לתרומה

מחלות סרטן
מערכת המין הגברית

סרטן האשכים

עוד בנושא

Big-Bullet-SQR.gif מהו סרטן?

Big-Bullet-SQR.gif האשכים

Big-Bullet-SQR.gif סוגים של סרטן האשכים

Big-Bullet-SQR.gif מה גורם לסרטן האשכים?

Big-Bullet-SQR.gif מהם התסמינים?

Big-Bullet-SQR.gif כיצד מתבצעת האבחנה?

Big-Bullet-SQR.gif בדיקות חיוניות לאחר אבחון ראשוני של מחלת סרטן האשך

Big-Bullet-SQR.gif הטיפול בסרטן האשכים

Big-Bullet-SQR.gif ניתוח

Big-Bullet-SQR.gif הגישות הטיפוליות בסרטן האשך

Big-Bullet-SQR.gif כימותרפיה

Big-Bullet-SQR.gif כימותרפיה במינון גבוה בתמיכת תאי גזע

Big-Bullet-SQR.gif טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

Big-Bullet-SQR.gif מעקב

Big-Bullet-SQR.gif ההשפעה על חיי המין והפוריות

Big-Bullet-SQR.gif מחקרים וניסויים קליניים

Big-Bullet-SQR.gif התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

  


מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בנין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. למרות שתאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר, על ידי חלוקה. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם מסיבה כלשהי התהליך יוצא משליטה, ממשיכים התאים להתחלק ללא צורך. כתוצאה מכך, נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

 bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


האשכים
האשכים הם שני איברים קטנים, דמויי ביצה, הממוקמים מתחת לפין בתוך שק עור, המכונה "כיס האשכים". האשכים מהווים חלק ממערכת הרבייה הזכרית כאשר החל מגיל ההתבגרות מתחילים התאים המצפים את צינוריות האשכים לייצר זרע. הצינוריות מתחברות לצינורית אחת בשם יותרת האשך. יותרת האשך נמצאת מחוץ לאשך ומתחברת לצינור הזרע המסתיים בשופכה (הצינור המנקז את שלפוחית השתן), שבתוך בלוטת הערמונית. את הצינורית ניתן לחוש על ידי מישוש מאחורי ומעל האשך. האשכים מייצרים גם הורמון בשם טסטוסטרון. הורמון זה אחראי לדחף המיני (ליבידו) בקרב גברים והוא הגורם העיקרי להתפתחות סימני המין גבריים כגון, קול עמוק, צמיחת זקן, התפתחות שרירים והיכולת להגיע לזקפה.

סמוך לאשכים נמצאת בלוטת הלימפה.

חזרה למעלה >>


סוגים של סרטן האשכים

מקורם של הגידולים הנפוצים באשך הוא בתאי הנבט. בהתאם למאפיינים פתולוגיים וביולוגיים מבחינים בין חמישה סוגים מוכרים:

  1. סמינומה (Seminoma).
  2. אמבריונל קרצינומה (Embryonal Carcinoma).
  3. טרטומה (Teratoma).
  4. אנדודרמל סינוס טומור (Endodermal sinus tumor) (EST).
  5. כוריוקרצינומה (Choriocarcinoma).

את חמשת הסוגים האלה אפשר לחלק לשתי קבוצות: סמינומה ולא - סמינומה.

הגידולים מקבוצת הלא-סמינומה מופיעים בדרך כלל אצל גברים צעירים בני 15-35 שנה, ואילו הגידולים מקבוצת הסמינומה מופיעים בדרך כלל אצל גברים בגילאים 25-55.

 

מקור הגידול יכול להיות מסוג רקמה אחת או להכיל מספר סוגי רקמות שונות.

לעתים רחוקות מופיע באשכים גידול מסוג לימפומה שאינה הודג'קינס. הטיפול בסוג זה של סרטן שונה, והוא ניתן בהתאם למקובל בטיפול בלימפומה שאינה הודג'קינס.

 

למידע נרחב ראה: 'לדעת יותר על לימפומה שאינה הודג'קינס'.

 

סוגים נדירים אחרים של סרטן האשכים הם גידולי תאי ליידיג Leydig וסרטולי Sertoli, והם אינם נדונים במידע זה.

חזרה למעלה >>


מה גורם לסרטן האשכים?

הגורם לסרטן האשכים אינו ידוע. למרות שמדובר בסוג סרטן שאינו שכיח, שכיחותו עולה בשנים האחרונות, והסיבה לכך אינה ברורה. עם זאת, מוכרות כמה קבוצות אוכלוסיה הנמצאות בסיכון להתפתחות המחלה.

במהלך הריון מתפתחים אשכים בחלל הבטן של העובר, בין הכליות. בזמן הלידה או בשנת החיים הראשונה יורדים האשכים אל כיס האשכים. הסיכון לסרטן האשכים גבוה יותר במקרה של 'אשך טמיר'; אשך שלא ירד לכיס האשכים, במקרים אלו מומלץ ניתוח להורדת האשכים ורצוי עד גיל 4 שנים.

לקבוצת סיכון אחרת שייכים גברים להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה, כלומר אב או אח החולים בסרטן האשכים. זאת, מאחר ואצל חולים בסרטן האשכים נמצא גן מסוים הנחשד כמועבר בתורשה. כמו כן, נמצא כי סרטן האשכים שכיח יותר בקרב גברים לבנים וגברים משכבות אמידות. חשוב לציין כי לא נמצא קשר בין פציעות לבין סרטן האשכים, למרות שאמונה כזו רווחת בציבור. גם אמבטיות חמות וניתוח לקשירת צינור הזרע לא נמצאו כמעלים את הסיכון לחלות בסרטן האשכים.

חזרה למעלה >>


מהם התסמינים?

התסמין הנפוץ ביותר של סרטן האשכים הוא נפיחות בשק האשכים. לרוב מדובר בנפיחות שאינה מכאיבה, אולם לעתים מופיע כאב בבטן התחתונה או באשך הנגוע. סרטן האשכים עשוי להביא לתחושה של אשך 'כבד' ולגרום לו להיות נפוח ורגיש. אשך בריא הוא אשך עגלגל, רך וחלק, כזה שניתן לחוש מאחוריו במבנה נפרד, שהוא יותרת האשך. שינויים במבנה זה אינם סרטניים בהכרח; נפיחות שפירה ובלתי מזיקה ביותרת האשך, או ציסטה, הן תופעות די שכיחות. במקרים נדירים ביותר, עשויים להיות גושים שפירים באשכים עצמם. יחד עם זאת, נפיחויות כאלה יכולות לרמז על הימצאות גידול סרטני. לעתים רחוקות עשויות הפטמות להיות רגישות בשל הורמון שמיוצר על ידי סוגים מסוימים של סרטן אשכים.

סרטן אשכים המאובחן בשלב מוקדם ניתן לטיפול בקלות יחסית. לכן מומלץ לבצע בדיקה עצמית של כיס האשכים אחת לחודש, לאחר מקלחת או אמבטיה חמה, כאשר כיס האשכים רפוי.

הופעת התסמינים שפורטו לעיל אינה מעידה בהכרח על הימצאות סרטן האשכים, אך בכל מקרה של נפיחות באשך ועם הופעת התסמינים, חשוב לפנות לרופא לשם בדיקה.

ישנם מקרים בהם סימני המחלה הם כאבי גב, כאבי בטן, שיעול וקוצר נשימה. סימנים אלה מופיעים כתוצאה מהתפשטות תאים סרטניים לאזורים אחרים בגוף.

חזרה למעלה >>


כיצד מתבצעת האבחנה?

האבחנה מתחילה בדרך כלל בביקור אצל רופא המשפחה שלך, שיבדוק אותך ויפנה אותך לרופא מומחה.

הרופא המומחה, בדרך כלל אורולוג במומחיותו, יתעד את ההיסטוריה הרפואית שלך, יבצע בדיקה גופנית ויפנה אותך לבדיקות דם והדמיה. בדיקת אולטרא סאונד של האשכים המבוססת על יצירת תמונה של האזור באמצעות גלי קול עשויה לתת מידע ראשוני באם מדובר בגוש גידולי. כאשר האבחנה הקלינית היא של גידול באשך השלב הבא הוא הסרת האשך החולה בניתוח. האבחנה תקבע ע"י הבדיקה הפתולוגית. במקרים מסוימים, כאשר קיים ספק באבחנה, קודם להסרה של האשך מבוצעת ביופסיה, שהיא דגימה מהגידול, שנבדקת באופן מיידי תוך כדי הניתוח.

הסרה של אשך אחד אינה משפיעה על היכולת להשיג זיקפה או להביא ילדים לעולם. הסברים מפורטים יותר בנושא תוכל למצוא בהמשך, בפרק 'ההשפעה על חיי המין והפוריות'.

אם תרצה לשחזר את צורתם החיצונית של אשכיך, ניתן יהיה להחדיר לכיס האשכים אשך מלאכותי, כלומר שתל או תותב. תוכל לקבל פרטים בנושא זה מהרופא המטפל בך.

חזרה למעלה >>


בדיקות חיוניות לאחר אבחון ראשוני של מחלת סרטן האשך

לאחר שאובחן אצלך סרטן האשך, השלב הבא יהיה לבדוק את היקף המחלה, כלומר האם מדובר במחלה מקומית או במחלה מפושטת, כלומר גרורתית.
קביעת שלב המחלה והיקפה מתבססת על בדיקות דם לסמני הגידול ועל בדיקות הדמיה שונות.

בדיקות דם
סוגים מסוימים של סרטן האשך מייצרים גליקופרוטאינים, המשתחררים אל מחזור הדם. גליקופרוטאינים אלה מכונים 'סמני גידול', והם משמשים לאבחון ולהגדרת היקף המחלה, ולמעקב אחר תוצאות הטיפול בה.
סימני הגידול בסרטן האשך הם אלפא-פטו-פרוטאין (AFP), גונדוטרופין-כוריוני-אנושי-בטא ( βhCG ), והאנזים לקטאט-דהדירוגנאז (LDH).

הדמיה ממוחשבת של החזה, הבטן והאגן
בדיקה זו מיועדת לבדוק אם קיים פיזור גרורתי של הגידול הראשוני. כאשר קיים פיזור גרורתי, האתרים המעורבים הם בלוטות הלימפה שבאגן, בבטן ובבית החזה והריאות. בסריקות CT נעשה שימוש במנה קטנה מאוד של קרינה, שאינה גורמת לנזק. בבדיקה מודגמים הכליות והמעים, ועל כן תתבקש כשעה וחצי לפני הבדיקה לשתות חומר ניגוד, ובזמן הבדיקה יוזרק לך חומר ניגוד באמצעות הוריד. חומר זה עשוי לגרום לך לחוש גל חום מתפשט בכל הגוף למשך מספר דקות. אם אתה אלרגי ליוד או שאתה סובל מאסטמה, אתה עלול לסבול מתגובה חמורה לזריקה, לכן חשוב שתדווח על כך לטכנאי הבדיקה מראש.

טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים (סריקת PET)
סריקת PET היא בדיקה חדשה שמטרתה להשלים את המידע שמושג מבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת. מאחר ויעילותה לגבי סרטן האשכים טרם הוכחה, בדיקה זו אינה כלולה בסל הבריאות. חשיבותה העיקרית של הבדיקה היא ההערכה של תוצאות הטיפול ולכן חשוב לבצעה קודם למתן טיפול כימי או קרינתי. במהלך סריקת ה- PET מזריקים לווריד כמות קטנה של סוכר רדיואקטיבי, ומודדים את פעילות התאים. הבדיקה מבוססת על ההנחה כי תאים סרטניים פעילים יותר מתאים בריאים ולכן יספגו יותר סוכר רדיואקטיבי, וכך ניתן יהיה לזהות אותם בסריקה. חשוב לציין כי השימוש בבדיקה זו אינו שכיח ולרוב, מהווה סריקת ה- CT מדד מספק. לאחר ביצוע הבדיקות הדרושות, יוכל הרופא לקבוע ברמת וודאות גבוהה את סוג הסרטן ואת שלב המחלה.

האבחון ובדיקות המעבדה וההדמיה השונות נערכים במסגרת אשפוז, ותוצאותיהם מוכנות תוך מספר ימים.
תקופת ההמתנה עלולה להיות קשה. שיחה עם חבר קרוב או עם בן משפחה עשויה להקל, ולו במעט, את החששות.

קביעת שלב המחלה
המונח 'שלב המחלה' מתאר את היקף המחלה ומגדיר אותו לפי תבנית מקובלת. הדירוג מתבסס על הבדיקה הגופנית, בדיקות סמני הגידול בדם, בדיקות הדמיה והבדיקה הפתולוגית. רמת סמני הגידול בדם מהווה מרכיב חשוב בקביעת שלב המחלה. רמה גבוהה של סמני הגידול בדם מעידה על קיום מחלה גרורתית גם אם כל בדיקות ההדמיה תקינות.

שיטת הדירוג הנפוצה נקראת TNM:

T מתייחס לגודל הגידול הסרטני

N מתייחס להתפשטות לבלוטות הלימפה

M מתייחס להתפשטות לאזורים אחרים בגוף

שלבי הגידול הראשוני (T)

TIS התאים סרטניים נמצאו בצינוריות האשכים בלבד

T1 - הגידול הסרטני ממוקם באשך וביותרת האשך

T2 - הגידול התפשט לכלי דם או לכל הלימפה שבגידול הראשוני באשך

T3 - הגידול התפשט עד לצינור הזרע

T4 - הגידול התפשט לשק האשכים.

שלבי התפשטות לבלוטות הלימפה (N)

המונח N מתייחס להתפשטותם של התאים הסרטניים לבלוטות הלימפה הסמוכות. בהתאם למספר הבלוטות הנגועות ומקומן באגן או בבטן מוסף מספר לאות N.

דירוג הפיזור הלימפטי הוא בהתאם לפירוט הבא:

N0 - אין עדות לפיזור גרורתי לבלוטות הלימפה

N1 - קיים פיזור גרורתי לבלוטות הלימפה וגודלן הוא עד 2 ס"מ.

N2 - קיים פיזור לבלוטות הלימפה וגודלן הוא בין 2 ס"מ ל-5 ס"מ.

N3 - קיים פיזור גרורתי לבלוטות הלימפה וגודלן עולה על 5 ס"מ.

פיזור גרורתי לאיברים אחרים (M)

M0 - לא קיים פיזור גרורתי לאיברים אחרים בגוף.

M1a - קיים פיזור גרורתי לבלוטות הלימפה המרוחקות, כמו לבלוטות הלימפה בריווח העל בריחי, או פיזור גרורתי לריאות.

M1b - קיים פיזור גרורתי לאיברים אחרים, כמו המוח או הכבד.

רמת סמני הגידול בדם מהווה מרכיב חשוב בקביעת שלב המחלה. רמה גבוהה של סמני הגידול בדם מעידה על קיום מחלה גרורתית גם אם כל בדיקות ההדמיה תקינות.

חזרה למעלה >>


הטיפול בסרטן האשכים

לטיפול בסרטן האשכים אחוזי הצלחה גבוהים מאד. מרבית החולים מחלימים ממנו לגמרי, אפילו במקרים בהם הסרטן התפשט אל מעבר לאשך.הגישה הטיפולית נקבעת לפי סוג הגידול ובמידת התפשטותו.

הטיפול נקבע במשותף ע"י צוות רופאי המחלקה האורולוגית והאונקולוגית. בצוות משתתפים עובדים סוציאליים, אחיות ולעיתים פסיכולוגים.

לכל טיפול יש תופעות לוואי העלולות לפגוע בכשירות לעבודה ולעיתים גם בתפקוד האישי. במידה והינך עובד כדאי שתפנה לעובדת הסוציאלית.

אם יש לך שאלות כלשהן לגבי הטיפול, אל תהסס לפנות בשאלות לרופא או לאחות המלווים אותך במשך כל תקופת הטיפול. רצוי שתכין רשימת שאלות טרם הפגישה, ורצוי שחבר או קרוב משפחה יתלוו אליך.

 

הסכמה לקבלת טיפול

בטרם תקבל כל טיפול, הרופא יסביר לך את מטרותיו ואת תופעות הלוואי של הטיפול המוצע - כימי או קרינתי. תתבקש לחתום על טופס הסכמה לטיפול - טופס בו אתה מביע את הסכמתך לקבל את הטיפול המוצע לך. ללא מתן הסכמתך בכתב לא יינתן לך טיפול כימי או קרינתי. אם אינך מבין את שנאמר לך, יידע את הצוות הרפואי כדי שתוכל לקבל הסבר מפורט וברור. חלק מהטיפולים נגד מחלת הסרטן הם מורכבים, וחולים רבים מבקשים הבהרות והסברים נוספים. כאשר אופן הטיפול מוסבר לך לראשונה, אם אתה מרגיש כי אינך מסוגל להגיע להחלטה, תוכל לבקש זמן נוסף למחשבה והתייעצות. אתה עשוי לבחור שלא לעבור את הטיפול. חשוב לדווח על החלטה זו לרופא. הוא יסביר לך מהן ההשלכות של בחירה באפשרות זו, ועליו לתעד זאת בתיקך הרפואי.

 

חוות דעת שנייה

בדרך כלל ההחלטות בנושא הטיפול בחולים במחלת הסרטן מתקבלות בישיבת צוות רב-מקצועי בבית החולים, ומשתתפים בו רופאים אורולוגיים ואונקולוגיים מומחים. למרות זאת, יתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת. אם תחוש כי הדבר יועיל לך, תוכל לפנות למומחה נוסף לשם קבלת חוות דעת שנייה. במקביל, רצוי שתיידע בכך את צוות הרפואי המטפל בך. עליך להביא בחשבון כי קבלת חוות דעת נוספת עלולה לעכב את תחילת הטיפול. במידה ואכן תפנה לקבלת חוות דעת נוספת, מומלץ שיתלווה אליך חבר או בן משפחה, ושתכין רשימת שאלות מראש, כדי להבטיח שתזכור לדון בכל נושא שמדאיג אותך.

חזרה למעלה >>


ניתוח

ניתוח להסרת אשך (כריתת אשך) הוא, בדרך כלל הטיפול הראשון המוצע לסרטן האשכים. מטרת הניתוח היא הסרת הגידול הראשוני וקביעת סוג הגידול. לקיחת ביופסיה מהאשך קודם הניתוח אינה מומלצת.

 

בדיקה ושימור זרע

היות וטיפולים כימיים וקרינתיים עלולים לפגוע בפוריות, מומלץ לכל חולה, ללא קשר לגילו ולמצבו המשפחתי לעבור בדיקת ושימור הזרע, קודם קבלת הטיפולים הללו.

יש לציין כי אצל חלק מהחולים ייתכן ובדיקת הזרע תהיה בלתי תקינה כבר בשלב הנוכחי.

חזרה למעלה >>


הגישות הטיפוליות בסרטן האשך

הגישה הטיפולית תיקבע לפי סוג המחלה והיקפה.

 

הטיפול במחלה מקומית (שלב I)

שלב I הוא מצב בו לא אותרה מחלה גרורתית לאחר הסרת האשך החולה וכאשר סמני הגידול חזרו לערכים תקינים.

אפשרויות הטיפול נקבעות לפי דרגת הסיכון להישנות המחלה, כאשר הערכת הסיכון מתבססת על מאפיינים פתולוגיים של הגידול.

 

א. מעקב אקטיבי

גישה זו מקובלת היום כלפי מרבית החולים המאובחנים בשלב קליני I ומתאימה לגידולים משתי הקבוצות, כלומר סמינומה ולא-סמינומה. ככלל, מעקב אקטיבי מוצע לחולים שאצלם הסיכון להישנות המחלה קטן. על בסיס הניסיון הקליני הרב שנרכש עם השנים בטיפול במחלת הסרטן ניתן היום להעריך את הסיכון להישנות המחלה הגידולית לפי הבדיקה הפתולוגית של הגידול הראשוני באשך.

המעקב האקטיבי יכלול מספר בדיקות; בדיקה גופנית, בדיקות דם, צילום חזה אחת לחודש ובדיקת CT חזה, בטן ואגן אחת ל- 3 חודשים. תדירות עריכת בדיקות אלה מומלצת בשנתיים הראשונות, בהן הסיכון הגבוה ביותר להישנות המחלה. מטרת הבדיקות הרבות היא לאתר מוקדם כל שניתן את הישנות המחלה ובכך להגדיל את סיכויי הריפוי מהמחלה.

 

ב. הסרה של בלוטות הלימפה ברטרופריטוניאום

ניתוח זה מומלץ בסוג מסוים של סרטן האשך, גידול הקרוי 'טרטומה בשלה'. בניתוח מסירים את בלוטות הלימפה הרטרופריטוניאליות לפי תבניות מסוימות. הסרה של בלוטות הלימפה הללו גרומת לתופעות לוואי מיידיות ומאוחרות, כמו תפיחה של הבטן בשל התאספות נוזלי הלימפה ועוד.

 

ג. טיפול כימי משלים

מטרת הטיפול הכימי המשלים היא להשמיד פיזור גרורתי סמוי של סרטן האשך והוא מומלץ לחולים שאצלם קיים סיכון גבוה להישנות המחלה. נוכחות תאי סרטן בכלי הדם בגידול הראשוני באשך מהווה גורם סיכון משמעותי להישנות המחלה.

בחולים עם גידול ראשוני מסוג לא-סמינומה הטיפול הכימי המשלים כולל שני מחזורים במשלב הקרוי BEP. משלב זה כולל שלוש תרופות ציטוטוקסיות והן ציספלטין (Cisplatin), אטופוסיד (Etoposide) ובלאומיצין (Bleomycin). בחולים עם גידול ראשוני מסוג סמינומה הטיפול הכימי המשלים כולל תרופה אחת בשם קרבופלטין (Carboplatin).

 

ד. טיפול קרינתי משלים

טיפול קרינתי משלים מומלץ לחולים בסרטן מסוג סמינומה, בשלב I . הטיפול הקרינתי ניתן לבלוטות הלימפה האגניות בצד אחד (צידו של האשך החולה שניכרת) ולבלוטות הלימפה ברטרופריטוניאום.

טיפול קרינתי משלים מקובל מזה עשרות שנים ותועלתו מוכחת. אצל יותר מ- 95% מהחולים המחלה אינה חוזרת.

 

הטיפול במחלה גרורתית: שלב II ו- III

בשלב II הפיזור הגרורתי הוא מתחת לסרעפת ובשלב III הפיזור הגרורתי הוא גם מעל לסרעפת.

הגישה הטיפולית בשלבי מחלה אלו זהה (בחלקה) אצל חולים עם גידול מסוג סמינומה ולא סמינומה. הגישה בבסיסה כוללת כימותרפיה וכריתה של שארית המחלה במידה ולא מושגת הפוגה קלינית מלאה. (ראה פירוט בהמשך).

 

הסרה של שארית גידול

קיימים מצבים בהם לאחר סדרה של טיפולים כימיים סמני הגידול חזרו לערכים תקינים, אך נותרת 'שארית' גידול ונשאלת השאלה מהו טיבו של הגוש הנותר ומה לעשות.

הגישה הטיפולית בגידולי סמינומה ולא סמינומה - שונה.

בסמינומה הגישה היא המשך מעקב אחר שינוי בגודל "שארית המחלה", כי במרבית המקרים השארית היא לא מחלה גידולית פעילה.

מאידך, בגידולים מסוג לא סמינומה, כאשר נותרת שארית גידול וסמני הגידול בדם חזרו לערכים תקינים, ההמלצה היא לניתוח בו כורתים את כל שארית המחלה. במרבית המקרים השארית כוללת רקמה לא גידולית או גידול שעבר הבשלה. במקרים בהם השארית נמצאה גידולית יש להמשיך במתן טיפול כימי. במקרים בהן נותרת שארית מחלה ובנוכחות רמה לא תקינה של סמני הגידול ההמלצה היא לטיפול כימי ואחר כך כימותרפיה במינון גבוה עם השתלת מח עצם.

חזרה למעלה >>


כימותרפיה

כימותרפיה היא שימוש בתרופות אנטי-סרטניות (הקרויות תרופות ציטוטוקסיות) לצורך השמדתם של התאים הסרטניים. התרופות הנפוצות ביותר לטיפול ראשוני בסרטן האשכים הן ציספלטין (Cisplatin), אטופוסיד (Etoposide) ובלאומיצין (Bleomycin). המשלב הכימי קרוי BEP. התרופות ניתנות בהזלפה ורידית במחזוריות של שלושה שבועות.לתרופות הללו יש רעילות יחודית ועל כן התרופות צריכות להינתן עם טיפול תומך, כמו עירוי נוזלים, טיפול נוגד בחילה והקאה וטיפול מנע לדיכוי ספירות הדם. בשל מורכבותו, הטיפול ניתן במסגרת רפואית כמו אשפוז יום ממושך או אשפוז בבית החולים. משך הטיפול נקבע לפי היקף המחלה ודירוג לפי קבוצות סיכון.

במקרים בהם הטיפול הוא משלים, 'מונע' ניתנות שתי סדרות טיפול ובמקרים בהם הטיפול ניתן בשל מחלה גרורתית ניתנים 3 עד 4 סדרות, זאת לפני גודל היקף המחלה הגרורתית.

 

במקרים בהם הטיפול הכימי הראשוני לא השיג תגובה מלאה קרי נסיגה של כל ממצאי המחלה, קיימות שתי אפשרויות:

  1. טיפול בתרופות ציטוטוקסיות אחרות וזאת כאשר קיימת עדות קלינית לפעילות המחלה הגידולים כמו סמני גידול מוגברים בדם.
  2. הסרה של שארית הגידול וכפי שצוין בפרק הקודם קיימת אפשרות שאין כלל גידול פעיל.

טיפול משלים בסמינומה הוא קרבופלטין. בדרך כלל מומלץ 2 מחזורי טיפול.

 

תופעות לוואי

הכימותרפיה גורמת לתופעות לוואי שונות. ניתן להקל את חומרתן, וחשוב לדבר על כך עם הרופא המטפל.

 

עמידות נמוכה לזיהומים

התרופות הכימיות פוגעות במח העצם ועלולות להפחית באופן זמני את מספר תאי הדם הלבנים. צמצום אוכלוסיית התאים הלבנים עלולה לחשוף את הגוף למחלה זיהומית. בשל כך מומלץ לעשות ספירות דם באופן סדיר אחת לשבוע. בכל מקרה של מחלת חום או והרגשה כללית לא טובה, יש להתייעץ באופן מיידי עם הצוות הרפואי, גם בשעות הלילה. הסיבה לנחיצות ההתייעצות המיידית היא הסיכון להתפתחות זיהום חיידקי בנוכחות דיכוי מח העצם.

 

אנמיה

כאמור, הכימותרפיה פוגעת במח העצם ועלולה לגרום גם לצמצום במספר תאי הדם האדומים (המוגלובין). רמה נמוכה של תאי דם אדומים נקראת אנמיה. אנמיה גורמת לעייפות ולתחושה של חוסר אנרגיה, ובמקרים מסוימים אף לקוצר נשימה. לעיתים, במקרים בהם אין התאוששות ובהתאם לחומרת המצב ניתנים עירוי דם או תרופות המסייעות ליצור תאי הדם האדומים.

 

חבלות ודימומים

טסיות דם הן סוג של תאי דם המסייעים לקרישת הדם במקרה של חבלה או פציעה. ייצורן עלול להיפגע כתוצאה מהטיפול הכימי. אם מספר טסיות הדם בגופך נמוך, אתה עלול להיפצע בקלות ולדמם בכבדות אפילו כתוצאה מחתך קטן. אם מופיעות בגופך חבלות או דימומים ללא כל סיבה, עליך לדווח לרופא ולפנות לבית החולים.

בחילות והקאות

התרופות לטיפול בסרטן האשכים גורמות לבחילה והקאות. כיום קיים טיפול תרופתי יעיל למניעת תופעות אלה, והוא ניתן תמיד במשולב עם הטיפול הכימי. בנוסף, מומלץ להימנע מאכילה לפני קבלת הכימותרפיה ולאחריה. אם הבחילה וההקאות אינן חולפות למרות הטיפול התרופתי, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל, מאחר וקיים מגוון של תרופות נוגדות בחילה והקאות. 

 

בחוברת על התמודדות עם בחילות והקאות ('בחילות והקאות הנלוות לטיפול כימי') של האגודה למלחמה בסרטן מידע רב ועצות. לקבלת החוברת המודפסת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

 

עייפות

כימותרפיה משפיעה על כל חולה באופן שונה. חלק מהמטופלים מצליחים לשמור על שגרת חיים רגילה במהלך הטיפולים, אך מרבית החולים מרגישים צורך להאט את שגרת חייהם בשל עייפות ותשישות. עייפות יכולה להתפתח תוך כדי קבלת הכימותרפיה ולעיתים עלולה להימשך מספר חודשים או יותר לאחר סיום הטיפול. כדי להתמודד עם העייפות, כדאי לתכנן מראש את סדר היום, לשלב בו פרקי זמן קצרים למנוחה, ולא לבצע פעילויות מיותרות. כדאי לקבל סיוע מאחרים ולבצע פעילות גופנית כאשר אתה מרגיש טוב יותר ופחות עייף.
 
מומלץ להיעזר בחוברת על התמודדות עם תשישות ועייפות ('תשישות ועייפות בחולי סרטן') של האגודה למלחמה בסרטן המכילה מידע רב ודרכי התמודדות עם תשישות ועייפות. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.
 

כאבים וכיבים בפה וחוסר תיאבון

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לכאבים ולהתפתחות כיבים בפה. כדי להפחית את הכאב יש להקפיד על היגיינת הפה והשיניים. להשתמש במברשות שיניים בעלות סיבים רכים ולהקפיד על שטיפות פה.

תופעה לוואי נוספת של הטיפול הכימי היא חוסר תיאבון. רצוי לשנות את הרגלי התזונה ויש לצרוך מזון רך ועשיר קלוריות.
 
החוברת על תזונה לחולי סרטן ('הטיפול התזונתי התומך') של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע נוסף ועצות מועילות להתמודדות עם בעיות שונות הקשורות בתזונה. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע' בטל. 1-800-599-995.
 

נשירת שיער

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לנשירת שיער במקרה כזה חשוב להגן על הראש מפני השמש. שיערך יצמח מחדש תוך שלושה עד שישה חודשים מסיום הטיפול.

הבחירה מבין מגוון הפתרונות האפשריים היא אישית. חלק מהאנשים מעדיפים לחבוש כובע, לעטות צעיף או כיסוי ראש אחר. אחרים בוחרים בחבישת פאה; קופות החולים השונות משתתפות בכיסוי חלק מההוצאות לרכישת פאה, בתנאים מסוימים.
 
בחוברת 'התמודדות עם נשירת שיער' של האגודה למלחמה בסרטן מידע נוסף ועצות מועילות בנושא לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע' בטל. 1-800-599-995.
 

קוצר וקשיי נשימה

בלאומיצין היא אחת מהתרופות הכימיות החשובות בטיפול בסרטן האשך, אך היא עלולה לגרום לדלקת ריאות ולקוצר נשימה. לפני תחילת הטיפול בה מומלץ לעבור בדיקת תפקודי נשימה. התפתחות של פגיעה ריאתית כתוצאה מטיפול בתרופה זו מחייבת לעיתים את הפסקת הטיפול. לכן בכל מקרה של שיעול או קוצר נשימה יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

כמו כן, עם סיום הטיפול הכימי רצוי להתייעץ עם רופא מומחה למחלות ריאה כדי לקבל הדרכה מהן הפעילויות הספורטיביות המותרות והאסורות למי שקיבל טיפול בתרופה זו. צלילה בים, למשל, היא פעילות אסורה על המטופל.

בנוסף, אם אתה אמור לעבור ניתוח בשלב כלשהו של חייך, עליך ליידע את הרופא המרדים בכך שטופלת בתרופה זו.

שינויים בשמיעה

ציספלטין, תרופה כימית המהוה את הבסיס בטיפול בסרטן האשך עלולה לגרום לצלצולים באוזניים ולאיבוד כושר השמיעה של קולות וצלילים בתדר גבוה. אם מופיעים אצלך צלצולים באוזניים ושינויים בשמיעה עליך לפנות באופן מיידי לרופא שלך. אם אכן מדובר בפגיעה שמקורה בחומר הפעיל בתרופה, אפשר להחליפה בתרופה אחרת, ששמה קרבופלטין.

תחושת נימול או עקצוץ

הטיפול הכימי עלול להשפיע על העצבים ההיקפיים ולגרום להפרעות תחושה המתבטאת בנימול או עקצוץ בידים, ברגלים, בצוואר או בגרון, או להיחלשות התחושה בקצות האצבעות, תופעה המכונה ניורופתיה פריפרית. במגע עם חפץ קר תחווה דווקא תחושה של כאב, ובשתיית משקה קר תחווה תחושת כאב בגרון. תחושות אלה חולפות, אך לעיתים הן ייעלמו רק כשנה מתום הטיפול. עליך ליידע את הרופא המטפל עם הופעת תופעות זו.

שינויים בתפקוד הכליות

כימותרפיה עלולה לגרום לשינויים בפעילות הכליות. באמצעות בדיקות דם סדירות אפשר לעקוב אחר פעילות הכליות.

הריון ופריון

לא מומלץ להביא ילד לעולם בזמן קבלת טיפול כימי. מאחר והתרופות עלולות לפגוע בהתפתחות העובר, יש להקפיד להשתמש באמצעי מניעה בזמן קבלת הטיפול, ובמשך שנה מסיומו. בנוסף, יש להשתמש בקונדומים במהלך קיום יחסי מין ב- 48 השעות שלאחר קבלת טיפול כימי, כדי להגן על בת הזוג משאריות התרופות הכימיות העלולות להימצא בנוזל הזרע. בכל שאלה בנושא תוכל להתייעץ עם האחות או הרופא המטפל בך.
 

חוברת 'הטיפול הכימי - כימותרפיה' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בטיפולים ובתופעות הלוואי שלהם. בנוסף, באגודה למלחמה בסרטן דפי מידע מיוחדים ומפורטים אודות כל אחת מהתרופות הכימיות ותופעות הלוואי שלה.

 

בשיחת חינם ל'טלמידע' 1-800-599-995 ניתן לקבלם ללא תשלום. מאגר מידע בנושא תרופות נמצא גם באתר האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט.

למרות הקושי בהתמודדות עם תופעות הלוואי של הטיפול, חשוב לזכור שתופעות הלוואי ייעלמו בהדרגה עם סיום הטיפול.

חזרה למעלה >>


כימותרפיה במינון גבוה בתמיכת תאי גזע

במקרים בהם טיפול כימי סטנדרטי נכשל או במקרה של הישנות המחלה, ניתן להשיג ריפוי באמצעות טיפול בכימותרפיה במינון גבוה בשילוב עם השתלת מח עצם. הליך זה כרוך באיסוף ובהקפאת תאי גזע מזרם הדם. מאחר וכימותרפיה פוגעת במח העצם, במיוחד כאשר היא ניתנת במינון גבוה, תאי הגזע מוחזרים באמצעות זרם הדם לחולה מספר שעות לאחר מתן הכימותרפיה. תאים אלה ייקלטו ע"י מח העצם וישמשו להתאוששות והחלמה של מח העצם.

הליך זה נקרא תמיכת תאי גזע.

למידע נרחב ראה 'לדעת יותר על השתלת תאי גזע ומוח עצם'

חזרה למעלה >>


טיפול בקרינה  (רדיותרפיה)

רדיותרפיה היא טיפול במחלת הסרטן הניתן באמצעות קרני אנרגיה בעוצמה גבוהה. מדובר בטיפול מקומי -  אזורי ועל כן קודם הטיפול יש לעבור תהליך הקרוי תכנון קרינה או סימולציה (ראה פירוט בהמשך).

הטיפול בקרינה משיג ריפוי במחלות סרטן שונות כמו סרטן האשך מסוג סמינומה, סרטן הגרון, סרטן צוואר הרחם ועוד.

 

מתי ניתן טיפול בקרינה?

טיפול בקרינה ניתן לחולים עם גידול מסוג סמינומה באחד משני מצבים:

א. טיפול משלים, לאחר הסרה של האשך החולה, כאשר אין עדות למחלה גרורתית, ומטרת הטיפול היא מניעתית;

ב. טיפול במחלה גרורתית קטנה בהיקפה, המוגבלת לאזור הרטרופריטוניאלי בבטן.

 

טיפול בקרינה ניתן במספר מקטעים, כאשר מנת הקרינה נקבעת לפי מטרת הטיפול. בחולים המקבלים טיפול משלים מנת הקרינה הכוללת היא 2,500cGy, והיא מחולקת ל-20 מקטעים. חולים המקבלים טיפול בשל מחלה גרורתית ברטרופריטוניאום, מנת הקרינה המומלצת היא 3,500cGy , וגם היא מחולקת ל- 20 מקטעים. קודם מתן הטיפול בקרינה יש צורך בתכנון טיפול, דהיינו סימולציה (ראה פירוט להלן). טיפול בקרינה ניתן חמש פעמים בשבוע, בדרך כלל בימים ראשון עד חמישי, למשך 10-15 דקות בכל פעם. כדי לוודא את איכות הטיפול ודיוקו מבוצעים במשך הטיפול צילומי רנטגן המכונים פורטלים.

טיפול בקרינה חיצונית אינו הופך אותך לרדיואקטיבי. אתה יכול לשהות בחברת אנשים, כולל ילדים, לאחר קבלת הטיפול.

 

תכנון הטיפול

קודם מתן הטיפול בקרינה יש צורך בהליך הקרוי סימולציה. בסימולציה מוגדרים התנאים בהם יינתן הטיפול בקרינה ובהם הגדרת תנוחת החולה וקביעת התנאים לשחזור התנוחה במשך הטיפול. בדרך כלל הטיפול בקרינה ניתן כאשר החולה שוכב על גבו. מאחר והטיפול ניתן במספר רב של טיפולים יומיים, צריך, לפני כל טיפול, לשחזר במדויק את תנוחת החולה. לשם כך מסומנות על גופו של החולה מספר נקודות קעקוע, ובעזרת מערכת לייזרים משחזרים את התנוחה בכל טיפול. עליך להקפיד שסימונים אלה יישארו ברורים במהלך כל תקופת הטיפול, אך תוכל למחות אותם עם סיום מחזור טיפולים. לאחר הגדרת תנוחת החולה, מזהים ומגדירים את האיבר בו רוצים לטפל בקרינה. בכך נעזרים בצילומי רנטגן ובבדיקת CT של הבטן והאגן. הליך הסימולציה ארוך ולעיתים מייגע, יחד עם זאת יש להתאזר בסבלנות, מאחר והדיוק במתן הקרינה הוא המרכיב המרכזי בהצלחת הטיפול.

 

אופן הטיפול

לפני כל טיפול בקרינה, תתמקם על מיטת הטיפולים בשכיבה על הגב, בהתאם לתוכנית הטיפול. לאחר מכן תושאר לבדך בחדר למשך מספר דקות, במהלכן תוכל לשוחח עם הטכנאי בעזרת אינטרקום. הטיפול בקרינה מצריך שכיבה ללא תזוזה בזמן הטיפול, אך אינו מכאיב.

 

תופעות לוואי

טיפול בקרינה לאזור הבטן עלול לגרום לתופעות לוואי. התופעות הלוואי הן בדרגה קלה עד בינונית ולרוב דועכות לאחר סיום הטיפול.

 

שינויים בעור

סבונים מבושמים, קרמים או דאודורנטים עלולים לגרום לגירוי של העור, ואין להשתמש בהם במהלך הטיפול בקרינה. בתחילת הטיפול, תקבל הנחיות מהצוות הרפואי כיצד לשמור על העור באזור הטיפול.

 

בחילה והקאות

עם תחילת הטיפול תקבל טיפול תרופתי למניעת תופעות אלו. במהלך הטיפול בקרינה חשוב לשתות כמויות גדולות של נוזלים ולהקפיד על תזונה נכונה. אם אין לך תאבון, כדי לשמור על כוחותיך תוכל לנסות ולהחליף חלק מהארוחות במשקאות עשירים בקלוריות, הניתנים לרכישה בבתי מרקחת ובחנויות למוצרי טבע, עם מרשם רופא או בלעדיו. אם תחוש בחילה, ירשום לך הרופא תרופות כנגד בחילות.

 

הטיפול בקרינה מעייף מאד ולכן חשוב שתקפיד לנוח הרבה, במיוחד אם אתה נדרש לנסוע מרחק רב כל יום לצורך קבלת הטיפול.

 

חשוב שתדווח לצוות הרפואי על כל בעיה, מאחר וקיימות דרכים רבות בהן ניתן לסייע לך. בכל מקרה, זכור כי תופעות הלוואי אמורות להיעלם בהדרגה לאחר סיום הטיפול.

 

חוברת 'רדיותרפיה לאזור הבטן והאגן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת בטיפול בקרינה, בתכנונו ובתופעות הלוואי האפשריות שלו בפירוט רב. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

 

ברוב המקרים טיפול בקרינה אינו כרוך בהופעתם של סיבוכים מאוחרים. עם זאת, באורח נדיר, הטיפול בקרינה עשוי להשרות גידולים ממאירים שניוניים, אשר מופיעים שנים לאחר סיומו. סיבוך מאוחר ונדיר נוסף עשויי להיות היווצרות של כיב פפטי בקיבה או בתריסריון.

חזרה למעלה >>


מעקב

לאחר סיום הטיפול, תתבקש לעבור בדיקות מעקב כדי לזהות תופעות לוואי של הטיפול שקיבלת, כמו גם הישנות של המחלה בשלבים מוקדמים. בדיקות אלה ייערכו בתחילה מדי חודש, אולם בהדרגה תדירותן תפחת. הרופא ישאל להרגשתך הכללית, יבדוק אותך, כולל את האשך (הבריא) הנותר, ויפנה אותך לבדיקות דם. מפעם לפעם תידרש לעבור בדיקות CT , צילום רנטגן או אולטרא סאונד.
אם אינך חש בטוב או שהופיעה בעיה כלשהי בין בדיקות המעקב, תוכל לגשת לרופא המשפחה או לאונקולוג המטפל בך.

חזרה למעלה >>


ההשפעה על חיי המין והפוריות

רבים מחולי סרטן האשכים רוצים לדעת מה תהיינה השלכות הטיפול על חיי המין שלהם. הסרת אשך אחד אינה משפיעה על התפקוד המיני או על היכולת להביא ילדים. כל עוד האשך השני, הנותר, מתפקד כרגיל, הוא מפצה על היעדר האשך הנגוע באמצעות ייצור מוגבר של טסטוסטרון ושל זרע.

 

השפעות כימותרפיה

השפעת הכימותרפיה על הזרע ועל נוזל הזרע, המכיל את הזרע, אינה ברורה. עם זאת, כימותרפיה גורמת בדרך כלל לעקרות במהלך הטיפול וזמן מה לאחריו. השפעה זו היא זמנית, אולם מומלץ לשקול אפשרות של הקפאת זרע לפני תחילת הטיפול. קצב חזרת ספירת הזרע לרמתו התקינה לאחר הטיפול שונה בין חולה לחולה ואורך כ-18 חודשים או יותר. בקרב חולים המקבלים טיפול כימי במינון גבוה, הסיכון לאובדן כושר הפוריות גבוה יותר. עם זאת, ידועים מקרים בהם חולים בסרטן אשכים שספירת הזרע שלהם היתה נמוכה לפני הטיפול, גילו כי טיפול מוצלח בכימותרפיה שיפר אצלם את ייצור הזרע.

 

מאחר וטיפול כימי עשוי שלא לפגוע בפוריות, ומאחר ושאריות מהתרופות הכימיות עלולות להימצא בזרע, מומלץ להשתמש באמצעי מניעה במהלך תקופת הטיפול ולאחריה, במטרה להגן על בת זוגך כדי ולמנוע התפתחות של הריון. למרות שאין הוכחה לכך, כימותרפיה עלולה לפגוע בעובר. באופן כללי, המלצת הרופאים היא להימנע מלהביא ילדים לעולם במהלך השנה הראשונה לאחר סיום הטיפול.

 

השפעת ניתוח להסרת בלוטות לימפה

לעתים מתעורר הצורך להסיר את בלוטות הלימפה בבטן, כמו במקרה שהן נותרו מוגדלות לאחר כימותרפיה או טיפול בקרינה. למרבה הצער, ניתוח זה עלול לגרום נזק לעצבים האחראים על הפליטה, כלומר שחרור הזרע דרך הפין, ולפגוע בפוריות. אמנם קיימים כיום ניתוחים חדשניים, המונעים נזק זה, אך אם אתה עומד לעבור ניתוח כזה, רצוי שתקפיא מנות מזרעך. למרות השפעה אפשרית על פוריותך, לא תהיה לו השפעה על יכולתך להשיג זקפה או להגיע לאורגזמה.

 

השפעת טיפול בקרינה

חשוב להדגיש כי תכנון ראוי של טיפול בקרינה מביא בחשבון מניעת פגיעה בפוריות. במשך מתן טיפול בקרינה, האשך הבריא נותר מחוץ לשדה הקרינה, ואף מוגן על ידי כיסוי במתקן עופרת מיוחד, דמוי צדפה. למרות זאת, עלולה מנה קטנה של קרינה להגיע אליו.
טיפול בקרינה בסרטן אשכים בגידול מקבוצת סמינומה אינו פוגע באונות המינית. עם זאת, מומלץ לעבור בדיקה ושימור זרע לפני כל טיפול.

אמנם לא קיימת כיום הוכחה לכך שקרינה זו משפיעה על עוברים שנוצרו מזרעו של גבר לאחר קבלת טיפול בקרינה, אך מומלץ להשתמש באמצעי מניעה במשך שנה או לפחות חצי שנה לאחר סיום הטיפול.

 

ירידה בחשק המיני

כל אחד מהטיפולים עלול לגרום לך לחוש עייף מכדי לקיים יחסי מין, ולהפחית את החשק המיני שלך. אובדן החשק המיני הוא תופעה שאינה יחודית לחולי סרטן אלא גם לחולים במחלות אחרות. למרות שתופעה זו עלולה להדאיג אותך, היא זמנית בלבד. לאחר סיום הטיפול, ישוב גופך לתפקוד מלא ועמו יחזור החשק המיני.

למרות שחשוב מאוד לדבר על הקשיים שמעלות בך הבעיות המיניות, ייתכן כי תמצא שקשה לך לדבר על הנושא. אם תצליח לאזור את האומץ לשוחח על הנושא עם בת זוגך, תגלה כי השיחה מסייעת לך ומחזקת אותך. מערכות יחסים טובות מבוססות על אהבה, אמון וחוויות משותפות, אשר ימשיכו ללוות אתכם גם לאחר סיום הטיפול.

חולים רבים מביעים חשש שידביקו את בנות זוגם בסרטן במהלך קיום יחסי מין. פחדים אלו אינם מבוססים; סרטן אינו מחלה מדבקת ואין חשש לקיים יחסי מין.

תוכל לפנות גם אל הצוות הרפואי המטפל בך, או אל חבר קרוב, כדי לשוחח על הקשיים שאתה חש. בחלק מבתי החולים יש צוותים שעברו הכשרה מיוחדת כדי לסייע בבעיות מיניות.

 

בחוברות 'מיניות הגבר' ו'פוריות והקפאת זרע' של האגודה למלחמה בסרטן מידע נוסף ועצות מועילות בנושא. לקבלתן ללא תשלום מומלץ לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

 
כמו כן, מעניקה האגודה שירות יעוץ מיני לחולי סרטן ובני/ות זוגם ללא תשלום. ניתן לפנות ישירות ללנה קורץ בטל: 03-5721643 (אם עונה משיבון ניתן להשאיר הודעה) או לסילויה בטל. 03-5721618.
 

הקפאת זרע לפני הטיפול

כדאי לשמור זרע לשימוש עתידי. שמירת הזרע מתבצעת באמצעות הקפאתו, באחד מהמכונים להקפאת זרע המצויים ברוב בתי החולים בארץ. כאשר תרצה להביא ילדים לעולם, ניתן יהיה להפשיר את הזרע ולהשתמש בו בהפריה מלאכותית. למרבה הצער, לא כל זרע ניתן להקפאה; מנת זרע חייבת להכיל כמות מסוימת של תאי זרע באיכות ראויה, כדי שניתן יהיה להפרות עמה ביצית. עם זאת, קיימות כיום טכנולוגיות חדישות המאפשרות להשתמש במנת זרע גם כאשר כמות הזרע קטנה ואיכותו ירודה. אם אתה מעוניין בהקפאת זרע דבר על כך עם הרופא המטפל בך והוא יפנה אותך למכון להקפאת זרע.

עבור חולים אונקולוגיים הקפאת הזרע ואחסנתו למשך 5 שנים אינן כרוכות בתשלום, מאחר וקופות החולים מממנות זאת.
 
בחוברת 'פוריות והקפאת זרע' של האגודה למלחמה בסרטן תוכל למצוא מידע נוסף ומפורט בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.
 

חזרה למעלה >>


מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן נערכים כל הזמן, מאחר שטרם נמצא טיפול קיים לסרטן, המציע מרפא לכל המטופלים. ניסויים קליניים נעשים כדי למצוא דרכי טיפול חדשות למחלה.

bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן
תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה. 

bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:
דר' אליהו גז, חבר ועדת העידכון לנושא אורולוגיה של האגודה למלחמה בסרטן, מנהל היחידה לברכיתרפיה במכון האונקולוגי רמב"ם, על הארותיו והערותיו.
מידע זה מבוסס על גרסת 2008 של החוברת:
Understanding Cancer of the Testicles של  לוגו  והותאם לקוראים ישראלים.
אפריל 2010
מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרטן האשכים. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.