לתרומה

ילדים ומתבגרים חולי סרטן
סוגי מחלות בילדים

סרקומות - גידולים במערכת התנועה בילדים

עוד בנושא

גידולים סרטניים ראשוניים במערכת התנועה נקראים סרקומות, הכוללים למעלה מ-45 סוגים, הידועים כיום. גידולים אלו, נדירים יחסית ומופיעים בעיקר בגיל הילדות וההתבגרות, ומהווים למעלה מ-15% ממקרי הסרטן המופיעים בשני העשורים הראשונים לחיי האדם. בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בטיפול בסרקומה ואחוז המחלימים מהמחלה עומד על למעלה מ-60%.

 

רבדומיוסרקומה (Rhabdomyosarcoma)

מבין הסרקומות, הגידול הסרטני הנפוץ ביותר הוא סרקומות של הרקמות הרכות. רבדומיוסרקומה, המהווה כ-50% מהן, מתפתחת ברקמת השריר, לרוב אצל ילדים מתחת לגיל 10, ועלולה לפגוע בחלקים רבים בגוף. רבדומיוסרקומה מופיעה לרוב באזור הראש והצוואר, שלפוחית השתן או האשכים. לעתים מופיעים גידולים אלו בשרירי הגפיים, בדפנות בית החזה או הבטן. אם הגידול אובחן באזור הראש או הצוואר, הוא עלול להתפשט למוח או לנוזל השדרה. בדומה למחלות סרטן אחרות, הגורם לגידול זה אינו ידוע.

 

Big-Bullet-SQR.gif תסמיני המחלה: התסמין השכיח ביותר הוא נפיחות או גוש. כשהגידול מתפתח באזור הראש או הצוואר הנפיחות גורמת לפעמים לחסימת מעבר האוויר באף ולהפרשות מהאף או מהגרון. אם הגידול מתפתח בשלפוחית השתן - ייתכנו בעיות וקשיים בהטלת שתן. תסמינים אפשריים נוספים הם עלייה בחום הגוף, ירידה בתיאבון, בחילות, הקאות או צליעה (אם הגידול ברגל).

 

Big-Bullet-SQR.gif דרכי האבחון: בכדי לקבוע אם מדובר בגידול סרטני יבוצעו ביופסיה (דגימת רקמה מהאזור החשוד ובדיקתו במעבדה), צילום חזה בכדי לבדוק עדות לגרורות בריאות, בדיקות אולטרה- סאונד או MRI בכדי לראות את מיקומו המדויק של הגידול והאם הוא התפשט לאזורים נוספים, ודגימת מח עצם בכדי לבדוק אם קיימים תאים סרטניים במח העצם.

 

Big-Bullet-SQR.gif הטיפול: סוג הטיפול נקבע בהתאם למיקום והיקף הגידול, מידת התפשטותו ותשובת הפתולוגיה (לאחר הביופסיה). בדרך כלל ניתן טיפול כימי, באמצעות שילוב של תרופות, פעם בשלושה שבועות. לאחר הטיפול הכימי, אם ניתן, מסירים את שארית הגידול בניתוח, ולאחר מכן יינתן, במידת הצורך, טיפול בקרינה לאזור הגידול הראשוני, בהתאם להיקף הגידול שהוסר בניתוח, מיקומו, ותגובת החולה לטיפול. גם אם לא ניתן להסיר את הגידול כולו בניתוח, יינתן טיפול בקרינה לאזור הגידול.

 

Big-Bullet-SQR.gif מעקב: רוב הילדים החולים ברבדומיוסרקומה מחלימים מהמחלה. לאחר הטיפול, הרופא יבצע בדיקות תקופתיות כדי לוודא שלא קיימת הישנות מחלה או סיבוכים כלשהם. לאחר תקופה מסוימת - תדירותן של פגישות המעקב יפחתו.

גידולים סרטניים בעצמות

גידולים סרטניים בעצמות הם גידולים שכיחים, בעיקר אוסטיאוסרקומה וסרקומה ע"ש יואינג. רובם מופיעים בעצמות הארוכות סביב אזור הברך, ומיעוט מהם בחגורת הכתף והאגן.

 

קיימת חשיבות רבה לקביעת שלב המחלה ודרגתה, בהתאם לביופסיה מהגידול שנבדקה במעבדה, המסייעת לרופא המטפל בהערכת הסיכון להופעת גרורות והתפשטות אפשרית לשאר אזורי הגוף. דרגת ממאירות נמוכה משמעה סיכוי נמוך (ולהיפך).

 

Big-Bullet-SQR.gif תסמיני המחלה: הופעת גוש מכאיב, או בלתי מכאיב, יחד עם צליעה או בלעדיה, כאבים באזור מסוים בגפה ללא הופעת גוש, חום גוף גבוה ללא סיבה, שבר פתולוגי ופקקת ורידים (חסימה ורידית), המופיעה כתוצאה מגוש החוסם את זרימת הדם בווריד.

 

Big-Bullet-SQR.gif דרכי האבחון: אבחון גידולים אלו מתבצע בשני שלבים. בשלב הראשון מבוצעות בדיקות עזר לצד בדיקה קלינית של רופא מומחה, ובשלב השני מתבצעת ביופסיה מהגוש החשוד. בדיקות העזר כוללות צילומי רנטגן של האזור החשוד ושל בית החזה, MRI של האזור, מיפוי עצמות כל-גופי, בדיקת PET-CT, בדיקת CT של האזור ובדיקת דם שגרתית (למרות שאין לגידולים אלה עדות על ידי סמנים מיוחדים בדם). הביופסיה, פעולה בה נלקחת דגימת רקמה לבדיקה פתולוגית, מתבצעת על ידי מחטים מיוחדות או ניתוח קל.

 

Big-Bullet-SQR.gif הטיפול: תכנית הטיפול מורכבת ממספר שיטות טיפוליות במשך פרק זמן מסוים (עד שנה), בסדר מיוחד ושונה, המותאם לכל חולה בהתאם למצבו:

  • טיפול כימי - הניתן ברב המקרים באמצעות צנתר קבוע לווריד מרכזי.
  • טיפולים בקרינה מקומית לאזור הגידול, כאשר ידוע שהגידול רגיש לקרינה.
  • ניתוח משמר גפה להסרת הגידול (או כריתת גפה, בהיעדר ברירה).
  • השתלת מח עצם - מתבצעת לעתים נדירות ולא בכל סוגי הסרקומות.

השילוב השכיח ביותר הוא טיפול כימי יחד עם ניתוח משמר גפה. הטיפול הכימי ניתן לפני ולאחר הניתוח, למשך פרק זמן הנקבע בהתאם לאחוז הנמק בגוש שהוסר בניתוח ונבדק על ידי הפתולוג.

 

Big-Bullet-SQR.gif ניתוחים משמרי גפה: ניתוחים אלו מצריכים עבודת צוות רפואי רב-תחומי, ומתבצעים בשלושה שלבים, בדרך כלל בו-זמנית:

  • כריתת הגידול הסרטני יחד עם שוליים נקיים סביבו, רקמות ואיברים סמוכים, במידת הצורך.
  • שחזור הפגם שנוצר בעקבות הניתוח (חוסר עצם או מפרק) על ידי עצמות מבנק עצמות, משתלים מודולאריים, משתלי מתכת או פלסטיק לפי מידה (כולל משתלים מתארכים) או שילוב שלהם עם שתלי עצם עצמוניים.
  • שחזור הפגם ברקמות רבות על ידי העברות מקומיות והשתלות של שרירים, עור, כלי דם ועצבים, לפי הצורך.

גפה שעברה ניתוח משמר מצריכה תחזוקה שוטפת ומתמדת, כולל ניתוחים וטיפול בסיבוכים מקומיים. בכדי לשמר ולהחזיר את תפקוד השרירים והפרקים יש לבצע תרגילי ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה רבים. חשוב לזכור שמרבית החולים הם ילדים, עם פוטנציאל צמיחה ניכר, מה שמחייב ביצוע ניתוחים חוזרים ונשנים להארכת הגפה ולשיפוצה מפעם לפעם.

 

Big-Bullet-SQR.gif מעקב: עם סיום הטיפול, יתקיימו בדיקות תקופתיות לגפה. בשנתיים הראשונות אחת לשלושה-ארבעה חודשים; בשלוש השנים שלאחריהן (עד 5 שנים מסיום הטיפול) אחת לחצי שנה-שנה, ובחלוף חמש שנים מסיום הטיפול תתבצע ביקורת אחת לשנה. מעקב כללי, בעיקר אחרי סיבוכים ארוכי טווח של הכימותרפיה, נעשה על ידי רופא אונקולוג, ומעקב אחר הגפה ותפקודה מתבצע על ידי המנתח, אורתופד-אונקולוג.

 

אוסטיאוסרקומה (Osteosarcoma)

אוסטיאוסרקומה היא גידול סרטני המתפתח בעצמות ומופיע בדרך כלל בבני נוער ובצעירים. בדרך כלל, המחלה מתפתחת בקצות העצמות, אזור בו צומחת רקמת עצם חדשה בתקופת הגדילה וההתבגרות. מחלה זו עלולה להתפתח בכל מקום בגוף, אך שכיחה ביותר בעצמות הארוכות של הגפיים.

 

Big-Bullet-SQR.gif הגורמים למחלה: בדומה לחלק ממחלות הסרטן, הגורם למחלה זו אינו ידוע. עם זאת, נמצא כי ילדים החולים ברטינובלסטומה (גידול בעין) על רקע תורשתי נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות באוסטיאוסרקומה, וילדים שקיבלו בעבר טיפולים כימיים או קרינתיים נמצאים בסיכון מעט גבוה יותר משאר האוכלוסייה לחלות במחלה זו.

 

Big-Bullet-SQR.gif תסמיני המחלה: התסמין השכיח ביותר הוא כאב, המופיע לבדו או מלווה בנפיחות בעצם הנגועה. בתחילה הכאב מופיע לסירוגין, כאשר בהדרגה הוא מחמיר ותדירותו גוברת. עם הזמן, עלולים להופיע גם עייפות, ירידה בתיאבון ובמשקל (ללא חום או סימני דלקת).

 

Big-Bullet-SQR.gif דרכי האבחון: הרופא ישלח את הילד לבצע צילום רנטגן ואם הצילום מרמז על גידול, תילקח ביופסיה כדי לבדוק את סוג הגידול. לאחר מכן, יעשו צילומי רנטגן נוספים וסריקת CT ו-MRI של העצם כדי לראות את היקף הגידול, וכן מיפוי עצם כל-גופי ו-CT ריאות.

 

Big-Bullet-SQR.gif הטיפול: הטיפול תלוי במספר גורמים, בהם גודלו, מיקומו ומידת התפשטותו של הגידול הסרטני. באופן כללי, טיפול כימי ניתן על מנת לצמצם את היקף הגידול, לפני הסרת הגידול בניתוח ולאחריו. המשך הטיפול הכימי לאחר הניתוח יהיה מותנה בתגובת הילד לטיפול, בהתאם לתשובת הפתולוגיה מהביופסיה שבוצעה לאחר הניתוח. לעתים יינתן גם טיפול קרינתי. כימותרפיה עלולה להיות מלווה בתופעות לוואי מסוימות והרופא של הילד ישוחח אתכם על כך לפני תחילת הטיפול.

 

Big-Bullet-SQR.gif ניתוח: סוג והיקף הניתוח תלוי במיקום ובגודל של הגידול. לרוב, תתבצע הסרה כירורגית של החלק הנגוע בעצם והחלפתו בשתל, בניתוח הנקרא 'ניתוח משמרי גפה' (מידע נוסף על ניתוחים אלו בעמוד הקודם). ניתוח משמר גפה מתבצע על ידי החלפת העצם בשתל פנימי מלאכותי המתוכנן במיוחד למטרה זו, או החלפת העצם בשתל עצם. לאחר הניתוח, הילד יוכל להשתמש בגפה באופן רגיל כמעט לחלוטין. מומלץ לילד לא להשתתף בספורט מגע, מכוון שבמקרים בהם השתל (תותב) ניזוק - יהיה צורך בניתוח מורכב לתיקונו או להחלפתו. אם הילד עדיין גדל, עם גדילת העצם צריך יהיה להאריך את השתל הפנימי ולהתאימו ( תהליך זה כרוך במספר אשפוזים קצרים בבית החולים).

 

Big-Bullet-SQR.gif מעקב: מרבית החולים באוסטיאוסרקומה מחלימים. בדיקות המעקב התקופתיות יתקיימו במרפאה לאונקולוגית ילדים ובמרכז האורטופדי, ולעתים יהיה צורך בטיפולים נוספים בעקבות השפעת הטיפולים על גדילת הגפה.

 

סרקומה ע"ש יואינג (Ewings sarcoma)

מחלה זו תוארה לראשונה בשנת 1920 על ידי ד"ר ג'יימס יואינג, ומכאן שמה. מדובר בסוג גידול סרטני העשוי להופיע בכל מקום בגוף. הוא בדרך כלל מתחיל בעצמות, בעיקר בעצמות האגן, החלק העליון של הזרוע או הירך. אף על פי שהיא נחשבת גידול של העצמות, המחלה יכולה להופיע גם ברקמות הרכות הסמוכות לעצמות. בדומה לחלק ממחלות הסרטן, הגורם למחלה זו אינו ידוע.

 

Big-Bullet-SQR.gif תסמיני המחלה: התסמין השכיח ביותר הוא כאב בעצם בה מתפתח הגידול. לאחר זמן מה, יכולה להתפתח נפיחות באזור והוא יכול להיות רגיש למגע. לעתים, מופיעים חום גבוה, חולשה וירידה במשקל. ייתכן שבר פתולוגי באזור הגידול בעצם.

 

Big-Bullet-SQR.gif דרכי האבחון: צילום רנטגן של האזור הכואב בעצם בדרך כלל מאפשר את זיהוי הגידול. בדיקות נוספות בכדי לבדוק אם הסרטן התפשט למקומות אחרים בגוף הן צילום חזה, מיפוי עצמו, בדיקת CT של האזור הנגוע, CT של הריאות, MRI של האזור החשוד ולעתים גם PET-CT.

 

Big-Bullet-SQR.gif הטיפול: הטיפול תלוי במספר גורמים, כולל היקפו, מיקומו ומידת התפשטותו של הגידול. בדרך כלל נעשה שימוש בטיפול כימי (כימותרפיה) בכדי לצמצם את היקף המחלה ולהקל על הסרתו בניתוח. המשך הטיפול הכימי לאחר הניתוח יהיה מותנה בתגובת הילד לטיפול, בהתאם לתשובת הפתולוגיה מהביופסיה שבוצעה לאחר הניתוח. לעתים קרובות ניתן להסיר את הגידול מבלי לגרום לנזק משמעותי, אולם, אם הוא ממוקם באחת מהעצמות הראשיות של היד או הרגל, לעתים יהיה צורך לקטוע חלק מהעצם הנגועה או את הגפה כולה, ולהחליפה בשתל. (מידע נוסף על ניתוח משמר גפה בעמ׳ 21).

 

התפקוד עם גפה מלאכותית אינו שונה בהרבה מהתפקוד עם גפה רגילה. הילד מסוגל להשתתף בכל פעילות רגילה, אפילו בפעילות ספורטיבית. בניתוח משמר גפה מוחלפת העצם שנפגעה בשתל מלאכותי או שתל עצם. לאחר ניתוח זה הילד יוכל להשתמש בגפה כמעט כפי שהיה רגיל קודם למחלתו. עם זאת, מומלץ שלא להשתתף בספורט מגע, מחשש לפגיעה בשתל. עם גדילתו של הילד - יהיה צורך להאריך את השתל בהתאם, פעולה המתבצעת במספר אשפוזים קצרים בבית החולים.

 

במקרים נדירים, בהם הגידול הסרטני פגע בכלי דם ועצבים סביב העצם, אי אפשר להימנע מקטיעת הגפה כולה. לאחר הקטיעה, תותאם גפה מלאכותית המכוונת מפעם לפעם עם גדילת הילד.

 

גידול זה רגיש במיוחד לטיפולים בקרינה, ולכן בנוסף לניתוח, או במקומו (אם לא ניתן לנתח) יינתנו גם טיפולים בקרינה.

 

Big-Bullet-SQR.gif מעקב: רוב הילדים החולים בסרקומת יואינג מחלימים ממנה לחלוטין. גם אם המחלה חוזרת - ניתן לטפל בה בהצלחה. הניתוח והטיפול הקרינתי עלולים לפגוע בהתפתחות העצם ולקצר את השרירים והגידים, ולכן ייתכן שיהיה צורך בניתוחים נוספים בתקופה מאוחרת יותר.

 מידע נוסף בנושא

היבטים לימודיים וחברתיים בהתמודדות עם ילד חולה סרטן

תזונה לילד חולה סרטן

שירותי הרווחה של האגודה למען ילדים וצעירים חולי סרטן
לחצו כאן לפתיחת קובץ PDF

של החוברת בנושא:

ילדים ומתבגרים חולי סרטן

ילדים ומתבגרים חולי סרטן

על עדכון מהדורת 2016 תודתנו נתונה ל:
ד"ר שפרה אש, מנהלת יחידת אשפוז יום אונקולוגי, המערך להמטולוגיה-אונקולוגיה לילדים ע"ש פרופ' רנה זייצוב, מרכז שניידר לרפואת ילדים,

פרופ' מרים בן הרוש, מנהלת המחלקה להמטו-אונקולוגיה והשתלןת מח עצם בילדים, סגנית מנהלת בית החולים לילדים ע"ש רות רפפורט, המרכז הרפואי רמב"ם, חיפה,

פרופ' יצחק יניב, מנהל המערך להמטולוגיה-אונקולוגיה לילדים ע"ש פרופ' רנה זייצוב, מרכז שניידר לרפואת ילדים,

עו"ס מחלקת שיקום ורווחה באגודה למלחמה בסרטן.


אוקטובר 2016


מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרטן בילדים. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.


© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.