לתרומה
חפש
מידע לחולים
סיפורי התמודדות

סיפור ההתמודדות של פליקס-צבי בן מנחם הכהן עם לוקמיה.

עוד בנושא

שמי פליקס ואני נשוי +2.

 

כבוד לי לנסות לחזק את לבבכם!

 

פונה אנוכי אליכם כנושא 2 כובעים: אחד, כמתנדב מגוייס למלחמה ששמה "סרטן" לסוגיה, השניה: כשורד של מספר "מערכות-לחימה" נגד הסרטן, קצרות לאורך הזמן אבל לא פחות הרסניות ומסוכנות.

 

באגוסט 2002 ניגשתי לבדיקה אצל הרופא עקב עייפות יתר וכאבים בכל הגוף. לאחר בדיקות אצל רופא המשפחה נשלחתי לבדיקות נוספות בבי"ח. בבירור שנעשה אובחנתי כחולה בסוג קשה של סרטן דם:Blast Leukemia. אישפזו אותי באופן דחוף, בוצעו בדיקות נוספות והתברר שבעצם זה היה רק "קצה הקרחון" ומחלתי בשמה הברברי: Malignant Histiocytosis שהכניסה אותי למועדון עולמי מאוד מאוד מצומצם של סוג נדיר של סרטן מוח העצם. הזעקתי את אשתי ששהתה באותו זמן אצל הוריה בצרפת.

 

הרופאים החליטו על טיפול כימותרפי. לאחר הטיפול הראשון המחלה התקוממה ויצאה ל"התקפה נגדית" וגרמה למספר סיבוכים שחייבו את הרופאים לחבר אותי למכונת הנשמה.

הורדמתי לצורך ה"חיבור"...והתעוררתי לאחר חודש בטיפול נימרץ. הצלחתי להפתיע מספר פרופסורים ורופאים שהחליטו "לעשות טובה" ולשמור לי מקום בחדר קירור, אבל בחוסר נימוס, סרבתי ודחיתי את ההצעה.

 

בשלב יותר מאוחר כשחזרתי לצד הזה, נוכחתי לגלות שחוץ מהצוותים הרפואיים שעבדו קשה, גם רעייתי קורין-שמחה סבלה לא מעט, שלא לדבר על הזעזועים שהבן שהיה בן 15.5 והבת שהייתה בת 8 סבלו ועברו.

 

יצאתי מטיפול נימרץ והוחזרתי למחלקה עם הרבה רצון לחיות וכ-20 ק"ג פחות. אף אחד לא ידע איך תוך 25 יום אפשר להינמס כך !!! התחלתי "לנגוס" מן החיים בכיף גדול וביסורים רבים שקשה לתאר, הצלחתי לעמוד וללכת שוב על רגליי !!

 

ניצחתי את המחלה ויצאתי מבית החולים על רגליי.

 

ברצוני לציין שהוריי, ז"ל היו ניצולי שואה ולימדו אותי שבכל דבר רע יש משהו טוב !

 

מה טוב ברע הזה? לא מאחל לאף אחד לדעת בעצמו. תאמינו לאלו שכמוני אומרים ומספרים מניסיונם. תאמינו שהשמחה גדולה כאשר מתעורר בבוקר, להגיד להתראות ללילה ובוקר טוב לשמש, לחייך ליום החדש ולחיות !!!...

 

בשביל אלו שאוהבים אותי, בשביל אלו שאני אוהב, וגם בשביל אלו שלא אוהבים אותי!

 

מנצל אני הזדמנות זו להודות, שוב ושוב לאישתי על זה שעמדה איתנה עם סובלנות רבה ואמונה שאקום על רגליי חזרה. כמו כן ילדיי שנתנו לי עוד סיבה להילחם ולהכריח את עצמי לחיות.

 

ולכל אלו שסבלו, תמכו ושמחו בגללי, איתי ולמעני,תדעו לכם שהפכתם חלק מחיי וגם בשבילכם.

 

חייב אני לחיות !

 

תודה לכולכם

 

ניתן לפנות לפליקס בדואר אלקטרוני: 

green18877@gmail.com

 

<< בחזרה לדף הראשי 


 

 מידע נוסף בנושא