הקדמה
סרטן ערמונית הינו הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל. הוא שכיח בעיקר בקרב גברים מבוגרים.
להלן המלצות המועצה הלאומית לאונקולוגיה:
לגברים מגיל 50, הנמצאים בקבוצת סיכון גבוה (להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה בסרטן הערמונית לפני גיל 70) מומלצות בדיקות משולבות של PSA, בדיקה רקטלית ובדיקת אולטרה סאונד, אחת לשנה.
לאוכלוסייה שאינה בסיכון גבוה, אין המלצה לבדיקות סריקה המונית לגילוי מוקדם, שכן עדיין לא הוכח שדרך זו יעילה להפחתת תמותה מסרטן הערמונית. כל אדם יכול לשקול עם רופאו את היתרונות והחסרונות שבביצוע בדיקות האבחון לסרטן הערמונית.
מהי בלוטת הערמונית?
הערמונית (פרוסטטה) היא בלוטת מין משנית אצל הגבר. היא דומה בצורתה לאגוז עץ הערמון, ומכאן שמה. הבלוטה ממוקמת מתחת לשלפוחית השתן, בבסיס הפין ולפני החלחולת (רקטום). דרך פתח צר בבלוטת הערמונית עוברת השופכה, דרכה עובר השתן משלפוחית השתן עד קצה הפין. בבלוטת הערמונית נוצר רוב נוזל הזרע.
מהי הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית?
הגדלה שפירה (לא ממארת) של בלוטת הערמונית (BPH=Bengn Prostatic Hyperplasia) היא תופעה שכיחה המתרחשת אצל יותר ממחצית הגברים שמעל גיל חמישים.
הדבר קורה עקב שינויים הורמונליים בבלוטת הערמונית וגורם ללחץ על השופכה העוברת דרכה, כך שעלולות להיגרם הפרעות בהטלת השתן. לעיתים נגרמת הנפיחות בבלוטת הערמונית עקב דלקת שסימניה דומים לסימני ההגדלה השפירה של בלוטת הערמונית, אך היא נוטה להופיע אצל גברים צעירים יותר.
מהי הגדלה ממארת של בלוטת הערמונית?
הגדלה ממארת מתרחשת כאשר חלק מהתאים שבבלוטת הערמונית משנים את אופי גדילתם, ויכולים להיווצר תאים סרטניים. הסיבות הישירות להיווצרות סרטן הערמונית עדיין אינן ידועות, אך באופן כללי ניתן לומר, כי במצב זה נפגם משהו במנגנון הפנימי המפקח על קצב גדילת התאים.
בערמונית, שלא כמו בסרטן של איברים אחרים, קצב התחלקות התאים הממאירים הינו איטי מאוד. לכן, למרות השכיחות הגבוהה יחסית של סרטן הערמונית באוכלוסיית הגברים המבוגרת, אין למלחמה זו מאפיינים קליניים ברורים ומיידים, ופעמים רבות אין המחלה מגיעה לידי ביטוי קליני כלשהו, כלומר, החולה לא חש במחלתו. השכיחות.
השכיחות של שני המצבים - הגדלה שפירה ומחלת הסרטן של בלוטת הערמונית- עולה עם הגיל. בדרך כלל, אין מאבחנים הגדלה של הערמונית מכל סוג, לפני גיל חמישים. הסימנים והתופעות בשתי מחלות אלו דומים, ואין אפשרות להבחין ביניהן ללא בדיקות רפואיות.
רק אחד מתוך 10 גברים עם הפרעות בהטלת שתן בשל הגדלת הערמונית יחלה בסרטן הערמונית.
מהן התופעות המצריכות בדיקה רפואית?
התופעה העיקרית מתבטאת בקשיים בהטלת שתן. ייתכן ויופיע אחד או יותר מבין הסימנים הבאים:
-
קושי להתחיל בהטלת השתן.
-
זרם שתן חלש.
-
מתן השתן אורך זמן רב יותר, או שהוא מפסיק ומתחיל מחדש, לסירוגין.
-
טפטוף לאחר סיום מתן השתן.
-
צורך להטיל שתן לעיתים תכופות במשך היממה, למרות שהכמות הכוללת קטנה.
-
צורך להטיל שתן במשך הלילה, דבר שלא היה בעבר.
-
צורך דחוף בהטלת השתן בכל עת שהיא, ללא יכולת כמעט להתאפק.
-
תחושה כאילו מתן השתן לא הסתיים, ויש הרגשה של צורך להטילו שוב, למרות ששתן נוסף אינו יוצא.
-
כאב או צריבה בעת מתן השתן.
-
דם בשתן.
-
דם בנוזל הזרע.
-
ירידה חדה בתפקוד המיני.
אם מופיעות תופעות כמו אלה שהוזכרו לעיל, אין לקבל זאת כתופעה טבעית של תהליך ההזדקנות, אלא יש לפנות לרופא, רצוי לאורולוג, לבירור. במרבית המקרים אין מדובר בסרטן, אך איבחון נכון ובזמן יאפשר מתן טיפול מתאים.
מהם אמצעי האיבחון לסרטן הערמונית?
לרשות הרופאים עומדים כמה אמצעי איבחון:
בדיקה רקטלית
הרופא מחדיר לפי הטבעת אצבע עטויה בכפפת גומי, כדי לחוש את גודלה ואת מוצקותה של בלוטת הערמונית.
בדיקת PSA Prostate Specific Antigen : זוהי בדיקת דם שנועדה לבדוק את רמת ה-PSA, שהוא חלבון המיוצר על ידי בלוטת הערמונית. אם רמתו בדם גבוהה, יכול הדבר להעיד על סרטן הערמונית, אך על הרופא לערוך בדיקות נוספות כדי לוודא זאת. אין מסתמכים רק על בדיקה זו כדי לקבוע שלחולה יש סרטן הערמונית, מאחר שערכיה יכולים להיות גבוהים בגלל תהליך שפיר, או נמוכים גם כשקיימת מחלת סרטן בערמונית.
סריקה על ידי אולטרא סאונד (סונאר) טרנס-רקטלי:
גליל קטן, אשר מכיל מתמר המשדר גלי קול, מוחדר דרך פי הטבעת. גלים אלה נקלטים על פני מסך ומדגימים את הערמונית. בדיקת האולטרא סאונד נותנת תמונה של בלוטת הערמונית ומאפשרת לרופא לראות אם ישנם אזורים שאינם תקינים בבלוטה. זוהי בדיקה שאינה מכאיבה ואורכת כחצי שעה.
ביופסיה
האבחנה של סרטן הערמונית אינה נקבעת על סמך הבדיקה הרקטלית ו/או ערך ה-PSA בדם. שתי בדיקות אלו עוזרות בהחלטה אם לבצע ביופסיה של הערמונית. הביופסיה, שמשמעותה נטילת פיסה זעירה של ריקמה, מבוצעת, בדרך כלל, בהנחיית אולטרא סאונד טרנס-רקטלי על ידי החדרת מחט מיוחדת בעלת קוטר קטן, לכיוון הערמונית דרך פי הטבעת (רקטום).
בדרך כלל, נלקחות כשש ביופסיות באותה בדיקה. הביופסיה מבוצעת במהירות ורוב הגברים מדווחים על אי נוחות קלה בלבד. פיסות הרקמה נבחנות במיקרוסקופ על ידי פתולוג, והאבחנה לקיומו של סרטן הערמונית נקבעת אך ורק על סמך תוצאות הבדיקה ההיסטולוגית של הרקמות שהוצאו בביופסיה.
האם יש חשיבות לגילוי המוקדם של סרטן הערמונית?
הסיכויים לטיפול יעיל, ריפוי והפחתת התמותה של רוב סוגי הגידולים הסרטניים טובים יותר בעת גילוי מוקדם, בטרם התפשט הגידול לאיברים אחרים בגוף וטרם הופיעו סימפטומים בשל התפשטות זו. עובדות אלו הביאו להתפתחות גישות לגילוי מוקדם של מחלת הסרטן. יש לדעת, כי ישנם סוגי סרטן, כמו סרטן הריאה, בהם הוכח כי סריקת האוכלוסייה לגילוי מוקדם לא הביאה לירידה בתמותה.
לגבי סרטן הערמונית המצב עדיין אינו ברור.לאחרונה דווח מקנדה, שגילוי מוקדם יכול להביא להקטנת התמותה מסרטן הערמונית, אך נתונים אלה עדיין מחייבים בדיקה והשוואה לתוצאות של מחקרים רפואיים מבוקרים נוספים. בכל אופן, התמותה מהמחלה נמצאת בירידה, ובשנים האחרונות המחלה מאובחנת באיפיון קל יותר.
סרטן הערמונית הוא גידול המתפתח בצורה איטית ביותר, ועל כן ישנם חולים בסרטן זה שלא קיבלו טיפול, הם חיים שנים רבות, ולבסוף נפטרים ממחלה אחרת ממנה הם סבלו בו זמנית (מחלת לב, לדוגמא), או מסיבת מוות אחרת. יחד עם זאת, ישנם חולים רבים בסרטן הערמונית, שקיבלו טיפול רפואי ונרפאו לחלוטין ממחלתם. קיימת גישה הטוענת שאין צורך לטפל בכל המקרים של סרטן הערמונית בשלב מוקדם.
גישה זו מסתמכת על העובדה, כי בשלב זה אין למדע הרפואה את היכולת המוחלטת להבחין בין סוג סרטן הערמונית שיהפוך לפולשני וישלח גרורות, לבין הסוג שאינו אלים ושאינו מאיים על חייו של החולה, או על איכות חייו. לאור כל זאת, עדיין לא הוברר חד משמעית מהי חשיבות הגילוי המוקדם של סרטן הערמונית, ועדיין לא ברור מי מהחולים המאובחנים אכן זקוק לטיפול ומי לא. יש לזכור שטיפול בסרטן הערמונית, אפילו בשלב המוקדם, ויהיה טוב ככל שיהיה, עלול לגרום גם לתופעות לוואי בלתי רצויות, העלולות לפגוע באיכות החיים של המטופל.
מתי יש לבצע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית?
המלצות המועצה הלאומית לאונקולוגיה בישראל, התואמות להמלצות בארצות אחרות, אינן כוללות בדיקות סריקה לאיבחון מוקדם של סרטן הערמונית לכלל אוכלוסיית הגברים, פרט לגברים הנמצאים בקבוצת סיכון גבוה, להם מומלצות בדיקות לאיבחון מוקדם מגיל 50, אחת לשנה.
סיכון גבוה מוגדר כהופעת סרטן הערמונית אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אב, אח או בן), שחלו בסרטן הערמונית לפני גיל 70. לאוכלוסייה בסיכון גבוה מומלץ לערוך בדיקות PSA, בדיקה רקטלית ואולטרא סאונד טרנס-רקטלי. בדיקות משלימות נוספות נקבעות לפי תוצאות בדיקות אלו. איגוד האורולוגים בארה"ב ממליץ על בדיקת PSA ובדיקה רקטלית פעם בשנה לכל גבר מגיל 50, או לכל גבר מגיל 40 הנמצא בקבוצת הסיכון הגבוה.
המלצה זו לא אומצה בישראל ובמדינות אירופה מאחר ומומחים רבים סבורים כי אין עדיין מספיק נתונים מדוייקים כדי לתמוך בהמלצות אלו.
מהו PSA?
PSA Prostate Specific Antigen - הינו חלבון הנמצא כמרכיב טבעי בנוזל הזרע ומיוצר בתאים של בלוטת הערמונית. ה-PSA שומר שהזרע, על מרכיביו השונים, יישאר בצורה נוזלית.
כמויות זעירות של PSA יוצאות גם אל מחזור הדם, ועל כן רמתו של חלבון זה ניתנת למדידה בבדיקת דם פשוטה. עד כה לא ידוע על פעולה כלשהי של ה-PSA מחוץ לנוזל הזרע.
יש לזכור כי PSA מופרש אצל כל גבר ובכל מצב גם ללא הגדלת הערמונית. על כן, רמה גבוהה של PSA אינה מהווה בהכרח בעיה, או סימן שיש צורך בטיפול. יחד עם זאת, רמת ה-PSA גבוהה יכולה "לאותת" על בעיה אפשרית בבלוטת הערמונית, המחייבת התייחסות רפואית. כאמור, בדיקות PSA עדיין אינן מדוייקות מספיק, כדי לאבחן בוודאות הימצאות תאי סרטן הערמונית.
בדיקות דם ל- PSA
בדיקה זו היא אמצעי חשוב העוזר באיבחון סרטן הערמונית, במיוחד אם היא משולבת עם בדיקה רקטלית. ההחלטה על ביצוע בדיקת דם חייבת להיות מתוך שיקול דעת רפואי והתייעצות עם הגבר הנבדק.
על הרופא להסביר לו מה משמעות הבדיקה ותוצאותיה האפשריות. דגימת דם נלקחת, בדרך כלל, מהזרוע ומועברת למעבדה בה נקבעת רמתו של ה-PSA בצורה מדוייקת. הערכים נמדדים בננוגרם למיליליטר (נג'/מל'). הזמן לקבלת התוצאה משתנה ממעבדה למעדבה (בדרך כלל מדובר במספר ימים). עם קבלת התשובה ניתן לדון עם הרופא לגבי משמעות התוצאה.
|