סרטן השד מהו

 מידע נוסף בנושא

תודתנו נתונה ל:

לפרופ' עינת אבן- ספיר, מנהלת המכון לרפואה גרעינית, במרכז הרפואי איכילוב; לדר' נעה אפרת (בן ברוך),מנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי קפלן, יו"ר ועדת העדכון של האגודה למלחמה בסרטן לנושא סרטן השד; לדר' תפחה הורן , מנהלת מכון הרנטגן והמרכז לרפואה גרעינית במרכז הרפואי אסף הרופא; לדר' אייל וינקלר, סגן מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז רפואי שיבא - תל השומר, יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית; לפרופ' אפרת לוי - להד, מנהלת היחידה לגנטיקה רפואית במרכז הרפואי שערי צדק; לדר' מירי סקלייר - לוי, אחראית יחידת הדמיית השד במרכז הרפואי הדסה עין כרם; לדר' אלה עברון, אחראית תחום סרטן השד במרכז הרפואי אסף הרופא; ולדר' תמר קרני, כירורגית שד במרכז הרפואי אסף הרופא,

חברי ועדות העדכון לנושאי סרטן השד, גנטיקה והדמייה של האגודה למלחמה בסרטן על הארותיהם והערותיהם.

מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרטן השד. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.

 מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בנין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. למרות שתאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר, על ידי חלוקה. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם מסיבה כלשהי התהליך יוצא משליטה, ממשיכים התאים להתחלק ללא צורך. כתוצאה מכך, נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

בגידול שפיר התאים אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף. יחד עם זאת, אם הם ממשיכים לגדול באזור המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.

גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. אם לא מטפלים בגידול ממאיר, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעתים ניתקים תאים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף באמצעות מחזור הדם או מערכת הלימפה. כאשר תאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הנקראים גידול משני, שניוני או גרורה.

חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם אחד או סוג אחד של טיפול. קיימים יותר מ- 200 סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.

חזרה למעלה >>

גורמים לסרטן השד וקבוצות אוכלוסייה בסיכון גבוה

הגורמים לסרטן השד עדיין אינם ברורים מספיק, אולם נראה שנשים מסוימות הן בעלות סיכון גבוה יחסית לחלות במחלה מאשר נשים אחרות:

• גיל - הסיכון לחלות בסרטן, עולה עם הגיל. מנתוני רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות נמצא כי סרטן השד נפוץ יותר בקרב נשים בגילאים 50 ומעלה, וכ- 76% מהחולות מאובחנות בגילאים אלה. כ-17% מהחולות, מאובחנות בגילאים 40-49, וכ-6% מהחולות הינן צעירות מגיל 40 בשלב האבחנה.
• היסטוריה משפחתית- נשים שבמשפחתן חלו בסרטן השד, במיוחד אם מדובר באם או באחות.
• נשים שחלו בסרטן השד בעבר.
• נשים שלא ילדו מעולם, או שילדו בגיל מבוגר.
• נשים שקיבלו מחזור חודשי בגיל צעיר (לפני גיל 11) ונכנסו לתקופת המעבר בגיל מבוגר יחסית (אחרי גיל 55).
• מוצא - בישראל, שכיחות המחלה גבוהה יותר בקרב ילידות הארץ, אמריקה הצפונית ואירופה, והשכיחות הנמוכה ביותר בקרב ילידות תימן.
• סגנון חיים - ממחקרים שנערכו לאחרונה, מסתמן קשר ברור בין הגברת הסיכון למחלה לבין השמנה והיעדר פעילות גופנית. מחקרים מסוימים הצביעו למשל, על סיכון מוגבר למחלה כתוצאה מצריכת אלכוהול מופרזת, מצריכת שומנים גבוהה וקלוריות עודפות, כתוצאה מעישון ועוד.

לקבלת מידע נוסף בנושאי מניעת סרטן ושמירה על הכללים לחיים בריאים ניתן לפנות ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995

חזרה למעלה >>

מבנה השדיים

השד מונח מעל הצלעות ושרירי בית-החזה.

השד מורכב מ:

• בלוטות המייצרות חלב (MILK GLANDS) .
• צינוריות המעבירות את החלב לפיטמה (DUCTS) .
• ריקמה שומנית.
• ריקמת חיבור.

הריקמה הבלוטית של השד מתרכזת ב - 12-10 אונות ( LOBULES ), מכל אונה מוליכים צינורות חלב המתנקזים אל הפיטמה. ריקמת החיבור בשד הינה ריקמה גמישה שעשויה להתרופף או להימתח לסירוגין במשך חיי האישה, בהתאם לשינויים הורמונליים ושינויים במשקל הגוף. כמות ריקמת השומן בשד קשורה בנתונים גנטיים (תורשתיים).

יש לציין כי שני השדיים אינם בהכרח זהים בגודלם.

שינויים טבעיים מתרחשים בשד במהלך חייה של כל אשה, הגורמים לכך הם: גיל, מחזור חדשי, הריון, הנקה, גלולות למניעת הריון והפסקת הווסת.

קיימים הבדלים בגודל, במרקם ובצורת השד בין אשה לאשה. רקמת השד מגיעה עד לבית השחי, שם מצויות בלוטות לימפה מרובות. בלוטות אלו שייכות למערכת הלימפה, הכוללת רשת של בלוטות קטנות (קשרי לימפה) וצינורות לימפה בהן זורם נוזל לימפטי. תפקידה של מערכת הלימפה להגן על הגוף בפני זיהומים ולעצור התפשטות של גורמי מחלה. בלוטות הלימפה פועלות כמסננים המסוגלים ללכוד ולעצור תהליכים זיהומיים.

חזרה למעלה >>

גילוי מוקדם

נכון להיום, גילוי מוקדם הינו האמצעי היעיל ביותר לריפוי סרטן השד ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים עולים סיכויי הריפוי לכ-90%. לכן, רוב הנשים המאובחנות בשלבים המוקדמים, תוכלנה להירפא.

במטרה להעלות את הסיכוי לאבחן את המחלה בשלביה המוקדמים, חשוב לבצע את שלושת סוגי הבדיקות שלהלן:

בדיקת שד עצמית

בדיקה עצמית כשלעצמה, לא הוכחה כשיטה יעילה לגילוי מוקדם של סרטן השד. חשוב לכל אשה להכיר את שדיה החל מגיל 20, בכדי שתוכל להבחין בשינויים במידה והם קיימים ולפנות לרופא להמשך בדיקה. בדיקה עצמית נהוג לבצע פעם בחודש, כשבוע לאחר סיום מחזור הווסת. ניתן לבדוק את השד בכל דרך המתאימה לאשה ולנוחיותה.

בדיקת רופא

רצוי להיבדק על-ידי רופא, המתמחה בבדיקת שד ידנית, פעם בשנה. הרופא בודק את השדיים ואת בלוטות הלימפה בבית השחי ובצוואר. הבדיקה נעשית במצב של ישיבה ושכיבה של הנבדקת. הרופא יכול להמליץ על בדיקות נוספות בהתאם לצורך.

בדיקת ממוגרפיה

המועצה הלאומית לאונקולוגיה בישראל ממליצה על בדיקות ממוגרפיה לנשים:

• מגיל 50 ומעלה כל שנתיים, או בהתאם להמלצת הרופא המטפל.
• הצורך בבדיקה מודגש בעיקר לנשים בגילאים אלה, לגביהם יש כיום הסכמה מקצועית בינלאומית, שבדיקת הממוגרפיה מסייעת לאבחן את המחלה בשלבים המוקדמים.
• נשים הנמצאות בקבוצת סיכון (עם היסטוריה משפחתית - אם או אחות שחלו בסרטן השד). מומלץ לעבור בדיקה פעם בשנה, בין הגילאים 40-49.
• לנשים בקבוצות אלה, הבדיקה ניתנת חינם במסגרת סל הבריאות, על ידי כל קופות החולים, שהודות ליוזמת האגודה למלחמה בסרטן, מפעילים תוכנית לאומית לסריקה בממוגרפיה במסגרתה מוזמנות כל הנשים הנמצאות בגיל המתאים לבצע בדיקת ממוגרפיה.

בדיקת הממוגרפיה יעילה ב-80-90% מהמקרים. יחד עם זאת, זוהי הבדיקה הטובה ביותר לגילוי מוקדם ועולה על הבדיקות האחרות הקיימות (אולטרא סאונד, MRI ). זוהי הבדיקה היחידה שהוכחה כמפחיתה את התמותה בכ-30%. נשים צעירות יותר צריכות לקבל הפנייה רפואית מיוחדת לביצוע בדיקה זו. מתחת לגיל 50, מבנה השד בדרך כלל עדיין צפוף וסמיך וישנה פעילות הורמונלית המקשה על איתור שינויים בשד בצילום ממוגרפי.

נטילת הורמונים חלופיים לאחר הפסקת המחזור החודשי עשויה לגרום לשינויים בצפיפות רקמת השד. שינויים אלה באים לידי ביטוי בצילום הממוגרפיה, ולכן לפני הבדיקה חשוב לציין אם לוקחים הורמונים חלופיים ובמשך כמה זמן.

חזרה למעלה >>

מהם הסימנים לסרטן השד?

ב-90 אחוז מן המקרים הסימן הראשון לסרטן הוא מישוש גוש בשד, אולם ישנם סימנים אחרים אליהם יש לשים לב. יש לחפש אחר שינויים במבנה השד, ובמיוחד אחר גושים, או תופעות אחרות, שלא הורגשו או נראו קודם לכן:

בשד

• שינוי בצורה או בגודל.
• ורידים מורחבים או בולטים.
• גוש.
• שקע או בליטה בעור.
• גירוד עקשני שאינו חולף.
• אי נוחות או כאבים
• (תופעה שאינה סימן שכיח).

בפטמה

• הפרשה דמית או שקופה.
• פריחה על הפטמה או מסביב לה.
• פטמה ששקעה פנימה לאחרונה.
• גוש.
• בזרוע
• נפיחות בזרוע העליונה.
• נפיחות בבית-השחי.
• כ-70% מהגידולים מופיעים בחלק החיצוני העליון של השד, הכולל גם את אזור בית השחי, אך כמובן יש לבדוק ביסודיות את כל אזור השד.

חזרה למעלה >>

גידולי שד

גושים בשד הם תופעה נפוצה. חשוב לציין שאצל מרבית הנשים (80%) הגושים הינם השפירים הינם כיסיות או כפי שהן מוכרות בשם - ציסטות. אלו הם שקיקי נוזל שמקורם בבלוטות המייצרות את החלב. סוג שכיח נוסף של גושים שפירים בשד הוא הפיברואדנומה (FIBROADENOMA), המורכב מריקמה סיבית - בלוטית.

אם מגלים גוש בשד, אין לדחות את הביקור אצל הרופא. כל מימצא בשד מחייב בדיקה וחשוב לא לדחותה. ברוב המקרים, כאמור, אין מדובר בגידול ממאיר, אך במידה וכן, גילוי מוקדם הוא המפתח לריפוי. אגב, גם גברים עשויים לפתח סרטן שד, אולם השכיחות אצלם קטנה פי 100 מזו שאצל הנשים.

גידולי שד ממאירים

• רוב הגידולים בשד הם מסוג קרצינומה.
• LOBULAR CARCINOMA מקורה בריקמה בלוטית.
• DUCTAL CARCINOMA - מקורה בצינוריות החלב.
• PAGET DISEASE - סוג נדיר ביותר - המתבטא במעין אקזמה של העור סביב הפיטמה.
• SARCOMA - גידול סרטני נדיר של ריקמת השד שמקורו בריקמה החיבורית.

• INFLAMMATORY BREAST CANCER

• סרטן שד דלקתי - סוג נדיר של סרטן השד.  למידע על סרטן שד דלקתי

קביעת שלבי גידולי השד

שלב 0

מדובר בגידול לא חודרני, המוגבל לחלל צינוריות החלב הנקרא

in situ carcinoma, ללא מעורבות קשריות לימפה וללא גרורות מרוחקות.

גידול המוגבל רק לצינוריות נקרא ductal carcinoma in situ DCIS

שלב 1

גידול חודרני אשר קוטרו אינו עולה על 2 ס"מ, יצא מגבולות הצינוריות, אך לא התפשט לקשריות לימפה, או אל מחוץ לשד. כלומר, גידול חודרני (infiltrating), או פולשני (invasive), הינו גידול אשר חדר מעבר לצינוריות, או לאוניות, ופלש לרקמת השד שסביבן.

שלב 2

בשלב 2 כל אחת מהאפשרויות הבאות עשויה להתקיים:

גידול חודרני אשר קוטרו אינו עולה על 2 ס"מ, אך הוא מערב קשריות לימפה בבית השחי באותו צד הניתנות להזזה (קשריות שד אקסילריות).

גידול שקוטרו הוא 2-5 ס"מ המערב, או שאינו מערב, את קשריות הלימפה בבית השחי.

גידול שקוטרו גדול מ- 5 ס"מ שאינו מערב את קשריות הלימפה.

שלב 3

שלב 3 מחולק לשני תתי שלבים:

שלב 3 א': בשלב זה כל אחת מהאפשרויות הבאות עשויה להתקיים:

גידול חודרני אשר קוטרו אינו עולה על 5 ס"מ, המערב קשריות לימפה בבית השחי שהינן מקובעות, או שנצמדו האחת לשנייה.

גידול חודרני שקוטרו גדול מ-5 ס"מ המערב קשריות לימפה בבית השחי באותו צד, הניתנות להזזה.

שלב 3ב': כל אחת מאפשרויות אלו עשויה להתקיים:

• גידול, בכל גודל שהוא, אשר התפשט לרקמות המקיפות את השד (לדופן בית החזה, או לעור), כולל הצלעות ושרירי בית החזה.
• גידול, בכל גודל שהוא, אשר התפשט לקשריות הלימפה בתוך דופן בית החזה, לאורך עצם החזה.
• סרטן שד דלקתי - סוג נדיר של סרטן שד בו השד נראה אדמומי וחם למגע.

לקבלת מידע נוסף בנושא סרטן שד דלקתי ניתן לפנות ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן  בטל. 1-800-599-995

שלב 4

בשלב זה נמצאים גידולים של השד אשר שלחו גרורות לאיברים אחרים בגוף, בדרך כלל לעצמות, לריאות, לכבד או למוח.

חזרה למעלה >>

אמצעי אבחון - אבחון מוקדם

כאשר מתגלה ממצא כלשהו בשד עשוי/ה הרופא/ה להיעזר באמצעי האיבחון הבאים:

ממוגרפיה

בדיקה לאבחון מוקדם באמצעות מכשיר ממוגרפיה הינה בדיקת רנטגן מהירה של השדיים. בדיקת סריקה בממוגרפיה מיועדת לנשים ללא סימפטומים מוקדמים. מטרתה, לגלות את סרטן השד בשלב המוקדם, בו יש שינויים ממאירים התחלתיים בשד כגון גושים קטנים שאינם ניתנים למישוש.

זהו תהליך פשוט האורך מספר דקות. לעתים קרובות, ניתן באמצעות הבדיקה לזהות גידול עוד לפני שניתן להרגישו באמצעות בדיקת רופא ידנית.

מכשיר הממוגרפיה פולט קרינה ברמה נמוכה ביותר. זהו מכשיר מתוחכם מאוד מבחינה טכנולוגית, המאפשר מקסימום בטחון לבריאות האישה. רוב מכשירי הממוגרפיה בישראל, עומדים בתקנים הבינלאומיים, ונמצאים תחת מעקב סדיר של בקרת איכות.

התועלת שיש בחשיפה לבדיקה זו חשובה ביותר. בדיקה זו עשויה להציל את חייך ואת שדייך.

אופן הבדיקה:

בדיקת ממוגרפיה נמשכת מספר דקות בלבד. בבדיקה לוחצים את השד בין שני משטחים. לעיתים, גורם הלחץ אי נוחות או כאב לשניות ספורות.

אל תחששי לדווח לטכנאית אם תחושי כאב. היא תשתדל, ככל הניתן, להפחית את הלחץ אשר מפעיל המכשיר. לנשים בגיל הפוריות, הדרך הטובה ביותר להפחתת חוסר הנוחות הינה קביעת הבדיקה ל-5 ימים לאחר תום מחזור הווסת, מצב בו השדיים פחות רגישים ללחץ המופעל עליהם בתהליך הבדיקה.

ביום הבדיקה רצוי לא להשתמש בדיאודורנט, באבקת טלק, או בקרמים כלשהם על השדיים ומתחת לבית-השחי.

פרטים נוספים על הבדיקה וכיצד ניתן לשפר את תחושת הנוחות במשך הבדיקה, ניתן למצוא בעלון "בדיקת ממוגרפיה" ב'טלמידע' -1-800-599-995

זיכרי, רוב השינויים המתגלים בשד אינם ממאירים, אך גם אם מתגלה בבדיקה מימצא ממאיר, גילויו המוקדם מאפשר סיכויי ריפוי גבוהים ביותר!

אל תהססי, בצעי את הבדיקה בהתאם להמלצות. בדיקת הממוגרפיה הוכחה כאמצעי היעיל היחיד הקיים כיום לאבחון מוקדם. בדיקת הממוגרפיה מהווה גם אמצעי אבחון משלים לבדיקת הרופא, להערכת הממצאים שנתגלו בבדיקתו. הוא עשוי להפנות את האשה לבדיקה, לפי שיקול דעתו, בתדירות הנדרשת.

חשוב לדעת! אם בבדיקה ידנית מאובחן גוש, והאשה נשלחת לבדיקת ממוגרפיה - גם אם בבדיקת הממוגרפיה התקבלה תשובה שהכל תקין - יש בכל זאת לברר ביסודיות את טיבו של הגוש, באמצעות בדיקות נוספות.

רגישות בדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד אינה זהה עבור כל הנשים . רגישות בדיקת הממוגרפיה נעה בין 69% ל- 90%. בנשים עם מבנה שד צפוף, (השכיח יותר בנשים צעירות ) רגישות בדיקת הממוגרפיה נמוכה, משום שהצפיפות הגבוהה של רקמת השד עלולה להסתיר גידול. בנוסף, בדיקת הממוגרפיה מוגבלת לעיתים בנשים לאחר ניתוח או הקרנות, יחד עם זאת, יש לציין כי בדיקת הממוגרפיה הינה היחידה שהוכחה ואושרה כיעילה ביותר לסריקה לגילוי מוקדם של סרטן השד. הגישה החדשה לגילוי מוקדם ולמעקב אחר נשים שחלו בסרטן השד היא שהגילוי המוקדם של סרטן השד, או המעקב, צריכים להיות מותאמים לסיכון האישה לפתח סרטן שד ולמבנה השד שלה כפי שנראה בבדיקת הממוגרפיה, תוך שימוש בשילוב מספר אמצעי הדמיה. בחלק מהנשים השימוש הבלעדי בבדיקת ממוגרפיה כבדיקה יחידה אינו מספק. בנוסף יש חשיבות לעבודת צוות בין תחומי של הרופאים ואנשי הצוות המטפלים במחלות שד : כירורג/ית, רדיולוג/ית, אונקולוג/ית, כירורג/ית פלסטי/ת וכד' .

ממוגרפיה דיגיטלית

בטכנולוגיה חדישה זו התמונה מושגת על ידי מערכת אלקטרונית ונשמרת במחשב במקום על סרט צילום. הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת עיבוד ממוחשב של התמונה לאחר ביצוע הצילום.

בממוגרפיה הדיגיטלית:

ישנה היכולת להגדיל ממצאים שונים, כגון הסתיידויות קטנות, ללא צורך להזמין את האישה לבצע צילום הגדלה נוסף. (יכולת ההגדלה עצמה, קיימת גם בממוגרפיה שאינה דיגיטלית).

הצילומים נשמרים במחשב ולא קיימת סכנה כי יאבדו.

שיפור ניגודיות התמונה מאפשר להדגיש ממצאים בתמונת הממוגרפיה ובכך לשפר לעיתים, את דיוק הבדיקה.

חשוב לזכור, כי נכון להיום, האמצעי היעיל נגד סרטן השד הוא הגילוי המוקדם. קחי אחריות על בריאותך, לימדי להכיר את גופך ואת מצבו הרגיל, כך שאם יתגלה שינוי תוכלי לגשת לרופא לצורך בירור. ביצוע ההמלצות לאיבחון מוקדם נתונות בידייך, למענך ולמען אוהבייך.

חזרה למעלה >>

אמצעי אבחון - בדיקות משלימות

כאשר מתגלה ממצא כלשהו בשד, הרופא עשוי להיעזר גם באמצעי האבחון הבאים, בנוסף לאלו שהוזכרו לעיל:

אולטרא סאונד

האולטרא סאונד מבוצע כבדיקה משלימה לבדיקת הממוגרפיה, ובעיקר לאבחון בין גוש ציסטי (המכיל נוזל) לבין גוש מוצק.

ביופסית מחט עבה  TRUE CUT

בדיקה זו לרוב אינה כרוכה בכאב, נעשית תחת הרדמה מקומית ואורכת זמן קצר בלבד. במהלך הבדיקה מוחדרת מחט חלולה, בהרדמה מקומית, תוך כדי מישוש הגוש, במידה והוא נמוש. במידה והגוש, או גבולותיו, אינם וודאיים, ייעשה שימוש בהנחיית אולטרה סאונד במהלך הבדיקה. המחט מוציאה רקמה בצורת גליל צר מהגוש בשד (כפי שמוצאים את ליבת תפוח העץ, וזהו מקור השם לטכניקה זו). מקובל לקחת בין 3 ל-6 גלילים מתוך הגוש בשד. הגלילים נשלחים לבדיקה פתולוגית. תוצאות הבדיקה הפתולוגית יינתנו תוך 24 עד 72 שעות לאחר ביצוע הביופסיה. התשובה מדויקת לא רק לגבי תאים בודדים אלא גם לגבי מיקומם והתייחסותם לרקמה סביב להם. כמו כן ניתן לבדוק רצפטורים בדגימה כזאת ולהשתמש בתשובה להחלטה טיפולית.

ביופסית מחט עבה בסיוע ואקום ( MAMMOTOME )

ביופסיה זו מיועדת לדגימת גושים קטנים והסתיידויות אשר זוהו בבדיקת סריקה בממוגרפיה. הבדיקה נערכת בשכיבה על הבטן, תחת הרדמה מקומית, בהכוונת ממוגרפיה או אולטרה סאונד. כך קל יותר לכוון לאזור הנבדק ולקצר את משך הבדיקה לכ- 30-45 דקות בלבד. מהלך הבדיקה כולל החדרת מחט חלולה ובתוכה מכשיר חד, המחוברים למערכת ואקום. המכשיר נע בתוך רקמת השד בתנועה סיבובית ומוציא דגימת רקמה מהאזור המיועד לבדיקה. דיוק האבחנה רב יותר, מאחר והמכשיר דוגם את הרקמה באותו אזור באופן מתמשך ורציף. בגידולים שפירים בדיקה זו באה במקום ביופסיה פתוחה, אך אם נדגם בבדיקה זו גידול ממאיר, יש צורך לסיימה בביופסיה ניתוחית.

ביופסיה ניתוחית (דגימת רקמה - EXCISIONAL BIOPSY )

לעתים, לא ניתן לאבחן בוודאות באמצעי האבחון שהוזכרו, אם הממצא שנתגלה הוא ממאיר או שפיר. לכן יש צורך לכרות דגימה מהגוש, תחת הרדמה כללית או מקומית, ולשלחה לבדיקה פתולוגית. בבדיקה זו נקבעת האבחנה הסופית, הקובעת את הצורך בניתוח, במידה והממצאים שנתגלו ממאירים. לפי תקנות משרד הבריאות בארץ, הביופסיה מתבצעת בנפרד מניתוח הכריתה. האישה רשאית וזכאית לבקש הפרדה בין שתי פעולות אלה, והיא צריכה להסכים לכל אחת מהן בנפרד. במקרה זה, בשלב הראשון נכרת הגוש ונשלח לבדיקה פתולוגית. במידה והבדיקה מצביעה על תהליך ממאיר, מתבצע הניתוח מספר ימים לאחר מכן. הפרדה זו מאפשרת לאישה שהות נוספת להכין את עצמה, להתייעץ ולהיות שותפה בבחירת סוג הניתוח. העיכוב הקצר בין האבחנה לבין הניתוח אינו פוגע בסיכויים להחלמה. במידה שהאישה מחליטה על ביצוע מיידי של הניתוח לאחר הביופסיה, נבדק הגוש שנכרת במיקרוסקופ, בעוד האישה מצויה עדיין בהרדמה. לצורך הבדיקה מוקפא הגוש, ולכן הבדיקה נקראת חתך קפוא ( FROZEN SECTION ).

חזרה למעלה >>

אבחון מתקדם (טרום - ניתוחי)

במידה ולאחר האבחון המוקדם זוהה בוודאות הממצא בשד כגידול סרטני, ייתכן ויבוצעו אחת, או יותר, מהבדיקות הבאות:

איתור קשריות הזקיף (sentinel node)

קיימת חשיבות לדעת אם תאי הגידול התפשטו לקשריות הלשד ("בלוטות הלימפה"). הדבר משפיע על הסיכוי להחלמה ולעיתים תכופות גם על הטיפול והמעקב אחרי הניתוח. אצל חלק מן החולות, אצלן הוסרו קשריות הלשד, עלולות להתפתח תופעות לוואי, כגון בצקת לימפטית, ולכן, שיטת ניתוח שתאפשר כריתה בררנית של קשריות הלשד הינה בעלת חשיבות מרבית.

כיום ניתן במרכזים רפואיים רבים לבצע מיפוי לימפטי קודם, או תוך כדי ניתוח, הנקרא איתור קשריות הזקיף ובדיקתן ( sentinel node ). אם תאי הגידול הסרטני הספיקו לנדוד בדרכי הלימפה, מרבית הסיכויים שהם יתמקמו קודם כל דווקא בקשריות הקרובות לגידול. לפיכך, בדיקה קפדנית שלהן היא מדויקת יותר מאשר בדיקה שטחית של כל הקשריות.

השיטה משלבת הזרקת כמות מזערית של נוזל רדיואקטיבי, ולאחר מכן הזרקת חומר צבע כחול לאזור שסביב לגידול, לפני ביצוע הבדיקה. בעזרת מכשור רפואי מתאים, ממפה הרופא/ה המנתח/ת את אזור אגני הניקוז הלימפטיים, מסיר רק את קשריות הלימפה, בהן מצוי הנוזל הצבוע (קשרית הזקיף), ומעביר את הדגימה לבדיקה פתולוגית. ניתן לבצע בדיקה חלקית, מהירה של הקשריות תוך כדי הניתוח (חתך קפוא), אך תוצאותיה אינן סופיות. במקרים בהם לא יימצאו תאי גידול סרטני בקשריות הזקיף בתום הבדיקה הקפדנית המלאה, קיימת סבירות גבוהה כי גם כל קשריות הלימפה האחרות אינן נגועות, ואין צורך בהסרתן. להסרת קשריות הזקיף בלבד שיעור נמוך מאד של סיבוכים, אם כי בחלק מן המקרים (כ- 5% אצל צוות מיומן), לא מאותרות גרורות לימפטיות, למרות שהן קיימות.

ברוב המקרים, בהם יסתבר כי קשרית הזקיף נגועה, יסיר המנתח את כל שאר קשריות הלימפה באותו אזור. אם המידע כי קשרית הלימפה נגועה הושג כבר בזמן הניתוח, תבוצע הסרת כל הקשריות באותו ניתוח עצמו. אם הגרורות לקשרית הזקיף אותרו רק בבדיקה הקפדנית לאחר הניתוח, יעלה הצורך בניתוח נוסף להסרת כל קשריות הלימפה. שיטה זו, של בדיקת בלוטת הזקיף, מפחיתה את מספר המקרים של הסרת כל קשריות הלימפה, וכתוצאה מכך מקטינה את שיעור הנשים העלולות לסבול מהיווצרות בצקת לימפטית (לימפדמה) והסיבוכים הכרוכים בה, בקרב החולות העוברות ניתוחים לטיפול בסרטן השד.

אפיון גנטי של הגידול

כאשר הגידול מוצא מהשד, הרקמה נשלחת למכון הפתולוגי לבדיקות נוספות. הפתולוג/ית מסתכל על הגידול במיקרוסקופ, קובע את גודלו ובודק האם וכמה בלוטות לימפה נגועות במחלה. בנוסף, הוא מבצע צביעות מיוחדות של תאי הגידול, היכולות לכוון את האונקולוג/ית לגבי מהלך הטיפול בהמשך. על כל גידול מהשד נעשית צביעה לרצפטורים לאסטרוגן ולפרוגסטרון, הקובעת אם טיפול הורמונלי (בטמוקסיפן או במעכבי ארומטז) מתאים לחולה. כמו כן, נעשית צביעה לחלבון שנקרא Her-2 , בכדי לקבוע האם טיפול בהרצפטין מתאים לחולה. אם ה- Her-2 נמצא שלילי, יש באפשרותך לקבל חוות דעת נוספת. הבדיקה החוזרת מתבצעת על רקמת הגידול במעבדה מרכזית בארה"ב. השירות ניתן ללא תשלום. במידה והינך מעוניינת - פני לרופא המטפל.

קיימות בדיקות נוספות אשר ניתן לבצע בגידול, במטרה לסייע לאונקולוג/ית בבחירת טיפול מתאים. לאחרונה, פותחו שיטות בשם "אונקוטייפ" (Oncotype) ומאמא-פרינט (MammaPrint) הבודקות את פעילותם של כמה גנים בו זמנית בתאי הגידול הסרטני וקובעות את "הפרופיל הגנטי" שלו. במקרים מסוימים, בדיקות אלו יכולות לסייע בהחלטה האם להוסיף כימותרפיה על הטיפול המוצע, וזאת על פי סוג הפרופיל הגנטי שנקבע בבדיקה. מדובר במיוחד במצב של אשה שאובחנה בשלב מוקדם, ללא מעורבות של בלוטות הלימפה. נבדקות כיום בעולם שיטות שונות כדי ליצור התאמה אישית לטיפול לכל אישה, בהתאם לפרופיל הגנטי שלה.

בדיקת מיפוי עצמות

בדיקה זו אינה משמשת ככלי לאבחון מוקדם של סרטן השד, או לקביעת שלב המחלה בעת האבחון ( staging ). במקרים בהם הגידול הראשוני גדול, או במידה והמחלה נמצאת בשלב מתקדם וישנן בלוטות לימפה נגועות, ייתכן ותבוצע בדיקת מיפוי עצמות לפני הניתוח.

בדיקת מיפוי עצמות הינה בעלת ערך בהערכת התפשטות המחלה, במקרים של הישנות מקומית של המחלה, בחשד להתפשטות המחלה, או בחולות להן מחלה גרורתית ידועה. מיפוי עצמות הינה שיטה רגישה מאד לגילוי תהליכים גרורתיים בעצמות. הבדיקה נעשית באמצעות מצלמת גמא, חד או דו ראשית. המכשיר אינו פולט קרינה. הבדיקה אינה פולשנית ולרוב אינה מלווה בתופעות לוואי. במהלך הבדיקה מבצעים הזרקה תוך ורידית של כמות קטנה מאד של חומר רדיו אקטיבי מסוג (Tc-99m MDP ( Methylene diphosphonate  בנפח קטן מאד. כעבור שעתיים - שלוש מתבצעת בדיקה הנמשכת 20 - 30 דקות במהלכה נעשית סריקה כל גופית מלפנים ומאחור. בהתאם לצורך, נעשים מיפויים לאזורים מסוימים להדגמה והדגשה של ממצאים ו/או בדיקת SPECT ( Single-photon emission computed tomography ).

חשוב לציין כי בדיקת מיפוי עצמות אינה משמשת כבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד אלא כבדיקת עזר במקרים של גידול מתקדם, על מנת להעריך את התפשטות המחלה ואת הימצאותן של גרורות בעצמות.

בדיקת תהודה מגנטית ( MRI-MAGNETIC

RESONANCE IMAGING )

בדיקת ההדמייה נעשית באמצעות מגנט, ללא קרינת רנטגן. זו הבדיקה הרגישה ביותר לגילוי מוקדם של סרטן שד פולשני. בבדיקה משתמשים בהזרקת חומר ניגוד לווריד, ואבחנת הגידולים נעשית על סמך צביעה מוגברת ובולטת יותר בהשוואה לרקמת השד מסביב. הבדיקה נותנת אינפורמציה לגבי אספקת הדם בשד וההנחה היא שבאזורי גידול אספקת הדם היא מוגברת ובלתי תקינה ( ANGIOGENESIS ).

בדיקת ה - MRI מצטיינת ברגישות גבוהה המגיעה לעד 95% - 100%, אולם רמת הדיוק נעה בין כ - 37% עד ל - 97% . כתוצאה מכך, לעיתים נראה מוקדים מרובים בשד שאינם בהכרח גידול, כגון: פיברואדנומות (גידולים שפירים של השד) ושינויים פיברוציסטיים. כדי להתמודד עם בעיה זו, יש צורך בציוד לביצוע ביופסיה בהנחיית MRI .

בדיקת ה- MRI אינה מצטיינת באיתור סרטן השד שאינו פולשני. ( IN SITU, DCIS )

בדיקת MRI תתבצע במקרים הבאים:

1. לפני ניתוח, לקביעת שלב המחלה בעת האבחון - (STAGING)בחלק מהנשים שאובחנו עם סרטן שד על מנת לברר האם מדובר במחלה מפושטת באותו שד, בירור המשפיע על ההחלטה האם לבצע ניתוח משמר שד ( LUMPECTOMY ) או ניתוח כריתה שלמה של השד ( MASTECTOMY ), לברר האם ישנם מוקדי מחלה גם בשד השני.

2. לבדוק שאריות גידול סרטני בשד לאחר ניתוח - בקרב נשים עם שוליים חיוביים (הכוונה לרקמה הנותרת מסביב לגידול) לאחר ניתוחים משמרי שד (למפקטומי) למטרת בדיקת שארית גידול בשד. ניתן לבצע בדיקת MRI , כבר לאחר כשלושה שבועות מהניתוח.

3. למציאת מקור ראשוני לגידול - בנשים המופיעות עם מחלה גרורתית בבית השחי, או באזור אחר בגוף, כאשר הבדיקה הידנית, הממוגרפיה והאולטרא סאונד נמצאו תקינים.

4. בדיקת סקר בנשים נשאיות של הגנים לסרטן שד - כפי שצויין קודם לכן, בקרב נשים הנושאות מוטציות בגנים המגבירים את הסיכון לחלות בסרטן השד ( BRCA1,BRCA2 ) רוב הגידולים הסרטניים מופיעים בגיל צעיר, בו רגישות הממוגרפיה נמוכה, עקב הצפיפות הגבוהה של השד. לכן, לנשים אלו בדיקת MRI מומלצת על ידי משרד הבריאות והמועצה הלאומית לאונקולוגיה המייעצת לו.

בדיקת CT

בדיקת ה- CT אינה משמשת ככלי לאבחון מוקדם של סרטן השד עקב רמת הקרינה הכרוכה בבדיקה זו. עם זאת, בבדיקת ה- CT ניתן להסתייע באבחון גידולים בשד שהתגלו קודם לכן, בדומה לבדיקת ה- MRI . קיימים מרכזים רפואיים המבצעים את הבדיקה בנשים המאובחנות כחולות בסרטן השד על מנת להעריך את סוג הגידול, מיקומו והתפשטותו לאזורים אחרים בגוף.

בדיקת PET CT

בדיקת ( PET ( Positron emission tomography  הינה סוג חדיש של סריקה באמצעות מיפוי ובדיקת CT במקביל. ההדמייה במכשיר ה- PET מתבצעת לאחר הזרקה לוריד, בדרך כלל בזרוע, של חומר רדיואקטיבי הנקלט ומצטבר בתאים הסרטניים. החומר השכיח ביותר, בו נעשה שימוש, הינו אנלוג לגלוקוז - (FDG ( F18- Fluorodeoxyglucose  הנקלט בתאים סרטניים. אזורים הנגועים בסרטן פעילים יותר ולכן ייראו בבירור על גבי הסורק. מערכות ה- PET אינן מצויות בכל בתי החולים ואינן נחוצות לביצוע בכל המקרים. ההדמיה מבוצעת כמעט לכל הגוף, בד"כ למעט הרגליים, אלא אם כן ישנה סיבה מיוחדת.

מטרותיה העיקריות של הדמית CT - PET :

• קביעת שלב המחלה- על ידי זיהוי של כל אזורי הסרטן.
• הערכת הישנות מחלה.
• הערכת התגובה לטיפול.

כאשר קיים חשד להישנות מחלה, לשיטה זו חשיבות להערכת מוקדי מחלה בלתי ידועים. חשיבות עליונה היא בהישנות מקומית. בחולות אלו, בלמעלה מ- 30% מהמקרים, PET מזהה גרורות מרוחקות. הטיפול בחולות עם הישנות מקומית שונה מהטיפול בחולות עם מחלה גרורתית מרוחקת, או מפושטת.

הוכח, כי בדיקת PET בעלת יכולת גבוהה יותר בזיהוי גרורות בעצמות, מאשר מיפוי עצמות. בעיקר אם הגרורות הן מסוג הורס עצם. במיעוט הגרורות מסוג זה - מיפוי עצמות ו- CT עדיפים.

שיטה זו בעלת יכולת גבוהה יותר, מ- CT ומ- MRI , באבחון של גרורות לבלוטות לימפה בבית החזה.

בחולות להן מחלה גרורתית ידועה, בדיקת ה- PET הינה בעלת ערך בהערכת התגובה לטיפול.

ניתן להשתמש בבדיקת ה- PET להערכת התגובה לטיפול בכימותרפיה, בחולות עם סרטן שד מפושט מקומית, המופנות לכימותרפיה.

חשוב לציין כי שיטה זו אינה בדיקת סקר לסרטן שד, אינה שיטה מדויקת להבדלה בין גוש ממאיר בשד לגוש שפיר, בעיקר לאור העובדה שלא כל סוגי סרטן השד קולטים FDG , וכן אינה יכולה להחליף את השיטות הניתוחיות להערכת מעורבות בלוטות בבית השחי.

חזרה למעלה >>

הטיפול בסרטן השד

בתכנון הטיפול נלקחים בחשבון השלב בו נמצאת המחלה, גיל האישה, מצבה הבריאותי הכללי, סוג הגידול, אפיונו המיקרוסקופי ומידת התפשטותו מעבר לשד. הגורם העיקרי המשפיע על סוג הטיפול המומלץ הינו שלב המחלה והאם מדובר במחלה ממוקדת או מפושטת.

זכותה של האישה להיות שותפה פעילה בכל הנוגע לקבלת החלטות לגבי דרכי הטיפול, וזאת על סמך הסבר מדויק של הרופא לגבי אפשרויות הטיפול השונות, כולל שיחזור השד - יתרונותיהן וחסרונותיהן.

הטיפול האידיאלי בחולה הוא כשהרופאים המומחים פועלים כצוות. חשוב שהצוות יכלול כירורג, אונקולוג ומנתח פלסטי.

חזרה למעלה >>

שינויים בהרגלי החיים בתקופת הטיפול

הטיפולים עלולים לגרום לעיתים לתופעות לוואי לא נוחות, אך לרוב אפשר להמשיך לנהל סדר חיים כמעט תקין. בתהליך הטיפול, ומעט לאחריו, יתכן ויהיה צורך לשנות הרגלי חיים. רצוי לנוח יותר וחשוב לעשות רק מה שניתן לבצע ללא מאמץ יתר.

גם אם לא כל דבר נעשה כמו בעבר, וגם אם התיפקוד היום - יומי השתנה באיזו שהיא דרך, אין לראות זאת ככישלון אישי. יש לקוות כי בני המשפחה יבינו את המצב ויטו שכם וכתף בתקופה זו.

חזרה למעלה >>

לימפאדמה LYMPHEDEMA-נפיחות הזרוע והיד

מערכת הלימפה מנקזת נוזלים מכל חלקי-הגוף, ומחזירה אותם למחזור הדם. לעיתים קרובות נפגעת יכולת ההובלה של מערכת זו, בגלל דלקות ניתוחיות, הוצאת בלוטות הלימפה והקרנות.

כתוצאה מכך, עלולה להופיע, במשך הזמן, נפיחות בזרוע/ביד בצד המנותח. כטיפול מונע מומלץ מאוד לשמור על הצד הפגוע: להימנע מפצעי חבלה, דקירות, חתכים, זיהום ומדידות לחץ-דם.

חשוב להימנע מלחץ-יתר (רצועות חזייה הדוקות, נשיאת תיק על כתף זו) וממאמץ-יתר בצד הפגוע. בכל מקרה של הופעת זיהום ביד, יש לפנות לרופא. חשוב להיזהר בעת הכנת אוכל ושטיפת כלים מפציעה או חתך כלשהו.

אם וכאשר מופיעים סימני נפיחות - בהדרגה או באופן פתאומי - מומלץ לפנות לטיפול פיזיותרפי משולב של מסז', תרגולים, שימוש בשרוול/גרב אלסטיים וחבישות-לחץ. משך הטיפול והאינטנסיביות שלו, מותאמים לחומרת הנפיחות, ובכל מקרה, כדאי לקבל טיפול אצל אנשי מקצוע שהתמחו בכך. הבצקת הלימפטית היא אמנם סיבוך משני, כתוצאה מטיפול במחלת הסרטן, אולם במשך הזמן היא עלולה להוביל לקשיים ולמגבלות. לכן, כדאי ורצוי מאוד להתייחס אליה במסגרת השמירה הכוללת על הבריאות.

לקבלת החוברת "לימפדמה" הכוללת מידע נוסף ואת רשימת אנשי המקצוע המתמחים בטיפול בניקוז לימפטי ניתן לקבל באמצעות ה'טלמידע' בטל. 1-800-599-995.

חזרה למעלה >>

אל ווסת מוקדמת

כתוצאה מטיפולים כימותרפיים או טיפולים הורמונליים עשוי מחזור הווסת להיפסק. הפסקת ווסת בטרם עת, בעיקר אצל נשים צעירות, עלולה להוסיף למצוקה הנפשית והגופנית הקיימת בעקבות האבחנה והטיפול.

לעתים, מסמל מחזור ווסת סדיר נשיות וגיל צעיר. מכאן שהפסקה מוקדמת של הווסת עלולה לעורר חששות, הן ביחס למראה החיצוני והן ביחס לתחושות הפנימיות. מעבר להשלכות הנפשיות, עלולות נשים לחוות בעקבות הפסקת הווסת תופעות פיזיות כמו, גלי חום וקושי בקיום יחסי מין בשל יובש בנרתיק. בטווח הרחוק, עולה הסיכון לירידה מהירה בצפיפות העצם (אוסטאופורוזיס) ותופעות קרדיו-וסקולריות (לב וכלי דם).

טיפול הורמונלי תחליפי מהווה מענה טוב לרוב הבעיות האלה, אך ישנם רופאים הנזהרים להמליץ על טיפול זה לנשים עם אבחנה של סרטן שד. רוב הנשים צריכות על כן להתמודד עם "התהפוכות ההורמונליות" בתקופה שהיא קשה עבורן ממילא.

מה ניתן לעשות?

הבנה טובה יותר של הנושא עשויה להקל על ההתמודדות. גלי החום חולפים או פוחתים עם הזמן. אופן ההתמודדות עם התופעות שונה מאישה לאישה, ומושפעת מהיכולת שלה לראות את התופעה בפרופורציה מתאימה. קיימות אפשרויות להקל על גלי החום באמצעות תרופות לא הורמונליות. במקרה של קושי בקיום יחסי מין, מומלץ להתייעץ עם רופא הנשים לגבי שימוש במשחות ללא הורמונים, או במשחות עם ריכוז נמוך של הורמונים.

כדי לשמור על מאסת העצם (מניעת אוסטאופורוזיס), וכדי להגן מפני תופעות קרדיו-ווסקולריות, חשוב לאמץ אורח חיים הכולל: התעמלות, הליכה, תזונה עשירה בסידן ומניעה של השמנת יתר. מי שמעשנת - מומלץ שתפסיק. כיום קיימות מספר תרופות היעילות נגד אוסטאופורוזיס.

יש מקום לבצע בדיקה לצפיפות העצם, ובמידת הצורך לשקול טיפול תרופתי מתאים. יש מקום לבצע הערכת סיכון למחלת לב, ולטפל במידת הצורך במקרה של רמות שומנים גבוהות או גורמי סיכון אחרים. במקרים אלה יש להיוועץ ברופא.

חזרה למעלה >>

מעקב

ם סיום הטיפול הפעיל מוזמנת המטופלת על ידי הרופא/ה לביקורת תקופתית. בביקורים אלה מבוצעות בדיקות שונות, אשר מטרתן לבדוק האם המחלה חזרה באיברים שונים בגוף, ובמקביל לאבחן מוקדם ככל הניתן גידול שני חדש, במידה והתפתח כזה.

אישה שחלתה בסרטן השד, סיכוייה לחלות בסרטן שד בצד השני, או בגידול ממקור אחר, גבוהים מאלו של האוכלוסייה הרגילה. בכל מקרה של שינויים במצב הכללי, או כשמתעוררות שאלות, חשוב להיוועץ בצוות המטפל בהקדם האפשרי.

חזרה למעלה >>

תגובות נפשיות ודרכי התמודדות

קבלת האבחנה מעוררת תגובה רגשית כלשהי. כל אישה מגיבה בצורה שונה ובעוצמה שונה, ודרוש לה זמן כדי להתמודד עם רגשותיה בדרכים היחודיות לה. גם בני המשפחה עוברים תהליך דומה וזקוקים, לפעמים, בדומה לחולה עצמה, לתמיכה. תגובות רגשיות המתבטאות עוד לפני שלב האבחנה - בהחלטה ללכת לבדיקה בעקבות, למשל, גילוי עצמי של גוש בשד, גם הן שכיחות וזקוקות לתשומת לב.

החרדה מפני הבדיקות, הטיפול, או הצורך באישפוז, שכיחה ביותר. רמה מסויימת של הרגשת דיכאון גם היא שכיחה, ורצוי להתייחס אליה כאל שלב טבעי בהתמודדות עם המחלה. שיחה עם הצוות המטפל עשוייה לעזור בהפחתת אי הבהירות והחרדה. השתתפות פעילה בהחלטות הקשורות לטיפול יכולה להחזיר לאישה תחושה של שליטה במה שקורה לה.

מחקרים הראו שנשים שבחרו להיות שותפות פעילות בהחלטות על גורלן ואשר דרשו רמה מסויימת של שליטה במצב, התמודדו טוב יותר עם האבחנה והטיפולים הנילווים.

נשים יכולות להכין שאלות לרופא/ה ולצוות המטפל, וכן לרשום את דבריהם ולבקש הבהרות לתשובות בלתי ברורות. רוב הנשים רוצות לדעת מהי המחלה, כיצד ניתן לטפל בה, ומה הסיכויים להצלחת הטיפול. יש לזכור, כי כל שאלה היא לגיטימית, ויש זכות לדרוש תשובה ברורה.

נושא ספציפי בעל רגישות גבוהה הוא ההתמודדות עם כריתת שד. כיום, במקרים רבים של סרטן שד ראשוני מוצעת לאישה אפשרות של ניתוח המשמר את השד.

זכותה של כל אישה לברר אפשרות זאת ולקבל מידע על מידת יעילותו של טיפול זה. יש נשים אשר תבחרנה לשמר את השד, אם זה ניתן מבחינה רפואית, ואחרות תעדפנה לעבור כריתה מלאה של השד. רצוי לברר את הרגשות לגבי עניין זה יחד עם קבלת מידע רפואי וייעוץ מקצועי. שיחה פתוחה וגלויה עם בן הזוג גם היא מומלצת. כמו כן, יש לזכור שכיום ישנן אפשרויות רבות לשחזור השד, אם האישה עברה כריתה מלאה. מה שחשוב הוא, שכל אישה תבדוק את רגשותיה והשקפותיה ואת ההשלכות שהיא צופה על דימוי הגוף, הנשיות והמיניות שהם חלק מחייה. אולם, יש לזכור כי אובדן השד משמעותו אינה זהה לאובדן הנשיות. רצוי לשוחח על נושא זה עם אחד מאנשי המקצוע - אחות, עובדת סוציאלית, או פסיכולוג/ית.

מה ניתן לעשות?

הבנה טובה יותר של הנושא עשויה להקל על ההתמודדות. גלי החום חולפים או פוחתים עם הזמן. אופן ההתמודדות עם התופעות שונה מאישה לאישה, ומושפעת מהיכולת שלה לראות את התופעה בפרופורציה מתאימה. קיימות אפשרויות להקל על גלי החום באמצעות תרופות לא הורמונליות. במקרה של קושי בקיום יחסי מין, מומלץ להתייעץ עם רופא הנשים לגבי שימוש במשחות ללא הורמונים, או במשחות עם ריכוז נמוך של הורמונים.

כדי לשמור על מאסת העצם (מניעת אוסטאופורוזיס), וכדי להגן מפני תופעות קרדיו-ווסקולריות, חשוב לאמץ אורח חיים הכולל: התעמלות, הליכה, תזונה עשירה בסידן ומניעה של השמנת יתר. מי שמעשנת - מומלץ שתפסיק. כיום קיימות מספר תרופות היעילות נגד אוסטאופורוזיס.

יש מקום לבצע בדיקה לצפיפות העצם, ובמידת הצורך לשקול טיפול תרופתי מתאים. יש מקום לבצע הערכת סיכון למחלת לב, ולטפל במידת הצורך במקרה של רמות שומנים גבוהות או גורמי סיכון אחרים. במקרים אלה יש להיוועץ ברופא.

מה לספר ולמי?

יש משפחות המתקשות לדבר על מחלת הסרטן, או לחלוק את רגשותיהם עם אחרים. יש בני משפחה שחושבים שאין לספר לחולה שיש לה סרטן.

הם חוששים שהיא לא תוכל להתמודד עם הידיעה. אם מחליטים לא לספר, הרי שהמשפחה צריכה להסתיר מידע. גישה זאת עשויה להקשות מאוד ועלולה לגרום לאישה להיות נפחדת יותר, לחוש בודדה, והיא גם עלולה לגרום למתיחות בין בני המשפחה.

בכל מקרה, חושדים אנשים רבים שיש להם סרטן, אף אם לא נאמר להם זאת מפורשות. לכן, יש לשקול אם לא עדיף לספר לאישה על מחלתה ולאפשר לה בכך לבטא את פחדיה, חששותיה ותחושותיה ולסייע לה בהתמודדות מורכבת זאת באופן ישיר. האזנה קשובה לחולה מצד קרובים וחברים עשויה לסייע לה מאוד. אין להאיץ באישה לדבר על מחלתה. חשוב לאפשר לה לעשות זאת כאשר היא מוכנה לכך.

מה לומר לילדים?

חשוב לשוחח עם הילדים. ההחלטה מה לספר לילדים בנוגע למחלת הסרטן היא קשה ורצוי כי תהיה החלטה משותפת של בני הזוג. ההחלטה עד כמה לספר להם תלויה, ככל הנראה, בגילם ובמידת בגרותם. ילדים קטנים מאוד מודאגים באשר לאירועים בהם מעורב ההורה ושאינם ברורים להם. הם אינם מבינים מהי המחלה, והם זקוקים להסבר פשוט מדוע בן משפחה או חבר צריך ללכת לבית - החולים, או לקבל טיפול זה או אחר. כל הילדים צריכים לקבל חיזוקים חוזרים שהם אינם אשמים במחלה.

בערך בגיל 10 יכולים מרבית הילדים להבין הסברים מורכבים יותר. גישה ישירה וכנה היא לרוב הדרך הטובה ביותר לכל הילדים. יש להקשיב לפחדיהם ולהיות מודעים לשינויים בהתנהגותם. רצוי לבנות בהדרגה את המידע הניתן להם, עד למתן תמונה כוללת של המחלה. רצוי לא להסתיר מהם מידע, שכן הפחדים עלולים להיות הרבה יותר גרועים מן המציאות.

לנערים ולנערות בגיל ההתבגרות קשה במיוחד להתמודד עם המצב. הרבה נערות ונשים צעירות מבינות כי מחלת סרטן השד היא בעלת אפיון משפחתי, וכי הן נמצאות בסיכון לפיתוח המחלה. בנוסף, בנות אלה נמצאות בשלב בחיים בו הן עסוקות בהתפתחות השד שלהן עצמן. מאורעות מחלת האם עלולים לגרום לפחדים אצל הבנות בגיל זה, לכן יש להתייחס ולהתמודד עם החרדות שלהן באופן מיוחד.

מומלץ להיעזר בחוברת "מה אספר לילדי על מחלת הסרטן שלי" המכילה מידע רב ועצות מועילות בנושא. לקבלתה, ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע' בטל. 1-800-599-995.

הקשר עם בן-הזוג

חשוב לחזור לתפקוד רגיל של חיי הזוגיות מוקדם ככל הניתן. קשרים בן-אישיים, ובעיקר בין בני הזוג, יכולים להשתנות ולקבל משמעות חדשה. גם לבן הזוג חששות וחרדות כתוצאה מהמחלה של בת-זוגו, ולעיתים אינו יודע, כיצד להגיב למצב החדש. לכן, חשוב מאד לשוחח עם בן הזוג על הרגשות והתחושות המתעוררים כתוצאה מהמחלה והניתוח, כדי למנוע פירוש מוטעה של תגובות שונות למצב החדש, הן מצד האישה והן מצד בן-הזוג. במידת הצורך, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי.

מומלץ להיעזר בחוברת "אל בן הזוג של אישה שחלתה בסרטן השד" של האגודה למלחמה בסרטן. לקבלתה, ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע' בטל. 1-800-599-995.

במי אפשר להיעזר?

על עובדי מערכת הבריאות העשויים לסייע לחולה ולמשפחה בבית-החולים ובקהילה נמנים: רופאים, אחיות, טכנאי קרינה, עובדי רווחה, דיאטניות, פסיכולוגים, מתנדבים ועוד.

מתנדבות 'יד להחלמה'

מטעם האגודה למלחמה בסרטן פועלות מתנדבות מנותחות שד מ"יד להחלמה" המבקרות מנותחות חדשות, ומגישות סיוע נפשי ועצות מעשיות מתוך נסיונן.

יש אפשרות לקבל רשימת סלונים ברחבי הארץ המחזיקים פרוטזות שד וכן רשימת סלונים לפיאות, בטל. 1-800-360707.

מתאמות טיפול בחולות סרטן השד

שירות שהוקם ונתמך על ידי האגודה למלחמה המוענק ברוב בתי חולים בארץ, במסגרתו אחיות ו/או עובדות סוציאליות מלוות את האשה שחלתה בסרטן השד החל מתהליך האיבחון ונותנות יעוץ, הכוונה, תמיכה וליווי במהלך הטיפול, המעקב והשיקום.

פרטים ניתן לקבל ב"טלמידע", טל. 1-800-599995, או במחלקת שיקום ורווחה, טל. 03-5719576.

קבוצות תמיכה

ניתן לקבל מידע על קבוצות תמיכה של האגודה למלחמה בסרטן ב"טלמידע" טל. 1-800-599995.

ייעוץ מיני

האגודה למלחמה בסרטן מעניקה ייעוץ בנושא דימוי גוף ומיניות לחולה ובן זוגה. השירות ניתן ללא תשלום, ואין צורך בהפניית רופא. ניתן לפנות ישירות ללנה קורץ בטל: 03-5721643 (אם עונה משיבון ניתן להשאיר הודעה)  או לסילויה בטל. 03-5721618

"להיראות טוב - להרגיש טוב יותר"

פרוייקט "להיראות טוב - להרגיש טוב יותר" מאמץ את המודל האמריקני "LOOK GOOD - FEEL BETTER" ומיועד לרווחת נשים חולות סרטן.

הפרוייקט פועל במספר מרכזים רפואיים, ובמסגרתו, מגיעות קוסמטיקאיות ויועצות יופי מתנדבות המעניקות טיפול וייעוץ, ללא תשלום, לנשים חולות סרטן, המאושפזות לצורך טיפולים במחלקות ובמכונים האונקולוגים. כל זאת, במטרה להעלות את המורל, לשפר את ההרגשה ואת הדימוי הנשי, ולסייע בהתמודדות עם המחלה.

מספר חברות קוסמטיקה תורמות את מוצרי הטיפוח והאיפור. פרטים ניתן לקבל במחלקת שיקום ורווחה של האגודה למלחמה בסרטן, טל. 5721618- 03.

זכויות מיוחדות

אשה החולה בסרטן שד זכאית לסיוע במספר תחומים. לפרטים נוספים, הדרכה ומידע לגבי זכויותייך, תוכלי לקבל באמצעות שירות הרווחה של בית-החולים ו/או מחלקת השיקום של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 03-5719576.

כמו כן, ניתן לקבל את חוברת "זכויות ושירותים - מידע לחולי סרטן" בהוצאת האגודה למלחמה בסרטן באמצעות שיחת חינם ל"טלמידע" בטל. 1-800-599-995.

לסיכום

האבחנה של סרטן השד מעוררת אצל נשים תגובות שונות. על אף הרגשות הקשים הנלווים לאבחנה ולטיפולים, נשים רבות מדווחות גם על תחושות חיוביות של הכרה מחודשת בערך העצמי, תוך כדי התמודדות לוחמת עם המחלה, מעבר לתחושות החרדה והדיכאון המובנות מאליהן.

נשים רבות משנות את השקפת עולמן על החיים עם קבלת האבחנה. מטרות, סדר עדיפויות, התייחסות לדברים שבעבר נראו בלתי משמעותיים, זוכים עתה להיבט מזווית ראייה שונה. אמונה דתית והגשמה עצמית גם הם יכולים לבוא לידי ביטוי.

חזרה למעלה >>

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן נערכים כל הזמן, מאחר שטרם נמצא טיפול קיים לסרטן, המציע מרפא לכל המטופלים. ניסויים קליניים נעשים כדי למצוא דרכי טיפול חדשות למחלה.

 להמשך>>

חזרה למעלה >>