לתרומה

אבחון מוקדם
אבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם

מניעה ואבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם

עוד בנושא

Big-Bullet-SQR.gif מבוא
Big-Bullet-SQR.gif צוואר הרחם
Big-Bullet-SQR.gif בדיקות לגילוי מוקדם של שינויים בצוואר הרחם

Big-Bullet-SQR.gif תוצאות בלתי תקינות

Big-Bullet-SQR.gif ניאופלזיה תוך אפיתלית של צוואר הרחם

Big-Bullet-SQR.gif סוגי הטיפולים השונים

Big-Bullet-SQR.gif לאחר הטיפול
Big-Bullet-SQR.gif מעקב
Big-Bullet-SQR.gif הריון ותוצאות בלתי תקינות
Big-Bullet-SQR.gif התמודדות עם תוצאות בלתי תקינות של משטח צוואר הרחם

 


 

מבוא

חוברת זו מכילה מידע אודות דרכי המניעה והאבחון המוקדם של סרטן צוואר הרחם. בנוסף, ישנו מידע בחוברת אודות הגורמים, דרכי האבחון והטיפול בשינויים כלשהם המופיעים בצוואר הרחם. החוברת לא נועדה לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק רופא/ה המכיר/ה את הרקע הרפואי האישי שלך.

חזרה למעלה >>


צוואר הרחם

צוואר הרחם הוא חלקו התחתון של הרחם. הרחם הוא איבר שרירי, דמוי אגס, הנמצא בקצה העליון של הנרתיק. הרירית הפנימית של הרחם נקראת אנדומטריום (endometrium).

 

אצל נשים בגיל הפריון מופרשת רירית הרחם מדי חודש באמצעות דימום הנקרא "וסת", או "מחזור חודשי". באמצעות בדיקה פנימית נרתיקית (וגינלית) רופא הנשים יכול להתבונן באזור צוואר הרחם ולאבחן שינויים כלשהם. שטחו החיצוני של צוואר הרחם מכוסה בתאים שטוחים הנקראים "תאי קשקש". תעלת צוואר הרחם (endocervix) מצופה בתאים מאורכים הנקראים "תאים עמודיים", או "תאי בלוטה מייצרי ריר".

 

נקודת המפגש של תאים אלה נקראת "מפגש קשקשי-עמודי". זהו האזור בו יכולים להופיע שינויים חריגים בתאים. תאים אלה, על פני שטחו החיצוני של צוואר הרחם, ובתוך תעלת הצוואר, הם אלו שנלקחים לבדיקה בבדיקת משטח צוואר הרחם.

צוואר הרחם

חזרה למעלה >>


בדיקות לגילוי מוקדם של שינויים בצוואר הרחם

בדיקות של צוואר הרחם נועדו לסייע באיתור שינויים מוקדמים בצוואר הרחם. בדיקות אלו לא נועדו לגלות גידול סרטני, אלא למנוע סרטן צוואר הרחם, באמצעות זיהוי שינויים מוקדמים, שעלולים להפוך לגידול סרטני אם לא יטופלו בזמן.

 

משרד הבריאות קבע כי אין הצדקה להתוויית תכנית סריקה לאומית יזומה לאבחון סרטן צוואר הרחם בישראל. החלטה זו נובעת מהעובדה שמחלת סרטן צוואר הרחם, מוגדרת כמחלה נדירה בישראל. מאובחנות בה מדי שנה כ-200 חולות חדשות, לעומת למעלה מ-4,500 חולות בסרטן השד.

 

יחד עם זאת, בהתאם להמלצות העדכניות של חוזר מנכ"ל בנושא מניעה וגילוי מוקדם של מחלות ממאירות, מיוני 2012, לנשים מגיל 25 עד 65 מומלץ לבצע כשגרה בדיקת משטח צוואר הרחם אחת לשלוש שנים. אישה המוגדרת על ידי הרופא כשייכת לקבוצת סיכון גבוה, תתייעץ עימו לגבי גיל תחילת הבדיקות ותדירותן. הבדיקה כלולה בסל הבריאות לנשים מגיל 35 עד 54, אחת לשלוש שנים.

  

האם ביצוע בדיקת צוואר הרחם יכולה למנוע סרטן?

כן, בהחלט. בדיקה שגרתית של צוואר הרחם אחת לשלוש שנים היא הדרך הטובה ביותר לאבחן שינויים ברקמת צוואר הרחם. גילוי מוקדם וטיפול בזמן ימנעו התפתחות גידול סרטני באזור זה. הבדיקה התקופתית הביאה להפחתה משמעותית במספר החולות בסרטן צוואר הרחם בעולם.

 

אמינות הבדיקה

בדיקת צוואר הרחם אמנם מפחיתה את שיעור מקרי סרטן צוואר הרחם, אך ככל בדיקה, היא אינה מושלמת. לא בכל המקרים הבדיקה מזהה שינויים מוקדמים בתאים העלולים לגרום למחלת סרטן, ולכן חשוב להקפיד לבצע את הבדיקות באופן שגרתי בהתאם להמלצות.

 

בדיקות חוזרות

לעיתים יהיה צורך לחזור שוב על הבדיקה מסיבות שונות, כגון: המשטח שנלקח אינו נקי דיו ומכיל תאים ממקורות שונים (דם או ריר), לא הודגמו מספיק תאים בכדי לקבוע תשובה חד משמעית, הדגימה לא נלקחה כראוי, או שהכלי שהכיל את הבדיקה ניזוק.

 

כיצד מתבצעת הבדיקה?

את הבדיקה מומלץ לבצע מספר ימים לפני או לאחר סיום דימום הווסת (המחזור החודשי). נשים בהריון המעוניינות לבצע את הבדיקה צריכות להתייעץ עם רופא הנשים שלהן. לרוב, יומלץ להן להמתין כשלושה חודשים לאחר הלידה.

חלק מהנשים חשות מבוכה, עצבנות, או חשש לפני הבדיקה. אלו תחושות טבעיות ומובנות. ניתן להתייעץ ולשתף את רופא/ת הנשים המטפל/ת בך ברגשותייך ובחששותייך.

 

הבדיקה מתבצעת על ידי גינקולוג/ית (רופא/ת נשים) במסגרת הביקור השגרתי, כאשר האישה נמצאת בתנוחת שכיבה. לא צפויים תסמינים, או תופעות לוואי, וניתן לאחריה לשוב לשגרת היום הרגילה.

הבדיקה אינה כואבת אך תיתכן אי-נוחות.

 

סוגי בדיקות

בדיקת פאפ (Pap smear)

בבדיקה זו משתמש הרופא במפשק (ספקולום, מכשיר בעל שתי זרועות) המוחדר דרך הנרתיק בכדי להרחיב את האזור ולראות את צוואר הרחם. לאחר מכן, מוחדר מקלון דק, או מברשת, הדוגמים רקמת תאים מצוואר הרחם. הרופא שוטח את הדגימה על זכוכית מיוחדת ושולח אותה למעבדה לבדיקה מעמיקה תחת מיקרוסקופ.

 

בדיקת פאפ-דק

בבדיקה זו התאים נאספים על ידי מברשת קטנה ומוכנסים למיכל קטן המכיל נוזל משמר, הנשלח למעבדה.

 

לאחר הבדיקה

הדגימה נשלחת לבדיקה פתולוגית במעבדה. תוצאותיה ישלחו אל הרופא שביצע אותה כשבועיים עד ארבעה שבועות מיום הגעתה למעבדה. כחלוף פרק זמן זה, אם לא שמעת מהרופא המטפל בך - מומלץ להתקשר ולברר את התוצאות. אם בבדיקה אותרו תאים בלתי תקינים, יתכן שתוזמני לבצע בדיקה חוזרת, או שתופני על-ידי רופא/ת הנשים לבצע בדיקות נוספות.

חזרה למעלה >>


תוצאות בלתי תקינות

ברוב המקרים, הבדיקה תימצא תקינה. לעיתים, ״תכנו שינויים כלשהם בצוואר הרחם - אשר יחייבו בדיקה והתייחסות מעמיקה יותר. שינויים אלו עלולים להיגרם כתוצאה מזיהום, דלקת, או תרופות שונות. לכן, בטרם ביצוע הבדיקה יש ליידע את הרופא/ה המטפל/ת אודות תרופות אותן את נוטלת, או טיפולים כלשהם. תשובת הבדיקה מתייחסת בדרך כלל לשינויים בתאים.

 

תאים לא סדירים, נקראים תאים אטיפיים, בעלי משמעות לא ברורה (לרוב שפירה):

ASCUS - Atypical squamous cells of undetermined significance

 

תאים בעלי שינויים קלים:

LGSIL - low grade squamous intra-epithelial lesion

 

תאים בעלי שינויים חמורים:

HGSIL - high grade squamous intra-epithelial lesion

 

שינויים קלים (ASCUS ו- LGSIL)

רוב התוצאות הבלתי תקינות מדגימות שינויים קלים, שרובם צפויים לשוב למצב תקין, גם ללא טיפול, במהלך מעקב שמרני בלבד.

 

אם בבדיקה שביצעת נמצאו שינויים קלים, או גבוליים, הרופא/ה המטפל/ת ת/יפנה אותך לבצע בדיקת קולפוסקופיה, או לחילופין, תיבדק נוכחותו של וירוס הפפילומה האנושי (HPV) בצוואר הרחם. אם לא נמצא וירוס - לא תצטרכי בדיקות נוספות. במידה ויימצא הוירוס - תופני לביצוע קולפוסקופיה (פירוט בהמשך). הבדיקה לנוכחות הוירוס אינה כלולה בסל הבריאות ואינה מבוצעת באופן שגרתי. יש להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת בנוגע לחשיבות בדיקה זו עבורך. 

אם הנך מעשנת - מומלץ לנסות להיגמל מהרגל זה. ידוע על בסיס מחקרים, כי עישון מגביר את הסיכון לחלות בסרטן צוואר הרחם, ו/או בגידולים טרום סרטניים. הפסקת עישון, בנוסף להשפעתה החיובית על מצב בריאותך הכללי, צפויה להשפיע לטובה על חזרת התאים למצבם התקין.

שינויים חמורים (HGSIL)

מופיעים אצל מיעוט מהנשים. במצב זה תופני לבדיקת קולפוסקופיה (ראי בהמשך).

 

ניאופלזיה תוך אפיתלית של בלוטות צוואר הרחם (CIN)

לעיתים יימצאו שינויים בתאים עמודיים, או בבלוטות המרפדות את תעלת צוואר הרחם. אם שינויים אלו לא יטופלו כראוי, הם עלולים להתפתח לגידול סרטני הנקרא אדנוקרצינומה (ראי פירוט בהמשך).

 

סרטן צוואר הרחם

לעיתים נדירות בדיקת משטח צוואר הרחם מגלה גידול סרטני. בדרך כלל, מדובר בגידול הנמצא בשלב מוקדם. 

חזרה למעלה >>


ניאופלזיה תוך אפיתלית של צוואר הרחם

(CIN- Cervical Intra-Epithelial Neoplasia)

CIN הינו מונח המתייחס לתיאור השינויים הטרום-סרטניים בתאי הקשקש של צוואר הרחם:

1 CIN - מתייחס לשינויים קלים.

2 CIN - מתייחס לשינויים בדרגה בינונית.

3 CIN - מתייחס לשינויים בדרגה גבוהה. מצב זה אינו גידול סרטני, אך מצריך טיפול בכדי למנוע הופעת גידול סרטני בתאי הקשקש של צוואר הרחם.

 

הגורמים ל- CIN

הגורמים לתופעה זו עדיין אינם ידועים במלואם, אך הם כוללים:

 

עישון

נשים מעשנות נמצאות בקבוצת סיכון גבוהה יותר לפתח CIN.

 

 

וירוס הפפילומה האנושי (HPV)

הגורם העיקרי ל- CIN הינו זיהום של צוואר הרחם על ידי זנים מסוימים של וירוס הפפילומה האנושי (Human Papilloma Virus - HPV).

ישנם למעלה מ 100זנים של נגיף זה. הסוגים הנפוצים ביותר עלולים לגרום ליבלות בידיים, או ברגליים, זנים אחרים משפיעים על אזור איברי המין, כולל צוואר הרחם. זני ה- HPV הגורמים ליבלות באיברי המין נקראים "זני HPV בעלי סיכון נמוך" והם אינם זהים לאלו הגורמים להופעת CIN.


וירוס הפפילומה האנושי מועבר בין בני הזוג בזמן פעילות מינית והסיכון להידבק בו עולה ככל שעולה מספר השותפים המיניים של האישה, או הגבר. וירוס זה נפוץ יותר בנשים שהחלו לקיים פעילות מינית בגיל צעיר, שלב בו צוואר הרחם עדיין אינו בשל, והינו עדין ופגיע יותר. וירוס זה כה נפוץ, עד כי סביר שכל אישה פעילה מינית תיחשף אליו בשלב כלשהו בחייה.

 

קיימות עדויות לכך שאמצעי מניעת הריון, כגון קונדומים, מספקים הגנה מסוימת כנגד וירוס זה, אך הם אינם מכסים את כל האזור הרגיש. המערכת החיסונית של רוב הנשים מצליחה להתמודד ביעילות עם הוירוס ולסלקו מהגוף. זנים מסוימים של HPV, הנקראים ״זני HPV בסיכון גבוה״, עלולים לגרום להופעת CIN, או לשינויים אחרים בצוואר הרחם, שיתגלו בבדיקת משטח שגרתי. בהקפדה על ביצוע שגרתי של בדיקות צוואר הרחם, בהתאם להמלצות, ניתן לאתר שינויים אלו בזמן ולטפל בהם בקלות וביעילות.

 

חיסונים כנגד HPV (וירוס הפפילומה האנושי)

כיום קיימים שני חיסונים כנגד וירוס הפפילומה האנושי. שניהם רשומים ומשווקים בישראל וניתנים על פי מרשם רופא:

 

1. 'גרדסיל' (Gardasil) ניתן לנשים בגילאי 9 עד 26. החיסון מגן מפני ארבעה זני HPV:

זנים 16 ו- 18, המוגדרים כבעלי סיכון גבוה לסרטן צוואר הרחם, וזנים 6 ו- 11 המוגדרים כבעלי סיכון נמוך לסרטן צוואר הרחם, אך גורמים ליבלות באיברי המין.

 

2. 'סרווריקס' (Cervarix), ניתן לנשים בגילאי 10 עד 54. החיסון מגן מפני זנים 16 ו- 18.

חשוב לזכור שישנם זנים נוספים של הוירוס העלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם, מפניהם חיסונים אלו אינם מגנים. לפיכך, הם אינם מהווים ערובה מלאה למניעת סרטן צוואר הרחם, אולם ניתן לומר שביכולתם למנוע את מרבית המצבים החמורים של שינויים טרום-סרטניים (CIN2 ו- CIN3).

קיומם של החיסונים אינו מחליף את הבדיקות התקופתיות לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם. כל חיסון פועל טוב יותר אם הוא ניתן לילדות לפני הגעתן לבגרות מינית, ולנערות בטרם הן מתחילות לקיים יחסי מין.

 

תופעות לוואי אפשריות

נכון להיום, נראה כי לשני החיסונים קיימות מעט תופעות לוואי, כשהעיקריות הן אדמומיות, כאב ונפיחות באזור הזריקה ועלייה בחום הגוף.

 

האם החיסונים פועלים גם כנגד הדבקה קיימת ב- HPV?

כיום אין עדות בנוגע ליעילותם של החיסונים כנגד הדבקה קיימת, או נוכחות שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם, ולכן מומלץ לכל אישה מעל גיל 21 לבצע בדיקת משטח מצוואר הרחם לפני קבלת החיסון.

 

 

חשוב לציין: עדיין לא ידוע כמה מקרי סרטן צוואר הרחם יימנעו על ידי חיסונים אלו, מהו משך יעילותו של כל חיסון, האם בעקבות השימוש בחיסונים הללו זנים אחרים של וירוס יהפכו דומיננטיים יותר בשכיחות מקרי ה- CIN. 

זמינות החיסונים בישראל

החיסוןן למניעת וירוס הפפילומה האנושי כלול בסל הבריאות לתלמידות ותלמידי כיתה ח'. מבוטחות קופות החולים יכולות להשיגם באופן פרטי (בעלות מלאה או חלקית) על ידי מרשם רופא. מומלץ להתייעץ עם רופא/ת הנשים בנוגע לסוג החיסון המתאים לך ביותר.

תסמיני HPV ו- CIN

CIN ו- HPV אינם גורמים לתסמינים כלשהם, ולכן חשוב להקפיד על ביצוע בדיקות שגרתיות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם המסייעות באבחון שינויים כלשהם.

 

כיצד מאובחן CIN?

קולפוסקופיה

ברוב המקרים, אם תוצאות הבדיקה אינן תקינות, תופני לביצוע בדיקת קולפוסקופיה. בדיקה זו מדגימה את צוואר הרחם בבירור, באמצעות סוג מיוחד של מיקרוסקופ, הנקרא קולפוסקופ, המאפשר לרופא להסתכל בהגדלה על אזור צוואר הרחם ולבדוק אם קיימים שינויים בתאים (CIN) ומהי מידת חומרתם.

 

המטופלת תשכב על גבה והרופא יחדיר בעדינות מפשק (ספקולום) לנרתיק, בכדי שניתן יהיה להתבונן באזור. בשלב זה תימרח תמיסה מיוחדת על צוואר הרחם הגורמת לאזורים חריגים להיראות בבירור. אור מוקרן מהקולפוסקופ לצוואר הרחם, וכך בוחן הרופא את האזור. אם הרופא יראה תאים חשודים הוא יטול דגימת רקמה (ביופסיה) מהאזור וישלח אותה לבדיקה פתולוגית. בדיקת הקולפוסקופיה אינה מכאיבה אך עלולה להיות כרוכה באי-נוחות. היא נמשכת כ-15 עד 20 דקות, מעט יותר מבדיקת משטח רגילה. ייתכן שתחווי דימום קל במשך מספר ימים לאחר מכן. 

 

דרגות CIN

CIN מדורג בהתאם לדרגת השינויים ועומקם בצוואר הרחם:

1 CIN - שליש אחד מעובי שכבת הכיסוי של צוואר הרחם נגוע;

2 CIN - שני שליש מעובי שכבת הכיסוי של צוואר הרחם נגוע;

3 CIN - כל עובי שכבת הכיסוי של צוואר הרחם נגוע.

 

ידיעת דרגת ה- CIN תסייע לרופא המבצע את הקולפוסקופיה לתכנן את הטיפול היעיל והטוב ביותר עבורך. למרות שישנן 3 דרגות לתופעה, לרוב חלק מאד קטן מצוואר הרחם נמצא נגוע.

 

דרגת 3 CIN נקראת גם ״קרצינומה מקומית״. שם זה נשמע אמנם כמו סרטן, אך הוא אינו סרטן צוואר הרחם. רק כאשר התאים מתפשטים וחודרים אל מתחת לשכבת פני השטח של צוואר הרחם, מדובר בסרטן צוואר הרחם.

 

הטיפול ב- CIN

1 CIN

לעיתים קרובות, תאי 1 CIN חוזרים למצבם התקין מבלי שיש צורך בהתערבות רפואית כלשהי. אם הרופא מחליט שלא לטפל בשינויים אלה, יהיה צורך בביצוע בדיקות משטח צוואר הרחם בתדירות גבוהה יותר, בכדי לוודא שלא חלו שינויים נוספים בתאים אלו. חלק מהרופאים מעדיפים לטפל בכל ממצא חריג, לרבות שינויים קלים.

 

2,3 CIN

רוב הרופאים והחוקרים מסכימים כי CIN בשלבים אלו מצריך טיפול. מטרת הטיפול היא להסיר את האזור הבלתי תקין, תוך גרימת נזק מועט ככל הניתן לרקמת התאים הבריאה סביב הנגע. כמו כן, ניתן להשמיד את התאים הבלתי תקינים, במקום להסירם.

 

 

דרכים להסרת הרקמה הנגועה

  • חיתוך לולאה גדולה של האזור הנגוע (LLETZ).
  • ביופסיית חרוט.
  • לעיתים נדירות: כריתת רחם (היסטראקטומי), או כריתת צוואר הרחם.

דרכים להשמדת תאים בלתי תקינים:

  • טיפול בלייזר.
  • טיפול בצריבה חשמלית.
  • טיפול בהקפאה (קריותרפיה).

רוב הנשים זקוקות רק לאחד מסוגי הטיפולים המתוארים בעמודים אלה, הנחשבים כיעילים ביותר בהסרת הרקמה הנגועה. הטיפול שייקבע עבורך תלוי במספר גורמים, שיוצגו בפניך על ידי הרופא/ה המטפל/ת בך. לעיתים, ״תכן ולאחר הקולפוסקופיה יבוצע טיפול נוסף.

 

LLETZ, טיפול בלייזר, הקפאה, ולעיתים גם ביופסיית חרוט, מבוצעות במרפאות החוץ של בית החולים בהרדמה מקומית, כך שתוכלי לשוב לביתך לאחר הטיפול. ניתן לבקש מאדם קרוב, או בן משפחה ללוות אותך לטיפול. לפני הטיפול, תתבקשי לשכב על מיטת הטיפולים. ייעשה שימוש במפשק על ידי הרופא/ה כדי לשמור את הנרתיק פתוח, באופן דומה לבדיקת משטח צוואר הרחם. נסי להירגע במידת האפשר, ואל תחששי לשאול את הרופא/ה או האחות שאלות, ככל שתרצי, בנוגע לטיפול שתקבלי. הטיפול עצמו נמשך בדרך כלל כחמש עד עשר דקות, ולמרות שהוא עשוי להיות כרוך באי נוחות מסוימת, הוא בדרך כלל אינו מכאיב.

חזרה למעלה >>


סוגי הטיפולים השונים

חיתוך לולאה גדולה של אזור השינוי (LLETZ)

זהו הטיפול השכיח ביותר להסרת תאי CIN והוא מבוצע בהרדמה מקומית, או כללית, תוך שימוש בחוט תיל דק לחיתוך האזור הנגוע. הטיפול נמשך בין 10-30 דקות, תלוי בהיקף הנגע ובכמות הדימום במהלך הטיפול.

 

ההרדמה המקומית דומה להרדמה הניתנת במהלך טיפולי שיניים. כאשר המטופלת נמצאת בתנוחת שכיבה, הרופא יחדיר חומר הרדמה לאזור צוואר הרחם. לאחר מכן, ״עשה שימוש בקולפוסקופ בכדי להתבונן בצוואר הרחם ובאמצעות חוט תיל מיוחד יוסרו התאים הנגועים. חוט התיל עובר חימום חשמלי המאפשר חיתוך וצריבה בו זמנית של הרקמה הנגועה. תהליך זה אינו גורם לכאב, אך ייתכן שתחושי אי- נוחות, צריבה, ו/או תחושת לחץ מסוימת בצוואר הרחם.

 

הרקמה שהוסרה תישלח למעבדה לבדיקה פתולוגית, על מנת לוודא אם אכן מדובר בתאים לא תקינים. בהתאם לתוצאות הבדיקה, הרופא יחליט אם יש צורך בטיפול ובמעקב נוספים. עם סיום הטיפול, ייתכן ותחווי מעט דימום, או הפרשה במשך מספר ימים עד חודש. הרופא המטפל או האחות יסבירו לך למה לצפות במהלך הימים שלאחר הטיפול. טיפול זה לא ישפיע על יכולת קיום יחסי מין והנאה מהם, לאחר החלמתו של צוואר הרחם. מומלץ להימנע מקיום יחסי מין, שחייה, שימוש בטמפונים, ואמבטיות, עד להחלמת צוואר הרחם והפסקת הדימום.

 

ביופסיית חרוט - קוניזציה (Cold Knife Conization)

ביופסיית חרוט הינה שיטת טיפול נוספת ב- CIN, בה מוסרים התאים הבלתי תקינים מצוואר הרחם. בדרך כלל מבוצעת ביופסיית חרוט בהרדמה כללית, אך לעיתים גם בהרדמה מקומית.

 

הרופא מסיר באמצעות אזמל ניתוחים קטע קטן של צוואר הרחם, דמוי חרוט, המכיל את התאים החריגים ושולח אותם לבדיקה פתולוגית. לאחר ביצוע ביופסיית החרוט ייתכן שיוחדר לנרתיק טמפון בכדי למנוע דימום. לחלק מהנשים ייתכן ויחברו צינורית לשלפוחית השתן (קטטר) במטרה לרוקן את השתן בזמן שהטמפון נמצא בנרתיק. ייתכן ויופיע דימום קל והפרשות מהנרתיק במהלך השבועות הקרובים לביצוע הביופסיה. מומלץ להימנע מקיום יחסי מין ותרגילים הדורשים מאמץ במשך החודש שלאחר ביצוע הטיפול, בכדי לאפשר לצוואר הרחם להחלים כראוי.

 

פוריות והריון לאחר טיפולי ביופסיית חרוט ו- LLETZ

טיפולים אלו לא ישפיעו על יכולתך ליהנות ולקיים יחסי מין. לעיתים נדירות, צוואר הרחם הופך צר יותר לאחר הטיפול, תופעה הנקראת ״היצרות״ (סטנוזיס, stenosis). מצב זה מקשה לעיתים רחוקות, על הפרשת הוסת מחלל הרחם ולעיתים רחוקות עוד יותר על מעבר הזרע לרחם. במידה ויופיע קושי מעין זה, המצב הינו בר טיפול, בקלות יחסית.

 

לעיתים נדירות, צוואר שעבר קוניזציה עלול שלא לעמוד בנשיאת הריון עד מועד הלידה המקובל (אי ספיקת צוואר הרחם). מצב נדיר זה בעקבות קוניזציה עלול לגרום להתפתחות הפלה מאוחרת, או לידה מוקדמת. בעיה הנפתרת על יד תפירה קלה של צוואר הרחם במהלך ההריון, והוצאת התפר לפני הלידה.

 

טיפול בלייזר

השימוש בלייזר שמור לרוב לטיפול בנגעים קלים שאינם חולפים במעקב שמרני, או לטיפול ביבלות. הטיפול נעשה בהרדמה מקומית (לרוב), או כללית.

 

הטיפול בלייזר מאדה את הרקמה הנגועה ואינו מאפשר בדיקה פתולוגית של הרקמה שטופלה. לאחר שתשכבי בנוחות על המיטה, יוזרק חומר הרדמה מקומי לצוואר הרחם על ידי הרופא/ה. לאחר מכן, מוחדרת קרן לייזר ממוקדת על התאים החריגים, בכדי להרוס אותם. במהלך הטיפול יתכן שתבחיני בריח שריפה קל הנובע מן הלייזר. הדבר תקין לחלוטין.

 

טיפול בצריבה חשמלית

תחת הרדמה מקומית ״הרסו התאים החריגים על ידי העברת זרם חשמלי מזערי לאזור הנגוע.

 

קריותרפיה (הקפאה)

תחת הרדמה מקומית, ולאחר שתשכבי בנוחות על המיטה, ימוקם בעדינות מתקן קטן על פני השטח החיצוני של צוואר הרחם, בכדי להקפיא את האזורים החריגים. במהלך הטיפול יתכן שתחושי כאב קל, הדומה לכאבי מחזור, אולם הוא ״עלם לאחר סיום הטיפול.

 

כריתת רחם או כריתת צוואר הרחם

כריתת רחם (היסטראקטומי)

כריתת רחם זהו ניתוח במהלכו מסירים את הרחם ואת צוואר הרחם. ניתוח זה מבוצע בדרך כלל במצבים מתמשכים, או חמורים של CIN, וכשמדובר בשינויים ממאירים בצוואר הרחם. כריתת רחם מבוצעת, בדרך כלל, בנשים שעברו את גיל הבאת הילדים, או שאינן מעוניינות להביא ילדים נוספים לעולם. הרופא/ה המטפל/ת ת/יתייעץ אתך בנושא זה, כמו גם באפשרות להסרת השחלות. אצל נשים בתקופת הפוריות (לפני גיל המעבר) הסרת השחלות תגרום להקדמת גיל המעבר, ולתסמינים הכרוכים בכך.

 

כריתת צוואר הרחם (טרכלאקטומי)

אפשרות ניתוחית במקום כריתת רחם. בניתוח זה, מוסר צוואר הרחם בלבד, ואילו הרחם נותר במקומו. לאחר ניתוח זה, עדיין קיימת אפשרות להרות וללדת. ניתוח זה מבוצע בעיקר בקרב מטופלות צעירות, שעדיין מעוניינות לשמר את פוריותן ויכולתן להרות וללדת.

חזרה למעלה >>


לאחר הטיפול

אם עברת טיפול שבוצע בהרדמה חלקית, תוכלי להשתחרר לביתך באותו יום בו טופלת, כשהרגשתך הכללית טובה. יחד עם זאת, למיעוט מהנשים ההתאוששות אורכת מספר שעות. מומלץ כי תיקחי יום חופשה מעבודתך, בכדי שתוכלי לשוב לביתך ולנוח לאחר הטיפול, כמו גם לבקש מחבר/ה ו/או קרוב/ת משפחה, שיתלוו אלייך לתהליך, ויסיעו אותך לביתך.

 

בטיפולים שנעשו תחת הרדמה מקומית, ייתכן ויופיעו כאבים מקומיים, בדומה לכאבי מחזור, לאחר שתחלוף השפעת ההרדמה המקומית. כמו כן, ייתכן ויופיעו דימומים או הפרשות, במשך כארבעה עד שישה שבועות מהטיפול.

 

הדימום יהיה דומה למחזור חודשי, אך הוא יפחת בהדרגה. 

 

במקרים הבאים יש לפנות לרופא המטפל או למרפאה בה ביצעת את הטיפול:

  • הדימום הולך ומתגבר (התחבושת מתמלאת במהירות ונספגת כולה במשך כשעתיים).
  • הפרשות בעלות ריח חריף (עלול להעיד על זיהום כלשהו).
  • חום הגוף עולה.
  • כאבים עזים שאינם חולפים.
  • תחושה אישית לא טובה (גם ללא הופעת תסמינים).

הרופא המטפל בך ימליץ לך שלא לקיים יחסי מין במשך ארבעה שבועות לפחות לאחר הטיפול, בכדי לאפשר לצוואר הרחם להחלים כראוי. כמו כן ימליצו לך שלא להשתמש בטמפונים במשך תקופה זו. לאחר שישה שבועות את צפויה להחלים לחלוטין.

 

מחקרים מדעיים הוכיחו כי טיפולים ב- CIN לרוב מסתיימים בהצלחה. יחד עם זאת, מומלץ להמשיך להקפיד על ביקורת רפואית שגרתית של צוואר הרחם, בהתאם להמלצות הרופא/ה המטפל/ת.

חזרה למעלה >>


מעקב

אם לא עברת שום טיפול

אם בקולפוסקופיה אובחן כי יש לך CIN בדרגה 1 והרופא/ה המטפל/ת החליט/ה כי אין צורך לבצע כל טיפול בשינויים שהתגלו, תעברי בדיקה נוספת לאחר 3-6 חודשים, בכדי לוודא שלא חלו שינויים נוספים.

 

אם עברת טיפול

תזומני לביקורת 3-4 חודשים לאחר הטיפול, בכדי לוודא שהטיפול הצליח ושלא שבו והופיעו שינויים נוספים בצוואר הרחם. 

 

אם התגלו שינויים בבדיקת המעקב - תופני לבדיקת קולפוסקופיה נוספת.

 

טיפול בתאים בלתי תקינים השבים ומופיעים לאחר טיפול

לעיתים קרובות, כאשר תאים בלתי תקינים שבים ומופיעים לאחר טיפול, חלק מהרופאים ממליצים לנשים לבצע כריתת לולאה חוזרת, או קוניזציה של צוואר הרחם, בכדי למנוע אפשרות של התפתחות סרטן בצוואר הרחם. לעיתים תוצע כריתת רחם.

 

הרופא יתייעץ אתך בנוגע לאפשרויות הטיפול המתאימות לך. גם אם עברת כריתת רחם, או כריתת צוואר הרחם, תצטרכי להמשיך ולעבור בדיקות מעקב תקופתיות של דגימת תאים שיילקחו מקצה הנרתיק.

חזרה למעלה >>


הריון ותוצאות בלתי תקינות

במידה והרית ולא ביצעת בדיקת משטח של צוואר הרחם בשלוש השנים האחרונות, תתבקשי לבצעה במהלך השליש הראשון של ההריון. במידה והתוצאה תהיה בלתי תקינה, תתבקשי לבצע בדיקת קולפוסקופיה. בדיקת קולפוסקופיה היא בדיקה בטוחה שאינה מסכנת את העובר. ביופסיה תילקח רק במידה והרופא/ה חושד/ת שיש שינוי טרום סרטני חמור, או תאים סרטניים.

חזרה למעלה >>


התמודדות עם תוצאות בלתי תקינות של משטח צוואר הרחם

כאשר נודע לך שבדיקת המשטח שלך בלתי תקינה, עולות תחושות מעורבות. כל אישה מגיבה באופן שונה. התחושה הראשונה המיידית היא פחד, בשל המחשבה שאולי קיים גידול סרטני. חשוב לדעת כי רוב השינויים המתגלים במשטח הפאפ אינם מעידים על נוכחות של מחלת סרטן, אלא על שינויים טרום סרטניים, הניתנים למעקב, או לטיפול, במידת הצורך, ואינם מהווים סכנה לחייך.

 

קיים פרסום רב ביחס לקשר בין CIN, יחסי מין, HPV ולמחלות מין. בשל עובדה זו, נשים רבות חשות אשמה, או בושה כאשר מאובחן אצלן CIN. אין לך כל סיבה לחוש אשמה כלשהי. דרך ההידבקות בוירוס זה אינה נובעת בהכרח מקיום יחסי מין. חלק מהנשים נדבקות בוירוס זה בשלב כלשהו בחייהן מבלי לדעת זאת כלל, והמערכת החיסונית שלהן תוקפת ומשמידה אותו באופן טבעי.

 

נשים רבות מרגישות כי הטיפול ב- CIN מביך ומפחיד, חלקן מגיבות לעתים בבכי, חרדה, או עצב. אל תחששי לשאול את הרופא/ה או האחות ככל שתרצי לדעת. ככל שתשאלי יותר - תדעי יותר, והדבר יעניק לך תחושת ביטחון וירגיע אותך. אם את חוששת - מומלץ כי תבקשי מבן/בת זוג, או חבר/ה קרוב/ה להתלוות אלייך לטיפול.

 

לאגודה למלחמה בסרטן שירותי מידע ותמיכה הניתנים חינם ללא תשלום באמצעות פנייה בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995

או ל'טלתמיכה'® בטל.1-800-200-444

חזרה למעלה >>


bul3 לחצו כאן לקריאת החוברת אבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם  בקובץ PDF

כללים לחיים בריאים והמלצות לאבחון מוקדם
כללים לחיים בריאים והמלצות לאבחון מוקדם של סרטן
קרא עוד
מידע נוסף בנושא
פורום מניעת סרטן אבחון מוקדם של סרטן השד
אבחון מוקדם של סרטן העור
לצפייה בחוברת לחצו כאן
 
לצפייה בחוברת לחצו על התמונה
תודתנו נתונה ל:
פרופ' טליה לוי, מנהלת היחידה לגינקולוגיה אונקולוגיה המרכז הרפואי וולפסון, ויו"ר החברה הישראלית לגינקולוגיה אונקולוגית

דר' יעקב קורח, סגן מנהל המחלקה לגינקולוגיה אונקולוגית, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר,

על הארותיהם והערותיהם.
ינואר 2016
מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על מניעה ואיבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.