מיאלומה נפוצה

הדפס
| שתף

 מידע נוסף בנושא

פורום המטולוגיה
זכויות חולי סרטן
טיפול בחולה בבית

ינואר 2017 - התרופות Elotuzumab-Emplicity, Ixazomib-Ninlaro, Carfilzomib-Kyprolis, Daratumumab-Darzalex לטיפול במיאלומה הוכללו בסל הבריאות לשנת 2017.

 

מידע מעודכן על התרופות הנ"ל נמצא בשלבי הכנה ויועלה לאתר בהמשך.

תודתנו נתונה ל:

פרופ' משה מיטלמן, מומחה למיאלומה נפוצה, מנהל המח' הפנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, חבר ועדת העדכון בנושא המטואונקולוגיה של האגודה למלחמה בסרטן, על הערותיו והארותיו.


יולי 2013


מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על מיאלומה נפוצה. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.

כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן

Big-Bullet-SQR.gif מהו סרטן?

Big-Bullet-SQR.gif מח העצם
Big-Bullet-SQR.gif מהם תאי פלסמה?
Big-Bullet-SQR.gif מהי מיאלומה?
Big-Bullet-SQR.gif מה גורם למיאלומה?
Big-Bullet-SQR.gif מהם התסמינים?
Big-Bullet-SQR.gif כיצד מאובחנת מיאלומה?
Big-Bullet-SQR.gif בדיקות נוספות
Big-Bullet-SQR.gif הטיפול במיאלומה
Big-Bullet-SQR.gif מהם סוגי הטיפולים?
Big-Bullet-SQR.gif כימותרפיה
Big-Bullet-SQR.gif השתלת תאי גזע
Big-Bullet-SQR.gif תלידומיד
Big-Bullet-SQR.gif טיפול בסטרואידים
Big-Bullet-SQR.gif ביספוספונאטים
Big-Bullet-SQR.gif טיפול אחזקה

Big-Bullet-SQR.gif טיפול במיאלומה ששבה והופיעה לאחר טיפול ראשוני

Big-Bullet-SQR.gif טיפול בתסמיני המחלה
Big-Bullet-SQR.gif שיקום והחלמה
Big-Bullet-SQR.gif מעקב

Big-Bullet-SQR.gif מחקרים וניסויים קליניים

Big-Bullet-SQR.gif התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן 

  


 

מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בנין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. למרות שתאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר, על ידי חלוקה. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם מסיבה כלשהי התהליך יוצא משליטה, ממשיכים התאים להתחלק ללא צורך. כתוצאה מכך, נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

 bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


מח העצם (מוח עצם)

מיאלומה היא סרטן של תאי הפלסמה הנמצאים באופן תקין במח העצם. מח העצם הוא חומר ספוגי הממלא את העצמות ומייצר תאים הנקראים תאי גזע, מהם מתפתחים שלושה סוגים של תאי דם:

  • תאי דם אדומים, הנושאים חמצן לכל התאים בגוף;
  • תאי דם לבנים, החיוניים למלחמה בזיהומים;
  • טסיות, המסייעות בקרישת הדם ועוצרות בכך דימומים.

חזרה למעלה >>


מהם תאי פלסמה?

תאי פלסמה, מהווים חלק מתאי הדם הלבנים, הפועלים להגן על הגוף מפני זיהומים. תאים אלו מייצרים חלבונים מיוחדים הנקראים נוגדנים או אימונוגלובולינים. נוגדנים אלה נישאים במחזור הדם, מוכנים לתקוף כל וירוס או חיידק שיפלשו לגוף.

במקרה של זיהום, נוצרים יותר תאי פלסמה, המייצרים יותר נוגדנים שתוקפים את הגורם לזיהום.

חזרה למעלה >>


מהי מיאלומה?

מיאלומה, הנקראת גם מיאלומה מרובה או מיאלומטוזיס, היא סרטן של תאי הפלסמה. תאים סרטניים אלה נקראים תאי מיאלומה.

 

תאי דם נראים ופועלים בצורות שונות, אך הם מתקנים את עצמם ומתרבים באותו אופן. באופן תקין, תאי הדם מיוצרים בצורה מסודרת ומבוקרת, אך במיאלומה התהליך יוצא משליטה ותאי פלסמה לא תקינים ממשיכים להתחלק ללא בקרה, מתרבים ויוצרים תאי מיאלומה רבים. תאים אלה ממלאים את מח העצם ומפריעים לייצור התקין של תאי דם לבנים, תאי דם אדומים וטסיות.

 

תאי המיאלומה בדרך כלל מייצרים סוג אחד של נוגדן לא תקין בכמות גדולה. נוגדן זה נקרא פאראפרוטאין, חלבון M או חלבון פתולוגי. חלבון זה אינו יכול להילחם ביעילות בזיהומים ובדרך כלל מפחית את ייצור הנוגדנים התקינים.

 

תאי המיאלומה מסוגלים להתפשט במח העצם ולתוך המעטפת הקשיחה של העצמות בחלקים שונים של הגוף. יכולת התפשטות זו היא המקור למונח מיאלומה מרובה.

 

מיאלומה יכולה להפוך את העצם החיצונית לדקה מאוד ולגרום לכאבים בעצמות.

 

מיאלומה מופיעה באנשים בגיל העמידה ומעלה. בדרך כלל מיאלומה לא מופיעה לפני גיל 50 ונדיר מאוד למצוא אותה באנשים צעירים מגיל 40.

 

מיאלומה היא רק מחלה אחת מבין סוגים רבים של הפרעות בתאי הפלסמה. חלק מהמחלות עלולות להתפתח למיאלומה, אך דבר זה אינו וודאי. שתי המחלות השכיחות ביותר אשר נוטות להתפתח למיאלומה הן גאמופתיה מונוקלונלית בעלת משמעות לא ידועה (MGUS) ומיאלומה רדומה או זוחלת (Smoldering). אם אובחנה אצלך אחת המחלות הללו, תישאר תחת מעקב של בדיקות דם, אך לא תצטרך טיפול, אלא אם כן המחלה תתקדם.

 

לפעמים נמצאים תאי הפלסמה החריגים רק באתר ממוקם בגוף, בתוך עצם בדרך כלל. מחלה זו נקראת פלסמציטומה בודדת. הטיפול בה הוא באמצעות קרינה, והמעקב נעשה באמצעות בדיקות דם, למקרה שתתפתח מיאלומה בעתיד.

חזרה למעלה >>


מה גורם למיאלומה?

הגורם למיאלומה אינו ידוע. מחקרים לגילוי הסיבות האפשריות להתפרצות מחלה זו נמשכים כל הזמן.

חזרה למעלה >>


מהם התסמינים?

התופעה הראשונה המעידה ברוב המקרים על מיאלומה היא כאב גב, שמתפשט לפעמים לצלעות, לצוואר או לאגן. כל אחד מהתסמינים הבאים עשוי להופיע:

  • עייפות מוגברת וחוסר מרץ, בגלל מחסור בתאי דם אדומים בדם (אנמיה). הפאראפרוטאינים המיוצרים ע"י תאי המיאלומה עלולים לגרום לבעיות בכליות. הפרעה בתפקוד הכליות עלולה להגביר את העייפות ואת האנמיה;
  • אירועים חוזרים ונשנים של הצטננות, שיעול וזיהומים אחרים (במיוחד דלקות ריאות), בגלל חוסר בנוגדנים תקינים;
  • תאי המיאלומה עלולים לגרום להיחלשות של העצמות, וכתוצאה מכך לכאבי עצמות וגם לסיכון מוגבר לשברים בעצמות;
  • חוסר תיאבון, בחילה, עצירות, דיכאון וישנוניות נובעים מעודף סידן בדם (היפרקלצמיה). עודפי הסידן מגיעים מהעצמות הפגועות;
  • פציעות לא מוסברות ודימומים חריגים (דימום מהאף או מהחניכיים) נובעים מירידה במספר הטסיות בדם;
  • נוירופתיה (קושי בהנעת הגפיים או נימול) או תחושה של דקירות, חוסר תחושה, נימול או חולשה בכפות הרגליים או ברגליים. קושי במתן שתן או צואה. כל אחד מהתסמינים האלה יכול להעיד על כך שגידול המיאלומה לוחץ על חוט השדרה שלך.

בכל מקרה של הופעת הסימנים הנזכרים יש לפנות לרופא בהקדם. אולם, יש לזכור כי סימנים דומים עשויים להופיע גם במחלות אחרות שאינן ממאירות.

חזרה למעלה >>


כיצד מאובחנת מיאלומה?

בדרך כלל, רופא המשפחה ישוחח איתך, יבדוק אותך וישלח אותך לבדיקות וצילומי רנטגן בהתאם לצורך. במידת הצורך רופא המשפחה יפנה אותך להתייעצות וקבלת טיפול מרופא מומחה בבית החולים.

 

הרופא המומחה בבית החולים ישאל אותך על מצבך הבריאותי ועל בעיות רפואיות כלשהן שחווית בעבר ויערוך לך בדיקה גופנית.

 

דגימות דם ושתן תילקחנה ממך ותיבדקנה במטרה לעקוב אחר מצב בריאותך הכללית ואחר תפקוד הכליות שלך. בדיקות אלו גם יסייעו בגילוי נוכחות של פאראפרוטאינים (חלבונים בלתי תקינים המיוצרים על ידי תאי מיאלומה) בדם ובשתן.

 

אם בדיקת הדם תגלה נוכחות של פאראפרוטאין, הרופא ירצה לקחת דגימה ממח העצם ולערוך בדיקות נוספות כדי שיוכל לתכנן את הטיפול הטוב והמתאים ביותר עבורך.

 

דגימת מח עצם

לצורך עריכת בדיקה זו נלקחת דגימה קטנה של מח עצם מהחלק האחורי של עצם האגן או מעצם החזה, והיא נבחנת תחת מיקרוסקופ כדי לראות נוכחות של תאי מיאלומה.

 

דגימת מח העצם נעשית תחת הרדמה מקומית. לאחר הרדמה מקומית תוחדר בעדינות מחט דרך העור אל תוך העצם, ובעזרת מזרק תישאב דגימה ממח העצם. לעיתים יש צורך במעט יותר רקמה ממח עצם (ביופסית מחט דקה), ואז הבדיקה תימשך מספר דקות נוספות.

 

את הבדיקה ניתן לבצע במסגרת אשפוז רגיל או אשפוז יום, והיא נמשכת כ- 15 דקות בלבד. במהלכה יתכן ותחוש אי נוחות, אולם היא תימשך זמן קצר. בחלק מבתי החולים נותנים תרופת הרגעה שמשפיעה לזמן קצר, ומאפשרת לישון בזמן ביצוע הביופסיה.

יתכן שתרגיש כאב אחרי הבדיקה ותסבול מחוסר נוחות למשך מספר ימים. ניתן להקל על הכאב בעזרת משככי כאבים רגילים.

 

ציטוגנטיקה

בתוך הגרעין של כל תא בגוף האדם ישנם כרומוזומים, המכילים שרשראות של חומר תורשתי (DNA) המסודר בצורת גנים. הגנים שולטים על כל פעילויות התא. אצל חולי מיאלומה ייתכנו שינויים במבני הכרומוזומים בתאי המיאלומה אך לא בתאים התקינים בגוף. בדיקות הדם ומוח העצם לרוב יכללו גם ניתוח גנטי בכדי לעקוב אחר שינויים כלשהם בכרומוזומים. בדיקות אלו, הנקראות בדיקות ציטוגנטיות, יוכלו לסייע בהחלטה על הטיפול המתאים ביותר עבורך ולנבא את יעילות הטיפול על מחלתך ועד כמה טוב יגיבו תאי המיאלומה לטיפול.

 

צילומי רנטגן

צילומי רנטגן נעשים כדי לבדוק האם תאי המיאלומה גרמו נזק לעצמות ולעמוד השדרה. בדרך כלל מצולמים הגולגולת, עמוד השדרה, בית החזה, הצלעות, האגן, הזרועות והרגליים. הטכנאי יחפש עדות לנזק בעצמות, בעיקר פגיעה המכונה "נגע ליטי".

 

בדיקות דם ושתן

אם הבדיקות יראו כי הנך חולה במיאלומה, הרופא יערוך לך בדיקות דם שגרתיות בכדי לעקוב אחר רמת הפאראפרוטאין בדם בכדי לעקוב אחר אנמיה (חוסר כדוריות דם אדומות) או היפרקלצמיה (עודף סידן בדם) ובכדי לוודא שהכליות שלך מתפקדות כראוי. 

דגימות שתן יילקחו בכדי לבדוק רמת פאראפרוטאין מסוים הנקרא חלבון בנס-ג'ונס. יתכן שתתבקש לקחת עמך מיכל לביתך, ולאסוף לתוכו שתן במשך 24 שעות.

חזרה למעלה >>


בדיקות נוספות

ייתכן ויציעו לך לעבור בדיקות נוספות אשר יוכלו להעניק מידע נוסף על מצב העצמות ואיברי גוף נוספים.

 

המתנה לתוצאות

בדרך כלל יחלפו מספר ימים עד לקבלת התשובות הסופיות לכל הבדיקות שערכת. זמן ההמתנה יהיה וודאי מתוח ומלא חששות. תוכל להסתייע בחבר קרוב או בבני המשפחה בכדי לחלוק עימם את תחושותיך.

תוכל גם להיעזר במוקדי המידע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן העומדים לרשותך בשיחת חינם: 'טלמידע' - 1-800-599-995 ו'טלתמיכה' - 1-800-200-444 או להמשיך לגלוש באתר.

חזרה למעלה >>


הטיפול במיאלומה

ברגע שהרופאים יידעו במדוייק את שלב מחלתך, הם יוכלו לתכנן עבורך את הטיפול המדויק והמתאים ביותר למצבך.

 

מתי ניתן הטיפול?

הטיפול הניתן יכול להיות יעיל ביותר בשליטה על תסמיני המחלה ובעצירת התפתחותה. המחלה עשויה להתפתח באופן איטי כך שייתכן וחלק מחולי מיאלומה שאינם חווים כל תסמינים לא יזדקקו לטיפולים כלשהם, אלא יערכו מעקב הכולל בדיקות דם ושתן אצל הרופא המטפל בהם. מעקב זה נקרא "מעקב פעיל". טיפול במחלה יחל במידה וחלה החמרה במצב או שהחלו להופיע תסמינים.

 

מדוע ניתן טיפול?

טיפול יכול להינתן במצבים הבאים:

  • במטרה לשלוט על המחלה ולגרום לה לנסיגה (הגדרה זו מתייחסת למצב בו הטיפול הצליח לסלק את כל תאי המיאלומה ואין עדות להימצאותם בדם או במח העצם, ומח העצם התחדש ונמצא תקין).
  • כטיפול אחזקה, במצב בו המחלה נמצאת בשליטה או כדי להאריך את מצב ההפוגה (רמיסיה, remission)
  • אם המחלה שבה ומופיעה (הישנות, רילפס, relaps) בכדי לשלוט על התסמינים ועל בעיות הנגרמות בשל המחלה.

הטיפול כולל שני מרכיבים:

  1. טיפול כנגד מיאלומה
  2. טיפול תומך (הקלה ושליטה על תסמיני המחלה).

 חזרה למעלה >>


 

מהם סוגי הטיפולים?

כימותרפיה, בדרך כלל בשילוב עם סטרואידים, היא הטיפול המסורתי במיאלומה. במספר מחקרים נעשה שימוש בכימותרפיה בשילוב תרופות אחרות, כגון תלידומיד.

 

לחלק מהמטופלים תוכל להועיל כימותרפיה במינון גבוה. במקרה זה מוציאים את תאי הגזע מהדם קודם למתן כימותרפיה ומחזירים אותם באמצעות עירוי לאחר מכן. הטיפול נקרא כימותרפיה במינון גבוה בתמיכת תאי גזע. הוא יכול לאפשר לחולה מיאלומה להישאר בהפוגה מהמחלה, אך נחשב טיפול אגרסיבי מאוד ואינו מתאים לכל מטופל.

 

לעיתים קרובות, מציעים הרופאים לחולה מספר אפשרויות טיפוליות והחולים מתקשים לבחור מהי האפשרות הטיפולית המתאימה להם ביותר. אם אתה מתבקש לבחור את הטיפול המתאים לך ביותר, וודא כי יש בידך את המידע המלא בנוגע לכל אפשרויות הטיפול המוצעות לך, ועל כל תופעות הלוואי הצפויות מהן, כך שתוכל לבחור באפשרות המתאימה לך ביותר.

 

זכור לשאול את כל השאלות במידה ומשהו אינו ברור לך. אל תהסס לפנות לצוות הרפואי בשאלות לגבי הטיפול בך. הכנה מראש של רשימת שאלות המופנית לרופא עשויה להועיל, וכך גם הצטרפותו של חבר או בן משפחה לפגישה.

 

חלק מהמטופלים רוצים לשמוע חוות דעת רפואית נוספת לפני שיחליטו מהו הטיפול שיעדיפו לקבל. אם תרגיש שהדבר עשוי להועיל לך, תוכל לפנות לייעוץ אצל מומחה נוסף.

 

מתן הסכמה מדעת

בטרם יינתן לך טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך את מטרותיו ותתבקש לחתום על טופס בו הנך מעניק את הסכמתך לצוות בית החולים להעניק לך את הטיפול. לא יינתן לך כל טיפול רפואי מבלי שהסכמת לכך. בטרם חתימתך על הטופס עליך לקבל את כל המידע בנוגע לסוג הטיפול, ליתרונותיו וחסרונותיו, על הסיכונים ותופעות הלוואי הכרוכים בטיפול אותו אתה עומד לקבל ומידע על כל טיפול אחר היכול להתאים לך.

 

יתרונות וחסרונות הטיפול

חולים רבים חוששים לקבל טיפול למחלתם, בעיקר בשל תופעות הלוואי הצפויות. למרות שלחלק מהטיפולים אכן נלוות תופעות לוואי שונות, רובן ניתנות לטיפול ביעילות על ידי תרופות. טיפולים יכולים להינתן מסיבות שונות המשתנות ממקרה למקרה. מיאלומה ניתנת לריפוי מלא רק לעיתים רחוקות, ולרוב, הטיפול ניתן במטרה לשלוט על התפתחות המחלה, להפחית את התסמינים ולשפר את איכות החיים עד כמה שניתן.

 

ההחלטה לקבל את הטיפול בנסיבות אלו אינה קלה ועליך להתייעץ עם הרופא שלך בנושא. אם תבחר שלא לקבל את הטיפול, תוכל עדיין לקבל טיפול כדי לשלוט על תסמיני המחלה, טיפול הנקרא "טיפול ביתי" או "תומך". חשוב מאד לדווח על החלטה זו לרופא או לאחות בכדי שיוכלו לתעד זאת בתיקך הרפואי. אינך חייב להסביר את החלטתך, אולם כדאי לשתף את הצוות הרפואי בחששותיך בכדי שיוכלו לסייע לך.

חזרה למעלה >>


 

כימותרפיה

בכימותרפיה נעשה שימוש בתרופות נגד סרטן (ציטוטוקסיות) להשמדת התאים הממאירים ולעצירת התרבותם. התרופות נישאות במחזור הדם ומגיעות לתאים הממאירים בכל איזורי ואיברי הגוף.

 

תרופה כימותרפית אחת, או יותר, ניתנת כל 3 עד 4 שבועות במשך מספר ימים, ולאחריה תקופת מנוחה. במהלך המנוחה תבצע בדיקת דם תקופתית שתעקוב אחר השפעת התרופות, ותקבע את מינונן.

 

כימותרפיה ניתנת במסגרת אשפוז יום, אך לעיתים תצטרך להישאר מספר ימים בבית החולים.

 

חלק מהתרופות לטיפול במיאלומה ניתנות בבליעה ואחרות בעירוי לוריד. התרופות השכיחות בהן נעשה שימוש בטיפול במיאלומה נקראות מלפאלאן וציקלופוספאמיד. הן בדרך כלל ניתנות כגלולות לבליעה, אך לעיתים גם בעירוי לוריד, בדרך כלל יחד עם סטרואיד (פרדניזולון). כשהן ניתנות כגלולות לבליעה ישנן פחות תופעות לוואי. טיפול זה מתאים יותר לחולים שאינם מסוגלים לקבל טיפול בעוצמה גבוהה יותר.

 

לחלק מהחולים יציעו שילוב של תרופות כימיות בעירוי לוריד במשך מספר ימים, יחד עם סטרואידים. השילובים הנפוצים הם VAD (ויניקריסטין, דוקסורוביצין, והסטרואיד דקסמתזון) ו-C-VAMP (ציקלופוספאמיד, ויניקריסטין, דוקסורוביצין והסטרואיד מתילפרדניזולון).

 

לטיפולים אלו צפויות תופעות לוואי רבות יותר מהגלולות לבליעה והם גורמים לנשירת שיער. בשל כך, טיפולים אלו ניתנים בדרך כלל לחולים צעירים יותר, המסוגלים להתמודד עימם.

 

שילוב טיפולי חדש יותר למיאלומה הניתן בגלולות לבליעה הוא CTD, שילוב התרופות הכימיות ציקלופוספאמיד, תלידומיד והסטרואיד דקסמתזון. ייתכן והטיפול הזה גם יוצע לך במסגרת מחקר קליני.

 

בשנים האחרונות הוכנסו לשימוש תכשירים יעילים כנגד מיאלומה, בכללם תלידומיד (רבלימיד), לנלידומיד (וולקייד) ובורטזומיב - כולם כלולים בסל הבריאות. פירוט נוסף על התרופות מופיע בהמשך.

 

צנתר מרכזי

כדי למנוע את הצורך בזריקות חוזרות, ניתן להחדיר צינורית פלסטיק, הקרויה צנתר מרכזי, לתוך וריד בבית החזה. הצנתרים המרכזיים הנפוצים נקראים היקמן ופיק ליין. העירוי מוחדר תחת הרדמה כללית או מקומית, בתהליך שאינו מלווה בכאבים, למעט כתף נוקשה למספר ימים. לאחר החדרת העירוי, תופרים או מדביקים אותו לבית החזה או הזרוע כדי למנוע ממנו להישלף מחוץ לוריד.

 

ניתן להשאיר את הצנתר בוריד למשך מספר חודשים. התרופות ניתנות דרך העירוי ישירות למחזור הדם. מהצנתר ניתן לקחת בדיקות דם וגם לתת דרכו עירוי דם.

 

סוג אחר של צנתר נקרא פורט-א-קאט. צנתר זה מאפשר להניח את פתח העירוי מתחת לעור ובכך להפחית את הסיכון לזיהום, אך כל זריקה או טיפול מחייבים דקירה. האחות תיתן לך הנחיות לטיפול ולמניעת סתימות או זיהומים. 

החדרת צנתר מרכזי

משך הטיפול תלוי בהיקף המחלה ובמידת התגובה לתרופות. בממוצע, אצל שניים מתוך כל שלושה מטופלים מתרחשת נסיגה של המחלה לאחר המחזור הטיפולי הראשון. 

מומלץ להיעזר בחוברות האגודה למלחמה בסרטן "כימותרפיה" ו"צנתרים מרכזיים" העוסקות בנושאים אלו בהרחבה. לקבלת החוברות ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בשיחת חינם לטל.1-800-599-995.

תופעות לוואי

כל חולה מגיב אחרת לטיפול הניתן לו. לא כל התרופות גורמות לתופעות לוואי וחלק מהחולים עשויים לחוות מעט מאד תופעות לוואי. הרופא המטפל בך יאמר לך אלו תופעות לוואי צפויות במקרה שלך.

 

נטילת כימותרפיה בטבליות כרוכה בדרך כלל במעט מאוד תופעות לוואי לעומת הטיפול בכימותרפיה דרך הוריד, אז תופעות הלוואי בדרך כלל רבות יותר.

 

עמידות נמוכה לזיהומים
כימותרפיה מפחיתה את ייצור תאי הדם הלבנים (המגינים על הגוף מפני זיהומים) במוח העצם ובכך גורמות לחולה להיות חשוף יותר לזיהומים. מצב זה מתרחש לאחר מתן הטיפול עד 10 - 14 יום לאחר קבלת הכימותרפיה. לאחר מכן, מספר תאי הדם תעלה בהדרגה ותחזור לרמה התקינה בדרך כלל עד מחזור הטיפול הבא.

 

יש ליצור קשר מיידי עם הרופא המטפל כאשר חום גופך עולה או אם אינך חש בטוב (גם אם חום הגוף תקין).  

פציעות ודימומים
כימותרפיה עלולה להפחית גם את ייצור טסיות הדם המסייעות בקרישת הדם. יש לדווח לרופא במקרה ומופיעים פציעות או דימומים ללא סיבה, כגון דימום מהאף או מהחניכיים, נקודות אדומות או פריחה בעור.

 

עייפות
עייפות היא השפעה שכיחה מאוד של הכימותרפיה, אשר עשויה להיות קשורה לאנמיה, אך יכולה לנבוע ישירות מהכימותרפיה, גם אם ספירת הדם שלך תקינה. אתה עלול לחוש עייפות במיוחד בין מחזורי טיפול, בזמן שהותך בבית, גם למשך מספר חודשים לאחר סיום הטיפול.

חוברת "תשישות ועייפות אצל חולי סרטן" של האגודה למלחמה בסרטן כוללת עצות מועילות להתמודדות עם תופעות אלה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-99.

בחילות והקאות
חלק מהתרופות המשמשות לטיפול במיאלומה עלולות לגרום לתחושה קלה של בחילות ואף להקאות. קיימות כיום תרופות יעילות מאוד, שמטרתן למנוע או להפחית באופן משמעותי את הבחילות וההקאות. במידה ומופיעה בחילה, היא עשויה להתרחש מספר שעות לאחר הטיפול ולהימשך עד יום אחד לאחר מכן. במידה והבחילות נמשכות או שהתרופות נגדן אינן עוזרות לך - דווח לרופא.

 

אנמיה (מספר נמוך של תאי דם אדומים)
לעיתים בזמן כימותרפיה מופיעה אנמיה הגורמת לתחושת עייפות וקוצר נשימה.

 

רגישות בפה
חלק מהתרופות הכימותרפיות עלולות לגרום לרגישות, לכאבים ולכיבים קטנים בפה. חשוב מאוד לבצע שטיפות שגרתיות של הפה. האחות תדריך אותך כיצד לבצע נכון שטיפות אלה. אם תרגיש במהלך הטיפול חוסר תיאבון, תוכל לנסות להחליף חלק מהארוחות במשקאות מזינים או מזון רך.

בחוברת 'הטיפול התזונתי התומך בחולה הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עצות שימושיות והצעות להתמודדות עם נושא התזונה לפני, תוך כדי ולאחר קבלת טיפולים במחלה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע' של האגודה בטל.1-800-599-995.

נשירת שיער
נשירת שיער היא תופעת לוואי נפוצה נוספת של הכימותרפיה, בעיקר של כימותרפיה הניתנת ישירות לוריד. חלק מהאנשים מתמודדים עם הנשירה על ידי חבישת פיאה, כובעים או צעיפים. אם שיערך ינשור, הוא צפוי לצמוח שוב כ- 3 חודשים לאחר סיום הטיפול.

חוברת "התמודדות עם נשירת שיער" של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת בנושא זה בהרחבה ומכילה מידע ודרכי התמודדות עם נשירת שיער. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

 
חזרה למעלה >> 

השתלת תאי גזע

אם המחלה נסוגה לאחר מתן הכימותרפיה הראשונית, מטופלים שמצבם הבריאותי טוב יכולים להתחיל לקבל כימותרפיה במינון גבוה כדי להשמיד את תאי המיאלומה שנותרו בגופם.

 

כימותרפיה במינון גבוה משמידה את תאי המיאלומה, אך גם פוגעת במח העצם. לכן, לרוב נילווית לטיפול השתלת תאי גזע. במקרה של השתלה עצמית (השתלה אוטולוגית) מוציאים מהגוף את תאי הגזע לפני הטיפול, מאחסנים אותם במהלכו, ומחזירים לגוף לאחר מכן. בעבר הוציאו את תאי הגזע ממח העצם. כיום, אוספים אותם ישירות מהדם, בהליך פשוט יותר שאינו מחייב הרדמה מלאה.

 

כיוון שטיפול זה אגרסיבי, הוא ניתן בדרך כלל לאנשים מתחת לגיל 70-65, על אף שהגורם המכריע בהחלטה הוא המצב הבריאותי של המטופל ולא גילו.

 

טיפול אפשרי נוסף המוצע כיום הוא השתלת תאי גזע מתורם (השתלה אלוגנאית). מטופלים שטרם מלאו להם 55 ונמצא להם תורם מתאים בבדיקת התאמת רקמות, אח או אחות בדרך כלל, יכולים לקבל טיפול זה.

 

להשתלה מתורם מתאים שאינו קרוב משפחה (MUD) ישנן תופעות לוואי רבות יותר מאשר שימוש בתורם קרוב משפחה. בהשתלות מסוג זה נעשה שימוש לעיתים נדירות כחלק מטיפול במיאלומה.

 

כיום נערכים מחקרים נוספים העוסקים בטיפולים העושים שימוש בתאי גזע, כגון "מיני השתלות" (הכרוכות בכימותרפיה במינון נמוך), "השתלות עוקבות" (בהן ניתנות שתי השתלות, אחת לאחר השנייה. שיטות אלו עדיין נבדקות ולא ידועה יעילותן.

 

תופעות לוואי לטיפול משולב עם תאי גזע

אם תקבל טיפול הכרוך בכימותרפיה במינונים גבוהים בתמיכת תאי גזע (או מוח עצם), תופעות הלוואי של הטיפול צפויות להיות חמורות יותר ותצטרך להישאר בבית החולים כארבעה שבועות. הסיבה לכך היא שהטיפול יוריד את מספר תאי הדם הלבנים והטסיות לרמות נמוכות מאוד למשך מספר שבועות. בתקופה זו אנשים זקוקים לעיתים קרובות לאנטיביוטיקה כדי להתגונן מפני זיהומים, ולעירויי דם וטסיות בכדי למנוע דימומים.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בנושא השתלת מח עצם הכוללת מידע מפורט יותר בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995.

חזרה למעלה >> 


תלידומיד

תלידומיד הינה תרופה שהוכחה כיעילה בטיפול במיאלומה. היא ניתנת כטיפול במיאלומה ששבה והופיעה לאחר טיפול ראשוני (הישנות מחלה). מחקרים קליניים בודקים את יעילותה כ"טיפול תחזוקה" לחולי מיאלומה, בעיקר לאחר שניתן להם טיפול במינון גבוה, וכן כטיפול ראשוני בשילוב עם כימותרפיה.

ההשערה היא כי תלידומיד מסוגלת למנוע מתאים סרטניים לפתח כלי דם חדשים ולקבל אספקת חמצן וחומרי הזנה, ובכך לעצור את התפשטות המחלה ולצמצם את היקף הגידול הסרטני. תלידומיד ניתנת כגלולה לבליעה מדי יום, בדרך כלל בערב.

 

תופעות לוואי של תלידומיד

עצירות, נמנום, עלייה בסיכון לפתח קרישי דם בורידי הרגליים (DVT), פגיעה בעצבים מסויימים העלולה לגרום לתחושת דגדוג בגפיים (תופעה הנקראת נוירופתיה פריפריאלית). ייתכן ויינתנו לך תרופות לדילול דם בגלל העלייה בסיכון להיווצרות קרישי דם.

נוירופתיה פריפריאלית הינה תופעת לוואי שכיחה של תלידומיד המתבטאת בדרך כלל בתחושת דגדוג או נימול (תחושה שהאזור "רדום") ברגליים ובידיים. חשוב לדווח לרופא אם הנך חווה תסמינים כלשהם בכדי שניתן יהיה לווסת את מינון התלידומיד ומשך הטיפול. חולים שקיבלו בעבר כימותרפיה וסבלו מהתופעה נמצאים בסיכון גבוה יותר לחוות אותה שוב.

תלידומיד עלולה לגרום למומים בעובר ולכן אינה ניתנת לנשים בהריון ומצריכה הקפדה על שימוש באמצעי מניעה בזמן קיום יחסי מין במהלך הטיפול בה.

לעיתים, חומרת תופעות הלוואי עולות על התועלת מהשימוש בה. במקרה כזה יופסק השימוש בה או יופחת המינון הניתן לחולה. 

חזרה למעלה >>


טיפול בסטרואידים

סטרואידים הן תרופות נפוצות בטיפול במיאלומה הניתנות בנפרד או בשילוב עם כימותרפיה, בדרך כלל כגלולות לבליעה.

 

תופעות הלוואי של סטרואידים עלולות לכלול תחושת עצבנות, תאבון מוגבר, מרץ רב, צרבת, בעיות עיכול וקשיי שינה.

 

אם תקבל סטרואידים לתקופה ממושכת, יתכן שתבחין בתופעות לוואי זמניות נוספות, בהן אגירת נוזלים בגוף, לחץ דם גבוה, ועלייה בסיכון לזיהומים. יתכן גם שתופיע עלייה ברמת הסוכר בדם. במקרה כזה, תקבל מהרופא המטפל מרשם לתרופות או זריקות ללקיחה מדי יום בכדי להחזיר את רמת הסוכר בדם לרמה התקינה. יתכן שתצטרך לבצע בדיקה יומית פשוטה של רמת הסוכר בשתן. האחות תדריך אותך כיצד לבצע בדיקה זו.

 

חולי מיאלומה אינם נוטלים בדרך כלל סטרואידים לתקופה ממושכת. במקרה שכן - תיתכן עליה במשקל, שתורגש בעיקר בפנים, במותניים ובכתפיים.

קשה להתמודד עם תופעות אלה, אך חשוב לזכור שהן זמניות וצפויות להיעלם כאשר מינון הסטרואידים יופחת.

חזרה למעלה >>


 

ביספוספונאטים

תרופות אלו ניתנות במטרה להפחית את תסמיני המחלה. הן מסייעות בהפחתת רמות הסידן הגבוהות בדם ובחיזוק עצמות חלשות. ביספוספונאטים ניתנים גם לחולים שמחלתם נמצאת בהפוגה מאחר והם הוכחו כמסייעים בדחיית פגיעה בעצמות ובמניעת כאבי עצמות, רמת סידן גבוהה בדם ושברים.

 

מחקרים הראו כי ביספוספונאטים מסייעים בטיפול במיאלומה. מחקרים נוספים נעשים בכדי לבדוק השערה זו.

 

ביספוספונאטים ניתנים בשתי דרכים: בגלולות לבליעה או בעירוי לווריד פעם בחודש, במשך 15 דק' עד ארבע שעות, בהתאם לסוג התרופה בה נעשה שימוש.

 

תופעות הלוואי לטיפול זה בדרך כלל קלות וכוללות בעיות עיכול ובחילה. תופעה נדירה מאד של ביספוספונאטים היא נמק בעצם הלסת. תופעה הגורמת לפגיעה והרס עצם הלסת. תופעה זו מתרחשת בעיקר אם קודם, או במהלך נטילת ביספוספונאטים, החולה עבר טיפולי שיניים. חשוב לדווח לרופא השיניים שהנך נוטל ביספוספונאטים ולהתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לשמירה על היגיינת הפה ומצב השיניים.

חזרה למעלה >>


 

טיפול אחזקה

בטיפול אחזקה נעשה שימוש בכדי לשמור שחולי מיאלומה שמחלתם נמצאת בהפוגה יישארו במצב זה למשך זמן רב ככל הניתן. התרופות בהן יעשה שימוש בטיפול מסוג זה הם אינטרפרון, סטרואידים ותלידומיד. נעשים מחקרים נוספים בכדי למצוא תרופות נוספות היכולות לסייע לחולים במצב זה. יכולתן של תרופות חדשות כגון בורטזומיב (וולקייד) ולנלידומיד (רבלימיד) לשמור על חולי מיאלומה להישאר במצב הפוגה נבדקת אף היא. (מידע נוסף על תרופות אלו בהמשך).

 

אינטרפרון (interferon)

אינטרפרון הוא חומר המיוצר בדרך כלל על ידי הגוף בזמן זיהום נגיפי, כמו שפעת. הוא ניתן כטיפול בסרטן במטרה לעודד את המערכת החיסונית לתקוף את תאי המיאלומה. באינטרפרון נעשה שימוש כטיפול אחזקה, הניתו במטרה לשמור על המחלה במצב הפוגה לאחר כימותרפיה. אינטרפרון יכול לסייע בטיפול במחלה, אך לעיתים התועלת הטמונה בו אינה מצדיקה את תופעות הלוואי הכרוכות בו.

 

אינטרפרון ניתן שלוש פעמים בשבוע או מדי יום בזריקה קטנה מתחת לעור, באמצעות מחט עדינה מאוד. הזריקות גורמות לאי נוחות קלה. הצוות המטפל ידריך אותך כיצד להזריק את התרופה לעצמך.

 

בשבוע - שבועיים הראשונים של הטיפול, אינטרפרון עלול לגרום לתופעות דומות לשפעת, במיוחד צמרמורות, חום, כאבי ראש, כאבי גב, מפרקים ושרירים. הרופא ימליץ לך ליטול אקמול כחצי שעה לפני קבלת הזריקה כדי למנוע תופעות אלו. תופעות הלוואי נעלמות בדרך כלל בתוך מספר שבועות מתחילת הטיפול, אך אצל חלק מהאנשים הן נמשכות. אינטרפרון עלול לגרום גם לעייפות.

 

חשוב לציין שכיום כמעט ולא נעשה שימוש באינטרפרון בחולי מיאלומה.

לאגודה למלחמה בסרטן מאגר דפי מידע מפורטים אודות כל התרופות בהן נעשה שימוש בטיפול בחולי מיאלומה. לקבלת מידע נוסף ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995 או באתר.

חזרה למעלה >>


טיפול במיאלומה ששבה והופיעה לאחר טיפול ראשוני (הישנות מחלה)

במידה ומחלתך שבה והופיעה, ייתכן שתקבל שוב את הטיפול הראשוני שקיבלת במטרה לשלוט על התקדמות המחלה, זאת בהתאם לסוג הטיפול שקיבלת ומשך הזמן בו מחלתך היתה בהפוגה. במידה ואינך יכול לקבל את אותו הטיפול, ישנן אפשרויות טיפול אחרות. הרופא ישוחח איתך עליהן.

אפשרויות הטיפול במצב של הישנות המחלה הינן: כימותרפיה, טיפול במינון גבוה בתמיכת תאי גזע, תלידומיד, בורטזומיב (וולקייד) וסטרואידים.

 

בורטזומיב (וולקייד)

בורטזומיב הינה סוג חדש של תרופה נוגדת סרטן הנקראת מעכבת פרוטאזום (proteasome). היא ניתנת לחולים שטופלו בעבר עם כימותרפיה אך מחלתם שבה והופיעה או ממשיכה להתפתח למרות הטיפול, או שעברו השתלת מוח עצם או שאינם מתאימים לכך.

 

פרוטאוזוומים הינם קבוצה של אינזימים המצויים בכל תאי הגוף, בעלי תפקיד חשוב בתפקוד והתפתחות התאים. על ידי הפרעה לתפקודם, בורטזומיב יכולה לגרום למות התאים הסרטניים ולעצירת התקדמות המחלה.

 

בורטזומיב ניתנת בעירוי לווריד. בדרך כלל בארבע מנות במשך שלושה שבועות, לעיתים בשילוב עם סטרואידים.

 

תופעות הלוואי של בורטזומיב כוללות עייפות, בחילות והקאות, חוסר תחושה או דגדוג בידיים וברגליים (נוירופתיה פריפריאלית) ונטייה להיפצע או לדמם ביתר קלות (כתוצאה ממספר טסיות דם נמוך).

התרופה כלולה בסל הבריאות ותינתן לחולי מיאלומה נפוצה בתנאים מסויימים. היות והכללה נתונה לשינויים, מומלץ להתעדכן בנושא זה במרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן: טל. 03-5721608 או info@cancer.org.il

לנלידומיד (רבלימיד)

תרופות הפועלות על מערכת החיסון (IMiDs) ודומות בשיטתן לתלידומיד נמצאות בפיתוח. התרופה לנלידומיד (רבלימיד) הוכיחה כי ביכולתה להשפיע על תאי מיאלומה.

לנלידומיד היא גלולה לבליעה פעם ביום במשך שלושה שבועות לסירוגין, כאשר שבוע אחד מוקדש למנוחה.

 

התרופה כלולה בסל הבריאות וניתנת לחולי מיאלומה שמחלתם עמידה או נשנית לאחר לפחות שני קווי טיפול שכללו בורטוזומיב ותלידומיד. הטיפול בתכשיר ייפסק בחולה שמחלתו התקדמה לאחר שני מחזורי טיפול מלאים או ארבעה מחזורי טיפול חלקיים, או אם הופיעו תופעות לוואי קשות לטיפול.

 

תופעות הלוואי העיקריות של הלנלידומיד הן עלייה בסיכון לזיהום (בשל הפחתה במספר תאי הדם הלבנים), אנמיה, נטייה להיפצע או לדמם בקלות (בשל הפחתה במספר טסיות הדם), ולעיתים נדירות יותר עצירות, פריחה וישנוניות. במידה והתרופה ניתנת בשילוב עם הסטרואיד דקסמתזון, קיים סיכון גדול יותר להופעת קרישי דם ברגליים, בה ניתן לטפל באמצעות תכשירים לדילול הדם.

חזרה למעלה >>


טיפול בתסמיני המחלה

ישנן כמה דרכים להקל על תסמיני המחלה, לכן חשוב לדווח לרופא המטפל בך על כל תופעה שהינך חווה בכדי שיוכל להקל עליך.

 

טיפול בקרינה

בטיפול בקרינה נעשה שימוש בקרני רנטגן בעלות עוצמה גבוהה ההורסות את התאים הסרטניים תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים הבריאים.

טיפול בקרינה ניתן ביחידת הקרינה בבית החולים. אופן מתן הטיפול משתנה, ותלוי בצרכים האישיים של כל מטופל. אם אתה זקוק רק לטיפול אחד או שניים, יתכן שלא תידרש פגישה ארוכה כדי לתכנן את הטיפול, בעוד שאם אתה זקוק למחזור טיפולים ארוך יותר, תצטרך לבוא לבית החולים לפני תחילת הטיפול כדי שאפשר יהיה לקבוע מהו האזור המטופל ואת מינון הקרינה.

 

מחזור טיפולי ניתן בדרך כלל במשך השבוע, מיום ראשון עד יום חמישי, ובסוף השבוע יש זמן למנוחה. לפני תחילת הטיפול הרופא יסביר לך בפירוט רב יותר במה הוא כרוך.

הטיפול במיאלומה בעזרת קרינה גורם לעיתים לתופעות לוואי, כגון בחילות והקאות. אם תופעות אלה מופיעות אצלך, ניתן לטפל בהן בקלות, ולכן כדאי שתיידע את הרופא או האחות.

 

כל תופעות הלוואי אמורות להיעלם לאחר סיום המחזור הטיפולי, אך אם הן נמשכות - עליך להודיע לרופא שלך.

 

מכיוון שהטיפול בקרינה מעייף מאוד, כדאי שתנוח כמה שיותר, במיוחד אם אתה צריך לנסוע מרחק רב כדי להגיע לטיפול כל יום.

באופן כללי, הטיפול הקרינתי הניתן לחולי מיאלומה הוא בעיקרו תומך (פליאטיבי) ונועד להקל על תופעות הלוואי של המחלה כגון כאב ובחילה.

 

קרינה לעצמות

טיפול בקרינה ניתן עך ידי מכונה הדומה למכונת רנטגן, המפיקה אלומת קרני אנרגיה המכוונות ישירות לעצמות בהן נוצרו אזורים חלשים כתוצאה מפגיעת תאי המיאלומה.

הטיפול עשוי להיות יעיל מאוד בהקלת הכאב ומאפשר לעצמות להחלים. אתה עשוי להזדקק לטיפול אחד או שניים בלבד. ההקלה על הכאב תורגש כשבועיים עד שלושה לאחר מכן.

 

קרינה כלל גופית

כאשר המחלה נמצאת במצב מתקדם, במקרים בהם כימותרפיה אינה יעילה יותר, ניתן טיפול בקרינה לכל הגוף. הטיפול מתבצע בשני מפגשים, בהפרש של כמה שבועות, כאשר בכל מפגש מוקרן חצי גוף. טיפול זה עשוי להקל באופן משמעותי על התסמינים ולאפשר שליטה על המחלה לזמן מה.

טיפול בקרינה משמש לעיתים גם כהכנה לקראת השתלת תאי גזע.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברות העוסקות בטיפול בקרינה ובתופעות הלוואי שלו. לקבלתן ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995.

אנמיה

הופעת אנמיה (מחסור בתאי דם אדומים) שכיחה מאוד אצל חולי מיאלומה ונובעת מסיבות שונות. אנמיה גורמת לעיפות רבה וקוצר נשימה ושכיחה מאוד בעת האבחנה, אך משתפרת בדרך כלל ברגע שהמטופל מתחיל להגיב לטיפול.

לפעמים מתפתחת אנמיה כתגובה לכימותרפיה עצמה. בדרך כלל במקרים כאלה, הרופא ממליץ על קבלת עירוי דם. העירוי יינתן לך באמצעות צנתר מרכזי או פיק ליין, אם הותקן בגופך, או דרך וריד בזרוע.

 

זיהומים

ברגע שמופיע סימן לזיהום או חום, עליך להודיע מיד לרופא שלך כדי שיוכל לרשום לך אנטיביוטיקה, שתעזור לגוף שלך להילחם בזיהום. כדאי גם לנוח ולשתות כמויות גדולות של נוזלים.

 

כאב

טיפול בקרינה וכימותרפיה עשויים להפחית את הכאב, אך עד שטיפולים אלה יפעלו את פעולתם, עליך להודיע לרופא שלך אם הכאב מטריד אותך. אין סיבה לסבול מכאב - קיים מגוון רחב של תרופות יעילות לטיפול בכאב, עבורן תוכל לקבל מרשם. תוכל לנסות סוגים שונים של תרופות עד שתמצא את התרופה והמינון היעילים ביותר עבורך.

משככי כאב יעילים יותר אם מקפידים לקחת אותם באופן סדיר, לא רק כאשר חווים כאב. חלק מהן גורמים לעצירות, ולכן, מומלץ לשמור על תזונה עשירת סיבים ושתייה מרובה. הרופא יוכל לרשום עבורך משלשל לנטילה יחד עם משכך הכאב בכדי למנוע עצירות. פעילות גופנית מסייעת אף היא במניעת עצירות.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בנושא התמודדות עם כאב ממקור סרטני. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995.

עודף סידן בדם (היפרקלצמיה)

תאי המיאלומה בעצמות הגוף גורמים לעיתים לתאי העצמות להישבר, והסידן, החומר המסייע בבניית העצמות, משתחרר לתוך מחזור הדם. מצב זה נקרא היפרקלצמיה והוא עלול לגרום לתסמינים כגון עייפות, בחילות, עצירות, צמא, עצבנות ובלבול. ברוב המקרים, היפרקלצמיה מתגלה בבדיקת דם לפני הופעת תסמינים אלה.

 

הטיפול במצב זה יכלול שתיית כמויות גדולות של נוזלים וקבלת עירוי נוזלים לוריד בזרוע. כתוצאה מכך, תכולת הנוזל בדם תגדל, והדבר יעודד את הכליות להוציא את הסידן מהדם ולהפריש אותו מחוץ לגוף עם השתן.

 

תירשם לך תרופה הנקראת ביספוספנט כדי להפחית את רמת הסידן בדם. ביספוספנטים מונעים את הרס העצם והם יעילים במיוחד בהפחתה מהירה של רמות גבוהות של סידן. התרופה ניתנת דרך הוריד במשך מספר שעות, והיא מורידה את רמת הסידן במשך 3-2 ימים. אם רמת הסידן תעלה שוב יתכן שתזדקק למנה נוספת.

ביספוספנטים קיימים גם בטבליות, אך בדרך כלל יעדיף הרופא להשתמש בעירוי אחת לחודש.

 

עצמות חלשות

לעיתים, גורמים תאי מיאלומה להיחלשות או נזק לעצמות בגב, ביד או ברגל, ואז נדרש ניתוח לתיקון העצם הפגועה. הניתוח נעשה תחת הרדמה מלאה והעצם הפגועה מקובעת עם יתד או פלטת מתכת. את החלק המתכתי לא ניתן להרגיש או לראות לאחר שהוא מותקן, אלא בצילום רנטגן.

 

ביום שלאחר הניתוח, תוכל לשוב ולהשתמש בגפה, בעדינות, בהדרכת פיזיותרפיסט. יתכן שתזדקק גם לטיפול בקרינה לעצם השבורה או המוחלשת, כדי להשמיד את תאי המיאלומה באותה עצם, ולסייע לה להחלים.

 

אם עצמות (חוליות) עמוד השדרה נחלשו בעקבות המחלה, הן עלולות להתמוטט (מצב הנקרא שבר דחיסה). מצב זה עלול לגרום לכאבים, קשיים בתפקוד ובתנועה ואובדן גובה. מצב זה מטופל בדרך כלל על ידי משככי כאבים, מנוחה ממושכת וחבישת חגורת גב התומכת בעמוד השדרה.

 

ורטברופלסטיה (Pecutaneous vertebroplasty)

ייתכן וניתן יהיה לתקן את שבר הדחיסה על ידי זריקת צמנט מיוחד לתוך החוליה המסייעת בייצוב העצם ובהקלה על הכאב. הליך זה מבוצע רק בחלק מהמרכזים הרפואיים. תופעות לוואי לטיפול שאינן שכיחות אך עלולות להופיע הן זיהום או נזק לעצבי השדרה.

 

קיפופלסטיה הנעזרת בבלון (Balloon kyphoplasty)

זוהי שיטה נוספת בה נעשה שימוש במטרה לחזק את עצמות עמוד השדרה, להקל על הכאב ולאפשר לחולה להתנועע בקלות. בשיטה זו מוחדר מכשיר דמוי בלון גמיש, הנקרא עצם דחוסה מתנפחת (inflatable bone tamp) לתוך החוליה ולאט לאט מנפח אותה. ברגע שהעצם חוזרת לגודלה התקין, ניתן להזריק לה צמנט (כאמור למעלה). זוהי שיטה חדשה יותר המבוצעת רק בחלק מהמרכזים הרפואיים. תופעות לוואי אפשריות דומות לורטברופלסטיה. סיכונים לטווח הארוך ויתרונות השיטה אינן ידועות.

הרופא המטפל יסביר לך על שיטות אלו במידה והן יוכלו לסייע לך.

 

ביספוספונאטים

לעיתים נעזרים בביספוספנטים לאורך זמן, כדי לסייע בחיזוק אזורי עצם חלשים ומניעת שברים וכאבים. במידה וקיבלת ביספוספונאטים בטבליות לבליעה, עליך ליטול אותן מדי יום. ייתכן שיוצע לך לקבל ביספוספונאטים בזריקה אחת לחודש בכדי להקל עליך, בייחוד אם מותקן לך כבר צנתר מרכזי דרכו ניתן לתת את הטיפול.

ביספוספנטים גורמים למעט מאוד תופעות לוואי, אך חלק מהמטופלים מדווחים על הפרעות בעיכול, בחילות או הקאות. במידה ומופיעות אצלך תופעות אלה, עליך להתייעץ עם הרופא.

אם אתה עוסק בעבודה הכרוכה בהרמה של משאות כבדים, או אם אתה משתתף בפעילות ספורטיבית שמאמצת את הגב, עליך להתייעץ עם הרופא לפני שאתה חוזר לפעילויות אלה.

 

לחץ על חוט השדרה

לעיתים, מתפתחת מיאלומה בעצמות בעמוד השדרה. במקרים כאלה, הגידול עלול ללחוץ על חוט השדרה, והעצם עלולה להיחלש ולהתמוטט על חוט השדרה. לתופעה זו קוראים דחיסה של חוט השדרה, והיא גורמת לתסמינים כמו כאב, נימול וחולשה ברגליים או בעיות במתן שתן או צואה.

 

אם אתה חווה תסמינים אלו דווח בהקדם האפשרי לרופא. מצב זה מטופל בדרך כלל באמצעות טיפול בקרינה. סטרואידים יכולים גם כן לסייע בהפחתת הלחץ על חוט השדרה. במצב זה יש לטפל מוקדם ככל האפשר במטרה למנוע שיתוק ברגליים. במקרים מסוימים, נדרש ניתוח כדי לתקן או להסיר את העצם הנגועה.

 

הפרעות בכליות

חלבוני המיאלומה עלולים למנוע מהכליות לסנן את תוצרי הפסולת מהדם באופן תקין. חשוב מאוד לשתות כמויות גדולות של נוזלים כל יום. הנוזלים יעזרו לשטוף את הכליות ויאפשרו להן לעבוד ביעילות רבה יותר.

אם הנזק שנגרם לכליות חמור יותר, הן עלולות להפסיק לפעול. במקרה של אי ספיקת כליות, לא נוצר שתן ועודפי הנוזלים מתחילים להצטבר בגוף, ואז יש צורך בביצוע דיאליזה, המסננת באופן מלאכותי את הדם, בשיטות שונות.

חשוב שתציין שאתה סובל ממיאלומה לפני ביצוע בדיקות הדמיה עם חומר ניגוד. כליות של חולי מיאלומה רגישות במיוחד לחומר זה. גם בבחירת תרופות נגד כאבים יש לתת את הדעת ולהשתדל להימנע מתרופות הפוגעות בכליות.

 

צמיגיות יתר בדם (Hyperviscosity syndrome)

לעיתים נדירות, אם תאי המיאלומה גורמים לעלייה גבוהה בכמות הפאראפרוטאינים בדם, הדם עלול להיות צמיגי ועבה מהנורמה. תופעה זו עלולה לגרום לתסמינים שונים, כגון כאבי ראש, סחרחורות, בעיות בראייה ודימום בלתי תקין. בכדי לטפל בבעיה זו ניתן לעבור הליך הנקרא "חילופי פלסמה" (plasmapheresis) בו מוסרים מהדם כמויות הפאראפרוטאינים המיותרות.

חזרה למעלה >>


שיקום והחלמה

מיאלומה משפיעה על אנשים שונים בדרכים שונות. יתכן שתגלה שאתה מסוגל לשוב במהרה לחיים רגילים לאחר הטיפול, אך אל תדאג אם בתחילה אינך מתפקד כבעבר, ואם אינך מסוגל לעשות כל מה שהיה מובן מאליו. חזרה לשגרה לוקחת זמן בין אם היית מאושפז או נחת בביתך תקופה ארוכה.

בזמן שהותך בבית החולים, פיזיותרפיסט יעזור לך להתאושש ע"י ביצוע תרגילים לחיזוק השרירים, ולהחזיר לעצמך את הבטחון בהליכה. מרפאים בעיסוק בבית החולים יעזרו לך להתרגל מחדש לפעילויות השגרתיות בבית. הם יכולים לבקר אותך בביתך ולראות אם אתה זקוק לעזרה מיוחדת, כמו התקנת מעקה באמבטיה או הבאת כסא גבוה כדי להקל את ההתמודדות.

חזרה למעלה >>


מעקב

לאחר סיום הטיפול, יהיה עליך לעבור בדיקות מעקב שגרתיות, כולל צילומי רנטגן תקופתיים. אם יש לך בעיה כלשהי, או אם תבחין בתסמינים חדשים בין הביקורים, עליך לדווח על כך לרופא בהקדם האפשרי. במהלך הטיפול ייערכו בדיקות דם תקופתיות על מנת לעמוד על מצב בריאותך הכללי, ולוודא מהו מספר התאים הבריאים והלא בריאים בדם.

חזרה למעלה >>


מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן נערכים כל הזמן, מאחר שטרם נמצא טיפול קיים לסרטן, המציע מרפא לכל המטופלים. ניסויים קליניים נעשים כדי למצוא דרכי טיפול חדשות למחלה.

bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה. 

bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


סרטן תרומה
התכנים המופיעים באתר נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.
בניית אתרים
|
|
|
© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן בישראל