אבחון מוקדם של סרטן השד

 מידע נוסף בנושא

המלצות האגודה לאבחון מוקדם של סרטן השד

תודתנו נתונה ל:

פרופ' אפרת לוי - להד, מנהלת היחידה לגנטיקה רפואית במרכז הרפואי שערי צדק, חברת ועדת העדכון לנושא גנטיקה של האגודה למלחמה בסרטן;

דר' פאני ספרבר, מנהלת המרכז להדמיית שד במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי;

דר' אלה עברון, אחראית תחום סרטן השד במרכז הרפואי אסף הרופא;

דר' תניר אלוויס, כירורגית שד בבתי החולים האוניברסיטאיים הדסה עין כרם והדסה הר הצופים;
חברות ועדת העדכון לנושאי סרטן השד באגודה למלחמה בסרטן.

מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על איבחון מוקדם של סרטן השד. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה.

© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.

מבוא

הכירי את גופך

החשש מפני סרטן השד, חוסר הידע או מידע מוטעה בנושא, מונעים מנשים רבות לקחת אחריות על בריאותן, להכיר את שדיהן, להיבדק על ידי רופא או לבצע בדיקת ממוגרפיה בגיל המומלץ. עובדה זו עלולה למנוע גילוי מוקדם, שבכוחו להציל חיים.

כדי למנוע זאת כדאי לדעת את העובדות הבאות:

• אחת מתוך כ-8 נשים ישראליות עלולה לחלות בסרטן השד בשלב כלשהו בחייה, כ-90% מהחולות תוכלנה להירפא, במידה והמחלה תתגלה בשלב מוקדם. נכון להיום, גילוי מוקדם הוא האמצעי היעיל ביותר למלחמה בסרטן השד.
• החל מגיל 20 חשוב שתכירי את שדייך ואת השינויים החלים בהם. ככל שתכירי טוב יותר את גופך, תוכלי להבחין בשינויים במידה והם קיימים ולפנות לרופא/ה ולברר את טיבם.
• בדיקה ידנית של השד חשוב שתבוצע על-ידי רופא/ה, שהתמחה בבדיקת שד.
• מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה מגיל 50 ומעלה לנשים בסיכון רגיל, או מוקדם יותר, בהתאם להמלצת הרופא/ה.
• חשוב לדעת כי רוב הגושים המתגלים בשד אינם ממאירים, אך רק רופא/ה יוכל לקבוע את האבחנה המדויקת, בעזרת בדיקות משלימות.

 חשוב לזכור: ככל שהגילוי מוקדם יותר - סיכויי הריפוי טובים יותר!

אמצי אורח חיים בריא והפחיתי בסיכון לחלות בסרטן

חשיבותן של הפעילות הגופנית והתזונה הנכונה כמשפרות את איכות החיים ומסייעות למניעת מחלות, כבר אינה מוטלת בספק. מחקרים מדעיים רבים הוכיחו את קיומו של קשר הדוק בין אורח חיים פעיל, המשלב תזונה מאוזנת, לבין הקטנת הסיכון לחלות במחלות שונות, ביניהן מחלות לב, כלי דם וסוכרת, ולאחרונה אף הוכח הקשר חד משמעית ביחס למחלות הסרטן. השפעתו של אורח החיים הפעיל באה לידי ביטוי בהפחתת הסיכון לחלות בעיקר בסרטן השד, מעי הגס והערמונית כמו גם בסרטן הלבלב, הכליות, הרחם והוושט. 

כיצד תאמצי אורח חיים בריא?

• אכלי מגוון מזון בריא, תוך העדפה של מזון ממקור צמחי.
• אכלי 5 או יותר מנות מגוונות של ירקות ופירות.
• העדיפי חיטה מלאה על פני חיטה מעובדת וסוכרים.
• העדיפי מזון המסייע לך לשמור על משקל תקין.
• אמצי אורח חיים פעיל על ידי ביצוע פעילות גופנית. מומלצת פעילות גופנית מתונה של לפחות 30 דק', במשך רב ימות השבוע. הוכח כי ביצוע פעילות גופנית מתונה מורידה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס ובסרטן השד.
• אזני בין הפעילות הגופנית שאת מבצעת לבין הכמות הקלורית שאת צורכת.
• הגבילי את צריכת האלכוהול שלך (עד כוסית אחת ליום).

המלצות אלו מבוססות על המלצות האגודה האמריקאית למלחמה בסרטן, ה- ACS , שפורסמו במאמר "nutrition and physical activity during and after cancer treatment :

American cancer society guide for informed choices" .

המאמר פורסם באוקטובר 2003, בכתב העת . Cancer Journal for Clinicians מאז הן זכו לגיבוי נוסף במחקרים רבים נוספים.

באגודה למלחמה בסרטן חוברות המבוססות על ההמלצות התזונתיות שבכוחן להפחית את הסיכון לחלות בסרטן, וכן חוברת עם המלצות מעשיות ביחס לפעילות גופנית. לקבלתן ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

חזרה למעלה >>

מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בנין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. למרות שתאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר, על ידי חלוקה. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם מסיבה כלשהי התהליך יוצא משליטה, ממשיכים התאים להתחלק ללא צורך. כתוצאה מכך, נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

חזרה למעלה >>

מבנה השדיים

שינויים טבעיים מתרחשים בשד במהלך חייה של כל אשה. הגורמים לכך הם: גיל, המחזור החודשי, הריון, הנקה, גלולות למניעת הריון, גיל המעבר, טיפול הורמונאלי חליפי וכו'.

מבנה השד

רקמה בלוטית המכילה בלוטות חלב המורכבות מכ-20 אוניות ( lobules ), המתנקזות בצינוריות החלב אל הפיטמה.

רקמות שומן וחיבור המקיפות את האוניות ומערכת הצינורות.

דופן החזה - השרירים הנמצאים מעל הצלעות, אליהם מתחבר השד.

רקמת השד מגיעה עד בית השחי, שם מצוי אוסף של בלוטות לימפה. מדובר בבלוטות קטנות דרכן זורם נוזל הלימפה, שתפקידו להגן על הגוף מפני מחלות. בלוטות הלימפה הן חלק מהמערכת הלימפטית הממוקמות בכל חלקי הגוף, ותפקידן לנקז ולסנן פסולת לפני כניסת הנוזל הלימפטי אל זרם הדם.

בדרך כלל השדיים אינם זהים בגודלם.

חזרה למעלה >>

גידולי שד

רוב הגושים בשד הינם שפירים. מרבית הגושים השפירים הינם כיסיות, או כפי שהן מוכרות בשם ציסטות. אלו הן שקיקי נוזל שמקורו בבלוטות המייצרות את החלב. סוג שכיח נוסף של גושים שפירים בשד הוא הפיברואדנומה, המורכבת מריקמה סיבית-בלוטית. שני סוגי גושים אלה ניתנים להוצאה בקלות, במידת הצורך. אם מגלים גוש בשד, אין לדחות את הביקור אצל הרופא. אגב, גם גברים עלולים לפתח סרטן שד, אולם השכיחות אצלם קטנה פי 100 מזו שאצל הנשים.

כל ממצא בשד מחייב בדיקה וחשוב לא לדחותה. ברוב המקרים, כאמור, אין מדובר בגידול ממאיר, אך במידה וכן, גילוי מוקדם הוא המפתח לריפוי.

קביעת שלבי גידולי השד

שלב 0

מדובר בגידול לא חודרני, המוגבל לחלל צינוריות החלב, או האוניות, נקרא:

carcinoma in situ, ללא מעורבות קשריות לימפה וללא גרורות מרוחקות.

גידול המוגבל רק לצינוריות נקרא ductal carcinoma in situ (DCIS)

גידול המוגבל רק לאוניות נקרא lobular carcinoma in situ (LCIS)

שלב 1

גידול חודרני אשר קוטרו אינו עולה על 2 ס"מ, יצא מגבולות הצינוריות, אך לא התפשט לקשריות לימפה, או אל מחוץ לשד. כלומר, גידול חודרני (infiltrating), או פולשני ( invasive), הינו גידול אשר חדר מעבר לצינוריות, או לאוניות, ופלש לרקמת השד שסביבן.

שלב 2

בשלב 2 כל אחת מהאפשרויות הבאות עשויה להתקיים:

גידול חודרני אשר קוטרו אינו עולה על 2 ס"מ, אך הוא מערב קשריות לימפה בבית השחי באותו צד הניתנות להזזה (קשריות שד אקסילריות).

גידול שקוטרו הוא 2-5 ס"מ המערב, או שאינו מערב, את קשריות הלימפה בבית השחי.

גידול שקוטרו גדול מ- 5 ס"מ שאינו מערב את קשריות הלימפה.

שלב 3

שלב 3 מחולק לשני תתי שלבים:

שלב 3 א' : בשלב זה כל אחת מהאפשרויות הבאות עשויה להתקיים:

גידול חודרני אשר קוטרו אינו עולה על 5 ס"מ, המערב קשריות לימפה בבית השחי שהינן מקובעות, או שנצמדו האחת לשנייה.

גידול חודרני שקוטרו גדול מ-5 ס"מ המערב קשריות לימפה בבית השחי באותו צד, הניתנות להזזה.

שלב 3 ב': כל אחת מאפשרויות אלו עשויה להתקיים:

גידול, בכל גודל שהוא, אשר התפשט לרקמות המקיפות את השד (לדופן בית החזה, או לעור), כולל הצלעות ושרירי בית החזה.

גידול, בכל גודל שהוא, אשר התפשט לקשריות הלימפה בתוך דופן בית החזה, לאורך עצם החזה.

שלב 4

בשלב זה נמצאים גידולים של השד אשר שלחו גרורות לאיברים אחרים בגוף, בדרך כלל לעצמות, לריאות, לכבד או למוח.

חזרה למעלה >>

הגורמים לסרטן השד, וקבוצות האוכלוסייה בסיכון גבוה

הגורמים לסרטן השד עדיין אינם ברורים דיים, אולם נראה שנשים מסוימות הן בעלות סיכון גבוה יחסית לחלות במחלה מאשר נשים אחרות:

• גיל - הסיכון לחלות בסרטן, עולה עם הגיל. מנתוני רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות נמצא כי סרטן השד נפוץ יותר בקרב נשים בגילאים 50 ומעלה, וכ- 76% מהחולות מאובחנות בגילאים אלה. כ-17% מהחולות, מאובחנות בגילאים 40-49, וכ-6% מהחולות הינן צעירות מגיל 40 בשלב האבחנה.
• היסטוריה משפחתית- נשים שבמשפחתן חלו בסרטן השד, במיוחד אם מדובר באם או באחות.
• נשים שחלו בסרטן השד בעבר.
• נשים שלא ילדו מעולם, או שילדו בגיל מבוגר.
• נשים שקיבלו מחזור חודשי בגיל צעיר (לפני גיל 11) ונכנסו לתקופת המעבר בגיל מבוגר יחסית (אחרי גיל 55).
• מוצא - בישראל, שכיחות המחלה גבוהה יותר בקרב ילידות הארץ, אמריקה הצפונית ואירופה, והשכיחות הנמוכה ביותר בקרב ילידות תימן.
• סגנון חיים - ממחקרים שנערכו לאחרונה, מסתמן קשר ברור בין הגברת הסיכון למחלה לבין השמנה והיעדר פעילות גופנית. מחקרים מסוימים הצביעו למשל, על סיכון מוגבר למחלה מצריכת אלכוהול מופרזת, מצריכת שומנים גבוהה וקלוריות עודפות, כתוצאה מעישון ועוד. 

סרטן השד וגנטיקה

מרבית מקרי סרטן השד (90%-85%) אינם קשורים לגורמים גנטיים תורשתיים. אצל נשים צעירות מתחת לגיל 50, המפתחות סרטן שד, אחוז גבוה יותר של הגידולים קשורים לשינוי גנטי תורשתי. אם יש במשפחה נשים נוספות שחלו בסרטן שד או סרטן שחלה, גם אז עולה הסיכוי שסרטן השד קשור לשינוי גנטי תורשתי.

במחקרים מדעיים שנערכו זוהו 2 גנים (BRCA1,BRCA2) ששינויים בהם קשורים לשכיחות גבוהה יותר של סרטן השד וסרטן השחלה, במיוחד אצל נשים ממוצא אשכנזי.

השינויים הגנטיים הם מולדים, ולכן ניתן לזהותם גם בנשים שלא חלו בסרטן, וגם בנשים שחלו. כ-55% ומעלה מהנשים בהן אובחן פגם גנטי, עלולות לחלות בסרטן השד עד גיל 80, אולם גילוי שינוי גנטי בבדיקה אינו מעיד, בהכרח, שהאישה תחלה בסרטן השד. עם זאת, זיהוי שינוי גנטי מלמד שאישה מצויה בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד והשחלה. כיום ישנם אמצעים שהוכחו כמקטינים סיכון זה בצורה משמעותית.

בנשים שכבר חלו בסרטן שד, זיהוי שינוי גנטי מלמד שהן מצויות בסיכון גבוה לחלות בסרטן שחלה, שניתן למונעו במידה רבה.

בכל מצב, לזיהוי שינוי גנטי באישה יש השלכות לקרובות המשפחה, שייתכן שירשו או לא ירשו את אותו שינוי גנטי.

שינוי בגנים ניתן לאתר באמצעות בדיקת דם. חשוב לציין שבדיקות אלה מנבאות סיכון גבוה, אולם לא ניתן לתת הערכת סיכון מדויקת, לחזות את גיל הופעת המחלה, או את סוג המחלה (סרטן שד או שחלה). ישנם כיום אמצעים יעילים ביותר למניעת סרטן השד בנשים בסיכון גבוה, אולם הם בעיקרם כירורגיים - כריתת שחלות מניעתית (המקטינה בכ-50% את הסיכון לסרטן השד) וכריתת שד מניעתית. כמו כן קיימים אמצעי מעקב יעילים המסייעים בגילוי מוקדם בנשים שהן בסיכון גבוה.

לפני ששוקלים את ביצוע בדיקות האבחון הגנטי, חשוב לקבל יעוץ מקיף המסביר את היתרונות והחסרונות של הבדיקה והשלכותיה על מהלך המעקב והטיפול.

קיימות מרפאות לייעוץ גנטי בבתי-חולים שונים בארץ. חשוב לקבל הסבר לשאלה: האם לתוצאות הבדיקה תהיינה השלכות מעשיות, על המשך המעקב והטיפול, גם לאישה וגם לקרובות משפחתה.

חשוב לקרוא בעיון רב את טופס ההסכמה לביצוע הבדיקה לפני החתימה עליו.

לרשימת המרפאות ליעוץ גנטי

חשוב לזכור, כ-70% מהנשים שחלו בסרטן השד, אינן משתייכות לקבוצת סיכון. לכן את, צריכה להיות עירנית ולהיבדק על פי ההמלצות.

נשים שנמצאות בקבוצת סיכון גבוה, צריכות להיות עירניות במיוחד ולהקפיד על הבדיקות התקופתיות המומלצות להן.

הסימנים לסרטן השד

ב- 90 אחוז מן המקרים הסימן הראשון לסרטן הוא גוש בשד, אולם ישנם סימנים אחרים אליהם יש לשים לב כאשר את בודקת את גופך. יש לחפש אחר שינויים במבנה השד, ובמיוחד אחר גושים, או תופעות אחרות, שלא הורגשו קודם לכן:

בשד

• שינוי בצורה או בגודל.
• ורידים מורחבים או בולטים.
• גוש או התעבות.
• שקע או בליטה בעור.
• גירוד עקשני שאינו חולף.
• אי נוחות או כאבים (תופעה שאינה סימן שכיח).

בפיטמה

• הפרשה דמית או שקופה.
• פריחה על הפטמה או מסביב לה.
• פטמה ששקעה פנימה לאחרונה.
• גוש.

בזרוע

• נפיחות בזרוע העליונה.
• נפיחות או התקשות תחת בית-השחי.

חזרה למעלה >>

גילוי מוקדם של סרטן השד

נכון להיום, גילוי מוקדם הינו האמצעי היעיל ביותר לריפוי סרטן השד. ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים עולים סיכויי הריפוי לכ - 90%. לכן, רוב הנשים המאובחנות בשלבים המוקדמים, תוכלנה להירפא.

במטרה להעלות את הסיכוי לאבחן את המחלה בשלביה המוקדמים:

• רצוי להכיר את השדיים בכדי להבחין בשינויים ולפנות לרופא/ה במידה והם מתרחשים.
• רצוי להיבדק על ידי רופא/ה, המתמחה בבדיקת שד ידנית, פעם בשנה.
• מומלץ לנשים בגילאים 50 ומעלה לעבור בדיקת ממוגרפיה פעם בשנתיים.
• לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון, להן אם או אחות שחלו בסרטן, הבדיקה מומלצת מגיל 40-49 פעם בשנה, ולעיתים מוקדם יותר, על פי המלצות הרופא/ה
• בדיקת MRI של השד מומלצת לסריקה תקופתית בנשים שזוהו כנשאיות של מוטציות בגניםBRCA2, BRCA1, נשאיות מוטציה בגנים PTEN P53, נשים לאחר יעוץ גנטי שהוגדרו עם סיכון מעל 20% להיות נשאיות מוטציה ושאינן שייכות לקבוצה אתנית בה יש שכיחות למוטציות המוכרות ולמעקב לשד שני לנשאיות שחלו בסרטן השד.

הבדיקות בהגדרות אלו כלולות בסל הבריאות.

א. הכרת השדיים

הכרת השד הינה חלק מהמודעות לגוף כולו וכוללת לקיחת אחריות על בריאותך. זהו תהליך שבו חשוב שתלמדי להכיר את שדייך, את צורתם, את תחושתם ואת מגעם. הכרת השד נעשית על ידי התבוננות ומישוש. היכרות זו מאפשרת לך להבחין בשינוי, ובמידה והוא קיים לפנות לרופא/ה בהקדם.

בדיקת שד עצמית

טכניקת הבדיקה העצמית כשלעצמה, לא הוכחה כשיטת סריקה יעילה לגילוי מוקדם של סרטן השד. מטרת הטכניקה המתוארת בפרק זה היא לסייע לך בתהליך הכרת שדייך, בכדי שתוכלי להבחין בשינויים במידה והם קיימים, ולפנות לרופא/ה להמשך בדיקה. את בהחלט יכולה להכיר את שדייך בכל דרך שתתאים ותהיה נוחה לך. חשוב שתרגישי מה נורמאלי עבורך, וכאשר חל שינוי, פני בהקדם לרופא/ה כדי שיברר את טיבו של השינוי.

התחושה בשדיים במצבים רגילים בתקופת הפוריות

התחושה הרגילה של השדיים במהלך החודש משתנה. הרקמות המייצרות חלב מתחילות להיות פעילות בימים שלפני התחלת המחזור החודשי. ישנן נשים שאצלן, בתקופה זו השדיים הם רגישים וגושיים, במיוחד קרוב לאזור בית השחי. בדיקה עצמית נהוג לבצע פעם בחודש, כשבוע לאחר סיום מחזור הווסת. אך כאמור, חשוב שתחושי ותהיי מודעת לגופך בכל עת.

התחושה בשדיים לאחר תקופת המעבר, עם הפסקת המחזור החודשי (המנופאזה)

הפעילות ברקמות המייצרות חלב נפסקת. השדיים הופכים רכים, פחות מוצקים וגושיים.

 שלושה שלבים לבדיקה עצמית

1. התבוננות עצמית מול המראה

יש לעמוד עירומה מול המראה כשהידיים מונחות לצדי הגוף ולהתבונן היטב בשדיים. אין להיבהל מחוסר סימטריות בגודל השדיים. כפי שכבר ציינו, ברוב המקרים הם אינם שווים בגודלם, אך יש להשגיח אם לא חלו שינויים אחרים: ציור ורידים מוגבר, או שינוי צורה כלשהו, כגון הופעת שקע.

בדיקה זו מבצעים ב-3 מצבים:

א. כשהידיים מורמות גבוה מעל הראש.

ב. כאשר הן מונחות על המותניים ובאותה עת מאמצים את שריר בית החזה.

ג. כאשר מתכופפים קדימה.

חשוב לבחון את השדיים בכל שלוש התנוחות הללו, מפני שייתכן וניתן להבחין בשינוי בתנוחה מסוימת, אותו לא ניתן לגלות בתנוחה אחרת.

בדיקת הפטמות

יש לבחון אם לא חל שינוי כלשהו בפטמות, או באזור שסביבן: האם חלה תזוזה של הפיטמה שלא הייתה קודם לכן? האם יש אקזמה (גרב, מחלת עור דלקתית הגורמת גירוי), או שינוי צורה של הפיטמה, או של הטבעת הכהה שמסביב לפיטמה (האריאולה)?

2. הבדיקה במקלחת

הבדיקה נעשית תוך כדי הרחצה, היות והידיים מחליקות ביתר קלות על פני העור הרטוב. הבדיקה מתבצעת בעזרת הכריות של שלוש האצבעות האמצעיות של היד, כשהן מתוחות וצמודות זו לזו. יש לעבור על כל שד בתנועות סיבוביות באופן יסודי במעגלים הולכים וקטנים לכיוון הפיטמה, תוך כדי כיסוי כל אזור השד ובית השחי.

נעזרים ביד הימנית לבדיקת שד שמאל, כשהיד השמאלית מורמת את מאחורי העורף, וביד השמאלית לבדיקת שד ימין, כשהיד הימנית מורמת.

כפי שכבר ציינו, ברוב המקרים השדיים אינם שווים בגודלם, אך יש להשגיח אם לא חלו שינויים אחרים: ציור ורידים מוגבר, או שינוי צורה כלשהו, כגון הופעת שקע.

3. מישוש השד בשכיבה

יש לשכב על המיטה, עם כר שטוח תחת הכתף בצד השד הנבדק. לבדוק כל שד עם היד הנגדית כאשר הכרית מונחת מתחת לכתף השמאלית, מניחים את היד השמאלית למעלה מאחורי הראש. יש להישאר בתנוחה זו במשך כל זמן בדיקת שד שמאל. הבדיקה נעשית בעזרת שלוש האצבעות האמצעיות של היד הימנית, הצמודות זו לזו. יש לבדוק את השד, תוך הפעלת לחץ שיאפשר להרגיש את השד עמוק ככל הניתן, תוך כדי תנועות סיבוביות באופן יסודי.

מתחילים את הבדיקה בעצם החזה ומקיפים את החלק החיצוני של השד עד להקפת עיגול מלא. יש להמשיך ולנוע בתנועות סיבוביות במעגלים הולכים וקטנים לכיוון הפיטמה, תוך כדי כיסוי כל איזור השד ובית השחי.

לאחר שהסתיים שלב זה, מעבירים את הכרית אל מתחת לכתף הימנית למעלה מאחורי הראש, ובודקים את שד ימין עם היד השמאלית, בדיוק באותו אופן בו נעשתה הבדיקה של שד שמאל. בתנוחות השונות יש לחפש אחר שינויים כלשהם בשד, ובמיוחד אחר גושים, או התקשויות בשד ותחת בית השחי שלא הורגשו קודם לכן.

חשוב לזכור! רוב השינויים המתגלים בשד אינם מצביעים על הימצאות גידול סרטני, אך בכל מקרה של תופעה בלתי שגרתית, יש לפנות לרופא כדי לבדוק אותה ולברר את טיבה.

ב. בדיקת רופא/ה

בדיקת השד מבוצעת על ידי הרופא/ה הבודק/ת את השדיים ואת בלוטות (קשריות) הלימפה בבית השחי ובצוואר. הבדיקה נעשית במצב של ישיבה ושכיבה של הנבדקת.

בדיקה אצל רופא/ה המיומן/ת בבדיקת שדיים רצוי לערוך אחת לשנה. הרופא/ה יכול/ה להמליץ על בדיקות נוספות בהתאם לצורך.

ג. בדיקת ממוגרפיה

בדיקת ממוגרפיה לאבחון מוקדם באמצעות מכשיר ממוגרפיה, הינה בדיקת רנטגן מהירה של השדיים. בדיקת סריקה בממוגרפיה מיועדת לנשים ללא סימפטומים מוקדמים, ומטרתה לגלות את סרטן השד בשלביו המוקדמים, בהם יש שינויים ממאירים התחלתיים בשד, כגון גושים קטנים שאינם ניתנים למישוש. זהו תהליך פשוט האורך מספר דקות. לעיתים קרובות ניתן באמצעות הבדיקה לזהות גידול עוד לפני שניתן להרגישו באמצעות בדיקה ידנית.

 למידע מפורט על: בדיקת הממוגרפיה

לסיכום

חשוב לזכור, כי נכון להיום, האמצעי היעיל נגד סרטן השד הוא הגילוי המוקדם. קחי אחריות על בריאותך, לימדי להכיר את גופך ואת מצבו הרגיל, כך שאם יתגלה שינוי תוכלי לגשת לרופא לצורך בירור. ביצוע ההמלצות לאבחון מוקדם נתונות בידייך, למענך ולמען אוהבייך.

חזרה למעלה >>

בדיקות משלימות

כאשר מתגלה ממצא כלשהו בשד, הרופא עשוי להיעזר גם באמצעי האבחון הבאים, בנוסף לאלו שהוזכרו לעיל:

אולטרה סאונד (ULTRASOUND) - סריקה על קולית של השד

בבדיקת האולטרה סאונד, בדיקה על קולית של השד, משתמשים בגלי קול כדי להדגים על מסך קטן את רקמות השד. לאחר שמורחים את האזור בג'ל מיוחד, מועבר מתמר קטן המייצר גלי קול, מעל האזור הנבדק. מחשב מיוחד ממיר את התהודה ומאפשר את יצירת תמונת המבנה הפנימי של האיבר. באמצעות הבדיקה אפשר להבחין בין גידול מוצק לבין כיס המכיל נוזל (ציסטה). אפשר להשתמש בבדיקה זו לביצוע ביופסיה מכוונת בשד על-ידי שאיבת הנוזל או התאים מהגוש שאובחן, במחט עדינה. בדיקת האולטרה סאונד נחשבת כבדיקה משלימה ויעילה במצבים מסויימים, כגון בדיקת אבחון נוספת לממוגרפיה בקרב נשים בעלות מבנה שד צפוף.

תוספת בדיקת ה-US לבדיקת הממוגרפיה שיפרה את יכולת הגילוי המוקדם של סרטן השד. באמצעות בדיקת האולטרא סאונד ניתן להבחין בין ציסטות לבין גושים שאינם ציסטות. בחלק מהמקרים אף ניתן לאבחן האם מדובר בגוש ממאיר.

שימוש באולטרא סאונד ייעשה במקרים הבאים:

1. לביצוע בירור האם ממצאים שנראו בבדיקת ממוגרפיה, הם ציסטה או גוש סולידי.

2. לביצוע בירור ביחס לגוש שניתן למישוש בנוכחות ממוגרפיה תקינה.

3. עבור נשים צעירות מגיל 30, נשים בהריון ונשים מניקות המופיעות עם גוש בשד. (בחלק מהנשים תושלם הבדיקה עם צילום ממוגרפיה).

4. כהשלמת בדיקה בנשים הנמצאות בסיכון שמבנה השד שלהן צפוף בממוגרפיה.

5. לסיוע בתהליך לקיחת ביופסיות מגושים בשד.

אולטרא סאונד של השד לא משמש כבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד עקב שיעור גבוה יחסית של תוצאות שגויות (בין 0.3% ל-47%), מה גם שאיכות הבדיקה תלויה מאד במבצע אותה.

בדיקת תהודה מגנטית (MRI - Magnetic Resonance Imaging)

ההדמייה נעשית באמצעות מגנט, ללא קרינת רנטגן. במהלך הבדיקה הנבדקת שוכבת על הבטן כשהשד נמצא במתקן מיוחד התומך בשד. לצורך הבדיקה מזריקים חומר ניגוד לווריד (גדוליוניום). חומר הניגוד משמש להדגמתם של כלי הדם. ההנחה היא שבגידול סרטני מצויים יותר כלי דם ולכן הם "ייצבעו" יותר בהשוואה לרקמת השד וכך ניתן יהיה לזהות אותם.

בדיקת ה - MRI מצטיינת ברגישות הגבוהה ביותר לגילוי סרטן שד פולשני אולם דיוק הבדיקה משתנה ויתכנו מקרים בהם נראה אזורים של צביעה בשד שאינם גידול. באותם מקרים יש צורך בציוד לביצוע ביופסיות בהנחיית MRI על מנת לשלול גידול בשד.

בדיקת MRI תתבצע במקרים הבאים:

1. לפני ניתוח - STAGING - בחלק מהנשים שאובחנו עם סרטן שד תבוצע בדיקת MRI על מנת לברר האם מדובר במחלה מפושטת באותו שד. בירור זה ישפיע על ההחלטה האם לבצע ניתוח משמר שד ( LUMPECTOMY ) או ניתוח כריתה שלמה של השד ( MASTECTOMY ), ויסייע לברר האם ישנם מוקדי מחלה גם בשד השני.

2. בדיקת סקר בנשים נשאיות של הגנים לסרטן שד -

• בקרב נשים הנושאות את הגנים הגורמים לסרטן השד (BRCA1,BRCA2), רוב הגידולים הסרטניים  מופיעים בגיל צעיר בו רגישות הממוגרפיה נמוכה עקב צפיפותו הגבוהה של השד. לכן, לנשים אלו בדיקת MRI מומלצת על ידי משרד הבריאות כבדיקת סקר לגילוי מוקדם.
• נשאיות מוטציה בגנים PTEN P53
• נשים לאחר יעוץ גנטי שהוגדרו עם סיכון מעל 20% להיות נשאיות מוטציה ושאינן שייכות לקבוצה אתנית בה יש שכיחות למוטציות המוכרות.
• מעקב לשד שני לנשאיות שחלו בסרטן השד.

ביופסית מחט עדינה F.N.A (דגימת תאים)

בדיקה מהירה ופשוטה, אשר בדרך כלל אינה מכאיבה. הרופא/ה משתמש/ת במזרק עם מחט דקה בעזרתו נשאבת דגימת תאים מן השד. הדגימה נשלחת למעבדה לאבחון סוג התאים. במידה ונמצאו סימנים לגידול ממאיר, יש להתייעץ עם האונקולוג/ית לגבי המשך הטיפול הדרוש.

ביופסית מחט עבה - TRUE CUT

בדיקה זו לרוב אינה כרוכה בכאב, נעשית תחת הרדמה מקומית בעור ואורכת זמן קצר בלבד. במהלך הבדיקה מוחדרת מחט חלולה, בהרדמה מקומית, תוך כדי מישוש הגוש, במידה והוא נמוש. במידה והגוש, או גבולותיו, אינם וודאיים, ייעשה שימוש בהנחיית אולטרה סאונד במהלך הבדיקה. המחט מוציאה רקמה בצורת גליל צר מהגוש בשד (כפי שמוצאים את ליבת תפוח העץ, וזהו מקור השם לטכניקה זו). מקובל לקחת בין 3 ל-6 גלילים מתוך הגוש בשד. הגלילים נשלחים לבדיקה פתולוגית. התשובה מדויקת לא רק לגבי תאים בודדים אלא גם לגבי מיקומם והתייחסותם לרקמה סביב להם. כמו כן, ניתן לבדוק רצפטורים בדגימה כזאת ולהשתמש בתשובה להחלטה טיפולית.

ביופסית מחט עבה בסיוע ואקום (MAMMOTOME)

ביופסיה זו מיועדת לדגימת גושים קטנים והסתיידויות אשר זוהו בבדיקת סריקה בממוגרפיה. הבדיקה נערכת בשכיבה על הבטן, תחת הרדמה מקומית, בהכוונת ממוגרפיה או אולטרה סאונד. כך קל יותר לכוון לאזור הנבדק ולקצר את משך הבדיקה לכ- 30-45 דקות בלבד. מהלך הבדיקה כולל החדרת מחט חלולה ובתוכה מכשיר חד, המחוברים למערכת ואקום. המכשיר נע בתוך רקמת השד בתנועה סיבובית ומוציא דגימת רקמה מהאזור המיועד לבדיקה. דיוק האבחנה רב יותר, מאחר והמכשיר דוגם את הרקמה באותו אזור באופן מתמשך ורציף. בגידולים שפירים בדיקה זו באה במקום ביופסיה פתוחה, אך אם נדגם בבדיקה זו גידול ממאיר, יש צורך לסיימה בביופסיה פתוחה.

ביופסיה ניתוחית (דגימת רקמה EXCISIONAL BIOPSY)

לעתים, לא ניתן לאבחן בוודאות באמצעי האבחון שהוזכרו, אם הממצא שנתגלה הוא ממאיר או שפיר. לכן יש צורך לכרות דגימה מהגוש, תחת הרדמה כללית או מקומית, ולשלחה לבדיקה פתולוגית. בבדיקה זו נקבעת האבחנה הסופית, הקובעת את הצורך בניתוח, במידה והממצאים שנתגלו ממאירים. לפי תקנות משרד הבריאות בארץ, הביופסיה מתבצעת בנפרד מניתוח הכריתה. האישה רשאית וזכאית לבקש הפרדה בין שתי פעולות אלה, והיא צריכה להסכים לכל אחת מהן בנפרד. במקרה זה, בשלב הראשון נכרת הגוש ונשלח לבדיקה פתולוגית. במידה והבדיקה מצביעה על תהליך ממאיר, מתבצע הניתוח מספר ימים לאחר מכן. הפרדה זו מאפשרת לאישה שהות נוספת להכין את עצמה, להתייעץ ולהיות שותפה בבחירת סוג הניתוח. העיכוב הקצר בין האבחנה לבין הניתוח אינו פוגע בסיכויים להחלמה. במידה שהאישה מחליטה על ביצוע מיידי של הניתוח לאחר הביופסיה, נבדק הגוש שנכרת במיקרוסקופ, בעוד האישה מצויה עדיין בהרדמה. לצורך הבדיקה מוקפא הגוש, ולכן הבדיקה נקראת חתך קפוא ( FROZEN SECTION).

חזרה למעלה >>

ניידת הממוגרפיה

כחלק מהמאמצים לצמצום הפערים, האגודה למלחמה בסרטן יזמה את רכישת ניידת הממוגרפיה 'מיכל' וזאת כדי לאפשר לנשים המתגוררות בישובים מרוחקים לעבור את הבדיקה קרוב לביתן.

 להמשך

חזרה למעלה >>

רשימת מכוני ממוגרפיה מאושרים

מעודכן לחודש אוגוסט 2012

מכונים אלו מבוקרים במסגרת תוכנית הממוגרפיה הלאומית. נבדקים טיב ובטיחות המכשיר, איכות הפענוח והבדיקה.

מכונים שאינם נמצאים ברשימה אינם לוקחים חלק בבקרת האיכות ואין מידע על איכות הבדיקה בהם. כמו כן אין וודאות כי איכות הבדיקה בהם ירודה.

 לחצו כאן לרשימת מכוני ממוגרפיה

חזרה למעלה >>