לתרומה

מחלות סרטן
סרטן מערכת העיכול

סרטן הקיבה

עוד בנושא

Big-Bullet-SQR.gif מבוא
Big-Bullet-SQR.gif מהו סרטן?
Big-Bullet-SQR.gif הקיבה
Big-Bullet-SQR.gif סוגים של סרטן הקיבה
Big-Bullet-SQR.gif הגורמים לסרטן הקיבה
Big-Bullet-SQR.gif תסמיני המחלה
Big-Bullet-SQR.gif דרכי האבחון
Big-Bullet-SQR.gif קביעת שלב המחלה

Big-Bullet-SQR.gif דירוג המחלה

Big-Bullet-SQR.gif תכנון הטיפול

Big-Bullet-SQR.gif ניתוח

Big-Bullet-SQR.gif טיפול כימי (כימותרפיה)

Big-Bullet-SQR.gif טיפולים נוספים

Big-Bullet-SQR.gif מעקב

Big-Bullet-SQR.gif מחקרים וניסויים קליניים

Big-Bullet-SQR.gif התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן  
Big-Bullet-SQR.gif מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן

 

 


 

 

מבוא

חוברת זו נכתבה כדי לסייע לך  ולבני משפחתך לדעת יותר על סרטן הקיבה. אנו מקווים שהחוברת תוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה.

חזרה למעלה >>


מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה הפוגעת בתאים אלה. תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה זה מזה, אבל רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקה זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשהי, התאים ממשיכים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


הקיבה

הקיבה היא איבר שרירי דמוי שק, הממוקם בין החלק התחתון של הוושט לתחילת המעי. לאחר הבליעה, המזון יורד דרך הוושט לתוך הקיבה. 

קיבה

הקיבה בנויה מארבע שכבות:

1.         מוקוזה - השכבה הפנימית ביותר, מכילה בלוטות המייצרות חומצות ואנזימים המסייעים לעיכול ומגנים על דופן הקיבה מפני החומציות המאפיינת אותה.

2.         סאבמוקוזה - השכבה השנייה.

3.         שכבת שריר.

4.         סרוזה - השכבה החיצונית ביותר, בנויה כקרום קשיח למדי.

 

בלוטות הלימפה והקיבה

הקיבה מחוברת גם למערכת הלימפה, המסייעת להגן על הגוף מפני זיהומים. סרטן הקיבה עשוי להתפשט אל בלוטות הלימפה הסמוכות לקיבה. כאשר מבוצע ניתוח להסרת גידול סרטני מהקיבה, יסיר המנתח לרוב גם חלק מבלוטות הלימפה.

חזרה למעלה >>


סוגים של סרטן הקיבה

רוב סוגי סרטן הקיבה מתחילים בתאים הבלוטיים של שכבת המוקוזה של הקיבה, ומכונים אדנוקרצינומה, ובהם נתמקד בחוברת זו.

 

סוגים נפוצים פחות של סרטן הקיבה:

סרקומות של הרקמות הרכות, לרבות Gastro-Intestinal Stromal Tumors) GIST) - סרקומה שמקורה ברקמת החיבור בקיבה.

 

לימפומה - לימפומות הן סוגי סרטן של המערכת הלימפטית בגוף (המערכת החיסונית הלוחמת בזיהומים). הסוג העיקרי המשפיע על הקיבה נקרא MALT (המוכר גם כמלטומה).

 

קרצינואיד - גידול של תאים המפרישים הורמונים (תאים נוירואנדוקריניים).

 

הבדיקות והטיפולים לסוגי סרטן אלה שונים מהבדיקות והטיפולים המקובלים לאדנוקרצינומה.

לקבלת מידע על כל אחד מסוגי סרטן קיבה אלו, וכן חוברת 'מילון מונחים באונקולוגיה', ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה.

חזרה למעלה >>


הגורמים לסרטן הקיבה

הגורמים לסרטן הקיבה אינם ידועים. משערים כי מרבית המקרים של סרטן קיבה מסוג דנוקרצינומה מתפתחים בשל שילוב של גורמי סיכון שונים. סרטן הקיבה אינו מחלה מידבקת. עם גורמי הסיכון למחלה נמנים:

 

מין

שכיחותו של סרטן הקיבה בגברים גבוהה לעומת שכיחות המחלה בקרב נשים.

 

גיל

הסיכון לפתח סרטן קיבה עולה עם הגיל: רוב מקרי סרטן הקיבה מתפתחים בקרב אנשים בני 50 ומעלה.

 

דלקת הנגרמת על ידי החיידק הליקובקטר פילורי (H. Pylori)

זיהום נפוץ בקיבה הגורם לדלקת בדופן הקיבה. דלקת כזו לאורך זמן עשויה להעלות את הסיכון להתפתחות סרטן בקיבה. ניתן לטפל בדלקת עם הופעת התסמינים.

 

תזונה

תזונה דלה בפירות ובירקות או עשירה במלחים, במאכלים מעושנים וכבושים ובבשרים מעובדים, עלולה להגביר את הסיכון לפתח סרטן קיבה.

 

עישון

ככל שמשך העישון ארוך יותר וכמות הסיגריות רבה יותר, כך גדל הסיכון של המעשן לחלות בסרטן הקיבה. עם הפסקת העישון, פוחת הסיכון לחלות בסרטן הקיבה.

 

עודף משקל

מחקרים מראים כי אנשים בעלי עודף משקל נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן קיבה.

 

בעיות רפואיות

בעיות כמו ריפלוקס ממושך (זרימה חוזרת של תכולה חומצית של תוכן הקיבה לוושט) או מחלות הגורמות לשינויים בדופן הקיבה, עלולות להעלות את הסיכון להתפתחות סרטן קיבה. מצבים הגורמים לרמות חומציות נמוכות מהרגיל בקיבה, כגון דלקת קיבה ניוונית (Atrophic gastritis) ואנמיה ממאירה, הקשורה לשינויים ברירית הקיבה, עלולים להעלות במידת מה את הסיכון לחלות בסרטן קיבה.

 

היסטוריה משפחתית

אדם שאחד מבני משפחתו מקרבה ראשונה - אח, אחות או הורה - חלה בסרטן קיבה, נמצא בסיכון מוגבר לחלות גם הוא. ייתכן שהסיבה לכך היא שבני משפחה מקרבה ראשונה חולקים את אותם גורמי סיכון לסרטן קיבה, כגון תזונה לקויה או דלקת בקיבה הנגרמת מהחיידק הליקובקטר פילורי. הסיבה יכולה גם להיות פגם גנטי שבני המשפחה חולקים.

 

גנים

ישנן משפחות שבהן קיים גן פגום, המגביר את הסיכון לחלות בסרטן הקיבה. הסבירות לכך גבוהה יותר בקרב משפחות שבהן שני אנשים או יותר מצד אחד של המשפחה חולים, במיוחד אם הסרטן מתפתח לפני גיל 50.

חזרה למעלה >>


תסמיני המחלה

התסמינים המוקדמים של סרטן הקיבה דומים לתסמינים של כמה תופעות אחרות, וכוללים:

  • קשיים בעיכול או צרבת שאינם חולפים;
  • שיהוקים מרובים;
  • אובדן תיאבון;
  • תחושת מלאות לאחר אכילת כמות קטנה של מזון.

תסמינים אפשריים נוספים: כאב בבטן העליונה; ירידה במשקל; קשיי בליעה; דם בצואה או צואה שחורה; תחושת עייפות ולעתים תחושת קוצר נשימה עקב אנמיה (חוסר בכדוריות דם אדומות בדם).

 

ייתכן שהגורם לתסמינים אלה אינו סרטן הקיבה, אך עם הופעתם חשוב לפנות לרופא לשם בדיקה. אם הנך בן 55 או יותר וסובל מקלקול קיבה או כאבים בבטן העליונה שאינם חולפים, בקש מהרופא הפניה לאנדוסקופיה (בדיקה לגילוי מוקדם של גידולים סרטניים, כיבים ופוליפים במערכת העיכול).

חזרה למעלה >>


דרכי האבחון

האבחנה מתחילה בדרך כלל בביקור אצל רופא המשפחה שלך. לאחר בדיקה יחליט הרופא אם להפנות אותך לצילומי רנטגן או לבדיקת רופא מומחה - גסטרואנטרולוג.

 

הרופא בבית החולים יבחן את ההיסטוריה הרפואית שלך ויערוך בדיקה גופנית. קרוב לוודאי שתילקח ממך דגימת דם, על מנת לבדוק את בריאותך הכללית ולברר אם אתה סובל מאנמיה. ייתכן שתתבקש להביא עמך דגימת צואה לשם בדיקת דם סמוי בצואה.

 

על מנת לבדוק את הקיבה באופן מקיף, סביר שהרופא שלך ישלח אותך לאנדוסקופיה.

 

אנדוסקופיה

אנדוסקופיה (מכונה גם גסטרוסקופיה) היא הבדיקה הנפוצה ביותר לאבחון סרטן בקיבה. לפני ביצוע אנדוסקופיה יש לרוקן את הקיבה, ועל כן יהיה עליך להימנע מאכילה ומשתייה במשך שש שעות לפחות לפני ביצוע הבדיקה. בזמן הבדיקה תתבקש לשכב על הצד על ספת הבדיקה, והרופא או האחות יזריקו לך חומר הרגעה (בדרך כלל לווריד בזרוע) שיגרום לך תחושת נמנום ויקטין את אי הנעימות הכרוכה בבדיקה. לעתים יותז גם תרסיס הרדמה מקומי לחלק האחורי של הגרון.

 

הרופא יחדיר דרך הגרון אל תוך המעי צינורית גמישה, דקה וארוכה, אשר בקצה שלה מצלמה זעירה שתשלח תמונות חזרה למסך שבו מתבונן הרופא.

 

אנדוסקופיה אורכת כ־10 דקות. בדיקה זו אינה מכאיבה, אולם עלולה להיות כרוכה בחוסר נוחות. ההשפעה של זריקת ההרגעה חולפת בתוך כמה שעות, ואז תוכל לשוב לביתך. אם הותז תרסיס הרדמה לגרונך, יהיה עליך להמתין עד להתפוגגות תחושת הנמנום לפני שתוכל לאכול או לשתות. דאג לאדם נוסף שילווה אותך לבדיקה ויוכל להסיע אותך הביתה. לעתים ישנם כאבים בגרון לאחר האנדוסקופיה. זוהי תופעה נורמלית, ולרוב הכאב נעלם בתוך ימים אחדים.

 

ביופסיה

יכול להיות שבמהלך האנדוסקופיה ייקח הרופא דגימות רקמה קטנות מאזורים שונים במעי ובקיבה. הרקמות יישלחו לבדיקת ביופסיה, שמטרתה לאתר תאים סרטניים.

חזרה למעלה >>


בדיקות נוספות

אם הביופסיה תאשר כי אתה סובל מסרטן הקיבה, יבקש הרופא לערוך בדיקות נוספות על מנת לבדוק אם הסרטן התפשט אל מחוץ לקיבה.

 

אנדוסקופיה בשילוב אולטרסאונד

בדיקה זו דומה לאנדוסקופיה, כשבקצה הצינורית מוצמד מכשיר אולטרסאונד המאפשר לקבל תמונת מסך של הקיבה ושל האזורים המקיפים אותה, באמצעות גלי קול. באמצעות בדיקה זו ניתן לראות אם הסרטן התפשט לקיר הקיבה, לבלוטות הלימפה או לרקמות סמוכות. כמו כן, האולטרסאונד מסייע לרופא להגיע לאזור בקיבה שממנו הוא מעוניין לקחת דגימות לביופסיה.

 

סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת)

סריקת CT היא למעשה סדרה של צילומי רנטגן, המרכיבים תמונה תלת־ממדית של איברי הגוף הפנימיים. מטרת הבדיקה היא לאתר את מיקומו המדויק של הגידול ולראות אם הוא התפשט לחלקים נוספים בגוף, כלומר הערכת השלב בו נמצא הגידול. הסריקה נמשכת בין 10 דקות ל-30 דקות ואינה מכאיבה. בסריקות CT נעשה שימוש בקרינה, אך הסבירות שייגרם נזק לך או לאדם אחר היא נמוכה מאוד. תתבקש להימנע מאכילה ומשתייה במשך כארבע שעות לפני הבדיקה. לעתים יש צורך להשתמש בחומר ניגוד כדי לשפר את איכות ההדמיה. הדבר ייעשה באמצעות הזרקת חומר ניגוד (יוד) לווריד בזרועך או באמצעות משקה המכיל חומר ניגוד שתתבקש לשתות. חומר זה עלול לגרום לתחושה של גל חום בכל הגוף למשך דקות אחדות. אם אתה אלרגי ליוד או סובל מאסתמה, אתה עשוי לסבול מתגובה חמורה יותר, על כן חשוב שתדווח על כך לרופא לפני ביצוע הסריקה.

 

סריקת PET / CT

בדיקה מתקדמת המשלבת סריקת CT ובדיקת PET .PET היא בדיקת דימות מתחום הרפואה הגרעינית, המאפשרת לאתר אזורים שקיימת בהם פעילות מטבולית מואצת (מצב האופייני למשל לגידול סרטני), בעזרת חומר רדיואקטיבי במינון נמוך המוזרק לגוף. יתרונה של הבדיקה הוא בכך שהיא מאפשרת להדגים גם אזורים קטנים אשר אינם נצפים ב-CT או תהליכים בשלבי התהוות ראשונים.

 

כשעה לפני הבדיקה תוזרק לך כמות קטנה של סוכר רדיואקטיבי במינון נמוך הנקרא FDG. ההזרקה נעשית לווריד, בדרך כלל בזרוע. גידולים נוטים לספוג כמות רבה יותר של סוכר, והחומר הרדיואקטיבי נראה על המסך. אחרי הזריקה תתבקש להמתין 45 דקות עד שעה, על מנת לאפשר לחומר להתפזר באופן אחיד בגוף ולהיספג ברקמות. ההמתנה נעשית בחדר מיוחד באווירה שקטה ורגועה, תוך מנוחה מוחלטת (אין אפשרות להכניס לחדר ההמתנה מלווים או טלפון סלולרי). לאחר מכן תילקח לחדר הסריקה ותתבקש לשכב על מיטה המוקפת טבעת סריקה. בדיקה זו רגישה מאוד ויעילה באיתור רקמה גידולית במחלות ממאירות רבות, והיא מלמדת על מידת התפשטות המחלה ומכוונת את הצוות הרפואי בתכנון הטיפול. הבדיקה אינה מתאימה לכל הגידולים.

 

לפרוסקופיה

ניתוח קטן שמתבצע בהרדמה כללית, ולעתים מצריך אשפוז ללילה אחד בבית החולים. לצורך הליך זה יעשה המנתח חתך באורך שני סנטימטרים בעור ובשריר הבטן, ויחדיר דרכו צינורית דקה (לפרוסקופ) שבקצה שלה מצלמת וידאו זעירה. המנתח נעזר בלפרוסקופ על מנת להתבונן בחלל הבטן ובאיברים הסמוכים. לעתים יעשה המנתח חתכים נוספים, על מנת לבחון זוויות שונות בבטן, וייתכן כי ייקח ביופסיות לבדיקת נוכחות תאים סרטניים. במהלך הבדיקה יוחדר לחלל הבטן גז, על מנת לשפר את מהלך הבדיקה. הדבר עלול לגרום לך בהמשך לתחושת מלאות או לכאב בכתף, שיחלפו בתוך יום-יומיים. ניתן להקל תחושות אלה באמצעות הליכה ושתיית מים עם נענע. בתום ההליך יסגור המנתח את אזור החתך בתפר אחד או שניים. ברגע שהשפעת ההרדמה תפוג תוכל לקום ממיטתך.

 

סריקת אולטרסאונד של הבטן

בבדיקה זו נעשה שימוש בגלי קול, על מנת לקבל תמונה תלת־ממדית של איברי הבטן הפנימיים. הבדיקה אורכת דקות אחדות. לאחר שתשכב בנוחות על גבך יימרח ג׳ל על בטנך והטכנאי או הרופא יסרקו יעברו על גבי הבטן עם מכשיר קטן המייצר גלי קול. גלי הקול יתורגמו לתמונה שתוצג על צג המחשב, וכך ניתן יהיה לראות אם התאים הסרטניים התפשטו לקיר הקיבה, לבלוטות הלימפה או לרקמות סמוכות.

חזרה למעלה >>


קביעת שלב המחלה

'שלב המחלה' הוא מונח שבו משתמשים לתיאור היקף הגידול הסרטני ומידת התפשטותו. קביעת היקף המחלה ודרגתה מסייעת לרופאים להחליט על הטיפול המתאים ביותר. ניתן לקבוע את השלב המדויק שבו נמצא הסרטן, רק לאחר ניתוח להסרת הגידול. ישנן שתי דרכים עיקריות לקביעת שלב הסרטן: מערכת TNM והשיטה המספרית.

 

מערכת TNM

מערכת קביעת השלבים הנפוצה ביותר לסרטן קיבה נקראת מערכת TNM:

 

Tumor) - T) - מציין את גודל הגידול ונע בין 4-0, בהתאם לגודל הגידול ולמידת התפשטותו.

 

- (Nodes) - מציין את בלוטות הלימפה הסמוכות ואם יש בהן תאים סרטניים או לא, ונע בין 3-0, בהתאם לכמות בלוטות הלימפה הנגועות.

 

Metastatic cancer) - M) - מציין הימצאות גרורות. מורה אם הסרטן התפשט לאיברים אחרים בגוף (=1M) או לא (=0M).

 

השיטה המספרית

שיטה זו מתארת את השלב של סרטן הקיבה בטווח המספרים 4-1:

 

שלב 1 - הסרטן מופיע רק בדופן הקיבה (בשכבת רירית הקיבה, המוקוזה) וייתכן כי התפשט לבלוטת לימפה או שתיים, או שהסרטן התפשט לשכבת השריר של הקיבה אך אין סרטן בבלוטות הלימפה.

 

שלב 2 - הסרטן מופיע בדופן הקיבה (בשכבת רירית הקיבה) והתפשט לשלוש בלוטות לימפה לפחות, או שהסרטן חדר לשכבת השריר והתפשט ל־1-6 בלוטות לימפה, או שהסרטן הגיע לשכבה החיצונית של הקיבה (סרוזה) ובלוטת לימפה אחת או שתיים נגועות, או שהסרטן התפשט דרך קיר הקיבה אך לא חדר לרקמות סמוכות ולא התפשט לבלוטות הלימפה.

 

שלב 3 - סרטן קיבה מקומי מתקדם. הסרטן חדר לשכבת השריר והתפשט לשבע בלוטות לימפה או יותר, או שהסרטן חדר לשכבה החיצונית של הקיבה (סרוזה) והתפשט לשלוש בלוטות לימפה או יותר, או שהסרטן חדר דרך קיר הקיבה והתפשט לבלוטות לימפה או לרקמות סמוכות כגון הכבד, הוושט או קיר הקיבה.

 

שלב 4 - סרטן קיבה גרורתי. הסרטן התפשט אל מחוץ לקיבה לאיברים אחרים בגוף, כגון הריאות או העצמות.

חזרה למעלה >>


דירוג המחלה

הדירוג מתייחס לאופן שבו תאי הסרטן נראים מבעד למיקרוסקופ בהשוואה לתאים נורמליים. קביעת הדירוג מסייעת לרופא להחליט אם תזדקק לטיפול נוסף לאחר הניתוח:

דרגה 1 (דרגה נמוכה) - תאי הגידול הסרטני דומים למדי לתאים רגילים (עברו התמיינות גבוהה), נוטים לגדול באטיות ובעלי נטייה נמוכה להתפשט.

 

דרגה 2 (דרגה מתונה) - תאי הגידול שונים מעט מתאים רגילים ומתחלקים במהירות גדולה במקצת.

 

דרגה 3 (דרגה גבוהה) - תאי הגידול הסרטני שונים מאוד מתאים רגילים ונוטים להתחלק במהירות.

חזרה למעלה >>


תכנון הטיפול

הטיפול בסרטן הקיבה כולל ניתוח וטיפול כימי (כימותרפיה), ולעתים טיפול בקרינה (רדיותרפיה) או טיפול מכוונן (ממוקד מטרה). הבחירה בטיפול המתאים לך תלויה במיקום הגידול ובגודלו, בשאלה אם התפשט לאיברים סמוכים, וכן בגילך ובמצב בריאותך הכללי. בחלק מהמקרים ניתן טיפול מסוג אחד ובחלק מהם ניתן שילוב של כמה סוגי טיפול. הטיפול שיינתן לך יותאם לשלב מחלתך, למצב בריאותך הכללי ולהעדפותיך האישיות.

 

אם יוחלט כי שני סוגי טיפול יעילים באותה מידה לסוג המחלה שלך ולשלב שבו היא נמצאת, רופאיך עשויים להציע לך לבחור אחד משניהם. לעתים אנשים מתקשים לקבל החלטה מורכבת שכזו. ודא שיש בידיך את כל המידע על אפשרויות הטיפול המוצעות לך, במה הן כרוכות ומה הן תופעות הלוואי העלולות להופיע, וכך תוכל להחליט מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך.

 

ברוב המרכזים הרפואיים תתכנס קבוצה של רופאים מומחים ואנשי צוות לדון במצבך, על מנת להחליט מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך. קבוצה זו כוללת: מנתח המתמחה בקיבה ובסרטן של מערכת העיכול, אונקולוג רפואי ואונקולוג מומחה לקרינה, אחות מומחית, תזונאי, רדיולוג ומומחה לפתולוגיה. לאחר המפגש עם המומחים ידון עמך הרופא שלך באפשרויות הטיפול ותוכלו להחליט יחד מהו הטיפול המיטבי עבורך.

 

יתרונות הטיפול וחסרונותיו

חולים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן בשל תופעות הלוואי האפשריות, אך לרוב ניתן לשלוט בהן באמצעות תרופות. סוג הטיפול יכול להיבחר מסיבות שונות, והיתרונות האפשריים תלויים במצבך האישי.

 

טיפול בניתוח נועד לנסות לרפא את סרטן הקיבה. רוב החולים יזדקקו גם לכימותרפיה, שעשויה להיות אינטנסיבית. המנתח יסביר לך את היתרונות והחסרונות של הניתוח ומהי מידת ההצלחה הצפויה עבורך.

 

אם הסרטן מתקדם מאוד והתפשט לאזורים אחרים בגוף, כמו הריאות או העצמות, הטיפול ינסה לשלוט בו. כמו כן, הטיפול יכול לסייע בהפחתת התסמינים ולהאריך את תוחלת החיים או לשפר את איכותם.

 

אם הוצע לך טיפול שמטרתו לרפא את הסרטן, ההחלטה אם לקבלו אמורה להיות קלה יחסית. לעומת זאת, אם מטרת הטיפול היא לשלוט במחלה לתקופה מסוימת, ״תכן שתתקשה לקבל החלטה. במקרה כזה מומלץ להתייעץ בנושא עם הרופא והאחות המטפלים בך. אם תחליט שלא לקבל טיפול, עדיין תהיה זכאי לקבלת טיפול תומך (פליאטיבי), בתרופות שישלטו בתסמיני המחלה.

 

חוות דעת שנייה

הצוות המטפל בך נעזר בקווים מנחים לאומיים על מנת להחליט על הטיפול המיטבי עבורך. עם זאת, ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת. תוכל לפנות לשם כך למומחה נוסף, אם תרגיש שהדבר יועיל לך. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם אכן תפנה לקבלת חוות דעת נוספת, מומלץ שתצטייד ברשימת שאלות ותגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, על מנת להבטיח שתזכור להעלות בשיחה את כל הנושאים שמטרידים אותך.

 

מתן הסכמה מדעת

לאחר שייבחר טיפול כלשהו, יסביר לך הרופא מהי מטרתו. בדרך כלל תתבקש לחתום על טופס שבו אתה מאשר לצוות בית החולים להעניק לך את הטיפול. לא ״נתן לך כל טיפול רפואי ללא הסכמתך. לפני שתחתום על הטופס עליך לקבל את מלוא המידע, כולל סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו; יתרונותיו וחסרונותיו; הסיכונים הטמונים בו ותופעות הלוואי הצפויות, וכן מידע לגבי טיפולים זמינים אחרים.

 

אם אינך מבין את הנאמר לך, עדכן את הצוות כדי שתוכל לקבל הסבר חוזר. זכור לשאול את כל השאלות בכל נושא שאינו ברור לך דיו. ייתכן שתמצא לנכון לדון ביתרונות ובחסרונות שבכל אפשרות עם הרופא המטפל בך. אם יש לך שאלות כלשהן - אל תהסס להציג אותן. תוכל להכין רשימת שאלות ותוכל גם לבוא לשיחה עם הרופא בלוויית חבר קרוב או בן משפחה.

חזרה למעלה >>


ניתוח

ניתוח הוא טיפול יעיל נגד סרטן הקיבה, בעיקר כשהמחלה מאובחנת בשלב מוקדם. גם במקרים שבהם הגידול התפשט לאזורים הסמוכים לקיבה, ייתכן שיהיה אפשרי להסירו בניתוח - אך במקרים אלה מדובר בניתוח גדול, ולא כל חולה נמצא במצב פיזי טוב מספיק בשביל לעבור אותו. רוב האנשים נזקקים לטיפול כימי בנוסף לניתוח, אך ייתכן שתעבור ניתוח בלבד - בעיקר אם המחלה אובחנה בשלב המוקדם ביותר, או במקרים שבהם ניתוח בשילוב עם כימותרפיה נחשב לטיפול אגרסיבי מדי עבור החולה.

 

כיום נהוג שחולים אשר בבדיקות המקדימות לא נראה פיזור המחלה לבלוטות הלימפה יופנו ישירות לניתוח, ולהיפך, חולים אשר קיים לגביהם חשד לפיזור לבלוטות יקבלו טיפול כימי מקדים לניתוח.

 

סוג הניתוח תלוי במיקום הגידול בקיבה ובגודלו: ייתכן שיהיה צורך בהסרת הקיבה כולה או חלק ממנה, לרבות רקמה בריאה סביב הגידול, על מנת לוודא כי לא נותרו תאים סרטניים. כמו כן, בניתוח יוסרו בלוטות הלימפה הסמוכות לקיבה, ולעתים גם החלק התחתון של הוושט, החלק העליון של התריסריון, הטחול או חלק מהלבלב.

 

סוגי ניתוחים

ניתוח להסרת חלק מהקיבה

לעתים ניתן לבצע כריתה חלקית בלבד ולשמר חלק מהקיבה. הדבר תלוי בגודל הגידול ובמיקומו. אם הסרטן ממוקם בחלק התחתון של הקיבה, ליד המעי הקטן, יסיר המנתח את החלק התחתון של הקיבה ויתפור את התריסריון, כך שתתקבל קיבה קטנה יותר. זהו ניתוח פחות מומלץ כיום, ובמרבית המקרים תבוצע כריתה שלמה של הקיבה.

 

ניתוח להסרת הקיבה כולה

כאשר הסרטן ממוקם בחלק העליון של הקיבה או במרכזה, יידרש בדרך כלל ניתוח לכריתה מלאה של הקיבה. במקרה כזה יחבר המנתח את החלק התחתון של הוושט למעי הדק, לשם יצירת שק קטן שיכול לתפקד על תקן קיבה.

 

ניתוח לפרוסקופיה

במקרים מסוימים ניתן לבצע ניתוח לפרוסקופיה כדי לכרות את הקיבה כולה או חלק ממנה. בניתוח מסוג זה מבצעים כמה חתכים קטנים בבטן (במקום חתך אחד גדול), ודרכם מחדירים לפרוסקופ המסייע למנתח להתבונן בחלל הבטן ולנתח.

 

בדרך כלל ניתוח לפרוסקופיה כולל שלושה חתכים קטנים עבור המכשור, ואחד גדול יותר - המשמש להוצאת הקיבה. זמן ההחלמה בניתוח מסוג זה עשוי להיות מהיר יותר, אבל הדבר טרם הוכח בניסויים קליניים. ניתוח לפרוסקופיה חייב להתבצע בידי מנתחים שעברו הכשרה מיוחדת וצברו ניסיון בשיטה זו.

 

טיפולים להסרת חסימה בקיבה

לעתים הסרטן עלול לגרום לחסימה המונעת ממזון לעבור למעיים. במקרה כזה האפשרויות הטיפוליות לפתיחת החסימה כוללות טיפול כימי, טיפול בקרינה או פעולה חודרנית אחרת, שיכולה לכלול אחת מהפעולות שלהלן:

  • החדרה של צינורית דקה וגמישה (סטנט) לתוך אזור החסימה, ובכך לאפשר מעבר מזון. ניתן לבצע את ההליך בהרדמה מקומית, תוך שימוש בצינור ארוך וגמיש (אנדוסקופ) היורד דרך הוושט אל תוך הקיבה.
  • כריתה חלקית של הקיבה - ניתוח להסרת החלק בקיבה שבו קיימת החסימה.
  • ניתוח מעקף - ביצוע מעקף של החסימה, תוך יצירת חיבור חדש בין שני חלקי המעיים, על מנת לאפשר מעבר של מזון.

ניתוח להסרת חסימה בקיבה עשוי לעתים קרובות להקל את התסמינים, אך אינו מרפא את הסרטן. 

ניתוח מעקף קיבה

חזרה למעלה >>


מידע למטופל לקראת ניתוח

לפני הניתוח

ניתוח להסרת הקיבה או חלק ממנה נחשב לניתוח גדול. ימים אחדים עד שבועיים לפני הניתוח תתבקש לבצע בדיקות, על מנת לוודא כי אתה כשיר לעמוד בו מבחינה גופנית וכי הוא אינו מסוכן לך. בין היתר, תתבקש לעבור בדיקות לב וריאות. אם אתה סובל מבעיות אכילה וירדת במשקל, ייתכן שתזדקק לתמיכה תזונתית כדי שתהיה מוכן יותר לניתוח. אם אתה מעשן, רצוי שתפחית את כמות הסיגריות או תחדל לגמרי מעישון לפני הניתוח, על מנת להקטין את הסיכונים לסיבוכים לאחר הניתוח.

 

ביום הניתוח

תתבקש להיות בצום מהלילה שלפני הניתוח ועד לאחר הניתוח. לפני הניתוח תתבקש להתקלח וייתכן שיורו לך לגרוב גרביים אלסטיים מיוחדים. הגרביים נועדו למניעת היווצרות קרישי דם ברגליך בזמן הניתוח או לאחריו.

 

לאחר הניתוח

במקרים רבים תועבר לאחר הניתוח ליחידה לטיפול נמרץ או ליחידת התאוששות אחרת. זו השגרה בחלק גדול מבתי החולים, ואין פירוש הדבר שהניתוח שלך השתבש או שהיו סיבוכים. קרוב לוודאי שבתחילה תצטרך להיעזר במסכת חמצן כדי שתוכל לנשום בקלות רבה יותר. זמן קצר לאחר הניתוח יעודדו אותך האחיות לקום ולהתהלך. זהו חלק חיוני ביותר מתהליך ההחלמה שלך, כי כך תוכל להפחית את הסיכון לבעיות כמו דלקת ריאות או היווצרות קרישי דם. אם תצטרך להישאר מרותק למיטה, יורו לך האחיות להזיז את הרגליים לעתים קרובות ולתרגל נשימות עמוקות. אחות או פיזיותרפיסט יכולים לעזור לך לבצע זאת. בזמן האשפוז ייתכן מאוד שתקבל זריקות שמטרתן למנוע היווצרות קרישי דם.

 

עירויים ונקזים

לאחר הניתוח ייתכן שתהיה מחובר לזמן קצר לחלק מההתקנים הבאים:

  • עירוי תוך ורידי - עירוי שיחובר לווריד בזרועך או בגב כף ידך. דרכו תקבל נוזלים עד שתוכל לשוב לאכול או לשתות.
  • אפידורל - צינורית דקה המוחדרת לגב התחתון ויכולה לשמש למתן תרופות לשיכוך כאבים.
  • זונדה - צינורית המוחדרת מהאף היישר לתוך הקיבה או המעי הדק ומאפשרת מעבר של נוזלים החוצה, כדי שלא תחוש בחילה.
  • פיום למעי הדק - צינור הזנה שנכנס היישר למעי הדק דרך חתך קטן מאוד בדופן הבטן. הצינור ישמש להעברת מזון וחומרי הזנה, עד שתוכל לאכול בעצמך.
  • צנתר (קתטר) - צינורית גמישה וקטנה המיועדת לניקוז שתן משלפוחית השתן לתוך שקית איסוף.
  • נקז - צינור שיוצא מאזור הפצע, מסייע במניעה של הצטברות נוזלים ומאפשר לפצע להחלים כהלכה.

אכילה ושתייה

בדרך כלל ב-48-24 השעות שלאחר הניתוח לא תוכל לשתות. לאחר שתשוב לשתות, תקבל תחילה מזונות קלים ולאחר מכן תקבל מזון רגיל במנות קטנות. הדבר נועד לאפשר זמן החלמה לחיבורים החדשים שנוצרו במעיים שלך במהלך הניתוח. ייתכן שיחברו לך צינור הזנה שדרכו תקבל מזון נוזלי למשך כמה ימים עד שתוכל לאכול כראוי. חלק מהאנשים ישובו לביתם כשהם עדיין מחוברים לצינור ההזנה, על מנת לוודא שיעלו במשקל לאחר הטיפול.

 

כאב

קיימות דרכים יעילות לשליטה בכאב לאחר ניתוח, ולהקלתו. בימים הראשונים תזדקק לתרופות משככות כאבים, אשר יינתנו לך באמצעות עירוי לווריד או דרך הפה.

משככי כאבים בעירוי לווריד ניתנים באמצעות מזרק המחובר למשאבה חשמלית, וכך מתאפשר מתן רציף שלהם. ניתן לווסת את המכונה כך שתזרים באופן רציף מינון קבוע של משכך כאבים. ייתכן שתקבל גם שלט ידני עם כפתור שעליו תוכל ללחוץ בכל פעם שיהיו לך כאבים. השלט הזה נקרא Patient Controlled Analgesia) PCA). הוא מתוכנן כך שלא תוכל להזרים יותר מדי חומר משכך כאבים (מנת יתר), לכן אפשר ורצוי ללחוץ עליו בכל פעם שתרגיש כאב. אם תסבול כאבים, יידע את האחיות והרופאים. הם ״תנו לך את התרכובת והמינון של משככי הכאבים המתאימים.

 

אזור החתך

בימים הראשונים שלאחר הניתוח ישמרו האחיות על אזור הניתוח חבוש בדרך כלל. הן יבדקו את החתך באופן קבוע, על מנת לוודא כי הוא מחלים כראוי, ולאחר כעשרה ימים יסירו את התפרים.

 

השיבה הביתה

תוכל להשתחרר לביתך בהתאם להחלטת הצוות הרפואי. ברוב המקרים תוכל להשתחרר לאחר כמה ימים עד שבועיים ממועד הניתוח. בימים הראשונים בביתך תזדקק לזמן נוסף להתאוששות ויהיה עליך להפחית בעומס למשך שבועות אחדים. הימנע ממאמץ, כגון נשיאת משקל כבד, עבודות בית מאומצות וגינון למשך שמונה שבועות לפחות. אם אתה חושש שתיתקל בבעיות עם שובך הביתה - למשל, אם אתה גר לבד או שהכניסה לביתך כרוכה בעלייה של כמה גרמי מדרגות - ידע את האחיות או את העובדת הסוציאלית בזמן האשפוז בבית החולים.

 

מומלץ מאוד לשוב לרמת הפעילות הרגילה שלך בהדרגה. קרוב לוודאי שיחלפו שלושה עד שישה חודשים לפני שתהיה מסוגל לחזור לעבודתך. בדרך כלל אפשר לחזור לנהוג כעבור ארבעה עד שישה שבועות לאחר הניתוח, אם תרגיש שאתה מסוגל לכך. חלק מפוליסות הביטוח של הרכב מגדירות גבולות ברורים, וכדאי לבדוק בפוליסת הביטוח שלך אם קיימת מגבלה כזו לפני שתשוב לנהוג. לרוב אפשר לחזור לקיים יחסי מין כארבע שבועות אחרי הניתוח, אבל הדבר תלוי בתחושותיך.

 

בדיקת מעקב

לפני שתעזוב את בית החולים ייקבע לך תור לבדיקה שלאחר הניתוח. בבדיקה יבחן הרופא את הליך ההחלמה וישוחח עמך על ממצאי הניתוח. זהו זמן מתאים להעלות בעיות שהתעוררו לאחר הניתוח, אם לא ציינת אותן קודם לכן.

 

תמיכה נפשית

אם אתה זקוק לעצה או לתמיכה לאחר הניתוח שלך, תוכל ליצור קשר עם עובדת סוציאלית במחלקה בה אתה מטופל או בקהילה. לעתים כדאי לשוחח עם גורם שאינו מעורב ישירות בהליך הרפואי שלך.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה מערך סיוע, תמיכה ומידע נרחב לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם (להלן בסוף החוברת). למידע נוסף ניתן לפנות למחלקת שיקום ורווחה בטל. 03-5721678 או ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט. 

האם תידרש לשנות את התפריט שלך?

לאחר כריתה חלקית של הקיבה, החלק הנותר של הקיבה לא יוכל להכיל כמויות מזון גדולות כבעבר, ותחוש בשובע כבר לאחר אכילת כמות קטנה של מזון. בהתחלה מומלץ לאכול מנות קטנות לעתים תכופות. בדרך כלל הקיבה תתרחב מחדש בתוך כמה חודשים, ותוכל לשוב לאכול כבעבר.

 

לאחר כריתה מלאה של הקיבה, יעבור המזון ישירות מהוושט למעי הדק. במקרה כזה תתבקש להקפיד לאכול מנות קטנות לעתים קרובות. כעבור תקופה מסוימת יסתגל הגוף לשינוי ותוכל לאכול מנות גדולות יותר.

 

בתקופה שלאחר הניתוח תתרגל לחוש תחושות שובע ורוויה מהר מהרגיל. ייתכן שתאבד את תאבונך לתקופה מסוימת, וגם ירידה במשקל נפוצה בתקופה זו. מזונות מסוימים עלולים לגרום לך בחילה, בעיות עיכול או שלשול. המצב ישתפר לאחר שתלמד אילו מזונות גורמים לך לחוש ברע. כדאי לנהל יומן תזונה ולציין אילו מזונות גורמים לך לתופעות לא נעימות, על מנת שתוכל להימנע מהם או להגביל את צריכתם. יומן התזונה יסייע גם לרופא או לתזונאי שלך לאתר בעיה ספציפית, במקרה שיש כזו.

 

ייתכן שיעברו חודשים אחדים לפני שתוכל לחזור ולצרוך תזונה מאוזנת. נסה לאכול בצורה המיטבית ככל הניתן על מנת לסייע להחלמתך. להלן כמה עצות:

  • בשבועות הראשונים לאחר הניתוח תסבול מנפיחות או מפצעים, ועדיף שתאכל מזונות רכים.
  • הקפד לאכול 8-6 ארוחות קטנות ביום ולהצטייד ב'נשנושים' בריאים לפני יציאה מהבית.
  • אכול בנחת. נסה להירגע וללעוס את המזון היטב - הדבר יסייע לעיכול טוב יותר.
  • הימנע מלשתות חצי שעה לפני הארוחה ובמהלכה, על מנת שלא להגיע לתחושת שובע מהשתייה.
  • העדף משקאות מזינים ועתירי קלוריות - במקום מים, תה וקפה.
  • הוסף לתפריט שלך מאכלים חדשים בהדרגה, כדי לבחון את התמודדות הגוף עמם. הקפד על תזונה עתירת חלבון.

כיצד תקבל את כל הוויטמינים והמינרלים שלהם אתה זקוק:

ייתכן שלאחר הניתוח לא יוכל גופך לספוג ויטמינים ומינרלים מסוימים כבעבר. במקרה כזה תצטרך ליטול אותם בטבליות או לקבל זריקות של ויטמינים.

 

ויטמין B12, חומצה פולית, ברזל וסידן

לוויטמין B12 תפקיד חשוב ביצירת תאי דם אדומים תקינים המסייעים להעברת חמצן בגוף. החומר הכימי שנקרא הפקטור הפנימי (Intrinsic factor) מאפשר לנו לספוג ויטמין B12 מהמזון שאנו אוכלים. הפקטור הפנימי מיוצר אך ורק בקיבה, לכן אם מסירים את כל הקיבה ייתכן שתצטרך לקבל זריקת B12 כל כמה חודשים. אם רק חלק מהקיבה הוסר, יפנה אותך הרופא לבדיקות דם מעת לעת, על מנת לעקוב אחר רמת ה-B12 בדמך ולבדוק אם אתה זקוק לזריקות.

 

לקיבה יש גם תפקיד חשוב בספיגת חלק מאבות המזון האחרים, במיוחד חומצה פולית וברזל. אלה חשובים ליצירת כדוריות דם אדומות וסידן, הנחוצים לשמירה על שיניים ועצמות חזקות. לכן הרופא יפנה אותך לבדיקות דם תקופתיות, כדי לוודא שאין מחסור באחד מאבות המזון הללו.

החוברת 'הטיפול התזונתי התומך' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע נוסף ועצות מועילות לתזונה נכונה בתקופת המחלה. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן, בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה. באתר גם ניתן להפנות שאלות בנושא תזונה בפורום 'תזונה למתמודדים ולמחלימים מסרטן'. 

תסמונת הצפה (Dumping Syndrome)

לאחר ניתוח קיבה, המזון עלול לעבור מהר מדי מהקיבה למעי הדק. הדבר עלול לגרום להופעת מספר תסמינים המכונים 'תסמונת הצפה'. קיימים שני סוגים של תסמונת הצפה - מוקדמת ומאוחרת.

 

תסמונת ההצפה המוקדמת מתבטאת בתסמינים שמתרחשים כ-30 דקות לאחר הארוחה. במקרה של הופעת התסמונת, אתה עלול לחוש סחרחורת והלב שלך יפעם במהירות רבה יותר. יש חולים הסובלים גם מהתכווצויות בבטן ומשלשולים. תסמינים אלה נגרמים מכניסה מהירה של מזון למעיים ועשויים להימשך 15-10 דקות. תסמונת ההצפה המוקדמת פוחתת לרוב מעצמה כעבור חודשים אחדים. תוכל לסגל לעצמך כמה הרגלים על מנת להקל את התסמינים:

  • אכול לאט.
  • אכול ארוחות יבשות, קטנות ותכופות.
  • שתה כחצי שעה עד שעה לאחר הארוחה.
  • הימנע מארוחות עשירות בסוכר, כגון קערת דגני בוקר מסוכרים.
  • אכול ארוחות עשירות בחלבונים, כגון דגים, בשר, ביצים וטופו, ובפחמימות עמילניות, כגון פסטה, אורז, לחם ותפוחי אדמה.
  • לאחר הארוחה, הקפד על מנוחה בת כ־30-15 דקות.

תסמונת ההצפה המאוחרת מתרחשת בדרך כלל כשעתיים לאחר הארוחה או לאחר דילוג על ארוחה, והגורם לה הוא ירידה ברמות הסוכר בדם. במקרה של הופעת התסמונת, אתה עלול לחוש חולשה, בחילה ורעד פתאומיים. תוכל למנוע את התסמונת או להקל את התסמינים, אם תאמץ את ההרגלים שהוזכרו לעיל כמסייעים להפחתת התסמינים של תסמונת ההצפה המוקדמת. כמו כן, נטילת כדורי סוכר או אכילת ארוחה קטנה יכולות לסייע בהקלת התסמינים. אם התסמינים נמשכים או מחמירים, ירשום לך הרופא תרופה ממשפחת האנלוגים לסומטוסטטין כדי להקל עליך.

חזרה למעלה >>


טיפול כימי (כימותרפיה)

טיפול זה מבוסס על שימוש בתרופות נוגדות סרטן (ציטוטוקסיות), שמטרתן להרוס את התאים הסרטניים. ניתן לטפל בכימותרפיה בלבד או בשילוב עם טיפול מסוג נוסף כמו ניתוח או טיפול קרינתי או תרופה מכווננת מטרה.

 

טיפול כימי יוצע לך במקרים הבאים:

  • לפני ניתוח - על מנת להקטין גידול סרטני גדול ממדים, כדי לאפשר את הניתוח.
  • לאחר הניתוח - כטיפול מונע, בשילוב עם טיפול קרינתי (רדיותרפיה). טיפול כימי זה ניתן לאחר הניתוח ומיועד לאנשים שלא עברו טיפולים כימיים לפני הניתוח.
  • אם ניתוח להסרת הגידול אינו אפשרי - ניתן טיפול כימי כדי לסייע בשליטה על המחלה ולהקל את התסמינים.

כימותרפיה בסמוך לניתוח

במקרים רבים הטיפול הכימי ניתן בשילוב עם ניתוח. הכימותרפיה מכווצת את הגידול כדי שהניתוח יהיה יעיל יותר וכדי להפחית את הסיכון להישנות המחלה. טיפול כזה ניתן בדרך כלל בצורת שניים עד שלושה מחזורי כימותרפיה במשך תשעה שבועות לפני הניתוח, ושוב לאחר הניתוח.

 

סרטן מתקדם

במקרים שבהם הסרטן התפשט לחלקים אחרים בגוף (סרטן מתקדם), כימותרפיה היא הטיפול העיקרי. היא יכולה להאריך את תוחלת החיים ולטפל בתסמינים. הטיפול הכימי ניתן במשך תקופה של שישה חודשים לכל היותר. חלק מהאנשים מקבלים תרופה מכווננת מטרה בשם טרסטוזומאב - trastuzumab (הרספטין® - ®Herceptin)*, לצד הכימותרפיה.

 

אופן מתן הכימותרפיה

טיפול כימי (כימותרפיה) ניתן בדרך כלל במסגרת אשפוז יום, כסדרה של מחזורי טיפולים הנפרשים על פני חודשים אחדים. מחזור אחד אורך לרוב כשניים עד שלושה שבועות. אם נקבע שתקבל טיפול כימי באשפוז לילה, יהיה זה על פי רוב אשפוז קצר מועד. התרופות הכימיות יינתנו לך כטבליות או בעירוי לווריד, ובסרטן הקיבה נעשה לרוב שילוב של שתי צורות הטיפול.

 

מתן תרופות כימיות לווריד (טיפול כימי תוך־ורידי) - כדי להחדיר את התרופות הכימיות לדם תחובר צינורית לווריד באחת מהדרכים הבאות:

  • קנולה - צינורית פלסטיק קטנה המוחדרת לווריד בגב כף היד או באמה.
  • צנתר מרכזי מסוג ׳פיק ליין׳ (PICC line - peripherally inserted central catheter) - צינור דק ארוך וגמיש, המוחדר לתוך אחד הוורידים הגדולים של הזרוע, בקרבת המרפק.
  • צנתר מרכזי מסוג 'היקמן' - צינור דק ארוך וגמיש, המוחדר בחלקו העליון של בית החזה, דרך תעלה תת עורית לווריד מרכזי.
  • צנתר מרכזי מסוג פורט (פורט א-קאט) - התקן המורכב מקופסית בצורת גליל בקוטר של כמה סנטימטרים, המושתל כולו מתחת לעור. לקופסית מחוברת צינורית פלסטיק דקה וגמישה, המוכנסת דרך תעלה תת־עורית לווריד מרכזי בבית החזה.

אם הטיפול הכימי ניתן דרך קנולה, הקנולה מוחדרת לגוף לפני כל טיפול כימי ומוסרת מהגוף לפני שחרור המטופל לביתו. לפני כל טיפול צריך להכניס קנולה חדשה. בשונה מהקנולות - צנתרים מרכזיים יכולים להישאר בגוף עד סיום הטיפול. צנתר מרכזי מותקן בהליך כירורגי, בהרדמה מקומית בדרך כלל.

 

*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

 

לקבלת חוברת הדרכה בנושא 'צנתרים מרכזיים' ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט.

התרופות הכימיות בשימוש

לרוב משתמשים בשילוב של תרופות כימיות. התרופות השכיחות בשימוש הם ממשפחת הפלטינום, הכוללות אוקסליפלטין - Oxaliplatin (אוקסליפלאטין מדאק® - ®Oxalipaltin Medac) , או ציספלטין - Cisplatin (ציספלאטין אבווה® - ®Cisplatin EBEWE)* ופלאורופירימידינים הניתנים דרך הווריד או בכדורים.

 

לרוב יינתן לך משלב של שתי תרופות. במקרים מסוימים, על פי החלטת הרופא תשולב גם תרופה שלישית של אפירוביצין - Epirubicin (אפירוביצין אבווה® - ®Epirubicin EBEWE)* או דוסיטקסל (דוסיטקסל טבע® - ®Docetexal Teva)*.

לעתים משתמשים בתרופות אחרות כמו אירינוטקן - Irinotcan (קמפטו® - ®Campto)* יתכן שתקבל טבליות כימיות המכונות קפציטבין - Capecitabine (קסלודה® - ®Xeloda)*, שאותן תוכל ליטול ללא צורך באשפוז, או תרופה כימית בשם פלואורואורציל  - Fluorouracil (פלואורואורציל אבווה® - ®Fluorouracil EBEWE)* הניתנת באמצעות משאבה קטנה שתחובר לצנתר המרכזי או לפיק ליין שלך, וכך תוכל לחזור לביתך. המשאבה תחדיר לגופך מנה קטנה של התרופה באופן רציף בעודך נמצא בביתך. את המשאבה תוכל לשאת על החגורה שלך או בתיק קטן (פאוץ'). האחות תדריך אותך כיצד לטפל במשאבה.

 

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים. 

חוברת 'הטיפול הכימי - כימותרפיה' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בטיפולים ובתופעות הלוואי שלהם. בנוסף, לאגודה למלחמה בסרטן דפי מידע מיוחדים ומפורטים על אודות כל אחת מהתרופות ותופעות הלוואי שלה. לקבלתם ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן, בטל. 1-800-599-995. מאגר מידע בנושא תרופות נמצא באתר האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט.

תופעות לוואי

כימותרפיה עלולה לגרום לתופעות לוואי לא נעימות, אך בדרך כלל הן ניתנות לשליטה באמצעות תרופות. להלן התופעות הנפוצות ביותר ודרכי ההתמודדות עמן:

 

עמידות נמוכה לזיהומים

התרופות אמנם פועלות נגד תאי הסרטן בגופך, אולם במקביל הן יכולות להפחית באופן זמני את מספר התאים הלבנים (ניוטרופניה), ובכך להגביר את הסיכון להיווצרות זיהומים. אם חום גופך עולה על 380C או שאינך חש בטוב, אם הנך חש ברעידות או שיש לך תסמיני זיהום, כגון: התקררות, כאב גרון, שיעול, שלשול או מתן תכוף של שתן, יש ליידע מיידית את הרופא המטפל או להגיע לבית החולים. לפני כל מחזור של טיפול כימי תעבור בדיקת דם, על מנת לוודא כי ספירת תאי הדם הלבנים שלך תקינה. במידת הצורך תקבל תרופות אנטיביוטיות לטיפול בזיהומים. אם ספירת הכדוריות הלבנות עדיין נמוכה, ״תכן שיהיה צורך לעצור באופן זמני את הטיפול הכימי.

 

בחילות והקאות

חלק מהתרופות הכימיות לטיפול בסרטן הקיבה עלולות לגרום לתחושת בחילה או להקאות. כיום ישנן תרופות יעילות רבות השולטות בתופעה זו, מונעות אותה או מפחיתות את דרגת חומרתה. 

מידע נוסף ודרכי התמודדות ניתן למצוא בחוברת 'בחילות והקאות הנלוות לטיפול כימי וקרינתי' של האגודה למלחמה בסרטן. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה.

 

שלשולים

חלק מהתרופות הכימיות עשויות לגרום לשלשולים. הרופא יוכל לרשום לך תרופות לשליטה בתופעה. הקפד לשתות כמות נוזלים רבה. אם אתה נוטל טבליות קפציטבין בבית, הקפד ליידע את הרופא המטפל אם מופיעים שלשולים. ״תכן שיהיה צורך להפסיק לך את הטיפול.

 

רגישות בכפות הידיים והרגליים

רגישות המכונה לעתים ׳תסמונת כפות ידיים ורגליים׳, עשויה להיגרם בגלל הטיפול בקפציטבין או בפלואורואורציל וחולפת כשהטיפול מסתיים. להקלת כאבים, אדמומיות וסדקים בעור השתמש בקרם לחות ללא בישום.

 

כאבים ורגישות בפה

חלק מהתרופות הכימיות עשויות לגרום לכאבים בפה ולהופעתם של כיבי פה קטנים או זיהומים. להפחתת הסיכון לכך, הקפד לצחצח שיניים במברשת רכה באופן סדיר ולשתות הרבה נוזלים. האחות תסביר לך כיצד לשמור על היגיינת פה נכונה.

 

אנמיה

אנמיה היא חוסר בתאי דם אדומים בדם (המוגלובין נמוך) והיא עשויה לגרום לתחושת עייפות ונמנום ולקוצר נשימה. ניתן לטפל באנמיה ביעילות באמצעות עירו״ דם, אשר יסייעו לך לחוש אנרגטי יותר ויקלו עליך את הנשימה.

 

חבורות ודימומים

טיפולים כימיים עשויים להפחית את מספר טסיות הדם - תאים המאפשרים את הליך קרישת הדם. אם אתה מבחין בהופעת חבלות או דימומים לא מוסברים, כמו דימומים מהאף, מהחניכיים, נקודות אדומות או פריחה על העור, צור קשר עם הרופא או גש לבית החולים באופן מיידי.

 

נשירת שיער

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לשיערך לנשור. יכול להיות שגם הריסים והגבות ינשרו או יידלדלו בעקבות הטיפול. לפני תחילת הטיפול, שאל את הרופא אם קיימת סבירות שהתרופות יגרמו לנשירת שיערך או לתופעות לוואי אחרות. תוכל לבקש גם מידע על טיפולים בקירור הקרקפת או שימוש בכובע קרח, המסייעים בהפחתת הנשירה בעת טיפולים כימיים. חולים אשר שיערם נושר מוצאים דרכים יעילות להתמודד עם התופעה, כגון חבישת כובעים, צעיפים או פאות. יש לציין כי שיער הנושר בעקבות הטיפול הכימי צפוי לשוב ולצמוח עם סיום הטיפול. 
 

מומלץ לעיין בחוברת 'התמודדות עם נשירת שיער' של האגודה למלחמה בסרטן. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה.

 

כמו כן, האגודה מפעילה פרויקט מיוחד הנקרא 'להיראות טוב - להרגיש טוב יותר' במרכזים הרפואיים השונים ברחבי הארץ. למידע ולהצטרפות ניתן להתקשר לטל. 03-5721618.

השפעה על העצבוב

חלק מהתרופות הכימיות עשויות להשפיע על העצבוב בכפות הידיים והרגליים. תופעה זו מכונה נוירופתיה היקפית ויכולה לגרום לתחושת נימול או הירדמות של כפות הידיים והרגליים, או לחולשת שרירים. אם תופעה זו מתרחשת, חשוב ליידע את הרופא. אם התופעה מחמירה, ייתכן שיחליפו לך את התרופה הכימית. בדרך כלל נוירופתיה היקפית משתפרת עם סיום הטיפול הכימי, אך לעתים היא אינה חולפת.

 

תשישות ועייפות

חשוב לזכור כי טיפול כימי משפיע על אנשים שונים בדרכים שונות. ישנם אנשים המסוגלים לנהל אורח חיים נורמלי בתקופת הטיפולים, בעוד שאחרים חשים עייפות רבה ועליהם להאט את הקצב. מומלץ לאזן את המנוחה עם פעילות גופנית מתונה - אפילו הליכות קצרות יכולות להועיל להעלות את רמות האנרגיה שלך.

 

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בנושא 'תשישות ועייפות', המכילה עצות נוספות ודרכי התמודדות יעילות עם התופעה. לקבלתה יש לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה.

פגיעה בפוריות

היכולת להרות או לעבר אישה עלולה להיפגע בעת השימוש בחלק מהתרופות הכימיות לטיפול בסרטן הקיבה. חשוב להתייעץ עם הרופא או האחות בנושא זה לפני תחילת הטיפול הכימי (ראה בהמשך: מניעת היריון).

לאגודה למלחמה בסרטן חוברות בנושא מיניות הגבר ומיניות האישה, וכן חוברת 'חיי אישות וזוגיות' המיועדת למגזר הדתי. ניתן לקבלן באמצעות ה'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995, או באתר האינטרנט של האגודה.

 

כמו כן, האגודה מפעילה שירות ייעוץ מיני ארצי ללא תשלום על ידי אחות אונקולוגית מומחית בתחום זה, ללא צורך בהפניה רפואית. למידע נוסף ולקביעת תור ניתן לפנות ללנה קורץ-אלמוג, אחות ויועצת המינית באגודה למלחמה בסרטן, בטל. 03-5721643.

 

ניתן להפנות שאלות לפורום 'ייעוץ מיני למתמודדים עם סרטן' באתר האינטרנט של האגודה.

הקדמת גיל המעבר

נשים צעירות המקבלות טיפול כימי עלולות לחוות הופעה מוקדמת של תסמיני גיל המעבר, כגון גלי חום והזעה. תוכלי להתייעץ עם הרופא שלך בנוגע לטיפול הורמונלי חלופי (HRT), המעודד ייצור של ההורמונים שייצורם הופסק עקב הטיפול. חשוב לשוחח על כך עם הרופא המטפל.

 

מניעת היריון

בתקופת הטיפולים הכימיים לא מומלץ להרות או לעבר אישה, מחשש לפגיעה בעובר. חשוב להקפיד על שימוש באמצעי מניעה יעילים בזמן הטיפולים וכמה חודשים לאחר מכן. בעת קיום יחסי מין במהלך הטיפול הכימי, יש להשתמש בקונדום כדי להגן על בן הזוג או בת הזוג משאריות התרופה הכימית העלולים להימצא בנוזלי הנרתיק או הזרע.

חזרה למעלה >>


טיפולים נוספים

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

טיפול בקרינה אינו טיפול נפוץ בסרטן הקיבה. זאת מכיוון שהקיבה ממוקמת בקרבת איברים חשובים ביותר, ולא ניתן להעניק טיפול יעיל בקרינה בלי לפגוע באיברים אלה. מנות הקרינה הנדרשות על מנת לרפא את החולה ממחלתו עלולות לגרום לתופעות לוואי רבות. לרוב משתמשים בטיפול בקרינה על מנת להקל את התסמינים של סרטן קיבה מתקדם, כמו דימום מהקיבה. טיפול כזה מכונה טיפול קרינתי פליאטיבי (תומך).

 

כימו-רדיותרפיה

במקרים מסוימים ייתכן טיפול משולב של כימותרפיה ורדיותרפיה. טיפול זה נקרא כימו- רדיותרפיה, והוא ניתן לעתים לאחר הניתוח, על מנת לנסות להפחית את הסיכון לחזרה של המחלה.

חוברת 'טיפול בקרינה באזור הבטן והאגן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת בפירוט רב בטיפול בקרינה, תכנונו ותופעות הלוואי האפשריות. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה.

טיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה)

חולים בסרטן קיבה מתקדם מטופלים לעתים במקביל לכימותרפיה, בתרופה ממוקדת בשם טרסטוזומאב. טרסטוזומאב יעיל רק עבור אנשים שיש להם סרטן קיבה עם רמות גבוהות של חלבון בשם HER2. מבחינה סטטיסטית, טיפול זה יתאים לכ-20% מחולי סרטן הקיבה. טרסטוזומאב נקשר לחלבוני HER2 שעל התאים הסרטניים וכך עוצר את חלוקת התאים. אם התרופה תהיה אפקטיבית, הרופא שלך יכול להחליט להמשיך את הטיפול גם לאחר סיום הכימותרפיה. תופעות הלוואי של טרסטוזומאב הן לרוב קלות למדי.

 

ייתכנו טיפולים נוספים במסגרת מחקרים קליניים. מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל (ראה בהמשך העמוד, פרק "מחקרים וניסויים קליניים").

חזרה למעלה >>


מעקב

לאחר שהטיפול בך יושלם, תמשיך לעבור בדיקות מעקב שגרתיות, הכוללות בדיקות דם וצילומי רנטגן. פגישות המעקב הן הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא על חששות המתעוררים ולקבל מענה על שאלות שונות. אם בין הפגישות עם הרופא תסבול מבעיות כלשהן או תבחין בתסמינים חדשים, דווח על כך לרופא שלך או פנה אל בית החולים בהקדם האפשרי.

חזרה למעלה >>


מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן נערכים כל הזמן, מאחר שטרם נמצא טיפול קיים לסרטן, המציע מרפא לכל המטופלים. ניסויים קליניים נעשים כדי למצוא דרכי טיפול חדשות למחלה.

bullet_3 להמשך>>

חזרה למעלה >>


התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה. 

bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן - לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם

למערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן

חזרה למעלה >>


מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:
ד"ר רוית גבע, מנהלת המרכז לגידולי מערכת העיכול ומנהלת המחקר באונקולוגיה, המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי, וחברת ועדת העדכון של ממאירויות מערכת העיכול של האגדוה למלחמה בסרטן

ד"ר ברק בר-זכאי, מנהל היחידה לניתוחי כבד, לבלב ודרכי המרה, המרכז הרפואי קפלן, רחובות

על הארותיהם והערותיהם.
ינואר 2017
מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרטן הקיבה. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.