המלצות האגודה לגילוי מוקדם של סרטן השד

הדפס
| שתף

מדי שנה, לקראת חודש המודעות לסרטן השד המצויין בישראל בחודש אוקטובר במקביל לחודש המודעות שיצויין ברחבי העולם, יוצאת האגודה למלחמה בסרטן  בהמלצות לציבור הנשים בנושא גילוי מוקדם של סרטן השד.

 

החשש מפני סרטן השד, חוסר הידע או מידע מוטעה בנושא, מונעים מנשים רבות לקחת אחריות על בריאותן, להכיר את שדיהן, להיבדק על ידי רופא או לבצע בדיקת ממוגרפיה בגיל המומלץ. עובדה העלולה למנוע גילוי מוקדם, שבכוחו להציל חיים. כ-90% מהחולות תוכלנה להירפא, במידה והמחלה תתגלה בשלב מוקדם.

גילוי מוקדם הוא האמצעי היעיל ביותר למלחמה בסרטן השד. חשוב לזכור! הנשק היעיל נגד סרטן השד הוא הגילוי המוקדם.

 

bul3 לחצי כאן למידע נרחב על דרכי מניעה ואבחון מוקדם של סרטן השד

 

קחי אחריות על בריאותך, לימדי להכיר את גופך ואת מצבו הרגיל, כך שאם יתגלה שינוי תוכלי לגשת לרופא לצורך בירור. ביצוע ההמלצות לאיבחון מוקדם נתונות בידייך, למענך ולמען אוהבייך.

 

האגודה למלחמה בסרטן ממליצה:

  • החל מגיל 20 חשוב שתכירי את שדייך ואת השינויים החלים בהם. ככל שתכירי טוב יותר את גופך, תוכלי להבחין בשינויים במידה והם קיימים ולפנות לרופא ולברר את טיבם. 
  • בדיקה ידנית של השד חשוב שתבוצע על- ידי רופא, המנוסה בבדיקת שד ידנית. 
  • מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה מגיל 50 ומעלה פעם בשנתיים לנשים בסיכון רגיל.
  • לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון, להן אם או אחות שחלו בסרטן, הבדיקה מומלצת מגיל 40 - 49 פעם בשנה, או בהתאם להמלצת הרופא.
  • בדיקת MRI של השד מומלצת ונמצאת בסל התרופות לסריקה תקופתית בנשים שזוהו כנשאיות של מוטציות בגנים BRCA2, BRCA1, נשאיות מוטציה בגנים PTEN P53, נשים לאחר יעוץ גנטי שהוגדרו עם סיכון מעל 20% להיות נשאיות מוטציה ושאינן שייכות לקבוצה אתנית בה יש שכיחות למוטציות המוכרות ומעקב לשד שני לנשאיות שחלו בסרטן השד.
  • כיום ישנה הסכמה מקצועית בינלאומית, שבדיקת סריקה בממוגרפיה מאפשרת לאבחן את המחלה בשלבים המוקדמים עוד בטרם נוצר גוש בשד הניתן למישוש ומפחיתה את שיעורי התמותה בכ-30%. כלומר מדובר בבדיקה שבכוחה להציל חיים.

חשוב לדעת כי רוב הגושים המתגלים בשד אינם ממאירים, אך רק רופא יוכל לקבוע את האבחנה המדוייקת, בעזרת בדיקות משלימות.

 

חשוב שתדעי מהו סרטן

האיברים והרקמות בגוף בנויים ממבנים זעירים הנקראים תאים. למרות שתאים בחלקי גוף שונים עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, מרביתם מתחדשים באותה דרך, על ידי התחלקות התאים.

 

חלוקת התאים מתרחשת, בדרך-כלל, באופן מסודר ומבוקר. כאשר תהליך החלוקה הופך לבלתי מבוקר, ימשיכו התאים להתחלק ויתפתחו לגוש הנקרא "גידול". גידולים יכולים להיות שפירים, או ממאירים (סרטניים). התאים בגידול השפיר אינם מתפשטים לחלקי גוף אחרים ועל-כן אינם סרטניים, אך הם עלולים לגרום להפרעות כתוצאה מהלחץ שהם יוצרים על איברים סמוכים. גידול ממאיר (סרטני) מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות מעבר למיקום המקורי שבו נוצרו. הם עלולים לחדור לאיברים סמוכים ולהרסם.

 

לעיתים, ניתקים תאים מהגידול הראשוני ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף, עם זרם הדם או מערכת הלימפה. כאשר תאים אלה עוברים לאיבר חדש, הם יכולים להמשיך ולהתחלק וליצור גידול חדש' הנקרא "גידול משני" או "גרורה". האבחנה הסופית, אם הגוש שפיר או סרטני, נקבעת על-ידי בדיקת הדגימה של הרקמה תחת המיקרוסקופ. חשוב להבין שמחלת הסרטן אינה מחלה אחת, הנגרמת על ידי גורם אחד, שמותאם לה טיפול מסוג אחד. ידועים למעלה מ- 100 סוגי סרטן, ולכל אחד השם והמאפיינים לו.

 

על מבנה השדיים

שינויים טבעיים מתרחשים בשד במהלך חייה של כל אשה. הגורמים לכך הם: גיל, המחזור החודשי, הריון, הנקה, תקופת המעבר, גלולות למניעת הריון וכו'.

 

בדרך כלל השדיים אינם זהים בגודלם. מבנה השד כולל: רקמה בלוטית המכילה בלוטות חלב המורכבות מכ-20 אונות, המתנקזות בצינוריות החלב אל הפיטמה, רקמות שומן וחיבור, דופן החזה- השרירים הנמצאים מעל הצלעות, אליהם מתחבר השד, רקמת השד מגיעה עד בית השחי, שם מצוי אוסף של בלוטות לימפה, מדובר בבלוטות קטנות דרכן זורם נוזל הלימפה שתפקידו להגן על הגוף מפני מחלות, בלוטות הלימפה הן חלק מהמערכת הלימפטית הממוקמות בכל חלקי הגוף.

 

על גידולים בשד

רוב הגושים בשד הינם שפירים. מרבית הגושים השפירים הינם כיסיות, או כפי שהן מוכרות בשם ציסטות. אלה הם שקיקי נוזל שמקורם בבלוטות המייצרות את החלב. סוג שכיח נוסף של גושים שפירים בשד הוא הפיברואדנומה, המורכבת מריקמה סיבית-בלוטית.

 

שני סוגי גושים אלה ניתנים להוצאה בקלות, במידה והם גורמים לאי-נוחות. האגודה למלחמה בסרטן ממליצה כי אם מגלים גוש בשד, לא לדחות את הביקור אצל הרופא. כל מימצא בשד מחייב בדיקה וחשוב לא לדחותה.

ברוב המקרים, כאמור, אין מדובר בגידול ממאיר, אך במידה וכן, גילוי מוקדם הוא המפתח לריפוי. אגב, גם גברים עשויים לפתח סרטן שד, אולם השכיחות אצלם קטנה פי 100 מזו שאצל הנשים.

 

מה גורם לסרטן השד

ומי הן קבוצות האוכלוסיה בעלות הסיכון הגבוה?

 

הגורמים לסרטן השד עדיין אינם ברורים דיים, אולם נראה שנשים מסוימות הן בעלות סיכון גבוה יחסית לחלות במחלה מאשר נשים אחרות:

 

  • גיל - הסיכון לחלות בסרטן, עולה עם הגיל. סרטן השד נפוץ יותר בקרב נשים בגילאים 50 ומעלה. על-פי נתוני משרד הבריאות, כ-74% מהחולות אובחנו בגילאים אלה. כ-23% מהחולות, אובחנו בגילאים 40-49, ורק כ-3% מהחולות היו צעירות מגיל 40 בשלב האבחנה.
  • היסטורה משפחתית- נשים שבמשפחתן חלו בסרטן השד, במיוחד אם מדובר באם או באחות.
  • נשים שחלו בסרטן השד בעבר.
  • נשים שלא ילדו מעולם, או שילדו בגיל מבוגר.
  • נשים שקיבלו מחזור חודשי בגיל צעיר (לפני גיל 11) ונכנסו לתקופת המעבר בגיל מבוגר יחסית (אחרי גיל 55).
  • יחד עם זאת, יש לציין ש-70% מהנשים החולות בסרטן השד, אינן שייכות לקבוצות הסיכון הידועות כיום. בישראל, שכיחות המחלה גבוהה יותר בקרב ילידות הארץ, אמריקה הצפונית ואירופה.

ממחקרים שנערכו לאחרונה, מסתמן קשר בין הגברת הסיכון למחלה לבין הרכב התזונה. מחקרים מסוימים הצביעו למשל, על סיכון מוגבר למחלה מצריכת אלכוהול מופרזת, מצריכת שומנים גבוהה וקלוריות עודפות, כתוצאה מעישון ועוד.

 

האגודה למלחמה בסרטן ממליצה לך לאמץ תזונה מאוזנת מופחתת קלוריות ודלה בשומן, לכלול בה בכל יום מגוון רב של ירקות ולשלב גם פרי. הגבילי צריכת שומן מן החי והעדיפי שימוש מבוקר בשמן זית, שמן קנולה וטחינה על פני שמנים אחרים, להמנע משתיית אלכוהול, והגבילי את צריכתו לכל היותר לכוסית אחת 3-6 פעמים בשבוע 20-45 דקות, להמנע מעישון שהינו גורם המוות מספר אחד הניתן למניעה, להיות חכמה בשמש ולהמנע מחשיפה ללא אמצעי הגנה.

 

על סרטן השד וגנטיקה

מרבית מקרי סרטן השד (כ-85%) אינם קשורים לגורמים גנטיים. אצל נשים צעירות מתחת לגיל 40, המפתחות סרטן שד, יש אחוז גבוה יותר של גידולים הקשורים בתורשה ושינוי גנטי.

לאחרונה זוהו 2 גנים (BRCAI, BRCA2) ששינויים בהם קשורים לשכיחות גבוהה יותר של סרטן השד וסרטן השחלה, במיוחד אצל נשים ממוצא אשכנזי. כ-55% ומעלה מהנשים בהן אובחן פגם גנטי, עלולות לחלות בסרטן השד עד גיל 80, כלומר גילוי שינוי גנטי בבדיקה אינו מעיד, בהכרח, שהאשה חולה בסרטן השד.

 

שינוי בגנים ניתן לאתר באמצעות בדיקת דם. חשוב לציין שבדיקות אלה, הן כאמור, מוגבלות עדיין מבחינת אפשרות הניבוי לגבי הסיכון לחלות במחלה ואין עדיין מידע לגבי ההשלכות המיידיות של נוכחות השינוי הגנטי, על התפתחות המחלה ועל דרכי מניעתה.

 

האגודה למלחמה בסרטן מבהירה כי לפני ששוקלים את ביצוע בדיקות האיבחון הגנטי, חשוב לקבל יעוץ מקיף המסביר את היתרונות והחסרונות של הבדיקה והשלכותיה על מהלך המעקב והטיפול.

קיימות מרפאות לייעוץ גנטי בבתי-חולים שונים בארץ. חשוב לקבל הסבר לשאלה: האם לתוצאות הבדיקה תהיינה השלכות מעשיות, על המשך המעקב והטיפול. חשוב לקרוא בעיון רב את טופס ההסכמה לביצוע הבדיקה לפני החתימה עליו.

 

רשימת המרפאות ליעוץ גנטי 

 

חשוב לזכור, כ-70% מהנשים שחלו בסרטן השד, אינן משתייכות לקבוצת סיכון. לכן את, צריכה להיות עירנית ולהיבדק על פי ההמלצות.

נשים שנמצאות בקבוצת סיכון גבוה, צריכות להיות עירניות במיוחד ולהקפיד על הבדיקות התקופתיות המומלצות להן.

 

מהם הסימנים לסרטן השד?

ב- 90 אחוז מן המקרים הסימן הראשון לסרטן הוא גוש בשד, אולם ישנם סימנים אחרים אליהם יש לשים לב כאשר את בודקת את גופך. האגודה למלחמה בסרטן ממליצה לחפש אחר שינויים במבנה השד, ובמיוחד אחר גושים, או תופעות אחרות, שלא הורגשו קודם לכן: 

  • שינוי בצורה או בגודל של השד.
  • ורידים מורחבים או בולטים בשד.
  • גוש או התעבות בשד.
  • שקע או בליטה בעור בשד.
  • גירוד עקשני שאינו חולף בשד.
  • אי נוחות או כאבים (תופעה שאינה סימן שכיח) בפיטמה.
  • הפרשה דמית או שקופה מהפיטמה.
  • פריחה על הפטמה או מסביב לה.
  • פטמה ששקעה פנימה לאחרונה.
  • גוש או התעבות בזרוע.
  • נפיחות בזרוע העליונה.

  • נפיחות או התקשות תחת בית-השחי.

גילוי מוקדם

נכון להיום, גילוי מוקדם הינו האמצעי היעיל ביותר לריפוי סרטן השד. ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים עולים סיכויי הריפוי לכ-90%. לכן, רוב הנשים המאובחנות בשלבים המוקדמים, תוכלנה להירפא. במטרה להעלות את הסיכוי לאבחן את המחלה בשלביה המוקדמים האגודה למלחמה בסרטן ממליצה:

 

  • להכיר את השדיים בכדי להבחין בשינויים במידה והם מתרחשים.
  • להיבדק על ידי רופא, המתמחה בבדיקת שד ידנית, פעם בשנה.
  • לנשים בגילאים 50 ומעלה לעבור בדיקת ממוגרפיה פעם בשנתיים. (לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון, להן אם או אחות שחלו בסרטן, הבדיקה מומלצת מגיל 40-49 פעם בשנה).
  • בדיקת MRI של השד מומלצת לסריקה תקופתית בנשים שזוהו כנשאיות של מוטציות בגנים BRCA2, BRCA1, נשאיות מוטציה בגנים PTEN P53, נשים לאחר יעוץ גנטי שהוגדרו עם סיכון מעל 20% להיות נשאיות מוטציה ושאינן שייכות לקבוצה אתנית בה יש שכיחות למוטציות המוכרות ומעקב לשד שני לנשאיות שחלו בסרטן השד.

 

 

סרטן תרומה
התכנים המופיעים באתר נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.
בניית אתרים
|
|
|
© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן בישראל