לתרומה

מחלות סרטן
לוקמיה

לוקמיה מיאלואידית כרונית CML

עוד בנושא

 

מבוא

מהי לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML)?

גורמי הסיכון למחלה

תסמיני המחלה

תהליך האבחון

שלבי המחלה

הטיפול בלוקמיה מיאלואידית כרונית

טיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה) נגד האנזים טירוזין קינאז

הטיפול הכימי (כימותרפיה)

פוריות ומניעת היריון

רפואה משלימה

מעקב

מחקרים קליניים

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם





מבוא

חוברת מידע זו נכתבה כדי לסייע לך ולבני משפחתך לדעת יותר על לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML). אנו מקווים שהחוברת תענה על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת רק הרופא המטפל, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות המחלה בהווה.

מערכת הדם

כדי להבין מהי לוקמיה מיאלואידית כרונית, יש לדעת יותר על מערכת הדם בגוף, כיצד היא בנויה ופועלת. מערכת הדם בנויה מתאי דם שנעים בנוזל הנקרא פלזמה. תאי הדם מיוצרים במח העצם - חומר ספוגי הממלא את העצמות, ומצוי בעיקר בעצמות האגן, עמוד השדרה ועצם החזה (סטרנום). באופן תקין, מיליוני תאים חדשים מיוצרים מדי יום ומחליפים תאים ישנים. כל תאי הדם מתפתחים מתאי הגזע של מח העצם. תאים אלו קרויים גם תאי אב רב-תכליתיים, שכן מהם נוצרים כל סוגי תאי הדם, כולל:

תאי דם אדומים - הנושאים את ההמוגלובין, המעביר את החמצן מהריאות לכל תאי הגוף.

תאי דם לבנים - החיוניים למלחמה בזיהומים; שני הסוגים החשובים ביותר של תאי הדם הלבנים הם הלימפוציטים והגרנולוציטים (הנקראים גם נויטרופילים).

טסיות הדם - חלקיקים קטנים המסייעים בקרישת הדם ובעצירת דימומים.

מהי לוקמיה?

לוקמיה היא מחלה ממארת של תאי דם מסוג מסוים המיוצר על ידי מח העצם. קיימים ארבעה סוגים מוכרים של לוקמיה, לכל אחד מהם מאפיינים וטיפול ייחודיים:

  • לוקמיה לימפובלסטית חריפה (ALL)
  • לוקמיה מיאלובלסטית חריפה (AML)
  • לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL)
  • לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML)

באגודה למלחמה בסרטן ניתן לקבל חוברות מידע לכל אחת ממחלות סרטן אלו וכן את החוברת 'מילון מונחים באונקולוגיה' וחוברות נוספות. לקבלתן ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 , או לאתר האינטרנט של האגודה.


מהי לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML)?

לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML) היא הפיכתו של תא האב הרב-תכליתי במח העצם לממאיר (תהליך הנקרא 'התמרה ממארת'). ברוב המקרים, מחלה זו מתפתחת באיטיות, ולכן נחשבת כמחלה כרונית.

חולי CML סובלים מייצור עודף של תאי דם לבנים (גרנולוציטים) צעירים, שאינם מתפתחים לתאים בשלים. תאים צעירים אלו ממלאים את מח העצם, ולעתים משתחררים לזרם הדם ההיקפי. במשך הזמן, מח העצם מתמלא באותם תאים, כמו גם הטחול, הגדל בעקבות הצטברות התאים בתוכו.

כיצד מתפתחת המחלה?

לכל תא מערך הוראות ייחודי, השמור רק לו, כיצד הוא אמור לפעול ומתי. מערך הוראות אלו טמון בגנים (החומר התורשתי) של התא. כל גן מאופיין במערך הוראות ייעודי, המפקח על האופן בו מתנהלים התאים. למשל, גנים מסוימים יכולים להורות לתא לנוח, בעוד אחרים יכולים להורות לו לגדול או להתפתח, בכדי שיוכל לבצע את תפקודיו בגוף.

הגנים מאורגנים במבנים הנקראים כרומוזומים. בכל תא 23 זוגות כרומוזומים, סך הכל 46. לכרומוזומים שמות מספרים (מ-1 עד 22). אצל גברים, קיימים גם כרומוזום X וכרומוזום Y. לנשים שני כרומוזומי X. במחלת CML נוצר בעת חלוקת התא כרומוזום חדש, כרומוזום פילדלפיה (The Philadelphia Chromosome). כרומוזום זה נוצר מקטע של כרומוזום 9 (גן ה-ABL), המתחבר לכרומוזום 22 (גן ה-BCR), וביחד הם יוצרים גן חדש הנקרא BCR-ABL1. הגן החדש מייצר את החלבון טירוזין קינאז, המעודד התפתחות של תאי דם בלתי תקינים במח העצם. כרומוזום פילדלפיה הוא תהליך נרכש הגורם למחלה, ואינו עובר בתורשה על ידי החולה לילדיו.


גורמי הסיכון למחלה

הגורמים ללוקמיה מיאלואידית כרונית אינם ידועים, אולם מחקרים לגילוי הסיבות האפשריות למחלה זו נמשכים כל הזמן. כאמור, היא אינה מועברת בתורשה באמצעות גן פגום, כך שקרובי משפחתך אינם נמצאים בקבוצת סיכון.

גורמים הידועים כמעלים את הסיכון לחלות ב-CML:

  • גיל - המחלה נפוצה יותר בקרב מבוגרים.
  • קרינה - חשיפה למנות קרינה גבוהות מאוד, בדומה לקרינה המשתחררת לאחר הפצצה אטומית או תאונה גרעינית, ידועה כמעלה את הסיכון לחלות ב-CML. עם זאת, מעטים המקרים בהם אנשים נחשפים למנות קרינה גבוהות כאלו.
  • חשיפה לכימיקלים - אנשים אשר נחשפו לבנזן (חומר כימי) למשך זמן ממושך, למשל במסגרת עבודתם (בתעשיות הדלק והגומי), נמצאים בסיכון גבוה יותר משאר האוכלוסייה לחלות ב-CML. בנזן הוא אחד ממרכיבי הדלק ונעשה בו שימוש בתעשיית הגומי.

מידע נוסף בנושא מסרטנים סביבתיים ניתן למצוא בחוברת 'סרטן וסביבה' של האגודה למלחמה בסרטן. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995, או לאתר האגודה באינטרנט.


תסמיני המחלה

כיוון שהמחלה מתפתחת באיטיות, קשה לגלותה בשלבים מוקדמים. חלק מהאנשים אינם חווים תסמינים כלל, ומחלתם מתגלה בעקבות בדיקת דם שבוצעה במסגרת בירור רפואי אחר או בדיקות שגרתיות. תסמיני המחלה משתנים בהתאם לשלבים השונים, המפורטים בהמשך. בשלבים מוקדמים תסמיני המחלה אינם ייחודיים לה, והם לרוב מעורפלים, ודומים לתסמיני מחלות נפוצות, כגון שפעת. התסמינים יכולים לכלול את התופעות הבאות:

  • עייפות (חולשה).
  • אובדן תיאבון.
  • ירידה במשקל.
  • הזעה מוגברת או עלייה בחום הגוף.
  • פציעות ודימומים לא רגילים.
  • הרגשת מלאות או גוש קטן בצד שמאל של הבטן, בשל טחול מוגדל.


תסמינים נדירים:

  • הופעת זיהומים שונים בזה אחר זה, הנגרמים בשל חוסר בתאי דם לבנים תקינים.
  • חיוורון בפנים, בשל חוסר בתאי דם אדומים (אנמיה).
  • דימום לא רגיל, הנגרם בשל מספר נמוך של טסיות דם.
  • חבלות שלא בעקבות פציעה כלשהי.
  • דימום מהחניכיים, דימום מהאף בתדירות גבוהה, מחזור חודשי המלווה בדימום כבד אצל נשים.
  • חלק מהחולים מבחינים בהופעת נקודות אדומות, בדרך כלל ברגליים או בפה, תופעה הנקראת 'ארגמנת' (petechiae).


תופעות נוספות אפשריות הן: נפיחות בלוטות הלימפה, גושים קטנים בעור הנגרמים בעקבות התפשטות תאי הלוקמיה, גרד כללי בגוף, כאבי ראש והפרעות ראייה.

בכל מקרה של הופעת תסמינים אלה יש לפנות לרופא בהקדם.
אולם, יש לזכור כי סימנים דומים עשויים להופיע גם בעקבות מחלות אחרות, לא בהכרח מחלות סרטן.


תהליך האבחון

לעתים מתגלה לוקמיה מיאלואידית כרונית בבדיקת דם שבוצעה בעקבות סיבה רפואית אחרת. אם אתה חווה תסמינים הנובעים מלוקמיה, בדרך כלל יחל האבחון אצל רופא המשפחה שלך, שיבדוק אותך וישלח אותך לבצע בדיקת דם.

אם תוצאות הבדיקה אינן תקינות, רופא המשפחה יפנה אותך לרופא המטולוג להמשך בדיקה וטיפול. המטולוגיה (Hematology) היא תחום ברפואה העוסק במערכת תאי הדם, באיברים וברקמות המייצרים אותם, במנגנון קרישת הדם ובגידולים ממאירים של מערכת זו. המטולוגיה עוסקת גם במערכת הלימפה, תפקודה ותחלואיה. תמונת דם של חולה ב-CML תצביע על מספר גבוה של תאי דם לבנים צעירים.

ההמטולוג יעבור על ההיסטוריה הרפואית המלאה שלך ויבצע לך בדיקה גופנית. תבצע בדיקת דם אשר תבדוק את רמות תאי הדם השונים בדם ומצבם. אם בדיקת הדם תראה חשד ל-CML, הרופא ייבצע בדיקות נוספות, כולל דגימת מח עצם.

דגימת מח עצם

בבדיקה זו נלקחת דגימה קטנה של מח עצם מחלקה האחורי של עצם האגן, או מעצם החזה. הדגימה תיבדק תחת מיקרוסקופ, בכדי לראות אם ישנם תאי דם לבנים שאינם תקינים בדגימה. אם יימצאו תאים חשודים - יבוצע זיהוי של תאים אלו, וניתן יהיה לקבוע את סוג הלוקמיה. דגימת מח העצם מתבצעת בהרדמה מקומית. לאחר הרדמת האזור, מוחדרת בעדינות מחט לתוך העצם, ובעזרת מזרק מיוחד, נלקחת דגימה ממח העצם. לעתים, יש צורך בנטילת דגימה גדולה יותר ממח עצם (ביופסיה), ואז הבדיקה תימשך מספר דקות נוספות. הבדיקה מתבצעת באשפוז רגיל או באשפוז יום, ונמשכת כ-15 עד 20 דקות. במהלך הבדיקה תיתכן מעט אי-נוחות, אולם היא תימשך זמן קצר. בחלק מבתי החולים ניתנת תרופת הרגעה לזמן קצר, המאפשרת למטופל לישון בזמן הביופסיה. ייתכנו מעט כאבים מספר ימים לאחר הבדיקה, אך תוכל ליטול משככי כאבים שיסייעו לך.



 

בדיקה לכרומוזום פילדלפיה

בדיקה זו מאתרת נוכחות של כרומוזום פילדלפיה בדם ובמח העצם. תוצאותיה יסייעו לרופאים להחליט על הטיפול הטוב ביותר עבורך.

בדיקת (PCR (Polymerase Chain Reaction

בדיקת דם לאיתור הגן BCR-ABL1 זוהי בדיקה רגישה ביותר, המצביעה על קיומה של לוקמיה גם אם לא התגלתה בבדיקות הרגילות וגם כאשר אין תסמינים חיצוניים שלה.

סריקת אולטרה-סאונד

בדיקה המתבצעת בכדי לבדוק אם חל שינוי בגודלם של הטחול או הכבד שלך. בבדיקה זו נעשה שימוש בגלי קול הבונים תמונה של האיברים הפנימיים. הבדיקה אינה מכאיבה ונמשכת מספר דקות בלבד.


שלבי המחלה

לוקמיה מיאלואידית כרונית יכולה להתפתח לשלושה שלבים אפשריים. שלב המחלה נקבע בהתאם למספר התאים הבלסטיים (תאים לא בשלים) בדם ובמח העצם, וחומרת התסמינים.

השלב הכרוני

רוב המטופלים מאובחנים בשלב הכרוני. בתקופה זו המחלה מתקדמת באיטיות רבה, ונותרת יציבה למשך תקופות ארוכות (כארבע עד חמש שנים בממוצע).

שלב זה אמנם משתנה בין אדם לאדם, אך רוב האנשים ממשיכים לנהל חיים רגילים למדי, וחווים מעט מאד תסמינים.

את הטיפול בשלב זה ניתן לקבל בבית, ובמרבית המקרים לא נדרש אשפוז בבית החולים. יהיה צורך להגיע לביקורים תקופתיים אצל הרופא המטפל, בכדי שניתן יהיה לעקוב אחר מצבך ולבצע בדיקות דם.

הקפדה על קבלת טיפול בשלב זה תסייע בשליטה טובה על התקדמות המחלה למשך שנים רבות, לעתים אף לעשרות שנים. כיום כבר מתחילים לדבר על הבראה מלאה מהמחלה. בשלב זה של המחלה ישנם בדם ובמח העצם לא יותר מ-10% תאים בלסטיים.

השלב המואץ

אצל חלק מהאנשים, המחלה יכולה בהדרגה לעבור לשלב זה, בו היא מתפתחת במהירות גדולה יותר. בשלב זה ישנם כ-6% עד 19% תאים בלסטיים בדם ובמח העצם. השינוי ניכר לפעמים בבדיקות דם, או בהופעת תסמינים חדשים, כגון: עייפות רבה (שמקורה באנמיה), ירידה במשקל, כאבי עצמות, הזעות ועלייה בחום הגוף בשעות הלילה.

אם אינך חש בטוב, או שאתה מבחין בתסמינים חדשים - הודע מיד לרופא המטפל בך. הטיפול בשלב המואץ הוא אינטנסיבי יותר מאשר בשלב הכרוני וייתכן שתצטרך לשהות בבית חולים.


השלב הבלסטי

לאחר זמן מה של השלב המואץ, המחלה עלולה לעבור לשלב זה, הדומה ללוקמיה חריפה. בשלב זה, רובו של מח העצם התחלף בתאים בלסטיים (לא בשלים) רבים. בדם ובמח העצם ישנם יותר מ-20% תאים כאלה. חלק מהחולים אינם מגיבים לטיפול בשלב הכרוני, ומחלתם עוברת במהירות משלב זה לשלב הבלסטי, תוך דילוג על השלב המואץ. שלב זה נקרא לעתים גם 'משבר בלסטי'.

הטיפול בלוקמיה מיאלואידית כרונית

טיפול לפי שלבי המחלה

הטיפול בלוקמיה מיאלואידית כרונית מותאם לכל אחד מהשלבים בו נמצאת המחלה, וכן למצב בריאותך הפיזי והכללי. המחלה נחלקת לשלב כרוני, מואץ או בלסטי. לעיתים יש לבצע דילול של כדוריות דם לבנות בדם טרם תחילת הטיפול.

בשלב הכרוני: מטרת הטיפול בשלב הכרוני היא להחזיר למצב תקין את ספירת הדם שלך, ולהמשיך בשמירה על הרגשה כללית טובה. במרבית המקרים, תטופל בטבליות של תרופה השייכת למשפחה חדשה של תרופות הקרויות 'תרופות מכווננות' (או ממוקדות מטרה, ביולוגיות). הכוונה שהן מכוונות נגד השינוי שקרה בתא הממאיר, למשל נגד חלבון שמשתתף בתהליך הממאיר. במקרה של לוקמיה מיאלואידית כרונית, הן מכווננות נגד ה-BCR-ABL1 ומעכבות את פעילותו. במילים אחרות, אלו תרופות שמעכבות את האנזים טירוזין קינאז. קינאזות הן חלבונים המווסתים את התפתחותם וצמיחתם של תאי הגוף. התרופות ממשפחה זו חוסמות את האותות המעודדים את התאים הממאירים להתפתח, מעכבות את צמיחתם וגורמות למותם. (מידע מפורט על התרופות המכווננות בעמ' 12).

בשלב המואץ: אם לא טופלת בתרופה ממשפחת מעכבי טירוזין קינאז בשלב הכרוני, ניתן יהיה להשתמש בתרופות אלו בשלב המואץ. אם טיפולים אלו אינם יעילים ומצבך הגופני טוב - יוצע לך ברוב המקרים טיפול כימי במינון גבוה בשילוב השתלת תאי גזע.

בשלב הבלסטי: בשלב זה, מטרת הטיפול היא להפחית בתסמינים ולהחזיר את המחלה לשלב הכרוני. אם לא טופלת בעבר בתרופות ממשפחת מעכבי טירוזין קינאז - ייתכן ותטופל בתרופות אלו כעת. השלב הבלסטי הוא שלב של לוקמיה חריפה, ולכן תטופל בשילובים של תרופות כימיות. אם תגיב היטב לטיפולים, ומצבך הגופני הוא טוב, ייתכן ויומלץ לך טיפול כימי במינון גבוה בשילוב השתלת תאי גזע.

לקבלת חוברת "השתלת תאי גזע ומח עצם" ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל 1-800-599-995. או לגלוש באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן. כמו כן, ניתן להתייעץ בפורומים השונים באתר האגודה.


דילול רמות גבוהות של כדוריות דם לבנות בדם

לחלק מהאנשים יש מספר גבוה מאוד של כדוריות דם לבנות בדם כשהם מאובחנים כחולי CML. כדוריות הדם הלבנות עלולות לחסום כלי דם ולגרום לבעיות רפואיות. ניתן לדלל את כדוריות הדם הלבנות בהליך של הפרדת דם, המכונה לויקופרזיס. הטיפול מתאים גם לנשים בהיריון שאובחנו עם CML. בזמן ישיבה על כיסא או שכיבה במיטה תחובר לכל זרוע שלך צינורית. מצינורית אחת יזרום דם אל מכשיר שמבצע הפרדת תאי דם והרחקת תאי הדם הלבנים, ודרך הצינורית ביד השנייה יוחזר הדם המופרד אל גופך. ההליך נמשך מספר שעות ואינו גורם כאב.

תכנון הטיפול

רופאים המטולוגים פועלים בהתאם להנחיות לאומיות ובינלאומיות לטיפול ב-CML. הטיפול שייקבע לך יתבסס על הנחיות אלו, וכן תוך התחשבות במספר גורמים, לרבות גילך ומצב בריאותך הכללי. בבית החולים אתה עשוי לפגוש חולי לוקמיה מיאלואידית כרונית המקבלים טיפול שונה משלך. הסיבה לכך היא כי מחלתם מתבטאת בשלבים שונים הדורשת טיפול שונה או בגישה אחרת של הרופא המטפל בהם. אל תהסס לפנות לצוות הרפואי בשאלות לגבי הטיפול בך. ייתכן שיוצע לך להשתתף בניסוי קליני הנערך כדי לבדוק טיפול חדש. מומלץ כי חבר, או אדם הקרוב אליך, יצטרף לביקורך אצל הרופא לשמיעת ההסבר על הטיפולים. כדאי להכין מראש שאלות אותן תרצה לשאול את הצוות הרפואי. אם אתה מתקשה בקבלת ההחלטה באותה פגישה, תמיד תוכל לבקש זמן נוסף כדי לשקול את הטיפול המוצע לך.

מתן הסכמה מדעת

לפני שתקבל טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך על מטרותיו, ויבקש ממך לחתום על טופס שמצהיר כי אתה מסכים לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך. לפני חתימתך על הטופס אתה אמור לקבל את מלוא המידע על אודות סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, טיפולים אפשריים אחרים, סיכונים ותופעות לוואי. אם אינך מבין את כל הפרטים שהוסברו לך, ספר זאת מיד לצוות הרפואי כדי שתוכל לקבל הסבר נוסף. מומלץ שקרוב משפחה או חבר יתלוו אליך לפגישה, כדי שיוכלו לסייע לך לזכור את כל הנאמר. רצוי גם להכין מראש רשימת שאלות, ולבקש זמן נוסף כדי להחליט. לאחר הסבריו של הרופא תוכל להחליט מהי האפשרות הטובה ביותר עבורך. חשוב לספר לרופא או לאחות האחראית על החלטתך, גם אם תבחר שלא לקבל את הטיפול כדי שהם יוכלו לתעד זאת בתיק הרפואי.

חוות דעת רפואית נוספת

למרות שצוות רב-תחומי מומחה יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו זכותך המלאה. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו - 1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תבחר לקבל חוות דעת נוספת, כדאי שתכין מראש רשימת שאלות ותגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, כדי להבטיח שבפגישה תדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.

יתרונות וחסרונות הטיפול

אנשים רבים חוששים מקבלת טיפולים ללוקמיה, בייחוד בגלל תופעות הלוואי. חשוב לזכור כי ניתן לשלוט היטב בתסמינים השונים של תופעות הלוואי על ידי טיפול תרופתי. אם הוצע לך טיפול בשלב הכרוני, מטרתו לשלוט בלוקמיה למשך זמן רב עם מינימום תופעות לוואי. במקרה זה סביר להניח כי לא תתקשה לקבל החלטה לגבי קבלת הטיפול. אם אתה בשלב הבלסטי, והוצע לך טיפול מתקדם, ייתכן ותסבול יותר מתופעות לוואי, וקיים סיכוי נמוך יותר לשליטה במחלה. קבלת החלטות במצב זה קשה יותר, ומומלץ לשוחח על כך לעומק עם הרופא המטפל בך. אם תחליט שלא לקבל את הטיפול, תמיד תוכל לקבל טיפולים פליאטיביים (תומכים) שיסייעו בשליטה על תסמיני המחלה.


טיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה) נגד האנזים טירוזין קינאז

כאמור, הטיפול העיקרי ב-CML ניתן על ידי תרופות מכווננות:

אימטיניב - Imatinib (גליבק® - ®Glivec)*: זהו הטיפול העיקרי לחולי לוקמיה מיאלואידית כרונית וניתן לתת אותו בכל שלב של המחלה. התרופה ניתנת באמצעות טבליות לבליעה. אימטיניב פועלת נגד החלבון המיוצר על ידי הגן BCR-ABL1. התרופה חוסמת את פעילותו של חלבון זה בתאי הלוקמיה, וכך התאים הבריאים יכולים להתפתח ולתפוס את מקומם של התאים הלא-תקינים במח העצם.

נילוטיניב - Nilotinib (טסינגה® - ®Tasinga)*, דסטיניב - Dasatinib (ספרייסל® -®Sprycel)*: מיועדות לחולים המאובחנים במחלה בשלב הכרוני בקו ראשון או לחולים שמחלתם לא הגיבה מספיק לאימטיניב או לחולים בשלב המואץ. תרופות אלו ניתנות בטבליות לבליעה, ויש ליטול אותן כל עוד הן מראות יעילות.

פונטיניב - Pontinib (איקלוסיג® - ®Iclusig)*: פונטיניב היא תרופה שמתאימה לאנשים עם מוטציה מסוימת בתאי ה-CML הנקראת T315I. התרופה יעילה גם בשלב המואץ ובשלב הבלסטי בחולים ללא המוטציה.

בוזונטיניב - Bosuntinib (בוסוליף® - ®Bosulif)*: תרופה חדשה יחסית נגד האנזים טירוזין קינאז. ייתכן שתקבל אותה במקרה שתרופות אחרות לא השפיעו או שלא נמצאו מתאימות עבורך.

*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

תופעות לוואי של הטיפולים המכווננים

תופעות הלוואי של תרופות מקבוצת מעכבי האנזים טירוזין קינאז הן לרוב מתונות, וניתנות לשליטה טובה עם טיפול תרופתי. לרוב, תופעות הלוואי ייעלמו עם סיום הטיפול. עם זאת, חלק מהאנשים עלולים לפתח תופעות לוואי חמורות. במקרה כזה, ייתכן ותצטרך להפסיק את הטיפול לזמן מה עד שיחלפו התסמינים. הרשימה כאן כוללת תופעות לוואי אפשריות, ובכל מקרה של שינוי במצבך הרפואי - יש לפנות לרופא המטפל.


בחילות והקאות: כיום ישנו טיפול תרופתי יעיל ביותר המסייע במניעה והחלשה משמעותית של תופעות אלו. אם אתה סובל מבחילות והקאות יש לדווח לצוות הרפואי המטפל בך. חלק מהתרופות המטפלות בבחילה עלולות לגרום לעצירות. במקרה כזה, יש ליידע את הרופא או את האחות.

לקבלת חוברת 'בחילות והקאות הנלוות לטיפול כימי וקרינתי' ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל׳טלמידע׳® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995. כמו כן, ניתן לקרוא על הנושא וכן להתייעץ בפורומים השונים באתר האגודה למלחמה בסרטן.

אובדן תיאבון: אובדן תיאבון הוא לרוב זמני. אם לא חל שיפור במצב התיאבון שלך, פנה לאחות או לייעוץ תזונתי במרכז הרפואי בו הנך מטופל.

לקבלת חוברת "הטיפול התזונתי התומך בחולה סרטן" ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995. כמו כן, ניתן לקרוא על הנושא וכן להתייעץ בפורומים השונים באתר האגודה למלחמה בסרטן.

כאבי ראש: תופעה זו ניתנת לשליטה באמצעות תרופות. פנה לרופא המטפל.


כאבים בשרירים ובעצמות: חלק מהמטופלים עלולים לחוש כאבי שרירים וכאבים בעצמות. ניתן להתמודד ביעילות עם התופעה על ידי טיפול תרופתי מתאים, דווח לרופא המטפל בך אם הנך חווה תסמינים אלו.

אגירת נוזלים: נפיחות באזורים שונים בגוף, בייחוד בקרסוליים ואזור העיניים. אם התופעה אינה חולפת
מעצמה, ניתן להיעזר בתרופות משתנות, המסייעות בהפרשת הנוזלים שהצטברו בגוף. גם טיפול קצר מועד בסטרואידים עשוי לעזור. לעתים, עלולה להתרחש אגירת נוזלים בריאות, במקרים נדירים גם בחלל הבטן או באזור הלב, ולכן חשוב להיות במעקב אצל הרופא המטפל.


שינויים עוריים: פריחה בעור, אדמומיות, יובש או גרד הן תופעות אפשריות. הרופא המטפל ימליץ לך על תרופות או משחות להקלת תסמינים אלו.


עייפות ותשישות: דווח לרופא שלך אם אתה חש בעייפות רבה. חשוב להקפיד על מנוחה ככל שתצטרך. ניתן לנסות לאזן את העייפות באמצעות פעילות גופנית קלה, כגון הליכות קצרות. במחקרים נמצא כי פעילות גופנית מתונה יכולה להעלות את רמת האנרגיה.

לקבלת חוברת "תשישות ועייפות אצל אנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן" ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל׳טלמידע׳® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995. כמו כן, ניתן לקרוא על הנושא וכן להתייעץ בפורומים השונים באתר האגודה למלחמה בסרטן.

עצירות או שלשולים: עם תופעות אלו ניתן להתמודד ביעילות באמצעות טיפול תרופתי מתאים. חשוב מאוד להקפיד על שתייה מרובה.


סיכון מוגבר לזיהומים: הטיפול בתרופה עלול להפחית את רמת כדוריות הדם הלבנות ולהעלות את הסיכון לזיהומים. אם אתה חש עלייה בחום הגוף (מעל 38°C), שינויים בהרגשה הכללית או כל תסמין אחר העלול להעיד על התפתחות זיהום (כגון כאבי גרון, שיעול, כאבים בעת מתן שתן וכד') - יש לדווח לרופא המטפל או לאחות.


חבלות ודימומים: השימוש בתרופה עלול להפחית את רמת טסיות הדם המסייעות בקרישת הדם בעת דימומים או פציעה. במקרה של דימום או חבלה ללא סיבה, כגון דימום מהאף או מהחניכיים, נקודות אדומות או פריחה על העור - יש לדווח לרופא המטפל.


אנמיה: התרופה עלולה להפחית את רמת כדוריות הדם האדומות ולגרום לאנמיה. תסמיני אנמיה הם עייפות וקוצר נשימה. יש לדווח לרופא המטפל מיידית על הופעת תסמינים אלו. במקרים קשים של אנמיה יש צורך במתן עירוי דם.

לאגודה למלחמה בסרטן דפי מידע על התרופות מכווננות המטרה. לקבלתם ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.

אמצעי מניעה

מומלץ להימנע מתכנון היריון בזמן השימוש בתרופות, כיוון שהן עלולות לפגוע בעובר. הסבר בפרק 'פוריות ומניעת היריון' בהמשך.

מעקב אחר התגובה לטיפול

עם תחילת הטיפול, תתבקש להיות במעקב שבועי על מנת שהרופאים יוכלו לבדוק כיצד התרופות משפיעות עליך וכיצד אתה מגיב לתסמינים ולתופעות הלוואי. בשלבים מאוחרים יותר, תתבקש להגיע לבדיקות תקופתיות לעיתים רחוקות יותר (אחת לחודשיים או שלושה חודשים). שינויים בטיפול שנקבע לך ייעשו בהתאם לאופן בו תגיב לטיפול אותו אתה מקבל. מטרת הטיפול היא לגרום להפוגה במחלה, דהיינו, שלא יימצאו סימנים למחלה בדמך. ישנן רמות שונות של תגובה לטיפולים:

תגובה המטולוגית: ספירת הדם של הכדוריות הלבנות בדמך תהיה לרוב גבוהה עם האבחון של המחלה. במצב של תגובה המטולוגית, ספירת הדם תחזור למצבה התקין, ולא ניתן יהיה לראות יותר תאי לוקמיה. אם הטחול שלך היה מוגדל בעת האבחון, ניתן יהיה לראות כעת כי הוא חזר לגודלו התקין. רוב האנשים מפתחים תגובה המטולוגית תוך שלושה חודשים מתחילת הטיפול באחד ממעכבי הטירוזין קינאז.


תגובה ציטוגנטית: השלב הבא בתהליך ההפוגה בא לידי ביטוי בתגובה ציטוגנטית. כאשר הטיפול מתחיל להשפיע, מספר התאים החיוביים לכרומוזום פילדלפיה בדם ובמח העצם הולך ופוחת. כדי להגיע לתגובה ציטוגנטית נדרש זמן רב, לעיתים חודשים רבים. רוב האנשים המטופלים במעכבי טירוזין משיגים תגובה ציטוגנטית, אותה ניתן לאתר בבדיקת מח עצם.


תגובה מולקולרית: גם לאחר התגובה הציטוגנטית עדיין ייתכן שיישארו תאי לוקמיה בדמך. בדיקה רגישה כמו ה-PCR יכולה לאתר אפילו תא לוקמיה אחד מבין מאות אלפי תאים בריאים. בדיקה זו משכפלת את הדנ"א של הגן ל-BCR-ABL1 בתאי ה-CML. הבדיקה מבוצעת עם אבחון המחלה, ובהמשך תצטרך לבצע בדיקה זו אחת לשלושה חודשים.

ישנן שתי רמות של תגובה מולקולרית:

תגובה מולקולרית מאג'ורית - כאשר נמצא מעט מאוד מהגן BCR-ABL1 בדם.

תגובה מולקולרית מלאה - כאשר בדיקת ה-PCR אינה יכולה לאתר את הגן BCR-ABL1 בדם.


הטיפול הכימי (כימותרפיה)

בכימותרפיה נעשה שימוש בתרופות אנטי-סרטניות (ציטוטוקסיות). אף שתרופות מכווננות מטרה הן הטיפול המקובל ל-CML, לעיתים ניתן גם טיפול כימי. לרוב, כימותרפיה תינתן בשילוב עם אימטיניב או תרופה מכווננת אחרת. ייתכן ותקבל טיפול כימי כבר בזמן אבחון המחלה. טיפול זה ניתן בדרך כלל בטבליות. התרופה השכיחה בשימוש היא הידרוקסיאוריאה - Hydroxyurea (הידראה® - ®Hydrea)* אותה נוטלים בטבליות בהתאם למינון אותו יקבע הרופא המטפל, כל עוד היא ממשיכה להראות יעילות. מינון תרופה זו משתנה בהתאם לתוצאות בדיקות הדם התקופתיות. אם רמת תאי הדם יורדת מתחת לרמה מסוימת - הטיפול יופסק. אצל רוב האנשים, תופעות הלוואי הן קלות.

בשלב הבלסטי לעתים יהיה צורך בטיפול כימי אינטנסיבי, הכולל שילוב של תרופות שונות הניתנות בעירוי לווריד. במקרה של השתלת תאי גזע, תטופל במינונים גבוהים של כימותרפיה לפני תחילת הטיפול.

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

תופעות לוואי אפשריות של הטיפול הכימי

תופעות הלוואי האפשריות כוללות בחילות והקאות, זיהומים, דימומים וחבלות, פצעים בפה, שינויים במערכת העיכול (עצירות או שלשולים), תשישות או עייפות, התקרחות ובעיות פוריות.

לאגודה למלחמה בסרטן מידע מפורט על הטיפול הכימי  והתרופות השונות. ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט.


פוריות ומניעת היריון

חלק מהטיפולים יכולים לגרום לבעיות פוריות או למומים מולדים בעובר. יש להיוועץ ברופא המטפל טרם תחילת הטיפול בנוגע לשימור פוריות, שימוש באמצעי מניעה ותכנון היריון. כמו כן, אם את מניקה - יש לעדכן את הרופא המטפל.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברות שונות בנושא פוריות: 'שימור פוריות בגברים המתמודדים עם מחלת הסרטן', 'מיניות ופוריות האישה' ו'חיי אישות ופוריות' לאישה הדתית. לקבלתן ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן, בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט.

האגודה מפעילה שירות ייעוץ מיני ארצי ללא תשלום על ידי מטפלת במיניות, ללא צורך בהפניה רפואית. למידע נוסף ולקביעת תור ניתן לפנות בטל. 03-5721643, דוא"ל: lenak@cancer.org.il


ניתן להפנות שאלות לפורום 'ייעוץ מיני למתמודדים עם סרטן' באתר האינטרנט של האגודה בכתובת: www.cancer.org.il


רפואה משלימה 

המונח 'רפואה משלימה' (משולבת, אינטגרטיבית) מתייחס למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן. מחקרים מצביעים על כך שגישת הטיפול האינטגרטיבית יכולה לתרום לשיפור איכות החיים של מטופלים בתקופת ההתמודדות עם המחלה והטיפולים. אם ברצונך להיעזר בטיפולי רפואה משלימה, חשוב להתייעץ עם האונקולוג המטפל ועם רופא מומחה ברפואה משלימה, במטרה לבחון מהי דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך, ואם שיטות רפואה משלימה יכולות לסייע בהשגת יעדי הטיפול.

לאגודה למלחמה בסרטן מידע נוסף על יחידות לאונקולוגיה אינטגרטיבית ברחבי הארץ, וכן חוברת 'רפואה משלימה וסרטן' - מדריך לצרכן הנבון של רפואה משלימה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לעיין בה באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן. כמו כן, ניתן להיכנס ל'פורום רפואה משלימה' באתר האגודה ולהתייעץ עם מומחה בתחום.


מעקב

CML היא מחלה כרונית שמלווה את החולה למשך שנים. הטיפולים הקיימים כיום יעילים, ויכולים לסייע בשליטה על המחלה למשך שנים רבות. עם זאת, יהיה עליך לבוא לביקורים תקופתיים אצל הרופא שטיפל בך, ולבצע בדיקות דם שגרתיות. אם אתה מבחין בתסמינים חדשים או סובל מבעיה כלשהי בין מועדי בדיקות, עליך ליידע את הרופא שלך בהקדם האפשרי.


מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בלוקמיה מיאלואידית כרונית נערכים כל העת, במטרה למצוא טיפול יעיל המציע מרפא לכל המטופלים. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסויים קליניים נערכים גם כדי לבדוק תרופות או אמצעים להקלה בסימפטומים (תסמינים), או למניעה וטיפול בתופעות לוואי.

ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, וזו הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות משתתפים בניסויים אלה כמה בתי חולים בארץ, ולעתים גם מטופלים ובתי חולים במדינות אחרות.

ניסויים קליניים חשובים לשיפור הטיפול לטובת כלל המטופלים בעתיד ומהווים סיכוי אמיתי לשיפור מצבו של החולה המשתתף בניסוי. הם תורמים לידע ולקידום המאבק במחלת הסרטן. אם שיטת הטיפול הנבדקת בניסוי תוכח כיעילה, היא עשויה להפוך לשיטת הטיפול המקובלת, שתוכל לעזור לחולים רבים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.


חולים המשתתפים בניסוי קליני בד"כ מחולקים לשתי קבוצות:

  1. קבוצה שתקבל את הטיפול החדש הנבדק בניסוי (בדרך כלל כתוספת לטיפול הסטנדרטי המקובל בעולם לאותה מחלה).
  2. קבוצה שתקבל את הטיפול הסטנדרטי, הנחשב כטוב ביותר לטיפול במחלה ממנה סובל החולה.


כמובן שאין מידע האם הטיפול החדש הנבדק בניסוי יביא לתוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק כאשר יש סיכוי סביר שתוצאותיו תהיינה טובות יותר מהטיפול המקובל.

על מנת להבטיח את בטיחות החולים וזכויותיהם, כל פרוטוקול ניסיוני מקבל אישור של ועדה אתית, ועדת הלסינקי, של המוסד הרפואי בו ייערך הניסוי. כל משתתף מקבל לקריאה העתק של הפרוטוקול והמסמכים הנלווים אליו, ונדרש לחתום על טופס הסכמה מדעת לפני תחילת הניסוי. הסכמה מדעת פירושה שהחולה יודע במה עוסק הניסוי, מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמן להשתתף בו ויודע בדיוק באיזה אופן יהיה מעורב בו.

גם לאחר שתסכים להשתתף בניסוי, תוכל עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשנה את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אליך. אם תבחר שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו, יינתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו.

חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. השתתפותך בניסוי תסייע לקדם את מדע הרפואה ולשפר את סיכוייהם להחלמה של חולים אחרים בעתיד.

חוברת 'ניסויים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995

לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה באינטרנט. במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.


התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.

להמשך


מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם

למידע על מערך המידע של האגודה למלחמה בסרטן

מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:
פרופ' דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם, מתאמת ועדת העדכון בנושא המטואונקולוגיה של האגודה למלחמה בסרטן, על הערותיה והארותיה.
יוני 2018
התכנים המופיעים בחוברת זו נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.