לתרומה

מחלות סרטן
סרטן ריאות

מזותליומה

עוד בנושא

Big-Bullet-SQR.gif מהו סרטן?
Big-Bullet-SQR.gif מהי מזותליומה?
Big-Bullet-SQR.gif מה גורם למזותליומה?
Big-Bullet-SQR.gif מהם התסמינים של מזותליומה?
Big-Bullet-SQR.gif כיצד מאבחנים מזותליומה?
Big-Bullet-SQR.gif קביעת שלב המזותליומה
Big-Bullet-SQR.gif סוגי טיפולים
Big-Bullet-SQR.gif טיפול בתסמינים
Big-Bullet-SQR.gif ניתוח
Big-Bullet-SQR.gif טיפול בקרינה
Big-Bullet-SQR.gif כימותרפיה
Big-Bullet-SQR.gif מחקרים וניסויים קליניים
Big-Bullet-SQR.gif התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן 

 

 


 

 

מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בנין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. למרות שתאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר, על ידי חלוקה. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם מסיבה כלשהי התהליך יוצא משליטה, ממשיכים התאים להתחלק ללא צורך. כתוצאה מכך, נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


מהי מזותליומה?

מזותליומה היא סרטן של המזותליום - קרום דק (ממברנה) שמרפד את החזה והבטן ועוטף את האיברים באזורים אלו. באזור הריאות הוא נקרא "צדר" ובאזור הבטן - "צפק" (פריטונאום). 


מזותליומה הינה סוג סרטן שאינו נפוץ, אולם שכיחותו עולה בהדרגה. כ-50 חולים מאובחנים כחולים במזותליומה כל שנה בישראל.

 

מזותליומה בקרום הריאות (מזותליומה צדרית) הרבה יותר נפוצה ממזותליומה בקרום הבטן. על כל מקרה של מזותליומה צפקית ישנם כ-12 מקרים של מזותליומה צדרית.

 

מזותליומה צדרית

הצדר מורכב משתי שכבות: השכבה הפנימית הקרובה לריאות, והשכבה החיצונית שמצפה את דופן החזה. שתי שכבות הצדר נוגעות זו בזו ומחליקות אחת על השנייה כאשר אנו נושמים. הקרומים מייצרים נוזל שמאפשר להם להחליק בקלות זה על זה.

 

כאשר מתפתחת מזותליומה בצדר (מזותליומה צדרית), הקרומים העדינים מתעבים ועלולים להפעיל לחץ כלפי פנים - על הריאות. בנוסף עלולה להיות הצטברות של נוזלים בין שכבות הצדר, מצב שנקרא "תפליט צדרי".

 

מזותליומה צפקית

שכבת הציפוי של הבטן נקראת צפק. גם היא מורכבת משתי שכבות: השכבה הפנימית הסמוכה לאיברי הבטן, והשכבה החיצונית המכסה את דופן הבטן.

 

כאשר מתפתחת מזותליומה בצפק (מזותליומה צפקית), הקרומים העוטפים את איברי הבטן מתעבים ונוצרת הצטברות של נוזלים בחלל הבטן. הצטברות הנוזלים נקראת מיימת, והיא גורמת להתנפחות של הבטן.

חזרה למעלה >>


מה גורם למזותליומה?

9 מתוך 10 מקרים של מזותליומה נגרמים כתוצאה מחשיפה לאסבסט. אסבסט הוא מינרל טבעי אשר מופק מסלעים הנמצאים במדינות רבות. אסבסט מורכב מסיבים קטנטנים אך חזקים כמו פלדה, שניתן לארוג אותם בדומה לכותנה, והינם עמידים מאוד לחום ולכימיקלים. לפני שנות השמונים, השתמשו בכמויות גדולות של אסבסט בענף הבניין, הרכבת ספינות וייצור מכשירי חשמל ביתיים. כאשר האסבסט נשבר או ניזוק, הוא משחרר את הסיבים הקטנטנים, שעלולים להגיע לריאות ולגרום לדלקת, היווצרות רקמה צלקתית (פיברוזיס) ולפעמים לסרטן.

 

בשנות השישים זוהה לראשונה הקשר בין אסבסט למזותליומה. כיום ידוע שאסבסט הוא הגורם הנפוץ ביותר למחלה.

 

השימוש באסבסט היה נפוץ מאוד בחומרי בידוד ובניין, לרבות מלט אסבסט ואסבסט צמנט. סיבי האסבסט קטנים מאוד, וכאשר נושמים אותם הם יכולים לחדור לדרכי האוויר הקטנים ביותר בריאות, כך שאי אפשר להוציא אותם החוצה בנשיפה או בשיעול. כאשר הסיבים נמצאים בתוך הריאות, מנגנון ההגנה של הגוף מנסה לפרק ולסלק אותם, מה שמוביל להתפתחות דלקת ברקמת הריאה. סיבי האסבסט יכולים גם לחדור דרך רקמת הריאה ולהתיישב בצדר (הקרום המקיף את הריאות).

 

אם בולעים אותם, סיבי האסבסט יכולים גם להגיע למערכת העיכול, ומשם לעבור לקרומי הבטן (הצפק) ולגרום לדלקת.

 

המקצועות החשופים ביותר לאסבסט היו עובדי בניין, שרברבים, חשמלאים, מתקיני דוודים, בוני ספינות וקבלני הריסה. גם אנשים שגרו בסמוך למפעל אסבסט או עבדו בבניינים בהם היה אסבסט, חלו במזותליומה. אפילו בני משפחותיהם של אנשים שעבדו במקומות בהם היה אסבסט חלו לעתים במחלה.

 

ישנם שלושה סוגים של אסבסט: כחול, חום ולבן. האסבסט הכחול והחום הם הגורם הנפוץ ביותר למזותליומה. מזותליומה מתפתחת בדרך כלל רק 10-60 שנה לאחר החשיפה לאסבסט, ועל כן קשה לעתים קרובות לזהות את הגורם המדויק.

 

בישראל כבר לפני כ- 10 שנים עוגן בחקיקה האיסור ליבוא ושימוש באסבסט מסוג קרוסידוליט (אסבסט כחול) ואמוזיט (אסבסט חום) והגבילה את יבוא ושיווק הקריזוטייל (אסבסט לבן) ל- 50 טון בשנה עם כוונה לאסור יבוא ושיווק זה בעתיד. יבוא אסבסט-צמנט - הרכב המכיל עד 10% אסבסט קריזוטייל מוגבל ל- 100 טון בשנה. השימוש בכל חומר המכיל אסבסט אסור בישראל ונכללים בכך התזה, ריסוס, מריחה, בידוד, ציפוי, ריצוף, סלילת דרכים, סיתות או גריסה, עבודות ליטוש והשחזה, חידוש, התאמה והרכבה של רפידות בלמים ומצמדים ברכב מנועי ובמכונות. כמו כן, בישראל קיימים נהלים והוראות מחמירים להסרה ופירוק של מקורות המכילים אסבסט פריך ולעבודה באסבסט-צמנט.

 

לעתים רחוקות מתפתחת מזותליומה באנשים שלא נחשפו מעולם לאסבסט. הגורמים האחרים למחלה אינם מובנים במלואם, אולם חשיפה לקרינה גורמת גם כן למזותליומה, אם כי לעתים רחוקות בלבד. כיום נערכים מחקרים בניסיון ללמוד עוד על גורמי המחלה.

 

מזותליומה אינה מחלה מידבקת, ולא ניתן להעבירה לאחרים. היא לא נגרמת כתוצאה מגנים פגומים שעוברים בתורשה, ולכן ילדים של חולי מזותליומה אינם נמצאים בסיכון מוגבר לחלות במחלה (בתנאי שלא באו בעצמם במגע עם אסבסט).

חזרה למעלה >>


מהם התסמינים של מזותליומה?

מזותליומה מתחילה בדרך כלל כמספר גדול של גושים קטנטנים בצדר. לעתים גושים אלה לא מופיעים במיפוי או בצילום רנטגן עד שהם גדולים למדי. התסמינים העיקריים של מזותליומה צדרית הם כאבים בחזה וקוצר נשימה. חלק מהאנשים נעשים צרודים או סובלים משיעול מתמיד.

 

מזותליומה צפקית גורמת לעתים קרובות לתחושת נפיחות ולכאבי בטן.

 

שני הסוגים של מזותליומה עלולים לגרום גם לתסמינים כלליים, כגון: חוסר תיאבון, ירידה במשקל ועייפות. מכיוון שרבים מהתסמינים הללו יכולים להיות תוצאה של מחלות אחרות, הרופא שלך חייב לבצע סדרה של בדיקות לפני קבלת האבחנה.

 

ייתכן שהגורם לתסמינים אלה אינו מזותליומה, אולם חשוב לפנות תמיד לרופא לשם בדיקה.

חזרה למעלה >>


כיצד מאבחנים מזותליומה?

מרבית האנשים פונים לרופא המשפחה כאשר התסמינים מתחילים להופיע. הרופא הכללי יבדוק אותך, ועשוי לשלוח אותך לבדיקות או לצילומי רנטגן מסוימים. ייתכן שהרופא יפנה אותך לבית החולים לצורך ביצוע הבדיקות וקבלת ייעוץ וטיפול מרופא מומחה.

 

הרופא בבית החולים יעיין בהיסטוריה הרפואית והתעסוקתית שלך לפני שיבצע בדיקה גופנית.

 

צילום חזה

צילום חזה יתבצע כדי לאתר ממצאים חריגים בריאות, כגון התעבות של הצדר או הצטברות של נוזלים מסביב לריאות.

 

לצורך אבחון המחלה, ייתכן שתתבקש לבצע את הבדיקות הבאות:

 

סריקת CT

זהו סוג מתוחכם של צילום רנטגן, הבונה תמונה תלת-מימדית של פנים הגוף. הסריקה אינה מכאיבה, אך נמשכת זמן רב יותר מצילום רנטגן רגיל (בין 10 ל- 30 דקות). בסריקות CT נעשה שימוש בכמות קטנה של קרינה, והסבירות שייגרם נזק לך או לאדם אחר כלשהו הבא אתך במגע היא נמוכה ביותר. תתבקש לא לאכול או לשתות במשך ארבע שעות לפחות לפני הבדיקה.

 

סריקת ה- CT אינה מכאיבה, אך כרוכה בשכיבה ללא תזוזה במשך 10-30 דקות.

 

יתכן שתקבל משקה או זריקה של חומר בעל צבע שיאפשר לראות אזורים מסוימים באופן ברור יותר. הדבר עשוי לגרום לך לחוש גל חום בכל הגוף למשך מספר דקות. אם אתה אלרגי ליוד, או סובל מאסטמה, אתה עלול לסבול מתגובה חמורה יותר לזריקה, ועל כן חשוב שתדווח על כך לרופא מראש.

 

סריקות ה- CT של החזה והבטן יראו את הגודל והמיקום של המזותליומה, ויאפשרו לגלות האם היא התפשטה לחלקים אחרים בגוף.

 

ישנם גורמים נפוצים הרבה יותר להתעבות של הצדר והצפק, ולהצטברות נוזלים מסביב לריאות או לבטן, ולכן לא ניתן לקבל אבחנה על סמך צילום רנטגן וסריקות בלבד. 

 

 

אספירציה (שאיבה) מהצדר או מהצפק

אם יש לך נוזל בריאות או בבטן, הרופא יוכל לקחת דגימה באמצעות החדרת מחט בהרדמה מקומית. חלק מהנוזל יישאב לתוך מזרק, ויישלח לבדיקה מעבדה כדי לזהות תאי מזותליומה. שאיבת הנוזל מבין הצדר נקרא אספירציה מהצדר, ושאיבת נוזל מהבטן נקראת ניקוז מיימת (או אספירציה מהצפק).

 

ביופסיה

הרופא חייב בדרך כלל לקחת דגימה של תאים מהצפק / צדר המעובה. תחת הרדמה מקומית, הרופא יחדיר דרך העור מחט מיוחדת לתוך הגידול. באמצעות קצה המחט ניתן להסיר דגימה מהגידול. ייתכן שהרופא ישתמש באולטרסאונד או מכשיר CT כדי למקם את המחט במדויק לצורך לקיחת הביופסיה. אולטרסאונד משתמש בגלי קול כדי להרכיב תמונה של האיברים בגוף. מכשיר קטן מוחדר מתחת לעור כדי להראות לרופא היכן נמצא הגידול ולהנחות את המחט למקום הנכון.

 

לפעמים הרופא רוצה להסתכל ישירות על הצדר או הצפק כדי לקחת רקמה מהאזור הנכון. הדבר נעשה באמצעות צינורית דקה וגמישה עם נורה ומצלמה בקצה (אנדוסקופ). הצינורית מוחדרת דרך עור החזה (תורקוסקופיה) או הבטן (לפרוסקופיה). ההליך נעשה על ידי רופא מנתח בהרדמה כללית. בדרך כלל ניתן ללכת הביתה כבר באותו היום.

 

ניתן להגיע לאבחנה של מזותליומה רק באמצעות בדיקה של הביופסיה במעבדה. לפעמים הרופא אינו בטוח באבחנה גם לאחר הביופסיה, כיוון שקשה מאוד להבדיל בין מזותליומה לבין מחלות אחרות. במצב כזה, דגימות הביופסיה יישלחו למעבדה אחרת כדי לאשר את האבחנה, וייתכן שתתבקש לחזור ולעבור כמה בדיקות או תופנה לדעה נוספת בבית חולים אחר.

 

תוצאות הבדיקה יהיו מוכנות תוך מספר ימים - יקבעו לך פגישת מעקב לפני שתשוב לביתך. תקופת המתנה זו עלולה להיות קשה עבורך, ומומלץ שתשוחח על כך עם חבר קרוב או בן משפחה.

חזרה למעלה >>


קביעת שלב המזותליומה

שלב הסרטן הוא מונח המשמש לתיאור מימדי הגידול ומידת התפשטותו מעבר למקום המקורי. ידיעת היקף הסרטן עוזרת לרופאים להחליט מהו הטיפול המתאים ביותר.

ישנן כמה מערכות שלבים למזותליומה צדרית. להלן תיאור של מערכת נפוצה:

 

מזותליומה ממאירה מקומית

שלב I - תאי הסרטן נמצאים בצדר, ליד הריאות והלב או בתוך הסרעפת או הריאה.

 

מזותליומה ממאירה מתקדמת

שלב II - הסרטן התפשט מעבר לצדר, לבלוטות הלימפה בחזה.

שלב III - הסרטן התפשט לדופן החזה, למרכז החזה, ללב, דרך הסרעפת או ריפוד הבטן, ובחלק מהמקרים לבלוטות לימפה סמוכות.

שלב IV - הסרטן התפשט לאיברים או לרקמות מרוחקים.

 

לא נקבעה מערכת שלבים למזותליומה צפקית.

חזרה למעלה >>


סוגי טיפולים

הטיפול במזותליומה תלוי במידת התפשטות המחלה - אם היא במקום אחד או הספיקה להתפשט. כיום אין מרפא למזותליומה, אלא אם ניתן להסיר אותה בניתוח.

 

למרבה הצער, האבחנה של מזותליומה מגיעה בדרך כלל כאשר המחלה כבר התפשטה ולא ניתן להסיר אותה בניתוח. הטיפול המקובל למזותליומה במצב זה נקרא טיפול בתסמינים.

 

חוות דעת שנייה

לעתים קרובות מספר מומחים לסרטן עובדים יחד, כקבוצה, על מנת לקבוע מהו הטיפול המתאים ביותר לחולה מסוים. אף על פי כן, יתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת. הרופא ישמח להפנות אותך למומחה נוסף לקבלת חוות דעת שנייה אם תרגיש שזה יועיל לך. קבלת חוות דעת נוספת עלולה לגרום לעיכוב בתחילת הטיפול, ולכן אתה והרופא שלך צריכים להיות בטוחים שחוות דעת זו יכולה לספק מידע מועיל.

 

במידה ואכן תפנה לקבלת חוות דעת נוספת, מומלץ שיתלווה אליך חבר או בן משפחה, ושתכין רשימת שאלות על מנת להבטיח שתזכור לדון בכל הנושאים שמדאיגים אותך.

חזרה למעלה >>


טיפול בתסמינים

טיפול בקרינה משמש במידת הצורך להקלה על התסמינים. לפעמים נותנים כימותרפיה כדי לצמצם את מימדי הגידול ולהקל על התסמינים.

 

ישנן מספר דרכים להקלה על תסמיני המזותליומה. מזותליומה צדרית גורמת לעתים קרובות לקוצר נשימה או קשיי נשימה.

 

לעתים קוצר הנשימה נגרם כתוצאה מהצטברות נוזלים מסביב לריאות (תפליט צדרי). הרופא שלך יכול לנקז את הנוזל תחת הרדמה מקומית, וכך יהיה לך קל יותר לנשום. ייתכן שתיאלץ לשאוב את הנוזל על בסיס קבוע. ייתכן שיכניסו לך לחלל הצדר אבקת טלק, או אבקה כימית מסוימת, באמצעות צינורית. הדבר גורם להתפתחות דלקת ולהידבקות של קרומי הצדר כך שנוזל לא יוכל להצטבר שוב.

 

ניתן להוציא נוזל מהבטן (מיימת) באמצעות מחט המוחדרת תחת הרדמה מקומית.

אתה עשוי לקבל תרופות שיעזרו לך לנשום ולשלוט בכאב. אם תרגיש בזמן כלשהו שהתרופות שקיבלת אינן פועלות, פנה לרופא מוקדם ככל האפשר כדי לשנות את התרופות או את מינונן.

 

טיפולים מועילים אחרים כוללים שיטות הירגעות ופיזיותרפיה. רופא המשפחה שלך או קבוצת תמיכה לחולי סרטן יוכלו לתת לך פרטים נוספים על כך.

 

ב'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן קיים מידע נוסף בנושא כאב, תופעות הלוואי של מחלת הסרטן ועל רפואה משלימה לחולי סרטן.  לקבלתו, ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע®' באמצעות הטל: 1-800-599-995 .

 

הרופא ישוחח איתך על הגישות השונות לטיפול, ואתה תזדקק בוודאי לזמן כדי לשקול את האפשרויות. ייתכן שתרצה לדבר עם המשפחה או החברים שלך לפני קבלת החלטה כלשהי. אם תעדיף לדבר עם מישהו חיצוני שאינו קשור אליך, תוכל להיעזר במוקד התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן: 'טלתמיכה' 1-800-200-444.

חזרה למעלה >>


ניתוח

אם הסרטן מוגבל לאזור אחד של הצדר (סרטן מקומי), ניתן לנתח את המזותליומה. הטיפול כולל הסרה של הצדר או חלק ממנו, וכן של רקמת הריאה הצמודה אליו. הליך זה נקרא הסרת הצדר / דה-קורטיקציה.

 

לפעמים מסירים בנוסף לגידול את הצדר, הסרעפת ואת כל הריאה הנגועה. הליך זה נקרא כריתת ריאה חוץ-צדרית.

 

כיום לא ברור אם ניתוח יכול לאפשר שליטה טובה יותר בתסמינים או להאריך את חיי החולים בהשוואה לטיפול בתסמינים.

 

בדרך כלל אי אפשר לנתח מזותליומה צפקית (בבטן). למרות שהניתוח נעשה רק על ידי רופאים מנתחים המנוסים בטיפול במזותליומה, לא צפוי שהניתוח ירפא את המזותליומה.

חשוב שתשוחח עם הרופא שלך על הניתוח לפני כן כדי שתבין במה הוא כרוך. זכור - לא תעבור אף ניתוח או הליך ללא הסכמתך.

 

לפעמים משלבים בין ניתוח לבין טיפול בקרינה או כימותרפיה.

 

לאחר הניתוח

החלמה מלאה מניתוח של הריאה עלולה להימשך שבועות רבים, למרות שחלק מהאנשים מחלימים מהר יותר. ישנם דברים שתוכל לעשות כדי להאיץ את ההחלמה. לאחר הניתוח, הצוות הרפואי יעודד אותך להתחיל לנוע מוקדם ככל האפשר, שכן התנועה מהווה חלק חיוני בתהליך ההחלמה. גם אם תישאר במיטה, חשוב שתתרגל תנועות רגלים. פיזיותרפיסט יבקר אצלך במחלקה ויעזור לך עם תרגילי הנשימה.

יחברו אותך לעירוי תוך ורידי, שיספק לך נוזלים דרך צינורית דקה. צינורית זו תוסר לאחר שתוכל לאכול ולשתות שוב כרגיל. יתכן שתותקן גם צינורית שתנקז נוזלים מהפצע, כדי לוודא שהפצע יחלים כראוי. הצינורית מוסרת בדרך כלל תוך יומיים עד שבעה ימים. צילום רנטגן יתבצע כדי לוודא שהריאה שלך מתפקדת כראוי.

 

לאחר הניתוח קרוב לוודאי שתסבול מכאבים או מאי נוחות. ישנם סוגים שונים של משככי כאבים יעילים מאוד אותם תוכל לקבל. דאג ליידע תמיד את הרופא או האחות אם אתה סובל מכאב או אי נוחות. ניתן לשנות את סוג משכך הכאב שתקבל או את מינונו כך שיתאימו לצרכיך.

 

קרוב לוודאי שתוכל ללכת הביתה תוך חמישה עד עשרה ימים לאחר הניתוח. אם אתה סבור שאתה עלול להיתקל בבעיות בבית - לדוגמה, אם אתה גר לבד או שעליך לעלות מדרגות - אמור זאת לאחות או לעובדת הסוציאלית כאשר תתאשפז במחלקה, והן יוכלו לארגן עבורך עזרה לפני שתשתחרר מבית החולים.

 

כאשר תצא הביתה, חשוב שתעסוק בהתעמלות קלה כדי להתחזק ולשמור על הכושר. מומלץ לבדוק עם הרופא או הפיזיותרפיסט אילו תרגילים מתאימים לך. הליכה ושחייה מתאימים למרבית האנשים שעברו ניתוח באזור הריאה.

 

אם תרצה מידע נוסף, פנה לרופא או לפיזיותרפיסט שלך.

חזרה למעלה >>


טיפול בקרינה

הטיפול בקרינה מתבצע באמצעות קרניים בעלות אנרגיה גבוהה שמשמידות את התאים הסרטניים, תוך שהן גורמות נזק קטן ככל האפשר לתאים התקינים. במסגרת הטיפול במזותליומה, טיפול בקרינה ניתן בדרך כלל כדי להקל על תסמינים כגון כאב וקוצר נשימה, ולא מתוך ניסיון לרפא את המחלה. בדרך כלל נדרשים טיפולים מעטים בלבד, אולם לפעמים הטיפול נמשך כמה שבועות.

 

טיפול בקרינה יכול לצמק את מימדי המזותליומה ולהפחית את הכאב ואי הנוחות או קוצר הנשימה. טיפול בקרינה ניתן גם לדופן החזה במקום בו נלקחה ביופסיה או הוחדרה צינורית ניקוז. במקרה זה הטיפול בקרינה נועד למנוע את התפשטות הגידול דרך הצלקת.

 

ייתכן שתקבל טיפול בקרינה בתור טיפול ראשוני, או רק לאחר ניתוח.

 

חוברת 'רדיותרפיה לאזור הבטן והאגן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת בפירוט רב בטיפול בקרינה, תכנונו, ותופעות הלוואי האפשריות.

 

תכנון הטיפול

יש לתכנן בקפידה את הטיפול בקרינה על מנת לוודא שתפיק ממנו תועלת מרבית. בביקור הראשון למחלקת ההקרנות, תתבקש לשכב מתחת למכונה גדולה בשם סימולטור, המבצע צילומי רנטגן וסריקות של האזור בו יש לטפל. לעתים סריקת CT משמשת לאותה מטרה. אונקולוג (רופא מומחה לטיפול בקרינה) יתכנן ויפקח על הטיפול.

לפני כל טיפול בקרינה, הטכנאי ימקם אותך על המיטה במדויק, בישיבה או שכיבה, ויוודא שאתה חש בנוח. במהלך הטיפול, הנמשך מספר דקות בלבד, תישאר לבדך בחדר, אולם תוכל לשוחח עם הטכנאי שישגיח עליך מחדר סמוך. הטיפול בקרינה אינו מלווה בכאב, אך עליך להישאר ללא תזוזה במשך מספר דקות בעת מתן הטיפול.

 

תופעות לוואי

טיפול בקרינה עלול לגרום לתופעות לוואי כלליות כגון בחילות, הקאות ועייפות. ייתכן שהטיפול יגרום לך קוצר נשימה רב יותר באופן זמני, וייתכן שתבחין בתסמינים דמויי שפעת למשך מספר ימים, או כאבים בחזה. תופעות הלוואי הללו עשויות להיות קלות או בעיתיות, בהתאם לחוזק ומשך הטיפול בקרינה. הרופא המטפל יוכל לומר לך למה לצפות.

 

בדרך כלל ניתן לטפל ביעילות בבחילות באמצעות תרופות נגד בחילה, שהרופא יוכל לרשום לך. לאגודה למלחמה בסרטן יש מידע על ההתמודדות עם בחילות והקאות. אם לא יתחשק לך לאכול, תוכל להחליף את הארוחות במשקלות אנרגיה מזינים, אותם ניתן לקנות במרבית בתי המרקחת. תוכל לקבל מרשם מהמרופא.

 

החוברת 'הטיפול התזונתי התומך' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע נוסף ועצות מועילות לתזונה נכונה בתקופת המחלה.

 

מכיוון שטיפול בקרינה יכול לעייף מאוד, חשוב שתנסה לנוח ככל האפשר, במיוחד אם עליך לנסוע כל יום דרך ארוכה כדי לקבל את הטיפול.

 

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בשם 'תשישות ועייפות אצל חולי סרטן' ובה עצות מועילות להתמודדות עם תופעות אלה .

 

תופעות הלוואי עלולות להיות מדכאות ומייאשות. עם זאת, כדאי לדעת שהן זמניות ונעלמות בהדרגה לאחר סיום מחזור הטיפולים.

 

טיפול בקרינה חיצונית אינה גורמת לך להיות רדיואקטיבי, ואין צורך להיות מודאג בנוגע לשהייה עם אנשים אחרים, לרבות ילדים.

חזרה למעלה >>


כימותרפיה

כימותרפיה היא השימוש בתרופות נגד סרטן (ציטוטוקסיות) להשמדת תאים סרטניים. תרופות אלה מועברות במחזור הדם וכך מגיעות לתאים סרטניים בכל מקום בגוף.

 

כימותרפיה עשויה לעזור לחולים מסוימים על ידי הקלה על התסמינים ושליטה על התפתחות הגידול ובכך לאפשר איכות חיים טובה יותר. ניסוי קליני הראה כי כימותרפיה יכולה לסייע לחלק מהחולים במזותליומה לחיות במשך מספר חודשים יותר מבעבר, אך אינה יכולה לרפא את המחלה. לרוב, היא מיועדת לשלוט על תסמיני המחלה.

 

חוברת 'הטיפול הכימי - כימותרפיה' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בטיפולים ובתופעות הלוואי שלהם. בנוסף, באגודה למלחמה בסרטן דפי מידע מיוחדים ומפורטים אודות כל אחת מהתרופות, ותופעות הלוואי שלהן. מאגר מידע בנושא תרופות נמצא באתר האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט.

 

תרופות כימיות

הטיפול היעיל ביותר במזותליומה, המראה שיפור בתסמינים, איכות החיים ואורך החיים הינו פמטרקסד (אלימטה) Pemetrexed (Alimta) וציספלטין Cisplatin.

 

תרופות נוספות אשר ייתכן וייעשה בהן שימוש הן:

קרבופלטין - Carboplatin

מיטומיצין סי - Mitomycin C

וינורלבין (נבאלבין) - Vinorelbine (Navelbine)

רלטיטרקסד (טומודקס) - Raltitrexed (Tomudex)

וינבלסטין (וולבה) - Vinblastin (Velbe)

 

תופעות לוואי

התרופות פועלות אמנם נגד תאי הסרטן שבגוף, אולם הן גם מפחיתות באופן זמני את מספר התאים הנורמליים בדם. ככל שמספרם של תאים אלה קטן יותר, כך גדל הסיכוי לזיהום ועייפות. דמך ייבדק באופן שגרתי במהלך הכימותרפיה, ותקבל במידת הצורך עירוי דם או אנטיביוטיקה לטיפול בזיהום כלשהו.

 

תופעות לוואי נוספות תלויות בתרופות הכימותרפיה שתקבל. הן עשויות לכלול בחילות, הקאות, שלשול ונשירת שיער. תרופות מסוימות גורמות לכאבים ופצעים קטנים בפה. חשוב לבצע שטיפות פה שגרתיות - האחיות יראו לך כיצד. אם אין לך חשק לאכול, תוכל להשלים או להחליף את ארוחותיך במשקאות מזינים ועתירי קלוריות, אותם ניתן להשיג על פי מרשם רופא. הרופא יוכל גם לתת לך תרופות נגד בחילה.

 

גם אם נראה שקשה מאוד להתמודד עם תופעות הלוואי, חשוב לזכור שהן זמניות, וחולפות לאחר סוף הטיפול. אם השיער שלך ינשור, הוא יתחיל לגדול בחזרה כמה חודשים לאחר סוף הטיפול.

 

כימותרפיה משפיעה על אנשים שונים בצורות שונות. חלק מהאנשים מסוגלים לנהל חיים רגילים במהלך הטיפול, בעוד שאחרים נעשים עייפים מאוד וחייבים להאט את הקצב. חשוב שלא תעשה מעבר למה שאתה מסוגל ותנסה לא לעייף את עצמך.

חזרה למעלה >>


מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן נערכים כל הזמן, מאחר שטרם נמצא טיפול קיים לסרטן, המציע מרפא לכל המטופלים. ניסויים קליניים נעשים כדי למצוא דרכי טיפול חדשות למחלה.

bullet_3 להמשך>>

חזרה למעלה >>


התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה. 

bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:
דר' מיה גוטפריד, מנהלת היחידה לגידולי ריאה במרכז הרפואי מאיר, חברת העדכון של האגודה למלחמה בסרטן לנושא סרטן ריאות.
מידע זה מבוסס על דף מידע של לוגו והותאם לקוראים ישראלים.
ינואר 2007
מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על מזותליומה. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.