לתרומה

סרטן השד
פעילויות האגודה

התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד

עוד בנושא

האגודה למלחמה בסרטן יזמה את התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד בתחילת שנות ה-90. כיום מופעלת התכנית על ידי משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן. בראש התכנית עומד דר' גד רנרט. האגודה למלחמה בסרטן יזמה בנוסף, את מבצע 'הזמנה לחיים' בשיתוף עם קופות החולים ומשרד הבריאות. במסגרת זו, מזמנות קופות החולים את הנשים לבדיקת ממוגרפיה בהתאם להמלצות המועצה הלאומית לאונקולוגיה.כ

 

התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד הינה תוכנית ארצית ייחודית בישראל המאפשרת בחינה מדוקדקת ומעקב איכות של הפעילות שבאחריותה. התכנית מפקחת על הבדיקות לאיבחון מוקדם של סרטן השד באמצעות ממוגרפיה ברוב המכונים בארץ. מאז הפעלת התוכנית, עלה מספר יחידות הממוגרפיה הפועלות בישראל מ-7 ל-65. מתוכן, 57 יחידות מנוטרות כיום על ידי התוכנית הלאומית.

 

bul3 לרשימת מכוני ממוגרפיה מאושרים

 

מטרת התכנית הלאומית היא להבטיח ירידה בשיעורי התמותה מסרטן השד בישראל. המחקרים מראים כי קיימת ירידה של כ-30% בתמותה בקרב נשים שנסרקו בממוגרפיה באופן עקבי ועל פי ההמלצות בגילאים 50 ומעלה.

 

מכונים אלו נמצאים תחת תהליך אבטחת איכות כמקובל בכל מדינות העולם המערבי. התכנית מנטרת את כל הפעילות הממוגרפית במכונים אלה כמו גם את הנתונים המגיעים מכל המכונים הפתולוגים והציטולוגים ומכל הפעולות הכירורגיות המבוצעות בארץ וכן מכל המכונים האונקולוגיים בארץ.

ניטור האיכות הינו תנאי הכרחי להצלחת התוכנית בהקטנת התמותה מסרטן השד בישראל. במרבית המדינות המערביות אין אישור להפעלת מכוני ממוגרפיה אלא אם הם נמצאים תחת מערך ניטור איכות.

סיכום שנתי של התוכנית הלאומית לגילוי סרטן השד בישראל - 2010

התוכנית הלאומית לגילוי סרטן השד בישראל מופקדת על ניטור כל הפעילות בתחום בדיקות השד בארץ החל בבדיקות האבחון הרדיולוגיות בכלל האוכלוסייה הישראלית, דרך הפעולות הכירורגיות, האבחון הפתולוגי ועד לניטור הכניסה למכונים האונקולוגיים של נשים שאובחנו עם ממאירות. מכלל 56 מכוני ממוגרפיה הפועלים בישראל, מנוטרים 50 מכונים על ידי התוכנית המבצעים כ-85% מכלל צילומי השד בישראל. ששה מכוני ממוגרפיה בחרו שלא לדווח לתוכנית הלאומית ואינם משתתפים בתוכנית אבטחת האיכות הארצית. בכלל המכונים המנוטרים נכללת גם יחידת ממוגרפיה ניידת אחת שהיא ניידת הממוגרפיה של האגודה למלחמה בסרטן.

 

למעלה מ- 4 מיליון בדיקות הדמיית שד (!)

מאז הפעלת התוכנית ועד היום נוטרו על ידי התוכנית למעלה מ- 4 מיליון בדיקות הדמיית שד (!) בכמיליון נשים שונות, מתוכן 60,000 בדיקות בניידת הממוגרפיה. בשנת 2009 זוהו 347,778 בדיקות ממוגרפיה ונצפית יציבות בשיעור הנשים הנבדקות מדי שנה. המדיניות הרשמית בישראל לבדיקות גילוי סרטן השד ממליצה לכל אישה בגיל 50-74 להיבדק בבדיקת ממוגרפיה באופן שגרתי אחת לשנתיים. להערכת התוכנית 72% מהנשים בישראל ביצעו את הבדיקה בשנתיים האחרונות. בשנה האחרונה נבדקו 181,429 למטרת סריקה בנשים בגיל 50-74, כאשר 155,348 (85.6%) מהן נבדקו כבר בעבר, כלומר הן נבדקות חוזרות כנדרש. פערים בהיענות לסריקה שזוהו בעבר בין תת אוכלוסיות בישראל צומצמו ושיעורי ההיענות הנוכחיים באוכלוסיות העולות, החרדיות, נמוכים רק בכ- 5-10% משיעורי ההיענות בנשים היהודיות הותיקות. שיעור הבדיקה בנשים ערביות כמעט זהה היום לזה של נשים יהודיות.

 

 

בשנת 2008 זוהו דרך מקורות המידע של התוכנית הלאומית 4,147 מקרים של סרטן השד, מספר זה לא עלה לעומת השנים קודמות ועשוי לבטא התייצבות של שיעורי התחלואה.

 

868 זוהו בנשים שנבדקו באופן חוזר (71%)

מכלל הממאירויות שהתגלו ב- 2008, זוהו לפחות 1,216 גידולים דרך בדיקות הסריקה היזומות לגילוי מוקדם של המחלה בנשים בגיל 50-74, כאשר 868 מתוכם זוהו בנשים שנבדקו באופן חוזר (71%). בנשים אלו צפוי היתרון העיקרי והמרכזי של בדיקת סריקה לגילוי מוקדם אפקטיבי העשוי לתרום לירידה בתמותה. שאר הגידולים התגלו בעקבות ממצאים ותלונות. שיעור גילוי הממאירויות בנשים הנסרקות בגיל היעד היה 6.5 גידולים ל כל 1, 000 נשים נסרקות. שיעור זה גבוה מהיעד הלאומי שנקבע על פי שיעור ההיארעות הצפוי של סרטן השד בישראל. מכאן שאין בעיה של יכולת אבחון במכוני התוכנית.

 

עדיין נצפית עלייה מתמדת במספר הנשים הנבדקות שלהן ממליצים בדיקות נוספות לאחר בדיקת הממוגרפיה השיטתית. עליה זו יכולה לבטא, בין השאר, דפוסים של רפואה מתגוננת החודרת יותר ויותר לעשייה הרפואית בישראל. לעודף בדיקות נוספות יכולות להיות השלכות פסיכולוגיות שליליות על הנשים הנבדקות כמו גם משמעויות כלכליות גבוהות. הן יכולות להוביל גם לעודף בשיעור הגילוי.

 

גילוי מוקדם אמיתי מקטין לעיתים את משך ועוצמת הטיפולים הנדרשים

מטרה עיקרית של תוכנית הסריקה הלאומית, בנוסף לגילוי מספר גדול ככל האפשר של גידולים תוך נזק מינימאלי לנשים, כוללת גם גילוי המחלה בשלב מוקדם ככל האפשר. גילוי מוקדם אמיתי מעלה בהרבה את הסיכוי להחלמה מלאה מהמחלה ומקטין לעיתים את משך ועוצמת הטיפולים הנדרשים. בכלל הנשים שהתגלו דרך תוכנית הסריקה בגיל 50-74 ושעבורם היו נתוני שלב מחלה מלאים זוהו 18.1% מהגידולים בשלב לא פולשני ועוד 52.2% בשלב ראשון. התפלגות זו טובה בהרבה מהתפלגות שלב המחלה בכלל החולות בסרטן השד בישראל. ניכרת ירידה קלה באבחון מחלה מסוג DCIS שנתפסת על ידנו כמגמה חיובית משום שחלק מה- DCIS יכולים להיות גידולים שאינם בעלי משמעות רפואית.

 

התוכנית הלאומית מתחילה לנטר גם את פעילות ה- MRI בישראל

בשנים האחרונות התגבר השימוש בבדיקת MRI ש ד לגילוי סרטן השד בקבוצות סיכון. בדיקת MRI משמשת לגילוי מוקדם בנשים שהן נשאיות של תקלות גנטיות (מוטציות) בגנים BRCA1, BRCA2 ושאצלן יש לבדיקת הממוגרפיה ערך מוגבל מאד. התוכנית הלאומית מתחילה לנטר גם את פעילות ה- MRI בישראל. מאגרי המידע של התוכנית הלאומית מאפשרים כיום ביתר קלות לזהות דיווח של סיפור משפחתי אצל הנשים הנבדקות ומאפשרים לצוות התוכנית לפנות לרופאים הראשוניים ולהתריע על מצב של סיכון יתר במטופלותיהם.

 

האתגרים העיקריים העומדים כיום בפני התוכנית הלאומית הם:

  • המשך מגמת הגברת ההיענות לבדיקות בקרב הנשים שסירבו עד היום להיבדק למרות הזמנות חוזרות ונשנות תוך מאמץ עיקרי להקטנת פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות.
  • דרבון הנשים הנבדקות להקפיד על בדיקה חוזרת בכל שנתיים על מנת להקטין את הסיכון להתפתחות ממאירות בשל התארכות התקופה שבין בדיקות השגרה.
  • הגברת הזיהוי של נשים בסיכון גבוה בשל סיפור משפחתי ע"י הצוותים הרפואיים ומערכות המידע על מנת להפנות נשים אלו לבדיקות סקירה מגיל צעיר יותר ובתדירות גבוהה יותר, או להפנותן לאבחון גנטי ולביצוע בדיקות סריקה המיוחדות לתסמונות הגנטיות.
  • שיפור מערכות המידע של התוכנית הלאומית ושיפור הרגולציה כך שהתוכנית תכלול את כלל מכוני הממוגרפיה בישראל ואת הבדיקות הטכניות, להבטחת איכות תהליך גבוהה לכל הנבדקות בארץ.
  • הגברת הבדיקה של אינדיקטורים הקשורים לפעילות מכוני הפתלוגיה לשיפור איכות התשובות ההיסטולוגיות ובמיוחד הסמנים הביולוגיים הדרושים לצורך החלטות טיפוליות.