לתרומה

סרטן השד
מניעה ואבחון מוקדם

מניעה ואבחון מוקדם של סרטן השד

עוד בנושא

Big-Bullet-SQR.gif רקע ומידע כללי
Big-Bullet-SQR.gif מהו סרטן?
Big-Bullet-SQR.gif מבנה השדיים

Big-Bullet-SQR.gif נתונים סטטיסטיים על סרטן השד

Big-Bullet-SQR.gif התכנית הלאומית לגילוי מוקדם

Big-Bullet-SQR.gif גורמי סיכון לסרטן השד וקבוצות אוכלוסיה הנמצאות בסיכון גבוה

Big-Bullet-SQR.gif סרטן השד וגנטיקה

Big-Bullet-SQR.gif כיצד תוכלי להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד?

Big-Bullet-SQR.gif גילוי מוקדם של סרטן השד
Big-Bullet-SQR.gif הכרת השדיים
Big-Bullet-SQR.gif בדיקת רופא ידנית
Big-Bullet-SQR.gif בדיקת ממוגרפיה
Big-Bullet-SQR.gif בדיקות משלימות
Big-Bullet-SQR.gif בדיקות ביופסיה שונות

Big-Bullet-SQR.gif סיכום

Big-Bullet-SQR.gif פעילויות האגודה ברמה הלאומית לקידום המאבק בסרטן השד
Big-Bullet-SQR.gif מערך התמיכה, המידע והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן לנשים המתמודדות עם סרטן השד

 


 

רקע ומידע כללי

החשש מפני סרטן השד, חוסר הידע או מידע מוטעה בנושא, מונעים מנשים רבות לקחת אחריות על בריאותן. כיום ידוע כי ניתן להפחית את הסיכון לחלות על ידי אימוץ אורח חיים בריא, ולהעלות את סיכויי הריפוי על ידי ביצוע הבדיקות המתאימות לאבחון מוקדם. נכון להיום, גילוי מוקדם הוא המפתח לריפוי והצלת חיים.

חזרה למעלה >>


מהו סרטן?

הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בנין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. למרות שתאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר, על ידי חלוקה. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם מסיבה כלשהי התהליך יוצא משליטה, ממשיכים התאים להתחלק ללא צורך. כתוצאה מכך, נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

 bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


מבנה השדיים

שינויים טבעיים מתרחשים בשד במהלך חייה של כל אישה. הגורמים לכך הם: גיל, המחזור החודשי, היריון, הנקה, גלולות למניעת היריון, גיל המעבר, טיפול הורמונלי חלופי ועוד.

 

השד בנוי מרקמה בלוטית המכילה בלוטות חלב, המורכבות מכ-20 אונות (lobules), המתנקזות בצינוריות החלב אל הפטמה. רקמות שומן וחיבור מקיפות את האונות ומערכת הצינורות.

 

השרירים הנמצאים מעל הצלעות, שאליהם מתחבר השד, נקראים 'דופן החזה'. רקמת השד מגיעה עד בית השחי, שם מצוי מקבץ של בלוטות לימפה. מדובר בבלוטות קטנות דרכן זורם נוזל הלימפה, שתפקידו להגן על הגוף מפני מחלות. בלוטות הלימפה הן חלק מהמערכת הלימפטית, והן ממוקמות בכל חלקי הגוף. תפקידן לנקז ולסנן פסולת לפני כניסת הנוזל הלימפטי אל זרם הדם. בדרך כלל, השדיים אינם זהים בגודלם.

מבנה השדיים

חזרה למעלה >>


נתונים סטטיסטיים על סרטן השד

סרטן השד נחשב לגידול הסרטני השכיח ביותר בקרב נשים, בארץ ובעולם. מדי שנה מאובחנות בישראל כ-5,000 נשים חולות בסרטן השד. העלייה בשיעורי ההיארעות של המחלה בשלב ממוקד והירידה בשיעורי התמותה, מצביעים על עלייה בשיעורי האבחון בשלבים ראשוניים, על שיפור באמצעי הטיפול ועל סיכויי ריפוי גבוהים יותר.

 

עיקר התחלואה בסרטן חודרני של השד נצפית בנשים מעל גיל 50 ביהודיות ובערביות, ולמרות התחושה הקיימת, אין עלייה בתחלואה בקרב נשים צעירות. כ- 80%, כאמור, מאובחנות מעל גיל 50. נכון לשנת 2012, השיעור הגבוה ביותר נצפה בילידות ישראל (100.4 למאה אלף) והשיעור הנמוך ביותר נצפה בילידות אפריקה (65.3 למאה אלף).

 

קיימת מגמה של עלייה בשיעור ההישרדות היחסי מהמחלה, העומד כיום על למעלה מ-85%, והחשוב מכל, חלה ירידה של כ-25% בתמותה מסרטן השד בקרב נשים בישראל.

חזרה למעלה >>


התכנית הלאומית לגילוי מוקדם

בתחילת שנות ה-90 יזמה האגודה למלחמה בסרטן את התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד, המופעלת מאז בשיתוף משרד הבריאות ובשיתוף כל קופות החולים. התוכנית מיועדת לנשים בנות 74-50, וכוללת בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. אחד המדדים ליעילות התוכנית מתבטא בשיעור הנשים המאובחנות בשלב מוקדם: שיעור הנשים עלה מ-57% בשנת 2007 ל-73% בשנת 2014.

 

נתוני התוכנית הלאומית לגילוי סרטן השד בישראל, מצביעים על צמצום פערים בין תתי-אוכלוסיות בשיעורי ההיענות לבדיקות ממוגרפיה, ועל ביטול ההבדלים בשיעורי ההיענות לבדיקה בין יהודיות לערביות. שיעורי ההיענות הנוכחיים בקרב עולות חדשות וחרדיות נמוכים במעט (1-5%) משיעורי ההיענות בנשים היהודיות הוותיקות. שיעור הבדיקה בנשים ערביות, נכון להיום, זהה לזה של נשים יהודיות, ובאזורים מסוימים אף גבוה יותר.

 

ניידת הממוגרפיה של האגודה למלחמה בסרטן, המופעלת על ידי 'אסותא שירותים רפואיים', ממשיכה לפעול בפריפריות גיאוגרפיות וחברתיות לצמצום הפערים. המטרה של התוכנית לאפשר לנשים ממגזרים שונים לקבל אחריות על בריאותן ובכך להוביל להפחתת התמותה מסרטן השד בישראל.

חזרה למעלה >>


גורמי סיכון לסרטן השד וקבוצות אוכלוסיה הנמצאות בסיכון גבוה

הגורם לסרטן השד עדיין אינו ידוע, אולם נמצא קשר סטטיסטי עם גורמים מסוימים שעלולים להעלות את הסיכון של האישה לחלות. חשוב לציין, כי אם לאישה יש גורם סיכון אחד או יותר, אין הדבר אומר כי היא תחלה בסרטן, כפי שהיעדר גורמי סיכון אינו מבטיח שלא תחלה בסרטן. אלה הגורמים המעלים את הסיכון לחלות בסרטן השד:

 

מין (מגדר)

סרטן השד נפוץ הרבה יותר בקרב נשים מאשר בגברים. בקרב גברים, שכיחותו היא פחות מחולה אחד לכל 100 נשים חולות. על פי נתוני רישום הסרטן הלאומי בישראל, מדי שנה מאובחנים כ-50 גברים החולים בסרטן השד, בהשוואה לכ-5,000 נשים.

 

גיל

הסיכון לחלות בסרטן עולה עם הגיל. מנתוני רישום הסרטן הלאומי בישראל, עולה כי סרטן השד שכיח יותר בקרב נשים בגיל 50 ומעלה, וכ-80% מהחולות מאובחנות בגילים אלה. כ-15% מהחולות מאובחנות בגיל 49-40, וכ-6% מהחולות מאובחנות מתחת לגיל 40.

 

היסטוריה משפחתית

נשים שבמשפחתן אובחנו קרובות או קרובים עם סרטן שד או שחלה, במיוחד אם מדובר בקרבה ראשונה (אם או אחות), או נשים שאובחנו כבעלות מוטציה גנטית המעלה את הסיכון לחלות, נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן שד (פירוט פרק בנושא 'סרטן השד וגנטיקה'). נשאיות זכאיות לסריקה באמצעות MRI, וחשוב שנשים עם סיפור משפחתי יתייעצו לגבי סוג בדיקת האבחון ועיתוי תחילת המעקב. בדרך כלל מומלץ להתחיל במעקב בגיל הצעיר ב-10 שנים מהגיל בו חלתה קרובת המשפחה מדרגה ראשונה.

 

היסטוריה רפואית

מי שחלתה בעבר בסרטן שד, כולל בגידולים מסוג DCIS או אובחנה עם מחלת שד שאינה סרטן, כגון LCIS  (Lobular Carcinoma In Situ) ו-ADH  (Atypical Ductal Hyperplasia), נמצאת בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן שד.

 

צפיפות השד

המונח 'שד צפוף' מתייחס למצב בו רוב רקמת השד עשויה בעיקר מרקמת חיבור, ומעט מאוד רקמת שומן. מצב זה אופייני במיוחד בנשים צעירות. אישה בעלת מבנה שד צפוף נמצאת בסיכון גבוה מעט יותר מאישה שמבנה השד שלה אינו צפוף.

 

טיפולים בקרינה (רדיותרפיה) לאזור החזה בגיל צעיר כילדה או כנערה

מי שעברה טיפולים בקרינה לבית החזה (בדרך כלל כטיפול במחלת לימפומה מסוג הודג'קין), בעיקר בגיל בו מתפתח השד, נמצאת בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד.

 

גורמים הורמונליים המעלים את הסיכון לסרטן השד

Big-Bullet-SQR.gif נשים הנוטלות טיפול הורמונלי חלופי (HRT) לטיפול בתופעות גיל המעבר, במיוחד טיפול המשלב אסטרוגן ופרוגסטרון. לנשים אלו מומלץ להקפיד על מעקב רפואי צמוד, ולקחת את הטיפול לפרק זמן קצר ככל הניתן.

Big-Bullet-SQR.gif נשים שלא ילדו מעולם או שילדו לאחר גיל 35.

Big-Bullet-SQR.gif נשים שלא הניקו כלל או שהניקו פחות משנה.

Big-Bullet-SQR.gif נשים שקיבלו מחזור חודשי בגיל צעיר (לפני גיל 11) או נכנסו לגיל המעבר בגיל מבוגר יחסית (אחרי גיל 55).

 

אורח חיים

ממחקרים מדעיים מסתמן קשר ברור בין עלייה בסיכון לחלות בסרטן השד לבין השמנת יתר, היעדר פעילות גופנית, תזונה לא מאוזנת, צריכת אלכוהול מוגברת ועישון. (פירוט בפרק 'כיצד תוכלי להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד?').

חזרה למעלה >>


סרטן השד וגנטיקה

מרבית מקרי סרטן השד (90-85%) אינם קשורים לסיפור משפחתי קודם ו/או לגורמים גנטיים תורשתיים מוכרים. בחולות מתחת לגיל 50, שיעור גבוה יותר של הגידולים קשור לשינוי גנטי תורשתי. במשפחות בהן נשים נוספות חלו בסרטן שד או בסרטן שחלה, עולה הסבירות כי סרטן השד קשור לשינוי גנטי תורשתי, גם אם לא זוהתה בוודאות מוטציה מוכרת בגנים הידועים.

 

במחקרים מדעיים שנערכו זוהו מספר גנים ששינויים תורשתיים בהם (מוטציות) קשורים לשכיחות גבוהה יותר של סרטן השד וסרטן השחלה. שני הגנים העיקריים, ששינויים בהם מסבירים כ-80-50% מהמקרים התורשתיים, הם הגנים BRCA1  ו-BRCA2. מוטציות בגנים אלו שכיחות בעיקר בקרב נשים ממוצא אשכנזי ועיראקי (גלות בבל).

 

מוטציה בגנים אלה מעלה במידה ניכרת גם את הסיכון לחלות בסרטן השחלה. כיום ישנם אמצעים שהוכחו כמפחיתים משמעותית סיכון זה.

 

לזיהוי של שינוי גנטי באישה חולה עלולות להיות השלכות לגבי קרובות משפחתה, שייתכן שירשו את אותו שינוי גנטי. לכן חשוב שהן תקבלנה ייעוץ גנטי כדי לבדוק אם הן נמצאות בסיכון מוגבר.

 

את השינויים (מוטציות) בגנים ניתן לאתר באמצעות בדיקת דם או רוק. בדיקות אלה אמנם מנבאות סיכון גבוה, אולם לא ניתן לחזות את גיל הופעת המחלה או את סוג המחלה (סרטן שד או שחלה).

 

ישנם כיום אמצעים יעילים למדי למניעת סרטן השד והשחלה בנשים נשאיות, אולם הם בעיקרם כירורגיים - כריתת שחלות מניעתית וכריתת שד מניעתית.

לאישה שנמצאה נשאית וסיימה ללדת את מספר הילדים שתכננה, מומלץ לכרות את השחלות והחצוצרות ובכך להפחית את הסיכון לסרטן שחלה וגם לסרטן שד. לעומת זאת, כריתת שדיים לנשים שאינן נשאיות, לא הוכיחה ירידה בתמותה.

 

מחקרים הצביעו גם על יעילות טיפול תרופתי להפחתת הסיכון לחלות בסרטן שד בקרב נשים בסיכון גבוה: טמוקסיפן ציטרט - Tamoxifen citrate (טמוקסיפן® -®Tamoxifen)* לנשים לפני גיל המעבר ולאחריו (הטיפול אינו יעיל לנשים נשאיות של המוטציות בגנים BRCA), ומעכבי ארומטז לנשים לאחר גיל המעבר. כיום כבר קיים מעקב של כ-20 שנה המוכיח יעילות זו.

 

*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה בעלות שמות מסחריים אחרים (מידע נוסף על תרופה זו ניתן למצוא באתר משרד הבריאות)

 

כמו כן, קיימים אמצעי מעקב יעילים המסייעים באיתור ואבחון מוקדם של נשים הנמצאות בסיכון גבוה. לפני ששוקלים ביצוע בדיקות אבחון גנטי, חשוב לקבל ייעוץ מקיף המסביר את היתרונות והחסרונות של הבדיקה והשלכותיה על מהלך המעקב והטיפול. קיימות מרפאות לייעוץ גנטי בבתי חולים שונים בארץ וכן בקופות החולים. חשוב לקבל הסבר לשאלה: האם לתוצאות הבדיקה תהיינה השלכות מעשיות על המשך המעקב והטיפול, גם לאישה וגם לקרובות משפחתה? יש לקרוא בעיון רב את טופס ההסכמה לביצוע הבדיקה, לפני החתימה עליו.

 

ממחקר מקיף שנערך בארץ עולה כי כ-50% מהנשים שחלו בסרטן שד ונמצאו נשאיות של המוטציות בגנים BRCA, היו הראשונות שחלו במשפחתן, כלומר לא היה להן סיפור משפחתי לפני שחלו. לפיכך, כיום יש הסכמה בקרב כלל המומחים כי הבדיקה הגנטית לאיתור המוטציות בגנים BRCA צריכה להיות נגישה לאוכלוסייה רחבה יותר של נשים, בעיקר נשים ממוצא אשכנזי ועיראקי.

למידע נוסף בנושא תסמונות סרטן תורשתיות ולקבלת חוברת 'כל מה שרצית לדעת על סרטן וגנטיקה' של האגודה למלחמה בסרטן ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995.
קיומו של גורם תורשתי למחלת הסרטן הוא אמנם גורם סיכון, אך גילוי גורם זה מעניק סיכוי למניעת מחלות סרטן נוספות בנבדקת ובבני משפחתה. לכן הקימה האגודה למלחמה בסרטן את תוכנית 'הסיכוי שבסיכון', בסיוע ( FCN (The Northern Charitable Foundation, ובשיתוף הקונסורציום הישראלי לאבחון גנטי של סרטן שד ושחלה הפועל ביוזמת ובחסות האגודה למלחמה בסרטן. התוכנית נועדה להעלות את המודעות של חולות סרטן שד ושחלה לחשיבות הייעוץ הגנטי. במסגרת הפעילות, הועלה לאתר האגודה שאלון אינטראקטיבי מיוחד, בעזרתו ניתן לברר את הסיכון לחלות, ובהתאם, לפנות לרופא המשפחה לבירור נוסף בעזרת ייעוץ גנטי. את השאלון ניתן למצוא בכתובת: www.cancer.org.il/prev-gene
את רשימת המרפאות לייעוץ גנטי ואת חוברות 'הסיכוי שבסיכון', שהפיקה האגודה למלחמה בסרטן בעברית, רוסית, ערבית ואנגלית, ניתן לקבל בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995. כמו כן, ניתן לפנות לייעוץ בפורום נשאיות גנטיות ונשים בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד והשחלות, באתר האגודה למלחמה בסרטן.

חשוב לזכור: כ-80% מהנשים שחלו בסרטן השד אינן משתייכות לקבוצת סיכון. לכן, כל אישה צריכה להיות מודעת לגופה ולהיבדק על פי ההמלצות. נשים הנמצאות בקבוצת סיכון גבוה צריכות להקפיד על הבדיקות התקופתיות בתדירות המומלצת להן. 

חזרה למעלה >>


כיצד תוכלי להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד?

מחקרים מדעיים רבים הוכיחו קשר הדוק בין אורח חיים פעיל, המשלב תזונה מאוזנת ומשקל גוף תקין, וכן הימנעות מעישון והגבלת צריכת אלכוהול, לבין הפחתת הסיכון לחלות במחלות שונות, בהן מחלות לב, כלי דם וסוכרת.

 

בשנים האחרונות אף הוכח באופן חד-משמעי הקשר בין גורמים אלה לבין מחלות הסרטן. השפעתו של אורח חיים בריא באה לידי ביטוי בהפחתת הסיכון לחלות בעיקר בסרטן השד, המעי הגס, הערמונית וכן סרטן הלבלב, הכליות, הרחם והוושט.

 

כיצד תאמצי אורח חיים בריא?

Big-Bullet-SQR.gif הקפידי לשלב פעילות גופנית בשגרת היומיום שלך. מומלץ לבצע פעילות גופנית מתונה של לפחות 30 דקות, במשך רוב ימות השבוע. הוכח כי ביצוע פעילות גופנית של כ-150 דקות בשבוע, מפחיתה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן, במיוחד כאשר מדובר בסוגי הסרטן השכיחים.

 

Big-Bullet-SQR.gif הימנעי מצריכה עודפת של קלוריות ושמרי על משקל גוף תקין. לנשים מומלץ לשמור על מדד מסת גוףf (BMI) בין 18.5 ל-24.9, ועל היקף מותניים של עד 80 ס"מ.

 

Big-Bullet-SQR.gif הרבי באכילת ירקות ופירות טריים בשלל צבעים.

 

Big-Bullet-SQR.gif הרבי באכילת מזונות עשירים בסיבים, כגון דגנים מלאים, קטניות ואגוזים שאינם מומלחים.

 

Big-Bullet-SQR.gif הימנעי מאכילת מזונות עתירי קלוריות (עשירים בסוכר ובשומן).

 

Big-Bullet-SQR.gif המעיטי באכילת בשר אדום ומזון מעובד, מעושן, מטוגן, מלוח ומשומר.

 

Big-Bullet-SQR.gif הגבילי את צריכת האלכוהול לעד מנה אחת ביום. לנשים בסיכון גבוה מומלץ להימנע לחלוטין מצריכת אלכוהול. 

 

Big-Bullet-SQR.gif שתי מים והגבילי צריכת משקאות ממותקים בסוכר ובממתיקים מלאכותיים.

 

Big-Bullet-SQR.gif הימנעי מעישון. העישון מזיק לבריאות המעשנים ולבריאותם של המעשנים הפסיביים - החשופים לעשן של הסובבים אותם.

 

Big-Bullet-SQR.gif מומלץ להניק - הוכח מדעית כי הנקה ממושכת של חצי שנה עד שנה, מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן השד.

באגודה למלחמה בסרטן חוברת מתכונים, 'בריאות בצבעים', המבוססת על ההמלצות התזונתיות שבכוחן להפחית את הסיכון לחלות בסרטן וכן חוברות העוסקות באורח חיים בריא ומניעת סרטן: 'לבחור בריא - בריאות השד נתונה בידייך' ו'כללים לחיים בריאים'.  

לקבלת החוברות ללא תשלום פני בשיחת חינם ל׳טלמידע׳® של האגודה: 1-800-599-995. מידע נוסף תוכלי למצוא בפורום 'מניעת סרטן' באתר האגודה.

חזרה למעלה >>


גילוי מוקדם של סרטן השד

נכון להיום, גילוי מוקדם הוא האמצעי היעיל ביותר לריפוי סרטן השד. כ-90% מהחולות עשויות להחלים, אם המחלה מתגלה בשלב מוקדם.

 

זכרי: ככל שהגילוי מוקדם יותר - סיכויי הריפוי טובים יותר!

 

כדי להעלות את הסיכוי לאבחן את המחלה בשלביה המוקדמים חשוב להקפיד על ביצוע מעקב שגרתי בהתאם להמלצות: 

חזרה למעלה >>


הכרת השדיים

הכרת השד היא חלק מחשיבות המודעות לגוף כולו, וכוללת קבלת אחריות על בריאותך. זהו תהליך חשוב שבו תלמדי להכיר את שדייך, את צורתם, את תחושתם ואת מגעם. הכרת השד נעשית על ידי התבוננות ומישוש, והיא מאפשרת לך להבחין בשינוי, לפנות לרופא/ה בהקדם ולהתעקש לברר את טיבו.

 

בכל גיל ובכל מצב (היריון, הנקה וכד'), אם גילית ממצא כלשהו, פני לרופא/ה ודרשי לברר את טיבו.

 

בדיקת שד עצמית

את יכולה להכיר את שדייך בכל דרך שתתאים ותהיה נוחה לך. חשוב שתרגישי מה מתאים לך באופן אישי, וכאשר חל שינוי, תפני בהקדם לרופא/ה כדי לברר את טיבו של השינוי. יש לציין, כי טכניקת הבדיקה העצמית כשלעצמה, לא הוכחה כשיטת סריקה יעילה לגילוי מוקדם של סרטן השד.

 

התחושה בשדיים במצבים רגילים בתקופת הפוריות

תחושתם הרגילה של השדיים במהלך החודש משתנה. הרקמות המייצרות חלב מתחילות להיות פעילות בימים שלפני התחלת המחזור החודשי. ישנן נשים שבתקופה זו השדיים שלהן רגישים וגושיים, במיוחד קרוב לאזור בית השחי.

 

התחושה בשדיים בתקופת גיל המעבר, עם הפסקת המחזור החודשי (המנופאוזה)

הפעילות ברקמות המייצרות חלב נפסקת. השדיים הופכים רכים, פחות מוצקים וגושיים.

 

הסימנים לגידול בשד

ב-90% מהמקרים הסימן הראשון לגידול סרטני בשד הוא נוכחותו של גוש בשד, אולם ישנם גם סימנים נוספים שחשוב לשים לב אליהם. אישה המכירה את שדיה יכולה באופן שגרתי לעקוב אחר שינויים במבנה שלהם ולגלות גושים או תופעות אחרות, שלא הורגשו או נראו קודם לכן. כ-70% מהגידולים מופיעים בחלק החיצוני העליון של השד, הכולל גם את אזור בית השחי.

 

למה יש לשים לב?

 

בשד:

  • גוש.
  • שינוי בצורה או בגודל השד.
  • שקע או בליטה בעור.
  • גירוד עקשני שאינו חולף.
  • אי-נוחות או כאבים (תופעה שאינה שכיחה).
  • הופעת אודם וחום בשד, ללא קשר להנקה או לזיהום.

  • הופעה של ורידים בולטים או מורחבים.

בפטמה:

  • פטמה ששקעה פנימה לאחרונה.
  • גוש.
  • פצע שלא מחלים או אקזמה (פריחה) שאינה חולפת.

  • הפרשה מהפטמה (שאינה קשורה להנקה).

בבית השחי:

  • גוש.
  • נפיחות בבית השחי.

חשוב לזכור! רוב השינויים המתגלים בשד אינם מצביעים על הימצאות גידול סרטני, אך בכל מקרה של תופעה בלתי שגרתית, יש לפנות לרופא/ה כדי לבדוק אותה ולברר את טיבה.

חזרה למעלה >>


בדיקת רופא ידנית

בדיקת שד מבוצעת על ידי רופא/ה המתמחה בבדיקת שד, הבודק/ת את השדיים ואת בלוטות (קשריות) הלימפה בבית השחי ובצוואר. הבדיקה נעשית במצב ישיבה ושכיבה של הנבדקת. יש לציין, כי בדיקת שדיים ידנית לא הוכחה כאמצעי יעיל לאבחון המפחית את התמותה מסרטן שד - בדיקה זו מהווה חלק מהבדיקה הגופנית השגרתית השנתית.

חזרה למעלה >>


בדיקת ממוגרפיה

בדיקה לאבחון מוקדם באמצעות מכשיר ממוגרפיה, היא בדיקת רנטגן מהירה של השדיים. בדיקת סריקה בממוגרפיה מיועדת לנשים ללא תסמינים כלשהם, ומטרתה לגלות גידול סרטני בשד בשלביו המוקדמים, כאשר מתפתחים שינויים ממאירים התחלתיים בשד, כגון גושים קטנים או הסתיידויות, שאינם ניתנים למישוש. זהו תהליך פשוט הנמשך מספר דקות. לעתים קרובות ניתן באמצעות הבדיקה לזהות גידול או הסתיידויות, עוד לפני שאפשר להרגישו באמצעות בדיקה ידנית.

 

האם בדיקת ממוגרפיה היא בטוחה?

מכשיר הממוגרפיה פולט קרינה ברמה נמוכה ביותר. זהו מכשיר שלגביו הוכח במחקרים רבים כי בגילים המומלצים לבדיקה, התועלת מהשימוש בו גבוהה בהרבה מנזק אפשרי. הוכח כי סריקה באמצעות ממוגרפיה מפחיתה את התמותה מסרטן השד בכ-25%. רוב מכשירי הממוגרפיה בישראל עומדים בתקנים הבינלאומיים, ונמצאים במעקב סדיר של משרד הבריאות. בדיקה זו עשויה להציל את שדייך ואת חייך.

 

מדוע ברוב מדינות העולם המערבי ממליצים לנשים בסיכון רגיל על בדיקות סריקה בממוגרפיה רק מעל גיל 50?

כיום קיימת הסכמה מקצועית של גופים בינלאומיים ברוב המדינות המערביות, המבוססת על מחקרים בתחום, כי בדיקת הממוגרפיה בגילים 74-50 מסייעת לאבחן את המחלה בשלבים המוקדמים ובכך להפחית את שיעור התמותה בכ-25%. מתחת לגיל 50, הבדיקה אינה מומלצת לנשים בסיכון רגיל. הסיבות העיקריות לכך הן כי עקב היות השד סמיך (צפוף) יותר בגילים אלו - הבדיקה אינה יעילה מספיק בזיהוי המחלה בשלב מוקדם, ואילו כמות הקרינה הנספגת בו גבוהה יותר.

           

אין בדיקה שהיא מושלמת, אך ההמלצה של המומחים לבריאות הציבור, במיוחד כאשר מדובר בנשים בריאות, היא לנקוט מדיניות שיש בה יותר תועלת מנזק. מתרבים המחקרים שמדברים על אבחון יתר, במיוחד כשמדובר בנשים צעירות יותר, שעבורן בדיקת הממוגרפיה יעילה פחות ועלולה לגרום לביופסיות מיותרות, לצלקות שעלולות להסתיר אחר כך ממצא אמיתי, לאבחון שגוי (תשובה שלילית כאשר יש ממצא שלא אובחן) ולחרדות שלא לצורך.

 

לכן, ההמלצה לנשים לבצע בדיקת ממוגרפיה מגיל 50 עד 74, אחת לשנתיים, תואמת את ההמלצות של ארגוני הבריאות באירופה, קנדה, אוסטרליה, ובשנים האחרונות גם של Task Forces בארצות הברית.

 

האם הממוגרפיה גורמת לאבחון יתר?

הערכת יעילות תוכנית סריקה באמצעות ממוגרפיה, נמדדת ביכולתן של בדיקות סריקה אלו להוריד את שיעורי התמותה מסרטן שד באוכלוסייה נתונה. בארץ, בין השאר בזכות תוכנית הסריקה שיזמה האגודה למלחמה בסרטן, ירד בכ-25% שיעור התמותה ביהודיות, ולאחר שגם נשים ערביות נענו לבדיקה, שיעור זהה של ירידה בתמותה מדווח גם לגביהן.

 

מומחים מאירופה בתחום תוכניות סריקה פרסמו בספטמבר 2012 סדרת מאמרים הסוקרים את הנושא במטרה להגיע לתמונה ברורה על יעילותה של הממוגרפיה, בייחוד לאור הטענות על אבחון יתר. אבחון יתר מוגדר כאבחון ממצא באמצעות תוכנית סריקה שלא היה מאובחן במהלך ח״ האישה, לולא נסרקה. למשל, גידול סרטני מקומי בצינורית (Ductal Carcinoma In Situ-DCIS), שהינו שלב מוקדם וממוקד מאוד, שבדרך כלל אינו מתפתח לגידול חודרני. עם זאת, נכון להיום לא ניתן לדעת מראש אלו מהגידולים מסוג זה יהפכו לחודרניים ואלו יישארו רדומים.

 

לכל בדיקה יש יתרונות, אך גם חסרונות, המתבטאים באפשרות שלא לגלות גידול ממאיר קיים, או לחשוד בטעות בגידול בעל התנהגות שפירה שהוא ממאיר. עם זאת, לאחר ששוקלים את היתרונות והחסרונות, מרבית רשויות הבריאות הרפואיות במדינות המערב בעולם, ממליצות לכל אישה מעל גיל 50, בסיכון רגיל, על ביצוע ממוגרפיה אחת לשנתיים באופן שגרתי.

 

מהי ניידת הממוגרפיה?

האגודה למלחמה בסרטן יזמה ורכשה ניידת ממוגרפיה על מנת לאפשר לנשים המתגוררות בפריפריות גיאוגרפיות וחברתיות לעבור את הבדיקה קרוב לביתן. כיום הניידת מופעלת על ידי צוות מקצועי (המורכב מנשים בלבד) של 'אסותא שירותים רפואיים'.

 

הבדיקה ניתנת ללא תשלום, כחלק מסל הבריאות, לנשים בגיל המתאים (נשים מגיל 50 ומעלה, פעם בשנתיים).

 

הניידת מעוצבת בצבעים נעימים, המשרים אווירה נינוחה על הנבדקת, היא מרווחת ומאפשרת נוחות ופרטיות מלאים. בניידת ישנם חדרי הלבשה וחדר בדיקה המצויד במכשיר ממוגרפיה חדיש, העומד בקריטריונים המחמירים ביותר.

לחצו לפרטים ומידע נוסף על בדיקת הממוגרפיה, מסלול ניידת הממוגרפיה המתואם עם קופות החולים, ורשימת מכוני ממוגרפיה מאושרים הכלולים בתוכנית הלאומית לגילוי מוקדם, או בפנייה בשיחת חינם ל'טלמידע'®: 1-800-599-995.

חזרה למעלה >>


מי צריכה להיבדק?

Big-Bullet-SQR.gif על פי המלצות המועצה הלאומית לאונקולוגיה, מומלץ לנשים שעברו את גיל 50 לבצע אחת לשנתיים בדיקת ממוגרפיה, במכונים שאושרו על ידי משרד הבריאות. במסגרת התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד שיזמה האגודה למלחמה בסרטן, קופות החולים שולחות למבוטחות שלהן זימון אישי לבדיקה.

 

Big-Bullet-SQR.gif לנשים שלהן קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן השד, ונמצאות בסיכון גבוה, מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה פעם בשנה, מגיל 40 או קודם לכן, בהתאם להמלצת הרופא/ה.

 

Big-Bullet-SQR.gif לנשים הנמצאות במעקב רפואי בשל היסטוריה משפחתית של סרטן השד, ולנשים הנמצאות במעקב בשל ממאירות במעי הגס, השחלה או הרחם, מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה או בדיקת הדמיה אחרת, על פי שיקול דעתו/ה של הרופא/ה המטפל/ת, בדרך כלל מגיל צעיר יותר ובתדירות גבוהה יותר.

 

Big-Bullet-SQR.gif בדיקת MRI של השד מומלצת לסריקה תקופתית בנשים שזוהו כנשאיות של מוטציה בגנים: BRCA1, BRCA2, PTEN, P53, PALB2, CDH1, STK11. בדיקה זו מומלצת גם לנשים שהוגדרו לאחר ייעוץ גנטי כבעלות סיכון של 20% ומעלה לחלות בסרטן השד לאורך חייהן. בנוסף, הבדיקה מומלצת לנשים שבמשפחתן נמצאה נשאות של מוטציה בגנים BRCA1, BRCA2, PTEN, P53 אצל קרוב מדרגה ראשונה ו/או שניה (הורים, אח/ות, ילד/ה, דוד/ה וסב/תא), והן עדיין לא נבדקו לקיום המוטציה. כמו כן, הבדיקה מומלצת לנשים שעברו בילדותן טיפול קרינתי לבית החזה.

 

ניתן ללחוץ כאן על מנת לעיין בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות בו רשומים מלוא הקריטריונים לביצוע MRI שד. בכל מקרה, יש להיוועץ עם הרופא המטפל על ביצוע הבדיקה. 

 

 

אופן בדיקת הממוגרפיה

הבדיקה נמשכת מספר דקות בלבד. בבדיקה לוחצים את השד בין שני משטחים. לעתים הלחץ גורם לאי-נעימות או לכאב למשך כמה שניות. ביום הבדיקה רצוי לא להשתמש בדיאודורנט, באבקת טלק או בתכשירים אחרים באזור השדיים ובית השחי.

 

זכרי, רוב השינויים המתגלים בשד אינם ממאירים, אך גם אם מתגלה בבדיקה ממצא ממאיר, הגילוי המוקדם מאפשר סיכויי ריפוי גבוהים ביותר!

 

אל תהססי, בצעי את הבדיקה בהתאם להמלצות - בדיקת הממוגרפיה הוכחה כאמצעי היעיל היחיד הקיים כיום לסריקה שבכוחה להפחית את שיעורי התמותה מהמחלה. הרופא/ה עשוי/ה להפנות את האישה לבדיקה נוספת, לפי שיקול דעתו/ה, בתדירות הנדרשת.

 

חשוב לדעת!

בכל גיל, אם בבדיקה ידנית מאובחן גוש, והאישה נשלחת לבדיקת ממוגרפיה, גם אם בבדיקת הממוגרפיה התקבלה תשובה שהכל תקין, יש לברר ביסודיות את טיבו של הגוש, באמצעות בדיקות נוספות.

 

רגישות בדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד אינה זהה אצל כל הנשים. רגישות הבדיקה נעה בין 69% ל-90%. בנשים עם מבנה שד צפוף (השכיח יותר בנשים צעירות), רגישות בדיקת הממוגרפיה נמוכה, משום שהצפיפות הגבוהה של רקמת השד עלולה להסתיר גידול.

 

בנוסף, בדיקת הממוגרפיה מוגבלת לעתים בנשים לאחר ניתוח או הקרנות. עם זאת, יש לציין כי בדיקת הממוגרפיה הינה היחידה שהוכחה ואושרה כיעילה ביותר לסריקה לגילוי מוקדם של סרטן השד.

 

על פי הגישה הנהוגה כיום, הגילוי מוקדם של סרטן השד והמעקב אחר נשים שחלו בסרטן השד, צריכים להיות מותאמים לסיכון האישה לחלות במחלה ולמבנה השד שלה, כפי שנצפה בבדיקת הממוגרפיה ובאמצעי הדמיה אחרים, כגון בדיקת אולטרה-סאונד וכדי. בחלק מהנשים השימוש הבלעדי בבדיקת ממוגרפיה כבדיקה יחידה אינו מספיק, וישנה חשיבות לעבודת צוות רב-מקצועי של רופאים ואנשי צוות המטפלים במחלות שד: כירורג/ית, רדיולוג/ית, אונקולוג/ית, כירורג/ית פלסטי/ת וכד'.

על מרכז שד רב-מקצועי

כאשר מתגלה ממצא חשוד, מומלץ לפנות למרכז שד שבו פועל צוות רב-מקצועי. בדרך כלל, אחות מתאמת שד תלווה אותך לאורך הבדיקות, ההתייעצויות והטיפול. אחות זו היא חלק מרשת 'אחיות ועובדות סוציאליות מתאמות הטיפול בסרטן השד', שהאגודה למלחמה בסרטן יזמה, מממנת ומדריכה. בנוסף, הצוות כולל: כירורג/ית, פתולוג/ית, אונקולוג/ית, רדיולוג/ית (מומח/ית באבחון בהדמיה), מומחה/ית בכירורגיה פלסטית, גנטיקא/ית, עובד/ת סוציאלי/ת וכד'.

 

לקבלת החוברת 'מדריך לאישה שאובחנה עם ממצא בשד', הכולל שאלות שכדאי לשאול בכל שלב של תהליך האבחון והטיפול, לפרטי התקשרות למרכזי שד רב-מקצועיים ברחבי הארץ ולאחיות או עובדות סוציאליות הפועלות ברחבי הארץ, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן: 1800-599-995. 

ממוגרפיה דיגיטלית

בטכנולוגיה חדישה זו התמונה מושגת על ידי מערכת אלקטרונית ונשמרת במחשב במקום על סרט צילום. הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת עיבוד ממוחשב של התמונה לאחר ביצוע הצילום.

 

לממוגרפיה דיגיטלית כמה יתרונות:

  • ניתן להגדיל ממצאים שונים, כגון הסתיידויות קטנות, ללא צורך להזמין את האישה לבצע צילום הגדלה נוסף (יכולת ההגדלה קיימת גם בממוגרפיה שאינה דיגיטלית).
  • הצילומים נשמרים במחשב ולא קיימת סכנה כי יאבדו.
  • שיפור ניגודיות התמונה מדגיש את הממצאים בתמונת הממוגרפיה, ובכך משפר לעתים את דיוק הבדיקה.

ממוגרפיה תלת-ממד - טומוסינטזיס (Tomosynthesis)

טומוסינתיזיס היא שיטה חדשה של ממוגרפיה דיגיטלית, שבה מצלמים את השד מכמה זוויות בלי שהרקמות יסתירו זו את זו. בשיטה זאת נוצרים חתכים טומוגרפיים בדומה לבדיקת CT או MRI. שיטה זו הוכחה כמפחיתה הן את שיעור הנשים הנקראות לבדיקה חוזרת, והן את שיעור התוצאה השלילית השגויה. הסריקה הזו יכולה גם לתת מענה מדויק יותר לנשים בעלות מרקם שד צפוף, המהווה מגבלה בממוגרפיה רגילה.

חזרה למעלה >>


בדיקות משלימות

הרופא עשוי להיעזר באמצעי האבחון הבאים, בנוסף לאלו שהוזכרו לעיל:

 

אולטרה-סאונד (Ultrasound - US)

בבדיקת האולטרה-סאונד - בדיקה על-קולית של השד - משתמשים בגלי קול כדי להדגים על צג את רקמות השד. לאחר שמורחים את האזור בגיל מיוחד, מועבר מתמר קטן המייצר גלי קול מעל האזור הנבדק. מחשב מיוחד ממיר את התהודה ומאפשר יצירה של תמונת המבנה הפנימי של האיבר. באמצעות הבדיקה אפשר להבחין בין גידול מוצק לבין כיס המכיל נוזל (ציסטה). אפשר להשתמש בבדיקה זאת גם לביצוע ביופסיה מכוונת בשד, על ידי שאיבת הנוזל או התאים מהגוש שאובחן, במחט עדינה.

 

תוספת בדיקת האולטרה-סאונד כבדיקה משלימה לבדיקת הממוגרפיה, עשויה לשפר את יכולת הגילוי המוקדם של סרטן השד, במיוחד כשמדובר בממצא של גוש באישה צעירה שמרקם השד שלה צפוף. בכל מקרה, לאחר ביצוע בדיקת הממוגרפיה, הרדיולוג/ית והרופא/ה המטפל/ת יחליטו על הצורך בבדיקות אבחון משלימות, כגון US ,MRI ו/או ביופסיה.

 

שימוש באולטרה-סאונד ייעשה במקרים הבאים:

  • לבירור אם ממצאים שנראו בבדיקת ממוגרפיה הם ציסטה או גוש מוצק.
  • לבירור ביחס לגוש שניתן למישוש, כאשר בדיקת הממוגרפיה תקינה.
  • לנשים צעירות, מגיל 30, נשים בהיריון ונשים מניקות, שאובחן אצלן גוש בשד (בחלק מהנשים תושלם הבדיקה באמצעות צילום ממוגרפיה, על פי המלצות הרופאים).
  • כהשלמה לבדיקת ממוגרפיה בנשים הנמצאות בסיכון ושמבנה השד שלהן צפוף.
  • לסיוע בתהליך לקיחת ביופסיות מגושים בשד.

לסיכום, בדיקת אולטרה-סאונד של השד אינה משמשת כבדיקת סריקה לגילוי מוקדם של סרטן השד, אלא כבדיקה משלימה.

 

בדיקת תהודה מגנטית (Magnetic Resonance Imaging - MRI)

ההדמיה נעשית באמצעות מגנט, ללא קרינת רנטגן. הנבדקת שוכבת על הבטן כשהשד נמצא במתקן מיוחד התומך בו. לצורך הבדיקה מזריקים חומר ניגוד לווריד (גדוליניום), המשמש להדגמתם של כלי הדם. ההנחה היא שבגידול סרטני מצויים יותר כלי דם, ולכן הם 'ייצבעו' יותר בהשוואה לרקמת שד בריאה, וכך יהיה ניתן לזהות אותם.

 

בדיקת MRI מצטיינת ברגישות הגבוהה ביותר לגילוי סרטן שד פולשני, אולם דיוק הבדיקה משתנה, וייתכנו מקרים בהם ייראו אזורים צבועים בשד שאינם גידול, כלומר לעתים ישנה רגישות יתר. במקרים אלו יהיה צורך לבצע ביופסיות בהנחיית MRI, על מנת לשלול את קיומו של גידול סרטני בשד.

 

בדיקת MRI תתבצע במקרים הבאים:

Big-Bullet-SQR.gif לפני ניתוח 

בחלק מהנשים שאובחנו עם סרטן שד תבוצע בדיקת MRI על מנת לברר אם מדובר במחלה רב-מוקדית באותו שד. בירור זה ישפיע על ההחלטה אם לבצע ניתוח משמר שד (Lumpectomy) או ניתוח כריתה שלמה של השד (Mastectomy). כמו כן, הבדיקה תסייע באיתור מוקדי מחלה בשד השני, אם ישנם.

 

Big-Bullet-SQR.gif כבדיקת סריקה

בנשים הנושאות את הגנים המעלים את הסיכון לחלות בסרטן שד (BRCA1 ,BRCA2 P53, PTEN), ובנשים לאחר ״עוץ גנטי, שהוגדרו כבעלות סיכון של מעל 20% להיות נשאיות מוטציה ושאינן שייכות לקבוצה אתנית בה יש שכיחות למוטציות המוכרות (אשכנזיות). בדיקת MRI מומלצת לנשים אלו לרוב מכיוון שנשאיות רבות מאובחנות בגיל צעיר יחסית, שבו רגישות הממוגרפיה נמוכה, בין השאר עקב צפיפות השד.

 

Big-Bullet-SQR.gif למעקב

לנשאיות שחלו בסרטן השד, לצורך מעקב אחר השד השני.

 

עבור קבוצות נשים אלו בדיקת MRI ניתנת במסגרת סל הבריאות.

חזרה למעלה >>


בדיקות ביופסיה שונות

ביופסיית מחט עדינה F.N.A (דגימת תאים)

בדיקה מהירה ופשוטה, אשר בדרך כלל כמעט שאינה גורמת לכאב. הרופא/ה משתמש/ת במזרק עם מחט דקה בעזרתו נשאבת דגימת תאים מן השד. הדגימה נשלחת למעבדה לאבחון סוג התאים. אם נמצאו סימנים לגידול ממאיר, יש להתייעץ עם האונקולוג/ית לגבי המשך הטיפול הדרוש.

 

ביופסיית מחט עבה (Trucut)

בדיקה זו לרוב אינה כרוכה בכאב, נעשית בהרדמה מקומית ונמשכת זמן קצר בלבד. במהלך הבדיקה מוחדרת מחט חלולה, בהרדמה מקומית, תוך כדי מישוש הגוש, אם הוא נמוש. במקרה שהגוש או גבולותיו אינם ודאיים, ייעשה שימוש בהנחיית אולטרה-סאונד במהלך הבדיקה. המחט מוציאה רקמה בצורת גליל צר מהגוש בשד. מקובל לקחת בין שלושה לשישה גלילים מתוך הגוש בשד. הגלילים נשלחים לבדיקה פתולוגית. כמו כן, ניתן לבדוק רצפטורים בדגימה כזאת ולהשתמש בתשובה להחלטה הטיפולית.

 

ביופסיית מחט עבה בסיוע ואקום (Mammotome)

ביופסיה זו מיועדת לדגימת גושים קטנים והסתיידויות אשר זוהו בבדיקת סריקה בממוגרפיה. הבדיקה נערכת בשכיבה על הבטן, בהרדמה מקומית, בהכוונת ממוגרפיה או אולטרה-סאונד. כך קל יותר לכוון לאזור הנבדק ולקצר את משך הבדיקה לכ-45-30 דקות בלבד.

 

מהלך הבדיקה כולל החדרת מחט חלולה ובתוכה מכשיר חד, המחוברים למערכת ואקום. המכשיר נע בתוך רקמת השד בתנועה סיבובית ומוציא דגימת רקמה מהאזור המיועד לבדיקה. דיוק האבחנה רב יותר, מאחר והמכשיר דוגם את הרקמה באותו אזור באופן מתמשך ורציף. בגידולים שפירים, בדיקה זו מחליפה ביופסיה פתוחה (ניתוחית), אך אם נדגם בבדיקה זו גידול ממאיר, יהיה צורך לסיימה בביופסיה פתוחה.

 

ביופסיה ניתוחית (דגימת רקמה, Excisional Biopsy)

לעתים לא ניתן לאבחן בוודאות באמצעי האבחון שהוזכרו, אם הממצא שנתגלה הוא ממאיר או שפיר, ולכן יהיה צורך לכרות את הגוש, בהרדמה כללית או מקומית, ולשלוח אותו לבדיקה פתולוגית.

 

בבדיקה זו נקבעת האבחנה הסופית, הקובעת את הצורך בניתוח, אם הממצאים שנתגלו ממאירים. לפי תקנות משרד הבריאות בארץ, הביופסיה מתבצעת בנפרד מניתוח הכריתה. האישה רשאית וזכאית לבקש הפרדה בין שתי פעולות אלה, והיא צריכה להסכים לכל אחת מהן בנפרד. במקרה זה, בשלב הראשון נכרת הגוש ונשלח לבדיקה פתולוגית. אם הבדיקה מצביעה על תהליך ממאיר, מתבצע הניתוח לאחר כמה ימים.

 

הפרדה זו מאפשרת לאישה שהות נוספת להכין את עצמה, להתייעץ ולהיות שותפה בבחירת סוג הניתוח. העיכוב הקצר בין האבחנה לבין הניתוח אינו פוגע בסיכויים להחלמה. במקרה שהאישה מחליטה על ביצוע מיידי של הניתוח לאחר הביופסיה, נבדק הגוש שנכרת במיקרוסקופ, בזמן שהאישה מצויה בהרדמה. לצורך הבדיקה מוקפא הגוש, ולכן הבדיקה נקראת 'חתך קפוא' (Frosen Section).

חזרה למעלה >>


סיכום

חשוב לזכור, כי ניתן להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד, כמו בסוגי סרטן נוספים, באמצעות שמירה על אורח חיים בריא, הכולל הימנעות מעישון, צמצום צריכת האלכוהול, שמירה על משקל גוף תקין, הקפדה על תזונה בריאה ומאוזנת וביצוע פעילות גופנית סדירה.

 

נכון להיום, אבחון מוקדם הוא המפתח לריפוי של סרטן השד. הקפידי על ביצוע מעקב שגרתי בהתאם להמלצות, אמצי אורח חיים בריא, למדי להכיר את גופך ואת מצבו הרגיל, כך שאם יתגלה שינוי תוכלי לגשת לרופא/ה בזמן לצורך בירור. ההמלצות לאבחון מוקדם נועדו לשמור על בריאותך, למענך ולמען אוהבייך, וההקפדה על ביצוען נתונה בידייך! 

למידע נוסף היכנסי לפורום 'מניעת סרטן' ולפורום 'נשאיות גנטיות ונשים בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד והשחלות', באתר האגודה למלחמה בסרטן.

חזרה למעלה >>


פעילויות האגודה לקידום המאבק בסרטן השד

התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם בממוגרפיה

הודות ליוזמת האגודה למלחמה בסרטן, מופעלת כיום בשיתוף משרד הבריאות ויחד עם כל קופות החולים תוכנית לאומית לגילוי מוקדם של 0רטן השד בממוגרפיה. האגודה גם יזמה ומימנה את תוכנית בקרת האיכות.

 

ניידת ממוגרפיה

האגודה למלחמה בסרטן יזמה ורכשה ניידת ממוגרפיה, הנעה כל השנה ברחבי הארץ ומאפשרת לנשים לעבור את הבדיקה מצילת החיים קרוב לביתן. הודות לפעילותה הנמרצת של הניידת, צומצמו הפערים שהיו קיימים בין מגזרי האוכלוסייה השונים, ובוטל הפער בהיענות לבדיקה בין יהודיות לערביות. שיעור ההיענות לביצוע הבדיקה עולה בהתמדה. הניידת מופעלת על ידי 'אסותא שירותים רפואיים', בסיוע האגודה למלחמה בסרטן.

 

הקמת מרכזי שד כוללניים

האגודה למלחמה בסרטן משקיעה משאבים רבים בבנייה ושיפוץ מחלקות אונקולוגיות, וסייעה גם בהקמת מרכזי שד כוללניים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ, בהם ניתן טיפול מקצועי של צוות רב-תחומי תחת קורת גג אחת, כשבמרכז נמצאת המטופלת.

 

רשת אחיות ועו"ס מתאמות הטיפול בסרטן השד

שירות שהוקם ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ומופעל בתמיכתה במרבית בתי החולים בארץ, במסגרתו אחיות ועובדות סוציאליות מלוות את האישה שחלתה בסרטן השד מרגע האבחון, ומעניקות ייעוץ, הכוונה, תמיכה וליווי, בתהליך הטיפול, המעקב והשיקום. האחיות והעובדות הסוציאליות נפגשות במהלך השנה במטה האגודה לקבלת הדרכה ועדכון שוטף. פרטים ניתן לקבל בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן: 1-800-599-995 או במח' שיקום ורווחה של האגודה בטל. 03-5721678.

 

הרצאות של אחיות על חשיבות האבחון המוקדם והמניעה של סרטן השד

האחיות מעניקות הרצאות במקומות עבודה ובקהילה. האגודה גם פועלת להגברת מעורבותו של רופא המשפחה בגילוי מוקדם אצל הנשים שבטיפולו.

 

הקונסורציום הישראלי לסרטן השד התורשתי

הקונסורציום לחקר סרטן השד והשחלה התורשתי הוקם על ידי האגודה למלחמה בסרטן, בשיתוף אונקולוגים וגנטיקאים מכל רחבי הארץ. אחת ממטרות הקונסורציום היא לבדוק את הסיכון לסרטן שד ולסרטן שחלה בקרב נשאיות בארץ, בין השאר משום שייתכן שרמת הסיכון בארץ שונה מרמות הסיכון שתוארו במדינות אחרות (לדוגמה בשל תנאי סביבה שונים ודפוסים שונים של פריון וילודה).

 

פעילות האגודה למען נשים שחלו בסרטן השד

האגודה למלחמה בסרטן פועלת בקרב גופים ממשלתיים וקובעי מדיניות לשיפור מימוש הזכויות של נשים שחלו בסרטן השד מול הביטוח הלאומי ולהגדלת סל התרופות. כמו כן האגודה יזמה את החקיקה למניעת אפליה על בסיס מידע גנטי, היא שותפה להחלטות ולדיונים ממשלתיים ועוד.

 

הענקת מענקי מחקר

האגודה מעניקה מענקי מחקר לרופאים וחוקרים בכל בתי החולים, המרפאות ומוסדות המחקר המוכרים בארץ, לקידום המאבק בסרטן. עשרות מענקי מחקר ניתנו לחקר סרטן השד ברמה הבסיסית, הקלינית והפסיכו-סוציאלית.

חזרה למעלה >>


מערך התמיכה, המידע והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן לנשים המתמודדות עם סרטן השד

ההתמודדות עם סרטן השד הוא תהליך מורכב, המלווה בחרדות ושינויים בתחומים רבים: גופניים, נפשיים, משפחתיים וחברתיים. במרכזים לבריאות השד בבתי החולים עומדים לרשות האישה אנשי מקצוע, שרובם מומנו בסיוע האגודה, היכולים לתת הדרכה, תמיכה, הכוונה וליווי.

 

האגודה למלחמה בסרטן מסייעת בהקמה ובשיפוץ של מרכזי שד כוללניים ברחבי הארץ, בהם האישה נמצאת במרכז, ומטפל בה צוות רב-מקצועי. בנוסף, האגודה מפעילה מערך מידע, סיוע, הדרכה ותמיכה ארצי, ללא תשלום, לחולות סרטן השד, מחלימות ובני משפחותיהן:

 

'יד להחלמה' - מרגע האבחנה ועד להחלמה

'יד להחלמה' של האגודה למלחמה בסרטן מורכב כולו מנשים מתנדבות שהתמודדו עם סרטן השד, ועברו הכשרה מיוחדת המאפשרת להן לעמוד לצד הנשים המתמודדות עם המחלה. המתנדבות מותאמות לחולות בגיל ובשפה, ומסייעות להן בהתלבטויות השונות, במתן מידע ותמיכה רגשית ומעשית, מתוך ניסיונן האישי. נשים המעוניינות בתמיכה וסיוע, ונשים המעוניינות להתנדב ולהצטרף למעגל התמיכה של 'יד להחלמה' מוזמנות לפנות בטל. 1-800-36-07-07 או בלחיצה על הכפתור הוורוד באתר האגודה למלחמה בסרטן.

 

 

'להיראות טוב - להרגיש טוב יותר

פרויקט במימון האגודה למלחמה בסרטן, במסגרתו אנשי צוות מתחום הקוסמטיקה, האיפור ועיצוב השיער מטפלים בהתנדבות בנשים חולות סרטן במכונים האונקולוגיים, בסניפי האגודה למלחמה בסרטן ובקהילה. המטופלות מקבלות טיפול קוסמטי והדרכה כיצד לטפל בפניהן ובשיערן, ו/או להתאים תספורת או פאה. כל זאת, במטרה לשפר את מצב הרוח וההרגשה, וכך לסייע בתהליך ההתמודדות עם המחלה והטיפולים. בנוסף, פועלים ברחבי הארץ מרכזי טיפוח והשאלת פאות מטעם הפרויקט. למידע נוסף ולהצטרפות ניתן לפנות לטל. 03-5721678.

 

'צעדים לאיכות חיים'

פרויקט ״חודי של האגודה למלחמה בסרטן שמטרתו לחשוף חולים ומחלימים מסרטן ליתרונות הבריאותיים הגלומים בפעילות הגופנית, לעודדם לשלב פעילות מתוכננת ומובנית בשגרת חייהם, ולהעניק לאלו שיבחרו לאמץ ולהשתלב בתוכנית ייעוץ וליווי מקצועי. הפרויקט מופעל במכונים האונקולוגיים ברחבי הארץ, במרכזי התמיכה של האגודה ובסניפי האגודה ברחבי הארץ. למידע נוסף ולהצטרפות לתוכנית ניתן לפנות בטל. 03-5721618.

 

קבוצות תמיכה

האגודה מפעילה ברחבי הארץ קבוצות תמיכה ללא תשלום, בהנחיית אנשי מקצוע. קיימות קבוצות בנושאים שונים, כגון קבוצת תמיכה לזוגות, קבוצה לנשים צעירות בגיל 50-30 המתמודדות עם מחלת הסרטן, קבוצה לנשים בריאות הנמצאות בסיכון, לנשים חולות סרטן בשלב גרורתי ועוד. לפרטים ולהצטרפות ניתן לפנות לטל. 03-5721678.

           

שירות ייעוץ ארצי בנושאי מיניות ודימוי גוף

האגודה למלחמה בסרטן מעניקה ייעוץ בנושאי מיניות לחולות סרטן וכן לחולים ולבני משפחותיהם. השירות ניתן חינם לכל פונה, וכולל מידע על השלכות מחלת הסרטן על המיניות ודימוי הגוף, ייעוץ באשר לאפשרויות טיפול ושיקום תפקוד מיני, פוריות, והכוונה למומחים מקצועיים בתחום. לאגודה גם חוברות המוקדשות לנושא זה. לקביעת תור והתייעצות ניתן לפנות למחלקת שיקום בטל. 03-5721643 או לפורום מיניות באתר האגודה למלחמה בסרטן.

 

הדרכת הורים שאחד מהם חולה בסרטן

כאשר אחד מההורים חולה בסרטן, המשפחה כולה נכנסת לתקופת התמודדות קשה ומורכבת, כולל ילדי המשפחה. כדי להקל על ההורים בתקופה זו, ולסייע להם במתן תמיכה ומידע, מפעילה האגודה שירות הדרכת הורים במסגרתו ניתנים כלים, הדרכה וסיוע בהתמודדות עם שאלות כגון: כיצד לספר לילדים, כיצד להתמודד כמשפחה בתקופת הטיפולים ועוד. לאגודה חוברת מיוחדת 'מה אספר לילדיי על מחלת הסרטן שלי', שניתן לקבל ללא תשלום בפנייה בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995. למידע נוסף והצטרפות ניתן לפנות לטל. 03-5721678.

 

'מחלימים לחיים בריאים'

תוכנית ייחודית בפריסה ארצית המלווה מחלימים מסרטן בדרכם חזרה לשגרת חיים בריאה. במסגרת התוכנית, המופעלת בכ-40 סניפי האגודה ובמרכזי התמיכה במהלך השנה, מתקיימים מפגשים בהנחיית אנשי מקצוע בנושאים הרלבנטיים, כגון תזונה מותאמת למחלימים, התמודדות עם תופעות לוואי, אינטימיות ומיניות ועוד. ישנן קבוצות מיוחדות, 'מחלימות לחיים בריאים' לנשים מחלימות מסרטן השד, וכן חוברת הדרכה מיוחדת למחלימים מסרטן, יעם הפנים לעתיד', הניתנת לכל פונה ללא תשלום. למידע נוסף והצטרפות ניתן לפנות לטל. 03-5721618.

 

מוקד 'טלתמיכה'®

האגודה מפעילה את מוקד התמיכה הטלפוני בשפות עברית ורוסית, המעניק עזרה ראשונית מיידית לחולי סרטן והקרובים אליהם, הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לסיוע תמיכתי ראשוני ולאוזן קשבת. בהתאם לצורך, הפונים מנותבים להמשך טיפול בבית החולים או במסגרת הקהילה. ל'טלתמיכה'® ניתן לפנות בטל. 1-800-200-444.

 

פורומים אינטרנטיים של האגודה למלחמה בסרטן

באתר האגודה ישנו מערך פורומים נרחב הכולל 18 פורומים בנושאים שונים, בהם פורום העוסק בנושא סרטן השד, המנוהל במשותף על ידי שלושה אנשי מקצוע: כירורגית, אונקולוגית וכירורג פלסטי, פורום לנשים נשאיות הנמצאות בסיכון, פורום בנושא תזונה לחולי סרטן, פורום בנושא מיניות ופוריות, פורום בנושא זכויות חולים ועוד. גולשי האתר מעלים שאלות אישיות רבות, הנוגעות למחלה, והן נענות על ידי המומחה המתאים.

חזרה למעלה >>


הסיכוי שבסיכון
העלאת המודעות לחשיבות ביצוע בירור גנטי לסרטן שד ושחלה תורשתי
קראי עוד
מידע נוסף בנושא
בדיקת ממוגרפיה סרטן השד והסביבה
השפעת החשיפה למזהמים סביבתיים על התפתחות סרטן השד (עלון של הקרן לבריאות וסביבה)
ניידת הממוגרפיה של האגודה למלחמה בסרטן
לצפייה בחוברת לחצו כאן
 
לצפייה בחוברת לחצו על התמונה
תודתנו נתונה ל:
דר' אלה עברון, מ"מ מנהלת יחידת השד במכון האונקולוגי, המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי

דר' מירי סקלייר-לוי, מנהלת היחידה לדימות שד במרכז הרפואי שיבא, תל השומר

דר' תמר קרני, המכון לבריאות השד במרכז הרפואי אסף הרופא; יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל

חברות ועדות העדכון לנושאי סרטן השד והדמייה של האגודה למלחמה בסרטן

על הארותיהן והערותיהן.
אוקטובר 2016
מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על איבחון מוקדם של סרטן השד. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.