לתרומה

מחלות סרטן
גידולי ראש וצוואר

הפרעות בליעה אצל חולים עם גידולי ראש-צוואר

עוד בנושא

Big-Bullet-SQR.gif מהו סרטן?

Big-Bullet-SQR.gif גידולי ראש-צוואר

Big-Bullet-SQR.gif אבחנה

Big-Bullet-SQR.gif דרכי טיפול בגידולי ראש-צוואר

Big-Bullet-SQR.gif פרוגנוזה

Big-Bullet-SQR.gif הפרעות בליעה בחולים עם גידולי ראש צוואר

Big-Bullet-SQR.gif אבחון בגידולים בחלל הפה (oral cancer)

Big-Bullet-SQR.gif הטיפול הכירורגי בגידולים בגרון

Big-Bullet-SQR.gif מחקרים וניסויים קליניים

Big-Bullet-SQR.gif התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן 

 


 

נפתח פורום לגידולי ראש וצוואר בניהולם של מיטב המומחים בתחום האונקולוגי, הכירורגי ושיקום הבליעה והלעיסה.

לחצו כאן לכניסה לפורום גידולי ראש וצוואר

מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בנין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. למרות שתאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר, על ידי חלוקה. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם מסיבה כלשהי התהליך יוצא משליטה, ממשיכים התאים להתחלק ללא צורך. כתוצאה מכך, נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

 bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


גידולי ראש-צוואר

גידולי ראש-צוואר כוללים בעיקר גידולים בשפתיים, בחלל הפה, בלוע ובגרון ומהווים כ- 3.6% ממקרי הסרטן המתגלים מדי שנה בארה"ב. שכיחות גבוהה של הופעת גידולים אלה נמצאה אצל גברים, מעל גיל חמישים, אשר מעשנים סיגריות, לועסים טבק ו/או מרבים בשתיית משקאות אלכוהוליים.

 

קשיי בליעה יכולים להופיע כסימן להימצאות גידול, בעקבות ביצוע ניתוח להסרת גידול, במהלך טיפול אונקולוגי או לאחר סיומו. קשיי הבליעה יכולים לחלוף או להישאר, גם לאחר סיום הטיפול.

חזרה למעלה >>


אבחנה

סימנים מוקדמים להופעתם של גידולי ראש-צוואר יכולים להיות פצעים, בפה או בלשון, אשר אינם נרפאים, תחושה של גוף זר, צרידות, כאבים בלעיסה ובבליעה ו/או הפרעות בבליעה. חולה שאובחן אצלו גידול, יזדקק לאבחנה מבדלת אשר תגדיר את גבולות הגידול ואת מאפייני רקמת הגידול.

 

במהלך האבחון יבוצעו בדיקות שונות, ביניהן: 

  • הערכה קלינית של מיקום וגבולות הגידול.
  • בדיקה אנדוסקופית מלאה, תבוצע לעתים תחת הרדמה כללית, ותאפשר לקבוע את גבולות החדירה ומידותיו של הגידול.
  • בדיקה היסטולוגית תאפשר אבחנה מבדלת וזהוי של מאפייני רקמת הגידול.
  • בדיקות הדמיה כמו CT ו-MRI יאפשרו הגדרת התפשטות הגידול ופיזורו לבלוטות הלימפה ולאיברים רחוקים. בדיקות נוספות כמו רנטגן, וידאופלואורוסקופיה, אנגיוגרפיה ועוד, ישמשו ככלים נוספים באבחנה ובהמלצה לטיפול;
  • בדיקות מקיפות בחלל הפה, הלוע, הגרון והושט במטרה לזהות גידולים נוספים, אשר עלולים להופיע בכ- 10%-15% מהמקרים בהם מתגלה גידול ראשוני בראש-צוואר.

חזרה למעלה >>


דרכי טיפול בגידולי ראש-צוואר

לאחר ביצוע אבחנה מבדלת והערכת מיקום הגידול וגודלו, יוחלט מהי דרך הטיפול הרצויה. העקרון המנחה בבחירת הטיפול מתמקד בהסרת הגידול, שמירה על תפקוד האיבר הפגוע, שמירה על איכות החיים, והקטנת הפגיעה התפקודית והאסתטית.

החלטה רפואית זו נקבעת על ידי רופא אף אוזן גרון, אונקולוג ורדיולוג, ולוקחת בחשבון את נתוני המחלה והחולה גם יחד. בהצגת הטיפול המומלץ והשפעותיו בפני החולה יש לעתים צורך במתן מידע נוסף ע"י גורמים נוספים בצוות רב מקצועי, כמו צוות סיעודי, קלינאי תקשורת, עובדים סוציאליים ואחרים.

שיטות הטיפול המקובלות הן טיפול כירורגי ו\או טיפול בקרינה. הטיפול הכימותרפי אינו עדיין בגדר טיפול סטנדרטי, והוא ניתן בנוסף לטיפול כירורגי ו\או טיפול בקרינה. לכל אחת משיטות הטיפול יתרונות וחסרונות, בעיקר בכל הנוגע להגבלת התפקוד ולתופעות הלוואי.

 

 

טיפול בקרינה בגידולי ראש-צוואר

טיפול בקרינה בגידולי ראש-צוואר הוא טיפול מקובל מאוד. במקרים מסויימים אחוזי ההצלחה של טיפול בקרינה זהים לאלה של טיפול כירורגי, ויתרונם טמון בשמירה על שלמות האיבר המוקרן ותפקודו. טיפול זה מתואר כ"טיפול משמר איבר" (organ preservation therapy). לא כאן המקום להרחיב את הדיון על ההמלצות במקרים ספציפיים, אך לעיתים ממליץ הרופא על טיפול בקרינה לפני או אחרי ניתוח, ואז יש לראותו כטיפול מסייע (adjuvant) לניתוח.

 

ניתן לצמצם את קשיי הבליעה במהלך הטיפול בקרינה. לאגודה למלחמה בסרטן חוברת על טיפול בקרינה באזור ראש - צוואר ('רדיותרפיה באזור הראש והצוואר'). ניתן לקבלה בפניה לטלמידע טל: 1-800-599-995

 

עיקרי ההמלצות הן:

  • הקפדה על טיפול שיניים לשמירה על בריאותן, כולל טיפול בפלואוריד.
  • הקפדה על טיפול תנועתי, במטרה לשמור על תנועתיות האזור המוקרן, כולל תרגול לשמירת טווח ומשך התנועות באזור המוקרן, ושמירה על ניקוז הלימפאטי.
  • על מנת לסייע בהקפדה על תזונה נכונה בזמן הטיפול ולאחריו, חולה אשר סובל מכאבים ורגישות בזמן הבליעה יכול להיעזר בנטילת משכך כאבים, נוזל או שטיפת פה, לפני כל ארוחה.
  • התאמת מרקם וטמפרטורת המזון כדי לעודד תאבון.
  • במשך תקופת הטיפול בקרינה חלים שינויים בחיישני הטעם. לכן, מומלץ להרכיב תפריט הבנוי דווקא ממאכלים שאינם מוכרים, ולא להציע את האוכל האהוב על החולה. בכך נמנעים מ"לקלקל" את הטעם ואת התאבון. רצוי להפחית בכמויות התיבול ובצריכת מאכלים חריפים או חמוצים.
  • יעוץ תזונאי לשמירה על תזונה ובריאות החולה.

 

שינויים בלעיסה בעקבות טיפול קרינתי ו\או טיפול כירורגי

קשיים בלעיסה יכולים להופיע בכל שלב של המחלה והטיפול, ממספר סיבות אפשריות: 

  • הפרעות מוטוריות ו\או תחושתיות הגורמות לירידה בתחושה בלסת ובלשון.
  • הפחתה משמעותית בכמות ואיכות הרוק.
  • כאבים ורגישות מקומית.
  • פגיעה בבריאות ובשלמות השיניים.
  • פגיעה בשלמות ותנועתיות הלשון ובסגירת השפתיים.
  • פגיעה בפרק הלסת (Temporal-Mandibular Joint)
  • קשיחות של שרירי הלעיסה.
  • פגיעה בשלמות עצם הלסת ו-osteoradionecrosis (נמק של העצם בעקבות טיפול בקרינה) אשר עלולים לגרום לסדקים ושברים.

 

חלק מהקשיים בלעיסה ייעלמו עם סיום תקופת הטיפול. נדרש בעיקר טיפול משכך כאבים, ע"י שינוי במרקם וטמפרטורת המזון.

 

שינויים בטעם ובריח בעקבות הטיפול בקרינה

שינויים בטעם ובריח יכולים להיות תוצאה של הימצאות גידול או של הטיפול בקרינה. במקרים רבים ישנה ירידה בתחושה, וחלים שינויים בטעם עקב פגיעה בלשון. ירידה בתחושת הריח מעוררת בעיה משנית, והיא חשיפה לסכנות נוספות כמו דליפה של גז או אכילת מזון מקולקל. סיבות לירידה בחוש הריח יכולות להיות, בין היתר: 

  • חסך בויטמינים ומינרלים.
  • אטרופיה זמנית או ממושכת של אברי החישה.
  • נזק ישיר לתאי העצב.
  • הפרעה בהתחדשות הרקמה.
  • שינויים בסביבת קולטי החישה (ברירית האף וברוק).

 

הפחתה בכמות הרוק ויובש בפה

במצב נורמלי מפרישות בלוטות הרוק כ- 1 מל' רוק לשניה. פגיעה בבלוטות הרוק יכולה להיות ראשונית, עקב הימצאות הגידול בבלוטה ו/או חסימת הבלוטה; ושניונית, בעקבות טיפול כירורגי ו/או טיפול בקרינה, אשר גורמים לחוסר תפקוד של הבלוטה.

 

אצל חולים לאחר טיפול בקרינה או טיפול כירורגי, נמדדה בבלוטות הרוק הפחתה של עד כדי עשירית מכמות הרוק, כ- 0.1 מל'\שניה. מלבד הפחתה בכמות הרוק, נמצאו אצל אותם החולים שינויים באיכותו ובצמיגותו של הרוק. במידה וכמות הרוק אינה מספקת, החולה יתלונן על יובש בפה ועל קושי בלעיסה ועיבוד המזון בפה.

 

כמו כן, ידווח החולה על קושי באכילת מיני מזונות יבשים, פצעים בפה, כיבים ולעתים אף על כאבים, תחושת מחנק וקושי בתנועת הלשון. שינוי במרקם הריר יגביל את ההגנה הטבעית שהרוק נותן בפני חיידקים ויגביר את סכנת העששת. עדיין אין טיפול ל"הבראת" הבלוטות. הטיפול הניתן הוא בעיקר טיפול סימפטומטי, אשר מפחית את תופעות הלוואי ע"י שתייה מרובה, שתייה בזמן אכילה, העדפה של מיני מזונות "רטובים" והוספת מיץ לימון למזון, כדי להגביר את הפרשת הרוק. אמנם קיימים תכשירים מלאכותיים להתזה בפה (רוק מלאכותי), אבל הם מספקים הקלה זמנית בלבד, ואינם מהווים פתרון לבעיה.

חזרה למעלה >>


פרוגנוזה

ככלל, הפרוגנוזה בגידולי ראש-צוואר פחות טובה ככל שמתקדמים במבנים האנטומיים, מהשפתיים אל הלוע התחתון. יותר מכל חשוב גודלו של הגידול הראשוני בעת האבחנה: ככל שהגידול קטן יותר, כך הפרוגנוזה טובה יותר. עובי הגידול הראשוני וחדירתו לבלוטות הלימפה הם נתונים בעלי ערך פרוגנוסטי: ככל שהגידול עבה וחודרני יותר, הפרוגנוזה נעשית פחות טובה. שיעורי ההישרדות בגידולי ראש-צוואר נעים בין 10% ל- 90% תלוי במאפייני הגידול ובמיקומו, ובמעקב לאחר הטיפול. זאת, מאחר והישנות המחלה שכיחה יותר בשנים הראשונות אחרי הטיפול.

חזרה למעלה >>


הפרעות בליעה בחולים עם גידולי ראש צוואר

קשיי בליעה מתגלים בשלבים שונים של הבליעה. כשהגידול פוגע בלשון, בגרון או בלוע, טיפול שמרני מעמיד את החולה בסכנה ממשית של הפרעה בבליעה, הפוגעת בכל אחד משלביה.

 

כדי לאבחן את הקשיים, ולבנות תכנית התערבות, יש מקום לפנות לקלינאי תקשורת המתמחה בקשיים אלה לאחר התייעצות עם הרופא המטפל, ובכך להבטיח הקפדה על תזונה נכונה ושמירה על משקל הגוף והבריאות. חשוב לעקוב אחר משקלו של החולה ואחר המאזן התזונתי שלו; ירידה במשקל של למעלה מ- 10% ממשקלו נחשבת כירידה פתולוגית, כזו המחייבת בדיקה של המאזן התזונתי ושל איכות הבליעה אצל אותו חולה.

חזרה למעלה >>


אבחון בגידולים בחלל הפה (oral cancer)

שכיחות הגידולים בחלל הפה, שפתיים, לשון וחיך, בארה"ב, נעה סביב 30 אלף מקרים חדשים בשנה, ביחס של 2 גברים לאישה אחת (Casper,1993). למרות מספרם הקטן יחסית, השפעת הטיפול בהם על איכות החיים של החולה היא מכרעת. הפרעה בבליעה בגידולי חלל הפה יכולה להופיע כסימפטום המצביע על הימצאותו של גידול, או כתוצאה ישירה או עקיפה של הטיפול הרפואי. חומרת ההפרעה בבליעה תהיה פועל יוצא של סוג הטיפול, היקף הכריתה, סוג הסגירה והשיחזור של הלשון, תנועתיות שארית הלשון, מעורבותן של רקמות סמוכות, ונסיונו של הצוות המטפל. הערכת מאפייני ההפרעה בבליעה תיעשה על ידי קלינאי התקשורת המתמחה בטיפול בבעיות ובכושר הדיבור בחולים לאחר טיפול אונקולוגי.

 

טיפול בקשיי בליעה אצל חולה הסובל מגידול באזור הפה יכלול:

  • ביצוע תנועות מפצות (קומפנסטוריות), כמו הטיית הראש לאחור וסיבוב הראש לצד החזק כדי לסייע במעבר המזון ללוע, הטיית הראש לפנים כדי לעורר את רפלקס הבליעה, לקצר את משך המעבר ללוע ולהגן על הכניסה לגרון.
  • בכריתה של פחות מ- 50% מהלשון וכשתנועתיות שארית הלשון קיימת, יש לעודד את סגירת הלשון והחיך ע"י עידוד התנועות, טיפול בחומרי מזון או חומרים אחרים בפה וטיפול בבולוס בעלי מרקמים משתנים. עידוד הלעיסה וסיבוב הלשון ע"י הכנסת מרקמים שונים לפה.
  • בכריתה של יותר מ-50% של הלשון תהיה חשיבות ליצירת גדם או תותבת (פרותיזה) להקטנת החלל. עידוד תנועות החיך והראש יסייעו מאוד בשיקום החולה.
  • במידה ויש מעורבות של הלוע ונצפה עיכוב בהפעלת רפלקס הבליעה, ניתן יהיה לעודד את הרפלקס ולגרותו בשיטות שונות, על ידי טיפול אצל קלינאי תקשורת.
  • במקרה של חולים שרפלקס הבליעה שלהם אינו פעיל או שהוא פגוע במידה משמעותית, יש לשקול דחיית האכלה לזמן מאוחר ולדאוג להאכלה חלופית, כמו nasogastric feeding tube או גסטרוסטומיה.

 

גידולים בחיך ובחלל האף

הפרעות בליעה עקב גידולים בחיך יכולות להיות מזעריות או חמורות ביותר. במידה ומתגלה הפרעה תפקודית בחיך הרך יכולה להיות הפרעה בסגירת המעבר לחלל האף ובעת המעבר ללוע, יכול מזון "לברוח" דרך האף, יכולות להיגרם דלקות במערות האף, ובנוסף לאי נוחות יכול להיגרם גם פגם אסתטי חמור. הטיפול במקרה זה יהיה פרוסטטי או כירורגי, במטרה ליצור חסימה מכאנית של המעבר.

 

גידולים בלשון

גידולים בלשון שכיחים בקבוצה זו, וההחלמה קשורה למיקום הגידול והיקף הכריתה הנדרשת. גם במקרים בהם יש צורך בכריתה רחבה, הלשון תוכל לתפקד באופן חלקי ואף לקבל צורה דומה לצורתה המקורית, גם אם תפקודה מוגבל במקצת.

במקרים אלה רצוי לבקש מהרופא המנתח הפניה לאבחון וטיפול בכושר הדיבור והבליעה אצל קלינאי תקשורת.

 

הפרעות בליעה עקב גידולים בגרון

סרטן הגרון השכיח ביותר הינו SCC) Squamous Cell Carcinoma)

והוא מהווה כחמישית מכלל סוגי הסרטן בראש-צוואר. בכל שנה מתגלים בארה"ב כ- 10 אלפים מקרים חדשים. שעורי התחלואה גבוהים יותר בגברים שחורים מאשר בלבנים, אך ההבדל בין נשים שחורות ללבנות בולט פחות. שכיחות המחלה דומה לשכיחות סרטן הריאה, נמוכה יותר בקרב גברים מתחת לגיל 65, אך עולה בקרב גברים לבנים ושחורים מעל גיל 65, ובקרב נשים מעל גיל 65.

(Doyle 1994)

דווח על שכיחות סרטן הגרון ב- 20 מתוך 100,000 אנשים בריאים, בארה"ב. במדינת ישראל אין מידע מרוכז. ידוע שהתחלואה בסוג סרטן זה גבוהה יותר בקרב גברים, ושזו מחלה שמופיעה במחצית השנייה של החיים.

 

מקובל להבחין בין שלושה אזורים אנטומיים בגרון:

 

Supraglotic Region

כולל את האפיגלוטיס, מיתרי הקול המדומים, ה- ventricles הכפל האריאפיגלוטי והאריטנואידים.

 

ה- Glottis

ובו מיתרי הקול והקומיסורה הקדמית והאחורית.

 

ה-Subglottic Region

מתחיל כסנטימטר מתחת למיתרי הקול ומשתרע לגבול התחתון של סחוס ה- crycoid או הטבעת הראשונה של ה trachea.

 

גידולים באזור ה- Supraglotic larynx מלווים בד"כ בכאבים בלוע, כאבים בבליעה, כאבי אוזניים, שינויים באיכות הקול ובלוטות נפוחות. גידולים ב- Glottis מלווים בד"כ בצרידות וב- Subglottic Region מתגלים לרוב לאחר שפלשו לאזור מיתרי הקול, ומלווים בד"כ בתלונות על צרידות, כאב בבליעה ועוד.

חזרה למעלה >>


הטיפול הכירורגי בגידולים בגרון

מטרת הטיפול הכירורגי בגידולים בגרון היא הסרת הגידול והרקמות הנגועות, תוך שמירה על הפקת הקול, תיפקוד הספינקטרים (כך שהכניסה לקנה הנשימה תהיה מוגנת) ועל יכולת הבליעה. ככל שהכריתה רחבה יותר, כך מתרחב גם היקף הפגיעה בתפקודים השונים.(Doyle 1994; Kronenberger, 1994).

 

היקף הניתוח נקבע על פי מיקום ודירוג הגידול: 

  • ה- Cordectomy הוצאת מיתר קול או חלק ממנו.
  • ה- Hemilaryngectomy הוצאת מחצית הגרון במישור קדמי-אחורי, בדרך כלל.
  • ה- Horizontal Supraglotic Laryngectomy חתך אופקי, מעצם הלשון ועד לסחוס התירואיד, תוך שמירה על מיתרי הקול.
  • ה- Near Total Laryngectomy שמירת רירית מהצד הנגדי של הגידול, לאחר חתך הקיר הטראכאלי, חלק מהאזור התת-גלוטי ושל המיתר הנגוע (כולל האריטנואיד והקפל האריאפיגלוטי). יוצרים מעבר בין הקנה ללוע, ומאפשרים הפקת קול דרך ה- "shunt".
  • ה- Total Laryngectomy, כריתה שלמה של הגרון. מחברים את קצה קנה הנשימה לתחתית הצוואר, עם יצירת טראכאוסטומיה קבועה, ומסירים את הגרון בשלמותו.

 

שינויים בבליעה לאחר כריתת גרון

 

Kronenberger) 1994)

חקר את השינויים בבליעה לאחר ניתוחי גרון, ומצא ששכיחות הדיספגיה לאחר כריתות גרון חלקיות נעה בין 8% - 20% מהמקרים.

ב- Hemilaryngectomy היתה נטייה לאספירציות אצל חולים, בעקבות קושי בסגירת הגרון, הימצאותם של תפרים בבסיס הלשון והשינויים בעצבוב תחושתי ומוטורי גם יחד, אשר גרמו לחוסר תיאום בין חלקי הגרון.

ב- Horizontal Supraglotic Laryngectomy היתה שמירה על הקול, אבל החולה איבד שתי שכבות של הסגירה הנורמלית של הגרון וההגנה על הקנה (האפיגלוטיס ומיתרי הקול המדומים), והיה צורך בתהליך ארוך ומייגע של שיקום הבליעה. במקרים אלו (1983,1989) Logemanמציעה לתרגל את סגירת הגרון על ידי תרגילי דחיפה (pushing), סגירה מכוונת של השסתומים בגרון

(Valsalva and Mendelson maneuver) והוראת הבליעה ל- Supraglottic Swallow and Super-Supraglottic (החולה עוצר את הנשימה באופן מכוון לפני הבליעה, בולע ומשתעל בסיום הבליעה, לפני הנשימה, כדי לפנות את הכניסה לגרון ולמנוע אספירציות) (Hamlet,1990).

 

Kronenberger) 1994)

מצא שלחולה שהוחדרה לו זונדה להאכלה (nasogastric tube) היה קושי בסגירת החיך הרך על הקיר הלועי, וחוסר יכולת להפעיל כוח דחיסה בשלב הראשוני של הבליעה. בנוסף, נמצא שחולה עם טראכאוסטומיה מתקשה בהעלאת הגרון, ובפינוי שאריות מזון מהלוע, מה שגורם לאספירציות. נמצא גם שהבלון של הקנולה מפריע עקב הלחץ שמופעל על הוושט, מתוך הטרכאה. הוא מדווח על שכיחות קשיי בליעה לאחר Total Laryngectomy ב- 10% עד 58% מהמקרים. בעקבות הניתוח היתה היצרות של המעבר ב- hypopharynx.

 

לאחר כריתת גרון שלמה קיימת הארכה של משך המעבר של המזון בלוע, בפה ובאיזור הכניסה לוושט ועליה בכוח הדחיסה של הלשון. השינוי האנטומי מצריך שינוי בתהליך הבליעה והתאמתו. השינוי הגדול ביותר הוא בתוספת כוח הדחיסה של הלשון על המזון, כדי להתגבר על היעדר מנגנון פתיחת הכניסה העליונה של הוושט. חולה אשר מתקשה בבליעה לאחר כריתת גרון שלמה יפיק תועלת מתירגול תנועות הלשון והפעלת רפלקס הבליעה ע"י תוספת כוח דחיסה של הלשון. חלק מהחולים עוברים הרחבות הנותנות הקלה זמנית ובמקרים מסוימים רצוי לשקול ביצוע ניתוח לשחרור הכניסה לוושט.

 

ניתוחי ראש - צוואר, על אף יכולתם לרפא את החולה, מהווים אתגר לשיחזור ושיקום. הגישה לחולה הסובל מהפרעות בליעה לאחר טיפול בגידולי ראש-צוואר מחייבת ידע והבנה באנטומיה ופיזיולוגיה. בליעה נכונה תלויה בתפקודם התקין של כל האיברים. בנוסף למרכיבים שהוזכרו לעיל, יש להביא בחשבון את מאפייני החולה עצמו, יחד עם מוטיבציה, מצב מנטלי, וכו'. קשיי הבליעה יכולים להוות סימפטומים מוקדמים להישנות המחלה. ייעוץ לפני הניתוח, תכנון כירורגי קפדני, ושיקום הבליעה באופן עקבי חיוניים להשגת תוצאות תפקודיות מקסימליות.

חזרה למעלה >>


מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן נערכים כל הזמן, מאחר שטרם נמצא טיפול קיים לסרטן, המציע מרפא לכל המטופלים. ניסויים קליניים נעשים כדי למצוא דרכי טיפול חדשות למחלה.

bullet_3 להמשך>>

חזרה למעלה >>


התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה. 

bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


 מידע נוסף בנושא

פורום גידולי ראש וצוואר

סרטן הפה והלוע
הזנה באמצעות פג
כתיבה:

פרידה קורנברוט, קלינאית תקשורת, אחראית על שיקום חולים עם גידולי ראש צוואר, באגודה למלחמה בסרטן.

אפריל 2010


מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על אבחון וטיפול בבעיות בליעה אצל חולים עם גידולי ראש - צוואר. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד. 


© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.