לתרומה

מחלות סרטן
גידולי מוח

גידולי מוח

עוד בנושא

Big-Bullet-SQR.gif מבוא
Big-Bullet-SQR.gif מבנה המוח וחוט השדרה
Big-Bullet-SQR.gif גורמי סיכון וסיבות אפשריות לגידולי מוח
Big-Bullet-SQR.gif גידולים ראשוניים ושניוניים במוח
Big-Bullet-SQR.gif תסמינים של גידולי מוח
Big-Bullet-SQR.gif כיצד מאבחנים גידולי מוח
Big-Bullet-SQR.gif סוגים של גידולי מוח
Big-Bullet-SQR.gif סוגי הטיפול
Big-Bullet-SQR.gif מיניות ומניעת היריון
Big-Bullet-SQR.gif מעקב
Big-Bullet-SQR.gif מחקרים וניסויים קליניים
Big-Bullet-SQR.gif התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן
Big-Bullet-SQR.gifמערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, מחלימים ולבני משפחותיהם

 

 


 

 

מבוא

חוברת זו נכתבה כדי לסייע לך  ולבני משפחתך לדעת יותר על גידולי מוח סרטניים. אנו מקווים שהחוברת תצליח לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך - כיוון שסוג כזה של הכוונה יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך בהווה.

 

מהו סרטן?

הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה זה מזה, אבל רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך יוצא מכלל שליטה מסיבה כלשהי, ממשיכים התאים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

 

בגידול שפיר התאים אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף. אך אם הם ממשיכים לגדול באזור המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.

 

גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. אם לא מטפלים בגידול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעתים ניתקים תאים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. כאשר תאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידול שמוני או גרורה. חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם או סוג אחד של טיפול. קיימים יותר ממאה סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.

חזרה למעלה >>


מבנה המוח וחוט השדרה

המוח וחוט השדרה מרכיבים את מערכת העצבים המרכזית, שהיא מרכז הבקרה לתפקודי הגוף. המוח שולט באופן שבו אנו חושבים, מרגישים, מדברים ומניעים איברים בגופנו. המוח שולט גם בתפקודים אחרים בגוף, שאנחנו לא חושבים עליהם, כגון הנשימה ודופק הלב. המוח מוגן על ידי עצמות הגולגולת.

 

חוט השדרה - חלק מוארך ממערכת העצבים העובר לאורך החלל שבעמוד השדרה - הוא המשכו של המוח, ובאמצעותו שולח המוח פקודות לאיברים השונים בגוף כולו, ומקבל מידע מאיברים אלו. חוט השדרה מוגן כולו על ידי חוליות עמוד השדרה.

 

שלוש שכבות של קרומים (קרומי המוח, Meninges) מכסות את המוח ואת חוט השדרה ומפרידות את המוח מהגולגולת. במרווח שבין שתיים משכבות אלו מצו׳ נוזל המוח והשדרה (Cerebrospinal Fluid), שתפקידו להוות שכבת מגן למוח וכן להעביר חומרי הזנה אל תוך המוח ולסלק פסולת.

תאי עצב (נוירונים)

התא הבסיסי המרכיב את המוח הוא תא עצב, הנקרא נוירון (Neuron). במוח ישנם מיליארדי נוירונים. בשונה מהתאים בשאר האיברים בגוף, תאים אלו אינם מתחלפים ואינם מתחדשים. למעשה, אנו נולדים עם כמות מסוימת של תאים במוח, ובמרוצת חיינו הבוגרים פוחתת כמות זו בהדרגה. התקשורת בין תאי העצב ובינם לבין חלקים אחרים בגוף נעשית באמצעות העברת דחפים עצביים. דחפים אלו פועלים בדומה לזרמים חשמליים שהגוף יכול לכבות ולהדליק. הנוירונים מוקפים בתאים תומכים המכונים תאי גלייה (Glial cells), הכוללים כמה סוגי תאים - כולל אסטרוציטים (Astrocytes), אוליגודנדרוציטים (Oligodendrocytes) ותאים אפנדימליים (Ependymal Cells).

 

מבנים ותפקודים עיקריים של המוח

המוח מורכב מכמה אזורים: המוח הגדול - צרברום (Cerebrum), המוח הקטן - צרבלום (Cerebellum) וגזע המוח, המנקז את כל המידע מהמוח דרך גזע המוח לחוט השדרה.

 

המוח הגדול

המוח הגדול שולט על תפקודים קוגניטיביים גבוהים ומחולק לשתי המיספרות. כל המיספרה אחראית על תפקודו המוטורי של הצד הנגדי לה (כך למשל, ההמיספרה הימנית מקושרת לצדו השמאלי של הגוף) ומחולקת לארבע אונות, האחראיות כל אחת על פעילויות שונות:

 

bul3 האונה הקדמית (פרונטלית - Frontal) - אחראית על חשיבה, זיכרון, תכנון פתרון בעיות והתנהגות. חלק מאונה זו בקצה המוח אחראי על תנועות הידיים והרגליים.

 

bul3 האונה הקודקודית (פריאטלית - Parietal) - עוזרת לנו בבחירת מילים ואחראית גם על תחושות, מגע ומודעות לתנוחת הגוף.

 

bul3 האונה הרקתית (טמפורלית - Temporal) - אחראית על הרגשות שלנו, על יכולות ההבנה ועל עיבוד נתוני ריח ושמיעה. אונה זו עוזרת גם בארגון מידע ולמידה.

 

bul3 האונה העורפית (אוקסיפיטלית - Occipital) - אחראית על עיבוד נתוני ראייה - צבע, צורה ומרחק.

 

המוח הקטן

קרוי גם מוחון או צרבלום. חלק זה ממוקם בחלקו האחורי של המוח, מתחת למוח הגדול ומאחורי גזע המוח. תפקידו העיקרי של המוח הקטן הוא לווסת את תנועות הגוף ולשמור על שיווי המשקל ועל טונוס השרירים. המוח הקטן משתתף בתכנון ובתזמון של תנועות וביצירת תיאום בין השרירים הרצוניים, לצורך ביצוע של תנועות מיומנות ומורכבות. המוח הקטן יכול לתקן תנועות בזמן אמת, תוך שימוש במידע המגיע אליו מהפריפריה ומהמוח. 

 

גזע המוח

נמצא בחלק התחתון של המוח ומחבר את ההמיספרות לחוט השדרה. גזע המוח אחראי על פעולות בסיסיות, כגון ערנות, לחץ הדם, הנשימה ופעימות הלב. כמו כן, הוא אחראי על תנועת העיניים ועל רפלקס הבליעה.

 

בלוטת יותרת המוח

בלוטה קטנה הנמצאת מתחת לבסיס המוח, האחראית על ייצור הורמונים (כגון הורמון גדילה ופרולקטין) שמווסתים את הפעילות של בלוטות אחרות בגוף, שמייצרות סטרואידים והורמונים.

חזרה למעלה >>


גורמי סיכון וסיבות אפשריות לגידולי מוח

הגורמים לרוב גידול׳ המוח הראשוניים אינם ידועים. בדומה לגידולים סרטניים אחרים, גם גידולים במוח אינם מחלה מידבקת. ישנם כמה גורמים העלולים להעלות את הסיכון להתפתחותם של גידול׳ מוח:

 

גיל

גידולי מוח יכולים להתפתח בכל גיל, אבל הסבירות להופעתם עולה עם ההתקדמות בגיל. עם זאת, יש סוגים של גידול׳ מוח ששכיחים יותר בקרב צעירים.

מידע על גידולי מוח אצל ילדים ובני נוער, אפשר לקבל ללא תשלום בפנייה ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן - בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995 או באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.

מצבים גנטיים

חלק קטן מגידולי המוח מופיעים אצל אנשים שמתקיימים אצלם מצבים גנטיים מסוימים, כגון נוירופיברומטוזיס מסוג 1 ו-2 (Neurofibromatosis), טרשת קרישית (Tuberoussclerosis) או התסמונות הללו:

  • לי-פראומני (Li-Fraumeni)
  • וון-היפל לינדאו (Von Hippel-Lindau)
  • תסמונת טורקו (SyndromeTurcot)
  • תסמונת גורלין (Gorlin Syndrome)

טיפולים קודמים בקרינה

אנשים שעברו טיפול בקרינה באזור הראש בתקופת הילדות, נמצאים בסיכון גבוה מעט יותר מאחרים לפתח גידול במוח מאוחר יותר בחייהם הבוגרים.

 

גורמים סביבתיים

גורמים כגון טלפונים ניידים, קווי חשמל ונגיפים מסוימים, הוצעו כגורמים אפשריים של גידול׳ מוח. גורמים אלה (במיוחד טלפונים ניידים) נבדקו במחקרים רבים, אולם על פי הנתונים הקיימים אין הוכחה לקשר בינם לבין עלייה בסיכון לגידול מוחי, ונדרש פרק זמן ארוך יותר כדי לשלול או לאשר קשר כזה.

חזרה למעלה >>


גידולים ראשוניים ושניוניים במוח

גידולים ממאירים ראשוניים במוח

הם גידולים שהתפתחו מתאי המוח עצמו, לרוב מקורם בתאי הגלייה. גידולים אלו לא מפתחים בדרך כלל גרורות מחוץ למוח.

 

גידולים שפירים ראשוניים 

גם הם גידולים שאינם שולחים גרורות אל מחוץ למוח, ופעמים רבות ניתנים להסרה בניתוח. אם הגידול נשנה, ניתן לעתים לבצע כריתה חוזרת. במקרים שבהם אי אפשר להסיר את הגידול בניתוח, בשל מיקומו או בשל נזק שהניתוח עלול לגרום, אפשר לשקול טיפול בקרינה.

 

גידולים שניוניים במוח

נוצרים כאשר תאים סרטניים ממקומות אחרים בגוף, כגון הריאות או השדיים, נודדים למוח ויוצרים בו גידול משני או גרורה. בעת אבחון המחלה יאמר לך הרופא המטפל אם מדובר בגידול ראשוני או שמוני.

 

חוברת זו עוסקת בגידולים ממאירים ראשוניים במוח

חזרה למעלה >>


תסמינים של גידולי מוח

תסמינים יכולים להתפתח בהדרגה או בתוך זמן קצר מאוד - תלוי בסוג הגידול, במיקומו ובקצב גדילתו. גידול במוח עלול לגרום לתסמינים כתוצאה מעליית הלחץ בתוך הגולגולת או בשל פגיעה באזורים תפקודיים במוח הסמוכים לגידול.

 

תסמינים שנגרמים מלחץ מוגבר בגולגולת

המוח נמצא בתוך גולגולת סגורה בעלת נפח קבוע. התפתחות גידול במוח עלולה להעלות את הלחץ התוך-גולגולתי. התסמינים לרוב נגרמים על ידי הגידול עצמו, עקב הבצקת שהוא יוצר או עקב חסימה במעבר של נוזל המוח והשדרה, מצב המכונה הידרוצפלוס. התסמינים השכיחים ביותר של לחץ תוך-גולגולתי מוגבר הם:

 

כאבי ראש, בחילות והקאות

אין ספק שכאבי ראש או בחילות יכולים לנבוע מסיבות רבות אחרות, אך כאשר אחד התסמינים האלה קיים במשך שבוע בלי סימן לשיפור, חשוב לפנות לרופא. כאב ראש שנגרם מעלייה בלחץ התוך-גולגולתי עלול להיות קשה במיוחד בשעות הבוקר, ולעתים יכול להעיר אותך מהשינה. בדרך כלל כאב ראש כזה מחמיר במהלך היום. הכאב עלול להחמיר בעת שיעול, התעטשות, רכינה לפנים או פעילות גופנית מאומצת, היות שפעולות אלו מעלות את הלחץ במוח. אם הלחץ המוגבר גורם לך לבחילות, הן עלולות להיות קשות יותר בבוקר ולפחות במהלך היום.

 

ישנוניות

תופעה זו קורית כאשר הלחץ במוח גובר. ייתכן שתבחין שאתה ישן יותר או שאתה נרדם במהלך היום, שלא כרגיל.

בנוסף לתסמינים שתוארו כאן, לחץ תוך-גולגולתי מוגבר יכול לגרום גם לשינויים בראייה, לבלבול ולפגיעה בשיווי משקל.

 

פרכוסים

התקפי פרכוסים (עוויתות) הם תסמין שכיח נוסף של גידול׳ מוח, בייחוד במקרה של גידולים באזור המוח הגדול. עוויתות שרירים לא רצוניות יכולות להתבטא ברעידות קטנות או בהתכווצויות גדולות של יד או רגל ואף של הגוף כולו. בזמן ההתקף החולים עלולים לאבד הכרה לזמן קצר, לנשוך את הלשון או את הלחי הפנימית או לחוש רגישות למגע או לריחות שונים. חשוב לזכור שהגורם לפרכוס יכול להיות בעיה רפואית אחרת מלבד גידול במוח, אולם אם מופיע פרכוס, חשוב לפנות לטיפול רפואי כדי שניתן יהיה לאבחן את הגורם לו ולטפל בו. פרכוס עלול להיות חוויה מפחידה. אחרי ההתקף ייתכן כי תרגיש עייפות רבה או בלבול לזמן קצר. נסה לנוח ולתת לעצמך זמן להתאוששות.

 

שינויים באישיות

גידולי מוח עלולים לגרום לשינוי באישיות או בהתנהגות או לבעיות בחשיבה, בהגיון או בזיכרון. מצב זה יכול להדאיג מאוד את האדם ומשפחתו, ולכן מומלץ לפנות להערכה רפואית ולקבלת תמיכה פסיכולוגית.

 

תסמינים הקשורים למיקום הגידול

כל אזור במוח שולט בתפקודים מסוימים של האדם. לכן, גידול בחלק כלשהו של המוח עשוי למנוע מאותו אזור לפעול בצורה תקינה. כמו כן, כאב ראש עשוי להיות קשה יותר בצד שבו הגידול נמצא.

 

להלן פירוט של חלק מתסמינים אלה, מחולק לקבוצות לפי החלקים השונים של המוח. אולם יש לזכור כ׳ רק רופא יכול לקבוע אבחנה מדויקת ולאשש אותה באמצעות בדיקות.

 

bul3 גידולים באונה הקדמית (Frontal lobe)

תסמינים אפשריים: שינויים באישיות או בהתנהגות, קושי ביכולת ההבעה, הליכה לא מתואמת או חולשה בצד אחד של הגוף.

 

bul3 גידולים באונה הקודקודית (Parietal lobe)

תסמינים אפשריים: קושי בדיבור ובהבנה; הפרעות בכתיבה, בקריאה או בביצוע חישובים פשוטים; צמצום שדה הראייה, קושי בתיאום של תנועות מסוימות והתמצאות בסביבה, וחוסר תחושה או חולשה בצד אחד של הגוף.

 

bul3 גידולים באונה העורפית (Occipital lobe) 

תסמינים אפשריים: צמצום שדה הראייה. ייתכן שהאדם לא מודע לכך בתחילה, ולפעמים בעיה זו מתגלה בבדיקת עיניים שגרתית.

 

bul3 גידולים באונה הרקתית (Temporal lobe)

תסמינים אפשריים: קשיים בדיבור ובעיות בזיכרון.

 

bul3 גידולים במוח הקטן (Cerebellum) 

תסמינים אפשריים: חוסר תיאום בין איברים בגוף המשפיע על הליכה ודיבור (dysarthria); חוסר יציבות ובעיות בראייה, כגון ראייה מטושטשת.

 

bul3 גידולים בגזע המוח (Brain stem) 

תסמינים אפשריים: חוסר יציבות והליכה לא מתואמת, סחרחורות, חולשה בשרירי הפנים, ראייה כפולה וכן קושי בדיבור ובבליעה. התסמינים יכולים להופיע בהדרגה.

 

bul3 גידולים בקרומי המוח (Meanings) 

תסמינים אפשריים: כאבי ראש, בחילות וקשיים בראייה ובתנועה.

 

bul3 גידולים בבלוטת יותרת המוח (Pituitary gland)

תסמינים אפשריים: וסת לא סדירה, אי-פריון, הפרשת חלב מהשדיים, עלייה במשקל, עייפות, לחץ דם גבוה, סוכרת, שינויים במצב הרוח וכפות ידיים ורגליים מוגדלות. כמו כן, הגידול עלול ללחוץ על עצבי הראייה ולגרום להפרעת ראייה הנקראת 'ראיית מנהרה' המאפשרת לראות אך ורק עצמים שנמצאים בקו ישר עם העין.

 

כל התסמינים המוזכרים לעיל עלולים להיגרם גם מסיבות אחרות מלבד גידול במוח.

במקרה של הופעת אחד מהתסמינים שתוארו, חשוב לפנות לרופא המטפל לשם בדיקה.

 

נהיגה

מכיוון שגידולי מוח יכולים לגרום לשינויים באופן הפעולה של המוח, נהיגה במצב זה עלולה להיות מסוכנת. בדרך כלל אסור לנהוג במשך שנה לפחות מרגע אבחון המחלה, ובחלק מהמקרים ייתכן שאסור יהיה לחזור לנהוג.

חזרה למעלה >>


כיצד מאבחנים גידולי מוח

כאשר מתעורר חשד להימצאות גידול במוח, יתחיל תהליך האבחון על פי רוב אצל רופא המשפחה שלך, אשר יבדוק אותך ויחליט אם להפנותך לנוירולוג (מומחה למחלות של המוח והעצבים) או לנוירוכירורג (מומחה לניתוחי מוח).

 

לעתים גידולי מוח גורמים להופעה פתאומית של פרכוסים או תסמינים הקשורים במיקום הגידול. אבחנות רבות של גידולי מוח נעשות לאחר פינוי למרכז רפואי בעקבות פרכוסים או תסמינים פתאומיים אחרים. בבית החולים יציג לך הרופא שאלות על מצב בריאותך הכללי ועל כל בעיה רפואית קודמת. לאחר מכן תעבור בדיקה גופנית כללית. הרופא יבדוק אותך ויפנה אותך לסדרת בדיקות, על מנת לבחון את מערכת העצבים.

 

בדיקת מערכת העצבים כוללת:

  • בדיקת התמצאות בזמן, במקום ובסיטואציה - באמצעות הצגת כמה שאלות פשוטות;
  • תרגילי חשיבה הכוללים חשבון פשוט;
  • בדיקת עיניים באמצעות מכשיר המאיר את החלק האחורי של העין (אופתלמוסקופ) - תפקידה של בדיקה זו הוא לברר אם הדסקית האופטית בחלקה האחורי של העין נפוחה. נפיחות זו נקראת פפילאדמה והיא מעידה על לחץ מוגבר בגולגולת.
  • בדיקות שמיעה.
  • בדיקת שרירי הפנים - באמצעות חיוך, הבעות פנים וכדומה.
  • בדיקת תנועות לשון, בדיקת רפלקס הבליעה.
  • בדיקת חוזק הידיים והרגליים והרפלקסים (בברך למשל).
  • בדיקת היכולת לחוש דקירת סיכה בעור, להבחין בין חום וקור ולזהות חפצים מוכרים (כמו מטבעות) על פי תחושה.
  • בדיקת שיווי המשקל ותיאום התנועות, למשל באמצעות הליכה של כמה צעדים או ביצוע תנועות חוזרות.

בדיקות נוספות לאבחון גידולי מוח

הרופא המטפל עשוי להפנותך לחלק מהבדיקות הבאות, המשמשות לאבחון גידולי מוח:

 

בדיקות דם וצילום חזה

אין בדיקת דם מסוימת המאפשרת לאתר גידולי מוח, אבל ייתכן שתעבור בדיקות דם להערכת מצב בריאותך הכללי. לעתים יבוצע גם צילום חזה, במסגרת הבדיקה הכללית.

 

סריקת CT

סוג של צילום רנטגן המאפשר להרכיב תמונה תלת־ממדית של פנים הראש, על מנת לזהות את המיקום המדויק של הגידול. הבדיקה אורכת כמה דקות ואינה כואבת, ובמהלכה תתבקש לשכב ללא תנועה, כשראשך מונח בפתח הסורק. בסריקות CT נעשה שימוש בכמות קטנה של קרינה, והסבירות שייגרם נזק לך או לאדם אחר היא נמוכה מאוד. תתבקש להימנע מאכילה ומשתייה במשך כארבע שעות לפני הבדיקה.

 

לעתים יש צורך בהזרקת חומר ניגוד לכלי הדם במוח, על מנת להדגים בצורה טובה יותר גידולים מוחיים - אם הם קיימים. הדבר ״עשה באמצעות הזרקת חומר ניגוד (יוד) לווריד בזרועך. חומר זה עלול לגרום לך לחוש גל חום בכל גופך למשך דקות אחדות. אם אתה אלרגי ליוד או סובל מאסתמה, אתה עשוי לסבול מתגובה חמורה יותר לזריקה, על כן חשוב שתדווח על כך לרופא לפני ביצוע הסריקה. קרוב לוודאי שתוכל לשוב לביתך מיד עם תום הבדיקה.

 

הדמיית תהודה מגנטית (סריקת MRI)

בדיקת MRI היא סריקה לא פולשנית של האיברים הפנימיים באמצעות תהודה מגנטית. בדיקת MRI של המוח מאפשרת קבלת תמונות חתך רוחביות (ואפילו תלת־ממדיות) של כל חלקי המוח. הבדיקה כוללת בדרך כלל הזרקה של חומר ניגוד לווריד הזרוע, על מנת לשפר את רגישות ההדמיה. בזמן הבדיקה תתבקש לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל גדול למשך כ-30 דקות. אם יש לך חרדה ממקומות סגורים (קלאוסטרופוביה) חשוב ליידע את הרופא שלך. במקרה כזה תוכל לקבל תרופה שתרגיע אותך ותגרום לך לנמנום קל.

 

תהליך סריקת ה-MRI אינו כואב, אך מרעיש מאוד. על מנת לסייע לך להתמודד עם הרעש תקבל אטמי אוזניים או אוזניות. בנוסף לכך תוכל לבקש מאדם קרוב לארח לך לחברה בחדר הבדיקה. הגליל הוא מגנט רב עוצמה, ולכן תתבקש להסיר את כל חפצי המתכת שעל גופך - כגון תכשיטים, שעון, משקפיים ומכשיר שמיעה - לפני כניסתך לחדר הבדיקה. אנשים שבגופם מושתל מוניטור לב, קוצב לב או סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים מנועים מלעבור סריקת MRI, בשל השדות המגנטיים.

 

לעתים ייעשה שימוש במכשיר ייחודי הקרוי MRI-אנגיוגרפיה (MRA - Magnetic Resonance Angiogram), לשם הדגמת כלי דם בתוך המוח. כמו כן, ייתכן שתיערך לך בדיקת תהודה מגנטית ספקטרוסקופית (MRS), לשם אבחון גידול במוח. בדיקה זו בודקת את הרכב החומרים השונים במוח, ויכולה להצביע על שינויים המתרחשים ברקמות ועל קיומו של גידול ממאיר.

 

בדיקת PET-CT (סריקה טומוגדפית באמצעות פליטת פוזיטרונים)

בדיקה מתקדמת המשלבת בתוכה סריקת CT ובדיקת PET .PET היא בדיקת דימות מתחום הרפואה הגרעינית, המאפשרת לאתר אזורים שקיימת בהם פעילות מטאבולית מואצת (מצב האופייני למשל לגידול סרטני), בעזרת חומר רדיואקטיבי במינון נמוך המוזרק לגוף. יתרונה של הבדיקה הוא בכך שהיא מאפשרת להדגים גם אזורים קטנים אשר אינם נצפים ב-CT) או תהליכים בשלבי התהוות ראשונים.

 

כשעה לפני הבדיקה תוזרק לך כמות קטנה של גלוקוז רדיואקטיבי במינון נמוך הנקרא FDG. ההזרקה נעשית לווריד, בדרך כלל בזרוע. גידולים סופגים בדרך כלל כמות רבה יותר של גלוקוז, והחומר הרדיואקטיבי נראה על המסך. אחרי הזריקה תתבקש להמתין 45 דקות עד שעה, על מנת לאפשר לחומר להתפזר באופן אחיד בגוף ולהיספג ברקמות.

 

ההמתנה נעשית בחדר מיוחד, באווירה שקטה ורגועה תוך מנוחה מוחלטת (אין אפשרות להכניס לחדר ההמתנה מלווים או טלפון סלולרי). לאחר מכן תילקח לחדר הסריקה ותתבקש לשכב על מיטה עם טבעת סריקה שנמצאת סביבך. מנת הקרינה שתספוג אינה גדולה ממנת הקרינה בצילום רנטגן רגיל. סריקת PET לא מבוצעת באופן שגרתי כדי לאבחן גידולים במוח, אבל יכולה לעזור לגלות אם גידול הוא סרטני (ממאיר) או שפיר ואם הוא ראשוני או משני.

 

סריקת SPECT

בדיקת SPECT (טומוגרפיה ממוחשבת של פליטת פוטון יחיד) דומה לבדיקת PET. בסריקה זו בודקים את זרימת הדם במוח, ולכן ניתן לאתר באמצעותה חריגות במחסום דם־מוח. לפני הבדיקה יוזרק לך חומר רדיואקטיבי במינון נמוך מאוד, בדרך כלל לווריד בזרוע. החומר יגיע למוח בזרם הדם, ולאחר מכן יצולמו בחדר הסריקה תמונות (סריקות) של המוח.

חזרה למעלה >>


סוגים של גידולי מוח

קיימים סוגים רבים של גידול׳ מוח. בדרך כלל הם נקראים על שם סוג תאי המוח שמהם הם התפתחו או על שם האזור במוח שבו התחיל הגידול. אם יש לך שאלות לגבי הסוג והמיקום של הגידול שיש לך, תוכל לקבל מידע נוסף מהרופא המטפל בך. בסעיף זה נמנים בקיצור הסוגים העיקריים של גידולים ממאירים במוח.

 

גליומות (Gliomas)

במוח ובחוט השדרה ישנם תאי עצב ותאים התומכים בהם ומגנים עליהם. התאים התומכים מכונים תאי גלייה. גידול שמקורו בתאי גלייה נקרא גליומה. יותר ממחצית גידולי המוח הראשוניים הם גליומות. הסוגים השונים של גליומות נקראים בהתאם לתאי הגלייה שמהם מתפתח הגידול.

 

דירוג הגידולים

הדירוג מספק מידע על המחלה ועל קצב התפתחותה, בהתאם למראה התאים בבדיקה

מיקרוסקופית. מידע זה יכול לעזור בתכנון הטיפול.

 

bul3 דרגה 1 ו-2 - גידולים המתפתחים לאט ונקראים לעתים גם 'גידולים ברמת ממאירות נמוכה' (low grade).

 

bul3 דרגה 3 ו-4 - גידולים ברמת ממאירות גבוהה (high grade) המתפתחים מהר יחסית.

 

סוגים של גליומות:

bul3 אסטרוציטומה (Astrocytoma) היא הגליומה הנפוצה ביותר, והיא מתפתחת מתאים דמויי כוכב. ישנם שלושה סוגים של אסטרוציטומה:

  • אסטרוציטומה (Astrocytoma) - גליומה בדרגה נמוכה (דרגה 1 או 2).
  • אסטרוציטומה אנאפלסטית (Anaplastic astrocytoma) - גליומה בדרגה 3.
  • גליובלסטומה או גליובלסטומה מולטיפורם (GBM) - גליומות בדרגה 4.

bul3 אוליגודנדרוגליומה (Oligodendrogliomas) - גידולים אלו מתפתחים מתאים מסוג

אוליגודנדרוציטים, תאי גלייה המייצרים את שכבת המיאלין, המעטה השומני שעוטף את תאי העצב. אוליגודנדרוגליומה יכולה להיות גידול בדרגה 2 המתפתח באיטיות או גידול בדרגה 3 המתפתח מהר יותר (Anaplastic Oligodendroglioma).

 

bul3 גליומה מעורבת (Mixed Galiomas) - גליומה מעורבת היא גידול המורכב מתאי גלייה מסוג אסטרוציטים ואוליגודנדרוציטים.

 

bul3 אפנדימומה (Ependymoma) - סוג נדיר של גליומה המתפתח בתאים האפנדימליים המצפים את חדרי המוח ואת התעלה המרכזית של חוט השדרה. לרוב מדובר בגידולים בדרגת ממאירות נמוכה, הממוקמים בחללי הנוזלים בתוך המח (חדרי המוח), המתפתחים לאט.

 

לימפומה של מערכת העצבים המרכזית (CNS)

לימפומה היא גידול ממאיר של המערכת הלימפטית, המהווה חלק מהמערכת החיסונית של הגוף. לימפומות המתפתחות במוח נקראות לימפומות ראשוניות של מערכת העצבים המרכזית. גידולים מסוג זה הם נדירים. אנשים עם פגיעה במערכת החיסונית נמצאים בסיכון גבוה יותר לסוג זה של גידול מוח.

 

גידולים באזור בלוטת האצטרובל (Pineal Region Tumors)

בלוטת האצטרובל ממוקמת בחלק האחורי של חדרי המוח, מתחת לאזור המפריד בין שתי המיספרות המוח. גידולים באזור זה הם נדירים ויכולים להיות מורכבים מכמה סוגי תאים. הגידולים השכיחים ביותר בבלוטת האצטרובל הם גרמינומות (Germinomas); גידולים אחרים באותו אזור הם טרטומות (Teratomas), פינאוציטומות (Pineocytomas) ופינאבלסטומות (Pineoblastomas).

 

גידולים בחוט השדרה (Spinal tumours)

גידולים מסוגים שונים - שפירים או ממאירים - יכולים להתחיל באזור זה.

 

מדולובלסטומה (Medulloblastoma)

גידול הממוקם במוח הקטן שהוא חלק ממערכת העצבים המרכזית. גידול זה מתפתח מתאים שנשארו מהשלבים המוקדמים של ההתפתחות העוברית. מדולובלסטומה היא גידול המוח השכיח ביותר בקרב בילדים, אך היא נדירה בקרב מבוגרים.

חזרה למעלה >>


סוגי הטיפול

כללי

ניתן לטפל בגידולים של המוח באמצעות ניתוח, קרינה, כימותרפיה או טיפול ביולוגי - כל טיפול לחוד או בשילוב עם טיפול/ים אחר/ים. גידול שמוני של המוח מצריך טיפול שונה מזה של גידול ראשוני במוח. בעת בחירת הטיפול המתאים, על הצוות הרפואי להתחשב בכמה גורמים, והם: סוג הגידול במוח וגודלו, דרגתו, מיקומו, מידת התפשטותו ומצב בריאותו הכללי של המטופל.

 

מתן הסכמה מדעת

לאחר שיוחלט על טיפול כלשהו, יסביר לך הרופא מה מטרתו. בדרך כלל תתבקש לחתום על טופס שבו כתוב שאתה מאשר לצוות בית החולים להעניק לך את הטיפול. לא יינתן לך כל טיפול רפואי ללא הסכמתך. לפני שתחתום על הטופס עליך לקבל את מלוא המידע, כולל: סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו; יתרונותיו וחסרונותיו; הסיכונים הטמונים בו ותופעות הלוואי הצפויות. אם אינך מבין את הנאמר לך, עדכן את הצוות כדי שתוכל לקבל הסבר חוזר. לפגישה שבה יוסבר לך על הטיפול כדאי להגיע עם מלווה - חבר או קרוב משפחה - כדי שהוא יעזור לך לזכור את הנאמר.

 

מומלץ גם להכין לקראת הפגישה רשימת שאלות. אם תתקשה להחליט בנוגע לטיפול במועד ההסבר הראשון, תמיד תוכל לבקש עוד זמן, כדי לשקול את האפשרויות. אתה רשאי לבחור שלא לעבור את הטיפול, והצוות יסביר לך מה יקרה אם תבחר באפשרות זו. במקרה כזה יש לדווח על החלטתך לרופא או לאחות, כדי שהם יוכלו לתעד זאת בתיקך הרפואי. אינך חייב להסביר מדוע אתה מסרב לעבור את הטיפול, אך כדאי שתשתף את הצוות הרפואי בחששותיך, כדי שתוכל לקבל את הייעוץ והתמיכה הטובים ביותר.

 

יתרונות וחסרונות הטיפול

אנשים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן, בייחוד בגלל תופעות הלוואי. חשוב לזכור כ׳ ניתן להקל את התסמינים באמצעות תרופות. טיפול יכול להינתן מסיבות שונות, וייבחן בהתאם למצבך. במקרים מסוימים של גידולי מוח יוצע לך ניתוח כדי לרפא אותך. לעתים יוצע לך טיפול שנועד להקטין את הסיכון לחזרת המחלה.

 

אם הוצע לך טיפול שמטרתו לרפא את המחלה או לשלוט בגידול לאורך זמן, ההחלטה לקבל את הטיפול תהיה קלה יותר ככל הנראה. אבל גם במצב זה תצטרך לשקול את יתרונות הטיפול אל מול תופעות הלוואי האפשריות.

 

אם הגידול הוא בשלב מתקדם או שבשל מיקומו במוח קיים סיכון רב לנזק בעקבות ניתוח, ייתכן שיוצעו לך טיפולים שמטרתם לשלוט בגידול, להקל את התסמינים ולשמר את איכות חייך.

 

חוות דעת שנייה

ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת. תוכל לפנות לשם כך למומחה נוסף, אם תרגיש שהדבר יועיל לך. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם אכן תפנה לקבלת חוות דעת נוספת, מומלץ שתצטייד ברשימת שאלות ושתגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, על מנת להבטיח שתזכור להעלות בשיחה את כל הנושאים שמטרידים אותך.

 

טיפול בתסמיני המחלה

תסמינים עלולים להיות קשורים לגידול או להופיע בעקבות הטיפולים נגדו. במרבית המקרים ניתן לשלוט היטב בתסמינים, באמצעות טיפול תרופתי מתאים, כגון: סטרואידים, תרופות נגד פרכוסים, משכם כאבים ותרופות לטיפול בתופעות לוואי אחרות.

 

טיפול בסטרואידים

סטרואידים מסייעים בהקלת תסמיני המחלה, כגון הפחתת הבצקת סביב הגידול במוח. השימוש בסטרואידים נעשה לפני הניתוח וגם לאחריו, בתקופת הטיפולים בקרינה או לאחריהם. נטילת סטרואידים לאורך תקופה ממושכת עלולה לגרום לתופעות לוואי, ובהן: עלייה במשקל, הפרעות בעיכול, עלייה בלחץ הדם וסיכון לזיהומים שונים, כגון פטרת בפה. חלק מהמטופלים חווים קשיי שינה ושינויים במצב הרוח (תחושות דיכאון או מצב רוח מרומם באופן קיצוני). סטרואידים עלולים לגרום גם לעלייה ברמת הסוכר בדם, ולכן ייתכן שתתבקש לעבור בדיקות שתן בתקופת הטיפול. תופעת לוואי אחרת הנגרמת בעקבות נטילת סטרואידים לאורך תקופה ממושכת היא חולשה בשרירי הרגליים.

 

תופעות לוואי אלו הן זמניות, ויחלפו בהדרגה עם הפחתת מינון הסטרואידים. הפסקת הטיפול בסטרואידים נעשית באופן הדרגתי ומבוקר ובהתאם להנחיות הרופא המטפל.

 

תרופות נגד פרכוסים

תרופה זו ניתנת במטרה למנוע התקפים אפילפטיים (פרכוסים, אפילפסיה) אצל מטופלים עם גידול במוח או מטופלים שעברו ניתוח במוחם. אם השימוש בתרופה גורם לתופעות לוואי, חשוב ליידע את הרופא המטפל.

 

ניתוח

במרבית המקרים של גידולי מוח ראשוניים ניתוח הוא הטיפול המועדף, אם ניתן להסיר את הגידול בלי לגרום נזק לרקמות סמוכות. אם לא ניתן להסיר את הגידול בניתוח בגלל מיקומו, הרופא יציע לך אפשרויות טיפול אחרות.

 

מטרות אפשריות שניתן להשיג באמצעות ניתוח:

  • לקיחת דגימה מהגידול, על מנת לוודא מהו סוג הגידול (ביופסיה);
  • הסרת הגידול כולו;
  • כריתה חלקית של הגידול - במצבים שבהם לא ניתן להסיר את הגידול כולו מבלי לפגוע בתפקוד;
  • ניקוז נוזלים מחדרי המוח, לצורך הפחתת לחץ שנוצר עקב הצטברות נוזלים במוח;
  • השתלת צנתר (קתטר) אל תוך אזורים מסוימים במוח, לצורך מתן כימותרפיה ישירות למוח;

ביופסיה

בביופסיה נלקחת דגימה מרקמת הגידול על מנת לקבוע אבחנה. דגימת הרקמה נשלחת למעבדה הפתולוגית שבה בודק אותה פתולוג (רופא המתמחה בבדיקה של תאים), המסוגל לזהות מהו סוג התאים שמרכיבים אותה ולאבחן את סוג הגידול. ביופסיה נעשית בדרך כלל בהרדמה כללית ומצריכה ימי אשפוז מעטים. תחילה נעשית סריקת MRI או CT של המוח, במטרה לגלות את מיקומו המדויק של הגידול.

 

במהלך הביופסיה נעשה שימוש במערכת ניווט, על מנת לתכנן את מסלול הגישה הבטוח ביותר לצורך ביצוע הביופסיה. כהכנה לביופסיה ייתכן שידביקו לך סמנים (המכוניםfiducial markers) לחלקים מסוימים של הראש. סמנים אלה נחוצים בעת השימוש במערכת הניווט בחדר הניתוח. במהלך הביופסיה עצמה מחדירים מחט דרך חור קטן בגולגולת ודרכו לוקחים כמה דגימות גידול.

 

קרניוטומיה (Craniotomy)

אם הדבר אפשרי, רצוי לבצע ניתוח נרחב יותר, כדי להסיר את הגידול בשלמותו או לפחות חלק ממנו. קרניוטומיה היא ניתוח הכרוך בפתיחת הגולגולת. הניתוח מבוצע לרוב בהרדמה כללית - אולם במקרים שבהם יש צורך לנטר תפקודי שפה במהלך הניתוח, ההליך הכירורגי יבוצע כשהמנותח ער בחלק מהזמן (אזור הניתוח מאולחש, כדי שהמנותח לא יחוש כאב). ניתוח זה מכונה קרניוטומיה בערות. לפעמים צריך לגלח חלק מהשיער לפני הניתוח (הרופאים משתדלים לגלח רק את מה שנחוץ). לאחר פתיחת הגולגולת יזהה המנתח את הגידול ויסירו, תוך שמירה על אזורי מוח סמוכים החיוניים לתפקוד.

 

חלק מהניתוחים נעשים בהליך זעיר־פולשני, באמצעות ביצוע חתכים קטנים בגולגולת במקום חתך אחד גדול. המנתח ישתמש בנוירו־אנדוסקופ - צינור דק וגמיש המצויד במצלמה בצדו האחד, שאליו המנתח מחבר מכשירים המאפשרים להסיר את הגידול. אם אתה מועמד לניתוח בשיטה זו, תוכל לקבל מידע נוסף מהרופא שלך.

 

אם אי אפשר להסיר את הגידול בשלמותו, יוסר רק מה שניתן. ניתוח זה נקרא 'כריתה חלקית' או 'ניתוח להפחתת היקף הגידול' (Debulking). לעתים, הדרך היחידה להסיר את הגידול הסרטני כרוכה בפגיעה בחלק בריא במוח. השפעות פעולה זו משתנות בהתאם לאזור המוח הנגוע בגידול הסרטני. המנתח יידע אותך על כך מראש.

 

מומלץ לבקש מהרופא המנתח את מרב המידע לגבי הפרוצדורה הניתוחית. יש לשאול כל שאלה העולה בדעתך ולשתף בחששות, כדי שתדע בדיוק במה הדבר כרוך. אף ניתוח או הליך אינו מבוצע ללא הסכמה. לאחר הניתוח, כל החלק המוסר יועבר לבדיקה פתולוגית. כיום במרבית בתי החולים קיימים בנקים של רקמות (Tumor Bank), שבהם מוקפאות רקמות הגידולים לצורך מחקרים עתידיים. לעתים מאגר זה יכול לשמש גם את המנותח עצמו. לצורך הקפאת הגידול בבנק הרקמות יחתים אותך הרופא המנתח על טפסי ההסכמה. ללא הסכמתך, לא ניתן יהיה להקפיא את רקמת הגידול והיא תישלח לפתולוגיה בלבד.

 

דלף (צנתר)

גידולי מוח עלולים לגרום מגוון רחב של תסמינים, הנובעים בדרך כלל מלחץ תוך-גולגולתי מוגבר, הנוצר משום שהגידול חוסם את זרימת נוזל המוח והשדרה (CSF) סביב המוח - מצב המכונה הידרוצפלוס. במקרה זה ניתן להחדיר דלף (המכונה גם צנתר), על מנת לנקז את עודף הנוזלים מהמוח, פעולה שתעצור עלייה נוספת בלחץ התוך-גולגולתי, דלף הוא צינורית ארוכה ודקה, הממוקמת במוח ומועברת תחת העור אל חלל הבטן (צפק [Peritoneum]). הדלף מאפשר לנוזלים עודפים מהמוח להתנקז לחלל הבטן, ושם הם נספגים על ידי הגוף. לדלף יש שסתום, המבטיח שהנוזלים יתנקזו מהמוח החוצה, אך לא יוכלו לחזור לכיוון המוח בחזרה. הדלף בלתי נראה לעין ולא ניתן להרגיש בו.

 

לפני הניתוח

לפני הניתוח תתבקש לעבור בדיקות, על מנת לוודא שמצב בריאותך מאפשר לך לעבור את הניתוח - לרוב מדובר בבדיקות של תפקודי לב וריאות.

אם אתה מעשן, נסה להפסיק או להפחית את כמות הסיגריות, על מנת לצמצם את הסיכון לזיהומים לאחר הניתוח ועל מנת לאפשר ריפוי מהיר יותר של האזור המנותח.

לרוב תזומן לאשפוז יום לפני הניתוח או בבוקר היום שבו יבוצע הניתוח. אם טרם התחלת ליטול סטרואידים להורדת הנפיחות סביב הגידול, ייתכן שתצטרך להתחיל ליטול אותם כעת. הצוות הרפואי בבית החולים יעדכן אותך במידע נוסף על ניתוח.

 

לאחר הניתוח

משך שהותך בבית החולים תלוי בהיקף הניתוח ובמצבך. לאחר הניתוח תעבור סריקת CT מוח שגרתית, כדי לשלול דימום באזור הניתוח. ב-24 השעות הראשונות לאחר הניתוח תאושפז ביחידה לטיפול נמרץ ותהיה בהשגחה צמודה. בתחילה יבדקו אותך לעתים קרובות. בדיקות אלה נקראות בדיקות נוירולוגיות. הן כוללות בדיקה של מצב הערנות, בדיקת רפלקסים, בדיקת תגובת האישונים לאור וגם בדיקת דופק, לחץ דם, רמת החמצן בדם ומספר הנשימות בדקה. ייתכן כי בשלב הראשון תהיה מחובר למכונת הנשמה.

 

כשתתעורר לאחר הניתוח ייתכן שתסבול מכאבי ראש, ויינתנו לך משכם כאבים להקלתם. אחרי ניתוח מוח אין בדרך כלל כאבים חזקים, אם אתה חווה כאבים שמחמירים - יש לדווח לרופא או לאחות. ראשך יהיה חבוש וייתכן שיושאר באזור הניתוח נקז למשך יום־יומיים, כדי לנקז הפרשות מפצע הניתוח. לאחר הניתוח מופיעה לעתים נפיחות בפנים, ובעיקר באזור העיניים, אך זו חולפת כעבור ימים אחדים.

 

ייתכן שתחובר לעירוי נוזלים כדי להחזיר לגופך נוזלים שאיבד ולשמור על רמה תקינה של נוזלים בגוף. עירוי זה יוסר כאשר תוכל לשתות ולאכול באופן רגיל. לעתים לאחר הניתוח יש צורך בחיבור צינורית שמוחדרת לאף ויורדת דרך הגרון עד הקיבה, במטרה לנקז נוזלים עודפים מהקיבה כדי למנוע הקאות. כמו כן ייתכן שתחובר צינורית (קתטר) אל שלפוחית השתן שלך, לניקוז שתן בימים הראשונים שלאחר הניתוח. השפעות הניתוח צפויות לחלוף בהדרגה. בבוקר שלמחרת הניתוח, ברגע שהצוות יוודא שמצבך יציב, תועבר למחלקה להמשך ההחלמה, ובמקביל תנותק מהקתטר ומעירו, הנוזלים. לאחר כיממה חשוב שהמנותח יתחיל להתנייד - תחילה מהמיטה לכורסה, ובהמשך, אם הכול קשורה, יש לרדת מהמיטה ולהתחיל ללכת.

 

התניידות

ייתכן שיהיה עליך לשהות במיטה במשך יום או יותר לאחר הניתוח. בזמן שאתה שוכב במיטה חשוב להניע את הידיים והרגליים ולבצע תרגילי נשימה עמוקים, כדי למנוע היווצרות של קרישי דם והתפתחות של דלקת ריאות. הצוות הרפואי ינחה אותך כיצד לבצע את התרגילים ויעודד אותך לקום מהמיטה בהקדם האפשרי. אם לא תוכל להתנייד ביממה שלאחר הניתוח, יהיה עליך לקבל זריקה יומית לדילול דם, במטרה למנוע היווצרות של קרישי דם. 

 

השחרור מבית החולים

משך ההחלמה מהניתוח משתנה מאדם לאדם ותלוי בסוג הניתוח שעברת. לפני שתשוחרר לביתך, ישוחח עמך הצוות החולים הרפואי לגבי הליווי והתמיכה שניתן להציע לך. חשוב שתקפיד למלא אחר הוראות הצוות.

צור קשר באופן מיידי עם המרכז הרפואי, אם מופיעים אצלך אחד או יותר מתסמינים אלה: עלייה בחום הגוף, אודם או נפיחות באזור המנותח, הקאות, חולשה ונמנום, חולשה בגפיים, בעיות בדיבור או פרכוסים.

בשבועות הראשונים לאחר הניתוח ייתכן שתסבול מעייפות מוגברת. לעתים תסמינים של עייפות יכולים להימשך כשנה ואף יותר. חשוב שתנוח ככל שתידרש לכך ותקפיד על תזונה מאוזנת. תוכל לשלב מנוחה עם פעילות גופנית קלה, כדי להקל על תסמינים של עייפות.

 

טיפול קרינתי (רדיותרפיה)

בטיפול בקרינה נעשה שימוש בקרני אנרגיה בעוצמה גבוהה, המשמידות תאים סרטניים תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים בריאים. הטיפול ניתן ביחידת הקרינה של בית החולים, בדרך כלל ברצף במשך חמישה ימים בשבוע - ראשון עד חמישי - ובסוף השבוע ניתן זמן למנוחה. משכו של מחזור טיפולים נע בין שבוע אחד לכמה שבועות - אך בדרך כלל מדובר על שבועיים עד שישה שבועות. בהתוויות מסוימות, יש חולים המקבלים טיפול במשך שלושה ימים בשבוע בלבד. לפני תחילת הטיפול תקבל מהרופא הסבר על אודות הטיפול שיינתן לך. חשוב לציין כי טיפול בקרינה אינו הופך אותך לרדיואקטיבי, ואין שום סכנה שתשהה בחברת אנשים, כולל ילדים.

טיפול סטריאו־טקטי בקרינה (Stereotactic Radiotherapy):

בסוג טיפול זה המכשיר מקרין קרניים מרוכזות מכמה זוויות חופפות שנפגשות במקום שבו נמצא הגידול המוחי. הפעולה מבוצעת באמצעות הזזת המכשיר במהלך הטיפול או באמצעות כיוון קרניים בודדות מכמה כיוונים. בשיטה זו מנת הקרינה המכוונת לגידול גדולה מאוד, והמנה הנספגת ברקמה הבריאה הסובבת אותו קטנה מאוד. טיפול זה מיועד לרוב לגידולים קטנים שאינם ניתנים להסרה בניתוח. טיפול סטריאו-טקטי בקרינה יכול להינתן במנה אחת או כמחזור של טיפולים. כאשר הוא ניתן בטיפול אחד הוא נקרא רדיו־כירורגיה סטריאו־טקטית. 

 

מסכות לטיפולי רדיותרפיה

בזמן הטיפול תתבקש לחבוש מסכה קלה שתכסה את פניך ואת החלק הקדמי של ראשך, כדי לקבע את הראש ולוודא כ׳ הקרינה מכוונת למקום המדויק. לכל מטופל מכינים לפני התחלת הטיפול מסכה המתאימה למידותיו. לרוב המסכה עשויה מחומר שקוף, כגון פרספקס או רשת פלסטיק גמישה, ותוכל לראות מבעדה ולנשום כרגיל. את המסכה יש לחבוש רק למשך כמה דקות בכל טיפול, ורוב המטופלים מתרגלים אליה במהירות. אם תחוש מחנק או תחושת קלאוסטרופוביה (פחד משהייה בתוך חללים סגורים), דווח על כך לצוות הרפואי.

 

תכנון הטיפול

על מנת להפיק את התועלת המרבית מהטיפול בקרינה, יש לתכנן אותו בקפידה - והביקורים הראשונים שלך אצל טכנאי הקרינה יוקדשו למטרה זו. לצורך התכנון תתבקש לשכב על מיטה תחת מכשיר הדמיה הנקרא CT-סימולטור, המצלם תמונות מכיוונים שונים במטרה לבנות תמונה תלת־ממדית של האזור המטופל. על המסכה שתשמש אותך בזמן הטיפול בקרינה ״עשו סימונים, במטרה לכוון את הקרינה למיקום המדויק של האזור המטופל.

 

קבלת הטיפול

לפני כל טיפול ימקם אותך טכנאי הקרינה על המיטה ויוודא שנוח לך. הטיפול יימשך דקות אחדות ובמהלכו תישאר לבד בחדר, אבל תוכל לדבר עם הטכנאי שישגיח עליך מהחדר הסמוך. טיפול בקרינה אינו מכאיב, אך אסור לזוז בזמן הטיפול.

בחוברת 'הטיפול הקרינתי באזור הראש (מוח)' של האגודה למלחמה בסרטן תוכל למצוא מידע מועיל בנושא זה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן, בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.

תופעות הלוואי של טיפול בקרינה

תגובתו של כל אדם לטיפול היא ייחודית: חלק מהאנשים חווים מעט מאוד תופעות לוואי, בעוד שאחרים יותר. בתקופת הטיפול תיפגש בקביעות עם הרופא, אשר יעקוב אחר השפעות הטיפול עליך.

 

bul3 כאבי ראש

חלק מהאנשים סובלים במהלך הטיפולים בקרינה מכאבי ראש, עמם ניתן להתמודד באמצעות משכם כאבים שירשום לך הרופא המטפל. טיפולי קרינה יכולים לגרום לנפיחות וללחץ מוגבר בגולגולת. אם כאבי הראש שלך נגרמים מסיבות אלו, הרופא ייתן לך סטרואידים.

 

bul3 נשירת שיער

טיפול בקרינה לאזור הראש צפוי לגרום לנשירת שיער באזור הטיפול. ברוב המקרים הנשירה תהיה זמנית, ושיערך ישוב לצמוח בתוך חודשיים-שלושה מתום הטיפול. לעתים השיער צומח לאחר הטיפול בצורה או בצבע שונים מכפי שהיה קודם לכן, וייתכן כי השיער החדש יהיה דק מבעבר.

בחוברת 'התמודדות עם נשירת שיער' של האגודה למלחמה בסרטן תוכל למצוא מידע מועיל בנושא זה. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.

bul3 בחילות

בחילות הן תופעת לוואי אפשרית נוספת של הטיפול בקרינה - וניתן להקל אותן באמצעות תרופות. לעתים ייתכן שתרגיש שינוי בטעמי המזון. אם תיאבון אבד, תוכל להחליף חלק מהארוחות במשקאות מזינים ועתירי קלוריות. מומלץ להתייעץ בנושא זה עם הרופא המטפל בך או עם דיאטני/ת המכון האונקולוגי שבו הנך מטופל.

מידע נוסף ודרכי התמודדות יעילות עם השפעות הטיפולים על התזונה ניתן למצוא בחוברות 'בחילות והקאות הנלוות לטיפול כימי וקרינתי' ו'טיפול תזונתי בחולה סרטן' של האגודה למלחמה בסרטן. לקבלת החוברות ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה. כמו כן ניתן להתייעץ בפורום תזונה למתמודדים עם מחלת הסרטן הפועל באתר.

bul3 תשישות ועייפות

טיפול בקרינה עלול לגרום לך לעייפות רבה, לכן עליך להקפיד לנוח לעתים קרובות.

חוברת 'תשישות ועייפות אצל אנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע נוסף בנושא זה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן, בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.

bul3 ישנוניות

לאחר הטיפול ייתכן שתרגיש איטי או חכור אנרגיה במשך חודש-חודשיים. תופעת לוואי זו מופיעה בעיקר בתום הטיפול, ומחמירה כשבועיים לאחריו. לרוב צפוי שיפור לאחר כשבוע, אך לעתים תיתכן החמרה נוספת, כחודש עד שישה שבועות מסיום הטיפול.

 

bul3 שינויים בעור

כשלושה עד ארבעה שבועות לאחר הטיפול חלק מהמטופלים חווים תגובה שרית דמוית כוויית שמש. אנשים בהירי עור מגלים שהעור באזור הטיפול הפך אדום, שורף או מגרד. אנשים בעלי עור כהה מגלים שעורם הפך כהה יותר, בעל גוון כחול או שחור. מידת התגובה תלויה באזור המוקרן ובעורו של המטופל, וחלק מהחולים אינם חווים כלל בעיות בעור. הצוות במכון הקרינה יעקוב אחר מצב עורך, אך אם אתה חווה צריבה או שינוי כלשהו - דווח על כך לצוות הרפואי, אשר ינחה אותך כיצד לטפל בעורך ולשמור עליו.

 

עצות כלליות להתמודדות עם שינויים עוריים:

  • אל תמרח משחות או תכשירים שונים על האזור המטופל, בלי להתייעץ על כך עם הצוות הרפואי.
  • השתמש בשמפו נטול ריח. חפוף את שיערך בעדינות במים פושרים או קרים וייבש בזהירות במגבת רכה. הימנע משימוש במייבש שיער.
  • מכיוון שבתקופה זו העור רגיש, מומלץ שלא לחשוף אותו לשמש או לרוחות קרות. כאשר אתה יוצא החוצה, הגן על עורך ככל האפשר: חבוש כובע או צעיף מכותנה רכה או משי, שיכסו את אזור הטיפול.
  • אם אתה נוהג לגלח את שיער ראשך, השתמש במכשיר אלקטרוני במקום בסכיני גילוח.

לאחר הטיפול

אנשים מסוימים חשים לאחר הטיפול הרעה בתסמיני המחלה ועלולים לחשוב שמצב הגידול הולך ומחמיר. למעשה, תסמינים אלו יכולים לנבוע מהתגובה לטיפול הקרינתי או מכך שהטיפול בסטרואידים הופחת או הופסק. אם אתה חש החמרה בתסמינים מומלץ כ׳ תשוחח על כך עם הצוות הרפואי, כדי שיוכלו לרשום לך תרופות מתאימות.

 

תופעות לוואי לטווח ארוך

השיטות החדשניות לטיפולי קרינה מתוכננות כך שהסיכונים לתופעות לוואי לטווח ארוך הם נמוכים מאוד, ומטופלים מועטים בלבד סובלים מהן. אם אתה חושש לפתח תסמינים שונים בעקבות הטיפולים, מומלץ כי תשוחח על כך לפני תחילת הטיפולים עם הצוות הרפואי המטפל בך.

 

תופעות לוואי ארוכות טווח מתפתחות במשך חודשים ואפילו שנים. אם טיפולי הקרינה נעשים בסמוך לאזור העיניים, ישנה סכנה שיתפתח קטרקט (ירוד), שעלול לגרום לירידה באיכות הראייה. קטרקט ניתן לטיפול בקלות באמצעות ניתוח שכיח.

 

טיפולי קרינה לאזור בלוטת יותרת המוח יכולים להשפיע על ייצור ההורמונים ולגרום לבעיות במחזור החודשי אצל נשים, לבעיות בבלוטת התריס ולירידה בחשק המיני. כמו כן, טיפולי קרינה יכולים לעלות את הסיכון לגידול סרטני נוסף בעתיד, אולם תופעה זו נדירה. אם חלק גדול מהמוח מטופל בקרינה, קיים סיכון לירידה ביכולות הקוגניטיביות בטווח הארוך, שיכולה להתבטא בבעיות בזיכרון ובחשיבה.

 

טיפול כימי (כימותרפיה)

בכימותרפיה משתמשים בתרופות אנטי־סרטניות (ציטוטוקסיות) מיוחדות, שתפקידן להרוס את התאים הסרטניים. התרופות הכימיות המתאימות לטיפול בגידולי מוח הן תרופות שיכולות לעבור את המחסום דם-מוח ולחדור אל המוח ואל חוט השדרה.

 

התרופות הכימותרפיות העיקריות המשמשות לטיפול בגידולי מוח הן:

  • טמוזולומיד - Temozolomide (טמודל® - ®Temodal)*.
  • שילוב של פרוקרבזין - Procarbazine (נטולן® - ®Natulan)* לומוסטין - Lomustine (סי.נ.יו.® - ®Ceenu)* ו-וינקריסטין - Vincristine (וינקריסטין® - ®Vincristine)* שילוב הנקרא PCV.
  • קרמוסטין - Carmustine (ביקנו® - ®BCNU)* (ניתנת לעתים רחוקות).

התרופות הכימיות ניתנות בטבליות, בכמוסות או בזריקה לווריד. סוג הכימותרפיה שתקבל תלוי בסוג הגידול שלך ובדרגתו. לעתים הטיפול הכימי נעשה באמצעות השתלת דסקיות טבולות בריכוז גבוה של כימותרפיה מסוג קרמוסטין (גליאדל® - ®Gliadel)*, בחלל שנותר בתום כריתת הגידול, והן מפרישות את הכימותרפיה באיטיות במשך שבועיים-שלושה. בדרך כלל יחדיר המנתח עד שמונה דסקיות באזור הגידול שנכרת.

 

חולים שונים מטופלים בטמוזולומיד בשילוב עם רדיותרפיה. טיפול משולב של כימותרפיה וקרינה כרוך בתופעות לוואי רבות יותר, ולכן מתאים לחולים שמצב בריאותם הכללי טוב. כמו כן, הטיפול המשולב מעלה את הסיכון לדלקת ריאות ומצריך טיפול מונע באנטיביוטיקה.

חוברת 'הטיפול הכימי - כימותרפיה' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע נוסף על הטיפול ועל תופעות הלוואי שלו. כמו כן, לאגודה למלחמה בסרטן דפי מידע מיוחדים ומפורטים על כל אחת מהתרופות ותופעות הלוואי שלה. מאגר מידע בנושא תרופות נמצא באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.

תופעות הלוואי של הטיפול הכימי

כימותרפיה יכולה להקל את תסמיני המחלה, אך מאידך היא עלולה לגרום לתופעות לוואי לא נעימות - רובן ניתנות לטיפול באמצעות תרופות. אם אתה סובל מתופעות לוואי, דווח על כך לרופא המטפל בך, על מנת שיוכל לייעץ לך כיצד להקל אותן.

 

bul3 עמידות מופחתת לזיהומים (נויטרופניה)

הטיפול הכימי פועל אמנם נגד התאים הסרטניים בגופך, אולם במקביל הוא מפחית זמנית את מספר תאי הדם הלבנים הבריאים בדמך, מה שעלול להעלות את הסיכון להידבקות בזיהומים. בתקופת הטיפול הכימי יתנהל מעקב שגרתי אחר ספירות הדם שלך, ובמידת הצורך תקבל תרופות אנטיביוטיות לטיפול בזיהום.

 

אם חום גופך עולה מעל 380C או שאתה חש ברע באופן פתאומי (גם ללא חום) או מופיעים תסמינים דמויי שפעת, כגון: כאבי גרון, שיעול, כאב בזמן מתן שתן, שלשולים וכדומה - צור מיד קשר עם הרופא שלך או עם בית החולים.

 

bul3 אנמיה

רמת ההמוגלובין בדם (כדוריות הדם האדומות) עשויה לרדת בעקבות הטיפול - ולגרום לעייפות, לחוסר מרץ ולקוצר נשימה (תסמיני אנמיה הנוצרת בשל המחסור בהמוגלובין). לעתים יינתן לך עירוי דם במטרה לטפל ביעילות בתסמינים אלו.

 

bul3 חבורות ודימומים

הטיפול הכימי מפחית את מספר טסיות הדם, שהן התאים המסייעים בקרישת הדם. כתוצאה מכך אתה עלול להיפצע בקלות ולדמם בשל חתך או שפשוף קל. אם יופיעו בגופך פצעים או דימומים, הודע על כך מיד לרופא שלך או לבית החולים.

 

bul3 בחילות והקאות

תופעות לוואי נפוצות של הטיפול הכימי, הניתנות להקלה באמצעות תרופות. אם אין לך תיאבון בתקופת הטיפול, תוכל לנסות להחליף חלק מהארוחות במשקאות מזינים ועתירי קלוריות.

החוברת 'הטיפול התזונתי התומך' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע נוסף ועצות מועילות לתזונה נכונה בתקופת המחלה. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.

bul3 נשירת שיער

הטיפול הכימי אינו גורם בדרך כלל לנשירת שיער, אך הוא עלול לפגוע בצמיחתו. אם שיערך ינשור בעקבות הטיפול הכימי, הוא צפוי לצמוח מחדש בתוך פרק זמן של שלושה חודשים עד חצי שנה.

חוברת 'התמודדות עם נשירת שיער' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע נוסף בנושא זה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.

bul3 עייפות

יש מטופלים המסוגלים להמשיך לקיים אורח חיים רגיל בתקופת הטיפולים, בעוד אחרים חשים עייפות רבה וזקוקים לפסק זמן. היה קשוב לגופך, אל תתאמץ מעבר ליכולותיך והקדש זמן למנוחה.

חוברת 'תשישות ועייפות בקרב חולי סרטן' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע נוסף בנושא זה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.

הטיפול הכימי משפיע באופן שונה על כל מטופל. חשוב לזכור כי עם סיום הטיפול תופעות הלוואי יפחתו.

 

טיפול מכוונן (ממוקד מטרה)

עם ההתפתחות המדעית בנושא חקר הסרטן והבנת מנגנוני הפשלה של התא הסרטני, התאפשר פיתוחן של תרופות חדשניות המכוונות לפגוע באופן ממוקד במנגנונים אלו. טיפולים ממוקדים פועלים אחרת מתרופות כימיות מקובלות, ולעתים יעילים במקרים שבהם כימותרפיה לבדה נכשלה.

 

בווסיזומאב - Bevacizumab (אווסטין® - ®Avastin)*

בווסיזומאב הוא נוגדן חד־שבטי המכוון נגד החלבון הטבעי VEGF ומשפיע על התפתחות כלי הדם סביב התאים הסרטניים (תהליך הנקרא אנגיוגנזיס). חסימת החלבון מעכבת את התפתחות כלי הדם וכך הגידול הסרטני אינו מקבל את החומרים הדרושים לו כדי לשגשג. מחקרים מראים כי בווסיזומאב בשילוב כימותרפיה מעכבים את הצמיחה של גידולי מוח מסוג גליובלסטומה לאחר ניתוח. כמו כן, בווסיזומאב יכול לעזור בהפחתה של מינוני סטרואידים הניתנים על מנת להוריד נפיחות במוח הנגרמת כתוצאה מהגידול, ובכך לעזור לחולים שסובלים מתופעות לוואי של הסטרואידים. בווסיזומאב ניתן באמצעות עירוי, לרוב אחת לשבועיים.

לאגודה למלחמה בסרטן דף מידע על התרופה בווסיזומאב. לקבלת דף מידע זה ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.

תרופות במחקר

נכון לעת כתיבת חוברת זו והודות להתקדמות בחקר הסרטן ולפיתוחם המתמיד של אמצעי טיפול יעילים וחדישים, חשוב לציין כי ישנן תרופות חדשות נוספות הנמצאות עדיין בתהליכי פיתוח בארץ וברחבי העולם. 

חזרה למעלה >>


מיניות ומניעת היריון

הרופא המטפל בך ימליץ לך להימנע מלהרות או לעבר את בת הזוג בזמן טיפולים כימיים, כיוון שהתרופה עלולה לפגוע בעובר. כמו כן, יש להשתמש בקונדום בעת קיום מגע מיני ב־48 השעות שלאחר קבלת טיפול כימותרפי, כדי להגן על בן/בת הזוג - כיוון שתרופות כימיות עלולות לעבור לנוזל׳ הזרע והנרתיק. בנוסף לכך, טיפולים כימיים יכולים לפגוע בפריון של המטופלים - גברים ונשים. מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל בך, בנוגע לשימור זרע או ביציות לפני תחילת הטיפולים.

חזרה למעלה >>


מעקב

בתום הטיפול יסביר לך הרופא כיצד יתבצע המעקב אחר בריאותך. יש הנדרשים לעבור סריקות מוח תקופתיות, אחרים מתבקשים רק להיות בקשר עם הרופא מפעם לפעם. על כל פנים, אם אתה נתקל בבעיה או מבחין בתסמינים כלשהם בין פגישות הביקורת שלך, יידע את הרופא שלך או את בית החולים באופן מיידי. לקראת פגישות המעקב הרפואי, טבעי לחשוש מפני חזרתה של המחלה.

ההתמודדות עם הידיעה על חזרת המחלה אינה פשוטה. על מנת להתמודד עם קושי זה תוכל לפנות אל העובד הסוציאלי במחלקה האונקולוגית שבה אתה מטופל או ליצור קשר עם ה'טלתמיכה'® של האגודה למלחמה בסרטן, בשיחת חינם לטל. 1-800-200-444.

חזרה למעלה >>


מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בגידולי מוח נערכים כל העת, במטרה לשפר את הטיפול במחלה, ובתי חולים רבים משתתפים בניסויים אלה. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש והטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, וזוהי הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. בניסויים אלה משתתפים כמה בתי חולים בארץ, במקביל למרכזים רפואיים במדינות אחרות.

 

כדי שתתאפשר השוואה מדויקת בין הטיפולים, נקבע סוג הטיפול שיינתן לחולה באופן אקראי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא ביד׳ הרופא המטפל. מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עשוי להטות שלא במודע את תוצאות הניסוי. משום כך נדרשת הקצאה אקראית זו.

 

בניסוי קליני אקראי ומבוקר, מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בשד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי נעימות.

 

רופאים מעוניינים לעודד את מטופליהם להשתתף בניסויים קליניים - או במחקרים קליניים, כפי שהם נקראים לפעמים - משום שכל עוד לא נבחן טיפול חדש בדרך מדעית זו, אין הרופאים יכולים לדעת מהו הטיפול הטוב ביותר עבור החולים.

 

לפני שניתן אישור לניסוי כלשהו, על הניסוי לקבל אישור מוועדת הלסינקי לאתיקה. הרופא שלך חייב לקבל ממך הסכמה מדעת, לפני שישתף אותך בניסוי קליני כלשהו. הסכמה מדעת פירושה שידוע לך במה עוסק הניסוי, שאתה מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמנת להשתתף בו, וכן שאתה מבין בדיוק באיזה אופן תהיה מעורב בו.

 

גם לאחר שתסכים להשתתף בניסוי, תוכל עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשנה את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אליך. אם תבחר שלא להשתתף בניסוי או שתחליט לפרוש ממנו, יינתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו.

 

אם תחליט להשתתף בניסוי, חשוב שתזכור שכל טיפול שתקבל נבדק ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שטסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. בהשתתפותך בניסוי תסייע לקדם את מדע הרפואה ובכך תשפר גם את סיכוייהם של חולים אחרים בעתיד.

חוברת 'ניסויים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995.

לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה באינטרנט, ובו מרוכזים ומעודכנים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים בארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.

חזרה למעלה >>


התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ובמחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, מניסיון קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה ומסוג המחלה והסיכוי להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה, אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.

 

יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים להדרכה ולתמיכה. מחקרים הראו כי סביבה תומכת מסייעת לרוב החולים להתמודד היטב עם המחלה. תגובות רגשיות קיצוניות מתמשכות מופיעות רק אצל מיעוט החולים. אולם נמצא כי ישנם חששות המשותפים לחלק גדול מהחולים, ויש מקום לדון בהם עם בני המשפחה ועם חברים. הצוות המטפל בבית החולים יכול גם הוא להיות לעזר רב, בהסתמך על הניסיון הקליני שלו ועל הידע שצבר בתחום התמחותו.

 

התמודדות עם האבחנה של מחלת הסרטן

כשם שהגוף זקוק לזמן כדי להחלים לאחר ניתוח או התערבות רפואית אחרת, כך גם ההסתגלות הנפשית למחלה מצריכה זמן וסבלנות. לעתים תהליכים רגשיים דורשים זמן ממושך יותר מהזמן הדרוש להחלמת הגוף, ויש לאפשר לחולה את הזמן הנחוץ לו כדי שיוכל לעבד את משמעות השינויים שבאו בעקבות האבחנה. חלק מהחולים וקרוביהם חוששים שהחיים לא יהיו עוד כפי שהיו.

 

ההסתכלות על החיים משתנה, ובחירות והחלטות עשויות להשתנות עקב עדכון סדר העדיפויות. חלק מהחולים מדמים זאת לתחושה של רכבת שסטתה מהפסים והם אינם בטוחים שיוכלו להשיבה בחזרה למסלולה, או שאין הם בטוחים לאן תוביל אותם הדרך. חלקם חשים שהעובדה שחלו בסרטן משפיעה על כל תחומי חייהם ואף משנה אותם עצמם. עיבוד הידיעה וחזרה לשגרת החיים או בניית שגרה חדשה, הם תהליכים האורכים זמן.

 

התמודדות עם רגשות מעורבים

אירועי חיים קשים עלולים להיות מלווים ברגשות מעורבים ובמעברים קיצוניים בין מגוון רגשות - לעתים בעוצמות רגשיות שלא היו מוכרות קודם לכן לאדם החווה אותם. אצל חלק מהאנשים באות לביטוי תחושות פיזיות קיצוניות, ואצל אחרים הכאב הוא רגשי. עם הרגשות הקשים נמנים: פחד, כעס, ייאוש, חוסר אונים ואשמה. עלולים להופיע מחשבות חודרניות וטורדניות, הפרעות בשינה או בתיאבון, וקושי בריכוז.

 

הכחשה היא מנגנון הגנה חשוב בהתמודדות עם מידע קשה או עם אירועי חיים מאיימים. היא מאפשרת עיכול הדרגתי של המציאות הכואבת ומגנה על הפרט מפני העוצמה הרגשית הנחווית.

 

הכחשה היא תהליך דינאמי, המבטא דחייה או התנגדות לקבל חלק או מכלול של משמעויות הקשורות באירוע המאיים. במסגרת ההכחשה יכולות לעלות תהיות כמו "אולי קרתה טעות באבחנה", "אולי הביופסיה אינה שלי", "אולי המעבדה לא תקינה..." ברוב המקרים ההכחשה מתפוגגת עם הזמן, וניתן לבטא ולתמלל את הרגשות כחלק מתהליך העיבוד הרגשי. קיימות רמות שונות של הכחשה, הנעות בין הכחשה מוחלטת של המחלה לבין הכחשה של חומרת המחלה, בניסיון להפחית את גודל ומשמעות האיום. בכל מקרה חשוב לבחון מי מכחיש, את מה, כמה, בפני מי, ובאילו נסיבות מתרחשת ההכחשה.

 

כעס עלול להופיע ממגוון סיבות, שחלקן מוגדרות מאוד, כמו במקרה שחל עיכוב באבחנה או שמישהו בצוות הרפואי לא היה מספיק ערני או קשוב לתלונות. לעתים הכעס הוא ביטוי לעצב ופחד ולעתים הוא מתעורר בעקבות קושי לקבל עזרה. בקרב חלק מהחולים הכעס מבטא את הקושי לקבל את עצם המחלה ואת התלות הנלווית אליה, והוא עלול להיות מופנה דווקא כלפי מ׳ שמנסה להושיט עזרה, כולל בני משפחה או צוות רפואי.

 

רגשות כגון עצב, פחד, קנאה ובדידות עשויים ללוות את החולה ואת בני משפחתו, ולא תמיד קל לשוחח עליהם. לעתים רגשות קשים נמהלים ברגשות חיוביים כמו חום, אהבה, ידידות, גדילה, פתיחות, כנות וקרבה.

 

התמודדות עם השינוי בשגרת החיים

חולים הנדרשים לעבור סדרה ארוכה של בדיקות או טיפולים, צריכים לשנות את שגרת יומם בשל התלות במועדי הטיפול או הבדיקות. טיפולים עלולים לפגוע ביכולת להתמיד בסדר היום הרגיל - הכולל עבודה, לימודים או בילויים. עם זאת, חשוב לנסות לשמור ככל האפשר על רצף ושגרת חיים. אפשר ורצוי להתייעץ עם הצוות המטפל לגבי הפעילויות שחשוב וניתן לשמרן.

 

ניסיון להבין את הסיבות למחלה

שאלות כמו "למה חליתי?"; "מדוע אני?"; "למה דווקא עכשיו?" ו-״האם יכולתי למנוע את המחלה?" עלולות להציק לחולים רבים. אצל חלק מהחולים הרצון להבין את הסיבות למחלה מוביל ללימוד ולהיכרות טובה יותר עם המחלה והטיפולים ומגביר את תחושת השליטה שלהם בחייהם. אצל חולים אחרים שאלות אלה עלולות לעורר תחושות של אשמה או האשמה. מחקרים שניסו למצוא קשר בין משברים אישיים, מצבי לחץ ואירועי חיים קשים, לבין הופעת המחלה, מעלים ממצאים סותרים. כיום נראה כ׳ אירועים כאלה משפיעים אמנם על איכות החיים, אך אינם הגורם למחלת הסרטן. עם זאת, חשוב לשוחח על תחושות אלה ודומות להן, אשר מייצגות לעתים קושי מרכזי בהתמודדות עם המחלה ועם מצב של חוסר ודאות.

 

חוסר ודאות

מחלת הסרטן מלווה לעתים בחוסר ודאות לגבי העתיד. קשה לשמור על אופטימיות כאשר העתיד הופך לבטוח פחות, וחלק מהחולים חווים תקופות של חוסר אונים. המפתח להתמודדות עם חוסר ודאות הוא תקווה ושמירה על איכות החיים הקיימת. מפגשים עם חולים אחרים או עם אנשים שהבריאו יכולים לעודד ולסייע בהתמודדות. חלק מהחולים שואבים כוח מהתמיכה ומהאהבה שעוטפת אותם, אחרים פונים ליצירה, לאמנות, ללימודים או מנסים להגשים חלומות ישנים. חלק מהחולים מדווחים שהמחלה הובילה אותם לחולל בחייהם מהפך חיובי ולשנות את סדר העדיפויות.

האם לשוחח על המחלה

 

הרצון לשוחח על רגשות קשים משתנה מאדם לאדם. עם זאת, נמצא כי לעצם הדיבור יש השפעה מרפאת על חלק גדול מהאנשים. קיים הבדל משמעותי בין דיבור עצמי, כאשר אדם חושב או מדבר אל עצמו, לבין דיבור החוצה, דהיינו קיומו של דיאלוג. מכאן למעשה התפתחה הפסיכותרפיה. דיבור עצמי עלול להגביר את הבדידות ולהעצים רגשות כואבים, בלי לאפשר 'אוורור' של רגשות אלה. חשוב להיות קשובים לצרכיו השונים של כל חולה ולהיות ערניים לשינויים בהם.

 

יש לשמור על מינון נכון של הדיאלוג ולאפשר לחולה עצמו להכתיב את הקצב. יש תקופות שבהן הצורך לשוחח גדול יותר, ויש תקופות שבהן רצוי להקשיב גם לשתיקות. חלק מהחולים יעדיפו בתקופות מסוימות להמעיט בשיחה על המחלה, כדי להסיח את הדעת ממנה ולעסוק בדברים אחרים. שיחות רבות בנושא טעון זה עלולות לגרום להצפה רגשית, ויש אנשים הזקוקים ליותר שקט ולפחות גירויים. חלק מהמשפחות מתקשות לשוחח על רגשות קשים והן זקוקות לסיוע. הצוות הפסיכו-אונקולוגי, יחד עם הרופאים והאחיות, יכולים לסייע בהתלבטויות אלה, לעזור למצוא את המילים ואת הדרכים לפתוח בשיחה ולאפשר את קיומה.

 

למי לספר על המחלה

מחלת הסרטן מתרחשת בגופו של החולה אבל משפיעה על המשפחה כולה. חולים ובני משפחה מתמודדים עם השאלה למי צריך לספר על המחלה. האם לספר להורים מבוגרים? האם לספר לילדים קטנים? החל מאיזה גיל, ומה לספר להם? האם לספר לשכנים או לעמיתים לעבודה? לשאלות אלה אין תשובה נכונה אחת.

 

האם לספר לילדים

רוב הילדים מצליחים להתמודד עם מידע על מחלת הסרטן, כאשר מידע זה נמסר להם בצורה, במינון ובקצב המתאימים להם. ילדים צעירים עדיין לא מסוגלים לתמלל את רגשותיהם, ולכן קשה לנהל עמם דו-שיח מילולי על רגשות. חשוב שהילד יבין את המתרחש סביבו ממידע שיימסר לו ישירות מהוריו, ומומלץ להימנע ככל האפשר מקיומם של סודות, העלולים להיחשף בנקל.

חוברת 'מה אספר לילדי על מחלת הסרטן שלי' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא זה ומכילה מידע ועצות נוספים. לקבלתה ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995

האם לספר להורים קשישים

הרצון להגן על הורים קשישים מפני בשורות קשות, מוביל חלק מהחולים להחלטה שלא לספר להוריהם על מחלתם כלל. יש לכבד החלטה זו. עם זאת נראה כ׳ הורים, גם אם הם קשישים, מסוגלים להתמודד עם מידע קשה ומצליחים לגייס את ניסיון החיים שלהם ולהושיט עזרה.

 

האם לספר לשכנים או לעמיתים לעבודה

יש חולים החוששים שעצם חשיפת מחלתם תגרור שינוי של היחס כלפיהם ותעורר גילויי רחמים. ברוב המקרים חשש זה מתבדה, ומה שמתפרש בתחילה כ'רחמים' מתברר כדאגה אמתית וכנה. חלק ממקומות העבודה מתגייסים לעזרת החולה, בכל הקשור להיעדרויות מהעבודה, ביקורים, הסעות לטיפולים ועוד. במדינה קטנה כמו ישראל קשה אמנם 'לשמור סוד', אך חשוב לכבד את פרטיותו של החולה ולשמור עליה.

 

התמודדות עם שינויים גופניים

ניתוח או טיפולים עלולים לגרום להופעת שינויים גופניים. החולה נדרש להתמודד עם שינויים אלה ולהסתגל אליהם, כמו גם למשמעות השינוי לגבי בני משפחתו וסביבתו הקרובה. טיפולים עשויים לשנות את שגרת החיים ולגרום לאי נוחות פיזית ולתופעות לוואי כמו נשירת שיער, בחילות, הקאות, ירידה במשקל, עייפות וחולשה.

 

חלק מהטיפולים עלולים לגרום לירידה זמנית או קבועה בחשק המיני, ובכך להשפיע על הפעילות המינית. ברוב המקרים ניתן להקל את תופעות הלוואי בעזרת עצות והנחיות מהצוות המטפל, שברשותו ניסיון וידע רבים על אודות הטיפולים והשפעותיהם. חשוב לזכור כי שינויים גופניים עלולים לגרום לדימוי גוף נמוך, ביטחון עצמי נמוך ויכולות פיזיות פחותות. כל אלה עלולים לגרום לתחושת דחייה של הגוף והתנכרות לו, דווקא כאשר הוא זקוק לטיפול ובניה מחודשים. מחקרים מראים כי הליכות קצרות וקבועות, והתעמלות מתאימה, מסייעות בבניית הגוף אצל חולים המקבלים טיפול כימי או כאלה שעברו ניתוח.

באגודה למלחמה בסרטן ניתן שירות ייעוץ בנושאים כגון דימוי הגוף, פוריות, זוגיות ומיניות - לחולים ולחולות ולבני/בנות זוגם. הייעוץ ניתן על ידי אחות האגודה, ללא תשלום, בתיאום מראש וללא צורך בהפניה רפואית. לקביעת פגישה ניתן להתקשר לטל. 5721618 03.

האם לספר לחולה על מחלתו?

חוק זכויות החולה מחייב רופאים למסור לחולה מידע על מחלתו ועל סיכויי ההחלמה ממנה ולהסביר לו מהם הטיפולים האפשריים. מידע רפואי הוא כמו תרופה: יש לתת אותו במינון הנכון, בזמן הנכון, באופן הנכון ועל ידי האדם הנכון. קבלת מידע אמין, באופן המתאים לחולה, מאפשרת לו להבין את מצבו הרפואי, לקבל החלטות מודעות לגבי הטיפולים, לתכנן את חייו, ולנהל אותם על פי העדפותיו ובהתאם לרצונותיו. יש לזכור כ׳ העברת המידע אינה אירוע חד־ פעמי, אלא תהליך מתמשך של דו-שיח. לחולה יש זכות לבקש מרופאיו למסור את המידע לבני משפחה או לידידים, אם הוא סומך עליהם שיעבירו לו אותו ויסייעו לו בתהליך קבלת ההחלטות. מחקרים מראים כי הסתרת מידע מחולה עלולה להקשות עליו, בדיוק כשם שהצפה במידע עלולה לעשות זאת.

 

גם לדרך מסירת המידע יש משמעות רבה. האינפורמציה הקשורה למחלת הסרטן כוללת עובדות מדעיות, בדרך כלל כאלה המתבססות על מחקרים סטטיסטיים, והמשמעות של נתונים אלה לגבי החולה בנסיבות החיים המיוחדות לו. עיבוד המידע לוקח זמן משום שהוא כולל הבנה של נתונים ביו־רפואיים, חלקם לא מוכרים, לצד התמודדות עם מחשבות ורגשות קשים. חולים רבים מדגישים שהם זקוקים למידע כדי להבין את מה שקורה להם, על מנת לקבל החלטות מודעות ותחושה של שליטה במצב.

 

חולים רבים מעדיפים לקבל את מלוא המידע, גם אם הוא קשה, ומציינים שלעתים מידע קשה עדיף על חוסר ודאות. עם זאת, חשוב לזכור כי בנסיבות של מחלה, קושי ומצוקה, עומדת לאדם גם הזכות להגן על עצמו מפני מידע קשה. חולים המעוניינים שבני משפחתם יסיעו להם להתמודד עם המידע, טוב יעשו אם יבהירו זאת לרופא המטפל. חשוב שהחולה, בני המשפחה והרופא יגיעו להסכמה לגבי דפוס הקשר המתאים להם. על חולים המעוניינים שהרופא ימסור מידע ישירות לבני משפחתם, גם שלא בנוכחותם, לציין זאת בפניו. ניתן כיום למנות 'בא-כוח' שיכול לקבל החלטות הנוגעות לחולה במקומו, אם לא יוכל לעשות זאת בעצמו. אפשרות זו יש להעלות בפני חולים ומשפחות שהדבר מתאים להם.

 

הצפה של מידע

קיימים מקורות רבים וזמינים של מידע על מחלת הסרטן, על הטיפול בה ועל ההתמודדות עמה, בהם אינטרנט, ספרים, חברים ועוד. כיום קל הרבה יותר להגיע למידע רפואי, ולעתים מופעל על החולה לחץ סמוי ללמוד את כל שניתן על המחלה. אולם לא תמיד מידע נוסף מסייע בהתמודדות. הקלות הרבה שבה ניתן להשיג מידע עלולה להיות עבור חלק מהחולים "חרב פיפיות", ולגרום להצפה של חרדה, במקום לחזק את תחושת השליטה שלהם במצב. כמו כן, יש להקפיד לבדוק את מהימנות מקור המידע.

לשירותי מידע מתקדמים ומאגרים נוספים, ניתן לפנות ללא תשלום למרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן, בטל. 03-5721608 או במייל info@cancer.org.il

התמודדות עם מחשבות על המוות

אף על פי שכיום ניתן לרפא חלק מהחולים בסרטן ולהאריך את חייהם של חולים אחרים, מחשבות על מוות עדיין מעסיקות את מרבית החולים. חלקם מעוניינים לשוחח על המוות עם בני משפחה או ידידים ומסוגלים לעשות זאת. אחרים אינם מעוניינים לשוחח על המוות, אף שמחשבות עליו מטרידות אותם מפעם לפעם. הבחירה לא לשוחח על המוות אינה מעידה בהכרח על הכחשה; היא יכולה להיות בחירה מודעת, הנובעת מהדרך שבה האדם מתמודד עם אירועים קשים, או מגישה אופטימית המאפיינת אותו.

 

ישנם חולים החוששים מהמוות, אך אינם מוצאים את האדם, הדרך, והמקום המתאימים לשיחה על חששות אלה. חלק מבני המשפחה או החולים עצמם חוששים להעלות נושא זה כדי שלא לגרום כאב, מתוך מחשבה שמה שלא נאמר לא מכאיב. עם זאת, יש לזכור כי לעתים ההחלטה לא לשוחח על רגשות כואבים מגבירה את תחושת הבדידות.

 

כאשר חולים ובני משפחה מתלבטים אם לשוחח על הרגשות הכואבים או להימנע מהעלאתם, הם מתלבטים למעשה בין הבחירה להיות יחד בכאב או להישאר בבדידות. בסופו של דבר, כל אדם וכל משפחה צריכים לבחור את הדרך המתאימה להם, ויש לוודא שההחלטה התקבלה באופן מודע, תוך התמודדות עם החשש והפחד. צוות השירות הפסיכו־ אונקולוגי, הרופאים והאחיות יכולים לסייע בהתלבטות זו, לעזור בתכנון השיחה או להיות שותפים בה. שיחה יכולה לאפשר ביטוי מילולי לפחד וליצור יכולת משותפת לחיות עם הפחד, להתמודד עמו ולהתגבר עליו.

 

התמודדות עם קבלת עזרה ותלות

בחברה המערבית המעלה על נס ערכים של עצמאות ולקיחת אחריות של הפרט על חייו, מצבי תלות עלולים להיחוות כקשים במיוחד. עם זאת, חשוב לזכור כי מצבים של קושי ומצוקה מביאים לידי ביטוי תכונות חיוביות של אחריות כלפי הזולת, קשרים משפחתיים, אהבה וידידות. ברוב המקרים התלות היא זמנית וחולפת עם תום הטיפולים. בני משפחה, שהם ברוב המקרים מקור התמיכה עבור החולה, מתמודדים עם הצורך למצוא את האיזון הנכון בין הרצון להגן עליו ולאפשר לו שקט ומנוחה, לבין הרצון לעזור לו לצאת מביתו וממיטתו. כדי למצוא את הפתרון האופטימלי, רצוי לשתף את החולה עצמו בהתלבטויות, לשאול אותו במה ירצה שיעזרו לו, למה הוא מצפה ממשפחתו ומה מכביד עליו. היכולת של החולה ושל בני משפחתו להתמודד עם מצבי תלות בצורה בוגרת ומכבדת, מפגישה חלק מהמשפחות עם סוג חדש של אינטימיות, כזו שלא הייתה מוכרת להם קודם לכן.

חזרה למעלה >>


מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן - לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם

למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן

חזרה למעלה >>


מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:
לד"ר צהלה צוק-שינא, מנהלת היחידה לנוירו-אונקולוגיה, במערך האונקולוגי של הקריה הרפואית רמב"ם, חיפה,

לד"ר רחל גרוסמן, סגנית מנהלת המחלקה לנוירוכירורגיה, המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי,

על הארותיהן והערותיהן.
מאי 2016
מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על גידולי מוח. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.