לתרומה

מחלות סרטן
מיאלומה

מיאלומה נפוצה

עוד בנושא

מבוא

מהי מיאלומה נפוצה?

סוגים של מיאלומה

מה גורם למיאלומה?

תסמיני המחלה

כיצד מאובחנת מיאלומה?

קביעת שלב המחלה

הטיפול במיאלומה

טיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה)

הטיפול הכימי (כימותרפיה)

טיפול בסטרואידים

'השתלה עצמית' של תאי גזע

טיפול תומך במיאלומה נפוצה

שיקום והחלמה

מעקב

מחקרים וניסויים קליניים

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

מערך הסיוע, המידע והתמיכה לחולים, מחלימים ובני משפחותיהם






מבוא

חוברת זו נכתבה כדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על מיאלומה נפוצה, להלן מיאלומה. אנו מקווים שהחוברת תענה על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת רק הרופא המטפל, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך.

מח העצם ותאי גזע

מח העצם הוא חומר ספוגי-שומני הממלא את העצמות ומייצר תאים הנקראים תאי גזע, מהם מתפתחים שלושה סוגים של תאי דם:

  • תאי דם אדומים, הנושאים חמצן לכל התאים בגוף;
  • תאי דם לבנים, החיוניים למלחמה בזיהומים;
  • טסיות, או תרומבוציטים, המסייעות בקרישת הדם ועוצרות דימומים.


מהם תאי פלסמה?

מיאלומה פוגעת בתאי הפלסמה המהווים חלק מתאי הדם הלבנים, ופועלים להגן על הגוף מפני זיהומים. תאים אלו, כשהם בריאים ומתפקדים, מייצרים חלבונים מיוחדים הנקראים נוגדנים או אימונוגלובולינים (immunoglobulins). במקרה של זיהום, מח העצם מייצר יותר תאי פלסמה ואימונוגלובולינים כדי לתקוף את הגורם לזיהום.


אימונוגלובולינים

אימונוגלובולינים הם חלבונים המיוצרים על ידי תאי פלסמה (לא כל חלבון הוא אימונוגלובולין, אבל כל אימונוגלובלין הוא סוג של חלבון). האימונוגלובולין בנוי מארבע שרשראות: שתיים "כבדות" (גדולות) ושתיים קלות. מוכרים כיום חמישה סוגים של שרשראות כבדות: IgG, IgA, IgD, IgE ,IgM ושתי שרשראות קלות: קאפה (K) ולמבדה (L). כאשר המערכת מתפקדת כהלכה, האימנוגלובולינים פועלים כנוגדנים, כלומר, כחומר שתוקף גורמים זרים המסכנים את הגוף, למשל חיידקים או נגיפים. בתפקוד תקין ובריא כל נוגדן מכוון באופן ספציפי נגד גורם זר מסוים, למשל חיידק שנגדו הוא נוצר. כך לדוגמה, במצב בריאותי תקין אנחנו נושאים בגופנו אלפי מולקולות של IgG-k למשל, אבל כל אחת מכוונת נגד גורם אחר.


מהי מיאלומה נפוצה?

מיאלומה, הנקראת גם מיאלומה מרובה או מיאלומטוזיס, היא סרטן (שגשוג) של תאי הפלסמה. תאים סרטניים אלה נקראים תאי מיאלומה.

תאי דם נראים ופועלים בצורות שונות, אך הם מתקנים את עצמם ומתרבים באותו אופן. באופן תקין, תאי הדם מיוצרים בצורה מסודרת ומבוקרת, אך במיאלומה התהליך יוצא משליטה, ותאי פלסמה לא תקינים ממשיכים להתחלק ללא בקרה ומתרבים. תאים אלה ממלאים את מח העצם ומפריעים לייצור התקין של תאי דם לבנים, תאי דם אדומים וטסיות. יתרה מזאת, תאי הפלסמה החולים דומים זה לזה - כמו שבט אחד )מונוקלונלי( - ומייצרים כולם את אותו החלבון, אימונוגלובולין, שגם אינו מסוגל לתפקד כנוגדן. האימונוגלובולין הלא תקין נקרא פאראפרוטאין, חלבון M או חלבון פתולוגי. חלבון זה אינו יכול להילחם ביעילות בזיהומים, ובדרך כלל מפחית את ״צור הנוגדנים התקינים. תאי המיאלומה מסוגלים להתפשט במח העצם ולתוך המעטפת הקשיחה של העצמות בחלקים שונים של הגוף. יכולת התפשטות זו היא המקור למונח מיאלומה מרובה. מיאלומה יכולה להפוך את הרקמה החיצונית של העצם לדקה מאוד ולגרום לכאבים בעצמות.

רוב הבעיות הקשורות למיאלומה נגרמות עקב:

  • התפשטות תאי פלסמה )תאי מיאלומה( במח העצם תוך דיכוי יצירה נורמלית של דם.
  • פגיעה בעצם עקב שגשוג התאים במח העצם.
  • נזק לאיברים שונים, בעיקר הכליות, עקב חדירת החלבונים הפתולוגיים לאיברים השונים.
  • היעדר יצירה של נוגדנים נורמליים.
  • נזק מהחלק הנגרם על ידי חומרים )ציטוקינים( המופרשים על ידי תאי המיאלומה.


סוגים של מיאלומה

מיאלומה היא רק מחלה אחת מבין סוגים רבים של הפרעות בתאי הפלסמה. חלק מהמחלות עלולות להתפתח למיאלומה, אך דבר זה אינו ודאי. שתי המחלות השכיחות ביותר אשר נוטות להתפתח למיאלומה הן גאמופתיה מונוקלונלית בעלת משמעות לא ידועה )MGUS( ומיאלומה רדומה או זוחלת )Smoldering(. אם אובחנה אצלך אחת המחלות הללו, תישאר במעקב של בדיקות דם, אך לא תזדקק לטיפול, אלא אם כן המחלה תתקדם.

לפעמים נמצאים תאי הפלסמה החריגים רק באתר ממוקם בגוף, בתוך עצם בדרך כלל. מחלה זו נקראת פלסמציטומה בודדת. הטיפול בה הוא באמצעות קרינה, והמעקב נעשה באמצעות בדיקות דם, למקרה שתתפתח מיאלומה בעתיד.


מה גורם למיאלומה?

מיאלומה היא מחלה האופיינית לעשור השביעי והשמיני לחיים, אך לעיתים היא מאובחנת גם בקרב צעירים. הגורם למחלה אינו ידוע. מחקרים שונים לא הצליחו לבסס קשר ברור לחולשת מערכת החיסון, גורמים משפחתיים או סיבות אחרות. מצב פרה-מיאלומה: ידוע כי מצב בשם (MGUS (Monoclonal gammopathy of undetermined significance עלול להתפתח למיאלומה. MGUS הוא מצב רפואי - לא מחלה - שבו הגוף מייצר סוג אחד של אימונוגלובולין בריכוז גבוה (חלבון מונוקלונלי), אבל אין זו מיאלומה ואין זו מחלה כלל. רק כ-1% מכלל המאובחנים ^MGUS כל שנה יחלו במיאלומה. הסיכון מצטבר, כך שהסיכון של מישהו מסוים עם MGUS להפוך לחולה מיאלומה בתוך 10 שנים, למשל, הוא 10% בלבד. כלומר, ידוע היום שכל מיאלומה הייתה קודם לכן MGUS, אבל מרבית האנשים עם MGUS לא יחלו במיאלומה.


תסמיני המחלה

לעיתים המיאלומה אינה מראה סימנים כלל. חלק מהאנשים מאובחנים באופן מקרי לאחר בדיקת דם, בלי שהם חשים בתסמינים כלשהם. אחרים עלולים להיות מאובחנים בשלב מאוחר יותר, בעקבות תסמינים שונים.

התופעה הראשונה המחשידה ברוב המקרים היא כאב גב, שמתפשט לפעמים לצלעות, לצוואר או לאגן. כל אחד מהתסמינים הבאים עשוי להופיע:

  • עייפות מוגברת וחוסר מרץ, בגלל מחסור בתאי דם אדומים בדם (אנמיה).
  • הפאראפרוטאינים המיוצרים על ידי תאי המיאלומה עלולים לגרום לבעיות בכליות. הפרעה בתפקוד הכליות עלולה להגביר את העייפות ואת האנמיה;
  • אירועים חוזרים ונשנים של הצטננות, שיעול וזיהומים אחרים (במיוחד דלקות ריאות), בגלל חוסר בנוגדנים תקינים;
  • תאי המיאלומה עלולים לגרום להיחלשות של העצמות, וכתוצאה מכך לכאבי עצמות וגם לסיכון מוגבר לשברים בעצמות;
  • חוסר תיאבון, בחילה, עצירות, דיכאון וישנוניות נובעים מעודף סידן בדם (היפרקלצמיה). עודפי הסידן מגיעים מהעצמות הפגועות;
  • פציעות לא מוסברות ודימומים חריגים (דימום מהאף או מהחניכיים) הנובעים מירידה במספר הטסיות בדם;

• נוירופתיה (קושי בהנעת הגפיים או נימול) או תחושה של דקירות, חוסר תחושה, נימול או חולשה בכפות הרגליים או ברגליים. קושי במתן שתן או צואה. כל אחד מהתסמינים האלה יכול להעיד על כך שגידול המיאלומה לוחץ על חוט השדרה.

בכל מקרה של הופעת הסימנים הנזכרים יש לפנות לרופא בהקדם.
אולם יש לזכור כי סימנים דומים עשויים להופיע גם במחלות אחרות שאינן ממאירות.


כיצד מאובחנת מיאלומה?

חלק מהאנשים פונים לרופא המשפחה לגבי תסמינים שונים, כגון כאבים, עייפות וזיהומים, ולאחר מכן הם מופנים להמשך בירור בבית החולים. יש אנשים אשר יאובחנו עם מיאלומה לאחר פנייה לבית החולים עקב תסמינים שונים ודחיסה של חוט השדרה (Spinal cord compression). בבית החולים יקבל אותך רופא המטולוג, המתמחה במחלות דם. הרופא ישאל על מצבך הבריאותי ועל בעיות רפואיות כלשהן שאירעו בעבר, ויערוך לך בדיקה גופנית. דגימות דם ושתן ״לקחו ממך וייבדקו כדי לעקוב אחר מצב בריאותך הכללי ואחר תפקוד הכליות. בדיקות אלו גם יסייעו בגילוי נוכחות של פאראפרוטאינים (חלבונים בלתי תקינים המיוצרים על ידי תאי מיאלומה) בדם ובשתן.

ייתכן שתצטרך לבצע בדיקות נוספות כדי שיהיה ניתן לתכנן את הטיפול הטוב והמתאים ביותר עבורך:


דגימת מח עצם

כאמור, אם הבדיקות יצביעו על נוכחות פאראפרוטאין (חלבון מונוקלונלי) בדם, תצטרך לתת דגימת מח עצם. לצורך בדיקה זו נלקחת דגימה קטנה של מח עצם מהחלק האחורי של עצם האגן או מעצם החזה, ונבחנת תחת מיקרוסקופ כדי לאתר תאי מיאלומה. דגימת מח העצם נעשית בהרדמה מקומית. מחט תוחדר בעדינות דרך העור אל תוך העצם, ובעזרת מזרק תישאב דגימה ממח העצם. לעיתים יש צורך במעט יותר רקמה ממח העצם (ביופסיית מחט דקה), ואז הבדיקה תימשך מספר דקות נוספות.

את הבדיקה ניתן לבצע במסגרת אשפוז רגיל או אשפוז יום, והיא נמשכת 20-15 דקות בלבד. במהלכה ייתכן שתחוש אי-נוחות, אולם היא תימשך זמן קצר. בחלק מבתי החולים נותנים לנבדק תרופת הרגעה שמשפיעה לזמן קצר, בזמן ביצוע הביופסיה.

ייתכן שתרגיש כאב אחרי הבדיקה ותסבול מחוסר נוחות למשך מספר ימים. ניתן להקל את הכאב בעזרת משככי כאבים רגילים.


בדיקות דם ושתן

אם הבדיקות יוכיחו כי הנך חולה במיאלומה, ייערכו לך בדיקות דם שגרתיות הכוללות ספירת דם, רמת חלבון אלבומין בדם אשר יכול להעיד על התקדמות המחלה, וכן בדיקות מעקב אחר רמת הפאראפרוטאין בדם כדי לאתר אנמיה (חוסר כדוריות דם אדומות) או היפרקלצמיה (עודף סידן בדם) וכדי לוודא שהכליות מתפקדות כראוי.

דגימות שתן יילקחו כדי לבדוק נוכחות חלבון לא תקין בשתן. ייתכן שתתבקש לקחת עמך מכל לביתך, ולאסוף לתוכו שתן במשך 24 שעות. אחות בצוות הרפואי תוכל להסביר לך יותר על בדיקה זו וכיצד יש לבצע אותה.


ציטוגנטיקה

בתוך הגרעין של כל תא בגוף האדם ישנם כרומוזומים, המכילים שרשראות של חומר תורשתי (DNA) המסודר בצורת גנים. הגנים שולטים על כל פעילויות התא. אצל חולי מיאלומה ״תכנו שינויים במבנה הכרומוזומים בתאי המיאלומה, אך לא בתאים התקינים בגוף. בדיקות הדם ומח העצם לרוב יכללו גם ניתוח גנטי כדי לעקוב אחר שינויים כלשהם בכרומוזומים. בדיקות אלו, הנקראות בדיקות ציטוגנטיות, יוכלו לסייע בהחלטה על הטיפול המתאים ביותר עבורך ולסייע בהחלטה טיפולית.


צילומי רנטגן

צילומי רנטגן, ולעיתים צילומים נוספים, נעשים כדי לבדוק אם תאי המיאלומה גרמו נזק לעצמות ולעמוד השדרה. בדרך כלל מצולמים הגולגולת, עמוד השדרה, בית החזה, הצלעות, האגן, הזרועות והרגליים. הרופא יחפש עדות לנזק בעצמות, בעיקר פגיעה המכונה 'נגע ליטי' (Lytic lesions).


בדיקות נוספות

ייתכן שיציעו לך לעבור בדיקות אחרות אשר יוכלו לספק מידע נוסף על מצב העצמות ואיברי גוף אחרים.


המתנה לתוצאות הבדיקות

יחלפו כמה ימים או כמה שבועות עד שתקבל את כל תוצאות הבדיקות ועד שתגיע לפגישת מעקב שתיקבע לך בטרם תשוחרר לביתך. תקופת המתנה זו עלולה להיות מלווה בחששות ומתח. מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים שיכולים להעניק לך תמיכה וסיוע.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את מוקד התמיכה הטלפוני בשפות עברית ורוסית, המעניק סיוע ראשוני מידי לחולי סרטן והקרובים אליהם, הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת. בהתאם לצורך, הפונים מנותבים להמשך טיפול בבית החולים או במסגרת הקהילה. למוקד 'טלתמיכה'® ניתן לפנות בטל. 1-800-200-444.


קביעת שלב המחלה

'שלב המחלה' (stage), הוא מונח המתאר את מידת התפשטות המחלה. לקביעת שלב המחלה יש תפקיד חשוב בהחלטה על הטיפול המתאים והיעיל ביותר. השיטה הנפוצה ביותר לקביעת שלב המחלה במיאלומה היא השיטה הבינלאומית - (ISS (International Staging System. בשיטה זו שלושה שלבים, שכל אחד מהם מבטא את מידת ההשפעה של המחלה על גופך, ואופן התפשטות המחלה - איטי או מהיר:

שלב 1: שלב מוקדם של מיאלומה

שלב 2: שלב ביניים של מיאלומה

שלב 3: שלב מתקדם של מיאלומה.

הרופאים יבדקו גם את מידת ההשפעה של המיאלומה על גופך. ייתכן שלצורך העניין ישתמשו במבחן בשם CRAB:

(C (Calcium - לציון עלייה ברמות הסידן בדם

(R (Renal - לציון בעיות בכליות

(A (Anemia - לציון אנמיה: ירידה של מספר הכדוריות האדומות בדם.

(B (Bone - לציון נזק לעצמות.

כמו כן, הרופא יברר איתך אם אתה סובל מזיהומים חוזרים ונשנים, הנגרמים עקב צמיגיות יתר של הדם. קיומו של אחד או יותר מהפרמטרים של CRAB מעיד שהמחלה אינה ׳שקטה׳ אלא גורמת נזק ויש להתחיל בטיפול.


הטיפול במיאלומה

ברגע שהרופאים יקבעו את שלב המחלה, הם יוכלו לתכנן עבורך את הטיפול המדויק והמתאים ביותר למצבך, ויוכלו לנבא כיצד הטיפול ישפיע על מחלתך. החלטה על הטיפול תתחשב גם במצב בריאותך הכללי.

ברוב בתי החולים יתכנן צוות רב-תחומי את הטיפול במחלתך. עבור אנשים עם מיאלומה בשלבים הראשונים, ניתן ברוב המקרים לשלוט במחלה לטווח ארוך. עבור מיאלומה בשלב מתקדם ניתן בדרך כלל לשלוט במחלה באמצעות הפחתת תסמינים ושיפור איכות החיים. אם יש יותר מטיפול אחד שמתאים לשלב המחלה שלך, ייתכן שהרופא יציע לך לבחור טיפול. עליך לוודא כי ברשותך כל המידע הנחוץ לגבי אפשרויות הטיפול השונות.

ניתן להפנות שאלות בכל הנושאים הקשורים לטיפול במיאלומה ב'פורום ממאירויות המטולוגיות' באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן. 


חוות דעת רפואית נוספת

למרות שצוות מומחים רב-תחומי יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו זכותך המלאה. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו- 1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תבחר לקבל חוות דעת נוספת, כדאי שתכין רשימת שאלות ותגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, כדי להבטיח שתדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.

מתן הסכמה מדעת

לפני שתקבל טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך על מטרותיו, ויבקש ממך לחתום על טופס שמצהיר כי אתה מסכים לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך, ולפני חתימתך על הטופס אתה אמור לקבל את מלוא המידע על אודות סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, טיפולים אפשריים אחרים, סיכונים ותופעות לוואי. אם אינך מבין את כל הפרטים שהוסברו לך, ספר זאת מיד לצוות הרפואי כדי שתוכל לקבל הסבר נוסף. מומלץ שקרוב משפחה או חבר יתלוו אליך לפגישה, כדי שיוכלו לסייע לך לזכור את כל הנאמר. רצוי גם להכין מראש רשימת שאלות, ולבקש זמן נוסף כדי להחליט. לאחר הסבריו של הרופא תוכל להחליט מהי האפשרות הטובה ביותר עבורך. חשוב לספר לרופא או לאחות האחראית אם תבחר שלא לקבל את הטיפול כדי שהם יוכלו לתעד את החלטתך בתיק הרפואי.


מהם סוגי הטיפולים?

אם המיאלומה מאובחנת בשלב מוקדם ומתפתחת לאט (מיאלומה מזדחלת), כלומר ללא CRAB, ״תכן שלא תצטרך טיפול מיידי, אלא ימליצו לך להיות במעקב, הכולל בדיקות דם ושתן אצל הרופא המטפל. מעקב זה נקרא "מעקב פעיל". טיפול במחלה יחל במידה וחלה החמרה במצב או שהחלו להופיע תסמינים.

הטיפולים העיקריים במחלה כוללים: טיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה, נקראים גם ביולוגיים) עם או בלי השתלה עצמית של מח עצם; טיפול כימי (כימותרפיה); סטרואידים; טיפול תומך. ייתכן כי תקבל שילוב של תרופות שונות. רוב האנשים יגיבו היטב לטיפול. עם זאת, למרות שתיתכן הפוגה במחלה, היא עלולה לחזור שנית. במצב זה, הרופאים יציעו לך טיפולים נוספים.

יתרונות וחסרונות הטיפול

חולים רבים חוששים לקבל טיפול למחלתם, בעיקר בשל תופעות הלוואי הצפויות. למרות שלחלק מהטיפולים אכן נלוות תופעות לוואי שונות, רובן ניתנות לטיפול ביעילות על ידי תרופות. טיפולים יכולים להינתן מסיבות שונות. מיאלומה ניתנת לריפוי מלא רק לעיתים רחוקות, ולרוב הטיפול ניתן במטרה לשלוט בהתפתחות המחלה, להפחית את התסמינים ולשפר את איכות החיים עד כמה שניתן. ההחלטה לקבל את הטיפול בנסיבות אלו אינה קלה, ועליך להתייעץ עם הרופא שלך בנושא. אם תבחר שלא לקבל את הטיפול, תוכל עדיין לקבל טיפול כדי לשלוט בתסמיני המחלה, טיפול הנקרא ׳טיפול תומך׳ (פליאטיבי). חשוב מאוד לדווח על החלטה זו לרופא או לאחות כדי שיוכלו לתעד זאת בתיקך הרפואי. אינך חייב להסביר את החלטתך, אולם כדאי לשתף את הצוות הרפואי בחששותיך כדי שיוכלו לסייע לך.


טיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה)

טיפולים מכווננים (לעתים מכונים גם ׳טיפולים ביולוגיים׳) הם טיפולים אשר פועלים באופן מכוון נגד חלבונים שונים המצויים על פני השטח של הגידול הסרטני, או בתוכו. להלן הטיפולים המכווננים לטיפול במיאלומה:

תלידומיד - Thalidomide (תלידומיד סלג׳ן® - ®Thalidomide celgene)* - תלידומיד יכול להינתן למאובחנים חדשים במיאלומה, או לטיפול במיאלומה שנשנתה.

בורטזומיב - Bortezomib (וולקיד® - ®Velcade)* - בורטזומיב יכול להינתן כקו טיפול ראשון למיאלומה, או במקרה של מיאלומה שנשנתה. טיפול בתרופה זו יכול להינתן גם כהכנה לקראת השתלת תאי גזע.

לנלידומיד - Lenalidomide (רבלימיד® - ®Revlimid)* - טיפול הניתן למיאלומה שנשנתה, לאחר טיפול קודם. טיפול זה ניתן בכמוסות. ייתכן שתמשיך ליטול תרופה זו עד שהמיאלומה תתייצב.

דרטומומאב - Daratumumab (דארזלקס® - ®Darzalex)* - תרופה אימונותרפית מסוג נוגדן חד-שבטי. הנוגדן נקשר לחלבון CD38 המצוי על גבי המעטפת של תאי מיאלומה, ומפעיל כנגדם את מערכת החיסון כדי לתקוף אותם ולהביא למותם (אפופטוזיס). מדובר בקבוצה חדשה של נוגדנים, שמנבאים לה תפקיד חשוב בטיפול במחלה בשנים הקרובות. התרופה ניתנת בעירוי תוך-ורידי.

קרפילזומיב - Carfilzomib (קיפרוליס® - ®Kyprolis)* - תרופה ממשפחת מעכבי הפרוטאז1ם. פרוטאוזומים הם קבוצת אנזימים המסייעים בפירוק החלבונים שהתא אינו צריך - גם הבריאים וגם הסרטניים - תהליך חשוב בבקרה על פעילות התא וגדילתו. החומר הפעיל בתרופה נקשר לאנזים 26S מסוג פרוטאוזום המצוי בתאי המיאלומה, מונע בכך את חלוקתם, ומפעיל מנגנון של הרס עצמי בתאים אלו (אפופטוזיס). כך נמנע המשך התפתחות הגידול. התרופה מהווה את הדור השני לתרופות מקבוצה זו, וקדם לה בורטזומיב. התרופה ניתנת בעירוי תוך-ורידי.

אלוטוזומאב - Elotuzumab (אמפליסיטי®- ®Empliciti)* - תרופה מסוג נוגדן חד-שבטי ממקור אנושי (monoclonal antibody) הפועלת נגד תאי הסרטן בשני אופנים: הנוגדן נקשר לחלבון SLAMF7 המצוי הן על פני תאי המיאלומה והן על פני תאי NK) Natural Killer Cells) של מערכת החיסון (סוג של תאי דם לבנים המכונים 'תאי הרג טבעיים׳). בכך התרופה מפעילה את מערכת החיסון כדי לזהות את תאי הסרטן ולתקוף אותם. ניתנת בעירוי תוך-ורידי.

פומלידומיד- Pomalidomide (אימנוביד®- ®Imnovid)* - תרופה השייכת לקבוצת האימידים (IMIDs) המשפיעה על פעולת המערכת החיסונית בכמה דרכים, בהן מניעת התפתחות התאים הסרטניים, מניעת גדילה של כלי דם חדשים בגידול ועידוד המערכת החיסונית לתקוף את התאים הסרטניים. התרופה ניתנת בכמוסות במתן פומי.

איקסזומיב - Ixazomib (נינלארו® - ®Ninlaro)* - תרופה ממשפחת מעכבי הפרוטאז1ם. פרוטאזומים הם קבוצת אנזימים המסייעים בפירוק החלבונים שהתא אינו צריך - גם הבריאים וגם הסרטניים - תהליך חשוב בבקרה על פעילות התא וגדילתו. החומר הפעיל בתרופה נקשר לפרוטאזום 20s המצוי בתאים הממאירים, חוסם את פעולתו, וגורם למותם של תאים אלה. כתוצאה מכך, התרופה יכולה למנוע את המשך התפתחות הגידול. התרופה מהווה את הדור השלישי לקבוצת מעכבי הפרוטאוזום, לאחר הבורטזומיב והקרפילזומיב, וניתנת בכמוסות במתן פומי.

לעיתים תרופות אלו ניתנות במשלב תרופתי (בשילוב עם תרופות מכווננות אחרות או תרופות כימיות), או בשילוב עם סטרואידים.

*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.


הטיפול הכימי (כימותרפיה)

כימותרפיה עושה שימוש בתרופות נגד סרטן )ציטוטוקסיות( להשמדת התאים הממאירים ולעצירת התרבותם. התרופות נישאות במחזור הדם ומגיעות לתאים הממאירים בכל אזורי ואיברי הגוף.

לרוב הטיפול כולל שילוב של כמה תרופות כימיות, ולעיתים הן ניתנות גם בשילוב עם סטרואידים או טיפולים מכווננים. הטיפול יימשך מספר ימים, ולאחר מכן תקופת מנוחה של מספר שבועות. לרוב מחזור אחד של טיפול ומנוחה מתפרש על פני 6-4 שבועות. במהלך המנוחה תתבצע בדיקת דם תקופתית שתעקוב אחר השפעת התרופות, ותקבע את מינונן. כימותרפיה ניתנת במסגרת אשפוז יום, אך לעיתים תידרש להישאר מספר ימים בבית החולים. במהלך הטיפול ייערכו בדיקות דם באופן קבוע על מנת לבדוק את השפעת התרופות. מינון התרופות יכול להשתנות בהתאם לתוצאות הבדיקות ולתופעות הלוואי של הטיפול. התרופות הכימיות לטיפול במיאלומה כוללות:

מלפאלאן - melphalan (אלקרן® - ®Alkeran)*

ציקלופוספאמיד - cyclophosphamide (אנדוקסן® - ®Endoxan)*

דוקסורוביצין - doxorubicin (דוקסורוביצין אבווה® - ®"Doxorubicin "EBEWE)*

אידרוביצין - idarubicin (זאבדוס® - ®Zavedos)*

בנדמוסטין - bendamustine (ריבומוסטין® - ®Ribomustin)*


חלק מהתרופות לטיפול במיאלומה ניתנות בטבלייה לבליעה ואחרות בעירוי לווריד. לתרופות הניתנות לבליעה ישנן פחות תופעות לוואי, אך הן מתאימות בדרך כלל לחולים שאינם מסוגלים לקבל טיפול בעוצמה גבוהה יותר.

לקבלת דפי מידע מפורטים על התרופות השונות ללא תשלום ניתן לפנות לטלמידע® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה.

משך הטיפול תלוי בהיקף המחלה ובמידת התגובה לתרופות. בממוצע, בשניים מתוך שלושה מטופלים מתרחשת נסיגה של המחלה לאחר המחזור הטיפולי הראשון.

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות משחריים אחרים.

מתן תרופות כימיות לווריד (טיפול כימי תוך-ורידי)

כדי להחדיר את התרופות הכימיות לדם תחובר צינורית לווריד באחת מהדרכים הבאות:

  • קנולה - צינורית פלסטיק קטנה המחדרת לווריד בגב כף היד או באמה.
  • צנתר מרכזי מסוג 'פיק ליין' (PICC line - peripherally inserted central catheter) - צינור דק ארוך וגמיש, המחדר לתוך אחד הוורידים הגדולים של הזרוע, בקרבת המרפק.
  • צנתר מרכזי מסוג 'היקמן' - צינור דק ארוך וגמיש, המחדר בחלקו העליון של בית החזה, דרך תעלה תת עורית לווריד מרכזי.
  • צנתר מרכזי מסוג פורט (פורט א-קאט) - התקן המורכב מקופסית בצורת גליל בקוטר של כמה סנטימטרים, המושתל כולו מתחת לעור. לקופסית מחוברת צינורית פלסטיק דקה וגמישה, המוכנסת דרך תעלה תת-עורית לווריד מרכזי בבית החזה.


אם הטיפול הכימי ניתן דרך קנולה, היא מחדרת לגוף לפני כל טיפול כימי ומוסרת מהגוף לפני שחרור המטופל לביתו. לפני כל טיפול צריך להכניס קנולה חדשה. בשונה מהקנולות - צנתרים מרכזיים יכולים להישאר בגוף עד סיום הטיפול. צנתר מרכזי מותקן בהליך כירורגי, בהרדמה מקומית בדרך כלל.

לקבלת חוברת הדרכה בנושא 'צנתרים מרכזיים' ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט.


תופעות לוואי

כימותרפיה עלולה לגרום לתופעות לוואי לא נעימות, אולם ניתן לטפל בהן באמצעות תרופות. לא כל התרופות גורמות לתופעות לוואי, וייתכן שחלק מהמטופלים יחושו רק מעט תופעות לוואי. הרופא המטפל יסביר לך לאילו תופעות ניתן לצפות מהטיפול שתקבל. להלן תופעות הלוואי האפשריות:

עמידות נמוכה לזיהומים

בעוד התרופות פועלות בגופך נגד התאים הסרטניים, הן עלולות לגרום לירידה בכמות תאי הדם הלבנים המסייעים בהגנה מפני זיהומים. במקרה של מיאלומה - מספר כדוריות הדם הלבנות עלול להיות נמוך בכל מקרה, עקב המחלה. כאשר מספר הכדוריות הלבנות יורד, הגוף חשוף יותר לזיהום. בדרך כלל, החשיפה לזיהומים היא קריטית 14-7 ימים לאחר הטיפול הכימי. בדיקות דם יילקחו ממך בקביעות במהלך הטיפול, ובמידת הצורך תינתן לך אנטיביוטיקה כדי לטפל בכל זיהום, אם יופיע.

אם חום גופך עולה מעל 38°, או אם אתה מפתח תסמינים הדומים לשפעת, כגון כאבי גרון, כאב בעת מתן שתן, שיעול ועוד, או אם אינך חש בטוב, גם אם חום גופך תקין, ״תכן שנדבקת בזיהום כלשהו. דווח מיידית על כך לרופא המטפל בבית החולים.


אנמיה

אם כמות תאי הדם האדומים (המוגלובין) נמוכה, אתה עלול לחוש עייפות וחוסר אנרגיה. ייתכן שתחוש גם קוצר נשימה. כל אלו תופעות של אנמיה - חוסר המוגלובין בדם. באנמיה ניתן לטפל ביעילות באמצעות עירו״ דם או מתן זריקה פעם בשבוע, אשר מעודדת את היווצרות הכדוריות האדומות במח העצם. העלאת רמת ההמוגלובין בדם תאפשר לך לחוש טוב יותר ותפחית את תופעת קוצר הנשימה.

פציעות ודימומים

כימותרפיה עלולה להפחית גם את ״צור טסיות הדם המסייעות בקרישת הדם. יש לדווח לרופא באופן מידי במקרה שמופיעים פציעות או דימומים ללא סיבה, כגון דימום מהאף או מהחניכיים, נקודות אדומות או פריחה בעור.


בחילות והקאות

חלק מהתרופות המשמשות לטיפול במיאלומה עלולות לגרום לתחושת בחילה ואף להקאות. קיימות כיום תרופות יעילות מאוד, שמטרתן למנוע או להפחית באופן משמעותי את התופעות. אם מופיעה בחילה, היא עשויה להתרחש מספר שעות לאחר הטיפול ולהימשך עד יום אחד לאחר מכן. אם הבחילה נמשכת או שהתרופות נגדה אינן עוזרות - דווח לרופא.

מומלץ להיעזר בחוברת 'התמודדות עם בחילות והקאות' של האגודה למלחמה בסרטן. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או באתר האינטרנט של האגודה.


כאבים בחלל הפה

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לכאבים ולכיבים קטנים בפה. חשוב כי תעדכן את הצוות הרפואי אם אתה סובל מכאבים בחלל הפה, והם יוכלו להדריך אותך כיצד להפחית תסמינים אלו. חשוב לבצע שטיפות פה באופן קבוע, ולהשתמש במברשת שיניים רכה. אם אתה מתקשה לאכול במהלך הטיפול, תוכל לנסות להחליף חלק מהארוחות במשקאות מזינים או במזונות רכים. מומלץ להיבדק אצל רופא שיניים טרם תחילת הטיפול הכימי. אם תזדקק לטיפולי שיניים, תצטרך לדחות אותם עד לאחר הטיפול הכימי, עקב הסיכון לזיהומים וכאבים בחלל הפה.

בחוברת 'הטיפול התזונתי התומך בחולה הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עצות שימושיות והצעות להתמודדות עם נושא התזונה בזמן קבלת הטיפולים. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995 או באתר האגודה באינטרנט.


עייפות ותשישות

טיפול כימי משפיע על חולים בצורות שונות. חלק מהחולים מגלים שהם יכולים להמשיך לנהל אורח חיים כמעט רגיל, ואילו אחרים מרגישים שהם מתעייפים בקלות וזקוקים למנוחה לעיתים קרובות. עייפות יכולה להתגבר עם ההתקדמות במחזור הטיפול, ואם עברת מחזור טיפול ארוך, היא עלולה להימשך גם מספר חודשים לאחר סיום הטיפול. כדי להתמודד עם התופעה, מומלץ לתכנן מראש את מהלך היום ולקבל תמיכה וסיוע מחברים ובני משפחה. כאשר אתה מרגיש טוב יותר, נסה לבצע פעילות גופנית קלה, בהתאם ליכולתך. פעילות גופנית מתונה יכולה להפיג את העייפות ולהעלות את רמת האנרגיה.

מומלץ להיעזר בחוברת 'תשישות ועייפות אצל אנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או באתר האינטרנט של האגודה.


סיכון לקרישי דם

מיאלומה עלולה להגביר את הסיכון לקרישי דם (טרומבוזיס), וטיפול כימי עלול להגדיל עוד יותר סיכון זה. תסמינים של קריש דם כוללים כאבים, אודם ונפיחות ברגל, קוצר נשימה וכאבים בחזה.

חשוב לפנות לרופא המטפל בך באופן מידי אם אתה חש באחד או יותר מתסמינים אלו.


תופעות מאוחרות של הטיפול הכימי

חלק מהאנשים יחושו תופעות לוואי מאוחרות כתוצאה מהטיפול הכימי - תסמינים אשר יחלו להופיע שישה חודשים או שנה מסיום הטיפולים. תופעות מאוחרות של הטיפול הכימי אינן נפוצות, ויתרונות הטיפול הכימי עולים בהרבה על חסרונותיו. להלן חלק מהתופעות האפשריות:

השפעה על תפקודי לב וריאות - טיפולים כימיים יכולים להשפיע על תפקודי לב וריאות בשלב מאוחר יותר בחיים. חשוב להקפיד על אורח חיים בריא אשר תורם לשמירה על הלב, הריאות והעצמות, וכולל פעילות גופנית, שמירה על משקל תקין ותזונה מאוזנת והימנעות מעישון.


סרטן משני
- חלק מהטיפולים הכימיים עלולים להעלות את הסיכון לסוגי סרטן שונים בשלב מאוחר יותר בחיים, אך מדובר בתופעה נדירה. תוכל לשוחח על כך בהרחבה עם הרופא המטפל בך.



טיפול בסטרואידים

סטרואידים הם תרופות אשר יכולות לסייע בהרג תאי מיאלומה, ובשיפור הטיפול הכימי וטיפולים מכווננים. סטרואידים ניתנים בדרך כלל כטבליות לבליעה. אם קיים קושי בבליעה, ניתן לקבל סטרואידים אשר מתמוססים במים. הסטרואידים הנפוצים ביותר הם דקסמטזון ופרדניזון - Prednisolone (דנלון® - ®Danalone)*.

אם אתה נוטל מינון נמוך של סטרואידים, ככל הנראה לא תחוש בתופעות לוואי. במינונים גבוהים, ייתכן שתחוש תופעות לוואי כגון תחושת עצבנות, תיאבון מוגבר, מרץ רב, צרבת, בעיות עיכול וקשיי שינה, עלייה ברמת הסוכר בדם, אגירת נוזלים בגוף, לחץ דם גבוה, עלייה קלה בסיכון.

במקרה כזה, תקבל מהרופא המטפל מרשם לתרופות או לזריקות כדי להחזיר את רמת הסוכר בדם לרמה תקינה. ייתכן שתצטרך לבצע בדיקה יומית פשוטה של רמת הסוכר בשתן. האחות תדריך אותך כיצד לבצע זאת.

חולי מיאלומה אינם נוטלים בדרך כלל סטרואידים לתקופה ממושכת. במקרה שכן, תיתכן עלייה במשקל, שתורגש בעיקר בפנים, במותניים ובכתפיים. חשוב לזכור שתופעות אלו הן זמניות וצפויות להיעלם כאשר מינון הסטרואידים יופחת.

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.


'השתלה עצמית' של תאי גזע

טיפול זה יוצע לך אם מצבך הכללי טוב, ובדרך כלל לאנשים מתחת לגיל 70. השתלת תאי גזע יכולה לשפר את הסיכוי לייצב את מחלתך לאורך זמן.

טיפול זה נקרא גם השתלה אוטולוגית )Autologous transplant(, כלומר השתלה מתאי גזע עצמיים, של המטופל עצמו, זאת לעומת השתלה אלוגנאית - השתלת תאי גזע מתורם )Allogeneic transplant(. במקרה של מיאלומה, השתלה אוטולוגית מקובלת יותר מהשתלה אלוגנאית.

חשוב לציין שאין זה מדויק להתייחס לטיפול כאל 'השתלה' (העברת איבר מאדם לאדם), משום שמדובר בהחזרה של תאי גזע שנלקחו מגופו של המטופל. השם המקובל כיום הוא טיפול כימי רב-עוצמה עם החזרה של תאי גזע עצמיים.

ישנם שישה שלבים בתהליך השתלת מח עצם עצמית:

  1. הכנה לטיפול - ברוב המקרים, טיפול במינון גבוה ניתן לאחר מספר טיפולים מכווננים (ביולוגיים). מטרת הטיפול במינון גבוה היא להשמיד מספר רב של תאים סרטניים ככל שניתן. כך גדלים סיכו״ ההצלחה של ההשתלה.
  2. איסוף תאי גזע - בדרך כלל התאים נאספים מספר ימים או שבועות לפני מתן הטיפול במינון גבוה, ומוקפאים עד להחזרתם.
  3. טיפול במינון גבוה - טיפול הניתן במטרה להשמיד את שאריות התאים הסרטניים בגוף. בשלב זה אתה עשוי לקבל טיפול כימי בלבד, או משולב עם קרינה. הטיפול רב העוצמה (אינטנסיבי) ישמיד לחלוטין את מח העצם התקין שלך. שלב זה, הנקרא לפעמים שלב ההכנה להשתלה, נמשך לרוב מספר ימים ועלול לגרום לך לחוש ברע. על מנת לסייע לך, תקבל תרופות יעילות נגד בחילות והקאות, אך הן עשויות לגרום לך לחוש מנומנם.
  4. החזרה/השתלה של תאי גזע - תאי הגזע, או מח העצם, מחזרים לגופך באמצעות עירוי (הדומה לעירוי דם).
  5. המתנה לשיפור של ספירת הדם - תאי הגזע צריכים להגיע אל מח העצם דרך מחזור הדם ולהתחיל לייצר תאי דם חדשים. תהליך זה נמשך לרוב 4-2 שבועות, ועל כן תתבקש להישאר בבית החולים בבידוד - כדי להפחית את הסיכון לזיהום, עד אשר מספר תאי הדם יחזור לרמה בטוחה.
  6. התאוששות לאחר השתלה - תוכל לשוב לביתך לאחר שספירת הדם שלך תשתפר, ותרגיש טוב. הצוות הרפואי יסביר לך על אמצעי הזהירות שתצטרך לנקוט בחודשים הראשונים לאחר ההשתלה, כדי להפחית את הסיכון לזיהומים.


תופעות לוואי לטיפול משולב עם תאי גזע

תופעות הלוואי תלויות בסוג ובמינון הטיפול הכימי ו/או הקרינתי שקיבלת. הצוות הרפואי שמטפל בך יעדכן אותך לגבי הצפוי לך ואיך ניתן לשלוט בתופעות הלוואי. תופעות לוואי אפשריות כוללות סיכון מוגבר לזיהומים, אנמיה ודימומים, בחילות, ירידה בתיאבון וכאבים בחלל הפה, עייפות ונשירת שיער.

בדיקות ייערכו לך לעיתים קרובות על מנת לבדוק את מצב בריאותך הכללי. תופעות הלוואי הקשות ביותר הן בשלב שבו ספירת הדם נמוכה. ככל שספירת הדם שלך תעלה, כך תשתפר הרגשתך.

מידע נוסף על השתלת תאי גזע ניתן למצוא בחוברת 'לדעת יותר על השתלת תאי גזע/מח עצם' של האגודה למלחמה בסרטן. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה.


טיפול תומך במיאלומה נפוצה

ישנם חולים שאינם סובלים מתסמיני המחלה, וחלק חשים רק מעט תסמינים. חשוב לדווח לרופא המטפל בך על כל תופעה שמפריעה לך. תסמינים שונים של המחלה יכולים לכלול:


כאבים ופגיעה בעצמות

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'כאב והטיפול בו'. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה.

כאבים בעצמות הם תופעה נפוצה בקרב אנשים עם מיאלומה. לרוב הכאב מורגש באזור הגב התחתון, עצם האגן או הגולגולת. חשוב לדווח על כך לרופא המטפל, היות וכמעט תמיד ניתן לשלוט בכאבים באמצעות תרופות.


ביספוספונטים

לחיזוק העצמות ולמניעת שברים עקב המיאלומה, וכן להפחתת סידן בדם וכאבים, ״תכן שתטופל בתרופות ממשפחת הביספוספונטים, כגון:

חומצה זולדרונית - zoledronic acid (זומרה® - ®Zomera)*

פמידרונט - pamidronate ( ארדיה® - ®Aredia)*

סודיום קלודרונט - sodium clodronate (בונפוס® - ®Bonefos)*.

ביספוספונטים יכולים להינתן באמצעות עירוי אחת לחודש, או באמצעות טבליות לבליעה. תופעות הלוואי של תרופות אלו הן מתונות ברוב המקרים, וכוללות בעיות בעיכול ובחילות. במקרים נדירים הן יכולות לגרום לנמק של עצמות הלסת. הצוות המטפל בך ימליץ על ביקור אצל רופא שיניים לפני הטיפול. כמו כן חשוב ליידע את רופא השיניים המטפל בך על נטילת ביספוספונטים לפני תחילת טיפול.


*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

טיפול בקרינה

ייתכן שתקבל טיפולי קרינה (רדיותרפיה) לעצמות שנפגעו עקב המיאלומה. טיפולי קרינה יכולים להקל את הכאבים בעצמות ולסייע בהחלמה של עצם פגועה. הם יכולים להינתן גם במקרים של דחיסת חוט השדרה.

טיפול בקרינה ניתן ביחידת הקרינה בבית החולים. אופן מתן הטיפול משתנה, ותלוי בצרכים האישיים של כל מטופל. אם אתה זקוק רק לטיפול אחד או שניים, ״תכן שלא תידרש פגישה ארוכה כדי לתכנן את הטיפול, אך אם תזדקק למחזור טיפולים ארוך יותר, תצטרך לבוא לבית החולים לפני תחילת הטיפול כדי שאפשר יהיה לסמן את האזור המטופל ולקבוע את מינון הקרינה. טיפול בקרינה ניתן בדרך כלל במהלך ימי השבוע, מיום ראשון עד יום חמישי, ובסוף השבוע יש זמן למנוחה. לפני תחילת הטיפול הרופא יסביר לך בפירוט רב יותר במה הוא כרוך. הטיפול במיאלומה בעזרת קרינה גורם לעיתים לתופעות לוואי, כגון בחילות והקאות. אם אתה סובל מתופעות אלה, ניתן לטפל בהן בעזרת תרופות ולכן כדאי שתיידע את הרופא או האחות.

מידע נוסף בנוגע לטיפול בקרינה, תכנונו ותופעות הלוואי הכרוכות בו ניתן לקבל ללא תשלום ביטלמידע׳® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.


ניתוח

לעיתים יש צורך בניתוח לתיקון העצם הפגועה. הניתוח נעשה בהרדמה מלאה, והעצם הפגועה מקובעת עם יתד או פלטת מתכת. את החלק המתכתי לא ניתן להרגיש או לראות לאחר שהוא מותקן, אלא בצילום רנטגן.

ביום שלאחר הניתוח, תוכל לשוב ולהשתמש באיבר המנותח, בעדינות, בהדרכת פיזיותרפיסט. ״תכן שתזדקק גם לטיפול בקרינה לעצם השבורה או המחלשת, כדי להשמיד את תאי המיאלומה באותה עצם, ולסייע לה להחלים.


ורטברופלסטיה (Pecutaneous vertebroplasty)

ייתכן שניתן יהיה לתקן את שבר הדחיסה על ידי זריקת צמנט מיוחד לתוך החוליה. הזריקה מסייעת בייצוב העצם ובהקלת הכאב. הליך זה מבוצע רק בחלק מהמרכזים הרפואיים. זיהום או נזק לעצבי השדרה הם תופעות לוואי שאינן שכיחות, אך עלולות להופיע.


קיפופלסטיה הנעזרת בבלון (Balloon kyphoplasty)

שיטה נוספת בה נעשה שימוש במטרה לחזק את עצמות עמוד השדרה, להקל את הכאב ולאפשר לך להתנועע בקלות. בשיטה זו מחדר מכשיר דמוי בלון גמיש, הנקרא עצם דחוסה מתנפחת (inflatable bone tamp) לתוך החוליה, ולאט לאט מנפח אותה. ברגע שהעצם חוזרת לגודלה התקין, ניתן להזריק לה צמנט (כאמור למעלה). תופעות לוואי אפשריות דומות לוורטברופלסטיה. הרופא המטפל יסביר לך על שיטות אלו במידה והן יוכלו לסייע לך.

לחץ על עמוד השדרה

מיאלומה עלולה להתפתח בעצמות של עמוד השדרה. מצב זה עלול לגרום להיחלשות העצם ולהפעלת לחץ על עמוד השדרה. תופעה זו נקראת דחיסה של חוט השדרה, והיא גורמת לתסמינים כמו כאב, נימול וחולשה ברגליים. אם ייפגע החלק התחתון של עמוד השדרה, הדבר עלול לפגוע במתן שתן וצואה. אם אתה סובל מתסמינים אלה, חשוב מאוד לדווח על כך לרופא המטפל לקבלת טיפול מתאים כדי למנוע נזק כרוני.


עודף סידן בדם

כאשר תאי המיאלומה גורמים לעצמות להישבר, הסידן, החומר המסייע בבניית העצמות, משתחרר לתוך מחזור הדם. מצב זה נקרא היפרקלצמיה, והוא עלול לגרום לתסמינים כגון עייפות, בחילות, עצירות, צמא, עצבנות ובלבול. ברוב המקרים היפרקלצמיה מתגלה בבדיקת דם לפני הופעת תסמינים אלה. הטיפול במצב זה יכלול שתיית כמות רבה של נוזלים וקבלת עירוי נוזלים לווריד בזרוע. כתוצאה מכך, תכולת הנוזל בדם תגדל, והדבר יעודד את הכליות להוציא את הסידן מהדם ולהפריש אותו מחוץ לגוף עם השתן.


לרוב יירשמו לך תרופות ממשפחת הביספוספונטים, אשר מונעות את הרס העצם ויעילות במיוחד בהפחתה מהירה של רמות גבוהות של סידן. התרופות ניתנות דרך הווריד במשך מספר שעות, ומורידות את רמת הסידן במשך 3-2 ימים. אם רמת הסידן תעלה שוב ״תכן שתזדקק למנה נוספת.


עייפות

אנשים רבים חשים עייפות מוגברת עקב אנמיה או כתופעת לוואי של הטיפולים. חשוב שתנוח ככל שתזדקק. כאשר הרגשתך תשתפר, תוכל לעסוק בפעילות גופנית מתונה. מחקרים מוכיחים כי פעילות גופנית קלה עשויה לשפר את תהליך ההחלמה ולהעלות את רמת האנרגיה.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'התמודדות עם תשישות ועייפות בעקבות טיפולים במחלת הסרטן'. ניתן לקבל את החוברת ללא תשלום, בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995 או לעיין בה באתר האינטרנט של האגודה.


אנמיה וזיהומים

אנמיה היא תופעה נפוצה בקרב חולי מיאלומה, ויכולה לגרום לעייפות וקוצר נשימה. מיאלומה עלולה להפחית את מספר כדוריות הדם האדומות ועל כן לגרום לאנמיה. אנמיה יכולה להתפתח גם עקב הטיפולים השונים. ייתכן שתטופל באמצעות עירוי דם, או בתרופה בשם אריתרופויטין - Erythropoietin (אפרקס® -®Eprex)*.

*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.


בעיות בכליות

חלבוני המיאלומה עלולים למנוע מהכליות לסנן את תוצרי הפסולת מהדם באופן תקין. חשוב מאוד לשתות כמות רבה של נוזלים מדי יום. הנוזלים יעזרו לשטוף את הכליות ויאפשרו להן לעבוד ביעילות רבה יותר. אם הנזק שנגרם לכליות חמור, הן עלולות להפסיק לפעול. במקרה של אי ספיקת כליות, לא נוצר שתן ועודפי הנוזלים מתחילים להצטבר בגוף, ואז יש צורך בביצוע דיאליזה, המסננת באופן מלאכותי את הדם, בשיטות שונות.

לפני ביצוע בדיקות הדמיה עם חומר ניגוד חשוב שתציין שאתה סובל ממיאלומה. כליות של חולי מיאלומה רגישות במיוחד לחומר זה. גם בבחירת תרופות נגד כאבים יש לתת את הדעת ולהשתדל להימנע מתרופות הפוגעות בכליות.

צמיגיות יתר בדם (Hyperviscosity syndrome)

לעיתים נדירות, אם תאי המיאלומה גורמים לעלייה גבוהה בכמות הפאראפרוטאינים בדם, הדם עלול להיות צמיגי ועבה מהנורמה. תופעה זו עלולה לגרום לתסמינים שונים, כגון כאבי ראש, סחרחורות, בעיות בראייה ודימום בלתי תקין. כדי לטפל בבעיה זו ניתן לעבור הליך הנקרא חילופי פלסמה (plasmapheresis), בו מוציאים מהדם את כמויות הפאראפרוטאינים המיותרות.

קרישי דם

מיאלומה עלולה להגביר את הסיכון לקריש דם )טרומבוזיס(, וחלק מהטיפולים עלולים להגביר סיכון זה עוד יותר. קריש דם עלול לגרום לתסמינים כגון:

  • כאבים, אודם ונפיחות ברגל.
  • קוצר נשימה וכאבים בחזה.


חשוב לדווח לרופא שלך באופן מידי אם אתה חש באחת או יותר מהתופעות הנ"ל.

בעיות אכילה

מיאלומה והטיפולים במחלה יכולים לגרום לבחילות ואובדן תיאבון. תופעות אילו ניתנות לשליטה באמצעות תרופות. חשוב שתיידע את הרופא המטפל בך אם אתה חש בהן. במקרה של אובדן תיאבון, נסה לאכול כמויות קטנות של מזון בתדירות גבוהה: כגון חטיפים, אגוזים, פירות ופירות יבשים וכד'.

החוברת 'הטיפול התזונתי התומך' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע נוסף ועצות מועילות לתזונה נכונה בתקופת המחלה. ניתן לקבל את החוברת ללא תשלום בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לעיין בה באתר האינטרנט של האגודה.
ניתן להפנות שאלות ולהתייעץ בפורום 'תזונה לחולי סרטן ולמחלימים' שמנוהל על ידי תזונאית קלינית באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.
ניתן להיעזר גם בחוברת 'התמודדות עם בחילות והקאות'. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות ליטלמידע׳® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.


השפעה על העצבים בכפות הרגליים והידיים

מיאלומה והטיפולים השונים יכולים להשפיע על העצבים בקצות הידיים והרגליים, ולגרום לתחושת נימול ועקצוץ, תופעה הידועה בשם נוירופטיה היקפית. ייתכן שתתקשה לבצע פעילות שונות הקשורות למוטוריקה עדינה של אצבעות הידיים, כגון רכיסת כפתורים. חשוב שתיידע את הרופא המטפל אם אתה סובל מתופעה זו.


שיקום והחלמה

מיאלומה משפיעה על אנשים שונים בדרכים שונות. ״תכן שתגלה שאתה מסוגל לשוב במהרה לחיים רגילים לאחר הטיפול, אך אל תדאג אם בתחילה אינך מתפקד כבעבר. חזרה לשגרה היא תהליך ממושך, בין שהיית מאושפז ובין שנחת בביתך תקופה ארוכה.

בזמן שהותך בבית החולים, פיזיותרפיסט יציע לך לבצע תרגילים לחיזוק השרירים, שיחזירו לך את הביטחון בהליכה ויסייעו להתאוששותך. מרפאים בעיסוק יעזרו לך להתרגל מחדש לפעילויות השגרתיות בבית. הם יכולים לבקר אותך בביתך ולראות אם אתה זקוק לעזרה מיוחדת, כמו התקנת מעקה באמבטיה.


מעקב

לאחר סיום הטיפול, יהיה עליך לעבור בדיקות מעקב שגרתיות, כולל צילומי רנטגן תקופתיים. אם תתעורר בעיה כלשהי, או אם תבחין בתסמינים חדשים בין הביקורים, עליך לדווח על כך לרופא בהקדם האפשרי. במהלך הטיפול ייערכו לך בדיקות דם תקופתיות על מנת לעמוד על מצב בריאותך הכללי, ולעקוב אחר מספר התאים הבריאים והלא בריאים בדם.


מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול במיאלומה נפוצה נערכים כל הזמן, במטרה למצוא טיפול יעיל המציע מרפא לכל המטופלים. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, וזו הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות משתתפים בניסויים אלה כמה בתי חולים בארץ, ולעתים גם מטופלים ובתי חולים במדינות אחרות.

כדי שתתאפשר השוואה מדויקת בין הטיפולים, סוג הטיפול שיינתן לחולה נקבע באופן אקראי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא על ידי הרופא המטפל. מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עשוי להטות שלא במודע את תוצאות הניסוי. משום כך נדרשת הקצאה אקראית זו.


בניסוי קליני אקראי ומבוקר, מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי נעימות.


רופאים מעוניינים להשתתף בניסויים קליניים, או במחקרים קליניים - כפי שהם נקראים לעתים, משום שכל עוד טיפול חדש לא נבחן בדרך מדעית זו, הרופאים לא יכולים לדעת מהו הטיפול הטוב ביותר עבור החולים שבהם הם מטפלים.

לפני שניתן אישור לניסוי כלשהו, חייב הניסוי לקבל אישור מוועדת הלסינקי. הרופא שלך חייב לקבל ממך הסכמה מדעת לפני שישתף אותך בניסוי קליני כלשהו. הסכמה מדעת פירושה שהחולה יודע במה עוסק הניסוי, מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמן להשתתף בו ויודע בדיוק באיזה אופן יהיה מעורב בו.

גם לאחר שתסכים להשתתף בניסוי, תוכל עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשנה את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אליך. אם תבחר שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו, יינתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו.


חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. בהשתתפותך בניסוי תסייע גם לקדם את מדע הרפואה וכך תשפר גם את סיכוייהם של חולים אחרים בעתיד.

חוברת 'ניסויים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995
לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה באינטרנט. במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.


התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ״חודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.

להמשך


מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם

למידע על מערך המידע של האגודה למלחמה בסרטן

מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
פרופ' משה מיטלמן, מנהל המחלקה לרפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, יו"ר האיגוד הישראלי להמטולוגיה ולרפואת עירויים, על הערותיו והארותיו.
מאי 2018
התכנים המופיעים בחוברת זו נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה. 
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.