לתרומה

אבחון מוקדם
אבחון מוקדם של סרטן המעי הגס

מניעה ואבחון מוקדם של סרטן המעי הגס

עוד בנושא

מהו סרטן המעי הגס

גורמי סיכון

כיצד ניתן למנוע את סרטן המעי הגס

בדיקות סריקה

חשיבות הערנות לסימנים ולתסמינים של סרטן המעי הגס

הנחיות לגילוי מוקדם

מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן




 

מהו סרטן המעי הגס?

סרטן אשר מתחיל במעי הגס או ברקטום (חלחולת).


כיצד נוצר סרטן המעי הגס?

פעמים רבות סרטן מתפתח כאשר תאים באזור מסוים במעי מתחילים להתחלק בצורה מהירה ולא מבוקרת. בתחילה נוצרים שינויים טרום-סרטניים (דיספלזיה) ולאחר מכן הם הופכים לסרטניים. השינויים הטרום-סרטניים יכולים להיראות כגושים קטנים ועגולים (פוליפים) או שטוחים.

נתונים סטטיסטיים על סרטן המעי הגס

  • סרטן המעי הגס והחלחולת הוא הסרטן השני בשכיחותו (לאחר סרטן השד בנשים, וסרטן הערמונית בגברים). מדי שנה מאובחנים בישראל כ-3,200 חולים בסרטן המעי הגס והחלחולת.
  • הסיכון של אנשים בסיכון רגיל לחלות בסרטן המעי הגס הוא כ-4.5%.
  • מכלל התמותה ממחלות הסרטן, סרטן המעי הגס הוא גורם המוות השני בשכיחותו, הן ביהודים והן בערבים ובשני המינים (גברים ונשים). אבל אין זה חייב להיות כך - גילוי מוקדם מאפשר לאתר פוליפים בשלב טרום ממאיר, או לגלות גידול סרטני בשלב מוקדם וכך למנוע את התפתחות הסרטן ו/או להעלות את סיכויי הריפוי. 




גורמי סיכון

קיימים גורמים אשר מעלים את הסיכון לחלות בסרטן, אבל חשוב להדגיש שגם ללא גורמי סיכון ידועים אפשר לחלות בסרטן המעי הגס. הסיכון עולה כאשר קיימים הגורמים הללו:

  • השמנה וסוכרת מסוג 2.

  • עישון - אנשים מעשנים או אנשים שעישנו בעבר נמצאים בסיכון מוגבר לחלות במספר ממאירויות, כולל סרטן של המעי הגס.

  • גיל - הסיכון עולה עם העלייה בגיל. לכן מקובל להתחיל את הסקירה לסרטן המעי הגס בגיל 50.

  • פוליפים - כאשר קיים פוליפ מסוג אדנומה, במיוחד אם הוא גדול או שהכיל אלמנטים אגרסיביים (High grade dysplasia). כמו כן, הסיכון עולה ככל שהגיל שבו התגלה הפוליפ צעיר יותר או במקרה שהתגלו פוליפים אחדים.

  • ממאירות קודמת - הסיכון גבוה יותר לאדם אשר חלה בעבר בסרטן המעי הגס או הרחם או הקיבה או הלבלב או אגן הכליה.

  • מחלת מעי דלקתית - חולים במחלת מעי דלקתית (קרון או קוליטיס) נמצאים בסיכון מוגבר. הסיכון גבוה יותר אם יש גם מחלת דרכי מרה (PSC), והוא עולה ככל שעוצמת הדלקת גבוהה יותר, ככל שמשך זמן המחלה ארוך יותר ואם קיימים ממצאים במעי המעידים על נזק.

  • סרטן במעי או פוליפים שאובחנו בקרובי משפחה - סיפור משפחתי של ממאירות במעי או פוליפים במשפחה, מעלה באופן משמעותי את הסיכון לחלות בסרטן.

    סיפור משפחתי - כאשר קרוב אחד מדרגה ראשונה (הורים, אחים, ילדים) חלה בסרטן המעי הגס, וכאשר האבחנה נעשתה לאחר גיל 50.

    סיפור משפחתי מוגבר - כאשר מספר אנשים במשפחה חלו בסרטן של המעי או הרחם או הקיבה. חלקם יכולים להיות צעירים מגיל 50 (אבל לא מחייב), ונראה שהמחלה עוברת מדור לדור.

  • מחלה גנטית תורשתית - אנשים שבמשפחתם או אצלם אובחנה אחת מהתסמונות הגנטיות שידועות כמעלות סיכון לפתח סרטן:

    מחלת פוליפוזיס משפחתי (Familial adenomatous polyposis) - נגרמת עקב גן אשר עובר בתורשה. במקרים אלו ידוע על פוליפים מרובים (עשרות/מאות) במעי הגס. אנשים אלו נמצאים בסיכון גבוה ביותר לחלות בסרטן המעי הגס (גם בגיל צעיר) וכן בסרטן הקיבה, המעי הדק, בלוטת המגן, גידולי רקמת חיבור מסוג דסמואיד ועוד. מטופלים אלו ובני משפחתם חייבים להיות במעקב צמוד של מרפאות לגילוי מוקדם מגיל צעיר ומרפאות גנטיות לאיתור הגן.

    תסמונת לינץ' (Hereditary Non Polyposis Colon cancer - HNPCC) - נגרמת עקב גן שעובר בתורשה. לאנשים עם תסמונת לינץ' סיכון גבוה מאוד לפתח ממאירות של המעי והרחם, אך גם מחלות סרטן אחרות, כולל בראש, בקיבה, בלבלב, במעי הדק במערכת השתן ובעור. אופייני שהסרטן מופיע בגיל צעיר (אבל לא חייב), וכן שיש גם פוליפים במעי אבל לא רבים מאוד. מאחר והגידולים מופיעים במקרים אלו בגיל צעיר ומתפתחים במהירות, מטופלים אלו חייבים להיות במעקב צמוד של מרפאות לגילוי מוקדם ולעבור בירור גנטי.

    קיימות תסמונות גנטיות נוספות עם סיכון מוגבר לסרטן המעי כגון: PEUTZ JEGHERS, JUVENILE POLYPOSIS, MUTYH ועוד.



מידע נוסף על תסמונות אלה תוכלו למצוא בחוברת 'גנטיקה וסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן. לקבלת החוברת ללא תשלום פנו בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן: 1-800-599-995.




כיצד ניתן למנוע את סרטן המעי הגס?

  • אורח חיים והרגלים - על סמך המחקרים הקיימים היום, פורסמו המלצות לאורח חיים בריא המיועדות לכלל האוכלוסייה. המלצות אלה מפחיתות את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת, ובמחלות כרוניות אחרות כגון מחלות לב וסוכרת.

    שמירה על תזונה מאוזנת - יש להימנע ממשקל יתר, להרבות באכילת ירקות ופירות טריים, דגנים מלאים, קטניות, דגי ים ושמן זית, להפחית צריכת בשר אדום ומזון מעובד, מטוגן, מומלח ומשומר. יש להפחית צריכת בשר העשוי על גריל גחלים ולהעדיף שתיית מים על פני משקאות ממותקים.

    הגבלת כמות האלכוהול.

    הימנעות מעישון.



ניהול אורח חיים פעיל - חשוב להקפיד על פעילות גופנית סדירה ולהימנע מאורח חיים יושבני (ישיבה ממושכת בעבודה, מול טלוויזיה וכו').

לקבלת העלון 'כללים לחיים בריאים והמלצות לאבחון מוקדם של סרטן' פנו בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה.
  • הסרה של נגעים טרום סרטניים - באמצעות הסרה של פוליפים, שהם נגעים טרום-סרטניים, ניתן להפחית באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס.

  • מחקרים הוכיחו שהשתתפות בתוכנית מסודרת של בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה אחת לשנה מגיל 50, מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון לסרטן ובוודאי שאת הסיכון לתמותה מסרטן המעי הגס (כאשר הגילוי הוא בשלב ראשוני ללא גרורות).

  • באנשים עם סיכון מוגבר ניתן לזהות את קיומה של תסמונת משפחתית. חשוב לבצע בדיקות לקיום הגן במשפחה ולהקפיד על מעקב מוגבר במטרה למנוע סרטן, או לאתר אותו בשלב ראשוני. ניתן גם למנוע העברת הגן לדור הבא בסיוע רופאי פריון.


בדיקות סריקה לגילוי סרטן המעי הגס

בדיקות הסריקה (Screening) כוללות זימון יזום של כל אוכלוסיית היעד, והן מיועדות לאנשים ללא כל תלונות וללא סיפור משפחתי של סרטן המעי.

בדיקות הסריקה נחלקות לשלושה סוגים:

  • בדיקת דם סמוי בצואה - מאחר וגידולים ופוליפים נוטים לדמם, בבדיקות אלו מגלים שרידי דם בצואה. הוראות הביצוע מצורפות לכל אחת משיטות הבדיקה. הרגישות של בדיקות דם סמוי תלויות בביצוע קפדני ובסוג הבדיקה, ועומדות על כ-80-60% לבדיקה. אם נמצא דם בצואה, יש חשיבות רבה לביצוע בדיקת קולונוסקופיה בהקדם האפשרי, שכן יש סיכוי גבוה מאוד להימצאות פוליפ מתקדם או גידול סרטני. לעתים תיתכן תשובה שלילית על אף הימצאותו של גידול. לכן, גם אם התקבלה תשובה שלילית, חשוב להיות ערניים לסימנים המוקדמים, ולפנות לרופא אם הם מופיעים. במחקרים שפורסמו לאחרונה נמצא כי באמצעות ביצוע בדיקה לנוכחות דם סמוי בצואה בצורה שיטתית אחת לשנה, מגיל 74-50, ניתן להפחית את התמותה מסרטן באופן משמעותי.

  • בדיקת קולונוסקופיה - בישראל קולונוסקופיה נמצאת בסל הבריאות לאנשים בעלי סיפור משפחתי של סרטן המעי או בעקבות תלונות (דוגמת שינוי בהרגלי היציאה, דימום רקטלי, כאבי בטן) או למי שהתגלה אצלו דם סמוי בצואה. הקולונוסקופ הוא מכשיר ארוך וגמיש המאפשר את בדיקת המעי הגס לכל אורכו. הבדיקה אינה מחייבת אשפוז, אך מצריכה הכנה מוקדמת באמצעות שתיית חומר משלשל ו/או חוקן ניקוי. הבדיקה נעשית בטשטוש ונמשכת כ-20 דקות. יתרונה של הבדיקה הוא שיש אפשרות לכרות פוליפים שפירים בזמן הבדיקה, כדי למנוע מהם להפוך לסרטניים. בחלק ממדינות אירופה קולונוסקופיה כלולה במבחן סריקה לגילוי פוליפים או סרטן בשלב ראשוני. בארצות הברית אין תוכנית סריקה יזומה, וביצוע הבדיקה, וכן התשלום הנלווה, תלויים בסוג הביטוח שיש לאדם, אם יש לו כזה.

  • בדיקת CT קולוגרפי-וירטואלי (קולונוסקופיה וירטואלית) - ההכנה דומה להכנה לבדיקת קולונוסקופיה. לאחר החדרת צינור קטן לפי הטבעת מנפחים את המעי באוויר ומבצעים בדיקת CT. רגישות הבדיקה לגילוי של פוליפים או גידולים היא גבוהה, עם זאת, אם מגלים ממצא, לא ניתן להסירו במהלך הבדיקה ונדרשת הכנה נוספת לקראת ביצוע בדיקת קולונוסקופיה, המאפשרת גם לכרות ממצאים שהתגלו. בארצות הברית ובחלק ממדינות אירופה יש שימוש בשיטה זאת בהתאם לסוג הביטוח ולתשלום.




חשיבות הערנות לסימנים ולתסמינים של סרטן המעי הגס

חשוב ביותר לשים לב לסימנים ולשינויים בגוף אשר עשויים להעיד על הימצאות סרטן המעי הגס. סרטן המעי הגס יכול שלא לגרום לכל תלונות בתחילה, אך הוא יכול גם לגרום לאחד מהתסמינים הבאים:

  • שינוי בהרגלי היציאות, כמו שלשול, יציאות רכות וריריות, עצירות, שינוי בקוטר היציאה אשר נמשך יותר ממספר ימים.
  • תחושה של חוסר התפנות.
  • דימום רקטלי או דם מעורב בצואה, הדם יכול להיות אדום או בצבע אגוז ואף נוטה לשחור.
  • כאבי בטן.
  • חולשה/אנמיה על רקע חסר ברזל.
  • ירידה במשקל.


הופעת אחד מהסימנים מחייבת פנייה לרופא המשפחה. במקרים אלו הרופא ישקול הפניה לבדיקת קולונוסקופיה. בדיקות דם סמוי אינן מיועדות לאנשים עם תלונות אלו, אלא לאנשים ללא תסמינים, כחלק מבדיקות הסריקה.


הנחיות לגילוי מוקדם

  • אנשים בסיכון רגיל (ללא תלונות על תסמינים וללא סיפור משפחתי) - מגיל 50 יש לבצע בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה, על פי הסוג הנהוג בקופת החולים של המבוטח.

  • אנשים בעלי סיפור משפחתי של סרטן במעי הגס (קרוב מדרגה ראשונה או שני קרובים מדרגה שנייה) - ביצוע קולונוסקופיה מגיל 40, או 10 שנים לפני גיל אבחון המחלה אצל קרוב המשפחה. אם הבדיקה תקינה, יתבצעו בדיקות מעקב אחת ל-5 שנים, או על פי המלצות הרופא.

  • אנשים שאובחנו כחולים בסרטן המעי הגס - מומלץ שייבדקו לאיתור אפשרי של תסמונת לינץ', מידע שהוא חשוב לבני משפחתם בדרגת קרבה ראשונה.

  • אנשים בעלי סיפור משפחתי מוגבר, כלומר ריבוי מקרי ממאירות במשפחה במעי הגס או ברחם, בגיל צעיר, או כשידוע על תסמונת לינץ' או פוליפוזיס משפחתי או חשד למקרים אלו - יש לפנות בכל גיל אל אחת מהמרפאות לגילוי מוקדם בהקדם האפשרי לצורך בירור.

  • אנשים בעלי גורמי סיכון אחרים, כגון מחלת מעי דלקתית, פוליפים במעי בעבר או פוליפים אצל קרובי משפחה - יש להתייעץ עם רופא לגבי הגיל שבו יש לבצע קולונוסקופיה ותדירות הבדיקות.



לרשימת המרפאות לגילוי מוקדם פנו בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 800-599-995-ו או לאתר האינטרנט.




מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן - לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם


למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן



מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:
פרופ' זוהר לוי, יו"ר החוג לממאירות במערכת העיכול ותסמונות סרטן באיגוד לגסטרואנטרולוגיה, ומנהל השירות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס ומשפחות בסיכון, המרכז הרפואי רבין-בילינסון, על כתיבת עלון מידע זה.
יוני 2017

התכנים המופיעים בחוברת זו נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה. 

* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.