לתרומה

אבחון מוקדם
אבחון מוקדם של סרטן הערמונית

בלוטת הערמונית - מתי להיבדק?

עוד בנושא

Big-Bullet-SQR.gif הקדמה
Big-Bullet-SQR.gif מהי בלוטת הערמונית?

Big-Bullet-SQR.gif מהו גידול שפיר של בלוטת הערמונית?

Big-Bullet-SQR.gif מהו גידול ממאיר (סרטן) של בלוטת הערמונית?
Big-Bullet-SQR.gif האם ניתן להפחית את הסיכון לסרטן הערמונית?

Big-Bullet-SQR.gif מהן התופעות המצריכות בדיקה רפואית?

Big-Bullet-SQR.gif מהם אמצעי האבחון של סרטן הערמונית?
Big-Bullet-SQR.gif האם יש חשיבות לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית?

Big-Bullet-SQR.gif מתי יש לבצע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית?

Big-Bullet-SQR.gif בדיקת דם ל-PSA
Big-Bullet-SQR.gif מידע לנוטלים טבליות לטיפול בערמונית מוגדלת
Big-Bullet-SQR.gif סיכום
Big-Bullet-SQR.gif מערך התמיכה, המידע והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן

 

 


 

 

הקדמה

סרטן ערמונית הינו הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל. הוא שכיח בעיקר בקרב גברים מבוגרים. על פי משרד הבריאות, אין המלצה לבדיקות סריקה של סרטן הערמונית, שכן עדיין לא הוכח שדרך זו יעילה להפחתת תמותה מסרטן הערמונית.

על פי ארגוני בריאות שונים, בהם כוח המשימה האמריקני לרפואה מונעת (U5P5T), ההמלצה לגברים הנמצאים בסיכון גבוה (בעלי סיפור משפחתי של אב, אח או בן שחלו בסרטן הערמונית), עד גיל 70, היא לשקול יחד עם הרופא את היתרונות והחסרונות שבביצוע בדיקות האבחון לסרטן הערמונית.

חזרה למעלה >>


מהי בלוטת הערמונית?

הערמונית (פרוסטטה) היא בלוטת מין משנית אצל הגבר.

היא דומה בצורתה לאגוז עץ הערמון, ומכאן שמה. הבלוטה ממוקמת מתחת לשלפוחית השתן, בבסיס הפין ולפני החלחולת (רקטום). דרך פתח צר בבלוטת הערמונית עוברת השופכה, דרכה עובר השתן משלפוחית השתן עד קצה הפין. בבלוטת הערמונית נוצר רוב נוזל הזרע.

חזרה למעלה >>


מהו גידול שפיר של בלוטת הערמונית?

הגדלה שפירה (לא ממאירה) של בלוטת הערמונית (BPH - Benign Prostatic Hyperplasia) היא תופעה שכיחה המתרחשת אצל יותר ממחצית הגברים מעל גיל חמישים.

הדבר קורה עקב שינויים הורמונליים בבלוטת הערמונית וגורם ללחץ על השופכה העוברת דרך הבלוטה, כך שעלולות להיגרם הפרעות בהטלת השתן. לעיתים הנפיחות בבלוטת הערמונית נגרמת עקב דלקת, שסימניה דומים לסימני ההגדלה השפירה של בלוטת הערמונית, אך היא נוטה להופיע אצל גברים צעירים יותר.

חזרה למעלה >>


מהו גידול ממאיר (סרטן) של בלוטת הערמונית?

הגדלה ממאירה מתרחשת כאשד חלק מהתאים שבבלוטת הערמונית משנים את אופי גדילתם, ויוצרים תאים סרטניים. הסיבות הישירות להיווצרות סרטן הערמונית עדיין אינן ידועות, אך באופן כללי ניתן לומר כי במצב זה נפגם המנגנון הפנימי המפקח על קצב גדילה מסודר של התאים. בערמונית, שלא כמו בסרטן של איברים אחרים, ברוב החולים קצב התחלקות התאים הממאירים הינו איטי מאוד. לכן, למרות השכיחות הגבוהה יחסית של סרטן הערמונית בקרב גברים מבוגרים, אין למחלה זו מאפיינים קליניים ברורים ומיידיים, ופעמים רבות המחלה לא מגיעה לידי ביטוי קליני כלשהו. כלומר, החולה לא חש במחלתו.

 

השכיחות של שני המצבים - הגדלה שפירה ומחלת סרטן של בלוטת הערמונית - עולה עם הגיל. לעיתים רחוקות מאבחנים מצבים אלו לפני גיל 50. הסימנים והתופעות בשתי מחלות אלו דומים, ואין אפשרות להבחין ביניהם ללא בדיקות רפואיות.

רק 1 מתוך 9 גברים עם הפרעות בהטלת שתן בשל הגדלת הערמונית יחלה בסרטן הערמונית.

חזרה למעלה >>


האם ניתן להפחית את הסיכון לסרטן הערמונית?

מחקרים מוכיחים כי אימוץ אורח חיים בריא יכול לעזור בהפחתת הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים, בהם סרטן הערמונית. להלן ההמלצות לאורח חיים בריא:

 

תזונה מאוזנת

מומלץ להרבות באכילת ירקות ופירות ומזונות עשירים בסיבים; להימנע מאכילת מזונות עתירי קלוריות (עשירים בסוכר ובשומן); להמעיט באכילת מזון מעובד, מעושן, מטוגן, מלוח ומשומר; להפחית אכילת בשר אדום; להעדיף שתיית מים ולא משקאות ממותקים.

 

צריכה גבוהה של עגבניות

ישנן עדויות לפיהן צריכה גבוהה של עגבניות - טריות או מבושלות, או מוצרי עגבניות - יכולה לעזור בהפחתת הסיכון לסרטן הערמונית.

 

משקל גוף תקין

מומלץ לשמור על מדד מסת גוף (BMI) תקין, בין 18.5 ל-24.9.

 

פעילות גופנית

מומלץ לבצע מדי יום, במשך כ-30 דקות לפחות, פעילות גופנית נמרצת להעלאת הדופק, כגון: הליכה מהירה, ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה וכד'.

 

יש להימנע מעישון

הימנעות מעישון סיגריות בפרט וכל מוצרי הטבק בכלל (כולל נרגילה), יכולה להפחית את הסיכון לתחלואה. מומלץ להימנע גם מעישון פסיבי ומעישון 'יד שלישית' (חשיפה לחלקיקים רעילים ומסרטנים הנצמדים לבגדים, לשיער, לשטיחים וכד').

חזרה למעלה >>


מהן התופעות המצריכות בדיקה רפואית?

התופעה העיקרית מתבטאת בקשיים בהטלת שתן. ייתכן שיופיע אחד או יותר מהסימנים הבאים:

  • קושי להתחיל בהטלת השתן.
  • זרם שתן חלש.
  • מתן השתן אורך זמן רב יותר, או שהוא נפסק ומתחיל מחדש, לסירוגין.
  • טפטוף לאחר סיום מתן השתן.
  • צורך להטיל שתן לעיתים תכופות במשך היממה, למרות שהכמות הכוללת קטנה.
  • צורך להטיל שתן במשך הלילה, דבר שלא היה בעבר.
  • צורך דחוף בהטלת השתן בכל עת שהיא, כמעט ללא יכולת להתאפק.
  • תחושה כאילו מתן השתן לא הסתיים, למרות ששתן נוסף אינו יוצא.
  • כאב או צריבה בעת מתן השתן.
  • דם בשתן.
  • דם בנוזל הזרע.
  • ירידה בתפקוד המיני.

אם מופיעות תופעות כמו אלה שהוזכרו לעיל, אין לקבל זאת כתופעה טבעית של תהליך ההזדקנות, אלא יש לפנות לרופא, רצוי לאורולוג, לבירור. במרבית המקרים אין מדובר בסרטן, אך אבחון נכון ובזמן יאפשר מתן טיפול מתאים.

חזרה למעלה >>


מהם אמצעי האבחון של סרטן הערמונית?

לרשות הרופאים עומדים מספר אמצעי אבחון:

 

בדיקה רקטלית

הרופא מחדיר לפי הטבעת אצבע עטויה בכפפת גומי, כדי לחוש את גודלה ואת מוצקותה של בלוטת הערמונית. 

 

בדיקת Prostate Specific Antigen) PSA)

בדיקת דם שנועדה לבדוק את רמת ה-PSA, שהוא חלבון המיוצר על ידי בלוטת הערמונית. אם רמתו בדם גבוהה, הדבר יכול להעיד על סרטן הערמונית, אך על הרופא לבצע בדיקות נוספות כדי לוודא זאת. אין מסתמכים רק על בדיקה זו כדי לקבוע שלחולה יש סרטן הערמונית, מאחר שערכי הבדיקה יכולים להיות גבוהים בגלל תהליך שפיר, או נמוכים גם כשקיימת מחלת סרטן בערמונית (ראו פירוט בהמשך).

 

בדיקת 3-PCA

בדיקה המיועדת לגברים עם חשד קליני או סיכון לסרטן הערמונית. הבדיקה נעשית בדגימת שתן הנאספת לאחר עיסוי הערמונית. הבדיקה נעשית בשיטה מולקולרית ומשווה העתקי חומצת גרעין (mRNA) של הגן 3-PCA למספר העתקי חומצת גרעין (mRNA) של PSA. התוצאה מתקבלת בצורת מדד 3-PCA ומשמשת כלי עזר לקביעת צורך בביופסיה חוזרת של הערמונית, כאשר בביופסיה הראשונה לא אובחן גידול סרטני. בשנים האחרונות פותחו מספר טסטים גנטיים הנמצאים בשימוש לא נרחב או בשלב ניסוי, אשר עשויים לשמש באיתור גברים עם סיכון גבוה למחלה.

 

סריקה על ידי אולטרה-סאונד (סונאר) טרנס-רקטלי

גליל קטן, אשר מכיל מתמר המשדר גלי קול, מוחדר דרך פי הטבעת. גלים אלה נקלטים על פני מסך ומדגימים את הערמונית. בדיקת האולטרה-סאונד נותנת תמונה של בלוטת הערמונית ומאפשרת לרופא לראות אם ישנם אזורים לא תקינים בבלוטה. בדיקה זו אינה מכאיבה, והיא אורכת כחצי שעה. הבדיקה אינה נעשית לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית, אלא כדי לכוון את מחט הביופסיה או מסיבות ספציפיות אחרות. 

 

בחולים עם חשד קליני כתוצאה מבדיקה רקטלית או בדיקת דם ל-PSA לקיומה של מחלת סרטן בערמונית, מקובל היום להציע בדיקת MRI - תהודה מגנטית של הערמונית עוד בטרם ביצוע הביופסיה לאישוש האבחנה. נכון לשנת 2017 זו איננה בדיקה מחויבת, והיא אינה כלולה בסל הבריאות הישראלי בהתוויה זו.

 

ביופסיה

האבחנה של סרטן הערמונית אינה נקבעת על סמך הבדיקה הרקטלית ו/או ערך ה-PSA בדם. שתי בדיקות אלו רק עוזרות בהחלטה אם לבצע ביופסיה של הערמונית. הביופסיה, שמשמעותה נטילת פיסה זעירה של רקמה, מבוצעת בדרך כלל בהנחיית אולטרה-סאונד טרנס-רקטלי, על ידי החדרת מחט מיוחדת בעלת קוטר קטן, לכיוון הערמונית דרך פי הטבעת (רקטום). בדרך כלל, נלקחות כ-12 ביופסיות באותה בדיקה. הביופסיה מבוצעת במהירות ורוב הגברים מדווחים על אי-נוחות קלה בלבד. ניתן לבצע את הביופסיות באלחוש מקומי על מנת להקל את הכאב בזמן ביצוע הבדיקה. פיסות הרקמה נבחנות במיקרוסקופ על ידי פתולוג, והאבחנה לקיומו של סרטן הערמונית נקבעת אך ורק על סמך תוצאות הבדיקה ההיסטולוגית של הרקמות שהוצאו בביופסיה.

חזרה למעלה >>


האם יש חשיבות לגילוי המוקדם של סרטן הערמונית?

ברוב סוגי הגידולים הםרטניים הסיכוייט לטיפול יעיל, לריפוי ולהפחתת התמותה, טובים יותר בגילוי מוקדם, לפני שהגידול התפשט לאיברים אחרים בגוף וטרם הופיעו תסמינים בשל התפשטות זו. עובדות אלו הביאו להתפתחות גישות לגילוי מוקדם של מחלת הסרטן. לפי מחקרים רבים וגדולים בהיקפם שנערכו לגבי סרטן הערמונית, עדיין לא ברור אם גילוי מוקדם עשוי להפחית את התמותה מן המחלה. עם זאת, הנתונים מצביעים על מגמת ירידה בתמותה מהמחלה.

 

סרטן הערמונית הוא גידול המתפתח בצורה איטית ביותר. ישנם חולים שלא קיבלו טיפול וחיו שנים רבות, ישנם חולים רבים בסרטן הערמונית שקיבלו טיפול רפואי ונרפאו לחלוטין ממחלתם, וישנם מעט חולים שלמרות שטופלו, לא הגיבו לטיפולים.

חזרה למעלה >>


מתי יש לבצע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית?

המלצות משרד הבריאות בישראל, התואמות להמלצות במדינות אחרות, אינן כוללות בדיקות סריקה לאבחון מוקדם של סרטן הערמונית לכלל אוכלוסיית הגברים.

 

איגוד האורולוגים בארצות הברית, איגוד האורולוגים האירופי והאיגוד הישראלי לאורולוגיה אינם תמימי דעים באשר לניסוח ההמלצות לבדיקות לגילוי מוקדם, אך בעיקרון שלושת הארגונים ממליצים על בדיקת PSA ובדיקה רקטלית פעם בשנה לכל גבר בגילאים 55-50 עד 75-70, לאחר שיחת הסבר מתאימה וקבלת הסכמת החולה, או לכל גבר מגיל 40 הנמצא בסיכון גבוה (בעל היסטוריה משפחתית של אב, אח או בן שחלו בסרטן הערמונית לפני גיל 70).

 

כאמור, המלצה זו לא אומצה בישראל ובמדינות אירופה על ידי גורמים מקצועיים אחרים, מאחר שמומחים רבים סבורים כי עדיין אין מספיק נתונים מדויקים המצביעים על התועלת שבאימוץ המלצות אלו.

חזרה למעלה >>


בדיקת דם ל-PSA

PSA (Prostate Specific Antigen) -  הוא חלבון הנמצא כמרכיב טבעי בנוזל הזרע ומיוצר בתאים של בלוטת הערמונית. ה-PSA שומר שהזרע, על מרכיביו השונים, יישאר נוזלי. כמויות זעירות של P5A יוצאות גם אל מחזור הדם, ועל כן רמתו של חלבון זה ניתנת למדידה בבדיקת דם פשוטה. עד כה לא ידוע על פעולה כלשהי של ה-PSA מחוץ לנוזל הזרע. יש לזכור כי PSA מופרש אצל כל גבר ובכל מצב, גם ללא הגדלת הערמונית. לכן, רמה גבוהה של PSA אינה מהווה בהכרח בעיה או סימן שיש צורך בטיפול.

 

עם זאת, רמת PSA גבוהה יכולה לאותת על בעיה אפשרית בבלוטת הערמונית, המחייבת התייחסות רפואית. כאמור, בדיקות PSA עדיין אינן מדויקות מספיק כדי לאבחן בוודאות הימצאות תאים סרטניים בערמונית. בכל מקרה, בדיקה זו היא אמצעי חשוב העוזר באבחון סרטן הערמונית, במיוחד אם היא משולבת עם בדיקה רקטלית. ההחלטה על ביצוע בדיקת דם חייבת להיות מתוך שיקול דעת רפואי והתייעצות עם הנבדק. על הרופא להסביר לו מה משמעות הבדיקה ותוצאותיה האפשריות.

 

דגימת הדם נלקחת, בדרך כלל, מהזרוע ומועברת למעבדה, בה נקבעת רמתו של ה-PSA. הערכים נמדדים בננוגרם למיליליטר (נג'/מל'). התוצאה מתקבלת לרוב בתוך כמה ימים. עם קבלת התשובה ניתן לדון עם הרופא על משמעות התוצאה.

 

מהו PSA תקין?

התשובה לשאלה זו מורכבת במקצת. בעת הערכת תוצאות בדיקת הדם יש להביא בחשבון מספר גורמים, כגון: גיל, גודל הערמונית, התסמינים וערכי PSA קודמים. באופן כללי, מקובל לחשוב כי "הטווח התקין" לערכי PSA נע בין 0 ל-4 נג'/מל'. יש לדעת, כי במעבדות שונות נקבעים לעיתים טווחים שונים במקצת ויש להכיר אותם.

 

ערך גבוה של PSA בדם עלול להצביע על הימצאות של גידול סרטני בערמונית, אך חשוב לדעת כי גם הגדלה שפירה של הערמונית יכולה להתבטא בעלייה ברמת ה-PSA. לגברים רבים עם ערכי PSA גבוהים מ-4 נג'/מל' אין סרטן, או כל מחלה אחרת בערמונית. לעומת זאת, ערכים נמוכים מ-4 נג'/מל' לא תמיד שוללים קיום גידול בערמונית. על כן, ניתן לומר באופן כללי, כי במקרה של ערך PSA הגבוה מהערך התקין של המעבדה (נאמר 4 נג'/מל') יש לבצע בדיקות נוספות.

 

עובדות אלו מקשות על השימוש ב-PSA כסמן לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית. זאת ועוד: למעשה, מבין כלל הגברים עם הגדלה שפירה של הערמונית, אצל שליש עד מחצית מהם יימצאו רמות מוגברות של PSA, בדרך כלל בין 4 ל-10 נג'/מל'.

 

מצד שני, אצל כשליש מהחולים בשלב מוקדם של סרטן הערמונית יימצאו רמות PSA נמוכות מ-4 נג'/מל'. במקרה שנמצאה רמת PSA בערכים של בין 4 ל-10 נג'/מל', בדיקת "PSA חופשי", שאף היא בדיקת דם, יכולה לסייע באבחון נוכחות גידול.

 

בבדיקה זו נמדד סך החלבון החופשי בדם. היחס בין ה-PSA החופשי לסך ה-PSA, מסייע להחלטה אם מדובר בגידול סרטני או לא. כאשר עליית ה-PSA היא מעל 0.75 נג'/מל' לשנה, חלק מהרופאים ממליצים לבצע ביופסיה של הערמונית.

 

מה גורם לעליית ה-PSA?

עם העלייה בגיל נצפית גם עלייה ברמת ה-PSA בדם. רמתו יכולה לעלות כתוצאה מכל תהליך הגורם לריבוי תאים המייצרים PSA, כמו למשל, גידול של הערמונית, אך התהליך השכיח ביותר שגורם לעליית ערכי PSA הוא גידול שפיר של בלוטת הערמונית. גורמים נוספים הם דלקת של הערמונית (פרוסטטיטיס), טיפולים מסוימים (כגון ביופסיה של הערמונית, או ציסטוסקופיה) ותרופות (ראו להלן). גם מגע מיני יכול להעלות את רמת ה-PSA, לכן יש לבצע את הבדיקה 48-24 שעות לפחות לאחר קיום מגע מיני. נהוג להניח כי בדיקה רקטלית או קתטר בשופכה אינם גורמים לעלייה בערכי ה-PSA. הגדילה הטבעית של בלוטת הערמונית, כמו גם ייצור ה-PSA עצמו, תלויים בהורמון הגברי - טסטוסטרון. על כן, כעיקרון, כל טיפול שיוריד את רמת הטסטוסטרון יגרום גם לירידה ברמת ה-PSA בדם.

 

מהי המשמעות המעשית של תוצאת ה-PSA?

רוב המעבדות עדיין מתייחסות כיום לערך ה-PSA של 4 נג'/מל' כערך הגבוה התקין, אך הנטייה כיום היא לראות גם ערך של 2.5 כערך העליון הגבוה, לפחות בגברים צעירים יחסית. אם ערכי ה-PSA נמוכים מהערך המקובל התקין, והבדיקה הרקטלית תקינה, אין צורך בדרך כלל בבדיקות נוספות.

 

 

רופאים הדוגלים בביקורת תקופתית ממליצים בשלב זה על בדיקה רקטלית ובדיקת PSA פעם בשנה. אם ערך ה-PSA עולה על 4 נג'/מל'; ערכי ה-PSA מוגברים מעבר למצופה בגיל הנבדק; הופיעה עלייה מעל 0.75 נג'/מל' בשנה, או שהבדיקה הרקטלית מעלה ממצא חשוד כלשהו בערמונית - ימליצו המומחים על בדיקות משלימות, כגון: בדיקת דם נוספת, בדיקת שתן, בדיקת MRI, המשך מעקב צמוד אחר ערכי PSA, או ביופסיה של הערמונית.

 

חשוב לזכור כי המעקב לאורך זמן חשוב ביותר, במיוחד אם נמצא ממצא חשוד בבדיקה הרקטלית, או שקיים ערך גבוה מהרגיל של PSA. אם הרופא ממליץ על בדיקות נוספות, או על בדיקה חוזרת של PSA, חשוב לבצע אותן כדי לסייע באבחון. בחולים שמהם נלקחה ביופסיה, וזו לא העלתה את קיומה של מחלת הסרטן, עדיין חשוב להמשיך ולהיבדק, כולל בדיקות דם ל-PSA , שכן מרבית הביופסיות המבוצעות הן אקראיות. גם אם נתגלה סרטן בערמונית, מחלה זאת ניתנת לטיפול יעיל כשהאבחון הוא מוקדם.

 

סרטן הערמונית בשלב מוקדם אינו מתבטא בסימנים או בתסמינים ייחודיים, לכן הבדיקות התקופתיות של PSA והבדיקה הרקטלית עשויות להיות חשובות.

 

למי מומלצת בדיקה ראשונית של PSA?

הרופא עשוי להמליץ על בדיקת PSA בשל אחת או יותר מהסיבות הבאות:

  • גבר בן 50-45 ומעלה שנמצא בקבוצת סיכון גבוה. יש שימליצו על גיל 40 כסף לביצוע הבדיקה בקבוצת סיכון זו.
  • אם התגלה ממצא חשוד בבדיקה הרקטלית.
  • אם יש הפרעות בהטלת השתן, העלולות להצביע על בעיה אפשרית בערמונית.
  • לכל גבר המעוניין לבצע בדיקת PSA, אם הוא מעל גיל 50 ועד ל-75-70, מומלץ לקבל הסבר מרופא על יתרונות וחסרונות הבדיקה, ולהחליט לאחר השיחה אם ברצונו להיבדק.

האם לבצע בדיקת PSA?

לפני שמחליטים לעבור בדיקת PSA בפעם הראשונה, חשוב להגיע לכלל החלטה כי אכן מעוניינים בטיפול, אם יאובחן סרטן בערמונית. אם לאחר היוועצות ברופא וקבלת מידע מתאים מחליטים שיתרונות האבחון והטיפול עולים על החסרונות ותופעות הלוואי שלו, אזי כדאי לעבור את הבדיקה. גישה חדשנית שהוצגה לאחרונה ממליצה על בדיקת PSA בגיל 45-40, חד-פעמית, להערכת הסיכון הצפוי להתפתחות המחלה בשנים הבאות (25-10 שנים), ובהתאם לכך ניתן לתכנן בדיקות PSA עתידיות.

הואיל ועדיין קיים ויכוח בין הרופאים לגבי חשיבות בדיקה זו וערכו של הגילוי המוקדם של סרטן הערמונית, ההחלטה נשארת למעשה בידי המועמד לבדיקה.

 

באיזו תדירות יש לבדוק את רמת ה-PSA?

אם הבדיקה הרקטלית וערך ה-PSA שניהם תקינים, ימליצו רוב המומחים על בדיקה חוזרת כעבור שנה לפחות. אם רמת ה-PSA מוגברת, אך בדיקות נוספות הן תקינות, עשוי הרופא להמליץ על ביקורת PSA לעיתים תכופות יותר, או להמליץ על בדיקות PSA במתכונת מורחבת.

חזרה למעלה >>


מידע לנוטלים טבליות לטיפול בערמונית מוגדלת

התרופות פינסטריד - Finastride (פרו קיור®-Pro-Cure®)*  או דוטאסטריד - Dutasteride (דואודרט® - Duodart®)* מיועדות לטיפול בתסמינים שמקורם בהגדלה שפירה של הערמונית.

מכיוון שהתרופות מורידות את רמת תוצרי פירוק הטסטוסטרון בערמונית, גם רמת ה-PSA יורדת. הירידה הממוצעת בערכי ה-PSA היא של כ-50% מהערך שהיה לפני תחילת הטיפול בתרופה. גם בחולי סרטן הערמונית תהיה ירידה דומה בערכי ה-PSA. לכן, הערכים התקינים המצוינים בחוברת זו אינם מתייחסים לאלו הנוטלים תרופות, שיכולות להשפיע על רמת ה-PSA. הרופא המטפל יחליט על המשך מעקב, ביצוע ביופסיה, או טיפול נוסף לפי קצב השתנות ה-PSA לאורך זמן.

 

*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה בעלות שמות מסחריים אחרים.

מידע לגברים שחלו בסרטן הערמונית

מידע לגברים שחלו בסרטן הערמונית ניתן למצוא בחוברת 'לדעת יותר על סרטן הערמונית', של האגודה למלחמה בסרטן. החוברת כוללת מידע מפורט על האבחון, אופני המעקב השונים והטיפולים. ניתן לקבל את החוברת, ללא תשלום, בפנייה בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל': 1-800-599-995, או לעיין בה באתר האינטרנט של האגודה.

חזרה למעלה >>


סיכום

  • התסמינים של הגדלה שפירה של הערמונית דומים לאלה של סרטן הערמונית. בשני המצבים, בשל הגידול בנפח הערמונית, ערך ה-PSA בדם יכול לעלות.
  • ה-PSA הוא חלבון המיוצר על ידי תאי הערמונית, ורמתו ניתנת למדידה בבדיקת דם פשוטה. בדיקת PSA בדם והבדיקה הרקטלית נועדו לאתר גברים שאצלם עלול להימצא סרטן הערמונית, אך האבחנה של סרטן הערמונית נעשית על פי תוצאות של ביופסיה בלבד.
  • הערך התקין של PSA אינו תמיד ערך מוחלט. מספר גורמים משפיעים על הערכת תוצאות בדיקת זו, כגון: גיל, גודל הערמונית, התסמינים וערכי PSA קודמים. כמו כן תרופות ופעולות מסוימות יכולות להשפיע באופן מלאכותי על רמת ה-PSA בדם.
  • מומחים עדיין לא הכריעו בשאלה אם יש צורך בבדיקות סריקה לגילוי מוקדם של כלל אוכלוסיית הגברים הבריאים - בדיקה רקטלית ו-PSA בדם בפרקי זמן קבועים. על פי הנחיות של משרד הבריאות בישראל, אין המלצה לבדיקות סריקה של סרטן הערמונית. גורמים מקצועיים אחרים, כגון האיגוד האורולוגי הישראלי, ממליצים על בדיקות לכל גבר שמעוניין בכך מגיל 50 ועד 75 לערך, ולגברים מגיל 40 הנמצאים בסיכון גבוה, לאחר שהוסברו להם יתרונות וחסרונות הבדיקה.
  • מרבית הבעיות הנובעות מהגדלה של בלוטת הערמונית אינן מעידות על התפתחות סרטן, ובמרביתן ניתן לטפל בהצלחה. לשם כך יש לפנות לרופא לצורך אבחון.
  • במקרה שמאובחן סרטן הערמונית, אפשר להחליט יחד עם הרופא באיזו גישה כדאי לנקוט: טיפול מיידי, מעקב אקטיבי או מעקב פסיבי בשלב ראשון.

חזרה למעלה >>


מערך הסיוע, המידע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן

למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן

חזרה למעלה >>


כללים לחיים בריאים והמלצות לאבחון מוקדם
כללים לחיים בריאים והמלצות לאבחון מוקדם של סרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:
פרופ' אבישי סלע, מנהל המחלקה האונקולוגית, המרכז הרפואי אסף הרופא, צריפין;

פרופ' חיים מצקין, מנהל המחלקה לאורולוגיה, המרכז הרפואי תל אביב (ע"ש סוארסקי).
מעודכן ליוני 2015