סרטן המעי הגס והחלחולת

הדפס
| שתף

 מידע נוסף בנושא

פורום סרטן המעי הגס

דבר עם חולים כמוך באתר "כמוני"

זכויות חולי סרטן

תודתנו נתונה ל:

ד"ר איילה הוברט, מנהלת המרכז לגידולים במערכת העיכול, המרכז הרפואי הדסה עין כרם;

פרופ' חנוך קשתן, מנהל מחלקה כירורגית, המרכז הרפואי רבין-בילינסון,

חברי ועדת העדכון לנושא סרטן במערכת העיכול של האגודה למלחמה בסרטן

על הארתויהם והערותיהם.

 


פברואר 2017


מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרטן המעי הגס והחלחולת. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד. 


© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.


  

Big-Bullet-SQR.gif מהו סרטן?

Big-Bullet-SQR.gif המעי הגס והחלחולת

Big-Bullet-SQR.gif הגורמים לסרטן המעי הגס והחלחולת

Big-Bullet-SQR.gif תסמיני המחלה

Big-Bullet-SQR.gif דרכי האבחון

Big-Bullet-SQR.gif בדיקות נוספות

Big-Bullet-SQR.gif קביעת שלב המחלה ודרגתה

Big-Bullet-SQR.gif הטיפול בסרטן המעי הגס והחלחולת

Big-Bullet-SQR.gif הטיפול לפי שלבי הגידול הסרטני

Big-Bullet-SQR.gif ניתוח 

Big-Bullet-SQR.gif טיפול כימי (כימותרפיה)

Big-Bullet-SQR.gif טיפול בקרינה

Big-Bullet-SQR.gif טיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה)

Big-Bullet-SQR.gif מעקב

Big-Bullet-SQR.gif מחקרים וניסויים קליניים

Big-Bullet-SQR.gif התמודדות רגשית עם המחלה 

Big-Bullet-SQR.gif מערך המידע, התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן

 

 


 

 

מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בנין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. למרות שתאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר, על ידי חלוקה. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם מסיבה כלשהי התהליך יוצא משליטה, ממשיכים התאים להתחלק ללא צורך. כתוצאה מכך, נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

 bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


המעי הגס והחלחולת

המעי הוא חלק ממערכת העיכול, והוא מורכב משני חלקים: המעי הדק המעי הגס. המעי הגס מורכב מהכרכשת (colon) ומהחלחולת (rectum). לאחר בליעתו, המזון יורד דרך הוושט אל הקיבה, שם מתחיל תהליך העיכול. לאחר מכן המזון עובר דרך המעי הדק, שם נספגים בגוף רכיבי המזון החיוניים לו. המזון המעוכל עובר למעי הגס והמים נספגים על ידי הכרכשת. הכרכשת, חלקו הארוך ביותר של המעי הגס, מורכב מארבעה קטעים: המעי הגס העולה, המעי הגס הרוחבי, המעי הגס היורד המעי העקול (סיגמואיד). הפסולת הנותרת, הצואה, נאגרת בחלחולת עד להפרשתה מחוץ לגוף דרך פי הטבעת, באמצעות תנועת המעיים. סמוך למעי נמצאות בלוטות הלימפה שגודלן הוא כגודל אפון. בלוטות הלימפה הן חלק ממערכת הלימפה המגנה על הגוף מפני זיהומים. כמעט כל מקרי סרטן המעי מופיעים במעי הגס, רובם בסיגמואיד, ומיעוטם מתגלה במעי הדק.

 

מבנה מערכת העיכול

לאגודה למלחמה בסרטן חוברות נפרדות בנושא סרטן המעי הדק וסרטן פי הטבעת, וכן חוברת 'מילון מונחים באונקולוגיה'. לקבלת החוברות ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

חזרה למעלה >>


הגורמים לסרטן המעי הגס והחלחולת

סרטן המעי הגס והחלחולת הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר בישראל, ומדי שנה מאובחנים כחולים בו כ-3,300 בני אדם (נכון לשנת 2013). בדומה לרוב מקרי הסרטן, גם גידול סרטני זה שכיח יותר בקרב אנשים מבוגרים, כאשר למעלה מ-80% מהם מאובחנים אצל אנשים מעל גיל 60. אצל מרבית החולים, הגורם למחלה אינו ידוע, אולם מחקרים בנושא זה נערכים כל הזמן. ישנם מספר גורמים (גורמי סיכון) המעלים את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס או החלחולת:

 

תזונה

מחקרים מדעיים מצאו קשר בין סרטן המעי הגס והחלחולת לבין תזונה. תזונה עשירה בשומן ובחלבונים מהחי (בעיקר בשר מעובד, כגון נקניקיות, בשר מטוגן או צלוי), ובמקביל, דלה בסיבים תזונתיים (פירות וירקות), קשורה לעלייה בסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת. נראה כי אנשים האוכלים שתי מנות בשר אדום או בשר מעובד ביום, נמצאים בסיכון הגבוה ביותר. לא נמצא קשר בין אכילת בשר הודו ובשר עוף לבין עלייה בסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת.

 

סגנון חיים

מחקרים הראו כי סרטן המעי הגס והחלחולת שכיח יותר בקרב אנשים הממעטים בפעילות גופנית ובעלי משקל עודף, וכן שכיח יותר בקרב אנשים המעשנים סיגריות במשך תקופה ארוכה - 20 שנה ויותר.

 

מחלות מעי דלקתיות

אנשים החולים במחלות מעי דלקתיות, כגון קוליטיס כיבי ומחלת קרוהן, נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן המעי הגס, ולכן עליהם להיות במעקב רפואי ולבצע בדיקות לאבחון מוקדם בהתאם להמלצות. תסמונת המעי הרגיז אינה מחלת מעי דלקתית, ולכן אינה מעלה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.

 

היסטוריה משפחתית

לרוב, חולי סרטן המעי הגס אינם בעלי היסטוריה משפחתית של המחלה. לאדם אשר אחד או יותר מבני משפחתו הקרובים אובחן כחולה בסרטן המעי (הורה, אחות או אח) מתחת לגיל 50, או אם קיימים מספר מקרי סרטן מעי גס וחלחולת בקרב קרובי משפחה מאותו צד, מומלץ לפנות לייעוץ גנטי ולהיות במעקב רפואי על פי המלצות הרופא. רק כ-5% ממקרי סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת נגרמים בשל גן תורשתי פגום.

 

מצבים משפחתיים ותורשתיים

ישנן תסמונות תורשתיות נדירות מאוד, אשר החולים בהן נמצאים בסיכון גבוה מאוד לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת:

 

תסמונת פוליפוזיס משפחתית (FAP-Familial Adenomatous Polyposis) - לבעלי תסמונת זו מאות אלפי גידולים שפירים (פוליפים) בשכבת הציפוי של המעי הגס וייתכן שגם בחלחולת, ולכן עליהם להיות במעקב רפואי קבוע ולבצע בדיקות קולונוסקופיה או סיגמואידוסקופיה, המסייעות באיתור גידולים סרטניים במעי הגס ובחלחולת. לעתים יומלץ על הסרת המעי הגס, ולעתים גם על הסרת החלחולת. תסמונת זו גורמת לכ-1% (1 מכל 100) מכלל הגידולים הסרטניים במעיים.

 

תסמונת לינץ' - סרטן מעי גס תורשתי ללא פוליפוזיס (HNPCC- Hereditary no polyposis colorectal cancer) - בעלי תסמונת תורשתית זו נמצאים בסיכון גבוה ביותר לחלות בגידול סרטני במעיים בגיל צעיר, לעתים ביותר ממקום אחד במעי הגס. שלא כמו בתסמונת ,FAP לבעלי תסמונת זו מעט גידולים שפירים (פוליפים) במעיים. אם אובחנת כחולה בתסמונת לינץ׳ קרוב לוודאי שאתה נמצא במעקב רפואי שגרתי באמצעות קולונוסקופיה. את המעקב יש לבצע בדרך כלל מגיל 25, או חמש שנים לפני הגיל שבו קרוב משפחתך הצעיר ביותר אובחן עם גידול סרטני במעיים. תסמונת לינץ׳ גורמת לכ-15% מכלל הגידולים הסרטניים במעיים.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'כל מה שרצית לדעת על גנטיקה וסרטן'. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה.

חזרה למעלה >>


תסמיני המחלה

תסמיני סרטן המעי הגס והחלחולת יכולים לכלול כל אחד מהבאים:

  • דם על פני הצואה או יציאה דמית.
  • שינויים בהרגלי היציאות (כגון שלשול או עצירות) ללא סיבה ברורה, למעלה משבועיים-שלושה.
  • ירידה בלתי מוסברת במשקל.
  • כאבים בבטן התחתונה או בקיבה.
  • תחושת התרוקנות לא מלאה לאחר יציאה.
  • לעתים עייפות (תשישות) היא תסמין לסרטן המעי הגס והחלחולת. מצב זה עלול לקרות כאשר הגידול הסרטני מדמם, כך שכמות תאי הדם אדומים פוחתת, ומופיעה אנמיה (חוסר דם). אנמיה גורמת גם לתחושת קוצר נשימה.
  • לעתים הגידול הסרטני עלול לגרום לחסימת מעיים. מצב זה יכול להוביל לבחילות והקאות, עצירות, כאבים בבטן התחתונה, ותחושת מלאות (נפיחות).

ייתכן שהגורם לתסמינים אלה אינו סרטן המעי הגס, אולם חשוב לפנות לרופא לשם בדיקה. סרטן המעי הגס מופיע בדרך כלל באנשים בני 50 ומעלה. לעתים, כאשר התסמינים מופיעים אצל אנשים צעירים, הם מיוחסים בטעות לבעיות מעיים אחרות.

חזרה למעלה >>


דרכי האבחון

האבחון מתבצע בדרך כלל בביקור אצל רופא המשפחה. ייתכן שתתבקש לבצע בדיקת דם סמוי בצואה ותופנה למומחה לדרכי העיכול (גסטרואנטרולוג). הגסטרואנטרולוג יבדוק את ההיסטוריה הרפואית שלך, ויבצע בדיקה גופנית, כולל בדיקה רקטלית, במהלכה יחדיר הרופא אצבע נתונה בכפפה לתוך החלחולת, במטרה לאתר גושים. בדיקה זו עלולה להיות כרוכה באי נוחות, אך היא הכרחית. הרופא ישאל אותך על היסטוריה רפואית משפחתית, ויפנה אותך לבדיקות נוספות.

הבדיקות הבאות הן חלק מתהליך האבחנה של סרטן המעי הגס והחלחולת:

 

בדיקת דם סמוי בצואה

אם החולה לא פנה לרופא בעקבות גילוי דם בצואה, הוא יופנה לבדיקת דם סמוי בצואה. ב-95% מהמקרים הופעת דם סמוי בצואה אינה בהכרח מעידה על הימצאותו של גידול סרטני. הבדיקה יכולה להעיד על נוכחות של גידול קדם-ממאיר (פוליפ, אדנומה) או על נוכחות גידול סרטני.

 

פרוקטוסקופיה/סיגמואידוסקופיה

בדיקה הבודקת רק את חלקו התחתון של המעי הגס, ומתבצעת כשיש חשד לגידול ברקטום. הבדיקה מאפשרת לרופא לבחון את פנים החלחולת והחלק התחתון של הכרכשת. לפני הבדיקה תתבקש לבצע חוקן, אשר ירוקן את המעי, ויאפשר לראות היטב את דופן המעי. בהמשך תתבקש לשכב מכורבל על הצד (או לכרוע על ברכיים ומרפקים) בזמן שהרופא יחדיר בעדינות צינורית לחלחולת. לצינורית מחוברת משאבה המאפשרת החדרת אוויר למעי, דבר המשפר את איכות האבחנה. רקטוסקופ הוא צינורית קטנה המוחדרת לחלחולת בלבד, וסיגמואידוסקופ הוא צינורית ארוכה יותר, שניתן להחדיר לעומק המעי הגס. בצינוריות ישנו פנס המסייע לרופא בזיהוי בעיות שונות בדופן הפנימית של המעי. במידת הצורך ניתן לקחת דגימת רקמה (ביופסיה), לבדיקה מיקרוסקופית, בלי לגרום לכאב, וכן לכרות פוליפ אם התגלה.

 

קולונוסקופיה

בבדיקה זו על המעי להיות נקי לחלוטין, ועל כן עליך לבצע בקפדנות את הוראות ההכנה לבדיקה. לפני הבדיקה יוזרק לווריד שלך חומר טשטוש, כדי למנוע ממך את חוסר הנוחות שבבדיקה.

 

לאחר שתשכב על צדך יחדיר הרופא בעדינות צינורית גמישה (קולונוסקופ) לתוך החלחולת. מכיוון שהצינורית עשויה מסיבים גמישים, ניתן להעביר אותה בקלות דרך פיתולי המעי, את המעי הגס לכל אורכו. בתוך הצינורית מותקן פנס המסייע לרופא להבחין בממצאים חריגים. במהלך הבדיקה ניתן לבצע צילומים, לקחת דגימות מרקמת המעי הגס (ביופסיה) ולכרות פוליפ - אם התגלה. קולונוסקופיה עלולה להיות כרוכה באי נוחות, אך חומר הטשטוש שתקבל יסייע לך. חשוב שחבר או קרוב משפחה יתלווה אליך לבדיקה, משום שלא ניתן לנהוג מספר שעות לאחר קבלת הטשטוש.

 

קולונוסקופיה וירטואלית

בדיקה לא פולשנית של כל המעי, הנעשית באמצעות במכשיר .C.T בדיקה זו אינה מחייבת טשטוש, אולם הכנת המעי דומה להכנה המתבקשת לפני ביצוע חוקן בריום או קולונוסקופיה. גם בבדיקה זו מוחדר אוויר דרך צינורית לפי הטבעת. זוהי בדיקה אבחונית בלבד, שבמהלכה לא ניתן לקחת דגימת רקמה (ביופסיה) או לכרות פוליפ שהתגלה.

 

יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי סוג הבדיקה הנדרשת עבורך.

חזרה למעלה >>


בדיקות נוספות

גם לאחר שבוצעה ביופסיה ונקבעה אבחנה סופית, דרושות לעתים קרובות בדיקות נוספות, על מנת לבדוק את היקף הגידול הסרטני, מיקומו ומידת התפשטותו. הליך זה נקרא דירוג, והוא עשוי להימשך זמן מה. התוצאות יסייעו לך ולרופא להחליט מהו הטיפול המתאים והטוב ביותר עבורך. הבדיקות שלהלן הן השכיחות ביותר לדירוג גידול סרטני במעי הגס:

 

בדיקות דם

קרוב לוודאי שיבוצעו בדיקות דם להערכת מצב בריאותך הכללי, אך גם כדי לעקוב אחר חלבון מסוים המיוצר על ידי תאי מעי גס סרטניים, הנקרא אנטיגן עוברי, CEA. אצל חלק מחולי סרטן המעי הגס יש רמות גבוהות יותר של חלבון זה, ולכן אם רמות החלבון גבוהות, תיבדק בקביעות כדי לבחון אם הטיפול יעיל. כמו כן, יש לבצע בדיקת חלבון נוסף הקרוי 19-9 CA.

 

צילום רנטגן של החזה

בדיקות רנטגן נעשות לעתים קרובות כדי לעקוב אחר מצב הלב והריאות.

 

סריקת אולטרה-סאונד של הבטן

בסריקת אולטרה-סאונד נעשה שימוש בגלי קול על מנת לבחון את איברי הגוף הפנימיים, כגון הכבד והקיבה. בדרך כלל אין לאכול או לשתות במשך כשש שעות לפחות לפני הבדיקה. לאחר שתשכב בנוחות על גבך, ימרחו על בטנך גיל. מכשיר קטן דמוי מיקרופון המפיק גלי קול יועבר על גבי הבטן. גלי הקול המופקים מהמכשיר עוברים המרה באמצעות מחשב לתמונות. הבדיקה נמשכת מספר דקות בלבד.

 

סריקת אולטרה-סאונד של החלחולת (רקטום)

(Endorectal Ultrasaund Scans (ERUS

בדיקה חשובה ביותר להערכת התפשטותו המקומית והיקפו של גידול סרטני בחלחולת. צינורית מוחדרת בעדינות לחלחולת, וגלי הקול מעובדים לתמונה באמצעות מחשב ומסייעים לרופא בהערכת הטיפול המתאים והטוב ביותר לחולה. הבדיקה אורכת כ-10 דקות, ובדרך כלל, ניתן לשוב הביתה מיד לאחריה.

 

סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת)

סריקת CT בודקת הימצאות סימנים להתפשטות הגידול מחוץ למעי. הבדיקה כוללת סדרה של צילומי רנטגן הבונים תמונת תלת-ממד של פנים הגוף. תתבקש לא לאכול או לשתות במשך ארבע שעות לפחות לפני הבדיקה.

 

הסריקה אינה כרוכה בכאב, אך מאלצת את המטופל לשכב ללא תזוזה במשך 30-10 דקות. ייתכן שתקבל משקה או זריקה של חומר צבוע, שיאפשר להבחין באזורים מסוימים באופן ברור יותר. הדבר עלול לגרום לתחושה של גל חום בכל הגוף למשך מספר דקות. אם אתה סובל מאלרגיה ליוד או מאסטמה, אתה עלול להגיב באופן חמור יותר לזריקה, ועל כן חשוב שתדווח על כך מראש לרופא המטפל.

 

ממש לפני ביצוע הסריקה מוחדר נוזל לחלחולת באמצעות צינורית קטנה. למרות אי הנעימות, הדבר מבטיח את קבלת התמונה הטובה ביותר האפשרית. לאחר שתימצא בתנוחה המתאימה, תבוצע הסריקה. קרוב לוודאי שתוכל ללכת הביתה מיד עם תום הסריקה.

 

הדמיית תהודה מגנטית (סריקת MRI)

בדיקה שאינה מתאימה לדירוג גידולי סרטן המעי הגס, אך חיונית לעתים להערכת גידולים בחלחולת. בדיקה זו דומה לסריקת CT, אך עושה שימוש בשדה מגנטי במקום בקרני רנטגן. חלק מהמטופלים מקבלים זריקת צבע מיוחד לתוך וריד בזרוע על מנת לשפר את איכות ההדמיה.

 

במהלך הבדיקה תתבקש לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל גדול למשך כ-30 דקות. אם אתה חושש מחללים סגורים, עלולה להתעורר אצלך תחושה לא נעימה ועליך לומר זאת לטכנאי. תהליך סריקת MRI מרעיש ביותר, אולם תקבל אטמי אוזניים או אוזניות. בדרך כלל אדם נוסף יוכל לארח לך לחברה בתוך חדר הבדיקה. הגליל הוא מגנט חזק ביותר, ועל כן לפני הכניסה לחדר, עליך להסיר את כל חפצי המתכת שעל גופך. אנשים שבגופם מושתל מוניטור לב, קוצב לב או סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים לא יכולים לעבור סריקת MRI בשל השדות המגנטיים.

 

בדיקת PET CT (פליטת פוזיטרונים טומוגרפית)

בדיקה זו היא סריקה המשלבת מיפוי ובדיקת CT במקביל. הבדיקה נדרשת רק אם בדיקת CT רגילה העלתה חשד להימצאות גרורות מהגידול הסרטני, וישנה כוונה לכרות גרורות אלה. בדיקה זו אינה מצויה בכל בתי החולים, וכאמור, היא אינה נחוצה לביצוע בכל המקרים. רצוי כי תדון עם הרופא המטפל בנוגע ליעילות ביצוע בדיקה זו במקרה שלך. הבדיקה עושה שימוש במנה נמוכה של סוכר רדיואקטיבי כדי למדוד את פעילות התאים בחלקים שונים בגוף. כמות קטנה ביותר של חומר רדיואקטיבי מעורב מוזרקת לתוך הווריד, בדרך כלל בזרוע, ולאחר מכן מבוצעת סריקה ממוחשבת. אזורים הנגועים בסרטן בדרך כלל פעילים יותר משאר הרקמות הסובבות אותם ולכן ״ראו בבירור על גבי הסורק.

חזרה למעלה >>


קביעת שלב המחלה ודרגתה

המונח 'שלב המחלה' (Staging) משמש לתיאור ממדי הגידול ומידת התפשטותו אל מעבר לאזור המקורי בגוף. ידיעת היקף התפשטות המחלה עוזרת לרופאים להחליט על הטיפול המתאים ביותר. המונח 'דירוג' (Grading) מתייחס למראה התאים תחת המיקרוסקופ. הדירוג מספק הערכה באיזו מהירות עלולים התאים הסרטניים להתפתח.

פעמים רבות ניתן לקבוע את השלב המדויק של סרטן המעי הגס או סרטן החלחולת רק לאחר ניתוח, כאשר הפתולוגים בוחנים את התאים הסרטניים ואת החלק הבריא של המעי הגס או החלחולת שהוסרו בניתוח.

 

בדרך כלל, סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת מחולקים לארבעה שלבים, בתחום שבין גידול סרטני קטן ומקומי לסרטן שהתפשט לאיברים אחרים בגוף. אם הסרטן התפשט, הוא נקרא סרטן משני או סרטן גרורתי. אם הסרטן חוזר אחרי טיפול ראשוני, הוא נקרא סרטן חוזר או נשנה. שיטת הדירוג TNM, מספקת מידע מפורט להערכת סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת.

 

שיטת TNM

TNM הם ראשי תיבות של גידול (Tumor), בלוטה (Node) וגרורות (Metastases).

 

T - מתאר את מידת התפשטות הגידול הסרטני לדפנות המעי.

N - מתאר את מידת התפשטות הגידול הסרטני לבלוטות הלימפה.

M - מתאר את מידת התפשטות הגידול הסרטני לאיבר אחר בגוף, כמו הכבד, או הריאות (סרטן משני או גרורתי).

 

תיאור הגידול (T)

Tis - הגידול הסרטני נמצא בשלב מוקדם ביותר (מקומי). הוא גדל לתוך הרירית של המעי

אולם לא מעבר לכך.

T1 - הגידול הסרטני נמצא רק בשכבה הפנימית של המעי הגס או של החלחולת.

T2 - הגידול הסרטני החל לצמוח לתוך שכבת השריר של המעי הגס או החלחולת, אבל עדיין לא התפשט לכל עובי השכבה.

T3 - הגידול הסרטני התפשט למעטפת החיצונית של המעי, אך לא מעבר לה.

T4 - הגידול הסרטני פרץ את מעטפת המעי החיצונית וחדר את הצפק (הפריטונאום - הקרום העוטף את האיברים הפנימיים בחלל הבטן). בשלב זה הגידול עשוי להתפשט גם לחלקים אחרים במעי או לאיברים סמוכים.

 

השפעת הגידול על בלוטות הלימפה (N)

קיימות שלוש רמות המתארות את השפעת הגידול הסרטני על בלוטות הלימפה:

N0 - בלוטות הלימפה אינן מושפעות.

N1 - אחת עד שלוש בלוטות לימפה הנמצאות בקרבת המעי הגס או בקרבת החלחולת

(בלוטות אזוריות) מושפעות מהגידול הסרטני.

N2 - תאים סרטניים התגלו בארבע או יותר מהבלוטות האזוריות.

 

תיאור הגרורות (M)

קיימות שתי רמות שונות לתיאור התפשטות הגידול הסרטני לאיברים או למקומות אחרים בגוף (גרורות):

M0 - הגידול הסרטני לא התפשט לאזורים או לאיברים אחרים בגוף.

M1 - הגידול הסרטני התפשט לאזורים או לאיברים אחרים בגוף.

 

שלבי המחלה

פעמים רבות, כדי להקל על הבנת מערכת TNM, הרופאים משלבים את המידע על הגידול, בלוטות הלימפה והתפשטות המחלה לאזורים אחרים בגוף, לקבוצות שלבים:

 

שלב 0:

הגידול הסרטני בשלב מוקדם מאוד, ונמצא רק בחלק הציפוי הפנימי של המעי הגס או החלחולת. שלב זה מכונה לעתים קרצינומה אין-סיטו (Tis, N0, M0) (Carcinoma In Situ).

 

שלב 1:

הגידול הסרטני משפיע על הציפוי הפנימי של המעי הגס או החלחולת, או שהוא החל כבר לגדול לתוך השריר, אבל לא יותר מכך. בלוטות הלימפה לא מושפעות (T1, N0, M0 או T2, N0, M0).

 

שלב 2:

2a - הגידול הסרטני התפשט דרך שכבת השריר החיצונית של המעי הגס או החלחולת, אבל לא התפשט למערכות סמוכות או לבלוטת לימפה כלשהי או לחלקים אחרים בגוף (T3, N0, M0).

2b - הגידול הסרטני התפשט דרך שכבת השריר החיצונית של המעי הגס או החלחולת ולתוך רקמות או מערכות סמוכות, אך אינו משפיע על בלוטות הלימפה או חלקים אחרים בגוף (T4, N0, M0).

 

שלב 3:

3a - הגידול הסרטני משפיע על הציפוי הפנימי של המעי הגס או החלחולת, החל להתפשט לתוך השריר ומשפיע על אחת עד שלוש בלוטות לימפה הסמוכות למעי הגס. הגידול הסרטני עדיין לא התפשט לחלקים אחרים בגוף (T1, N1, M0 או T2, N1, M0).

3b - הגידול הסרטני החל להתפשט לשכבה החיצונית של המעי הגס או החלחולת, או לרקמות ולמערכות סמוכות ומשפיע על אחת עד שלוש בלוטות לימפה (T3, N1, M0 או T4, N1, M0)

3c - ייתכן שהגידול הסרטני התפשט לדופן המעי הגס או החלחולת או שלא, אך הוא משפיע על ארבע או יותר מבלוטות הלימפה הסמוכות. הגידול הסרטני עדיין לא התפשט לחלקים אחרים בגוף (כל T, N2, M0).

 

שלב 4:

הגידול התפשט דרך הקיר של המעי הגס או החלחולת, ״תכן שהתפשט או לא התפשט לבלוטות הלימפה הסמוכות, אך הוא התפשט לחלקים אחרים בגוף, כמו הכבד או הריאות (M1, כל T, כל N).

 

דירוג הגידול

קיימים שלושה סוגי דירוג:

דרגה נמוכה - תאי הגידול הסרטני נראים כתאים תקינים של המעיים ולפעמים הם מתוארים כ'ממוינים בצורה טובה' (Well-differentiated). תאים אלה בדרך כלל גדלים בקצב איטי וסביר יותר שלא יתפשטו.

דרגה גבוהה - התאים נראים לא תקינים, ולעתים מתוארים כממוינים בצורה לא טובה (Poorly differentiated). סביר שתאים אלו יגדלו מהר וסביר מאוד שיתפשטו.

דרגה מתונה - נמצא בין דרגה נמוכה לגבוהה, ויש בו רמת ביניים של פעילות ביחס לשני המצבים הנ"ל. לעתים התאים מתוארים כ'שונים באופן מתון' (Moderately differentiated).

חזרה למעלה >>


הטיפול בסרטן המעי הגס והחלחולת

לסרטן המעי הגס ולסרטן החלחולת יש שיטות טיפוליות שונות במקצת זו מזו. הטיפולים יכולים לכלול ניתוח, טיפול כימי (כימותרפיה), טיפול בקרינה (רדיותרפיה) וטיפול מכוונן (ממוקד מטרה). פעמים רבות הטיפול משולב. סוג הטיפול שייקבע תלוי בשלב המחלה ובמיקומה, במצב בריאותך הכללי ובהעדפות אישיות שלך.

 

סרטן המעי הגס

בדרך כלל הניתוח הוא הטיפול הראשוני, ולעתים הוא גם היחיד. לרוב הניתוח מערב את החלק הנגוע במעי ואת בלוטות הלימפה הסמוכות. אם הגידול התפשט לרקמות או לאיברים סמוכים ייתכן שהמנתח יסיר גם אותם.

 

טיפול כימי יכול להינתן לפני ניתוח או לאחריו, במטרה להפחית את הסיכון לחזרת המחלה. במקרים בהם המחלה מפושטת ולא ניתן לנתח ולהסיר את הגידול הסרטני, או שהמחלה חזרה לאחר טיפול קודם, ניתן לתת כימותרפיה כדי לצמצם את היקף הגידול הסרטני ולהקל את התסמינים.

 

טיפולים מכווננים יכולים להינתן כטיפול בודד או בשילוב עם כימותרפיה, כדי לטפל בסרטן משני (מידע נוסף בהמשך, בפרק ׳טיפולים מכווננים - ממוקדי מטרה׳).

 

סרטן החלחולת

הטיפול תלוי בשלב בו אובחן הגידול הסרטני (במיקום ובמידת התפשטותו). החלטה זו מתקבלת על פי תוצאות הבדיקות השונות שמבוצעות לפני הניתוח, הכוללות בדרך כלל CT ואולטרה- סאונד (ERUS) דרך פי הטבעת, או MRI של האגן. בשלבים מסוימים של המחלה נעשה שילוב בין טיפול בקרינה לבין טיפול כימי, והם ניתנים יחדיו. טיפול זה נקרא כימו-רדיותרפיה, והוא ניתן בדרך כלל לפני הניתוח, אך יכול להינתן גם לאחריו, וכאשר הגידול עמוק או מערב בלוטות לימפה סמוכות.

 

תכנון הטיפול

ברוב בתי החולים, צוות רב-תחומי יחליט על אופן הטיפול המתאים לך ביותר. צוות זה מורכב ממנתח/ת המתמחה בסוגי סרטן המעי, אונקולוג/ית וכן אנשי צוות רפואי נוספים, כגון: רדיולוג/ ית, פתולוג/ית, אח/ות, דיאטנ/ית, פסיכולוג/ית, עובד/ת סוציאלי/ת וכד'. הרופא שלך יתכנן את הטיפול בהתחשבות במספר גורמים, לרבות גילך, מצב בריאותך הכללי, סוג הגידול ואפיונו הגנטי, שלב הגידול, ממדיו ומיקומו.

 

בדרך כלל, אם אחד מהטיפולים מראה יעילות גבוהה, מרבית האנשים יבחרו בו, על פי עצת הרופא או הצוות הרפואי. אולם אם שני טיפולים נמצאו יעילים באותה המידה לסוג ולהיקף הגידול הסרטני שבגופך, הרופא יציע לך את האפשרות לבחור בין השניים. לעתים חולים מתקשים לבצע החלטה זו, ולכן חשוב לוודא כי יש בידך את כל המידע הדרוש על סוגי הטיפול המוצעים לך, מה כרוך בהם ומהן תופעות הלוואי העלולות להופיע כתוצאה מהם. רק לאחר קבלת הסבר מקיף תוכל להחליט מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך.

 

זכור לשאול שאלות בכל נושא שברצונך להבהיר. ייתכן שתמצא לנכון לדון ביתרונות ובחסרונות של כל טיפול המוצע לך עם הרופא המטפל. אם יש לך שאלה כלשהי בנוגע לטיפול, אל תהסס לפנות לרופא. תוכל להיעזר ברשימת שאלות שהכנת מראש, וכן לבקש מחבר או מקרוב משפחה להתלוות אליך לפגישה.

 

ייתכן שתגלה כי אנשים אחרים בבית החולים מקבלים טיפול שונה משלך, וזאת מכיוון שמחלתם מתבטאת בצורה שונה ולכן יש להם צרכים שונים. סיבה נוספת היא שלרופאים שונים יש דעות שונות ביחס לטיפול. אל תהסס לפנות לצוות הרפואי המטפל בך, ולברר כל שאלה בנוגע למחלתך.

 

חוות דעת שנייה

לעתים קרובות מספר מומחים לסרטן עובדים יחד, כקבוצה, על מנת לקבוע מהו הטיפול המתאים ביותר לחולה מסוים. אף על פי כן, ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת. אם אכן תפנה לקבלת חוות דעת נוספת, מומלץ שיתלווה אליך חבר או בן משפחה, שתגיע מצויד בכל הנתונים שברשותך ושתכין רשימת שאלות על מנת להבטיח שתזכור לדון בכל הנושאים שמדאיגים אותך.

 

מתן הסכמה לטיפול רפואי

ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת לאחר שהצוות הרב-תחומי יקבע מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תבחר לקבל חוות דעת נוספת, כדאי שתכין רשימת שאלות ותגיע לפגישה בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, כדי להבטיח שתדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.

 

יתרונות וחסרונות הטיפול

אנשים רבים חוששים לקבל טיפול נגד מחלת הסרטן, בייחוד בשל תופעות הלוואי העלולות להופיע, וחלק תוהים מה יקרה אם לא יקבלו את הטיפול. למרות שהטיפול עלול לגרום לתופעות לוואי, ניתן לשלוט עליהן באמצעות תרופות. טיפולים ניתנים בשל סיבות שונות, והיתרונות האפשריים שלהם תלויים במידה רבה במצב הייחודי לך. אם הוצע לך טיפול שנועד לרפא אותך ממחלתך, ההחלטה אם לקבלו אינה צפויה להיות קשה במיוחד. לעתים אין אפשרות לרפא את המחלה, אך ניתן לחיות במשך שנים עם מחלת הסרטן וליהנות מאיכות חיים טובה. קבלת החלטות בנוגע לטיפול במצבים אלו הוא תמיד מורכב, ולכן מומלץ לדון בנושא זה עם הרופא המטפל. אם תבחר לא לעבור את הטיפול, תוכל לקבל טיפול תומך (פליאטיבי) המסייע בהקלת תסמיני המחלה.

חזרה למעלה >>


 

הטיפול בסרטן המעי הגס והחלחולת לפי שלבי הגידול הסרטני

הטיפול בשלב 1

לעתים ניתן באמצעות ניתוח להסיר את הגידול הסרטני כולו, וישנו סיכוי נמוך לחזרת המחלה. בסרטן החלחולת מסירים חלק או את כל החלחולת כמו גם את בלוטות הלימפה הסמוכות. בדרך כלל אנשים שחלו בסרטן המעי הגס בשלב 1 אינם זקוקים לטיפול נוסף אחרי שנותחו. עם זאת, אצל חולי סרטן החלחולת בשלב 1 ייתכן שיהיה צורך במתן טיפולים בקרינה או טיפולים כימיים.

 

הטיפול בשלב 2

לחולי סרטן המעי הגס והחלחולת בשלב 2 ייערך, בדרך כלל, ניתוח. בחולי סרטן החלחולת ״תכן מתן טיפול בקרינה או שילוב של טיפול בקרינה וכימותרפיה (כימו-רדיותרפיה) לפני הניתוח, במטרה לצמצם את היקף הגידול ולסייע בהסרתו המלאה בניתוח. ייתכן שמחלת הסרטן תחזור בעתיד, במיוחד אם תאים סרטניים נמצאו בכלי הדם או בצינורות הלימפה שסביב אזור הגידול הסרטני. לפעמים ניתנת כימותרפיה אחרי הניתוח, כדי לסייע בהפחתת הסיכון שמחלת הסרטן תחזור.

 

הטיפול בשלב 3

חולי סרטן המעי הגס והחלחולת בשלב 3 נמצאים בסיכון גבוה יותר לחזרת המחלה לאחר הניתוח. לכן, בדרך כלל יינתנו להם טיפולים בקרינה או כימותרפיה לפני הניתוח ולאחריו.

 

הטיפול בשלב 4

בשלב 4 מדובר בגידול סרטני שהתפשט מהמקום הראשוני בו הוא החל. שלב זה נקרא גם סרטן מעי גס או חלחולת מתקדם. ייתכן שהגידול הסרטני התפשט לאזור סביב המעי, למשל לבטן, מצב הידוע כהתפשטות מקומית. אם הגידול הסרטני התפשט לחלקים אחרים של הגוף, כגון הכבד או הריאות, הוא נקרא גם סרטן שניוני או גרורתי.

 

בדרך כלל, ריפוי מלא אינו אפשרי, אם כי לפעמים קיימת אפשרות להחלמה, גם בשלב זה. הטיפול נועד בעיקר לצמצם את ממדי הגידול, לשלוט במחלה לתקופה מסוימת, להפחית את התסמינים ולשפר את איכות החיים.

 

הטיפול המתאים ביותר תלוי באזורי הגוף אליהם התפשטה המחלה

ובסוגי הטיפול שהחולה כבר קיבל.

 

הטיפול שיינתן לך בשלב זה יהיה תלוי באזור שאליו התפשט הגידול, באפיונו הגנטי ובסוגי הטיפולים שכבר ניתנו לך.

 

כימותרפיה היא הטיפול הנפוץ ביותר בשלב 4. הטיפול ״נתן בזריקה לווריד, באמצעות עירוי, בכדורים או בטבליות. במקרים מסוימים יש צורך בניתוח, לדוגמה כדי להסיר גידול שחוסם את המעי או כדי להסיר סרטן מעי משני מהכבד או מהריאות.

 

טיפול בקרינה נועד לצמצם את היקף הגידול הסרטני ולהקל את הכאב הנגרם ממנו. פעולה זו נקראת רדיותרפיה פליאטיבית (Palliative radiotherapy).

אפשרות נוספת היא טיפול בתרופות מכווננות (ממוקדות מטרה), המשמשות לשליטה במחלה במצב מתקדם (ראה פירוט בפרק 'תרופות מכווננות - ממוקדות מטרה').

חזרה למעלה >>


ניתוח

ניתוח הוא הטיפול הנפוץ ביותר נגד סרטן המעי הגס והחלחולת. הרופא שלך ידון איתך בסוג הניתוח המתאים ביותר עבורך, בהתאם לדרגת הגידול הסרטני, מיקומו והסיבוכים הכרוכים בו. לפני הניתוח עליך לוודא שאתה מבין את כל הקשור בניתוח ובהשפעותיו. לא יתבצע ניתוח או הליך ללא הסכמתך.

 

לפני הניתוח יבוצעו בדיקות שונות, לרבות בדיקות דם, מדידת לחץ דם ובדיקת ECG. מעשנים יצטרכו להפחית את העישון או להפסיקו כליל לפני הניתוח.

 

במהלך הניתוח, הרופא יסיר מהגוף את החלק של המעי בו נמצא הגידול, ויחבר את שני הקצוות הפתוחים, למעט מצבים בהם הגידול ממוקם סמוך לפתח היציאה. הרופא יסיר גם את בלוטות הלימפה הקרובות למעי, מכיוון שזהו המקום הראשון אליו עלול הסרטן להתפשט. אם מסיבה כלשהי לא ניתן לשוב ולחבר את קצוות המעי, ניתן להעלות לחבר אותו אל דופן הבטן. במקרים אלו ״עשה שימוש בקולוסטומיה (ראה פירוט בהמשך).

 

ניתוח להסרת סרטן המעי הגס

סוג הניתוח תלוי במיקומו המדויק של הגידול הסרטני במעי. ניתוח הסרת המעי הגס כולו נקרא קולקטומי. אם רק חצי מהמעי מוסר בניתוח, מכונה הניתוח המי-קולקטומי, והוא יכול להיות בצד השמאלי או הימני של המעי. חלק מהחולים עוברים ניתוח הנקרא סיגמואידקטומי, שכולל את הסרת חלקו התחתון של המעי הגס.

 

היום ניתן בחלק מהמקרים לבצע ניתוח להסרת הגידול הסרטני בטכניקה זעיר פולשנית (לפרוסקופיה), והניתוח נקרא קולקטומי לפרוסקופית. ניתוח זה מבוצע באמצעות ארבעה או חמישה חתכים קטנים בדופן הבטן, שדרך אחד מהם מועברת מצלמה הנקראת לפרוסקופ. בסוף הניתוח מרחיבים את אחד החתכים על מנת להוציא את קטע המעי המכיל את הגידול. ההחלמה מניתוח זה קלה יחסית לעומת הניתוח 'הפתוח' הרגיל.

 

ניתוח להסרת גידול סרטני בחלחולת

מטופלים שאובחנו עם גידול סרטני בחלחולת סביר יותר שיזדקקו לקולוסטומיה קבועה מאשר חולי סרטן המעי הגס. זאת, משום שייתכן שלא יוותר מספיק מעי גס בריא כדי לחבר את שני הקצוות יחד שוב לאחר הניתוח. הדבר נכון במיוחד במקרה של גידולים סרטניים הנמצאים בשליש התחתון של החלחולת.

 

טיפול בקרינה או טיפול כימי הניתנים לפני הניתוח עשויים לסייע בצמצום הגידול הסרטני, ובכך מפחיתים את הסיכון של החולה להזדקק לקולוסטומיה קבועה. שני סוגי ניתוחים אפשריים במקרה של גידול סרטני בחלחולת: ניתוח פנימי וניתוח אבדומינופרינאלי. ההחלטה על סוג הניתוח תלויה במיקומו של הגידול הסרטני והמרחק שלו מפתח פי הטבעת.

 

כריתה מקומית

ניתוח זה מבוצע בשלבים מוקדמים של סרטן החלחולת, כשהגידול ממוקם בחלק התחתון שלה. המנתח מחדיר מכשור דרך פי הטבעת לחלחולת על מנת להסיר את הגידול. קרוב לוודאי שתאושפז במחלקה יום לפני הניתוח, כדי לאפשר לרופאים ולאחיות לבצע בדיקות נוספות. על מנת לוודא שהמעי ריק לחלוטין, תתבקש לשמור על דיאטה וליטול תרופה שתגרום לתנועת מעיים (תרופה משלשלת) יום לפני הניתוח. הרופא שלך יסביר לך על הליכים אלה ביתר פירוט.

 

כריתה קדמית של החלחולת, הכוללת הוצאה מלאה של החלחולת והרקמות סביבה (TME)

סוג נוסף של ניתוח, שבו נעשה שימוש להסרת גידול סרטני מהחלחולת. בניתוח זה מוסרת בזהירות כל החלחולת, כולל רקמות השומן המקיפות אותה, המכילות את בלוטות הלימפה. ניתוח זה אורך כשלוש עד חמש שעות. מחקרים שנערכו הראו כי ניתוח מסוג זה מפחית את הסיכון לחזרתה של המחלה. על פי מיקום הגידול בחלחולת, גודלו והמרחק שלו מפי הטבעת יבחר המנתח את סוג הניתוח המתאים.

 

כריתה של החלחולת בגישה אבדומינופרינאלית

טכניקה להסרת גידולים בחלקה התחתון הסופי של החלחולת. ניתוח זה יוביל ליצירתה של קולוסטומיה קבועה, בעקבות הסרתם של החלחולת ופי הטבעת. לאחר הניתוח יוותרו שני חתכים. האחד בבטן, בדומה לניתוח קולקטומי, והשני באזור שהיה פי הטבעת אשר נסגר באופן מלאכותי.

 

בחלק מהמקרים הפתולוג בודק בזמן הניתוח את גבולות הכריתה, כדי לראות אם יש בהם תאי גידול. אם נמצא שיש תאי גידול בשולי הכריתה, יש צורך בכריתה נרחבת יותר של החלחולת וניתן להשלים זאת כבר באותו ניתוח.

 

ניתוח לפרוסקופי (ניתוח חור המנעול)

בניתוח לפרוסקופי מבצעים 5-4 חתכים קטנים דרך הבטן, מחדירים צינור קטן בעל פנס ומצלמה (לפרוסקופ), דרך אחד החתכים, ומסירים את הגידול הסרטני. החלמה מניתוח זה מהירה יותר מאשר לאחר ניתוח פתוח, בו מבצעים חתך רוחבי של הבטן. חשוב לציין, שגם בניתוח לפרוסקופי יהיה חתך בדופן הבטן, שדרכו מוציאים את חלק המעי שנכרת.

 

ניתוח באמצעות רובוט

השימוש ברובוט בניתוחים אלו נמצא עדיין במחקר ומשמש בעיקר לניתוחים מורכבים יותר.

 

יש להתייעץ עם הרופא המנתח בנוגע לסוגי הניתוח האפשריים במצבך.

 

קולוסטומיה

בהליך זה המנתח מוציא קצה אחד של המעי הגס אל מחוץ לגוף דרך דופן הבטן. הפתח נקרא סטומה (פיום). על פני הפיום מולבשת שקית לאיסוף הצואה. לעתים הסטומה היא זמנית, וניתן לבצע ניתוח נוסף לחיבור קצוות המעי מספר חודשים מאוחר יותר. אם ניתוח כזה אינו אפשרי, הסטומה תהיה קבועה. רק מספר קטן של אנשים הסובלים מסרטן המעי הגס זקוקים לקולוסטומיה קבועה.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בשם 'לשוב לחיים רגילים עם קולוסטומיה' הכוללת מידע מפורט ועצות מועילות, מעשיות ואחרות, בנושא. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995.

אילאוסטומיה

לעתים דרוש ניתוח פיום המעי הדק (אילאום), בו מוציאים את קצהו, או את חלקו, של המעי הדק אל פני דופן הבטן. כמו בקולוסטומיה, הצואה נאספת בשקית המחוברת לפני הפיום. כמו הקולוסטומיה, גם האילאוסטומיה יכולה להיות זמנית.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'לשוב לחיים רגילים עם אילאוסטומיה' המכילה מידע רב ועצות מועילות למנותחים בעלי אילאוסטומיה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

במטופלים עם תהליך סרטני של החלחולת בשלב מוקדם מאוד ניתן במקרים מיוחדים, לפי החלטת הרופאים, לנתח דרך פי הטבעת, ללא פתיחת בטן. קרוב לוודאי שתאושפז במחלקה יום לפני הניתוח, כדי לאפשר לרופאים ולאחיות לבצע בדיקות נוספות. על מנת לוודא שהמעי ריק לחלוטין, תתבקש לשמור על דיאטה מיוחדת וליטול תרופה שתגרום לתנועת מעיים (תרופה משלשלת) יום לפני הניתוח. הרופא שלך יסביר לך על אודות הליכים אלה ביתר פירוט.

 

ניתוח במעי הגס ובחלחולת במצב מחלה מתקדם

במקרה שהגידול הסרטני גדול מדי להסרה בניתוח, והוא לוחץ על המעי וגורם להצרתו, ייתכן שיהיה ניתן להחדיר צינורית מתכת דקה (תומכן) לתוך המעי כדי לשמור עליו פתוח. הכנסת התומכן מתבצעת תוך שימוש בקולונוסקופ (סורק המעי הגס). יינתן לך משכך כאבים קל שיקל עליך, וייתכן שתצטרך להישאר לתקופה קצרה בבית החולים. השימוש בניתוח נעשה לפעמים להסרת הגידול כאשר הסרטן התפשט לחלקים אחרים בגוף, כמו הכבד או הריאות. לעיתים טיפול כימותרפי ״נתן לפני ואחרי הניתוח.

 

גידול שהתפשט לכבד ו/או לריאות

הטיפול העיקרי לגידול שהתפשט לכבד או לריאות הוא כימותרפיה, הניתנת במטרה לצמצם את היקף הגידול ולשלוט במחלה לפרק זמן ארוך, ככל הניתן.

חלק קטן מהחולים, שאצלם הגידול התפשט לכבד, יכולים לעבור ניתוח להסרת החלק שנפגע מהגידול הסרטני, או צריבה. בדרך כלל זהו ניתוח מורכב יותר, ולפניו גם ניתן טיפול תרופתי. אם הגידול הסרטני התפשט לריאה, ניתן יהיה לנתח ולהסיר את החלק הנגוע בתנאי שהוא ממוקד באזור אחד של הריאה, ולא התפשט לאזורים אחרים בגוף.

חוברת 'לדעת יותר על סרטן שניוני בכבד' של האגודה למלחמה בסרטן כוללת מידע מפורט בנושא. לקבלתה, ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995.

טיפול בחסימת מעיים

לעתים הגידול גורם לחסימה במעיים ולעצירת התנועתיות שלו (החיונית לסילוק הפסולת מהגוף). חסימת מעיים מתבטאת בכאב בטן והקאה, ובדרך כלל מצריכה ניתוח מיידי. הניתוח יכול להתבצע בשתי דרכים: החדרת/השתלת תומכן באזור החסום, שמתרחב ומשאיר את המעי פתוח, או הסרת הגידול הסרטני החוסם את המעי, אשר יכול להתבצע בשלב מאוחר יותר. אצל חלק מהאנשים, החסימה מוסרת בניתוח שבעקבותיו רוב המנותחים יזדקקו לסטומה באופן זמני או קבוע. הסרת הגידול תתבצע בו זמנית או בשלב מאוחר יותר.

 

לאחר הניתוח

לאחר הניתוח יעודד אותך הצוות הרפואי להתחיל לנוע מוקדם ככל האפשר, שכן התנועה מהווה חלק חיוני בתהליך ההחלמה, ומסייעת במניעת סיבוכים דוגמת זיהומים בחזה וקרישי דם. גם אם תישאר במיטה, יעודדו אותך האחיות לתרגל תנועות רגליים ונשימות עמוקות. תקבל טיפול פיזיותרפי שיסייע לך לבצע את התרגילים. בערב הניתוח ולמחרת יסייעו לך האחיות לקום מהמיטה ולשבת לפרקי זמן קצרים, ובהמשך לפרקי זמן ארוכים יותר.

 

כאשר תחזור למחלקה, יחברו אותך לעירוי תוך-ורידי, שיספק לך נוזלים דרך צינורית דקה. צינורית זו תוסר לאחר שתוכל לאכול ולשתות שוב. כמו כן, ככל הנראה תוחדר דרך האף צינורית דקה שתגיע עד לקיבה. צינורית זו מאפשרת הרחקת נוזלים מהקיבה על מנת למנוע תחושת בחילה, והיא תוסר מגופך בתוך יומיים. בחלק מן המחלקות הכירורגיות מוסרת צינורית זו בסיום הניתוח או בבוקר שלמחרת.

 

פעמים רבות מוחדרת צינורית קטנה (קתטר) לשלפוחית השתן, והשתן נאסף לתוך שקית איסוף, על מנת שלא תצטרך לקום וללכת לשירותים. הצינורית מוסרת בדרך כלל בתוך יום או מספר ימים לאחר הניתוח. ״תכן שתותקן גם צינורית ניקוז מן הפצע, על מנת לאסוף נוזלים עודפים ולוודא שהפצע מחלים כראוי. זמן קצר לפני הניתוח ולאחריו תקבל תרופות אנטיביוטיות נגד זיהום בזריקה לווריד. מאחר שלא תנוע הרבה, קיים סיכון ליצירת קרישי דם. כדי למנוע זאת, תתבקש לגרוב גרביים מיוחדים, וייתכן שתקבל תרופה בשם הפרין סודיום - Heparin sodium. לאחר הניתוח, בהדרגה, תינתן לך שתייה ובהמשך תזונה קלה.

 

כאב

בימים שלאחר הניתוח קרוב לוודאי שתסבול מכאבים או מאי-נוחות. ישנם סוגים שונים של משככי כאבים יעילים מאוד שתוכל לקבל. עדכן את הרופא או האחות אם אתה סובל מכאב או מאי-נוחות. ניתן לשנות את סוג משכך הכאבים או את מינונו, כך שיתאים לצרכיך. לאחר חלק מניתוחי המעי תיתכן תחושת אי-נוחות בזמן ישיבה, תחושה שתשתפר בהדרגה בד בבד עם החלמת הפצע.

 

ייתכן שתקבל בזמן הניתוח זריקה (Spinal block) לנוזל סביב חוט השדרה, המקלה את הכאבים לפרק זמן של עד 24 שעות.

 

לחלופין, ניתן לתת משכך כאבים במנה מתמשכת דרך צינורית דקה המבוקרת על ידי משאבה. Patient Controlled Analegesia) - PCA) - מתן עצמי של משככי כאבים באמצעות צינורית (קנולה) לווריד בזרוע או ביד, כשהצינורית מחוברת למשאבה שבה שולט המטופל, ובלחיצת כפתור יכול לקבל מנה נוספת (המינון במשאבה נקבע מראש על ידי הצוות הרפואי). לפני השחרור מבית החולים תקבל מרשם למשככי כאבים בגלולות, שתוכל ליטול בביתך לפי הצורך.

 

קרוב לוודאי שתוכל לחזור לביתך כחמישה עד עשרה ימים לאחר הניתוח. אם אתה סבור שאתה עלול להיתקל בבעיות בבית - לדוגמה, אם אתה גר לבד או שעליך לעלות במדרגות לביתך - עליך להודיע על כך לאחות או לעובדת הסוציאלית כשאתה מתאשפז במחלקה. הוצאת התפרים תבוצע לפי החלטת הרופא המטפל, כ-14-7 יום לאחר הניתוח. לפני שתעזוב את בית החולים תוזמן לביקור במרפאות החוץ לצורך מעקב שלאחר הניתוח, ובמקביל תופנה למרפאה האונקולוגית להמשך טיפול ומעקב.

מידע נוסף בנושא התמודדות עם כאב, וכן את החוברת 'כאב והטיפול בו', ניתן לקבל ללא תשלום בפנייה בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

האם הניתוח ישפיע על חיי המין שלי?

לאחר ההחלמה מהניתוח, לא קיימת בדרך כלל סיבה רפואית המונעת ח״ מין רגילים. עם זאת, ייתכן שתרגיש שהשינוי בגופך מפריע לך או מונע ממך לקיים יחסי מין, בייחוד אם עברת קולוסטומיה. אם יש לך בן/בת זוג תומך/ת, שיחה על רגשותיך עשויה לעזור ולהפחית את חששותיך. מומלץ לשוחח עם הרופא, על אף תחושות מבוכה או אשמה. הוא יוכל להפנות אותך לייעוץ אצל איש מקצוע המתמחה בנושאים אלו.

 

ניתוח באזור החלחולת עלול לגרום לנזק בעצבים המובילים לאיברי המין. במקרה של נזק כזה, גברים עלולים לאבד את היכולת להגיע לזקפה ולשמור עליה, ולסבול מבעיות בשפיכה. תופעות אלה יכולות להיות זמניות בלבד ולהשתפר עם הזמן, אך לעתים עלולות שלא לחלוף. נשים עלולות לסבול מכאבים בעת קיום מגע מיני. אם תסבול מבעיות מעין אלו - התייעץ עם הרופא המטפל בך.

החוברות 'מיניות הגבר', 'מיניות ופוריות האישה', וכן החוברת 'חיי אישות וזוגיות לאישה דתית המתמודדת עם סרטן ולבעלה', מכילות מידע ועצות נוספות בנושא. לקבלתן ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995.

לייעוץ בנושא דימוי גוף ומיניות לחולים בני כל הגילים, ללא תשלום וללא צורך בהפניה, ניתן לפנות לאחות ויועצת מיניות באגודה למלחמה בסרטן, בטל. 03-5721643 או בדוא״ל: lenak@cancer.org.il.

לחיות עם סטומה

חלק מהאנשים עם סרטן המעי הגס והחלחולת עוברים ניתוח קולוסטומיה או איליאוסטומיה. כדי ללמוד כיצד לטפל בסטומה נדרשים זמן וסבלנות. איש לא מצפה ממך לחזור לתפקד מיד. כמו בכל דבר חדש, זה נעשה קל יותר במשך הזמן, ככל שצוברים ניסיון. חשוב לזכור כי רבים האנשים החיים עם קולוסטומיה קבועה, ומנהלים אורח חיים רגיל ופעיל.

 

בבתי החולים ישנן אחיות סטומה (אחיות לטיפול בפיום), אשר סביר כי יפגשו אותך לפני הניתוח. הן יראו לך כיצד לטפל בסטומה, ויסייעו לך בכל בעיה וקושי. כשהאחות תדריך אותך כיצד לטפל בסטומה, מומלץ שיצטרף אליך קרוב משפחה או חבר, למקרה שתיתקל בקשיים כלשהם כאשר תגיע לביתך. כמו כן, שיחה עם אדם שלמד כיצד לחיות עם סטומה עשויה אף היא לעזור. אין תחליף לייעוץ המבוסס על ניסיונם האישי של אחרים, והוא עשוי להיות חשוב במיוחד בחודשים הראשונים שלאחר הניתוח.

מומלץ, מוקדם ככל האפשר, ליצור קשר עם ארגון בעלי סטומה בישראל, של האגודה למלחמה בסרטן, בטל. 03-5721618. לאגודה למלחמה בסרטן חוברות הדרכה למתמודדים עם סטומה, בהן מידע מפורט מאוד ועצות מועילות. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995.

תזונה לאחר ניתוח מעי - האם תידרש לשנות את תזונתך?

רוב האנשים שעוברים ניתוחי מעי חווים שינויים בפעילות המעיים לאחר הניתוח. בתחילה, ייתכן שתבחין כי מזונות מסוימים מפריעים לפעילות המעיים שלך. פעילות המעיים תתייצב בדרך כלל לתבנית קבועה בתוך מספר שבועות או חודשים. אולם ייתכן שיופיע שינוי אחד או יותר, למשל עלייה בתדירות היציאות או בדחיפות שלהן, עצירות, שלשול, נפיחות ו/או גזים בבטן ואדמומיות בישבן. תסמינים אלו משתפרים בדרך כלל בחלוף הזמן.

 

טיפול בקרינה או טיפול כימי, לפני או לאחר הניתוח, משפיעים אף הם על פעילות המעיים ומאריכים את הזמן עד לחזרה לפעילות תקינה.

 

מזונות עשירים בסיבים, כגון פירות וירקות, עלולים לגרום ליציאות רכות ולקולוסטומיה פעילה יותר מהרגיל. לרוב זוהי תגובה זמנית, ולאחר זמן מה ״תכן שתגלה כי אותם מזונות אינם משפיעים עליך כלל.

 

אין כללים קבועים בנוגע לסוגי המזון מהם יש להימנע - כל אדם מגיב באופן שונה לסוגי מזון שונים. מזונות מסוימים, שאינם מתאימים לאדם אחד, עשויים להתאים לאחר. אם הבעיות יימשכו, מומלץ לשוחח עם תזונאי/ת.

 

אכילה בשעות קבועות תסייע בסדירות פעילות המעיים. אם אין לך תיאבון, נסה לאכול מספר ארוחות קטנות ביום, במקום ארוחה אחת או שתיים. מומלץ להרבות בשתיית נוזלים, לפחות ליטר אחד עד שניים ביום, במיוחד אם אתה חווה יציאות מרובות או שלשולים. צריכת מזון עשיר בחלבונים, לרבות דגים, בשר וביצים, תסייע לגוף בתהליך ההחלמה לאחר הניתוח. צריכת מזונות מגוונים חיונית וחשובה לבריאות, אולם חלק מהמזונות עלולים לגרום לבעיות שונות. מומלץ לרשום לעצמך את סוגי המזון וההשפעה שלהם עליך.

 

בהתאם לסוג הניתוח שעברת והיקפו, עלולים להופיע שלשולים. במקרה זה עליך לצרוך מזון דל בסיבים, דוגמת לחם לבן או פסטה, להרבות בשתיית נוזלים, להפחית צריכה של עלים ירוקים, לקלף פירות ולבשל את המזון. אם אתה סובל משלשולים עדכן את הצוות הרפואי, ותוכל לקבל תרופות שיאטו את פעילות המעיים ויגרמו לצואה המתגבשת להיות מוצקה יותר ותכופה פחות.

 

חלק מהאנשים סובלים מתופעה של גזים במעיים או נפיחות לאחר הניתוח. לאנשים אלו מומלץ לאכול לאט, ללעוס ביסודיות את המזון ולהיות מודעים לכך שמזונות מסוימים, לרבות קטניות, בירה, מסטיק, משקאות מוגזים ובצל, עלולים לגרום לגזים. צריכה של נענע במזון או במשקה ושומר עשויים לעזור.

החוברת 'הטיפול התזונתי התומך' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע נוסף ועצות מועילות לתזונה מתאימה בתקופת המחלה. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995.

לחץ וחרדה

מצבים שונים, כגון מתח וחרדה, מגבירים את פעילות המעיים וגורמים ליציאות רכות ותכופות. חוסר שליטה על הסוגרים היא תופעה שבעצמה גורמת למתח.

במרכזי התמיכה 'חזקים ביחדשל האגודה למלחמה בסרטן מתקיימות סדנאות גוף ונפש ללא תשלום. לפרטים ניתן לפנות למחלקת שיקום ורווחה בטל. 03-5721678 או בדוא״ל: shikum@cancer.org.il

תרגילים לחיזוק רצפת אגן

ניתן לבצע תרגילים כדי לחזק את השרירים השולטים על פעילות המעיים, הכוללים את השרירים האחראים על הסוגרים של פי הטבעת ושרירי רצפת האגן. התרגול מסייע בתופעות כמו חוסר שליטה על יציאות ועל גזים ממערכת העיכול. תרגול של 12 שבועות, שלוש פעמים ביום יכול לסייע בחיזוק שרירים אלו.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את פרויקט 'צעדים לאיכות חיים המעודד חולי סרטן לשלב פעילות גופנית מתוכננת ומובנית בשגרת חייהם בליווי והדרכה על ידי אנשי מקצוע. לפרטים נוספים: 03-5721618.

שמירה על משקל גוף תקין

עודף משקל מפעיל לחץ על שרירי רצפת האגן, ולכן שמירה על משקל גוף תקין תסייע טוב יותר להתמודד עם תופעות של חוסר שליטה בפעילות המעיים.

 

הגנה על העור

ניתן להגן על עור הישבן במקרה של פעילות מעיים תכופה או רכה אחרי הניתוח, למשל שמירה על אזור יבש ונקי, שימוש במגבונים לחים לא מבושמים במקום נייר טואלט, שימוש במשחות חוסמות למריחה על הישבן ושימוש בתחתונים מכותנה.

 

היערכות לקראת יציאה מהבית

אם פעילות המעיים עדיין לא תקינה או צפויה, תוכל להיערך לכך לפני היציאה מהבית ולקחת עמך מספר פריטים, לרבות מגבונים, משחה למריחה על הישבן, ביגוד להחלפה או ציוד סטומה ושקית אטומה.

חזרה למעלה >>


טיפול כימי (כימותרפיה)

טיפול כימי עושה שימוש בתרופות אנטי-סרטניות (ציטוטוקסיות) מיוחדות להשמדת תאים סרטניים.

 

כימותרפיה ניתנת במקרים הבאים:

  • לאחר ניתוח, על מנת להפחית את הסיכון לחזרת המחלה.
  • לפני ניתוח, כדי להקטין את הגידול ולהפחית את הסיכון לחזרת המחלה. בטיפול בסרטן החלחולת כימותרפיה ניתנת לעתים בשילוב עם טיפול בקרינה לפני הניתוח.
  • טיפול מרכזי לסרטן שהתפשט לחלקים אחרים של הגוף, כמו הכבד או הריאות, על מנת לנסות לשלוט במחלה לפרק הזמן הארוך ביותר האפשרי.

כימותרפיה לסרטן מעי גס בשלבים מוקדמים (שלבים 1, 2, 3)

טיפול כימי בדרך כלל אינו דרוש בשלב 1 של סרטן המעי הגס, שעדיין לא עבר את שריר הקיר ועדיין לא משפיע על בלוטות הלימפה. הסיכון של חזרת הסרטן בשלב 2 נמוך, ולכן כנראה שלא יהיה צורך בכימותרפיה. למרות זאת, לאחר הניתוח, הגידול הסרטני ״בחן תחת מיקרוסקופ. אם ״מצאו תאים סרטניים בדם או בצינורות הלימפה, הרופא שלך ימליץ ככל הנראה על מתן כימותרפיה. אצל חולים שמחלתם מוגדרת בשלב 2 כל מקרה נדון באופן אישי, וזאת מכיוון שיש התלבטות אם לתת טיפול מונע או לא. בדיקה נוספת המסייעת בקביעת ההחלטה אם לתת טיפול או לא בשלב זה, היא בדיקה מולקולרית הנקראת Oncotype Colon. בשלב 3 ההמלצה היא לתת טיפול מונע למשך שישה חודשים.

 

טיפול תרופתי בסרטן המעי הגס בשלב מוקדם

התכשירים העיקריים הם:

  • פלואורואורציל 5 (fluorouracil - 5FU) הניתן לעתים עם חומצה פולינית לוקובורין (Leucovorin) כדי להגביר את יעילותו.
  • קפסיטאבין - Capecitabine (קסלודה® - ®5FU - *(Xeloda בגלולה.
  • אוקסליפלטין - Oxaliplatin (אלקסטין® - ®Eloxatin)* - ניתן לעתים קרובות כאשר הגידול הסרטני התפשט לבלוטות הלימפה שבקרבת המעי הגס.
  • ®TAS 102/LQNSURF - בכדורים.

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה בעלות שמות מסחריים אחרים.

 

לעתים ניתן טיפול במשלב, שילוב של מספר תרופות כימיות. שלושת המשלבים הנפוצים הם:

  • FOLFOX - שילוב של חומצה פולינית, פלואורואורציל (5FU) ואוקסליפלטין.
  • FOLFIRI - שילוב של חומצה פולינית, פלואורואורציל ואירינוטקאן - Irinotecan.
  • CAPOX - קפסיטאבין ואוקסליפלאטין.
  • FOLFIRINOX - שילוב של אוקסליפלטין, אירינוטקאן ו- 5FU.

כימותרפיה לסרטן המעי הגס והחלחולת בשלב מתקדם (שניוני/גרורתי)

כימותרפיה ניתנת בדרך כלל גם כאשר הגידול הסרטני התפשט לחלק אחר בגוף. מצב זה נקרא סרטן משני, סרטן מתקדם או סרטן גרורתי. לעתים, כאשר הגידול הסרטני מאובחן לראשונה, הוא מתגלה לאחר שכבר התפשט מעבר למעיים. האיברים השכיחים אליהם הוא מתפשט הם הכבד והריאות.

 

הטיפול הכימי ניתן במטרה להפחית ככל הניתן את היקף המחלה ותסמיניה. טיפול כימי בשילוב עם טיפול מכוונן (ממוקד מטרה), עשויים להינתן גם כדי לצמצם את היקף הגידול הסרטני לפני הסרתו מהכבד, ובמקרים נדירים יותר, מהריאות. לעתים ניתן טיפול מכוונן מטרה (המכונה גם - טיפול ביולוגי), יחד עם כימותרפיה (פירוט בפרק 'טיפולים מכווננים'). התרופות הנפוצות ביותר לטיפול בסרטן בשלב מתקדם במעי הגס הן: פלואורואורציל 5, הניתן יחד עם חומצה פולינית (לוקובורין), קפסיטאבין גלולות, אוקסליפלטין, אירינוטקאן ומיטומיצין (Mitomycin).

 

אם הגידול הסרטני מתחיל להתפשט שוב, במהלך או לאחר הטיפול הכימי, ייתכן שתקבל סוג אחר של כימותרפיה כקו טיפול שני. לפעמים ניתן גם קו טיפול שלישי של כימותרפיה.

 

יתרונות וחסרונות של כימותרפיה בסרטן מתקדם במעי הגס

למתן כימותרפיה בסרטן מעי גס מתקדם מספר יתרונות וחסרונות, וחשוב שתדון בהם עם הרופא המטפל בך. לא ניתן לחזות אם מתן כימותרפיה תועיל לחולה, אך אם הוא במצב בריאותי טוב יחסית, סביר ביותר שהטיפול יימצא יעיל. אינך חייב להסכים לקבל כימותרפיה. אם בחרת לא לקבל טיפול כימי, עדיין תוכל לקבל טיפול שיסייע בשליטה על תסמיני המחלה, טיפול הנקרא טיפול תומך או טיפול פליאטיבי. במידת הצורך ייתכן שטיפול פליאטיבי יינתן במשולב עם כימותרפיה. כל טיפול שיוצע לך, יתחשב בשלב המחלה, מצב בריאותך הכללי וטיפולים כלשהם שקיבלת בעבר.

 

כימו-רדיותרפיה לסרטן החלחולת

התרופות הכימיות מסייעות לתאים הסרטניים להיות רגישים יותר לטיפולי הקרינה, כך ששילוב הטיפולים עשוי להיות יעיל יותר מאשר טיפול כימי בלבד או טיפול בקרינה בלבד. התרופה הכימית השכיחה ביותר בשימוש היא פלואורואורציל 5 (5FU), שניתנת בסדרת זריקות לפני ההקרנות או בעירוי לווריד (אינפוזיה). כימותרפיה יכולה גם להינתן בצורת גלולות (קפסיטאבין).

 

כימותרפיה וטיפול בקרינה, הניתנים יחדיו, עלולים לגרום להחמרת תופעות הלוואי. הרופא או האחות יוכלו למסור לך מידע נוסף על כימו-רדיותרפיה ועל תופעות הלוואי הצפויות. במידה שהגידול הסרטני החל להתפתח שוב, במהלך או לאחר הכימותרפיה, ייתכן שתקבל סוג שונה של טיפול כימי (הנקרא קו טיפול שני) ובמידת הצורך אפילו קו טיפול שלישי של כימותרפיה.

 

כיצד ניתנת כימותרפיה?

רוב חולי סרטן המעי הגס והחלחולת יקבלו את הטיפול הכימי באמצעות עירוי לווריד, המתבצע באמצעות צינורית המוחדרת לווריד (פיק-ליין) או דרך התקן מיוחד (פורט), המוכנס לגוף בפעולה ניתוחית זעירה המחברת את ההתקן לווריד המרכזי. לעתים הכימותרפיה ניתנת באמצעות משאבה ניידת קטנה המחוברת לפיק-ליין או לעירוי המרכזי. כך ניתן לתת את מינון התרופה הרצוי לתוך זרם הדם למשך מספר ימים ברציפות בלא שיהיה צורך באשפוז לשם טיפול. במקרה שהגידול התפשט לכבד, ניתנת לעתים הכימותרפיה ישירות לכבד.

 

כימותרפיה ניתנת בדרך כלל במחזור טיפולי הנמשך מספר ימים. ייתכן שתתבקש להישאר בבית החולים לצורך קבלת הטיפול. לאחר הטיפול ישנה תקופת מנוחה של שבועיים עד שלושה, המאפשרת לגופך להחלים מתופעות הלוואי של הטיפול. לעתים קרובות ניתן לקבל כימותרפיה גם במרפאת חוץ. מספר מחזורי הטיפול שתקבל תלוי בסוג הגידול ובמידת התגובה שלו לתרופות.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'הטיפול הכימי - כימותרפיה' העוסקת ביתר פירוט בטיפול ובתופעות הלוואי שלו, וחוברת 'צנתרים מרכזיים' העוסקת בהתקנים שבאמצעותם ניתן הטיפול. לקבלת החוברות ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995.

בנוסף, באגודה למלחמה בסרטן קיימים דפי מידע מיוחדים ומפורטים על כל אחת מהתרופות ותופעות הלוואי שלה. מומלץ לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® או למרכז המידע של האגודה בטל. 03-5721608. כמו כן, באתר האינטרנט של האגודה קיים מאגר מידע בנושא תרופות.

תופעות לוואי

כימותרפיה עלולה לגרום לעיתים לתופעות לוואי לא נעימות, אך אם אתה סובל מתופעות לוואי שמקורן בגידול, הכימותרפיה עשויה לשפר את הרגשתך על ידי הקלת תופעות אלה. אנשים הסובלים מתופעות לוואי יכולים להיעזר בתרופות. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר, מתוארות להלן, יחד עם חלק מאפשרויות הטיפול בהן. רוב תופעות הלוואי ייעלמו בהדרגה לאחר סיום הטיפול.

 

רגישות לזיהומים

התרופות הפועלות נגד התאים הסרטניים בגופך עלולות להפחית באופן זמני את מספר תאי הדם הלבנים. כאשר מספרם של תאים אלו פוחת, הגוף חשוף יותר לזיהומים. רמה נמוכה של תאי דם לבנים מכונה נויטרופניה. חשוב להקפיד על היגיינה אישית, להימנע מאכילת פירות וירקות לא רחוצים, ולא לבוא במגע עם אנשים חולים.

 

אם חום הגוף עולה מעל 37.5°c, או שאתה חש חולשה כללית גם ללא עליית חום או שאתה חווה תסמינים דמויי הצטננות או שלשול במהלך 7 עד 12 יום מהטיפול הכימי האחרון, חשוב לפנות אל רופאי המכון האונקולוגי המטפל בך או ישירות לחדר המיון.

 

חבלות או דימומים

השימוש בתרופה עלול להפחית את רמת טסיות הדם המסייעות בקרישת הדם בעת דימומים או פציעה. במקרה של דימום או חבלה ללא סיבה, כגון דימום מהאף או מהחניכיים, נקודות אדומות או פריחה על העור - יש לדווח מיידית לרופא המטפל.

 

אנמיה

כימותרפיה עלולה להפחית את רמת כדוריות הדם האדומות ולגרום לאנמיה. תסמיני אנמיה הן עייפות וקוצר נשימה. יש לדווח לרופא המטפל מיידית על הופעת תסמינים אלו. במקרים קשים של אנמיה יש צורך במתן עירוי דם.

 

תשישות ועייפות

ייתכן שתחוש עייפות רבה במהלך הטיפולים. הקדש זמן למנוחה ככל האפשר, ועשה רק את הפעילויות ההכרחיות ולא מעבר לכוחותיך.

פרויקט 'צעדים לאיכות חיים'®, של האגודה למלחמה בסרטן, מעודד חולי סרטן לשלב פעילות גופנית מתוכננת ומובנית בשגרת חייהם בליווי והדרכה של אנשי מקצוע. לפרטים: 03-5721618.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בנושא 'תשישות ועייפות אצל חולי סרטן' המכילה מידע רב ודרכי התמודדות עם התופעה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995 .

רגישות וכאבים בחלל הפה

בזמן הטיפול אתה עלול לסבול מרגישות בפה, מכאבים ומהופעת כיבים בפה. שתייה מרובה של נוזלים, הקפדה על ניקיון קבוע של חלל הפה באמצעות צחצוח במברשת שיניים רכה, שטיפות הפה או נטילת תרופות למניעה ולטיפול בזיהומי פה - כל אלה יכולים לסייע בהפחתת תופעות אלו. לעתים גם מציצת קוביות קרח מקלה את הרגישות בחלל הפה.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'הטיפול התזונתי התומך בחולה הסרטן', המכילה מידע נוסף ועצות רבות בנושא. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995.

שלשולים

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לשלשול, המופיע לרוב יום או מספר ימים לאחר הטיפול. חשוב ליידע את הרופא או האחות על התופעה, על מנת שיתנו לך טיפול תרופתי מתאים. מומלץ להקפיד בזמן שלשול על תזונה דלה בסיבים ועל שתייה מרובה של נוזלים (לפחות שני ליטרים) בכל יום.

 

אם יש לך קולוסטומיה, ההתמודדות היא מורכבת יותר, אך הרופא או אחות הסטומה יוכלו להעניק לך מידע ותמיכה.

 

יש לזכור כי אף שתופעה זו אינה נעימה ואף מתסכלת, היא צפויה לחלוף, והרגשתך הכללית תשתפר בתוך מספר שבועות לאחר הטיפול.

 

אם אתה סובל משלשול מעל יום או יומיים, או שיש לך יותר משש יציאות נוזליות ביום, מלוות בחום או בכאבי בטן, יש לפנות אל רופאי המכון האונקולוגי שבו אתה מטופל או ישירות לחדר המיון.

 

בחילות והקאות

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לבחילות ולהקאות. ישנן תרופות יעילות המסוגלות למנוע או להפחית תופעות אלו. הרופא המטפל ירשום לך אותן בעת הצורך. קל יותר למנוע בחילה מאשר לטפל בה לאחר שהחלה. ״דע את הרופא או האחות אם תרופות אלו מסייעות לך או לא.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'בחילות והקאות הנלוות לטיפול כימי', המכילה מידע לגבי התמודדות עם התופעה ועצות מועילות. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ליטלמידע׳® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

קשיי נשימה ובליעה

אוקסליפלטין יכולה להשפיע באופן זמני על חלל הגרון ולגרום לתחושה של קושי בבליעה או בנשימה. זהו מצב לא נעים, אולם הוא נמשך לפרק זמן קצר בלבד. נסה לקחת נשימות ארוכות ועמוקות יותר דרך האף כדי להחזיר את הנשימה שלך למצב התקין. טמפרטורה קרה עלולה להחמיר את המצב, ולכן מומלץ להימנע משתייה של משקאות קרים או משקאות המכילים קוביות קרח למשך מספר ימים לאחר הטיפול ולהתלבש כראוי.

 

חשוב לדווח לרופא או לאחות על תופעת לוואי זו. הרופא יכול לתת לך את הטיפול בפרק זמן ממושך יותר (של 6-4 שעות), כדי להפחית את הסיכון להופעת תופעה זו.

 

נשירת שיער

שאל את הרופא אם התרופות שאתה נוטל עלולות לגרום לנשירת שיער. רוב התרופות הכימיות שבהן משתמשים נגד סרטן המעי הגס והחלחולת אינן גורמות לנשירת שיער, אלא לדילולו. אם שיערך מתחיל לנשור, הוא צפוי לשוב ולצמוח לאחר סיום הטיפול.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'התמודדות עם נשירת שיער'. לקבלתה, ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995.

כאבים בכפות הידיים והרגליים (תסמונת יד-רגל)

כאבים, אדמומיות וסדקים בכפות הידיים והרגליים עלולים להופיע בעת שימוש בתרופות פלואורואורציל 5 (5FU) וקפסיטאבין. התסמינים משתפרים עם סיום הטיפול. ייתכן שיינתן לך ויטמין B6 כדי להפחית את התופעה, וכן יומלץ לך להשתמש בקרם לחות ללא אלכוהול ובישום כדי להקל עליך. אם אין הקלה, הרופא יוכל להפחית את מינון התרופות או להפסיק לזמן קצר את מתן התרופה.

 

תחושת נימול ("הירדמות") או עקצוץ

אוקסליפלטין עלולה להשפיע על העצבים ההיקפיים ולגרום להפרעות תחושה (נוירופתיה פריפריאלית), המתבטאת בנימול או בעקצוץ בידיים, ברגליים, בצוואר או בגרון או לירידה בתחושה בקצות האצבעות. כך, בעת מגע עם חפץ קר תחוש כאב, ובעת שתיית משקה קר תחוש כאב בגרון. תחושות אלה חולפות, אך לעתים ייעלמו רק כשנה מתום הטיפול. עליך ליידע את הרופא אם אתה סובל מתופעות אלו. לעתים יהיה צורך להפחית את מינון התרופה. בדרך כלל התסמינים חולפים בהדרגה לאחר סיום הטיפול.

 

מיניות ואמצעי מניעה

כימותרפיה עלולה להזיק לעובר, ולכן יש להקפיד על שימוש באמצעי מניעה בתקופה זו ומספר חודשים לאחר סיום הטיפולים. לאחר כל טיפול יש להשתמש בקונדום במשך מספר ימים כדי להגן על בן/בת הזוג במקרה של הימצאות תרופות כימיות בנוזלי הזרע או הנרתיק.

חזרה למעלה >>


טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

טיפול בקרינה עושה שימוש בקרניים בעלות אנרגיה גבוהה המשמידות את התאים הסרטניים, תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים רגילים. טיפול בקרינה ניתן בדרך כלל לסרטן החלחולת ולא לסרטן המעי הגס (למעט במקרים מסוימים).

 

טיפול בקרינה לסרטן החלחולת

טיפול בקרינה לפני ניתוח נועד לצמצם את היקף הגידול הסרטני, להקל את הסרתו בניתוח, ולהפחית את הסיכון לחזרת המחלה. מנה קצרה של הקרנות חיצוניות כוללת חמישה טיפולים שיינתנו במהלך השבוע שלפני הניתוח. במידה והיקף הגידול הסרטני גדול, ״תכן שתקבל הקרנות לפרק זמן ארוך יותר, עד שישה שבועות, כשלרוב היא ניתנת בשילוב עם כימותרפיה (כימו-רדיותרפיה). שילוב זה עשוי לשפר את יעילות הטיפול. לאחר מכן תצטרך לחכות לפחות שישה שבועות לפני שתוכל לעבור את הניתוח. במהלך תקופה זו הטיפול ממשיך לעבוד ולכווץ את הגידול. הרופא המטפל ידון איתך לגבי הטיפול המתאים לך.

 

אם הטיפול בקרינה לא ניתן לפני הניתוח, ניתן לקבלו לאחריו במקרים שבהם קשה היה להסיר את הגידול הסרטני בניתוח, או אם נותרו שאריות תאים סרטניים או אם המחלה התפשטה דרך קירות המעי או לתוך בלוטות הלימפה הסמוכות. במצב זה ״נתנו טיפולים בקרינה בכל יום חול במשך 5-4 שבועות.

 

אם סרטן החלחולת התפשט או חזר לאחר טיפול ראשוני (במיוחד באזור אגן הירכיים), ייתכן שתקבל טיפול בקרינה חיצונית במטרה לצמצם את היקף הגידול הסרטני, וכן להקל את תסמיני המחלה, כגון כאב או דימום.

 

טיפול בקרינה לסרטן המעי הגס

טיפול בקרינה נגד סרטן המעי הגס הוא די נדיר, מלבד מקרים בהם נעשה בו שימוש כדי לצמצם את היקף הגידול הסרטני, ולהקל על את תסמיני המחלה. טיפול זה נקרא קרינה פליאטיבית (תומכת).

 

כיצד ניתן טיפול בקרינה?

הטיפול בקרינה ניתן במכוני הקרינה של בית החולים. אופן מתן הטיפול עשוי להשתנות בהתאם לאופן הטיפול הנחשב יעיל ומתאים ביותר עבורך. מחזור הטיפולים עשוי להימשך בין שבוע אחד למספר שבועות. לפני תחילת הטיפול הרופא ישוחח איתך על אודות הטיפול, אופן המתן ומשך הטיפול.

 

תכנון הטיפול

בביקורך הראשון ביחידת הקרינה תתבקש לשכב מתחת לסימולטור, המבצע צילומי רנטגן וסריקות של האזור בו יש לטפל. לעתים סריקת CT משמשת לאותה מטרה. תכנון הטיפול הוא חלק חשוב מאוד של הטיפול בקרינה, ויעברו מספר ימים לפני שניתן יהיה להתחיל במתן הטיפול עצמו. על גופך יסומנו סימונים המסייעים לטכנאי הריפוי למקם אותך במדויק ולכוון את הקרניים למקום הנכון. יש לשמור על סימונים אלה במהלך כל תקופת הטיפול. הצוות ינחה אותך כיצד לטפל בעור באזור המיועד לטיפול. בתחילת כל טיפול בקרינה, הטכנאי ימקם אותך על המיטה במדויק ויוודא שאתה חש בנוח. הטיפול נמשך מספר דקות בלבד, אינו מכאיב, ולאחריו תוכל לשוב לביתך.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'טיפול בקרינה (רדיותרפיה) לאזור האגן' המכילה מידע נוסף בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

תופעות לוואי

הטיפול בקרינה עלול לגרום לתופעות לוואי כגון שלשול, בחילות ועייפות, כמו גם לתופעות לוואי ספציפיות יותר, כגון דלקת לא זיהומית במעי, תגובות בעור או דלקת בדופן שלפוחית השתן. עוצמת תופעות הלוואי משתנה בהתאם למינון הקרינה, סוג הקרינה ואם היא ניתנת בשילוב עם כימותרפיה.

 

עישון עלול להחמיר את תופעות הלוואי. אם אתה מעשן - נסה להפסיק. כמו כן, מומלץ לשתות לפחות 3-2 ליטר נוזלים ביום (עדיף מים). משקאות המכילים קפאין ואלכוהול עלולים להחמיר תסמינים של המעי ומערכת השתן.

 

תופעות הלוואי מתחילות לרוב שבוע או שבועיים לאחר תחילת הטיפול, נמשכות מספר שבועות ונעלמות בהדרגה. טיפול בקרינה אינו גורם לך 'לפלוט רדיואקטיביות', ואנשים אחרים, לרבות ילדים או נשים בהיריון, יכולים לשהות במחיצתך ללא חשש במהלך הטיפול.

 

תחושת בחילה

חלק מהמטופלים חשים בחילה קלה, וישנן תרופות יעילות המסוגלות לשלוט בתופעה. אם אין לך תיאבון, תוכל להחליף את הארוחות בשתייה מועשרת ומזינה.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'בחילות והקאות הנלוות לטיפול כימי', המכילה מידע לגבי התמודדות עם התופעה ועצות מועילות. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

השפעות על מערכת העיכול

תופעות לוואי הקשורות במערכת העיכול כוללות: שלשול, עצירות, תכיפות במתן צואה, עוויתות בבטן או גזים. שלשול מופיע, בדרך כלל, במהלך או לאחר השבוע השני של הטיפול בקרינה. הרופא המטפל יוכל לרשום לך תרופות. חשוב ליידע את הרופא אם אתה סובל מכאבי בטן או עוויתות בבטן. הוא יוכל לרשום לך תרופות להרפיית שרירי המעי. בעצירות ניתן לטפל באמצעות תרופות משלשלות או התאמה תזונתית. גם במקרה זה עליך ליידע את הרופא המטפל.

החוברת 'הטיפול התזונתי התומך' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע נוסף ועצות מועילות להתמודדות עם בעיות אכילה שונות כגון בחילה ושלשול. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995.

עייפות

במקרים רבים הטיפול בקרינה גורם לתחושת עייפות, במיוחד לקראת סוף הטיפול. נסה להקפיד על מנוחה רבה ככל האפשר, בייחוד אם עליך לנסוע מדי יום למרכז הרפואי לצורך קבלת הטיפולים. תחושה זו עלולה להימשך למספר חודשים ולהשתפר בהדרגה.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'תשישות ועייפות אצל אנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן', המכילה עצות מועילות להתמודדות עם תופעות אלה. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

השפעות על העור ועל שיער הערווה

לעתים העור באזור המטופל עלול להיות אדמומי, יבש, מגרד ורגיש. חלק מהמטופלים חשים כאב ורגישות רבה בעור. התופעה עלולה להחמיר לקראת סוף הטיפול. במקרה כזה, ישנן משחות מרגיעות שתוכל להיעזר בהם. שיער הערווה עלול לנשור, אך במרבית המקרים יצמח חזרה לאחר מספר שבועות מסיום הטיפול. לעתים אובדן שיער הערווה עלול להיות קבוע.

 

דלקת בדופן שלפוחית השתן (ציסטיטיס)

טיפול בקרינה למעי עלול לגרום לגירוי ולדלקת בדופן שלפוחית השתן. תופעה זו גורמת להגברת הצורך במתן שתן ולצריבה בעת מתן שתן. הרופא יוכל לרשום לך תרופה שתקל עליך. תופעות אלו נמשכות מספר שבועות ואז נעלמות בהדרגה, לאחר שמחזור הטיפול מסתיים. חשוב לדווח לרופא אם הן נמשכות.

 

תופעות לוואי אפשריות לטווח הארוך

חלק מתופעות הלוואי אינן חולפות עם הזמן, בעוד אחרות עלולות להתפתח חודשים או שנים מאוחר יותר. בחלק קטן מהמקרים עלול להיגרם נזק קבוע למעי או לשלפוחית השתן כתוצאה מהטיפול בקרינה. במידה ומצב זה מתרחש, פעולת המעי גוברת, והשלשול עלול להימשך, או שתרגיש צורך רב יותר לתת שתן או צואה מאשר בעבר. כלי הדם במעי ובשלפוחית השתן עלולים להיות שבריריים יותר לאחר הטיפול בקרינה, דבר שעלול לגרום לדם בשתן או בצואה. תופעה זו עלולה להתרחש חודשים או שנים לאחר הטיפול. אם הבחנת בדימום כלשהו, חשוב לדווח על כך לרופא כדי שיערכו הבדיקות הדרושות ותקבל את הטיפול המתאים.

 

תופעות לוואי בנשים

טיפול בקרינה עלול לפגוע ברירית הנרתיק ולגרום להתפתחות דלקת מקומית. ייתכן שימליצו לאישה לא לקיים יחסי מין במהלך הטיפול, ומספר שבועות לאחריו, על מנת שלא לפגוע בתהליך ההחלמה. אם את מקיימת יחסי מין בזמן הטיפולים, ועלולה להרות, עלייך לוודא שאת משתמשת באמצעי למניעת היריון החוסם נוזלים (קונדום).

 

לאחר סיום הטיפולים, הנרתיק עלול להיות צר יותר, גמיש פחות ויבש יותר משהיה בעבר. תופעות אלו משפיעות על קיום יחסי מין. עם זאת, קיימים פתרונות רבים, בהם שימוש במאמנים נרתיקיים, תכשירי לחות ועוד, המסייעים בהחזרת הלחות לאזור.

לקבלת החוברות 'מיניות ופוריות האישה' ו'חיי אישות וזוגיות' לאישה הדתית, ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995. כמו כן, ניתן לקבל ייעוץ בנושאים אלו בפורום מיניות למתמודדים עם מחלת הסרטן באתר האגודה למלחמה בסרטן.

האגודה מציעה שירות ייעוץ מיני לחולים בסרטן ולמחלימים, ללא תשלום וללא צורך בהפניה. ניתן לפנות ליועצת המיניות באגודה למלחמה בסרטן בטל. 03-5721643 או בדוא״ל: lenak@cancer.org.il.

טיפול בקרינה לאזור האגן בנשים בגיל הפריון, עלול לגרום להפסקת המחזור החודשי ולייצור הביציות בשחלות, כך שלא ניתן יהיה להרות. טיפול הורמונלי חלופי (HRT) עלול לסייע בהתמודדות עם תסמיני גיל המעבר האופייניים לתקופה זו.

 

תופעות לוואי בגברים

טיפול בקרינה אינו מונע מגברים לקיים יחסי מין. הזרע שנוצר בתקופת הטיפולים, וזמן קצר לאחריו, עלול להיות פגום ולפגוע בעובר, למרות שהפוריות עדיין נשמרת. ההמלצה לגברים העוברים טיפול בקרינה לאזור האגן היא להקפיד על שימוש באמצעי מניעה במשך שישה חודשים מסיום הטיפול.

 

לעתים קרינה לאגן עלולה לגרום לאובדן הפריון. לחלק מהגברים ממליצים עוד לפני תחילת הטיפול לשמור מנות זרע בבנק הזרע. גברים עלולים לגלות כי איבדו את כושר האונות שלהם כתוצאה מהשפעת הטיפול על העצבים באזור האגן. תופעות אלו עלולות להיות מדאיגות ומתסכלות, ולכן, חשוב לדווח על כך לרופא ולהתייעץ עם האחות, כדי לקבל עצות ומידע על דרכי התמודדות עם התופעה.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברות 'מיניות הגבר' ו'שימור פוריות בגברים המתמודדים עם מחלת הסרטן', המכילות מידע נוסף בנושא זה. לקבלתן ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995. כמו כן, ניתן לפנות לייעוץ מיני הניתן חינם על ידי האגודה למלחמה בסרטן באמצעות פנייה לטל. 03-5721618 או לדוא״ל: lenak@cancer.org.il.

חזרה למעלה >>


טיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה)

תרופות מכווננות מטרה משפיעות על תהליכים המתרחשים בתאים הסרטניים, ומתערבות ביכולתם של התאים הסרטניים לצמוח ולהתפתח. תרופות מכווננות ניתנות לעתים לטיפול בסרטן המעי הגס שהתפשט לחלקים אחרים של הגוף, כטיפול יחיד או בשילוב עם כימותרפיה. ישנם מספר סוגים שונים של טיפולים מכווננים. אלה הם הטיפולים העיקריים שנמצאים בשימוש בטיפול בסרטן המעי הגס:

  • סטוקסימאב - Cetuximab (ארביטוקס® - ®Erbitux) *
  • בווסיזומאב - Bevacizumab (אווסטין® - ®Avastin)*
  • פניטומומאב - Penitumumab (וקטיביקס® - ®Vectibix)*
  • אפליברספט - Aflibercept (זאלטראפ® - ®Zaltrap)*
  • רגורפניב - Regorafenib (סטיוורגה® - ®Stivarga)*

כולן ניתנות בעירוי תוך-ורידי, למעט התרופה רגורפניב הניתנת בטבליות.

*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה בעלות שמות מסחריים אחרים.

 

סטוקסימאב ופניטומומאב ניתנות לעתים קרובות בשילוב עם כימותרפיה. אלו תרופות מכווננות מסוג נוגדנים חד-שבטיים - הנוגדנים ננעלים על קולטני גורמי גדילה בשם EGFR, שמצויים על תאים סרטניים מסוימים, עוצרים את גורמי הגדילה מלהתחבר לקולטנים אלו וכך מונעים מהתא הסרטני להתפתח.

 

לא כל גידולי סרטן המעי הגס מגיבים לנוגדנים אלה. לפני שתטופל באחת מתרופות אלו, הרופא יבדוק אם התאים הסרטניים בגופך מכילים גן מקבוצת RAS נורמלי (KRAS נורמלי או NRAS נורמלי). הידיעה אם גן זה נורמלי או עבר מוטציה (השתנה) תסייע לרופאים בהחלטה אם סטוקסימיאב או פניטומומאב יתאימו לטיפול בך.

 

בווסיזומאב, זאלטראפ, אפליברספט ורגורפניב מונעים מהתאים הסרטניים לפתח כלי דם חדשים המזינים את הגידול באמצעות אספקת דם, חמצן וחומרים נוספים. תרופות שמתערבות בתהליך גידול של כלי הדם באופן זה נקראות מעכבי אנגיוגנזה (צמיחת כלי דם חדשים) או אנטי-אנגיוגנזיים.

 

תופעות לוואי

חלק מהטיפולים המכווננים יכולים לגרום לתגובה אלרגית. תגובה זו עלולה להתרחש בזמן הטיפול או מיד אחריו. תגובה אלרגית מתבטאת בתסמינים דמויי שפעת, ירידה בלחץ הדם או תחושת בחילה. תגובה אלרגית שכיחה יותר במתן המנה הראשונה של הטיפול. כדי להפחית את הסיכון לתגובה אלרגית, המנה הראשונה ניתנת בהדרגה ובאיטיות, במשך מספר שעות. לעתים נותנים קודם לכן תרופות שיסייעו בהפחתת הסיכון לתגובה אלרגית. תופעת הלוואי השכיחה ביותר של סטוקסימאב ופניטומומאב היא פריחה בעור. תופעות לוואי שכיחות נוספות הן ירידה ברמת המגנזיום, שלשול, שינויים בשיער וכאבים בעיניים. תופעת הלוואי השכיחות של התרופות בווסיזומאב, אפליברספט ורגורפניב היא לחץ דם גבוה. ישנו גם סיכון נמוך להופעת נקב במעי (פרפורציה), אך מצב זה נדיר מאוד.

 

אימונותרפיה

בקרב החולים הגרורתיים, לכ-4% מתוכם יש גידול שבבדיקה אימונוהיסטוכימית הינו בעל מוטציה במערכת ה-MMR, ולכן הצביעה תהיה שלילית, או שבבדיקת PCR הגידול הינו MSI-H. גידולים אלו הם בעלי מוטציות רבות, ולכן ייתכן שהם יגיבו לטיפול בפמברוליזומאב - Pembrolizumab (קיטרודה® - ®Kytruda)* או ניבולומאב - Nivolumab (אופדיבו® - ®Opdivo)*.

חזרה למעלה >>

 


 

מעקב

לאחר שהטיפול בך יושלם, תמשיך לעבור בדיקות מעקב שגרתיות, הכוללות בדיקות דם, צילומי רנטגן וקולונוסקופיה. פגישות המעקב הן הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא על חששות המתעוררים ולקבל מענה על שאלות שונות. אם בין הפגישות עם הרופא תסבול מבעיות כלשהן או תבחין בתסמינים חדשים, דווח על כך לרופא שלך או פנה אל בית החולים בהקדם האפשרי.

חזרה למעלה >>


מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן המעי הגס נערכים כל הזמן, במטרה למצוא טיפול יעיל המציע מרפא לכל המטופלים. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, וזו הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות משתתפים בניסויים אלה כמה בתי חולים בארץ, ולעתים גם מטופלים ובתי חולים במדינות אחרות.

 

כדי שתתאפשר השוואה מדויקת בין הטיפולים, סוג הטיפול שיינתן לחולה נקבע באופן אקראי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא על ידי הרופא המטפל. מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עשוי להטות שלא במודע את תוצאות הניסוי. משום כך נדרשת הקצאה אקראית זו.

 

בניסוי קליני אקראי ומבוקר, מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי נעימות. רופאים מעוניינים להשתתף בניסויים קליניים, או במחקרים קליניים - כפי שהם נקראים לעתים, משום שכל עוד טיפול חדש לא נבחן בדרך מדעית זו, הרופאים לא יכולים לדעת מהו הטיפול הטוב ביותר עבור החולים שבהם הם מטפלים.

 

לפני שניתן אישור לניסוי כלשהו, חייב הניסוי לקבל אישור מוועדת הלסינקי. הרופא שלך חייב לקבל ממך הסכמה מדעת לפני שישתף אותך בניסוי קליני כלשהו. הסכמה מדעת פירושה שאתה יודע במה עוסק הניסוי, מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמנת להשתתף בו ויודע בדיוק באיזה אופן תהיה מעורב בו.

 

גם לאחר שתסכים להשתתף בניסוי, תוכל עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשנה את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אליך. אם תבחר שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו, ״נתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו.

 

אם תחליט להשתתף בניסוי, חשוב שתזכור שכל טיפול שתקבל נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. בהשתתפותך בניסוי תסייע גם לקדם את מדע הרפואה וכך תשפר גם את סיכוייהם של חולים אחרים בעתיד.

חוברת 'ניסויים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995.

לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה. המאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.

חזרה למעלה >>


התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה. 

bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן - לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם

למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן

חזרה למעלה >>


סרטן תרומה
התכנים המופיעים באתר נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.
בניית אתרים
|
|
|
© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן בישראל