מניעה ואבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם

הדפס
| שתף

 מידע נוסף

פורום מניעת סרטן
אבחון מוקדם של סרטן השד
אבחון מוקדם של סרטן העור

תודתנו נתונה ל:
פרופ' גלעד בן ברוך, מנהל המחלקה לגינקואונקולוגיה במרכז הרפואי ע"ש שיבא;

דר' טלי לוי, מנהלת היחידה לגינקולוגיה אונקולוגיה במרכז הרפואי וולפסון, חברי ועדת העדכון לנושא גינקו-אונקולוגיה של האגודה למלחמה בסרטן, על הארותיהם והערותיהם.


מידע זה מבוסס על החוברת: Understanding Cervical Screening של  והותאם לקוראים ישראלים.

יוני 2010


מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על מניעה ואיבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.


© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.


  

Big-Bullet-SQR.gif צוואר הרחם

Big-Bullet-SQR.gif בדיקות לגילוי מוקדם
Big-Bullet-SQR.gif האם סריקת צוואר הרחם יכולה למנוע סרטן?
Big-Bullet-SQR.gif מהי משמעותה של בדיקה המעידה על נוכחותם של תאים בלתי תקינים?
Big-Bullet-SQR.gif בדיקות נוספות
Big-Bullet-SQR.gif דרגות CIN
Big-Bullet-SQR.gif HPV וירוס פפילומה אנושי
Big-Bullet-SQR.gif החיסונים נגד וירוס הפפילומה האנושי (HPV)  
Big-Bullet-SQR.gif טיפולים ב- CIN
Big-Bullet-SQR.gif הריון ותוצאות בלתי תקינות של סריקת צוואר הרחם
Big-Bullet-SQR.gif לאחר הטיפול
Big-Bullet-SQR.gif התחושות שלך

 

 


 

 

צוואר הרחם

צוואר הרחם הוא החלק התחתון של הרחם. הרחם הוא איבר שרירי, דמוי אגס, הנמצא בקצה העליון של הנרתיק. הרירית הפנימית של הרחם נקראת אנדומטריום (endometrium) רירית הרחם מופרשת כל חודש בצורת דימום המוכר בשם וסת. מחזורי הוסת נפסקים באופן זמני במהלך הריון וממשיכים באופן סדיר עד לחידלון הוסת (גיל המעבר).

 

הרופא שלך מסוגל לראות את צוואר הרחם שלך ולחוש אותו בבדיקה פנימית (נרתיקית). פני השטח של צוואר הרחם מורכבים משני סוגים של תאים: תאים שטוחים הנקראים ״תאים קשקשיים״, ותאים מאורכים הנקראים ״תאים עמודיים". נקודת המפגש של תאים נקראת המפגש הקשקשי - עמודי וזהו האזור בו יכולים להופיע שינויים חריגים בתאים. תאים אלה שעל פני השטח החיצוני של צוואר הרחם הם הנבדקים במשטח צוואר הרחם.

חזרה למעלה >>


בדיקות לגילוי מוקדם

על פי חוק בריאות ממלכתי, בדיקת משטח צוואר הרחם מומלצת אחת ל-3 שנים לנשים מגיל 35 עד גיל 54 שנמצאות בסיכון רגיל (אישה המוגדרת על ידי הרופא כשייכת לקבוצת סיכון גבוה, תתייעץ עימו לגבי גיל התחלה ותדירות הבדיקות).

 

האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה ממליץ על בדיקה תלת שנתית החל מגיל 25 עד גיל 60, לא במסגרת זימון יזום של תוכנית סריקה כלל ארצית.

 

בשנת 2009 ועדה שהוקמה לצורך קביעת הנחיות לבדיקת משטחי צוואר הרחם המליצה על ביצוע ארבע בדיקות בגילאים 30, 35, 40 ו-50 לנשים בסיכון רגיל. המלצות אלו נבדקות כעת במשרד הבריאות.

 

בדיקת פאפ או משטח צוואר הרחם

סריקת צוואר הרחם באופן שגרתי הינה דרך למנוע אפשרות הופעת מחלת סרטן באזור זה. דגימת התאים מבוצעת באמצעות פאפ (pap smear) או באמצעות הפאפ הדק (Liquid Based Cytology -LBC).

 

בדיקת משטח צוואר הרחם הינה בדיקה שגרתית לגילוי שינויים מוקדמים בתאי רקמת צוואר הרחם, העלולים להתפתח לסרטן בעתיד. רוב הנשים פונות לגינקולוג/ית לביצוע בדיקה זו. את הבדיקה לא ניתן לבצע בזמן הדימום הווסתי. כדאי לקבוע את מועד ביצוע הבדיקה לאמצע מחזור הוסת, כלומר, כשבועיים לאחר סיום הדימום.

חזרה למעלה >>


האם סריקת צוואר הרחם יכולה למנוע סרטן?

כן, בהחלט. סריקה שגרתית אחת לשלוש שנים היא הדרך הטובה ביותר לאבחן שינויים ברקמת צוואר הרחם. גילוי מוקדם וטיפול יכולים למנוע התפתחות סרטן ב-75% מהמקרים. הסריקה הביאה להפחתה משמעותית במספר החולות בסרטן צוואר הרחם בעולם.

 

אמינות הבדיקה

סריקת צוואר הרחם יכולה להביא לירידה בשיעור מקרי סרטן צוואר הרחם, אך ככל בדיקת סריקה, היא אינה מושלמת. לא תמיד הבדיקה מגלה שינויים מוקדמים בתאים העלולים להתפתח לסרטן. תאים בלתי תקינים אינם מאובחנים תמיד בבדיקה זו: בחלק מהמקרים, תאים אלו אינם שונים במראם מתאים תקינים, יתכנו מעט תאים בלתי תקינים בדגימה, וכן ישנה סבירות שעובד/ת המעבדה יטעה באבחנתו.

 

לעיתים יהיה צורך בביצוע בדיקה חוזרת מסיבות שונות, כגון: המשטח שנלקח אינו נקי דיו ומכיל תאים ממקורות שונים (דם או ריר), לא הודגמו מספיק תאים בחומר שנלקח על-מנת לקבוע תשובה חד משמעית, הדגימה לא נלקחה כראוי על ידי הרופא/ה, או שהכלי אשר הכיל את הבדיקה ניזוק, וכן כאשר ישנה דלקת בנרתיק הדורשת טיפול.

מכיוון שהסריקה אינה יעילה ב-100% באיתור שינויים בצוואר הרחם, עליך לגשת לרופא/ה מטפל/ת אם מופיעים דימומים אחרי קיום יחסי מין או בין זמני הוסת.

 

לקיחת משטח מצוואר הרחם

לקיחת דגימה מצוואר הרחם אינה משמשת לאבחון מחלת סרטן אלא בכדי לאתר שינויים מוקדמים בתאי רקמת צוואר הרחם, העלולים להתפתח לסרטן בעתיד. לקיחת הדגימה הינה הליך פשוט וקצר שאינו כרוך בכאב, אולם עלול לגרום למעט אי נעימות.

ישנן שתי אפשרויות ללקיחת הדגימה מצוואר הרחם:

 

בדיקת פאפ

בבדיקה זו מורחב הנרתיק באמצעות מפשק ומוחדר מקלון דק האוסף תאים מצוואר הרחם. הרופא שוטח את התאים על זכוכית מיוחדת ושולח את הדגימה למעבדה לבדיקה מיקרוסקופית.

 

בדיקת פאפ-דק

בבדיקה זו מורחב הנרתיק על-ידי מפשק והתאים נאספים על-ידי מברשת עדינה מצוואר-הרחם. ראש המברשת מוכנס לתוך מיכל קטן המכיל נוזל משמר. לאחר מכן נשלח המיכל למעבדה לבדיקה מיקרוסקופית. חשוב לציין כי נכון לעת כתיבת החוברת בדיקה זו אינה נמצאת בסל הבריאות ונעשית באופן פרטי בלבד.

 

יש לציין כי אין הבדל ביכולת הגילוי של שינויים טרום סרטניים בין שתי בדיקות הפאפ.

 

תוצאות הבדיקה מגיעות כארבעה שבועות לאחר הגעתה למעבדה. אם לא תשמעי מהרופא/ה שלך בתום פרק זמן זה, תוכלי להתקשר למרפאה ולברר מהן התוצאות. אם בבדיקה אותרו תאים בלתי תקינים יתכן ותוזמני לביצוע בדיקת פאפ חוזרת או בדיקה נוספת. תופני על-ידי רופא/ת הנשים לביצוע בדיקות נוספות.

חזרה למעלה >>


מהי משמעותה של בדיקה המעידה על נוכחותם של תאים בלתי תקינים?

תוצאה המעידה על שינויים קלים (תאים אטיפיים, LGSIL ,ASCUS)

רוב התוצאות המעידות על נוכחותם של תאים בלתי תקינים מצביעות על שינויים קלים או גבוליים. רוב השינויים צפויים לשוב למצב תקין באופן טבעי ולכן המלצת רופא/ת הנשים תהיה קרוב לוודאי לשוב ולבצע את הבדיקה בטווח הקצר. אם הינך מעשנת, מומלץ כי תנסי להיגמל מהרגל זה. הפסקת עישון, בנוסף להשפעתה החיובית על מצב בריאותך הכללי, צפויה להשפיע לטובה על חזרת התאים למצבם התקין.

במידה והבדיקה החוזרת אף היא אינה תקינה, תוכני לבדיקות נוסכות של צוואר הרחם או לביצוע טיפולים מקומיים.

 

תוצאה של HGSIL

תוצאה זו מעידה על שינויים בדרגה בינונית עד חמורה ברקמת צוואר הרחם. במקרה זה תוכני לבדיקת קולפוסקופיה, ראי פירוט בנושא בהמשך החוברת.

 

אקטופיה           

אקטופיה הינה מצב תקין השכיח בנשים צעירות, בו בלוטות צוואר הרחם נמצאות בחלק החיצוני שלו.

מצב זה נפוץ ביותר במהלך גיל ההתבגרות ובמשך הריון, וכן בקרב נשים הנוטלות גלולות למניעת הריון. אקטופיה של צוואר הרחם היא מצב בלתי מזיק שאינו קשור כלל לשינויים לא תקינים או לסרטן צוואר הרחם. אקטופיה עלולה לגרום לעתים לדימום או הפרשה, במיוחד לאחר קיום יחסי מין, ובמקרה כזה ניתן לסכל בה בקלות.

 

מהו משטח חריג?

בדיקת משטח צוואר הרחם היא בדיקה שגרתית לגילוי שינויים מוקדמים בתאי צוואר הרחם. השם הרפואי לשינויים אלה הוא Squamous Intraepithelial Lesion) SIL), מדרגה קלה - LSIL) Low Grade SIL), או מדרגה חמורה HSIL) High Grade SIL) לעתים מכונים שינויים אלה גם Dyskaryosis. משמעות הדבר היא שבבדיקה מיקרוסקופית התאים נראים חריגים.

 

תאים חריגים אלה אינם סרטניים, אך אם אינם מטופלים כראוי הם עלולים להמשיך ולהתפתח לסרטן צוואר הרחם. זאת הסיבה ששינויים אלה מכונים שינויים טרום-סרטניים. אם מתגלים שינויים מוקדמים כאלה בבדיקת המשטח, יכונה המשטח ״חריג״.

לעתים מתגלים בבדיקת המשטח שינויים בתאים הבלוטיים המרפדים את תעלת צוואר הרחם. שינויים אלה דומים ל -SIL, והם נקראים נאופלזיה תוך אפיתלית בלוטית של צוואר הרחם, Cervical Glandular Intra-epithelial Neoplasia) CGIN).

 

סרטן צוואר הרחם מסוג אדנוקרצינומה עלול להתפתח משינויים אלה בתאים הבלוטיים. אם יתגלו תאים בלוטיים חריגים בבדיקת משטח, יבוצעו בדיקות נוספות. חשוב לזכור כי רוב הנשים עם תוצאות משטח חריגות אינן מאובחנות עם סרטן צוואר הרחם, אלא שינויים מוקדמים בתאים. הרופא/ה עשוי/ה לבקש ממך לעבור בדיקת משטח נוספת אם לא ניתן היה להסתפק בדגימה הראשונה שנלקחה. משמעות הדבר היא שלא נאספו מספיק תאים בבדיקה הראשונה, או שלא ניתן היה לפענח את הבדיקה מסיבה אחרת, כגון דלקת.

 

תוצאות מסוימות של הבדיקה עשויות להיות ״גבוליות״, או להצביע על שינויים קלים בלבד, כלומר תאי צוואר הרחם עברו שינוי קל והם עשויים לחזור למצב רגיל. במקרה כזה יהיה צורך במעקב נוסף, אך לאו דווקא בטיפול כלשהו.

אם תוצאת הבדיקה שלך תהיה גבולית, יהיה עליך לעבור בדיקת משטח נוספת. אם תאשר הבדיקה הנוספת כי חלו שינויים, הרופא/ה שלך עשוי/ה להמליץ על ביצוע בדיקות נוספות.

 

מהם התסמינים של שינויים טרום סרטניים ?

רוב הנשים עם שינויים טרום סרטניים אינן מפתחות תסמינים כלל. לעתים עלול להופיע דימום נרתיקי בלתי סדיר, בעיקר לאחר קיום יחסי מין, ודימום מחודש בנשים לאחר גיל המעבר. דימום בלתי סדיר הוא תסמין המשותף למצבים רבים שאינם טרום סרטניים או סרטניים. במידה ויופיע דימום בלתי סדיר חשוב מאוד שתיבדקי על ידי הרופא/ה שלך. מכיוון שרוב הנשים כלל אינן מפתחות תסמינים, חשוב לבצע בדיקות שגרתיות של משטח צוואר הרחם כדי לאבחן שינויים מוקדמים כלשהם בתאים (ראי פירוט בנוגע לבדיקת המשטח).

חזרה למעלה >>


בדיקות נוספות

רבים מהאזורים לגביהם נמצאו משטחים חריגים שהצביעו על שינויים קלים ישובו למצב רגיל ללא התערבות, ותיקבע על ידי הרופא/ה בדיקת משטח נוספת לאחר מספר חודשים. אם המשטח הנוסף יראה עדיין תאים חריגים, תופני על ידי הרופא/ה שלך לבדיקות נוספות. כאשר מתגלים שינויים בינוניים או חמורים וגם במצב של שינויים קלים הרופא/ה עשוי/ה לשלוח אותך לערוך בדיקות נוספות בהקדם האפשרי, לרבות:

 

קולפוסקופיה

קולפוסקופ הוא מכשיר הדומה למיקרוסקופ המאפשר לרופא/ה להסתכל בהגדלה על צוואר הרחם.

לפני ביצוע הבדיקה האחות תעזור לך להתמקם על המיטה. ייעשה שימוש במפשק כדי לשמור את דפנות הנרתיק פתוחות, כמו בבדיקת משטח צוואר הרחם. בשלב זה תימרח תמיסה על צוואר הרחם על מנת לגרום לאזורים החריגים להיראות בבירור. אור יוקרן לתוך צוואר הרחם, האזורים ייבחנו על ידי הרופא/ה ביתר פירוט דרך הקולפוסקופ. דגימה קטנה של תאים (ביופסיה) תילקח מפני השטח החיצוניים של צוואר הרחם ותישלח לבדיקה פתולוגית. בדיקה זו אינה מכאיבה אך עלולה להיות כרוכה באי-נוחות. היא נמשכת רק מעט יותר מבדיקת משטח רגילה, כ- 15-10 דקות בדרך כלל. יתכן שתסבלי מדימום קל במשך מספר ימים לאחר הבדיקה. בדיקה זו מבוצעת בדרך כלל במרפאת נשים.

 

אם לא ניתן להתבונן כראוי באזור החריג באמצעות קולפוסקופ, ניתן לבצע ביופסיה נרחבת יותר של אזור השינוי בצוואר הרחם בעזרת לולאה חשמלית (LLETZ) או ביופסיית חרוט. את דגימת הריקמה שהתקבלה בביופסיה שולחים למעבדה פתולוגית לצורך הערכה האם אכן קיימים שינויים טרום סרטניים או יותר מכך, בתוך רקמת צוואר הרחם. המונח הרפואי לשינויים התוך רקמתיים המתקבלים בביופסיה הוא Cervical Intraepithelial Neoplasia) CIN), הליך גידולי תוך-אפיתלי של צוואר הרחם. רקמה חריגה זו אינה סרטנית אך אם אינה מטופלת כראוי היא עלולה להמשיך ולהתפתח לסרטן צוואר רחם.

חזרה למעלה >>


דרגות CIN

בבדיקה מיקרוסקופית של הרקמה החריגה אפשר לסווגה לשלוש קבוצות. קביעת הקבוצה תקל על הרופא/ה להחליט מהו סוג הסיכול הטוב ביותר עבורך:

 

CIN 1 - רק שליש מעובי שכבת הכיסוי של צוואר הרחם נגוע;

CIN 2 - שני שליש מעובי שכבת הכיסוי של צוואר הרחם נגוע;

CIN 3 - כל עובי שכבת הכיסוי של צוואר הרחם נגוע.

 

דרגת ה- CIN אינה מצביעה על היקף האזור שהושפע מהשינויים החריגים: בכל אחת משלוש דרגות אלה עשויים להיות שינויים בחלק קטן בלבד של צוואר הרחם. 3 CIN ידוע גם כ״קרצינומה-במקום״. שם זה נשמע אמנם כמו סרטן, אך הוא אינו סרטן צוואר הרחם. עם זאת, חשוב לטפל בו מוקדם ככל האפשר. רק כאשר התאים מתפשטים וחודרים אל מתחת לשכבת פני השטח של צוואר הרחם ניתן לומר שהתפתח סרטן צוואר הרחם.

 

מה גורם ל- CIN?         

כיום לא ידוע מהו הגורם המדויק להופעת CIN עם זאת, CIN נפוץ יותר בקרב נשים שהתחילו לקיים יחסי מין בגיל צעיר ונראה כי קיים קשר בין CIN לבין פעילות מינית. כמו כן, נראה שקיים קשר בין CIN לבין מספר זנים של וירוס הפפילומה האנושי (HPV). וירוסים אלה מועברים ביחסי מין, ולכן הסיכון להידבק בוירוס עולה עם ריבוי בני הזוג שהיו לאישה או לבן זוגה. הקשר בין CIN ליחסי מין גרם לנשים רבות להאשים את עצמן או את בן זוגן בהופעת השינויים הטרום סרטניים, ואולם, יש לזכור כי יחסי מין הם גורם אחד מבין רבים הקשורים להופעת שינויים אלו, ורק אחוז קטן מהנשים הנמצאות בקבוצות הסיכון יפתחו אותם . קיימות עדויות לכך שאמצעי מניעה פיזיים, כגון דיאפרגמה או קונדומים, מגנים מהתפשטות וירוסים הקשורים להתפתחות שינויים טרום סרטניים וסרטניים.

 

לפי עדויות מסוימות, נשים הנוטלות גלולות למניעת הריון משך למעלה מעשר שנים נמצאות בסיכון גדול יותר לפתח סרטן צוואר הרחם. עם זאת, לא ברור עדיין אם זוהי תוצאה של הגלולה עצמה או של גורמים אחרים הקשורים לקיום יחסי מין.

 

נשים מעשנות נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן צוואר רחם. שאיפת חומרים בעשן הסיגריות גורמת להם להיספג במחזור הדם, וחלקם משפיעים על תאים מסוימים במערכת החיסונית. תאים אלה נמצאים בצוואר הרחם ומגנים על הגוף מכני וירוסים מסוג הפפילומה, וכאשר הם נחלשים, צוואר הרחם נעשה חשוף יותר להשפעת וירוסים אלה.

חזרה למעלה >>


HPV - וירוס פפילומה אנושי

וירוס הפפילומה האנושי (HPV) הוא וירוס נפוץ. עד כה זוהו למעלה ממאה זנים שונים שלו, לכל אחד מהם מספר שונה והשפעה על חלקים אחרים בגוף. לדוגמא HPV 4,2,1 קשורים ליבלות על הידיים והרגליים, והזנים 6 ו-11 יכולים לגרום ליבלות באיברי המין. אותם זני HPV הגורמים ליבלות על איברי המין אינם גורמים לשינויים סרטניים בצוואר הרחם. זנים מסוימים של HPV, בדרך כלל 16 ו-18 יכולים לגרום ל- CIN בדרגות הגבוהות. לא כל הנשים שנדבקו ב- HPV מפתחות יבלות או שינויים בתאי צוואר הרחם.

 

HPV אינו הגורם היחידי הקשור לממצאים טרום סרטניים. קיימים גורמים אחרים כמו עישון סיגריות או מערכת חיסונית חלשה, העלולים לגרום לשינוי בתאים.

 

כיצד מתפשט HPV?

HPV באיברי המין מועבר במגע בעור, ובעיקר במגע מיני. גם נשים וגם גברים עלולים להידבק בנגיף. אצל מרבית האנשים הנושאים את וירוס ה- HPV לא יתפתחו תסמינים כלשהם והם לא יהיו מודעים כלל לכך שנדבקו ב- HPV אצל אנשים אחרים ניתן להבחין ביבלות. לאחר ההידבקות, הוירוס יכול להישאר לא פעיל במשך שבועות, חודשים ולפעמים אפילו שנים. לא ניתן לדעת בוודאות כיצד נדבקת בווירוס, ולא תמיד ההסבר נעוץ בקיום מגע מיני. יתכן שהוירוס מתפשט גם בדרכים אחרות, שטרם התגלו.

 

כיצד מאבחנים HPV?

לאחר קבלת תוצאות משטח צוואר הרחם, ניתן לומר לאשה אם נדבקה ב- HPV. נוכחות HPV מתבטאת בשינוי בצורת התאים, הנראה בהתבוננות במיקרוסקופ. בחלק מהנשים ניתן להבחין ביבלות המופיעות באחת משתי צורות: נפיחויות שטוחות, חלקות וקטנות, או יבלות גדולות יותר, דמויות כרובית. היבלות אינן סרטניות, והן עשויות להופיע כבודדות או בקבוצה. עשוי להיות גירוי מקומי, אך ברוב המקרים היבלת אינה כרוכה בכאב. HPV מפתח יבלות נראות לעין רק ב-30% מהמקרים, בעוד שאצל 70% מהאנשים שנדבקו ב- HPV אין עדות נראית לכך.

 

למרות שיבלות חיצוניות נראות לפעמים בבירור, לעתים הדרך היחידה שבה ניתן לראותן ולאבחן אותן כראוי בצוואר הרחם היא בבדיקת משטח צוואר הרחם או בהתבוננות בשינוי ברקמות באמצעות קולפוסקופ.

 

איך מטפלים ביבלות הנראות לעין?

בחלק גדול מהמקרים היבלות נסוגות מעצמן, אך לפעמים צריך לספל בהן. הטיפול ניתן בדרך כלל במרפאת נשים, עור או אורולוגיה. לוירוס עצמו אין טיפול, וניתן לטפל רק ביבלות שנראות בבירור. היבלות עלולות לחזור אחרי הטיפול הראשון, ואז צריך לעבור טיפולים נוספים. ניתן להסיר את היבלות על-ידי:

  • צריבה (בעיקר בלייזר);
  • הקפאה;
  • שימוש בחומרים כימיים או תרופות הניתנים ישירות על היבלות;
  • כריתה כירורגית.

סוג הטיפול תלוי במידת ההידבקות, ובמיקומן של היבלות.

לאחר הטיפול יש לשמור על המקום נקי ויבש. מומלץ ללבוש לבנים מכותנה ובגדים רפויים, ולהימנע מקיום מגע מיני עד שהאזור נרפא, מה שאורך בדרך כלל 4-2 שבועות.

 

הסיכון להידבקות ב-HPV הוא גבוה יותר כאשר היבלות נראות לעין. לכן, כל עוד קיימות יבלות, ובמשך שלושה חודשים לאחר הטיפול, מומלץ להשתמש בקונדום כדי למנוע הידבקות. כיום לא ניתן לטפל ב- HPV ללא יבלות וללא שינויים טרום גידוליים, אולם יש מספר דברים שתוכלי לעשות כדי לפתח מערכת חיסונית בריאה שתילחם בוירוס:

  • יש להימנע מעישון.
  • אם יש לך יותר מבן-זוג אחד ליחסי מין, השתמשי באמצעי מניעה פיזיים כגון קונדום. אמצעי המניעה יכולים לסייע במניעת התפשטות ה- HPV, אך יש לזכור שהשימוש בהם אינו מבטיח ב-100% שלא תידבקי.
  • יש לעבור בדיקות משטח צוואר הרחם באופן שגרתי.

חשוב לציין כי לאחרונה, אושר על ידי ה- FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) בהליך מזורז חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי. החיסון פועל בשלושה שלבים באמצעות זריקה ומגן מפני זיהום של ארבעת סוגי ה- HPV הנפוצים: HPV מסוג 6 ו- 11 הגורמים להתפתחות יבלות באזור אברי המין בכ- 90% מהמקרים וכמעט שאינם מעורבים בהתפתחות סרטנית, ו- HPV מסוג 16 ו- 18 המעורבים בכ- 70% ממקרי סרטן צוואר הרחם.

  חזרה למעלה >>


החיסונים נגד וירוס הפפילומה האנושי (HPV)  

קיימים כיום שני חיסונים פרי פיתוח מחקרי, הפועלים נגד וירוס הפפילומה האנושי:

1. 'גרדסיל׳ (Gardasil), הניתן לנשים בגילאי 9 עד 26 ומגן מפני ארבעה זני HPV:

  • זנים 16 ו-18, המוגדרים כבעלי כושר סיכון גבוה לסרטן צוואר הרחם. ״
  • זנים 6 ו-11, המוגדרים כבעלי כושר סיכון נמוך לסרטן צוואר הרחם, אך גורמים ליבלות באיברי המין.

2. ׳סרווריקס׳ (Cervarix), הניתן לנשים בגילאי 10 עד 54 ומגן מכני זן 16 ו-18.

 

שני החיסונים רשומים ומשווקים בישראל, וניתנים על כי מרשם רופא. חשוב לזכור כי קיימים זנים נוספים של וירוס הפפילומה האנושי מפניהם החיסונים אינם מגינים, אך גם הם עשויים לחולל סרטן בצוואר הרחם. לפיכך, שני החיסונים אינם מהווים ערובה מלאה למניעת סרטן צוואר הרחם, אולם ניתן לצפות כי הם ימנעו את מרבית המצבים החמורים של שינויים טרום-סרטניים (CIN3- ו- CIN2).

 

אופן מתן החיסונים

החיסונים ניתנים באמצעות זריקה לתוך שריר הזרוע העליונה בשלוש מנות, כאשר המנה השניה ניתנת לאחר 2-1 חודשים (לפי סוג החיסון) והשלישית ששה חודשים לאחר המנה הראשונה.

 

תופעות לוואי  אפשריות

נראה כי לשני החיסונים קיימות מעט תופעות לוואי, כשהעיקריות הן:

אדמומיות באזור ההזרקה.

כאב ונפיחות באזור ההזרקה.

עלייה בחום הגוף.

 

האם החיסונים פועלים גם כנגד הדבקה קיימת ב- HPV?

כיום לא קיימת עדות כי החיסונים יעילים נגד הדבקה קיימת או בנוכחות שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם. אי לכך, מומלץ לכל אישה מעל גיל 21 לבצע בדיקת PAP לפני קבלת החיסון.

 

חשוב לציין כי עדיין לא ידוע כמה מקרים של סרטן צוואר הרחם יימנעו על ידי חיסונים שמגינים רק מפני חלק מזני וירוס הפפילומה האנושי, מהו משך יעילותו של החיסון, האם בעקבות השימוש בחיסונים הללו, זנים אחרים של וירוס הפפילומה האנושי יהפכו לדומיננטיים יותר בהיארעות מקרי CIN והאם יינתן בעתיד ויימצא יעיל גם בקרב גברים.

 

זמינות החיסונים בישראל

בינואר 2013 הוכלל החיסון למניעת HPV - וירוס הפפילומה האנושי, במסגרת סל הבריאות לילדות הלומדות בכיתות ח'. רצ"ב חוזר מנכ"ל משרד הבריאות

 

מבוטחות קופות החולים יכולות להשיגם באופן פרטי (בעלות מלאה או חלקית) באמצעות מרשם רופא. מומלץ להתייעץ עם גניקולוג מהו החיסון המתאים עבורך.

 

  חזרה למעלה >>


טיפולים ב- CIN

תאים עם שינויים מסוג 1 CIN חוזרים לעתים למצב תקין ללא התערבות כלשהי. אם הרופא/ה מחליט/ה שלא לספל בשינויים קלים אלה, יהיה צורך בעריכת בדיקות משטח שגרתיות כדי לוודא שלא חלו שינויים נוספים בתאים. חלק מהרופאים מעדיפים לספל בכל ממצא חריג, לרבות שינויים קלים.

 

הטיפולים העיקריים ב-CIN הם חיתוך לולאה גדולה של אזור השינוי (LLETZ), או טיפול בצריבה חשמלית או בלייזר, או הקפאה של איזור השינוי בצוואר הרחם. לעיתים רחוקות מבוצעת ביופסיית חרוט. הטיפול ב- CIN הוא יעיל מאוד ומונע התפתחות סרטן צוואר הרחם ברוב המכריע של הנשים. לכל אחד מטיפולים אלה אחוזי ההצלחה גבוהים מאוד, ורוב הנשים נזקקות לטיפול אחד בלבד. עם זאת, אפילו בקרב נשים שעברו בהצלחה טיפול במשטח חריג קיים סיכון קטן לחזרת הבעיה. סוג הטיפול שתקבלי תלוי במספר גורמים, לרבות חוות דעתו של הרופא/ה מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, והשירותים הזמינים בבית החולים. טיפול בלולאה חשמלית, בלייזר וטיפול בקור מבוצעים בדרך כלל במרפאות חוץ בבתי החולים. חלק מהנשים עלולות לחוש לא טוב במשך מספר שעות לאחר הטיפול וכדאי להקדיש את יום הטיפול למנוחה.

 

טיפול בביופסיית חרוט מבוצע תחת הרדמה כללית ודורש שהיה קצרה בבית החולים. קרוב לוודאי שיומלץ על ידי הרופא/ה על הימנעות מקיום יחסי מין ומשימוש בטמפונים למשך 4-3 שבועות לפחות לאחר הטיפול, כדי לאפשר לצוואר הרחם להחלים כראוי. לאחר כל טיפול ב-CIN, תהיי במעקב מוגבר במשך כחמש שנים, כדי לוודא את הצלחת הטיפול. אופי המעקב משתנה בין בתי החולים.

 

לטיפול ב- CIN לא תהיה כל השפעה על יכולתך ליהנות מיחסי מין או להרות לאחר החלמת צוואר הרחם (אלא אם מדובר במקרה נדיר מאוד בו יומלץ על כריתת רחם).

 

כיצד ניתנים הטיפולים?

רוב הנשים זקוקות רק לאחד מסוגי הטיפולים המתוארים בעמודים אלה. לפני הטיפול, האחות תעזור לך להתמקם על המיטה. ייעשה שימוש על ידי הרופא/ה במפשק כדי לשמור את הנרתיק פתוח, באופן דומה לבדיקת משטח צוואר הרחם. נסי להירגע במידת האפשר ואל תחששי לשאול את הרופא/ה או האחות שאלות רבות ככל שתרצי בנוגע לטיפול שתקבלי. הטיפול עצמו נמשך בדרך כלל כחמש עד עשר דקות, ולמרות שהוא עשוי להיות כרוך באי נוחות מסוימת, הוא אינו מכאיב.

 

חיתוך לולאה גדולה של אזור השינוי (LLETZ)

זהו הסיכול השכיח ל- CIN והוא מבוצע לרוב בהרדמה מקומית תוך שימוש בחוט תיל דק לחיתוך האזור הנגוע. יתכן שתחושי אי-נוחות מסוימת, אך אין זה הכרחי.

 

טיפול בלייזר

לאחר שתשכבי בנוחות על המיסה, יוזרק חומר הרדמה מקומי לצוואר הרחם על ידי הרופא/ה כדי לאלחש אותו. לאחר מכן תכוון ותמוקד קרן לייזר על האזורים החריגים של צוואר הרחם, והתאים ייהרסו. במהלך הטיפול יתכן שתבחיני בריח שריפה קל הנובע מן הלייזר. הדבר תקין לחלוטין. רוב הנשים סובלות מדימום והפרשה קלים לאחר טיפול זה. אם הדימום מתגבר, עלייך ליצור קשר עם הרופא/ה או עם המרפאה בה עברת את הטיפול.

 

טיפול בצריבה חשמלית

לאחר הזרקת חומר הרדמה מקומי ייהרסו התאים החריגים על ידי העברת זרם חשמלי מזערי לאזור הנגוע.

 

טיפול בקור

תחת הרדמה מקומית, ולאחר שתשכבי בנוחות על המיסה, יימוקם בעדינות על ידי הרופא/ה מתקן קטן על פני השטח החיצוניים של צוואר הרחם בכדי להקפיא את האזורים החריגים. במהלך הטיכול יתכן שתחושי כאב קל, הדומה לכאבי מחזור, אולם הוא ייעלם לאחר סיום הטיפול. לטיפול זה שיעורי הצלחה נמוכים יחסית ולכן הוא נפוץ פחות כטיפול ב- CIN. הפרשה מימית מהנרתיק היא תופעה רגילה במהלך 3-2 השבועות שלאחר טיפול בקור. חלק מהנשים סובלות מדימום נרתיקי קל או דימום הדומה למחזור וסת קל, משך מספר ימים לאחר הטיפולים השונים.

 

ביופסיית חרוט (קוניזציה)

ביופסיית חרוט הינה שיטה הן לאבחון והן לטיפול ב- CIN. בהרדמה כללית (לרוב) מוסר קטע קטן של צוואר הרחם, דמוי חרוט, המכיל את התאים החריגים ונישלח לבדיקה פתולוגית. לאחר ביצוע ביופסיית החרוט יתכן שיוחדר לנרתיק טמפון כדי למנוע דימום, והוא יוסר בדרך כלל תוך 24 שעות. דימום קל במשך מספר ימים לאחר הביופסיה הוא תופעה תקינה. כדי לאפשר לצוואר הרחם להחלים, יש להימנע מפעילות גופנית מאומצת ומקיום יחסי מין למשך 6-4 שבועות. לעתים נדירות עלולים טיפולי החיתוך בצוואר הרחם (ביופסיית חרוט וחיתוך לולאה) לגרום להיחלשות צוואר הרחם, ובכך להגדיל את הסיכון להתרחשות הכלה במהלך הריון. בדרך כלל ניתן למנוע זאת על ידי תפירת צוואר הרחם כדי לחזקו במהלך ההריון. בעת הצורך תדוני על כך ביתר פירוט עם הרופא/ה שלך.

 

הטיפולים השונים לא ישפיעו על יכולתך ליהנות מיחסי מין וליהנות, למעט קושי להרות במקרים נדירים בלבד.

 

כריתת רחם

לכריתת הרחם אין יתרון על כני ביופסיית חרוט או LLETZ, מבחינת מניעת התפתחות סרטן צוואר הרחם, ולכן המלצה להוצאת הרחם ניתנת רק במקרים חריגים.

 

בנשים שטרם הגיעו לגיל המעבר, לא יוצאו השחלות עם כריתת הרחם, כך שטיפול זה לא יגרום להופעה מוקדמת של תסמיני גיל המעבר.

אם תגלי שאת סובלת מבעיה כלשהי לאחר הטיפול, אל תחששי לפנות לרופא/ה.

חזרה למעלה >>


הריון ותוצאות בלתי תקינות של סריקת צוואר הרחם

טיפול בזמן הריון

במידה ובעת זימונך לביצוע הבדיקה הינך בהריון, בקשי מהרופא או המרפאה לדחות את ביצוע הבדיקה עד לאחר הלידה. במידה והרית ולא ביצעת בדיקת סריקת צוואר הרחם בשלוש השנים האחרונות, בוודאי תתבקשי לערוך אותה במהלך השליש הראשון של ההריון. במידה והתוצאה תהיה בלתי תקינה תתבקשי לערוך בדיקת קולפוסקופיה. ביצוע בדיקת קולופוסקופיה הינו בטוח ואינו מסכן את העובר. גם במידה ותזדקקי לטיפול נוסף, סביר להניח כי ימתינו עד לאחר הלידה.

 

טיפול בשינויים בצוואר הרחם והריון עתידי

למעט כריתת רחם, לא קיימת סבירות כי טיפול כלשהו ישפיע על סיכוייך להרות, אולם כל פעולה על צוואר הרחם יכולה לגרום להחלשה שלו ולהעלות את הסיכון ללידה מוקדמת בהריון עתידי. עליך להתייעץ עם הרופא שלך לגבי מעקב אחר אורך תעלת צוואר הרחם במהלך ההריון. במידה וצוואר הרחם יתקצר,ייתכן ויהיה צורך בביצוע תפר צווארי במהלך ההריון.

חזרה למעלה >>


לאחר הטיפול

במידה ועברת כריתת לולאה או טיפול אחר בצוואר הרחם תוכלי להשתחרר לביתך באותו היום בו טופלת. למרות שרוב הנשים מרגישות סוב לאחר ביצוע הטיפולים השונים חלק מהנשים מרגישות פחות סוב במשך כמה שעות. זהו רעיון סוב לקחת יום חופשה מהעבודה בכדי לנוח. חלק מהנשים אף מרגישות סוב יותר להסתייע בבן משפחה או חבר קרוב בעת הטיפול ולאחריו.

 

במידה והטיפול שלך נעשה תחת הרדמה, את תרגישי כאבים אופייניים למשך היום עד שהשפעת ההרדמה תתפוגג מאליה. לאחר הטיפולים ייתכן ויופיעו דימום או הפרשות במשך מספר ימים אשר צפויים להיעלם בתוך שבועיים, אך ייתכן ויימשכו ארבעה עד שישה שבועות. הדימום אינו צריך להיות רב יותר מדימום ווסתי אשר צפוי להפוך קליל יותר.

יש ליצור קשר עם הרופא/ה המטפל/ת או עם המחלקה בה עברת את הטיפול במקרים הבאים:

  • דימום הולך ומתגבר.
  • הפרשות בעלות ריח (דבר המעיד על זיהום).
  • אם מתעוררת בך דאגה כלשהי.

 

הרופא/ה או האחות בוודאי ימליצו לך לא לקיים יחסי מין לפחות שלושה עד ארבעה שבועות לאחר הטיפול בכדי לאפשר לצוואר הרחם להחלים כראוי. טיפולים כנגד CIN לא ישפיעו על יכולתך ליהנות מיחסי מין לאחר ההחלמה מההליך הרפואי. ייתכן ותקבלי ייעוץ שלא להשתמש בטמפונים במשך מספר שבועות. את תרגישי שחזרת למצבך התקין באופן מלא כעבור כארבעה עד ששה שבועות לכל היותר.

בקרב נשים שביצעו טיפולים מוצלחים במקרה של בדיקות פאפ סמיר או פאפ דק (LBC) בלתי תקינות כמעט ולא הייתה הישנות של התופעה.

 

מעקב

הטיפולים כנגד CIN מוצלחים ביותר וכמעט ואין צורך לחזור עליהם כעמים נוסכות. אולם תצטרכי להיות במעקב בכדי לוודא שהטיפול אכן הצליח. במסגרת המעקב, יבוצעו פאפ וקולפוסקופיה חוזרים, בתחילה כל 3 חודשים ולאחר מכן כל 6 חודשים, מיום הסיכול. במידה ואין עדות לשארית CIN או להישנות, בדיקות אלו תבוצענה מדי שנה. גם במידה ועברת כריתת רחם עדיין תצטרכי להקפיד על בדיקות סריקה כפי שמצויין לעיל. משטחי הפאפ יילקחו מחלקו העליון של הנרתיק היות וצוואר הרחם הוצא.

 

ב-5% עד 10% מהמקרים, התאים הבלתי תקינים עשויים להופיע שוב. במידה ומצב זה יקרה, תוזמני לביצוע קולפוסקופיה וטיפולים נוספים על פי הצורך. בדרך כלל יומלץ על חיתוך לולאה או סיכול לייזר. לעיתים יומלץ על ביופסיית חרוט או כריתת רחם, בכדי למנוע מגידול סרטני להתפתח ברחם. לעיתים, ניתן להסיר רק את צוואר הרחם בניתוח הנקרא טרכאלאקטומי. הליך זה הינו הליך ניסיוני המבוצע בקרב נשים צעירות המעוניינות לשמר את האפשרות של הריון עתידי. עלייך לדון עם הרופא/ה המסכל/ת בך בכל האפשרויות העומדות בפנייך.

חזרה למעלה >>


התחושות שלך

חלק מהנשים שנודע להן שמשטח צוואר הרחם שלהן נמצא חריג, עשויות להגיב בתחושת פחד, מתוך החשש שהן חולות בסרטן. זאת, למרות שאצל הרוב המכריע של הנשים מגלה משטח צוואר רחם חריג שינויים מוקדמים בתאים ולא סרטן צוואר רחם.

 

בגין הקשר של CIN לבין קיום יחסי מין ולמחלות המועברות ביחסי מין, נשים רבות חשות אשמה או בושה כאשר נודעת להן אבחנת ה- CIN אמנם כנראה שריבוי בני זוג ליחסי מין מגדיל את הסיכון להידבקות בוירוס הפפילומה האנושי, הנחשב כקשור להתפתחות CIN, אך נשים רבות הסובלות מ- CIN קיימו יחסים עם בן זוג אחכד בלבד, בעוד אחוז קטן בלבד מהנשים בקבוצות הסיכון מפתחות CIN.

 

עבור נשים רבות הטיפול ב-CIN מביך ומפחיד וחלקן מגיבות לעתים במתח, בכי או הסתגרות. אל תחששי לשאול את הרופא/ה או האחיות שאלות רבות ככל שתרצי, מכיוון שהדבר עשוי לעזור לך להירגע. חלק מהנשים מעדיפות שבן זוג או חבר/ה קרוב/ה יתלוו אליהן לטיפול, בעוד אחרות מעדיפות לעבור אותו לבד.

 

לאגודה למלחמה בסרטן שירותי מידע ותמיכה הניתנים חינם ללא תשלום באמצעות פנייה ל׳טלמידע׳ בסל. 1-800-599-995.

חזרה למעלה >>


סרטן תרומה
התכנים המופיעים באתר נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.
בניית אתרים
|
|
|
© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן בישראל