בלוטת הערמונית - מתי להיבדק?

הדפס
| שתף

 מידע נוסף בנושא

כללים לחיים בריאים

המלצות האגודה למניעה וגילוי מוקדם של סרטן

פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן

תודתנו  נתונה ל:

פרופ' אבישי סלע, מנהל המחלקה האונקולוגית, המרכז הרפואי אסף הרופא, צריפין;

פרופ' חיים מצקין, מנהל המחלקה לאורולוגיה, המרכז הרפואי תל אביב (ע"ש סוארסקי).

מעודכן ליוני 2015

הקדמה

סרטן ערמונית הינו הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל. הוא שכיח בעיקר בקרב גברים מבוגרים.

 

להלן המלצות המועצה הלאומית לאונקולוגיה:

לגברים מגיל 50, הנמצאים בקבוצת סיכון גבוה (להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה בסרטן הערמונית לפני גיל 70) מומלצות בדיקות משולבות של PSA, בדיקה רקטלית ובדיקת אולטרה סאונד, אחת לשנה.

 

לאוכלוסייה שאינה בסיכון גבוה, אין המלצה לבדיקות סריקה המונית לגילוי מוקדם, שכן עדיין לא הוכח שדרך זו יעילה להפחתת תמותה מסרטן הערמונית. כל אדם יכול לשקול עם רופאו את היתרונות והחסרונות שבביצוע בדיקות האבחון לסרטן הערמונית.

 

מהי בלוטת הערמונית?

הערמונית (פרו־סטטה) היא בלוטת מין משנית אצל הגבר. היא דומה בצורתה לאגוז עץ הערמון, ומכאן שמה. הבלוטה ממוקמת מתחת לשלפוחית השתן, בבסיס הפין ולפני החלחולת (וקטום). דרך פתח צר בבלוטת הערמונית עוברת השופכה, דרכה עובר השתן משלפוחית השתן עד קצה הפין. בבלוטת הערמונית נוצר רוב נוזל הזרע.

 

מהי הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית?

הגדלה שפירה (לא ממארת) של בלוטת הערמונית (BPH=Benign Prostatic Hyperplasia) היא תופעה שכיחה המתרחשת אצל יותר ממחצית הגברים שמעל גיל חמישים.

 

הדבר קורה עקב שינויים הורמונליים בבלוטת הערמונית וגורם ללחץ על השופכה העוברת דרכה, כך שעלולות להיגרם הפרעות בהטלת השתן.

 

לעיתים, הנפיחות בבלוטת הערמונית נגרמת עקב דלקת, שסימניה דומים לסימני ההגדלה השפירה של בלוטת הערמונית, אך היא נוטה להופיע אצל גברים צעירים יותר.

 

 

מהי הגדלה ממארת - סרטן - של בלוטת הערמונית?

הגדלה ממאות מתרחשת כאשד חלק מהתאים שבבלוטת הערמונית משנים את אופי גדילתם, ויוצרים תאים סרטניים.

 

הסיבות הישירות להיווצרות סרטן הערמונית עדיין אינן ידועות, אך באופן כללי ניתן לומר, כי במצב זה נפגם המנגנון הפנימי המפקח על קצב גדילה מסודר של התאים. בערמונית, שלא כמו בסרטן של איברים אחרים, קצב התחלקות התאים הממאירים הינו איטי מאוד. לכן, למרות השכיחות הגבוהה יחסית של סרטן הערמונית בקרב גברים מבוגרים, אין למחלה זו מאפיינים קליניים ברורים ומיידיים, ופעמים רבות המחלה לא מגיעה לידי ביטוי קליני כלשהו. כלומר, החולה לא חש במחלתו. השכיחות של שני המצבים - הגדלה שפירה ומחלת סרטן של בלוטת הערמונית- עולה עם הגיל.

 

לעיתים רחוקות מאבחנים מצבים אלו לפני גיל חמישים. הסימנים והתופעות בשתי מחלות אלו דומים, ואין אפשרות להבחין ביניהם ללא בדיקות רפואיות.

רק אחד מתוך 9 גברים עם הפרעות בהטלת שתן בשל הגדלת הערמונית יחלה בסרטן הערמונית.

 

מהן התופעות המצריכות בדיקה רפואית?

התופעה העיקרית מתבטאת בקשיים בהטלת שתן. ייתכן ויופיע אחד או יותר מבין הסימנים הבאים:

 

  • קושי להתחיל בהטלת השתן.
  • זרם שתן חלש.
  • מתן השתן אורך זמן רב יותר, או שהוא נפסק ומתחיל מחדש, לסירוגין.
  • טפטוף לאחר סיום מתן השתן.
  • צורך להטיל שתן לעיתים תכופות במשך היממה, למרות שהכמות הכוללת קטנה.
  • צורך להטיל שתן במשך הלילה, דבר שלא היה בעבר.
  • צורך דחוף בהטלת השתן בכל עת שהיא, כמעט ללא יכולת להתאפק.
  • תחושה כאילו מתן השתן לא הסתיים, למרות ששתן נוסף אינו יוצא.
  • כאב או צריבה בעת מתן השתן.
  • דם בשתן.
  • דם בנוזל הזרע.
  • ירידה בתפקוד המיני.

אם מופיעות תופעות כמו אלה שהוזכרו לעיל, אין לקבל זאת כתופעה טבעית של תהליך ההזדקנות, אלא יש לפנות לרופא, רצוי לאורולוג, לבירור. במרבית המקרים אין מדובר בסרטן, אך אבחון נכון ובזמן יאפשר מתן טיפול מתאים.

  

מהם אמצעי האיבחון לסרטן הערמונית?

לרשות הרופאים עומדים מספר אמצעי אבחון:

 

בדיקה רקטלית

הרופא מחדיר לפי הטבעת אצבע עטויה בכפפת גומי, כדי לחוש את גודלה ואת מוצקותה של בלוטת הערמונית.

 

בדיקת Prostate Specific Antigen) PSA)

זוהי בדיקת דם שנועדה לבדוק את רמת ה- PSA, שהוא חלבון המיוצר על ידי בלוטת הערמונית. אם רמתו בדם גבוהה, הדבר יכול להעיד על סרטן הערמונית, אך על הרופא לערוך בדיקות נוספות כדי לוודא זאת. אין מסתמכים רק על בדיקה זו כדי לקבוע שלחולה יש סרטן הערמונית, מאחר שערכיה יכולים להיות גבוהים בגלל תהליך שפיר, או נמוכים גם כשקיימת מחלת סרטן בערמונית. (ראו הרחבה בהמשך).

 

בדיקת 3-PCA

הבדיקה מיועדת לגברים עם חשד קליני או סיכון לסרטן ערמונית. הבדיקה נעשית בדגימת שתן הנאספת לאחר עיסוי הערמונית. הבדיקה נעשית בשיטה מולקולרית ומשווה העתקי חומצת גרעין (mRNA) של הגן 3-PCA למספר העתקי חומצת גרעין (mRNA) של PSA. התוצאה מתקבלת בצורת מדד 3-PCA ומשמשת כלי עזר לקביעת צורך בביופסיה חוזרת של הערמונית, כאשר הביופסיה הראשונה לא אבחנה סרטן.

 

סריקה על ידי אולטרא סאונד (סונאר) טרנס-רקטלי

גליל קטן, אשר מכיל מתמר המשדר גלי קול, מוחדר דרך פי הטבעת. גלים אלה נקלטים על פני מסך ומדגימים את הערמונית. בדיקת האולטרא סאונד נותנת תמונה של בלוטת הערמונית ומאפשרת לרופא לראות אם ישנם אזורים לא תקינים בבלוטה. זוהי בדיקה שאינה מכאיבה והיא אורכת כחצי שעה. הבדיקה אינה נעשית לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית אלא כדי לכוון את מחט הביופסיה או מסיבות ספציפיות אחרות.

 

ביופסיה

האבחנה של סרטן הערמונית אינה נקבעת על סמך הבדיקה הרקטלית ו/או ערך ה- PSA בדם. שתי בדיקות אלו עוזרות בהחלטה אם לבצע ביופסיה של הערמונית. הביופסיה, שמשמעותה נטילת פיסה זעירה של רקמה, מבוצעת, בדרך כלל, בהנחיית אולטרא סאונד טרנס-רקטלי על ידי החדרת מחט מיוחדת בעלת קוטר קטן, לכיוון הערמונית דרך פי הטבעת (רקטום). בדרך כלל, נלקחות כ-12 ביופסיות באותה בדיקה.

 

הביופסיה מבוצעת במהירות ורוב הגברים מדווחים על אי נוחות קלה בלבד. ניתן לבצע את הביופסיות תחת אילחוש מקומי על מנת להקל על הכאב בזמן ביצוע הבדיקה. פיסות הרקמה נבחנות במיקרוסקופ על ידי פתולוג, והאבחנה לקיומו של סרטן הערמונית נקבעת אך ורק על סמך תוצאות הבדיקה ההיסטולוגית של הרקמות שהוצאו בביופסיה.

 

האם יש חשיבות לגילוי המוקדם של סרטן הערמונית?

ברוב סוגי הגידולים הסרטניים הסיכויים לטיפול יעיל, לריפוי ולהפחתת התמותה טובים יותר בגילוי מוקדם, לפני שהגידול התפשט לאיברים אחרים בגוף וטרם הופיעו סימפטומים בשל התפשטות זו. עובדות אלו הביאו להתפתחות גישות לגילוי מוקדם של מחלת הסרטן. יש לדעת, כי ישנם סוגי סרטן, כמו סרטן הריאה, בהם הוכח כי סריקת האוכלוסייה לגילוי מוקדם לא הביאה לירידה בתמותה. לפי מחקרים שנערכו לגבי סרטן הערמונית, עדיין לא ברור כי גילוי מוקדם עשוי להפחית את התמותה מן המחלה. הנושא עדיין נמצא במחקר. בכל אופן, התמותה מהמחלה נמצאת בירידה.

 

סרטן הערמונית הוא גידול המתפתח בצורה איטית ביותר, ועל כן ישנם חולים בסרטן זה שלא קיבלו טיפול, ועם זאת, חיו שנים רבות, ולבסוף נפטרו ממחלה אחרת שממנה סבלו בו זמנית (מחלת לב, לדוגמה), או מסיבה אחרת. יחד עם זאת, ישנם חולים רבים בסרטן הערמונית, שקיבלו טיפול רפואי ונרפאו לחלוטין ממחלתם.

 

קיימת גישה הטוענת שאין צורך לטפל בכל המקרים של סרטן הערמונית בשלב מוקדם.

גישה זו מסתמכת על העובדה, כי בשלב זה אין למדע הרפואה יכולת מוחלטת להבחין בין סוג סרטן הערמונית שיהפוך לפולשני וישלח גרורות, לבין הסוג שאינו אלים ולא מאיים על חיי החולה, או על איכות חייו. גישה זו מתאימה לחולים עם מאפייני גידול לא משמעותי על סמך רמת ה- PSA, הממצאים בבדיקה הרקטלית והביופסיה, אך היא מחייבת מעקב פעיל ורציף, כולל ביופסיות חוזרות של הערמונית. לאור כל זאת, עדיין לא הוברר חד משמעית מהי חשיבות הגילוי המוקדם של סרטן הערמונית, ועדיין לא ברור מי מהחולים המאובחנים אכן זקוק לטיפול ומי לא. יש לזכור שטיפול בסרטן הערמונית, אפילו בשלב המוקדם, ויהיה טוב ככל שיהיה, עלול לגרום גם לתופעות לוואי בלתי רצויות, העלולות לפגוע באיכות החיים של המטופל.

  

מתי יש לבצע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית?

המלצות המועצה הלאומית לאונקולוגיה בישראל, התואמות להמלצות בארצות אחרות, אינן כוללות בדיקות סריקה לאבחון מוקדם של סרטן הערמונית לכלל אוכלוסיית הגברים, פרט לגברים הנמצאים בקבוצת סיכון גבוה, להם מומלצות בדיקות לאבחון מוקדם מגיל 50, אחת לשנה. סיכון גבוה מוגדר כהופעת סרטן הערמונית אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אב, אח או בן), שחלו בסרטן הערמונית לפני גיל 70. לאוכלוסייה בסיכון גבוה מומלץ לערוך בדיקות PSA ובדיקה רקטלית. בדיקות משלימות נוספות נקבעות לפי תוצאות בדיקות אלו.

 

איגוד האורולוגים בארה״ב, איגוד האורולוגים האירופי והאיגוד הישראלי אף הם ממליצים על בדיקת PSA ובדיקה רקטלית פעם בשנה לכל גבר מגיל 50, עם נטייה לאחרונה להקדמת הגיל, או לכל גבר מגיל 40 הנמצא בקבוצת הסיכון הגבוה. המלצה זו לא אומצה בישראל ובמדינות אירופה על ידי גורמים מקצועיים אחרים, מאחר שמומחים רבים סבורים כי אין עדיין מספיק נתונים מדויקים כדי לתמוך בהמלצות אלו.

 

בדיקת דם ל - PSA

Prostate Specific Antigen) PSA) - הינו חלבון הנמצא כמרכיב טבעי בנוזל הזרע ומיוצר בתאים של בלוטת הערמונית.

 

ה- PSA שומר שהזרע, על מרכיביו השונים, יישאר בצורה נוזלית. כמויות זעירות של PSA יוצאות גם אל מחזור הדם, ועל כן רמתו של חלבון זה ניתנת למדידה בבדיקת דם פשוטה. עד כה לא ידוע על פעולה כלשהי של ה- PSA מחוץ לנוזל הזרע. יש לזכור כי PSA מופרש אצל כל גבר ובכל מצב גם ללא הגדלת הערמונית. על כן, רמה גבוהה של PSA אינה מהווה בהכרח בעיה, או סימן שיש צורך בטיפול. יחד עם זאת, רמת PSA גבוהה יכולה לאותת על בעיה אפשרית בבלוטת הערמונית, המחייבת התייחסות רפואית.

 

כאמור, בדיקות PSA עדיין אינן מדויקות מספיק, כדי לאבחן בוודאות הימצאות תאי סרטן בערמונית. בכל מקרה, בדיקה זו היא אמצעי חשוב העוזר באבחון סרטן הערמונית, במיוחד אם היא משולבת עם בדיקה רקטלית. ההחלטה על ביצוע בדיקת דם חייבת להיות מתוך שיקול דעת רפואי והתייעצות עם הנבדק. על הרופא להסביר לו מה משמעות הבדיקה ותוצאותיה האפשריות. דגימת דם נלקחת, בדרך כלל, מהזרוע ומועברת למעבדה, בה נקבעת רמתו של ה- PSA בצורה מדויקת. הערכים נמדדים בננוגרם למיליליטר (נג׳/מל׳). הזמן לקבלת התוצאה משתנה ממעבדה למעבדה (בדרך כלל מדובר במספר ימים). עם קבלת התשובה ניתן לדון עם הרופא לגבי משמעות התוצאה.

 

מהו PSA תקין?

התשובה לשאלה זו מורכבת במקצת. בעת הערכת תוצאות בדיקת הדם צריכים להילקח בחשבון מספד גורמים, כגון: הגיל, גודל הערמונית, הסימפטומים וערכי PSA קודמים. כללית, מקובל לחשוב כי ״הטווח התקין״ לערכי PSA נע בין 0 ל-4 נג׳ /מל׳. יש לדעת, כי במעבדות שונות נקבעים לעיתים טווחים שונים במקצת ויש להכיר אותם.

 

ערך גבוה של PSA בדם עלול להצביע על הימצאות של גידול סרטני בערמונית, אך חשוב לדעת, כי יכולה להיות חפיפה ברמה של PSA בדם בין גברים שיש להם הגדלה שפירה של הערמונית, לבין גברים שאצלם מתפתח גידול סרטני. לגברים רבים עם ערכי PSA גבוהים מ-4 נג׳/מל׳ אין סרטן, או כל מחלה אחרת בערמונית. לעומת זאת, ערכים נמוכים מ-4 נג׳/מל׳ לא תמיד שוללים קיום גידול בערמונית. על כן, ניתן לומר באופן כללי, כי ערך PSA הגבוה מהערך התקין של המעבדה (נאמר 4 נג׳/מל׳) ״מפריד״ בין אלה שלהם סיכוי נמוך להימצאות גידול סרטני בבלוטת הערמונית, לאלה שצריכים לעבור בדיקה נוספת.

 

עובדות אלו מקשות על השימוש ב- PSA כסמן לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית. זאת ועוד: למעשה, מבין כלל הגברים עם הגדלה שפירה של הערמונית, אצל שליש עד מחצית מהם יימצאו רמות מוגברות של PSA, בדרך כלל בין 4 ל-10 נג׳/מל׳. מצד שני, אצל כשליש מהחולים בשלב מוקדם של סרטן הערמונית יימצאו רמות PSA נמוכות מ-4 נג׳/מל׳. במקרה שנמצאה רמת PSA בערכים של בין 4 ל-10 נג׳/מל׳, בדיקת ה- "PSA החופשי" שאף היא בדיקת דם בלבד יכולה לסייע באבחון נוכחות גידול. בבדיקה זו נמדד סך החלבון החופשי בדם. היחס בין ה- PSA החופשי לסך ה- PSA מסייע להחלטה האם מדובר בגידול סרטני או לא. כאשר עליית ה- PSA היא מעל 0.75 נג׳/ מל׳ לשנה, חלק מהרופאים ממליצים לבצע ביופסיה של הערמונית.

 

מה גורם ל- PSA לעלות?

עם העלייה בגיל נצפית גם עלייה ברמת ה- PSA בדם. רמתו יכולה לעלות גם כתוצאה מכל תהליך הגורם לריבוי תאים המייצרים PSA, כמו למשל, גידול של הערמונית. התהליך השכיח ביותר שגורם לעליית ערכי PSA הוא גידול שפיר של בלוטת הערמונית. דלקת של הערמונית (פרוסטטיטיס), טיפולים מסוימים (כגון ביופסיה של הערמונית, או ציסטוסקופיה) ותרופות (ראו להלן) יכולים גם הם לגרום לעליית ערכי ה- PSA בדם. גם מגע מיני יכול להעלות את רמת ה- PSA, לכן יש לבצע את הבדיקה 24 שעות לפחות לאחר קיום מגע מיני. נהוג להניח כי בדיקה רקטלית, או קטטר בשופכה אינם גורמים לעלייה בערכי ה- PSA. הגדילה הטבעית של בלוטת הערמונית, כמו גם ייצור ה- PSA עצמו, תלויים בהורמון הגברי - טסטוסטרון. על כן, כעיקרון, כל טיפול שיוריד את רמת הטסטוסטרון יגרום גם לירידה ברמת ה- PSA בדם.

 

מהי המשמעות המעשית של תוצאת ה- PSA?

רוב המעבדות עדיין מתייחסות כיום לערך ה- PSA של 4 נג׳/מל׳ כערך הגבוה התקין, אך כאמור הנטייה הינה לראות ערך של 2.5 כערך העליון הגבוה, לפחות בגברים צעירים יחסית.

 

אם ערכי ה-  PSA קטנים מ-4 נג׳/מל׳ והבדיקה הרקטלית תקינה, אין צורך בדרך כלל בבדיקות נוספות. רופאים הדוגלים בביקורת תקופתית ממליצים בשלב זה על בדיקה רקטלית ובדיקת PSA פעם בשנה. אם ערך ה-  PSA עולה על 4 נג׳/מל', ערכי ה- PSA מוגברים מעבר למצופה בגיל הנבדק, הופיעה עלייה מעל 0.75 נג׳/מל׳ בשנה, או שהבדיקה הרקטלית מעלה ממצא חשוד כלשהו בערמונית, ימליצו המומחים על בדיקות משלימות, כגון: בדיקת דם נוספת, בדיקת שתן, בדיקת אולטרא סאונד, המשך מעקב צמוד אחר ערכי PSA, או ביופסיה של הערמונית.

 

חשוב לזכור, כי המעקב לאורך זמן חשוב ביותר, במיוחד אם נמצא ממצא חשוד בבדיקה הרקטלית, או שקיים ערך גבוה מהרגיל של PSA. אם הרופא ממליץ על בדיקות נוספות, או על בדיקה חוזרת של PSA, חשוב לבצע אותן, כדי לסייע באבחון. גם אם נתגלה סרטן בערמונית, מחלה זאת ניתנת לטיפול יעיל כשהאבחון הוא מוקדם. סרטן הערמונית בשלב מוקדם אינו מתבטא בסימנים או בסימפטומים ייחודיים, לכן הבדיקות התקופתיות של PSA והבדיקה הרקטלית עשויות להיות חשובות.

 

למי מומלצת בדיקה ראשונית של PSA?

הרופא עשוי להמליץ על בדיקת PSA בשל אחת או יותר מהסיבות הבאות:

  • גבר בן 50 ומעלה שנמצא בקבוצת הסיכון הגבוה. יש שימליצו על גיל 40 כסף לביצוע הבדיקה בקבוצת סיכון זו.
  • אם התגלה ממצא חשוד בבדיקה הרקטלית.
  • אם יש הפרעות בהטלת השתן העלולות להצביע על בעיה אפשרית בערמונית.
  • לכל גבר המעוניין לבצע בדיקת PSA מומלץ לקבל הסבר מרופא על יתרונות וחסרונות הבדיקה.

האם לבצע בדיקת PSA?

לפני שמחליטים לעבור בדיקת PSA בפעם הראשונה, חשוב להגיע לכלל החלטה כי אכן מעוניינים בטיפול, אם יאובחן סרטן בערמונית. אם לאחר היוועצות ברופא וקבלת מידע מתאים מחליטים שיתרונות האבחון והטיפול עולים על החסרונות ותופעות הלוואי שלו, אזי כדאי לעבור את הבדיקה. גישה חדשנית שהוצגה לאחרונה ממליצה על בדיקת PSA בגיל 40 להערכת הסיכון הצפוי ובהתאם לכך לתכנן בדיקות PSA עתידיות.

 

הואיל ועדיין קיים ויכוח בין הרופאים לגבי חשיבות בדיקה זו לנושא הגילוי המוקדם של סרטן הערמונית, ההחלטה נשארת למעשה בידי המועמד לבדיקה.

 

באיזו תדירות יש לבדוק את רמת ה-  PSA?

אם הבדיקה הרקטלית וערך ה-  PSA שניהם תקינים, ימליצו רוב המומחים על בדיקה חוזרת כעבור שנה לפחות. אם רמת ה-  PSA מוגברת, אך בדיקות נוספות הן תקינות, עשוי הרופא להמליץ על ביקורת PSA לעיתים תכופות יותר, או להמליץ על בדיקות PSA במתכונת מורחבת.

 

מידע לנוטלים טבליות לטיפול בערמונית מוגדלת

פרו-קיור (פינסטריד) או אבודארט (דוטאסטריד) מיועדות לטיפול בסימפטומים שמקורם בהגדלה שפירה של הערמונית. מכיוון שהתרופות מורידות את רמת תוצרי פירוק הטסטוסטרון בערמונית, גם רמת ה-  PSA יורדת. הירידה הממוצעת בערכי ה-  PSA היא של כ-50% מהערך שהיה לפני תחילת הטיפול בתרופה. גם בחולי סרטן הערמונית תהיה ירידה דומה בערכי ה-  PSA. לכן, הערכים התקינים המצוינים בחוברת זו אינם מתייחסים לאלו הנוטלים תרופות, שיכולות להשפיע על רמת ה-  PSA. הרופא המטפל יחליט על המשך מעקב, ביצוע ביופסיה, או טיפול נוסף לפי קצב השתנות ה-  PSA לאורך זמן.

 

מידע לגברים שחלו בסרטן הערמונית וטופלו

מידע לגברים שכבר טופלו בעבר עקב סרטן הערמונית ניתן למצוא בחוברת ״סרטן הערמונית״, אשר יצאה לאור על ידי האגודה למלחמה בסרטן.

 

סיכום

  1. התסמינים של הגדלה שפירה של הערמונית דומים לאלה של סרטן הערמונית. בשני המצבים, בשל הגידול בנפח הערמונית ערך ה-  PSA בדם יכול לעלות.
  2. ה-  PSA הינו חלבון הנוצר על ידי תאי הערמונית ורמתו ניתנת למדידה בבדיקת דם פשוטה.
  3. בדיקת PSA בדם והבדיקה הרקטלית נועדו לאתר גברים שאצלם עלול להימצא סרטן הערמונית.
  4. האבחנה של סרטן הערמונית נעשית על פי תוצאות הביופסיה בלבד.
  5. הערך התקין של PSA אינו תמיד ערך מוחלט. מספר גורמים משפיעים על הערכת תוצאות בדיקת הדם, כגון: הגיל, גודל הערמונית, הסימפטומים וערכי PSA קודמים.
  6. תרופות ופעולות מסוימות יכולות להשפיע באופן מלאכותי על רמת ה- PSA בדם.
  7. הצורך בבדיקות סריקה לגילוי מוקדם של אוכלוסיית הגברים הבריאים - בדיקה רקטלית ו- PSA בדם אחת לפרקי זמן קבועים - עדיין נמצא בוויכוח. על פי המלצות המועצה הלאומית לאונקולוגיה בישראל, רק על גברים מגיל 50, הנמצאים בקבוצת הסיכון הגבוה, לעבור בדיקות אלו כל שנה. גורמים מקצועיים אחרים, כגון האיגוד האורולוגי הישראלי, ממליצים על בדיקות לגילוי מוקדם לכל גבר מעוניין מגיל 50 ועד 75 לערך, ולגבר מגיל 40 הנמצא בקבוצת סיכון גבוה.

מרבית הבעיות הנובעות מהגדלה של בלוטת הערמונית אינן מעידות על התפתחות סרטן, ובמרביתן ניתן לטפל בהצלחה. לשם כך יש לפנות לרופא לצורך אבחון. על גברים הנמצאים בקבוצת הסיכון הגבוה להתפתחות סרטן הערמונית, להיבדק באופן קבוע בהתאם להמלצות.

סרטן תרומה
התכנים המופיעים באתר נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.
בניית אתרים
|
|
|
© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן בישראל