכיוון שהמוצר חדש יחסית בשוק (משנת 2007) עדיין אין נתונים ממחקרים על סיכונים אפשריים ארוכי טווח על המשתמשים בסיגריה אלקטרונית, או הנחשפים לעישון פסיבי של הסיגריה.
האדים בסיגריה אלקטרונית אינם אדי מים "תמימים". ההשפעות הבריאותיות והכמויות המזיקות של החומרים המחוממים באירוסול והנמצאים בנוזל הסיגריות האלקטרוניות, כולל ממסים, חומרי טעם ורעלנים, עדיין אינן מובנות לחלוטין, אך לפי דו"ח הוועדה המייעצת ל- FDA בנושא סיגריות אלקטרוניות שפורסם בפברואר 2018, ישנן עדויות חד משמעיות כי סיגריות אלקטרוניות מעלות ריכוזי חלקיקים וניקוטין באוויר בסביבה מקורה. בנוסף לניקוטין, רוב הסיגריות האלקטרוניות מכילות ופולטות מספר רב של חומרים רעילים. סוג החומרים המצויים בסיגריה אלקטרונית ומאפייניהם תלוי במכשיר האידוי ואופן השימוש בו. כמו כן, ישנן עדויות שסיגריות אלקטרוניות מכילות מתכות.יש הטוענים כי השימוש בסיגריה אלקטרונית הוא אמצעי בטוח לצורך תהליך גמילה מעישון ומהווים חלופה מועדפת על סיגריות טבק ובעלת פוטנציאל להחליף לחלוטין את סיגריות הטבק, לסייע בגמילה מעישון.
סיגריה אלקטרונית המכילה ניקוטין מהווה סכנה של ממש לבני הנוער וצעירים.
על פי דו"ח הוועדה המייעצת ל-FDA בנושא סיגריות אלקטרוניות (פברואר 2018), ישנן עדויות חד משמעיות כי שימוש בסיגריות אלקטרוניות בצעירים קשור באופן הדוק לשימוש במוצרי טבק אחרים:
סיגריה אלקטרונית המכילה ניקוטין, היא מוצר ממכר כמו סיגריה רגילה
מנגנון ההתמכרות לניקוטין דומה למנגנון ההתמכרות לסמים קשים, כגון הרואין וקוקאין.
מלבד התמכרות - ניקוטין עלול להשפיע לרעה על התפתחות המוח של מתבגרים וצעירים (עד עשור שלישי לחיים):
- פגיעה בהתפתחות המוח
- פגיעה בתפקודים הקוגניטיביים
- פגיעה ביכולות למידה וזיכרון
- הפרעות קשב ולמידה
- אימפולסיביות
- הפרעות במצבי רוח
כיום במדינת ישראל, סיגריה אלקטרונית הינה מוצר ללא רגולציה. האגודה למלחמה בסרטן פועלת יחד עם גופים אחרים להפעלת רגולציה על סיגריות אלקטרוניות כמו זו המופעלת על מוצרי טבק.
כך למשל, באוגוסט 2018 נחתם צו למניעת יבוא ושיווק הסיגריה האלקטרונית עתירת הניקוטין ג'ול בריכוז העולה על 20 מיליגרם למיליליטר.
ממחקרים שנערכו בנושא ההתמכרות, מסתבר כי הרוב המכריע של הנגמלים (כ-75%) הפסיקו לעשן ללא התערבות טיפולית כלשהי. רוב הנגמלים עושים זאת בכוחות עצמם על ידי הפסקה מיידית, או הפחתה הדרגתית במספר הסיגריות ליום.
השיטה בעלת שיעור ההצלחה הגבוה ביותר הינה שילוב של ייעוץ התנהגותי (לדוגמה: סדנה לגמילה מעישון) בשילוב טיפול תרופתי. הטיפול התרופתי יכול להינתן בצורת תחליפי ניקוטין הנמכרים ללא מרשם, או בעזרת תרופות מרשם לגמילה מעישון.
בישראל משווקות כיום שתי תרופות מרשם לגמילה מעישון:
בופרופיון - Bupropion (זיבן ® Zyban)*
וורניקלין - Varenicline (צ'מפיקס ® Champix)*
*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה בעלות שמות מסחריים אחרים.
בינואר 2010 נכנסו לסל התרופות סדנאות גמילה מעישון בחינם בכל הקופות, כאשר מי שמשתתף בסדנה זכאי לתרופות מרשם לגמילה מעישון במחיר מסובסד. אנשים שתרופות המרשם אינן מתאימות להם, זכאים לרכוש תחליפי ניקוטין במחיר מסובסד. חלק מקופות החולים אף מציעות ייעוץ טלפוני חינם לגמילה מעישון בשילוב סבסוד של הטיפול התרופתי.
לפרטים על סדנאות הגמילה, יש לפנות למוקדי השירות של קופות החולים:
שירותי בריאות כללית - 2700*מכבי שירותי בריאות - 3555*קופת חולים מאוחדת - 3833*לאומית שירותי בריאות - 507*
האגודה למלחמה בסרטן קידמה בעבר ומקדמת גם כיום חקיקת חוקים בנושא הגבלת העישון, לדוגמא:
החוק להגבלת העישון במקומות ציבוריים שנחקק בשנת 1983 ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן, יצר תקדים עולמי. ישראל הייתה בין עשר המדינות הראשונות בעולם שחוקקו חוק להגבלת עישון. לפי לשון החוק נאסר העישון במקומות ציבוריים, כמו בתי קולנוע, אוטובוסים ועוד.
בשנת 1987 הורחב החוק לאיסור העישון במקומות ציבוריים גם במסעדות, בתי אוכל, רכבות, מרכולים, טיסות פנים וטיסות לחו"ל.
בשנת 2001 נכנסו לתוקף תקנות מורחבות להגבלת עישון במקומות ציבוריים כגון, בתי קולנוע, אולמות קריאה, מרכזי קניות, שטח פתוח לציבור בקניון ועוד. כמו כן, נקבעו תקנות נוספות לחוק, המורות על התקנת שלטים אשר יצביעו באופן ברור ובולט על איסור העישון במקומות ציבוריים כגון, אולם קולנוע, בניין בית חולים או מרפאה, כניסה/יציאה ממעלית, אוטובוס, קניון ועוד.
בדצמבר 2004, בסיוע האגודה למלחמה בסרטן, נכנסו לתוקף תיקוני חקיקה נוספים לחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק: בוטל השימוש במונח "לייט" על גבי כל חפיסות הסיגריות, וכן נאסר שימוש בכל מונח, או סימון מטעה אחר, העלול ליצור רושם שהמוצר מזיק פחות ממוצר טבק אחר.
בנובמבר 2007 הורחב ותוקן החוק שוב:- מעתה האחריות למניעת העישון מוטלת על בעל המקום הציבורי, ולא רק על המעשן עצמו. בעל המקום הציבורי נושא באחריות פלילית.- חלה חובה על בעל מקום ציבורי לקבוע בו שלטים המורים על איסור העישון, וחל איסור להציב מאפרות. כמו כן, הורחבו הקנסות באופן משמעותי: מעשן במקום אסור ייקנס ב-1,000 ₪, ובעל המקום ייקנס ב- 5,000 ₪.
במאי 2012 אושרו תוספות חדשות לחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים, בדגש על מקומות פתוחים:בין התוספות לחוק שאושרו: איסור עישון בתחנות אוטובוס מקורות, וכן ברציפי רכבת (למעט אזור שיוקצה לעישון), גני אירועים, מקלטים ציבוריים, בריכות שחייה ועוד.
בדצמבר 2012 בעקבות עתירה לבג"צ שהוגשה באמצעות יו"ר המועצה הלאומית למניעת עישון, נאסר עישון סיגריות על בימת התיאטרון.
במאי 2013 אושרה ויושמה העלאת המיסוי על סיגריות, וכן צומצם הפטור ממכס הניתן ביבוא אישי של טבק, מ - 400 סיגריות ל - 200 (פאקט אחד במקום שניים), לכל נכנס שגילו 18 שנה לפחות.
בשנת 2014 אושרה תוספת לחוק האוסרת עישון באצטדיוני ספורט (למעם אזורים נפרדים של מושבים שהוקצו לעישון בידי הנהלת האצטדיון, אם הוקצו, ובלבד שמספר המושבים אינו עולה על רבע ממספר המושבים באצטדיון כולו).
בשנת 2016 נכנס לתוקף צו הקובע כי חל איסור מוחלט על עישון בכל שטחו של מוסד חינוכי: איסור עישון במבנה עצמו, איסור על הקצאת חדר עישון בתוך המבנה, וכן איסור על עישון בכל שטח חצר המוסד, במגורי תלמידים ובטווח של עשרה מטרים מהכניסה או היציאה של המוסד החינוכי.
החל מספטמבר 2018 לא ניתן לעשן גם במקומות הבאים: במהלך אירוע בשטח תחום הכולל התקהלות מאורגנת של למעלה מחמישים בני אדם, חדר, אולם או מקום תחום פתוח לציבור המיועד לפעילות גופנית או לספורט, כולל מגרשי ספורט, בריכת שחייה וחצר הבריכה. במקומות הבאים איסור העישון כולל טווח של 10 מטרים מהכניסה והיציאה: גן ילדים, מעון ילדים או בית ילדים, כולל בחצר הגן. כל מקום במשרדי רשות ציבורית, כולל חצר המשרד, גן שעשועים לילדים הפתוח לציבור, חניון מקורה או תת־קרקעי הפתוח לציבור. כל אזור בבית חולים או במרפאה, וכל מקום בגן החיות (כולל טווח של 10 מטרים מהכניסה והיציאה ולמעט אזור מחוץ למבנה שהוקצה לעישון).
החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, מגן על עובדים שאינם מעשנים מחשיפה לעישון כפוי במקום עבודתם. יש איסור מוחלט לעשן במקום עבודה, למעט בחדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, לאחר התייעצות עם העובדים, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של הבניין, ואין עובדים בו או נמצאים בו אנשים שהם או חלק מהם אינם מעשנים.
נתונים נוספים בנושא החקיקה נגד העישון ניתן למצוא באתר האגודה למלחמה בסרטן.