לתרומה

מחלות סרטן
מערכת המין הנשית

סרטן השחלות

עוד בנושא

מבוא

מהו סרטן

מערכת הלימפה

השחלות

סוגי סרטן השחלה

גורמי סיכון

התסמינים של סרטן השחלה

אבחון המחלה

קביעת שלב ודרגת המחלה

הטיפול בסרטן השחלה

ניתוח

טיפול כימי (כימותרפיה)

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

טיפול מכוונן (ממוקד מטרה)

מעקב

סוגים נפוצים פחות של סרטן שחלה

מחקרים וניסויים קליניים

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן

 


 

 

מבוא

חוברת זו נכתבה כדי לסייע לך ולבני משפחתך לדעת יותר על סרטן השחלה. אנו מקווים שהחוברת תענה על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שסוג כזה של הכוונה יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר היטב את הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך בהווה.



 

מהו סרטן

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, אולם רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשהי, ממשיכים התאים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.


תאים סרטניים

להמשך


מערכת הלימפה

מערכת הלימפה היא חלק מהמערכת החיסונית של הגוף, המגנה עליו מפני זיהומים ומחלות, ומנקזת נוזלים מהרקמות ומאיברי הגוף השונים. מערכת הלימפה מורכבת מנימי לימפה, קשריות לימפה (בלוטות), לימפוציטים ורקמות לימפה. נימי הלימפה הן רשת צינוריות עדינות המקושרות לבלוטות הלימפה בכל אזורי הגוף. את רקמות הלימפה ניתן למצוא, בנוסף לבלוטות, גם באיברים, כגון הטחול, התימוס, מח העצם והשקדים. לעיתים הסרטן יכול להתפשט דרך מערכת הלימפה, ובמקרה של סרטן השחלה הוא לרוב יגיע לבלוטות הלימפה באגן או בבטן.

 
מערכת הלימפה

 

השחלות

השחלות הן זוג איברים קטנים בצורת אליפסה הממוקמות באגן (האזור שבין הירכיים, בחלק התחתון של הבטן). הן חלק ממערכת הרבייה הנשית, הכוללת גם את החצוצרות, הרחם, הנרתיק והפות (ואגינה). בגיל הפוריות חורגת מדי חודש ביצית בשלה אחת מהשחלות ועוברת דרך אחת החצוצרות אל הרחם. אם הביצית אינה מופרית על ידי זרע, היא מופרשת מהרחם, יחד עם הרקמות המרפדות את חלל הרחם, כחלק מהמחזור החודשי (וסת). השחלות אחראיות גם לייצור של ההורמונים הנקביים, אסטרוגן ופרוגסטרון. כאשר אישה מתקרבת לגיל המעבר (גיל אל-וסת), השחלות מייצרות פחות הורמונים ובהדרגה נפסק גם המחזור החודשי.

 

איברים אחרים הקרובים לשחלות כוללים את:

  • הרחם והחצוצרות
  • צינורות השתן, המנקזים שתן מהכליות לשלפוחית השתן
  • שלפוחית השתן
  • חלקו התחתון של המעי הגס (המעי הישר, רקטום)
  • הצפק - פריטונאום (קרום העוטף את האגן ואת איברי הבטן ושומר עליהם)
  • הפדר - אומנטום (הקרום המכסה את המעי)
  • אוסף בלוטות לימפה.

השחלות 

סוגי סרטן השחלה

סרטן אפיתליאלי (Epithelial)

רוב מקרי סרטן השחלה שייכים לגידול סרטני הנקרא סרטן אפיתליאלי. סרטן שחלות אפיתליאלי משמעו שהסרטן החל להתפתח מהתאים המכסים את השכבה החיצונית של השחלה או בחצוצרות. קיימים מספר סוגים של סרטן שחלות אפיתליאלי, כולם מטופלים באופן דומה. הנפוצים יותר הם סרטן סובי (serous) וסרטן דמוי רירית הרחם (endometroid). נפוצים פחות הם סרטן רירני (mucinous), תאים צלולים (clear cell) וסרטן בלתי ממוין או בלתי מסווג (undifferentiated). 

 

סוגים נפוצים פחות של סרטן שחלה

סרטן ראשוני של הצפק (Primary Pritoneal Cancer)

סרטן ראשוני של הצפק (PCC) הינו גידול סרטני המתנהג באופן דומה לסרטן אפיתליאלי של השחלה ומטופל באופן דומה. גידול סרטני זה מתפתח בצפק - קרום הבטן המסייע בהגנה על איברי הבטן, כגון הקיבה והכבד (מידע מפורט בהמשך החוברת).

גידולי תאי נבט (טרטומות בשחלה)

המופיעים בדרך כלל בנשים צעירות ומתנהגים באופן שונה לחלוטין מסוגי סרטן שחלה אחרים. גידול סרטני זה מתפתח בתאי השחלה המייצרים ביציות (מידע מפורט בהמשך החוברת).

סרקומות רקמות רכות

המתפתחות ברקמות התומכות של הגוף, הנקראות רקמות חיבור, כגון שומן ושרירים, נפוצות בעיקר בגפיים, אולם גם מופיעות לעיתים בשחלות.


לקבלת החוברת 'לדעת יותר על סרקומות של הרקמות הרכות' ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995. 



גורמי סיכון  

גורמים הקשורים בהיריון, לידה ופוריות

נשים שלא ילדו מעולם נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן שחלה. כמו כן, נמצא כי נטילת גלולות למניעת היריון והנקה יכולה לסייע בהפחתת הסיכון לחלות בסרטן שחלה.

 

גיל

הסיכון לפתח סרטן שחלה נמוך מאוד בקרב נשים צעירות ועולה עם הגיל. 8 מתוך 10 חולות סרטן שחלה הינן מעל גיל 50. רוב המקרים מתגלים לאחר גיל המעבר.

 

גורמים הורמונליים

רופאים משערים כי מספר הפעמים שנשים מבייצות, עשוי להיות קשור לסיכון לחלות בסרטן השחלות. נשים ללא ילדים נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח את המחלה. גורמים שונים המפחיתים את הביוץ, עשויים להקטין את הסיכון, למשל, נטילת גלולות למניעת היריון, ילודה והנקה. תחליפי הורמונים מעלים במעט את הסיכון לחלות (רק 1% מהמקרים של סרטן השחלות עשוי להיות קשור לתחליפי הורמונים). הסיכון פוחת במעט לאחר שמפסיקים ליטול את תחליפי ההורמונים.

 

מצבים רפואיים

  • היסטוריה של סרטן שד - נשים שחלו בעבר בסרטן שד עשויות להיות בסיכון מוגבר לפתח סרטן שחלות. ככל הנראה חלק מגורמי הסיכון של שתי המחלות משותפים.
  • אנדומטריוזיס - מצב רפואי בו רירית הרחם גדלה מחוץ לרחם. מעלה מעט את הסיכון לחלות בסרטן שחלה.
  • סוכרת - סוכרת מעלה מעט את הסיכון לחלות בסרטן השחלה.

 

תזונה ומשקל גוף

השמנת יתר עשויה להעלות את הסיכון לחלות בסרטן השחלה.

 

עישון

עישון נמצא כגורם סיכון לחלות בסרטן שחלה רירי.

 

היסטוריה משפחתית וגורמים גנטיים

כשליש מהנשים שחלו בסרטן השחלה בארץ הן נשאיות של מוטציה (פגם גנטי) מולדת בגן, המעלה את השכיחות של סרטן שד ושחלה. גורמים העשויים לרמוז על קיומו האפשרי של פגם גנטי תורשתי:

  • הופעה של סרטן השחלה בקרובת משפחה אחת מדרגה ראשונה, אם מוצא המשפחה אשכנזי או עיראקי;
  • הופעה של סרטן השחלה בשתי בנות משפחה קרובות מדרגה ראשונה;
  • הופעה של סרטן השחלה בבת משפחה קרובה אחת, ושל סרטן השד בבת משפחה קרובה אחרת (מדרגה ראשונה);
  • הופעה של סרטן המעי הגס בשלושה מבני המשפחה, כאשר באחד מהם אובחנה המחלה לפני שהגיע לגיל 50, ואבחון סרטן השחלה בקרובת משפחה נוספת.

 

בארץ מומלץ לכל אישה שחלתה בסרטן השחלה לפנות לייעוץ גנטי. במסגרת הייעוץ ניתנת הערכת סיכון, המלצה לביצוע בדיקה גנטית אם הדבר רלוונטי, וכן המלצות למעקב ולמניעה.


לקבלת רשימת מרפאות לייעוץ גנטי ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995. ניתן למלא שאלון לבירור נטייה תורשתית לחלות בסרטן שד ושחלה באתר האגודה.
לאגודה למלחמה בסרטן חוברת מקיפה העוסקת בהרחבה בנושא גנטיקה וסרטן. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה.

לנשים הנמצאות בסיכון גבוה, רצוי לשקול לבצע בדיקת סריקה תקופתית, כדי לנסות ולאבחן את הגידול בשלבים מוקדמים, אם כי לא ידועה עדיין מידת יעילותה של בדיקה זו. מטרת בדיקת הסריקה היא לזהות את סרטן השחלה בשלב מוקדם. בעולם עדיין נערכים מחקרים קליניים להערכת יעילות בדיקות סריקה אלו. הבדיקה כוללת בדיקה גינקולוגית, בדיקת אולטרסאונד וגינלי של השחלות ובדיקת דם לחלבון CA125.


ניתן להפחית את הסיכון להתפתחות סרטן שחלה בקרב נשים הנמצאות בסיכון על ידי הסרת שחלות וחצוצרות מניעתית.
ההמלצה היא לבצע ניתוח זה מגיל 37 ואילך בנשים שסיימו ללדת. יתרון נוסף בניתוח הינו הפחתת הסיכון לחלות בסרטן השד בנשים אלו ב-50%, כל עוד הניתוח מבוצע לפני גיל המעבר.



 

התסמינים של סרטן השחלה

מרבית הנשים החולות בסרטן השחלה בשלב מוקדם אינן חשות בתסמינים במשך תקופה ארוכה. כאשר מופיעים תסמינים, הם עשויים לכלול:

  • אובדן תיאבון
  • הפרעות בעיכול, צרבת, בחילה, גזים ותחושה של בטן מלאה
  • עלייה לא מוסברת במשקל
  • מיימת - נפיחות עקב הצטברות נוזל בחלל הבטן, שיכולה להוביל גם לקוצר נשימה
  • כאבים בבטן התחתונה
  • שינויים בהרגלי המעיים ושלפוחית השתן, כגון עצירות ממושכת, שלשולים או צורך להטיל שתן לעיתים קרובות
  • כאב גב תחתון
  • כאבים בעת קיום יחסי מין
  • דימום חריג מהנרתיק - תסמין נדיר.


אם מופיעים אחד או יותר מהתסמינים המפורטים לעיל, יש לגשת להיבדק אצל הרופא. עם זאת, יש לזכור כי אלה תסמינים שכיחים למצבים רבים אחרים, ומרבית הנשים החשות בתסמינים אלה אינן חולות בסרטן השחלה.


 

אבחון המחלה

לרוב, הליך האבחון יתחיל בביקור אצל רופא המשפחה שלך (רופא כללי), שיבדוק אותך ויפנה אותך לבדיקות נוספות, סריקות אולטרסאונד ו/או בדיקות דם. בהתאם לצורך, הרופא יפנה אותך לבית חולים לצורך ביצוע בדיקות נוספות וכן לשם התייעצות וטיפול על ידי רופא מומחה. בבית החולים תתבקשי לפרט את ההיסטוריה הרפואית שלך במלואה לפני ביצוע בדיקה גופנית, שתכלול בדיקה פנימית (וגינלית), בה יוכל הרופא להבחין בגושים או נפיחות. ייתכן שתידרש גם בדיקה רקטלית (דרך פי הטבעת). תוכלי לבקש להיבדק על ידי רופאה, אם תרגישי יותר נוח בכך. ייתכן שתופני לבדיקות דם, כולל בדיקת דם ספציפית שנועדה לבדוק קיום רמות גבוהות מהנורמה של החלבון CA125 בדם ולצילום רנטגן של בית החזה כדי לבדוק את מצב בריאותך הכללי.

קיימות מספר בדיקות המשמשות לאבחון סרטן השחלה. בדיקות אלו עשויות גם להעיד אם הסרטן התפשט לאיברים אחרים בגוף. מטרת סדרת הבדיקות לאפשר לרופא לקבוע מהו אופן הטיפול הטוב ביותר במחלתך. הרופא שלך עשוי לשלוח אותך לאחת או יותר מהבדיקות הבאות:

 

סריקת אולטרסאונד

בבדיקה זו משמשים גלי על-קול ליצירת תמונה של פנים הבטן, הכבד והאגן. בטרם ביצוע בדיקה של האגן תתבקשי לשתות כמות גדולה של נוזלים כדי למלא את שלפוחית השתן. כך תתקבל תמונה ברורה יותר. במהלך הבדיקה תשכבי בנוחות על הגב. גיל ״מרח על אזור הבטן התחתונה שלך, ומכשיר קטן דמוי מיקרופון, המפיק גלי קול יועבר מעל אזור זה. גלי הקול מומרים במהלך הבדיקה לתמונה באמצעות מחשב.

ייתכן שתתבקשי לעבור בדיקת אולטרסאונד וגינלית (נרתיקית). במהלך בדיקה נרתיקית מוחדר מכשיר קטן, לתוך הנרתיק. בדומה למכשיר האולטרסאונד שתואר לעיל, מפיק המכשיר גלי על- קול אשר מועברים לתמונה באמצעות מחשב. בדיקה זו עשויה אמנם להצטייר ככרוכה באי- נוחות, אולם נשים רבות מוצאות שהיא נוחה יותר מהבדיקה המחייבת שלפוחית שתן מלאה. ניתן להשתמש באולטרסאונד של האגן או הנרתיק על מנת לבדוק הגדלה או תופעה בלתי תקינה כלשהי בשחלות העשויה להיגרם בשל ציסטה או גידול סרטני. כמו כן ניתן להשתמש בבדיקה זו על מנת לראות את ממדי הגידול הסרטני ואת מיקומו המדויק.

 

סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT)

סריקת טומוגרפיה היא סוג מתוחכם של צילום רנטגן, המפיק תמונות של חתכי רוחב שונים של גופך מהם ניתן גם לבנות תמונה תלת-ממדית של חלל הגוף. הסריקה אינה כרוכה בכאב, ונמשכת כ-10 עד 30 דקות. סריקה זו עשויה לסייע באיתור מיקומו המדויק של הגידול וכמעקב אחר התפשטות תאי הגידול הסרטני. לפני הבדיקה ניתן לרוב האנשים חומר ניגוד נוזלי, לשתייה דרך הפה או בעירוי לווריד, מה שיעניק תמונה ברורה יותר של אזורים מסוימים בגוף. הנוזל עשוי לגרום לתחושת חום בגוף, שתימשך מספר דקות.

אם את רגישה ליוד או סובלת מאסטמה, חשוב שתיידעי את הרופא ואת הטכנאי שיבצע את הבדיקה לפני מתן הנוזל או הזריקה. בדרך כלל, ניתן יהיה לקבל את הזריקה גם במקרים אלה, בתנאי שתקבלי טיפול בסטרואידים יום לפני הסריקה וביום הסריקה. לפני תחילת הבדיקה ייתכן שאחות תחדיר טמפון לנרתיק שלך או תזרים נוזל ניגוד דרך פי הטבעת. הכנות אלו נועדו להבטיח שהתמונה המתקבלת מהסריקה תהיה איכותית ככל האפשר. הבדיקה תתחיל ברגע שתשכבי בנוחות. הבדיקה אינה מצריכה אשפוז ותוכלי לשוב לביתך עם סיומה.

 

הדמיית תהודה מגנטית (סריקת MRI)

בדיקה זו דומה לסריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT), אך עושה שימוש במגנטיות במקום בקרני רנטגן כדי להפיק תמונות של חתכי רוחב שונים של גופך.

במהלך הבדיקה תתבקשי לשכב למשך כ-30 דקות ללא תזוזה על מיטה בתוך צינור ארוך. הבדיקה עלולה לגרום אי-נוחות קלה וליצור תחושת חרדה אצל אנשים החוששים להימצא בחללים סגורים. במקרים אלה יש ליידע מראש את הטכנאי. תקבלי אטמי אוזניים, משום שפעולת המכשיר גורמת רעש. בדרך כלל יורשה אדם נוסף להיכנס איתך לחדר במהלך הבדיקה כדי לארח לך לחברה. לפעמים מוזרק לווריד בזרוע חומר ניגוד, אשר אינו גורם לאי- נוחות כלשהי.

 

בדיקת PET CT (פליטת פוזיטרונים טומוגרפית)

בדיקה זו הינה סוג חדיש של סריקה. סריקות אלו אינן מצויות בכל בתי החולים ולרוב אינן נחוצות לצורך אבחון ראשוני. רצוי כי תדוני עם הרופא המטפל בנוגע ליעילות ביצוע הבדיקה במקרה שלך. בדיקה זו עושה שימוש במנה נמוכה של סוכר רדיואקטיבי כדי למדוד את פעילות התאים בחלקים שונים בגוף. כמות קטנה ביותר של חומר רדיואקטיבי מעורב מוזרקת לתוך הווריד, בדרך כלל בזרוע. לאחר מכן מבוצעת סריקה ממוחשבת. אזורים הנגועים בסרטן בדרך כלל פעילים יותר משאר הרקמות הסובבות אותם, ולכן ייראו בבירור על גבי הסורק. לרוב נעזרים בבדיקה זו במקרה של חזרה (הישנות) של סרטן שחלה.

 

שאיבת נוזל מחלל הבטן

אם הצטבר נוזל בחלל הבטן, ניתן לקחת דגימה לצורך בדיקת נוכחות תאים סרטניים. לעיתים הרופא יבצע הרדמה מקומית של האזור לפני שיחדיר לעור מחט דקה. מעט מהנוזל יישאב באמצעות מזרק וייבדק תחת מיקרוסקופ.

 

לפרוסקופיה

ניתוח קטן המאפשר לרופא לראות את השחלות ואת האזור המקיף אותן. ההליך מתבצע בהרדמה מלאה ומחייב אשפוז קצר. הרופא יבצע מספר חתכים קטנים, באורך של סנטימטר אחד בקירוב, בדופן של הבטן התחתונה, ויחדיר בזהירות מיני-טלסקופ דק, הנקרא לפרוסקופ. באמצעות הלפרוסקופ יוכל הרופא להתבונן בשחלות עצמן, וליטול דגימה קטנה של רקמה, ביופסיה, לבדיקה מיקרוסקופית.

במהלך הבדיקה מוחדר גז פחמן דו-חמצני לחלל הבטן, וכתוצאה מכך את עלולה לסבול מגזים במעיים ו/או כאבים באזור הכתפיים במשך מספר ימים. תוכלי להקל את הכאבים בהליכה או בשתייה של מי-מנטה.

לאחר הלפרוסקופיה יהיו מספר תפרים בדופן הבטן התחתונה. תוכלי לקום ולהתהלך מיד בחלוף השפעת ההרדמה.

 

ניתוח פיום הבטן (לפרוטומיה)

לעיתים לא ניתן לאבחן את סרטן השחלה באופן ודאי מבלי לבצע ניתוח מלא (לפרוטומיה). ראי מידע על הניתוח בהמשך.

 

המתנה לתוצאות הבדיקות

ייתכן שיחלפו כמה ימים או כמה שבועות עד שתקבלי את כל תוצאות הבדיקות ועד שתגיעי לפגישת מעקב שתיקבע לך בטרם תשוחררי לביתך. תקופת ההמתנה הזו עלולה להיות מלווה בחששות ומתח. מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים שיכולים להעניק לך תמיכה וסיוע.


האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את מוקד התמיכה הטלפוני בשפות עברית ורוסית, המעניק סיוע ראשוני מידי לחולי סרטן והקרובים אליהם, הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת. בהתאם לצורך, הפונים מנותבים להמשך טיפול בבית החולים או במסגרת הקהילה. למוקד 'טלתמיכה'® ניתן לפנות בטל. 1-800-200-444.

 

קביעת שלב ודרגת המחלה

שלב הסרטן (stage) הוא מונח המשמש לתיאור היקפו של הגידול הסרטני ולמידת התפשטותו אל מעבר למיקומו הראשוני. ידיעת היקף הסרטן ודרגתו (ראי להלן) מסייעת לרופאים להחליט על הטיפול המתאים ביותר. לעיתים לא ניתן לקבוע את שלב ודירוג המחלה לפני ביצוע ניתוח וקבלת כל תוצאות הביופסיה.

 

שלבי המחלה

שלב 1 - המחלה משפיעה על השחלות בלבד. שלב זה מחולק לשלושה תתי-שלבים:

שלב 1a - הגידול נמצא רק בשחלה אחת.

שלב 1b - קיימים גידולים בשתי השחלות.

שלב 1c - המחלה בשלב 1a או 1b וישנם תאים סרטניים על שטח השחלות; או שנוזל המכיל תאים סרטניים נמצא בחלל הבטן (מיימת); או שהגידול פרץ לפני או במהלך הניתוח.

 

שלב 2 - הגידול החל להתפשט מחוץ לשחלות בתוך האגן. שלב זה מחולק לשני תתי-שלבים:

שלב 2a - הגידול התפשט לאיברים גינקולוגיים אחרים באגן, כגון הרחם או החצוצרות.

שלב 2b - הגידול התפשט לאיברים אחרים באגן, לחלקו התחתון של המעי או לשלפוחית השתן, אך לא התפשט לאיברים בבטן העליונה.

 

שלב 3 - הגידול הסרטני התפשט אל מעבר לאגן בבטן העליונה: אל קרום הבטן, ו/או לאיברים אחרים בבטן, כגון החלק העליון של המעי ו/או לבלוטות לימפה בבטן.

שלב 3a - הגידולים הסרטניים הקיימים בבטן קטנים מאוד ולא ניתן לראותם אלא מתחת למיקרוסקופ; או אם יש גרורות לבלוטות לימפה בבטן ללא גרורות אחרות בבטן עליונה.

שלב 3b - ניתן לראות את הגידולים הסרטניים בבטן, אך קוטרם קטן משני סנטימטרים עם או ללא גרורות לבלוטות לימפה.

שלב 3c - הגידולים הסרטניים בבטן גדולים משני סנטימטרים, עם או ללא גרורות לבלוטות לימפה.

 

שלב 4 - מחלת הסרטן התפשטה לאיברים נוספים, כגון הכבד, הריאות או בלוטות הלימפה מרוחקות יותר, מחוץ לבטן (לדוגמה בצוואר).

 

דרגת המחלה

קביעת הדרגה מתבצעת בהתאם למראה תאי הגידול הסרטני תחת מיקרוסקופ. הדרגה מסייעת לקבוע באיזו מהירות עלול הגידול הסרטני להתפתח. קיימות שלוש דרגות: דרגה 1 (נמוכה), דרגה 2 (מתונה), ודרגה 3 (גבוהה).

 

דרגה נמוכה משמעה שתאים סרטניים נראים דומים מאוד לתאים תקינים בשחלה. הם גדלים באיטיות, בדרך כלל, וקיים סיכוי קטן יותר שיתפשטו.

דרגה מתונה משמעה שהתאים הסרטניים נראים מעט בלתי תקינים לעומת תאי השחלה הבריאים.

דרגה גבוהה משמעה שהתאים נראים בלתי תקינים לחלוטין. במקרה זה צפוי שיגדלו במהירות רבה יותר וקיים סיכון גדול יותר לכך שיתפשטו.

 

הטיפול בסרטן השחלה  

תכנון הטיפול

נשים החולות בסרטן השחלה מטופלות על ידי צוות רב-תחומי המתמחה בגינקואונקולוגיה, לרבות מנתח, אונקולוג, אחות גינקואונקולוגית, רדיולוג ופתולוג. בבית החולים ישנם אנשי צוות נוספים שיכולים לעזור לך לפי הצורך, כגון תזונאים, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. כדי לתכנן את הטיפול הטוב ביותר עבורך, יתחשבו הרופאים בגילך ובמצב בריאותך הכללי, וכן בסוג, בשלב ובדרגה של מחלתך.

הרופא המטפל ידון איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר עבורך, או שיציע לך לבחור בטיפול אחד מבין כמה אפשרויות. אם עלייך לבחור טיפול, ודאי שיש בידך מספיק מידע על כל אפשרויות הטיפול והשלכותיהן, כדי שתוכלי להחליט איזו מהם מתאימה לך. אל תחששי לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה שברצונך לברר בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי. לעיתים קרובות הכנת שאלות מראש וליווי של חבר קרוב או בן משפחה לפגישה עם הרופא יעזרו לך לברר את כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.

יתרונות וחסרונות הטיפול

אנשים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן, בשל תופעות הלוואי האפשריות. לרוב, ניתן לשלוט על תופעות הלוואי באמצעות תרופות. חשוב לזכור שהטיפולים ניתנים מסיבות שונות, והיתרונות משתנים מחולה לחולה בהתאם למצבו.

אם הציעו לך טיפול שמטרתו לרפא את המחלה או לשלוט בגידול לאורך זמן, ההחלטה אם לקבל אותו תהיה קלה יותר ככל הנראה. אבל גם במצב זה עלייך לשקול את יתרונות הטיפול מול חסרונותיו. אם אין אפשרות לריפוי, והטיפול ניתן כדי להאט או לעצור את התקדמות המחלה לתקופת זמן מסוימת, יהיה קשה יותר להחליט אם להסכים לקבל אותו או לא. קבלת החלטות הנוגעות לטיפול בנסיבות כאלו היא תמיד קשה, וכדאי לדון על כך בפירוט עם הרופא המטפל. אם את בוחרת שלא לקבל טיפול, תוכלי בכל זאת לקבל טיפול לשליטה בתסמינים. טיפול זה נקרא 'טיפול תומך' או 'פליאטיבי'.

 

מתן הסכמה מדעת

לפני שתקבלי טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך על מטרותיו, ויבקש ממך לחתום על טופס שמצהיר כי את מסכימה לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך, ולפני חתימתך על הטופס את אמורה לקבל את מלוא המידע על אודות סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, טיפולים אפשריים אחרים, סיכונים ותופעות לוואי. אם אינך מבינה את כל הפרטים שהוסברו לך, ספרי זאת מיד לצוות הרפואי כדי שתוכלי לקבל הסבר נוסף. מומלץ שבן/בת משפחה או חבר/ה יתלוו אלייך לפגישה, כדי שיוכלו לסייע לך לזכור את כל הנאמר. רצוי גם להכין מראש רשימת שאלות, ולבקש זמן נוסף כדי להחליט. לאחר הסבריו של הרופא תוכלי להחליט מהי האפשרות הטובה ביותר עבורך. חשוב לספר לרופא או לאחות האחראית אם תבחרי שלא לקבל את הטיפול, כדי שהם יוכלו לתעד את החלטתך בתיק הרפואי.

 

חוות דעת רפואית נוספת

למרות שצוות רב-תחומי מומחה יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, ייתכן שתרצי לקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו זכותך המלאה. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו- 1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תבחרי לקבל חוות דעת נוספת, מומלץ להכין רשימת שאלות ולהגיע בלוויית חבר/ה קרוב/ה או בן/בת משפחה, כדי להבטיח שתדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.



 

ניתוח

ניתוח הוא אחד הטיפולים העיקריים לסרטן השחלה, ולעיתים נעשה בו שימוש כדי להגיע לאבחנה. הרופא ידון איתך על סוג הניתוח המתאים לך ביותר, בהתאם לסוג הגידול הסרטני, היקפו ומידת התפשטותו. לעיתים מידע זה יכול להתקבל רק במהלך הניתוח או לאחריו, בבדיקה הפתולוגית, לכן חשוב לשוחח עם הרופא לפני הניתוח על כל האפשרויות העומדות לרשותך.

 

לפני הניתוח

לפני הניתוח תתבקשי לעבור בדיקות ולגרוב גרביים/מעטפות פניאומטיות שמזרזות את חזרת הדם הוורידית לפני ובמהלך הניתוח, על מנת להימנע מיצירת קרישי דם ברגליים. אם את מעשנת, השתדלי להפסיק לעשן או לצמצם את כמות הסיגריות לפני הניתוח, על מנת להפחית את הסיכון לבעיות בבית החזה כמו זיהום, ולאפשר החלמה טובה יותר מהניתוח.

 

סרטן שחלה בשלב 1

אם הגידול הסרטני נמצא בשלבים מוקדמים, ניתוח עשוי להיות הטיפול היחידי בו יהיה צורך. בדרך כלל יבוצע חתך בעור ובדופן הבטן (פיום בטן) על מנת להסיר את השחלות, החצוצרות והרחם ולבדוק אם אין גרורות לאיברי בטן אחרים ובלוטות לימפה. במהלך ניתוח זה יוחדר נוזל לתוך חלל הבטן וחלק ממנו ״שלח לביופסיה על מנת לברר אם קיימים בו תאים סרטניים. הליך זה נקרא שטיפת בטן. בנוסף, תוסר שכבה שומנית תוך-בטנית (אומנטום), המכסה כסינר על המעיים, ויילקחו ביופסיות מאזורים שונים בבטן ומבלוטות לימפה.

בנשים צעירות עם גידולים גבוליים (פירוט בעמי 30) או גידולים בשלב נמוך (1a), ניתן יהיה להסיר רק את השחלה הפגועה והחצוצרה, ולהשאיר את הרחם והשחלה שלא נפגעה. דבר זה יאפשר לאישה להביא ילדים לעולם. לנשים עם גידול סרטני בדרגה 1b ו-10, שעברו את גיל המעבר או שאינן רוצות להביא ילדים לעולם, יומלץ בדרך כלל להסיר את שתי השחלות והרחם. לעיתים מתברר לאחר קבלת תשובות הביופסיות כי המחלה מפושטת יותר משנראה לעין בניתוח הראשוני, ויש צורך בביצוע 'ניתוח משלים' להסרת הרחם, החצוצרה והשחלה שנותרו במידה ולא הוצאו בניתוח הראשון.

שלב 2 ו-3 של סרטן שחלה

אם הגידול התפשט, יבוצע ניתוח להסרת שתי השחלות, החצוצרות, הרחם וכל הגידול הסרטני, עד כמה שניתן. הליך זה נקרא debulking surgery. כמו כן, המנתח ייטול ביופסיות או יסיר חלק מבלוטות הלימפה באגן ובבטן. ייתכן שיהיה צורך גם בהסרת האומנטום, התוספתן וחלק מהצפק. ניתוח זה הינו ניתוח מורכב ומבוצע על ידי גינקואונקולוג מומחה.

אם הגידול הסרטני התפשט למעי, ייתכן שיוצא קטע המעי הנגוע בגידול, ושני הקצוות יחוברו זה לזה, במידת האפשר. לעיתים נדירות, במקרה שאין אפשרות כזו, הקצה העליון יוצא אל מחוץ לבטן דרך העור ליצירת פתח מלאכותי לניקוז הפרשות, המכונה סטומה. הליך ניתוחי זה נקרא קולוסטומיה. שקית מתחברת לסטומה בכדי לאסוף את היציאות. הרופא או האחות ידונו איתך על כך.

לעיתים המנתח יתרשם לפי בדיקות האבחון הראשוניות כי לא ניתן להסיר את רוב הגידול. במקרה כזה יומלץ לך על טיפול כימי ראשוני (כימותרפיה ניאו-אדגיובנטית), לרוב 4-3 מחזורי טיפול, לאחריהם ניתן יהיה להסיר ביתר קלות את הגידול הסרטני שנותר. ניתוח זה נקרא interval debulking surgery. לאחר הניתוח תצטרכי לקבל עוד כ-4-3 טיפולים כימיים. הרופא ידון איתך בסוג הטיפול המתאים ביותר, בהתאם לגודל הגידול ולמידת התפשטותו. לעיתים מידע זה עשוי להתגלות רק במהלך הניתוח עצמו.

 

סרטן שחלה בשלב 4

בשלב זה ייתכן שקיימת אפשרות להסיר חלק מהגידול הסרטני. עם זאת, לעיתים ניתוח אינו אפשרי אם המחלה מתקדמת ביותר, או אם החולה אינה בריאה מספיק כדי לעבור ניתוח מקיף. במצב זה תינתן לך כימותרפיה כטיפול ראשוני, ואם נפח הגידול יפחת בעקבות הטיפול, יומלץ לך על ניתוח. לרוב תצטרכי להשלים עוד טיפולים כימיים לאחר הניתוח.

 

לאחר הניתוח

לאחר הניתוח הצוות הרפואי יעודד אותך להתחיל לנוע מוקדם ככל הניתן, ובדרך כלל יסייעו לך לקום ממיטתך כבר למחרת. בזמן השהייה במיטה חשוב להקפיד להניע את הרגליים באופן קבוע ולנשום נשימות עמוקות כדי למנוע זיהומים בחזה והיווצרות קרישי דם. לביצוע התרגילים תקבלי סיוע מפיזיותרפיסט/ית או אחות. כמו כן, תקבלי תחבושות מיוחדות, שייסעו בזרימת הדם ובמניעת קרישי דם ברגליים.

 

עירויים

עירוי תוך-ורידי יוחדר לגופך כדי להזינו בנוזלים עד שתוכלי לשתות ולאכול שוב - בדרך כלל יום למחרת הניתוח. רוב המטופלות מסוגלות לשוב ולאכול ארוחות קלות כ-48 שעות לאחר הניתוח. תותקן לך צינורית הנקראת קתטר (צנתר), המוחדרת לשלפוחית השתן ומנקזת את השתן מהגוף לתוך שקית איסוף. צינורית זו תוסר לאחר יום או יומיים. ״תכן שתותקן גם צינורית בפצע הניתוח כדי לנקז ממנו נוזלים. גם היא תוסר לאחר כמה ימים.

 

עצירויות וגזים

חלק מהנשים חשות קושי ביציאות ועצירות, או סובלות מתחושת נפיחות ומגזים מספר ימים לאחר הניתוח. התייעצי עם הצוות הרפואי, וייתכן שתקבלי תרופות להקלה. תנועתיות, מזון עתיר סיבים ונוזלים רבים יסייעו בהקלת העצירויות והגזים.

 

כאב

טבעי לחלוטין לחוש חוסר נוחות או כאב במשך ימים אחדים לאחר הניתוח, אך ניתן לשלוט בהם באמצעות תרופות יעילות לשיכוך כאבים. בדרך כלל הרופא המרדים ישוחח איתך על השליטה בכאב לפני הניתוח. אם הכאב אינו חולף, חשוב לדווח על כך לרופא או לאחות בהקדם האפשרי כדי שיוכלו לסייע.

 

החזרה לביתך

רוב המטופלות משוחררות לביתן לאחר 5 עד 10 ימי שהייה בבית החולים, ברגע שהוסרו התפרים. אם את חוששת כי יהיו קשיים בחזרתך הביתה (למשל, אם את גרה לבד או בבית עם מדרגות רבות), ידעי את האחות או העובדת הסוציאלית במחלקה לפני השחרור, כדי שיוכלו לסייע לך ולמשפחתך. מומלץ שלא לנהוג ברכב במשך ששת השבועות הראשונים לאחר הניתוח, וייתכן שתתקשי לחגור את חגורת הבטיחות במשך זמן מה. רצוי שלא לנהוג כלל עד שתוכלי לחגור חגורת בטיחות בנוחות. בטרם תעזבי את בית החולים תיקבע לך פגישה לביקורת לאחר הניתוח. בפגישה זו תוכלי לשוחח עם הרופא על כל בעיה או חשש המתעוררים במהלך השהות בביתך.

 

פעילות גופנית

יש להימנע מפעילות גופנית מאומצת ומהרמת משאות כבדים לפחות במשך שלושת החודשים הראשונים לאחר הניתוח. עם זאת, מומלץ לבצע פעילות גופנית קלה, בהתאם ליכולותייך. נמצא כי ביצוע פעילות גופנית משפר את ההרגשה ואת תהליך ההחלמה ומעלה את רמת האנרגיה של מטופלים.



לאגודה למלחמה בסרטן תוכנית 'צעדים לאיכות חיים'® המופעלת במרכזים הרפואיים. לקבלת מידע נוסף ניתן לפנות למח' שיקום ורווחה באגודה, בטל. 03-5721618, דוא״ל: silvia_a@cancer.org.il.

 

מיניות

אחת השאלות השכיחות ביותר שנשים שואלות לאחר שעברו ניתוח רחם היא האם הניתוח ישפיע באופן כלשהו על חיי המין שלהן. כדי לאפשר למקום הניתוח להחלים כראוי, ממליצים לרוב הנשים להמתין לפחות שישה שבועות מיום הניתוח עד לקיום יחסי מין. לרוב הנשים אין בעיה בקיום יחסי מין לאחר פרק זמן זה. עם זאת, חלק מהמטופלות מגלות כי בניתוח התקצר הנרתיק והשתנה מעט מיקומו. עובדה זו עלולה לגרום לתחושות ותגובות שונות בעת קיום יחסי מין ולהשפיע על האישה. האחות תוכל לסייע לך בתהליך ההתמודדות והשיקום ובפתרון בעיות. לעיתים מטופלות חוששות כי הן עלולות להדביק את בן הזוג במחלת הסרטן במהלך קיום יחסי המין - זהו חשש מוטעה וחסר כל בסיס.



לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'מיניות האישה', וכן חוברת 'חיי אישות וזוגיות' המיועדת למגזר הדתי. ניתן לקבלן באמצעות ה'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995, או באתר האינטרנט של האגודה.
כמו כן, האגודה מפעילה שירות ייעוץ מיני ארצי ללא תשלום על ידי אחות אונקולוגית מומחית בתחום, ללא צורך בהפניה רפואית. למידע נוסף ולקביעת תור ניתן לפנות לאחות ויועצת המיניות באגודה למלחמה בסרטן, בטל. 03-5721643, דוא״ל: lenak@cancer.org.il.
ניתן להפנות שאלות לפורום 'ייעוץ מיני למתמודדים עם סרטן' באתר האינטרנט של האגודה.

 

הקדמת גיל המעבר

בקרב נשים צעירות אשר עדיין מקבלות מחזור חודשי, הסרת השחלות עלולה לגרום להקדמת גיל המעבר. ההשפעות של מצב זה כוללות הופעת גלי חום, עור יבש, יובש בנרתיק שעלול לגרום לקשיים בקיום יחסי מין וירידה בחשק המיני. חומרי סיכה שונים על בסיס מים יכולים להקל בעת קיום יחסי מין. ייתכן שחלק מהחולות יקבלו טיפול הורמוני חלופי (HRT) במקביל לטיפול בסרטן השחלה. טיפול זה מסייע בהפחתת התופעות. מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי טיפול זה, ואם הוא יוכל לסייע לך.

 

פוריות

נשים צעירות שאיברי המין שלהן הוסרו בניתוח, עלולות להתקשות להשלים עם העובדה שהן לא תוכלנה ללדת. הן עלולות לחוש שאיבדו חלק מזהותן הנשית. אלו תחושות טבעיות ומובנות. ניתן להיעזר באחות, קרוב/ת משפחה, או חבר/ה קרוב/ה ולשתפם בפחדים ובחששות.



האגודה למלחמה בסרטן מפעילה מערך תמיכה וליווי לחולות סרטן וכן קבוצות תמיכה לנשים צעירות המתמודדות עם מחלת הסרטן. למידע נוסף ניתן לפנות למח' שיקום ורווחה של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 03-5721678.

 

 

טיפול כימי (כימותרפיה)

טיפול כימי עושה שימוש בתרופות אנטי סרטניות (ציטוטוקסיות) במטרה להרוס תאים סרטניים, על ידי הפרעה לתהליך גדילת התאים הסרטניים. בדרך כלל סרטן שחלה רגיש מאוד לטיפול כימי, וטיפול זה נחשב יעיל אצל רוב המטופלות.

המקרים בהם תקבלי כימותרפיה לסרטן השחלה:

  • כטיפול אדג'ובנטי - לאחר ניתוח לסרטן שחלה מוקדם, על מנת להפחית את הסיכון לחזרת המחלה.
  • נגד תאים סרטניים שנותרו לאחר הניתוח.
  • כטיפול נאו-אדג'ובנטי - לפני הניתוח, לצורך כיווץ הגידול, ועל מנת לייעל את הניתוח.
  • כטיפול עיקרי במקרים בהם הסרטן התפשט מחוץ לחלל הבטן או לכבד. במקרה זה הטיפול הכימי יכול להאט את התקדמות המחלה, להפחית תסמינים ולשפר את ההרגשה.
  • אם מחלת הסרטן חזרה.

 

סרטן שחלה גבולי, וסרטן שחלה אפיתליאלי בשלבים 1 ו-2

כאשר המחלה מוגדרת גבולית (פירוט בעמי 30) או כאשר היא מתגלה בשלב 1a ובדרגה נמוכה, קרוב לוודאי שלא יידרש טיפול כימי לאחר הניתוח.

טיפול כימי ניתן לאחר הניתוח כאשר המחלה היא בשלב 1a, בדרגה מתונה או גבוהה, או כאשר מדובר בשלב 1b או 1c. מתן כימותרפיה לאחר הניתוח נקרא 'כימותרפיה מסייעת' (אדג'ובנטית). בדרך כלל יינתנו שישה מחזורי טיפול כימי, במשך 6-5 חודשים.

חלק מהנשים יקבלו כימותרפיה כחלק מהטיפול הראשוני או העיקרי. בדרך כלל ניתנים 4-3 מחזורי כימותרפיה, ולאחר מכן מבוצעת סריקת CT כדי לבדוק אם הטיפול יעיל. בשלב זה ייקבע אם אפשרי לבצע ניתוח כדי להוציא את הגידול הסרטני שנותר. אם יבוצע ניתוח - יינתנו לאחריו 3-2 מחזורי כימותרפיה נוספים.

 

סרטן שחלה במצב מתקדם

כימותרפיה הינה טיפול משלים לאחר כל ניתוח לסרטן שחלה. אם המנתח הצליח להסיר את רוב הגידול, כנראה תקבלי 6 מחזורי טיפול כימי במשך כ-6-5 חודשים. לעיתים ימליץ הרופא גם לשלב טיפול כימי לחלל הבטן דרך צינורית מיוחדת, לצורך השגת תוצאות טיפול טובות יותר. לעיתים כימותרפיה ניתנת לפני הניתוח (כימותרפיה נאו-אדג'ובנטית), אם לא ניתן להסיר את רוב הגידול הסרטני, או אם אינך בריאה מספיק כדי לעבור ניתוח מורכב ומקיף. כימותרפיה תינתן גם לאחר הניתוח במטרה לצמצם את הגידולים הסרטניים, אם נותרו בגוף. אם המחלה התפשטה לכבד, או מעבר לחלל הבטן, יהיה בלתי אפשרי להסירה, ולכן כימותרפיה היא הטיפול העיקרי בו ייעשה שימוש. מטרתה בעיקר לצמצם את היקף הגידול, להקל את תסמיני המחלה ולשפר את איכות החיים. כמו כן, ייעשה שימוש בכימותרפיה אם המחלה שבה ומופיעה לאחר הניתוח.

 

כיצד ניתן הטיפול?

תרופות כימיות ניתנות בדרך כלל באמצעות עירוי לווריד (כימותרפיה תוך-ורידית) במשך מספר שעות. לאחר מכן ישנו פרק זמן למנוחה והתאוששות של מספר שבועות, המאפשר לגופך להחלים ולהתאושש מתופעות הלוואי של הטיפול. הטיפול ופרק זמן המנוחה שלאחריו נקראים 'מחזור טיפול כימי'. רוב הנשים מקבלות שישה מחזורי טיפול כימי. נשים המקבלות טיפול כימי לפני הניתוח, מקבלות שלושה מחזורי טיפול לפני הניתוח ושלושה נוספים לאחריו. בדרך כלל כימותרפיה ניתנת כטיפול יום, אולם ״תכן שהיא תינתן גם במסגרת אשפוז של כמה ימים. כימותרפיה יכולה להינתן גם ישירות לתוך הבטן, דרך הצפק, באמצעות צינורית קטנה. הליך זה נקרא 'כימותרפיה תוך-צפקית'. מחקרים הראו כי כימותרפיה הניתנת בשיטה זו, לצד כימותרפיה תוך-ורידית, יכולה לסייע בשיפור שיעורי ההישרדות מהמחלה בקרב חלק מהחולות. עם זאת, הליך זה יכול לגרום לתופעות לוואי בלתי נעימות, כגון אי-נוחות, כאב, זיהום ובעיות עיכול. הרופא שלך יוכל לייעץ לך לגבי סוג הטיפול הכימי המתאים לך ולמצבך.

 

התרופות בהן נעשה שימוש לטיפול בסרטן השחלה:

התרופות השכיחות ביותר לטיפול בסרטן שחלה הן קרבופלטין - Carboplatin (קרבופלטין "אבווה"® - ®"Carboplatin "EBEWE) , שייתכן ותינתן יחד עם פקליטסקל - Paclitaxel (פקליטקסל טבע® - ®Paclitaxel TEVA)*. תרופות נוספות, שכיחות פחות בשימוש במפגש הראשון עם המחלה, יינתנו כאשר המחלה שבה והופיעה:

דוקסורוביצין - liposomal doxorubicin (מיוסט® - ®Myocet)*

טופוטקן -Topotecan (היקמטין® - ®Hycamtin)*

ציספלטין - Cisplatin (אביפלטין® - ®7Abiplatin)*

דוסטאקסל - Docetaxel (טקסוטר® - ®Taxotere)*

גמציטאבין - Gemcitabine (גמזר® - ®Gemzar)*

אטופוסיד - Etoposide (אטופוסיד "אבווה"® - ®"Etoposid "EBEWE)*

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה בעלות שמות מסחריים אחרים.

מידע מפורט על הטיפול הכימי ותופעות הלוואי שלו ניתן למצוא בחוברת 'הטיפול הכימי - כימותרפיה' של האגודה למלחמה בסרטן. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה.

תופעות לוואי

הטיפול הכימי עלול לגרום לתופעות לוואי בלתי נעימות, אולם ניתן לשלוט בהן באמצעות טיפול תרופתי, ורובן נעלמות עם סיום הטיפול.

 

עמידות נמוכה לזיהומים

כימותרפיה עלולה להפחית את ייצור תאי הדם הלבנים במוח העצם, ולכן עמידות הגוף לזיהומים פוחתת. אם חום גופך עולה על 380C או שאינך מרגישה בטוב (גם אם חום גופך תקין) יש ליצור קשר ישירות עם הרופא או בית החולים. לפני קבלת הטיפול הכימי ייערכו לך בדיקות דם כדי לוודא שספירת הדם תקינה. לעיתים ייתכן שיהיה צורך לדחות את הטיפול אם ספירת הדם נמוכה.

 

פציעה או דימומים

כימותרפיה עלולה לגרום להפחתת מספר טסיות הדם המסייעות לדם להיקרש בעת פציעה או דימום. יש לדווח לרופא על כל פציעה או דימום בלתי מוסברים כגון דימום מהאף, שטפי דם, פריחה או דימום מהחניכיים.

 

ספירה נמוכה של תאי דם אדומים (אנמיה)

כימותרפיה עלולה להפחית את מספרם של תאי הדם האדומים, הנושאים חמצן לאיברי הגוף. ספירה נמוכה של תאי דם אדומים מכונה 'אנמיה'. תופעה זו עלולה לגרום לתחושת עייפות וקוצר נשימה. מקרים כאלה מטופלים לרוב, במתן עירוי דם.

 

בחילות והקאות

יכולות להופיע בימים הראשונים לאחר הטיפול הכימי, אך ישנן כיום תרופות יעילות מאוד נגד בחילות והקאות, למניעה או להפחתה משמעותית שלהן. אם לא ניתן לשלוט בתופעות אלה, ״דעי את הרופא שלך שירשום לך תרופות אחרות, יעילות יותר.

מידע נוסף ודרכי התמודדות ניתן למצוא בחוברת 'התמודדות עם בחילות והקאות' של האגודה למלחמה בסרטן. ניתן לקבלה ללא תשלום, באמצעות שיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או באתר האינטרנט של האגודה.

 

רגישות, כאבים בפה ואובדן תיאבון

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום להופעת פצעים וכאבים בפה. שימוש בשטיפות פה על בסיס יומיומי יקל את התופעה. האחיות יסבירו לך כיצד לעשות זאת. אם אינך מרגישה רצון לאכול במהלך הטיפול, תוכלי להחליף חלק מהארוחות במשקאות קלים או מזינים.



מידע נוסף ועצות ניתן למצוא בחוברת 'הטיפול התזונתי התומך בחולה הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה.

 

נשירת שיער

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לשיערך לנשור. יכול להיות שגם הריסים והגבות ינשרו או יידלדלו בעקבות הטיפול. לפני תחילת הטיפול, שאלי את הרופא אם קיימת סבירות שהתרופות יגרמו לנשירת שיערך או לתופעות לוואי אחרות. תוכלי לבקש גם מידע על טיפולים בקירור הקרקפת או שימוש בכובע קרח, המסייעים בהפחתת הנשירה בעת טיפולים כימיים. חולים אשר שיערם נושר מוצאים דרכים יעילות להתמודד עם התופעה, כגון חבישת כובעים, צעיפים או פאות. יש לציין כי שיער הנושר בעקבות הטיפול הכימי צפוי לשוב ולצמוח עם סיום הטיפול.



לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'התמודדות עם נשירת שיער'. ניתן לקבלה ללא תשלום, באמצעות שיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או באתר האינטרנט של האגודה.
האגודה למלחמה בסרטן מפעילה פרויקט מיוחד הנקרא 'להיראות טוב - להרגיש טוב יותר'®, במרכזים הרפואיים השונים ברחבי הארץ. למידע והצטרפות ניתן להתקשר לטל. 03-5721618.

 

תחושת נימול (הירדמות) או דגדוג בידיים וברגליים

תופעות כגון נימול או עקצוץ עלולות להיגרם בעקבות שימוש בתרופות מסוימות המשפיעות על העצבים. תופעה זו ידועה בשם 'נוירופתיה היקפית'. ייתכן גם קושי בביצוע של פעולות שונות כמו פתיחה או סגירה של כפתורים, ובביצוען של פעולות מורכבות דומות. תופעת לוואי זו משתפרת לרוב בקצב איטי, מספר חודשים לאחר סיום הטיפול. לעיתים התסמינים עלולים נמשכים זמן רב.

 

עייפות

כימותרפיה משפיעה על כל אדם באופן שונה. חלק מרגישים כי הם יכולים להמשיך ולנהל שגרת חיים רגילה במשך הטיפול, אולם רבים אחרים חשים עייפות רבה ועליהם לנוח לעיתים קרובות. נסי להקפיד על מנוחה ככל הניתן, והיי קשובה לגופך ולתחושותייך האישיות.



לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'תשישות ועייפות בקרב חולי סרטן' המכילה עצות מועילות ודרכי התמודדות עם התופעה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או באתר האינטרנט של האגודה.
"צעדים לאיכות חיים"® - פרויקט של האגודה למלחמה בסרטן החושף את חולי הסרטן ליתרונותיה הבריאותיים של הפעילות הגופנית ומעודד אותם לשלב פעילות מותאמת לשגרת חייהם. במסגרת הפרויקט מתקיימות סדנאות במרכזים רפואיים שונים ברחבי הארץ ובסניפי האגודה, בהנחיית אנשי מקצוע העוברים הכשרה מיוחדת באגודה למלחמה בסרטן. לפרטים נוספים, טל. 03-5721618, דוא"ל: silvia_a@cancer.org.il.

 

 

טיפול בקרינה (רדיותרפיה) 

טיפול שבו נעשה שימוש בקרני אנרגיה בעוצמה גבוהה במטרה להרוס את התאים הסרטניים ולהימנע ככל האפשר מגרימת נזק לתאים הבריאים. רק לעיתים נדירות נעשה שימוש בטיפול בקרינה במסגרת הטיפול בסרטן השחלה. לעיתים הוא ניתן כדי לטפל בגידול סרטני ששב והופיע לאחר ניתוח וכימותרפיה, כאשר אין אפשרויות טיפול אחרות. כמו כן, ניתן להשתמש בטיפול בקרינה כדי להפחית דימום, תחושת כאב או אי נוחות. הליך זה נקרא טיפול קרינתי תומך (פליאטיבי).

טיפול בקרינה ניתן ביחידת הקרינה בבית החולים. טיפול תומך יכול להינתן במספר מחזורים: ממחזור אחד ועד לעשרה מחזורים. כל טיפול נמשך מספר דקות. משך הטיפול תלוי בסוג ובהיקף הגידול הסרטני. הרופא ידון איתך קודם לכן על אופן הטיפול המומלץ עבורך.



חוברת 'רדיותרפיה לאזור הבטן והאגן' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע מפורט יותר על אודות הטיפול בקרינה ותופעות הלוואי הכרוכות בו. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995 או באתר האינטרנט של האגודה.

 

 

טיפול מכוונן (ממוקד מטרה)

טיפול מכוונן (נקרא לעיתים טיפול ביולוגי) גורם להרס תאים סרטניים על ידי עצירת גדילתם והתפתחותם, בדרך כלל באמצעות חסימת הגורם שאותר כמאיץ את שגשוג תאי הסרטן, או על ידי עידוד המערכת החיסונית לתקוף אותם. טיפולים מכווננים הניתנים לחולות בסרטן השחלה:


אולפאריב - Olaparib (לינפארזה® - ®Lynparza)*
- תרופה ממשפחת מעכבי פארפ 1 הניתנת לנשאיות BRCA. פארפ 1 הוא חלבון המסייע בתיקון נזקי דנ"א לתאים. התרופה חוסמת את הפארפ, מונעת את תיקון הנזק לתאי הסרטן וגורמת למות התאים, ועל ידי כך לעצירת או הקטנת הגידול. לינפארזה ניתנת בכדורים.


בוואציזומאב - Bevacizumab (אווסטין® - ®Avastin)*
- תרופה הפועלת לעצירת התפתחות כלי דם בגידול הסרטני. כך נעצרת אספקת החמצן לגידול, והוא מפסיק לגדול או מתכווץ. אווסטין ניתנת בעירוי לווריד, בדרך כלל בשילוב עם כימותרפיה ולאחר מכן באופן בלעדי.

 

תופעות לוואי אפשריות

לינפארזה עלולה להגדיל את הסיכון לדימומים וחבלות, ולגרום לעייפות, חולשה וכאבי ראש. באווסטין תופעת הלוואי הנפוצה ביותר היא לחץ דם גבוה. תופעות לוואי נפוצות פחות כוללות דימומים, קרישי דם והחלמה איטית של פצעים. במקרים נדירים אווסטין עלול לגרום לניקוב המעי הדק.

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה בעלות שמות מסחריים אחרים.

 

מעקב   

לאחר סיום הטיפול, הרופא יבקש שתגיעי לפגישות מעקב סדירות העשויות לכלול בדיקות דם כלליות וצילומי רנטגן. בדיקות של סמני סרטן, כגון CA125, עשויות לגלות הישנות של סרטן השחלה, אך לרוב הרופאים אינם מייעצים לעבור בדיקה זו כחלק מהמעקב. מחקרים מראים כי המתנה להתפתחות תסמינים לפני תחילת הטיפול, יעילה באותה מידה כמו טיפול מוקדם המבוסס על ממצאי בדיקת CA125. המשמעות הנוספת של הימנעות מטיפול בשלב מוקדם היא דחיית תופעות הלוואי הנובעות מהטיפולים. עם זאת, במקרים מסוימים יש יתרונות לגילוי מוקדם של חזרת המחלה.

סביר להניח שפגישות מעקב יתקיימו במשך מספר שנים. עם זאת, אם את מבחינה בתסמינים חדשים, או אם מתעורר בך חשש כלשהו, עלייך ליצור קשר עם הרופא שלך ולהיוועץ עימו בהקדם.

אם מחלת הסרטן שבה ומופיעה, היא תטופל לרוב באמצעות כימותרפיה, ולעיתים על ידי ניתוח. טיפול כימי יכול לסייע בשליטה בגידול הסרטני לאורך שנים רבות.



 

סוגים נפוצים פחות של סרטן השחלה      

סרטן ראשוני של הצפק (Primary Peritoneal Cancer)

הצפק הינו קרום המקיף את הבטן, ומכיל בתוכו את כל איברי הבטן (למשל המעיים, הכבד והקיבה). הצפק מסייע בהגנה על איברי הבטן, והוא מפיק נוזל שומני המסייע לאיברים לנוע באיטיות בתוך חלל הבטן.

סרטן ראשוני של הצפק הינו סוג נדיר של גידול סרטני, היכול להתפתח בכל חלק מהקרום, בדרך כלל בחלק התחתון של האגן. הצפק מורכב מתאים אפיתליאליים הדומים לתאים המכסים את שטח פני השחלה (ואזורים נוספים בגוף). למרות שהתאים המכסים את שטח פני השחלה הינן חלק קטן מהשחלות עצמן, מקום זה הינו המקור העיקרי לרוב סוגי סרטן השחלה. גידולי סרטן השחלה מתפתחים לרוב מהשחלות עצמן לצפק. מסיבה זו, סרטן ראשוני של הצפק ניתן לאבחון בנשים רק לאחר שנבדקו ולא נמצאו כחולות בסרטן שחלה. גידולי סרטן ראשוני של הצפק וסרטן אפיתליאלי (הסוג השכיח ביותר של סרטן שחלה) מתנהגים באופן דומה ומטופלים באופן זהה. סוג נוסף ונדיר המשפיע על הצפק נקרא מזותליומה צפקית. גידול זה מופיע בעיקר באנשים שנחשפו לאזבסט.



מידע נוסף בנושא מזותליומה ניתן לקבל ללא תשלום בפנייה ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

 

גורמים

הגורמים לסרטן ראשוני של הצפק (PPC) אינם ידועים. בדומה למרבית סוגי הגידולים הסרטניים, הוא שכיח יותר בקרב נשים מבוגרות, ולעיתים נדירות מופיע אצל גברים. אצל מעט מחולי PPC מדובר בגן פגום העובר בתורשה והקשור גם לסרטן שד ושחלה במשפחה. אנשים החוששים מפני מחלת סרטן בשל היסטוריה משפחתית יכולים לפנות למרפאות גנטיות המבצעות סקירה משפחתית ומפנות להמשך טיפול.



מידע נוסף ניתן למצוא בחוברת 'כל מה שרצית לדעת על גנטיקה וסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן. את החוברת ורשימת המרפאות הגנטיות ברחבי הארץ ניתן לקבל ללא תשלום בפנייה בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן, בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה.

 

תסמיני המחלה

רוב הנשים אינן חוות תסמינים כלל למשך זמן רב. כאשר מופיעים תסמינים כלשהם, הם יכולים לכלול:

  • אובדן תיאבון
  • קשיי עיכול, בחילה ותחושת נפיחות
  • עלייה בלתי מוסברת במשקל
  • נפיחות בבטן - כתוצאה מהצטברות נוזלים (תופעה הנקראת מיימת)
  • כאבים בבטן התחתונה
  • שינויים בפעילות המעיים או שלפוחית השתן, כגון עצירות, שלשול או עלייה בצורך להטיל שתן בתדירות גבוהה.

אם מופיעים אחד או יותר מהתסמינים המפורטים לעיל, יש לגשת להיבדק אצל הרופא שלך. עם זאת, יש לזכור כי אלה תסמינים השכיחים במצבים רבים אחרים, ומרבית הנשים החשות בתסמינים אלה אינן חולות בסרטן ראשוני של הצפק.

 

אבחון המחלה

לרוב, הליך האבחון יתחיל בביקור אצל רופא המשפחה שלך (רופא כללי), שיבדוק אותך ויפנה אותך בהתאם לצורך לבדיקות נוספות, סריקות אולטרסאונד ו/או בדיקות דם. הרופא עשוי להפנות אותך לבית חולים לצורך ביצוע הבדיקות וכן לשם התייעצות עם רופא מומחה וטיפול.

בבית החולים תתבקשי לפרט את ההיסטוריה הרפואית שלך במלואה לפני ביצוע בדיקה גופנית, שתכלול בדיקה פנימית (וגינלית), בה יוכל הרופא להבחין בגושים או נפיחויות. ייתכן שתידרש גם בדיקה רקטלית (דרך פי הטבעת). תוכלי לבקש להיבדק על ידי רופאה, אם תרגישי יותר נוח כך.

בבית החולים ייערכו לך בדיקות דם וצילום רנטגן של בית החזה, כדי לבדוק את מצב בריאותך הכללית. ייתכן שתתבצע בדיקת דם מיוחדת לרמות חלבון CA125. במצב של סרטן שחלה או סרטן ראשוני של הצפק רמות חלבון אלו בדם הינן גבוהות מהרגיל.

להלן הבדיקות השכיחות בהן נעשה שימוש במסגרת אבחון סרטן ראשוני של הצפק. מידע נוסף תוכלי למצוא בתחילת החוברת, בפרק 'אבחון סרטן השחלה':

  • סריקת אולטרסאונד

בבדיקה זו משמשים גלי על-קול ליצירת תמונה של פנים הבטן, הכבד והאגן. ״תכן שיבוצע אולטרסאונד של האגן או אולטרסאונד וגינלי.

  • סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT)

סריקת טומוגרפיה היא סוג מתוחכם של צילום רנטגן, המפיק תמונות של חתכי רוחב שונים של גופך מהם ניתן גם לבנות תמונה תלת ממדית של חלל הגוף. הסריקה אינה כרוכה בכאב, ואורכת כ-10 עד 30 דקות. סריקה זו עשויה לסייע באיתור מיקומו המדויק של הגידול וכמעקב אחר התפשטות תאי הגידול הסרטני. לפני הבדיקה ניתן לרוב האנשים חומר ניגוד נוזלי, לשתייה דרך הפה או בעירוי לווריד, מה שיעניק תמונה ברורה יותר של אזורים מסוימים בגוף. הנוזל עשוי לגרום לתחושת חום כללית שתימשך מספר דקות.

  • הדמיית תהודה מגנטית (סריקת MRI)

בדיקה זו דומה לסריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT), אך עושה שימוש במגנטיות במקום בקרני רנטגן כדי להפיק תמונות של חתכי רוחב שונים של גופך. במהלך הבדיקה תתבקשי לשכב למשך כ-30 דקות ללא תזוזה על מיטה בתוך צינור ארוך. לפעמים מוזרק לווריד בזרוע חומר ניגוד, אשר בדרך כלל אינו גורם לאי-נוחות כלשהי.

  • שאיבת נוזל מחלל הבטן

לעיתים בסרטן ראשוני של הצפק קיימת הצטברות נוזלים בחלל הבטן. ניתן לקחת מהם דגימה לצורך בדיקת נוכחות תאים סרטניים. בזמן הרדמה מקומית של האזור הרופא יחדיר לעור מחט דקה. מעט מהנוזל ״שאב באמצעות מזרק וייבדק במיקרוסקופ. לעיתים דגימה מהנוזל תילקח בסיוע אולטרסאונד לצורך הנחיית הרופא למיקום המדויק.

  • לפרוסקופיה

ניתוח קטן המאפשר לרופא לראות את השחלות ואת האזור המקיף אותן. ההליך מתבצע בהרדמה מלאה ומחייב אשפוז קצר. הרופא יבצע מספר חתכים קטנים, באורך של סנטימטר אחד בקירוב, בדופן של הבטן התחתונה, ויחדיר בזהירות צינור דק הנקרא לפרוסקופ. דרך הלפרוסקופ יוכל הרופא להתבונן בשחלות עצמן, וליטול דגימה קטנה של רקמה, ביופסיה, לבדיקה תחת מיקרוסקופ.

במהלך הבדיקה מוחדר גז פחמן דו-חמצני לחלל הבטן, וכתוצאה מכך את עלולה לסבול מגזים במעיים ו/או כאבים באזור הכתפיים במשך מספר ימים. תוכלי להקל את הכאבים בהליכה או בשתייה של מי-מנטה. לאחר הלפרוסקופיה ייסגרו החתכים במספר תפרים בדופן הבטן התחתונה. תוכלי לקום ולהתהלך מיד עם חלוף השפעת ההרדמה.

  • ניתוח פיום הבטן (לפרוטומיה)

לעיתים לא ניתן לאבחן את סרטן השחלה באופן ודאי מבלי לבצע ניתוח מלא (לפרוטומיה). ראי מידע על הניתוח בהמשך.

שלבי המחלה

שלב הסרטן (stage) הוא מונח המשמש לתיאור היקפו של הגידול הסרטני ולמידת התפשטותו אל מעבר למיקומו הראשוני. בירור היקף הסרטן ודרגתו (ראי בעמוד 13), מסייע לרופאים להחליט על הטיפול המתאים ביותר. סרטן שחלה וסרטן ראשוני של הצפק דומים מאוד, ולכן נעשה שימוש באותה מערכת שלבים. סרטן ראשוני של הצפק מתגלה בשלב 3 או 4.

שלב 3 - הגידול הסרטני נמצא בצפק.

שלב 4 - הגידול התפשט לאיברים כגון הכבד, הריאות או בלוטות לימפה מרוחקות (למשל בצוואר).

 

טיפול

ניתוח

ייתכן שיציעו לך לעבור ניתוח כדי להסיר את כל הגידול הסרטני, במידת האפשר. ניתוח זה יכלול בדרך כלל הסרת הרחם, השחלות, רקמת השומן (אומנטום) ואת יתר הגידול הסרטני באזורים אחרים ככל הניתן.

 

טיפול כימי (כימותרפיה)

בטיפול כימי נעשה שימוש בתרופות אנטי סרטניות (ציטוטוקסיות) במטרה להרוס תאים סרטניים. תרופות אלו פועלות על ידי הפרעה לגדילת התאים הסרטניים. כימותרפיה ניתנת בדרך כלל לאחר ניתוח, כאשר לא ניתן להסיר את כל הגידול הסרטני, או אם קיים סיכון שנותרו תאים סרטניים בגוף לאחר הניתוח. אם המנתח סבור כי יהיה קשה להסיר את כל הגידול הסרטני בניתוח, כימותרפיה תינתן לפני הניתוח. מהלך זה מבוצע כדי לצמצם את היקף הגידול ולהקל את הסרתו.

 

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

בטיפול בקרינה נעשה שימוש בקרני אנרגיה בעוצמה גבוהה כדי להרוס תאים סרטניים, תוך שמירה ככל האפשר על התאים הבריאים. במסגרת הטיפול בסרטן ראשוני של הצפק נעשה שימוש בטיפול בקרינה לאזורים מסוימים שנמצאו נגועים לאחר ניתוח וכימותרפיה.

 

מעקב

לאחר סיום הטיפול, תהיה במעקב סדיר אצל הרופא המטפל, כדי לעקוב אחר מצבך הבריאותי, גם אם אינך מבחינה בתסמינים כלשהם או קשיים מיוחדים. פגישת המעקב תכלול בדרך כלל בדיקה גופנית ובדיקות דם.

סרטן שחלה גבולי

בין גידולי השחלה האפיתליאליים הממאירים קיימת קבוצת גידולים ייחודית, שבה ההליך הסרטני הוא גבולי. קבוצה זו נקראת borderline or low malignant potential. אלה גידולים שלרוב מופיעים בנשים צעירות יותר, בשנות הפריון, והם מוגבלים לשחלה אחת, לרוב ללא גרורות. מרבית הגידולים האלה מתגלים באקראי, נראים ציסטיים (מכילים נוזל) וסיכויי הריפוי מהם גבוהים ביותר. גידולים גבוליים מורכבים מתאים סרטניים בדרגה נמוכה שאין חשש כי יתפשטו, ולכן לרוב ניתנים לריפוי מלא באמצעות ניתוח, ולעיתים נדירות בלבד מצריכים טיפולים נוספים. במהלך הניתוח מבוצעת הפרדה של הציסטה (כיס הנוזל) משאר רקמת השחלה הבריאה או הסרה של השחלה הנגועה. היות ונטיית גידול זה לממאירות ולשליחת גרורות נמוכה, הרי שאין צורך בטיפול כימי לאחר הניתוח.

גידולים בתאי הנבט בשחלה (Germ cell tumors, Ovarian Teratoma)

גידולים בתאי נבט בשחלה הם נדירים. גידולים אלו מתחילים להתפתח בתאי השחלה המייצרים ביציות, והם שונים מסוגי סרטן השחלות הנפוצים יותר (סרטן אפיתליאלי), והטיפול בהם שונה אף הוא.

גידולים מסוימים הנוצרים בתאי נבט הם שפירים (אינם סרטניים), בעוד שאחרים הם ממאירים (סרטניים). רוב הגידולים בתאי נבט נוטים להופיע בשחלה אחת בלבד, ורובם ניתנים לריפוי מלא תוך שימור הפוריות, גם אם הם מאובחנים בשלב מתקדם.

 

סוגים שונים של גידולים בתאי נבט

ציסטות דרמואידיות - גידולים שפירים הידועים גם כטרטומה בוגרת, והם סוג הגידול הנפוץ ביותר של תאי נבט. גידולים אלה מתגלים לעתים קרובות יותר בנשים צעירות, אך עשויים להופיע גם בילדות ובנשים מבוגרות.

דיסג'רמינומות - סוג של גידול בתאי נבט הנפוץ יותר בקרב נשים בשנות ה-20 שלהן. גידול זה הינו ממאיר ועלול להתגלות לעיתים קרובות בשתי השחלות.

גידולים בתאי נבט שאינם דיסג'רמינומות - גידולים ממאירים המופיעים בדרך כלל רק בשחלה אחת. הם מאובחנים בדרך כלל בילדות או בנשים צעירות. קיימים סוגים שונים של גידולי תאי נבט שאינם דיסג'רמינומות, חלקם נדירים ביותר. הסוגים השונים הם: גידולי שק החלמון, טרטומות בלתי בוגרות, גידולי תאי נבט פרימיטיביים מעורבים, גונדובלסטומה, שאת כוריון וקרצינומה עוברית.

 

גורמים

הגורמים לגידולי תאי נבט אינם ידועים. תאי נבט הינם חלק טבעי מהשחלה, אך לעיתים שינויים בתאים אלו גורמים להם להתחלק ולגדול במהירות, דבר המוביל להתפתחות גידול סרטני.

 

תסמיני המחלה

התסמינים השכיחים כוללים כאב בטן, תחושת מלאות או נפיחות בבטן, ולעיתים תכיפות במתן שתן. אצל חלק מהנשים ״תכן דימום וגינלי בלתי רגיל. תסמינים אלו יכולים להיגרם מכל מיני סיבות, אולם אם הופיע אחד מהם ואינו חולף חשוב לדווח על כך לרופא.

 

דרכי האבחון

הרופא יבצע בדיקת אגן פנימית כדי לבדוק את הצורה והמיקום של איברי האגן. ייתכן שיבוצעו מספר בדיקות לאבחון גידולי תאי נבט של השחלה:

  • בדיקות דם

ייתכן שתבוצע בדיקת דם על מנת לגלות נוכחות אפשרית של חומרים חלבוניים הנקראים 'סמני גידול', המשתחררים למחזור הדם ומסייעים לאבחנה ולטיפול בסוגים מסוימים של גידולים בתאי נבט. שני הסמנים העיקריים המיוצרים בגידולים של תאי נבט הם AFP (חלבון אלפא פטא), ו-HCG (גונאדוטרופין כוריוני אנושי).

  • סריקת אולטרסאונד

מכשיר זעיר בגודל מיקרופון המפיק גלי קול יועבר על פני העור מעל השחלות. באמצעות המחשב יהפכו גלי הקול לתמונה שתראה את השחלות. סריקת אולטרסאונד יכולה להיעשות גם דרך הנרתיק. מכשיר זעיר (בגודל של טמפון לערך) מוכנס לנרתיק ומפיק גלי קול שבאמצעות המחשב הופכים לתמונה.

  • סריקת CT

בסריקה זו מתקבלת באמצעות קרני רנטגן תמונה מפורטת של היקף הגידול ומיקומו.

  • לפרוסקופיה

לעיתים יבוצע ניתוח פשוט, הנקרא לפרוסקופיה. בשיטה זו נעשה חתך זעיר בבטן כדי שהרופא יוכל להתבונן באמצעות לפרוסקופ - צינורית דקה - על השחלות ועל כל האזור סביבן. הלפרוסקופ מוחדר דרך החתך שבוצע אל תוך הבטן ודרכו הרופא יכול להתבונן בשחלות ובמקרה הצורך להסיר שחלה פגועה. לאחר ששחלה הוסרה היא נשלחת לבדיקה תחת מיקרוסקופ, ואז הרופא יכול לדעת אם מדובר בגידול סרטני של תאי נבט ובאיזה סוג מדובר.

 

קביעת שלב ודרגת המחלה

הגדרת שלב המחלה נועדה לתאר את היקף הגידול הסרטני ואת מידת התפשטותו לאזורים נוספים. קביעת סוג הגידול הסרטני והשלב שבו הוא נמצא מסייעת לרופאים בהחלטתם על סוג הטיפול המתאים ביותר עבורך. הרופא יבדוק את בלוטות הלימפה הסמוכות לשחלות כדי לקבוע את דרגת המחלה שלך.

 

דירוג בשיטת TNM

מערכת הדירוג השכיחה ביותר נקראת TNM:

T - מתייחס להיקף הגידול הסרטני

N - מתייחס לבלוטות לימפה נגועות (אם ישנן)

M - מתייחס להתפשטותו של הגידול לאזורים אחרים בגוף.

 

שיטת השלבים

הרופאים משתמשים גם בדירוג מספרי לתיאור שלב המחלה. בדרך כלל ישנם 3 או 4 שלבים לכל סוג גידול סרטני.

שלב 1 - הגידול נמצא בשלב מוקדם, הוא ממוקם בשחלות ולא התפשט מחוץ להן.

שלב 2 - הגידול התפשט אל האגן וייתכן שמשפיע על הרחם או החצוצרות.

שלב 3 - הגידול התפשט לבלוטות הלימפה או לאיברים אחרים בתוך הבטן, כגון המעי.

שלב 4 - הגידול התפשט אל מחוץ לבטן.

אם המחלה שבה ומופיעה לאחר הטיפול הראשוני, מצב זה נקרא "הישנות מחלה".

 

טיפול

הטיפול בגידולים בתאי נבט השתפר, וכיום ניתן לרפא לחלוטין את רוב הנשים. הטיפול שיינתן תלוי במיקום ובסוג הגידול בתאי הנבט, ויכלול בדרך כלל שילוב של כימותרפיה וניתוח.

 

ניתוח

הטיפול הראשוני בגידולים בתאי נבט הוא הוצאת השחלה והחצוצרה הנגועות (כריתת שחלה וחצוצרה חד-צדדית) במהלך ניתוח הידוע כפיום בטן. הליך זה מבוצע באמצעות חתך בדופן הבטן על מנת לאפשר למנתח להרחיק את השחלה. ברוב המקרים יש צורך להרחיק רק את השחלה והחצוצרה הנגועות, דבר שלא ישפיע על יכולתה של האישה ללדת בעתיד. עם זאת, לעיתים ״תכן שיהיה צורך להרחיק את שתי השחלות, החצוצרות והרחם (כריתת רחם מלאה וכריתת שחלות וחצוצרות דו-צדדית דרך הבטן).

 

טיפול כימי (כימותרפיה)

בכימותרפיה נעשה שימוש בתרופות אנטי-סרטניות (ציטו-טוקסיות) במטרה להרוס תאים סרטניים ולהפריע להם בגדילתם. התרופות הכימיות ניתנות בדרך כלל באמצעות עירוי לווריד בזרוע. לרוב ניתן שילוב של מספר תרופות. לעיתים ״תכן שלא יהיה צורך בכימותרפיה לאחר הניתוח, אם הגידול הסרטני אובחן בשלב מוקדם. במידה ויש צורך בכימותרפיה, היא תינתן למשך שלושה עד ארבעה שבועות, בארבעה או יותר מחזורי טיפול.

 

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

בטיפול בקרינה נעשה שימוש בקרני אנרגיה בעוצמה גבוהה, במטרה להרוס תאים סרטניים תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים בריאים. יעילותו דומה לטיפול כימי, אך הוא עלול לגרום לבעיות פוריות ולכן כמעט ואינו בשימוש בסרטן תאי נבט של השחלה.

 

פוריות

אחת המטרות העיקריות בטיפול בנשים צעירות היא לשמר את פוריותן. אם עברת ניתוח להסרת שתי השחלות או אם קיבלת טיפול בקרינה לשחלות, את עלולה לאבד את פוריותך ולסבול מתסמיני גיל המעבר מוקדם מהרגיל. נשים שעברו טיפול בקרינה לשחלות צפויות אף הן לחוש את תופעות גיל המעבר במהלך חודשים מספר. אם רק אחת משחלותייך הוסרה, השחלה הנותרת תמשיך לייצר ביציות.

אם קיבלת כימותרפיה, היא תשפיע על השחלה הנותרת וייתכן שהמחזור החודשי ייפסק או יופיע באופן בלתי סדיר. עם סיום הטיפול הכימי, המחזור החודשי צפוי להופיע באופן סדיר, אך ״תכן שיחלפו כמה חודשים עד אז. חלק מהמטופלות בגיל מבוגר יותר חשות את תופעות גיל המעבר בעקבות הכימותרפיה.

במקרים אלה ניתן לקבל טיפול הורמונלי חלופי (HRT) אשר עשוי להקל. הרופא המטפל יוכל לייעץ לך בנושא זה.

 

מעקב

לאחר סיום הטיפול תהיי במעקב סדיר, הכולל סריקות וצילומי רנטגן. המעקב צפוי להימשך מספר שנים. אם את חווה בעיות כלשהן, או מבחינה בתסמינים נוספים בתקופה זו, יש לדווח על כך לרופא בהקדם.



למידע נוסף על סוגים נדירים יותר של סרטן השחלות אשר אינם מופיעים בחוברת זו ניתן לפנות למרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 03-5721608 או באמצעות פנייה במייל: info@cancer.org.il

 

 

מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן השחלה נערכים כל הזמן, במטרה למצוא טיפול יעיל המציע מרפא לכל המטופלים. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, וזו הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות משתתפים בניסויים אלה כמה בתי חולים בארץ, ולעתים גם מטופלים ובתי חולים במדינות אחרות.

כדי שתתאפשר השוואה מדויקת בין הטיפולים, סוג הטיפול שיינתן לחולה נקבע באופן אקראי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא על ידי הרופא המטפל. מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עשוי להטות שלא במודע את תוצאות הניסוי. משום כך נדרשת הקצאה אקראית זו.

בניסוי קליני אקראי ומבוקר, מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי נעימות.

רופאים מעוניינים להשתתף בניסויים קליניים, או במחקרים קליניים - כפי שהם נקראים לעתים, משום שכל עוד טיפול חדש לא נבחן בדרך מדעית זו, הרופאים לא יכולים לדעת מהו הטיפול הטוב ביותר עבור החולים שבהם הם מטפלים.

לפני שניתן אישור לניסוי כלשהו, חייב הניסוי לקבל אישור מוועדת הלסינקי. הרופא שלך חייב לקבל ממך הסכמה מדעת לפני שישתף אותך בניסוי קליני כלשהו. הסכמה מדעת פירושה שאת יודעת במה עוסק הניסוי, מבינה מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמנת להשתתף בו ויודעת בדיוק באיזה אופן תה״ מעורבת בו.

גם לאחר שתסכימי להשתתף בניסוי, תוכלי עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשני את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אלייך. אם תבחרי שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו, יינתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו.

חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. בהשתתפותך בניסוי תסייעי גם לקדם את מדע הרפואה וכך תשפרי גם את סיכוייהם של חולים אחרים בעתיד.



חוברת 'ניסויים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה.

לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה. במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.



 

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ״חודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.

מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם

למידע על מערך המידע של האגודה למלחמה בסרטן

 

הסיכוי שבסיכון - בירור נטיה גנטית לסרטן שד ושחלה
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:
פרופ' טליה לוי, מנהלת היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית, המרכז הרפואי וולפסון, חברת ועדת העדכון לנושא גינקואונקולוגיה של האגודה למלחמה בסרטן, על הארותיה והערותיה.
פברואר 2018
מידע מפורט על התרופות המוזכרות בחוברת זו ניתן למצוא בעלונים המופיעים באתר משרד הבריאות.
התכנים המופיעים בחוברת זו נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה שלך בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.