הדפס
| שתף

 מידע נוסף בנושא

טיפול בקרינה לאזור הראש (המוח)
זכויות חולי סרטן
מעון קלור לחולי סרטן
תודתנו נתונה ל:

לפרופ' רפאל פפר, מנהל יחידת ההקרנה, מרכז רפואי תל השומר ע"ש שיבא, לדר' רוברטו שפיגלמן, מנהל היחידה לרדיוכירורגיה, מרכז רפואי תל השומר ע"ש שיבא, לדר' מיכל שדה, נוירופסיכולוגית באגודה למלחמה בסרטן. חברי ועדת העדכון לנושא נוירואונקולוגיה של האגודה למלחמה בסרטן, על הארותיהם והערותיהם.

לדר' שלומית פרי, עו"ס, מנהלת השירות הפסיכואונקולוגי, מרכז רפואי רבין-קמפוס בילינסון, חברת ועדת העדכון לנושא פסיכואונקולוגיה של האגודה למלחמה בסרטן, על כתיבת פרק התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן


מידע זה מבוסס על החוברת: Understanding Brain Tumors של  והותאם לקוראים ישראלים.

2004


מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על גידולי מוח. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.


© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.


  

Big-Bullet-SQR.gif מהו סרטן?

Big-Bullet-SQR.gif המוח
Big-Bullet-SQR.gif גידולים ראשונים ושניוניים במוח
Big-Bullet-SQR.gif כיצד הרופא מבצע את האבחנה?
Big-Bullet-SQR.gif בדיקות נוספות
Big-Bullet-SQR.gif סוגים שונים של גידולים של המוח
Big-Bullet-SQR.gif סוגי הטיפול בגידולי מוח
Big-Bullet-SQR.gif מעקב
Big-Bullet-SQR.gif הישנות של מחלה

Big-Bullet-SQR.gif מחקרים וניסויים קליניים

Big-Bullet-SQR.gif התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן 

 

 


 

 

מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בנין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. למרות שתאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר, על ידי חלוקה. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם מסיבה כלשהי התהליך יוצא משליטה, ממשיכים התאים להתחלק ללא צורך. כתוצאה מכך, נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

 bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


המוח

המוח וחוט השדרה מרכיבים את מערכת העצבים המרכזית, המהווה מרכז בקרה לתפקודי הגוף. שלוש שכבות של קרומים (קרומי המוח, Meninges) עוטפות את המוח ואת חוט השדרה ומפרידות את המוח מהגולגולת. בין שתיים משכבות אלו מצוי מרווח המכיל את נוזל המוח והשדרה (Cerebrospinal Fluid). הפיא (PIA), השכבה השלישית, צמודה לקליפת המוח ומלווה את כלי הדם הקטנים לתוך הרקמה.

 

התא הבסיסי, המרכיב את המוח, הוא תא עצב, הנקרא נוירון (Neuron). במוח ישנם כ-40 מיליארד נוירונים. בשונה משאר האיברים בגוף, תאים אלו בדרך כלל לא מתחלפים ולא מתחדשים. למעשה, אנו נולדים עם כמות מסוימת של תאים במוח, אשר במהלך חיינו הבוגרים מופחתת בהדרגה כביטוי להזדקנות. התקשורת בין תאי העצב, ובינם לבין חלקים אחרים בגוף נעשית באמצעות העברת דחפים עצביים. דחפים אלו פועלים בדומה לזרמים חשמליים שהגוף יכול לכבות ולהדליק. תאים תומכים לתאי העצב הינם תאי גליה - Glial cells:  אסטרוציטים  - Astrocytes, אוליגודנדרוציטים - Oligodendrocytes,  ותאים אפנדימליים Ependymal Cells.

 

מבנים ותפקודים עיקריים של המוח

החלקים העיקריים במוח הם המוח הגדול (המוח הקידמי), המוח הקטן (המוח האחורי) וגזע המוח:

המוח הגדול -האזור הגדול ביותר במוח, השולט על תפקודים מוטוריים ועל תפקודים שכליים גבוהים, כמו החשיבה והזיכרון. המוח הגדול בנוי משני חצאים הנקראים המיספרות, כל המיספרה אחראית על תפקודו המוטורי של הצד הנגדי לה (כך למשל, ההמיספרה הימנית מקושרת לצידו השמאלי של הגוף). כל המיספרה מחולקת לארבע אונות האחראיות כל אחת על מגוון שונה של פעילויות: קדמית (Frontal), פריאטלית (Parietal), טמפורלית (Temporal) ועורפית (Occipital).

המוח הקטן - חלק זה ממוקם באזור האחורי של המוח ואחראי לשווי המשקל, לקואורדינציה ולקצב פעולותינו. פעולות אלו לא מודעות ואינן נשלטות על ידי האדם. אזור זה שולט גם על אספקטים שונים של השפה.

 

גזע המוח - נמצא בחלק התחתון של המוח ומחבר את ההמיספרות לחוט השדרה. גזע המוח אחראי על פעולות בסיסיות כמו לחץ הדם, הנשימה, פעימות הלב. כמו כן, הוא אחראי על תנועת העיניים ועל רפלקס הבליעה.

חזרה למעלה >>


גידולים ראשונים ושניוניים במוח

גידולים ראשוניים במוח הם גידולים שהתפתחו מתאי המוח עצמם. על פי רוב, גידולים אלו לא מפתחים גרורות מחוץ למוח.

גידולים שפירים ראשוניים במוח ניתנים על פי רוב להסרה בניתוח. לעיתים, הגידול השפיר גדל שוב לאחר הסרתו. אם יש צורך לטפל בגידול החוזר נעשה ניתוח נוסף. ישנם מקרים בהם לא ניתן להסיר את הגידול באמצעות ניתוח בשל מיקומו או בשל הנזק שהניתוח עלול לגרום. במקרים אלו ניתן לעיתים טיפול בהקרנות.

גידולים ממאירים ראשוניים יוצרים סימפטומים מפני שהם פוגעים ברקמת המוח התקינה הסובבת אותם או בגלל הלחץ המוגבר בתוך הגולגולת שהם יוצרים.

גידול שניוני של המוח נוצר כאשר תאים סרטניים ממקומות אחרים בגוף, כדוגמת הריאות או השדיים, מגיעים אל המוח ויוצרים בו גידול משני או גרורה. הרופא שלך יאמר לך האם הגידול שלך הינו ראשוני או שניוני.

 

 

מה גורם לגידולים ממאירים של המוח?

הגורמים לגידולים ממאירים במוח טרם הובנו במלואם והמחקר בנושא זה נמשך כל העת. עם זאת, ידוע כי גידולים של המוח, כמו סרטנים אחרים, אינם מדבקים ואינם מועברים בין אנשים.

 

 

מהם התסמינים של גידולים במוח?

התסמינים השכיחים ביותר

תסמינים ראשונים של גידול במוח הם כאבי ראש, בחילות והפרעות בראייה, הנגרמים כתוצאה מהלחץ שמפעיל הגידול בתוך המוח. תופעה זו מכונה לחץ תוך גולגולתי מוגבר. כאב הראש עלול להיות קשה במיוחד בשעות הבוקר עד כדי שלעיתים הוא יכול להעיר אותך משנתך. כמו כן, כאב הראש יחמיר כאשר תבצע פעולות המעלות את הלחץ במוח, כגון שיעול, התעטשות, התכופפות לפנים או פעילות גופנית מאומצת.

 

ישנם מצבים רבים העלולים לגרום לכאבי ראש, לבחילות ולהפרעות בראייה שאינם גידולים של המוח, אולם אם תסמינים אלו נמשכים למעלה משבוע ואינם משתפרים, יש לפנות לרופא לשם בדיקה.

 

תופעה שכיחה נוספת הנגרמת כתוצאה מגידולים של המוח היא אפילפסיה. אפילפסיה יכולה לגרום להתקפים, לעוויתות שרירים או לרגעים של חוסר הכרה. ייתכן שהגורם להתקף האפילפטי אינו גידול של המוח, אולם בכל מקרה מצב זה מחייב פניה מיידית לרופא לשם התייעצות ואבחון הגורם להתקף. הלחץ המוגבר במוח יכול לגרום גם לבלבול בתהליכי החשיבה ולהקאות. בדומה לכאבי הראש, גם ההקאות חמורות יותר בשעות הבוקר ופוחתות במהלך היום. כמו כן, לעיתים ההקאות משולבות בשיהוקים.

 

תסמינים הקשורים במיקום הגידול

קבוצה נוספת של תסמינים נוצרת בגלל מיקום הגידול בתוך המוח. באופן כללי, כל אזור של המוח אחראי לתפקודים מסוימים, הגידול יכול להשפיע על יכולתו של אזור מסוים במוח לפעול בצורה תקינה:

גידולים של האונה הקדמית: קשורים לשינויים באישיות ובתבונה. הם עלולים לגרום לקשיים בתנועת ההליכה ובדיבור, ליצור חולשה בצד אחד של הגוף ולגרום לאובדן חוש הריח.

גידולים של האונה הפריאטלית: עלולים לגרום לקושי בביטוי או בהבנה של מילים ספציפיות, לבעיות בקריאה ובכתיבה ולקושי בביצוע תנועות גוף מסוימות. כמו כן, הם גורמים לחוסר תחושה או לחולשה בצד אחד של הגוף.

גידולים של האונה העורפית: גידול באזור זה גורם לאובדן הראייה בצד הנגדי. לעיתים, האדם אינו מודע לאובדן הראייה בשלב ראשון של המחלה.

גידולים של האונה הטמפורלית: יכולים לגרום להתקפים אפילפטיים היוצרים תחושות חזקות כמו פחד עז, תחושת מוכרות (דה-ז'ה-וו), הרחת ריחות משונים או איבוד הכרה זמני. לעיתים גידולים באזור זה יוצרים קשיים בדיבור.

גידולים של המוח הקטן: יוצרים בעיית תיאום בין איברים בגוף העלולה לגרום לקשיים בהליכה, בקצב הדיבור ובהיגוי, לחוסר יציבות, לתנועות מהירות ולא רצוניות של העיניים (ניסטגמוס), להקאות ולנוקשות של הצוואר.

גידולים של גזע המוח: קשורים להופעה הדרגתית של חוסר יציבות ולהליכה לא מתואמת, לראיה כפולה, לקושי בדיבור ובבליעה ולחולשה בפנים, הגורמת לחיוך חד צדדי או לעפעף נפול. לעיתים נדירות, גידולים של גזע המוח גורמים להקאות או לכאבי ראש בשעות הבוקר.

 

ייתכן שהגורם לתסמינים אלה אינו גידול של המוח, אולם עם הופעת תסמינים אלו חשוב לפנות לרופא לשם בדיקה.

 

שינויים באישיות

גידולים במוח, בעיקר כאלו המצויים בהמיספרות, גורמים לעיתים לשינוי באישיות ובהתנהגות. תסמינים שלו קשים במיוחד להתמודדות ועלולים להפחיד את החולה ואת הסובבים אותו. תמיכה פסיכולוגית יכולה להקל על ההסתגלות והקבלה של מצב זה.

חזרה למעלה >>


כיצד הרופא מבצע את האבחנה?

תהליך האבחון יתחיל על פי רוב אצל רופא המשפחה שלך, אשר יבדוק אותך ויחליט האם להפנותך לרופא מומחה. בבית החולים יתעד הרופא את ההיסטוריה הרפואית המלאה שלך ואת התסמינים עליהם תדווח. לאחר מכן, יבצע הרופא סדרה של בדיקות על מנת לבחון את מערכת העצבים שלך, הבדיקה כוללת:

  • תרגילי חשיבה של חשבון פשוט ושאלות פשוטות.
  • בדיקת עיניים באמצעות אופתלמוסקופ (מכשיר המאיר את החלק האחורי של העין), המראה האם הדסקית האופטית בחלק האחורי של העין נפוחה, דבר העלול להעיד על לחץ תוך גולגולתי. גם הראייה המרחבית שלך תיבדק.
  • בדיקות שמיעה.
  • בדיקת שרירי הפנים והבעות פנים.
  • תנועות לשון, בדיקת רפלקס הבליעה (ההקאה) שלך.
  • בדיקה של החוזק בידיים וברגליים, רפלקס הברך והחזרים אחרים.
  • היכולת לחוש דקירת סיכה, להבדיל בין חום וקור ולזהות חפצים מוכרים (כמו מטבעות) לפי תחושה.

חזרה למעלה >>


בדיקות נוספות

הרופא שלך יכול לשלוח אותך לכל אחת מהבדיקות הבאות המשמשות לאבחון גידולים של המוח:

 

סריקת CT

זהו סוג מתוחכם של צילום רנטגן, הבונה תמונה תלת-ממדית של פנים הראש על מנת לזהות את המיקום המדויק של הגידול. הבדיקה אינה מכאיבה, אולם במהלכה תתבקש לשכב מספר דקות ללא תנועה, כאשר ראשך מונח בפתח הסורק. היות והבדיקה קצרה גם ילדים יכולים לעבור אותה ללא הרדמה. בסריקות CT נעשה שימוש בכמות קטנה של קרינה, והסבירות שייגרם לך נזק היא נמוכה מאד. תתבקש להימנע מאכילה ומשתייה במשך כארבע שעות לפני הבדיקה. על מנת ליצור את התמונה הטובה ביותר האפשרית ייתכן שתקבל זריקה של חומר האדרה. חומר זה עלול לגרום לך לחוש גל חום בכל גופך למשך מספר דקות. אם אתה אלרגי ליוד, או סובל מאסטמה, אתה עשוי לסבול מתגובה חמורה יותר לזריקה, על כן חשוב שתדווח על כך לרופא לפני ביצוע הסריקה. קרוב לוודאי שתוכל לשוב לביתך מיד עם תום הבדיקה.

 

הדמיית תהודה מגנטית (סריקת MRI)

בדיקה הדמיית התהודה המגנטית דומה לסריקת CT, אך עושה שימוש בשדה מגנטי במקום בקרני רנטגן בכדי לבנות תמונות חתך רוחביות של המוח. על מנת לשפר את ההדמיה תקבל זריקת חומר האדרה לוריד בזרועך. במהלך הבדיקה תתבקש לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל גדול למשך כשעה. אם אתה חושש מחללים סגורים, עלולה להתעורר אצלך תחושה לא נעימה, על כן כדאי לומר זאת לטכנאי לפני התחלת הבדיקה. תהליך סריקת ה-MRI מרעיש מאוד. לכן תקבל אטמי אוזניים או אוזניות. בנוסף לכך, תוכל לבקש מאדם קרוב לארח לך לחברה בחדר הבדיקה. היות והגליל הוא מגנט רב עוצמה תתבקש להסיר את כל חפצי המתכת שעל גופך לפני כניסתך לחדר הבדיקה. אנשים שבגופם מושתל מוניטור לב, קוצב לב או סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים מנועים מלעבור סריקת MRI בשל השדות המגנטיים.

 

צילום גולגולת

לעיתים נדירות, ניתן לראות גידולים של המוח בצילום רנטגן. זוהי בדיקה פשוטה שאינה מכאיבה, אך מצריכה שכיבה ללא תזוזה למשך מספר דקות.

 

צילום חזה

צילום חזה נעשה על מנת לוודא שאין סימנים לגרורות בריאות ועל מנת לחפש אחר גידול ראשוני אפשרי במקרה של גידול שניוני במוח.

 

תרשים כלי דם Angiogram, Arteriogram

התרשים מראה את כלי הדם ואת מיקומו של הגידול. בדיקה זו נעשית לעיתים נדירות כחלק מההכנה לקראת ניתוח. בשלב ראשון מוחדרת, תחת הרדמה מלאה או חלקית, צינורית דקה (קטטר, צנתר) אל אחד מהעורקים בגוף, לרוב עורק המפשעה. דרך הקטטר מוזרם חומר צבע. בעזרת סדרת צילומי רנטגן יכול הרופא לעקוב אחר התקדמות הצבע לאורך כלי הדם במוח. לרוב, בדיקה זו כרוכה באשפוז למשך לילה אחד.

 

אלקטרוצפלוגרם Electrocephalogram EEG

בבדיקה זו הפעילות החשמלית של המוח מוקלטת והדחפים העצביים מתורגמים לכדי תמונת גלים על גבי הדף. במהלך הבדיקה יחוברו דסקיות עם חוטים אל ראשך באמצעות ג'ל מיוחד. אין צורך לגלח את השיער לצורך הבדיקה והג'יל המדביק נשטף בקלות. הבדיקה אורכת כשעה ואינה כרוכה בכאב.

 

ביופסיה

לעיתים מבצע הרופא ביופסיה על מנת לברר את סוג הגידול שיש לך. ביופסיה היא ניתוח קטן בו מוסרת דגימת תאים מתוך הגידול. במהלך הביופסיה יוצרים חור קטן (Burr) בגולגולת, מחדירים מחט דרך החור ומסירים פיסה מהגידול. דגימה זו מועברת לבדיקה מיקרוסקופית בעזרתה ניתן לקבוע את סוג הגידול. הביופסיה נעשית על פי רוב תחת הרדמה מקומית. הבדיקה כרוכה בשהות קצרה בבית החולים. לרוב הביופסיה מבוצעת תחת הנחיית סריקת CT או MRI, המסייעים לזהות את מיקומו המדויק של הגידול.

חזרה למעלה >>


סוגים שונים של גידולים של המוח

על פי רוב הסוגים השונים של גידולי המוח נקראים על שם התאים בהם הם מתפתחים. לעיתים, לסוג אחד של גידול במוח ישנם מספר שמות והדבר עלול לגרום לבלבול. ברשימה המפורטת בהמשך מתוארים סוגים שכיחים יותר של גידולים של המוח (בסוגריים תוכל למצוא שמות נוספים של אותו הגידול):

 

גליומות (Gliomas)

זו קבוצת גידולים המתפתחים מתאי התמך במוח, הנקראים תאי גליה (Glial cells). יותר ממחצית מהגידולים הראשוניים של המוח הם גליומות. לעיתים מוסיפים לשמם את שם האזור בו הם מתגלים, למשל, גליומה של גזע המוח.

 

דרגת התמיינות של גליומות

לאחר שמאבחנים גליומה יש לקבוע את רמת ההתמיינות שלה. דרגת ההתמיינות היא דרגת הממאירות והיא מתבססת על מידת הדמיון של תאי הגידול לתאים בריאים ועל מאפיינים נוספים, כמו כמות הנמק בגידול. דירוג ההתמיינות נע בין 1 (פחות ממאיר ואיטי בגדילתו) ועד 4 (ממאיר יותר וגדל מהר). גליומות בדרגות התמיינות 1,2 מכונות גם גליומות מדרגה נמוכה, בעוד גליומות בדרגות 3,4 נקראות גליומה מדרגה גבוהה. הטיפול בך ייקבע בהתאם לסוג ולדרגת ההתמיינות של הגידול שלך.

 

סוגים של גליומות

  • אסטרוציטומה (Astrocytoma) - השכיחה ביותר מבין הגליומות. האסטרוציטומה מתפתחת מתאים דמויי כוכב הנקראים אסטרוציטים.
  • גליומות בדרגת התמיינות 4 (הנקראות גם גליובלסטומה מולטיפורמה Glioblastoma Multiforme)
  • וגליומות בדרגת התמיינות 3 (אסטרוציטומות אנאפלסטיות Anaplastic Astrocytomas) הם גידולי המוח השכיחים ביותר בקרב מבוגרים.
  • אוליגודנדרוגליומה (Oligodendroglioma) - גידולים אלו מתפתחים בתאי אוליגודנדרוציטים, המייצרים את שכבת המיאלין, הכיסוי השומני של תאי העצב. על פי רוב גדילתם איטית יותר מזו של המאסטרוציטומות.

  • אפנדימומה (Ependymoma) - סוג נדיר של גליומה, המתפתח בתאים האפנדימליים המצפים את חדרי המוח ואת התעלה המרכזית של חוט השדרה.

מדולובלסטומה Medulloblastoma (גידול נוירואקטודרמלי קדמוני PNET)

גידולים אלו מתפתחים בחלק האחורי של המוח, אך עלולים להתפשט לאזורים אחרים במוח. מדולובלסטומות הן גידול המוח הממאיר השכיח ביותר בקרב ילדים, בקרב מבוגרים הוא שכיח פחות.

 

לימפומה של מערכת העצבים המרכזית

לימפומה היא גידול ממאיר של המערכת הלימפטית, המהווה חלק מהמערכת החיסונית של הגוף. לעיתים נדירות, גידולים מסוג זה מתפתחים במוח, במקרה זה הם נקראים לימפומות ראשוניות של מערכת העצבים המרכזית.

 

גידולים באזור בלוטת האצטרובל (Pineal Region Tumors)

בלוטת האצטרובל ממוקמת מתחת לאזור המפריד בין שתי המיספרות במוח. הגידולים השכיחים ביותר בבלוטת האצטרובל הם גרמינומות (Germinomas); גידולים אחרים באותו אזור הם טרטומות (Teratomas), פינאוציטומות

(Pineocytomas) ופינאובלסטומות (Pineoblastomas).

 

מנינגיומה (Meningioma)

מנינגיומות נוצרות בקרומי המוח המכסים את המוח כולו. התפתחות גידולים מסוג זה איטית ועל פי רוב הם שפירים (לא מתפתחים מעבר לאתר המקורי שלהם).

 

נוירומה אקוסטית Acoustic Neuroma (שוואנומה, נוירילמומה)

נוירומות אקוסטיות הן גידולים שפירים המתפתחים בעצב השמע, האחראי על יכולת השמיעה. עצב השמיעה מורכב מתאים הנקראים תאי שוואן (Schwann Cells) בהם מתפתח הגידול (לכן גידול זה נקרא גם שוואנומה). גידולים אלו נמצאו קשורים למחלה תורשתית הנקראת נוירופיברומטוזיס II Type

(Neurofibromatosis) ושכיחים יותר בקרב מבוגרים. באנשים צעירים הסובלים מ- NFII, יכולים להתפתח גידולים מסוג זה בשני הצדדים.

 

המנגיובלסטומה (Haemangioblastoma)

גידול זה מתפתח מתאים של כלי הדם. המנגיובלסטומות הינן נדירות, לרוב הן שפירות וגדלות באיטיות. התסמינים יכולים להופיע שנים רבות לאחר הופעת הגידול.

 

גידולים של יותרת המוח (Pituitary Tumors)

יותרת המוח מפרישה הורמונים שתפקידם לעקוב אחר ייצור ההורמונים של בלוטות אחרות. גידולים אלו מכונים גם אדנומות של יותרת המוח (Pituitary Adenomas) והם לרוב שפירים. התסמינים של גידול זה כוללים בדרך כלל הפרעות בראיה או ברמות ההורמונים.

 

גידולים של חוט השדרה

גידולים של חוט השדרה עלולים ליצור לחץ על העצבים היוצאים מחוט השדרה ובשל כך לגרום להפרעות רבות בתפקוד התקין, ביניהן חוסר תחושה, נימול, חולשה ברגל או ביד, כאבים בגב, בצוואר ובגפיים ולעיתים אובדן שליטה על שלפוחית השתן ועל פעולות המעיים.

 

גידולים שניוניים של המוח

גידול שמקורו באיבר אחר בגוף השולח גרורות אל המוח.

חזרה למעלה >>


סוגי הטיפול בגידולי מוח

ניתן לטפל בגידולים של המוח באמצעות ניתוח, טיפול בקרינה או בכימותרפיה, הניתנים כל אחד לחוד או בשילובים שונים. גידול שניוני של המוח מצריך טיפול שונה מזה של גידול ראשוני במוח.

 

גידולים ראשוניים

הטיפול המועדף במרבית הגידולים הראשוניים של המוח הוא ניתוח. הניתוח יכול להתבצע לצורך ביופסיה (קביעת סוג הגידול) או לשם הסרת הגידול בניתוח נרחב. לאחר הניתוח, במידה והגידול לא הוסר בשלמותו או במקרים בהם יש חשד שנותרו שיירים של תאים סרטניים באתר, יינתן גם טיפול בקרינה. עם זאת, ישנם גידולים שאינם דורשים התערבות כירורגית מיידית. לדוגמא, ישנן גליומות מדרגה נמוכה הדורשות מעקב קפדני אחר התפתחותן. גם גידולים נדירים יותר של המוח, כמו גרמינומות או לימפומות, אינם מטופלים בעזרת ניתוח. במקרים בהם אין צורך בניתוח או כאשר לא ניתן לנתח, הטיפול ייעשה על פי רוב בעזרת הקרנות, לעיתים בשילוב עם כימותרפיה.

 

גידולים שניוניים

הטיפול בגידול שניוני של המח תלוי בסוג הגידול הראשוני, בגודלו ובמיקום הגידול השניוני במוח ובהימצאותן של גרורות נוספות בגוף. לעיתים, אם יש מוקדים בודדים קטנים של סרטן שניוני במוח, ניתן להסירם באמצעות ניתוח בשילוב עם טיפול בקרינה לכל הראש, או לטפל בהם באמצעות טיפול מקומי בקרינה בשיטה סטריאוטקטית. טיפול זה נקרא רדיוכירורגיה. במקרים מסוימים, ניתן להיעזר בטיפול בכימותרפיה או בטיפולים הורמוניים לטיפול בגידול שניוני של המוח וזאת בהתאם למיקומו של הגידול הראשוני. המטרה בטיפול בגידולים שניוניים של המוח היא יצירת הקלה בתופעות הלוואי והארכת החיים, תוך שמירה על איכות החיים. בשלב זה, בדרך כלל לא ניתן לרפא את הסרטן במלואו.

 

מידע נוסף בנושא תוכל למצוא בדף המידע 'גידולי מח שניוניים' של האגודה למלחמה בסרטן.

 

לעיתים יש צורך לטפל בתסמינים ספציפיים לגידול מסוים, כדוגמת התקפים אפילפטיים או לחץ מוגבר בגולגולת. פירוט על טיפול זה תוכל למצוא בהמשך המאמר.

הרופא שלך יתכנן את הטיפול בך, תוך שקלול של מספר גורמים, לרבות מצב בריאותך הכללי וסוג הגידול שלך. הרופא ידון איתך לגבי אפשרויות הטיפול הטובות ביותר עבורך. בטיפול שלך ישתתפו מומחים שונים כמו נוירולוג ורדיותרפיסט או אונקולוג קליני (רופאים המטפלים בגידולים סרטניים בעזרת טיפול בקרינה או בכימותרפיה). יתכן שתפגוש בבית החולים אנשים עם גידולי מח המקבלים טיפול אחר משלך. הסיבה לכך יכולה להיות שהגידול שלהם הינו מסוג שונה או ממוקם בחלק אחר של המוח. אם יש לך שאלות כלשהן לגבי הטיפול בך, אל תהסס לשאול את הצוות הרפואי המטפל.

 

חוות דעת שנייה

לעתים קרובות מספר מומחים לסרטן עובדים יחד כקבוצה, על מנת לקבוע מהו הטיפול המתאים ביותר לחולה מסוים. אף על פי כן, יתכן שתרצה, ולעיתים אף רצוי, לקבל חוות דעת רפואית נוספת. אם תרגיש שהדבר יועיל לך תוכל לפנות למומחה נוסף, הרופא שלך ישמח לסייע לך בכך. את חוות הדעת השנייה רצוי לבקש לפני ביצוע ההחלטה על הטיפול הראשוני.

 

bul1 ניתוח

ניתוח מקיף נעשה במטרה להסיר את הגידול כולו או חלקים ממנו. ניתוח הכרוך בפתיחת הגולגולת נקרא קרניוטומיה (Craniotomy).

 

הניתוח נעשה לרוב תחת הרדמה כללית, לעיתים יעדיף הרופא לבצע את הניתוח בעודך ער בכדי למנוע פגיעה בחלקים שונים של המוח. כחלק מההכנות לניתוח מגלחים לעיתים חלק משערות הראש. יש המעדיפים לגלח את כל שיער ראשם, היות וכך קל יותר לחבוש פיאה עד לצמיחת השיער חזרה.

 

במהלך הניתוח יחתוך המנתח חלק מהגולגולת מעל אזור הגידול, יסיר את הגידול עצמו ויחזיר את הגולגולת והקרקפת למקומן. לעיתים, לא ניתן, או לא מומלץ, להסיר את הגידול כולו. ניתוח להסרת חלק מהגידול מכונה כריתה חלקית או ניתוח להקטנת נפח הגידול (Debulking). ישנם מקרים בהם מיקומו של הגידול אינו מאפשר את הסרתו מבלי לחדור דרך המוח. הליך זה מעלה את הסיכוי לנזקים בלתי הפיכים באתר בו נעשה הניתוח. ישנם מצבים בהם הסרת הגידול או חלקו הינה מסוכנת מדי. במקרים אחרים הסרה כירורגית אינה האפשרות הטיפולית הטובה ביותר.

 

המנתח או הרופא שלך ידונו איתך על סוג הטיפול המתאים ביותר.

מומלץ שתכין רשימת שאלות מראש ושתבקש מחבר קרוב או בן משפחה ללוות אותך אל הפגישה, על מנת להבטיח שתדון עם הרופא בכל הנושאים שמדאיגים אותך. חשוב שתדע כי לא יבוצע ניתוח או כל התערבות רפואית אחרת ללא הסכמתך.

 

לאחר הניתוח

משך השהות שלך בבית החולים תלוי בהיקף הניתוח ובטיפולים להם תזדקק אחריו. ב-12 השעות הראשונות לאחר הניתוח תאושפז במחלקת טיפול נמרץ תחת מעקב צמוד. ייתכן כי בשלב ראשון תחובר למכונת הנשמה שתשמור על נשימתך. הראש שלך יהיה חבוש וצינור יחובר לאתר הניתוח וינקז דם עודף מהפצע. על פי רוב צינור זה מוסר לאחר יום או יומיים. לעיתים נוצרת נפיחות באזור הפנים והעיניים הגורמת למראה חבול.

הנפיחות תפחת בתוך 48 שעות והחבורות ייעלמו בתוך מספר ימים. למרות שתיאור זה נשמע קשה, השפעות הניתוח חולפות במהירות. לאחר שמצבך יתייצב תחזור למחלקה להתאוששות נוספת. מידע נוסף על ההתאוששות לאחר הניתוח תוכל למצוא בהמשך.

 

bul1 טיפול בקרינה

טיפול בקרינה כטיפול בסרטן עושה שימוש בקרניים בעלות אנרגיה גבוהה, המשמידות את תאי הסרטן, תוך שהן גורמות נזק מועט ככל האפשר לתאים בריאים. השיטה הנפוצה ביותר לטיפול בקרינה היא הקרנות חיצוניות, כשמקור הקרינה נמצא מחוץ לגוף. בגידולים של המוח ניתן לטפל בשיטות שונות המפורטות בהמשך. טיפול בקרינה נעשה לאחר ניתוח על מנת לטפל בשיירים של תאים סרטניים שנותרו באתר הניתוח, או במקרים בהם לא ניתן להסיר את הגידול בניתוח. טיפול בקרינה ניתן גם במצבים של גידול שניוני של המוח או בגידול חוזר במוח.

 

הטיפול ניתן במחלקת ההקרנות של בית החולים. מחזור הטיפול נערך בדרך כלל על פני חמשת ימי החול כל שבוע, כאשר בסוף השבוע ניתן זמן למנוחה. אופן העברת הטיפול משתנה מאדם לאדם. מחזור טיפולים נמשך בדרך כלל בין שבועיים לשישה שבועות. לפני תחילת הטיפול שלך ישוחח עימך הרופא אודות הטיפול, אופן העברתו ומשכו. הקרנות לא הופכות אותך לרדיואקטיבי ואין שום סכנה שתשהה בחברת אנשים, כולל ילדים.

 

במהלך הטיפול תתבקש להניח את ראשך במתקן פלסטיק שקוף, הנקרא תבנית או קליפה. מטרת המתקן היא לקבע את ראשך ולוודא כי הקרינה מכוונת אל המקום המדויק. לכל מטופל מכינים תבנית מתאימה לפני התחלת הטיפול. התבנית מאפשרת לך לראות ולנשום כרגיל אך עלולה ליצור תחושה של קלסטרופוביה. את התבנית יש לחבוש רק למשך מספר דקות בכל טיפול ורוב האנשים מתרגלים אליה במהירות.

 

תכנון הטיפול

על מנת להפיק את התועלת המירבית מהטיפול בקרינה יש לתכנן אותו בקפידה והביקורים הראשונים שלך אצל האונקולוג או הרדיותרפיסט (המתכנן ומפקח על הטיפול בקרינה) יוקדשו למטרה זו. לצורך תכנון זה תתבקש לשכב על מיטה תחת מכשיר הדמייה הנקרא סימולטור. מכשיר זה עורך צילומי רנטגן של אתר ההקרנה. לפעמים, משתמשים בסורק CT לאותה מטרה. לפני כל פגישה טיפולית, ימקם אותך טכנאי ההקרנות על המיטה וידאג שתשכב בנוחות. במהלך הטיפול, שאורך מספר דקות, תשהה לבד בחדר, אך תוכל לשוחח עם הטכנאי באמצעות אינטרקום. הטיפול בהקרנות אינו כרוך בכאב, אך מצריך שכיבה ללא תזוזה למשך זמן הטיפול.

 

טיפול סטריאוטקטי בהקרנות או רדיוכירורגיה

זהו טיפול בקרינה המאפשר לרופאים לכוון את הקרינה באופן מדויק לגידולים קטנים של המוח. במסגרת הליך זה ניתן לתת מינונים גבוהים של קרינה לגידול עצמו, תוך צמצום הנזק הנגרם לרקמת המוח הסובבת את הגידול ותוך הקטנת תופעות הלוואי של הטיפול. טיפול סטריאוטקטי יכול להינתן לאחר שנעשה טיפול חיצוני בקרינה או במקרים בהם יש לטפל בגידולים שאינם ניתנים להסרה בניתוח. טיפול זה, בדומה לכל טיפולי הקרינה, נעשה באמצעות מאיץ קווי. (מכשיר שמייצר אלומות קרינה בעלות אנרגיה גבוהה). המכשיר מקרין לגידול קרניים מרוכזות, מזוויות שונות. שינוי הזווית נעשה על ידי הזזת המכשיר במהלך הטיפול או על ידי כיוון קרניים בודדות ממספר כוונים שונים. רדיוכירורגיה, למרות שמה, אינה כרוכה בניתוח. מדובר בטיפול סטריאוטקטי, הניתן במינון בודד של קרינה המכוונת לגידול. במהלך הטיפול הסטריאוטקטי בהקרנות, (הרדיוכירורגיה), תורכב על ראשך קסדה מיוחדת, שמטרתה למקם את ראשך תחת קרן הקרינה באופן מדויק.

 

תופעות לוואי של הטיפול בקרינה

תופעות הלוואי של טיפול בקרינה יכולות להיות קלות ביותר או מטרידות מאוד, בהתאם למינון הקרינה ולאורך הטיפול. הטיפול בהקרנות לראש כרוך בתופעות לוואי כלליות וכאלו הספציפיות לאזור הראש.

 

נשירת שיער

הקרינה גורמת לנשירת שיער באתר הטיפול. לרוב, נשירת השיער היא זמנית והשיער חוזר לצמוח בתוך חודשיים עד שלושה חודשים מתום הטיפול. עם זאת, ישנם אנשים אשר שיערם צומח חזרה עם מרקם או צבע שונים, ייתכן כי השיער יהיה דק מבעבר. לרוע המזל, ישנם מטופלים אשר שיערם אינו צומח חזרה כלל.

 

בדף המידע 'התמודדות עם נשירת שיער' ובמדריך לרכישת פאות של האגודה למלחמה בסרטן תוכל למצוא מידע מועיל בנושא זה.

 

בחילות

תופעת לוואי אפשרית נוספת של הטיפול בקרינה היא בחילה. הרופא שלך יוכל לרשום לך תרופות נגד בחילה המטפלות ביעילות בתופעה. יתכן שתרגיש שלאוכל יש טעם שונה. אם אין לך חשק לאכול, תוכל להחליף את הארוחות במשקאות מזינים, עשירים בקלוריות. תוכל לקבל מהרופא שלך מרשם למשקאות אלו ולרכוש אותם בבית המרקחת.

 

חוברת על תזונה לחולי סרטן ('הטיפול התזונתי התומך') של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע נוסף ועצות מועילות לתזונה נכונה בתקופת המחלה.

 

עייפות

הטיפול בקרינה יכול להיות מעייף מאוד ולכן עליך להקפיד לנוח לעיתים קרובות. הדבר חשוב במיוחד אם אתה נוסע מרחק רב אל הטיפול מדי יום.

 

ישנוניות

הישנוניות תגרום לך לחוש איטי וחסר מרץ. תופעת הלוואי הזו מופיעה בעיקר לאחר תום הטיפול ומחמירה כשבועיים לאחר הטיפול. על פי רוב תחושתך תשתפר בתוך שבוע. לעיתים ישנה החמרה נוספת בישנוניות לאחר כארבעה עד שישה שבועות מסיום הטיפול.

 

תגובה של העור

במהלך הטיפול בקרינה הקרקפת והעור באזור המוקרן הופכים אדומים, יבשים ורגישים למגע. בבתי החולים השונים ישנן המלצות שונות לטיפול בעור. ייתכן כי תתבקש לא לשטוף את האזור המוקרן כלל במשך מחזור הטיפול, במקרים אחרים יומלץ לך לשטוף את העור במים פושרים ולנגב בעדינות במגבת רכה. עור ראשך רגיש מאוד ולכן כדאי שלא לחשוף אותו לשמש או לרוחות קרות. כאשר אתה יוצא החוצה נסה לחבוש כובע או צעיף מכותנה רכה או משי שיכסו את האזור.

ישנם מטופלים המבחינים בהחמרה בתסמינים של הגידול במוח לאחר סיום הטיפול. אין זה אומר כי הגידול מתקדם, זוהי תגובתו של הגידול לטיפול בקרינה. בכל מקרה, אם תבחין בשינוי כזה, יידע את הצוות הרפואי המטפל בך, הוא יוכל לספק לך את הטיפול המתאים ואת התמיכה הרפואית הנחוצה.

 

bul1 כימותרפיה

כימותרפיה היא השימוש בתרופות אנטי-סרטניות (ציטוטוקסיות) מיוחדות להשמדת תאים סרטניים. התרופות, הניתנות בדרך כלל בזריקה תוך ורידית (ולעתים בצורת טבליות לבליעה), מפריעות לגדילה ולחלוקה של התאים הסרטניים. לא בכל הגידולים של המוח ניתן לטפל באמצעות כימותרפיה. השימוש בה נעשה בגידולים ראשוניים, שאינם ניתנים להסרה על ידי ניתוח, או כחלק מהטיפול בגידול שניוני של המוח.

 

הכימותרפיה מועברת כטיפול בודד או בשילוב עם קרינה. הכימותרפיה ניתנת לרוב במחזורי טיפול, שאורך כל אחד הוא מספר ימים. לאחר מחזור הטיפולים תעבור תקופת מנוחה של מספר שבועות שתאפשר לגוף שלך להתאושש מתופעות הלוואי של הטיפול. כמות מחזורי הטיפול שתקבל תלויה בסוג הגידול שיש לך ובדרך בה הוא מגיב לתרופות. הכימותרפיה ניתנת בדרך כלל במסגרת אשפוז יום, אולם לעיתים נדרשת שהות של כמה ימים בבית החולים.

 

תופעות לוואי

מחד, עשויה הכימותרפיה לשפר את הרגשתך על ידי הקלה על תסמיני הסרטן, מאידך היא עלולה לגרום לתופעות לוואי לא נעימות. רוב תופעות הלוואי ניתנות לטיפול בעזרת תרופות.

 

עמידות מופחתת לזיהומים

התרופות הכימותרפיות אמנם פועלות נגד תאי הסרטן בגופך, אולם במקביל הן גם מפחיתות באופן זמני את מספר התאים הבריאים בדמך. בעת ירידה במספרם של תאים אלו גובר הסיכוי ללקות בזיהום. במהלך הכימותרפיה יתנהל מעקב שגרתי אחר הדם שלך ובמידת הצורך תקבל תרופות אנטיביוטיות לטיפול בזיהום. אם חום גופך עולה מעל 38?c, או אם אתה חש ברע באופן פתאומי (גם ללא חום), צור מיד קשר עם הרופא שלך או עם בית החולים.

 

אנמיה

בעקבות הטיפול רמת ההמוגלובין בדמך (כדוריות הדם האדומות) עשויה לרדת מה שעלול לגרום לך לעייפות, לחוסר מרץ ואף לקוצר נשימה. אלו הם סממנים של אנמיה הנוצרת ממחסור בהמוגלובין בדם. מתן דם הוא טיפול יעיל באנמיה. לאחר קבלת מנת דם תחוש נמרץ יותר וקשיי הנשימה יחלפו.

 

חבורות ודימומים

טסיות דם הן תאים המסייעים בקרישת דם. התרופות הכימותרפיות מורידות את מספר הטסיות בדם, כתוצאה מכך אתה עלול להיפצע בקלות ולדמם בשל חתך או שפשוף קל. במקרה שיופיעו בגופך פצעים או דימומים, הודע על כך מיד לרופא שלך או לבית החולים.

תחושת בחילה

חלק מהתרופות, המשמשות לטיפול בגידולים של המוח, יכולות לגרום לבחילות ולהקאות. תופעות אלו ניתנות לטיפול באמצעות תרופות נגד בחילה אותן יוכל לרשום לך הרופא שלך. אם אין לך חשק לאכול במהלך הטיפול, תוכל לנסות להחליף ארוחות מסוימות במשקאות מזינים או במזונות רכים.

 

נשירת שיער

התרופות הכימותרפיות המשמשות לטיפול בגידולים של המוח בדרך כלל לא גורמות לנשירת שיער, אך הן עלולות להביא לדלדול של השיער. אם נושר לך השיער כתוצאה מטיפול כימותרפי, הוא יצמח בחזרה בתקופה של 6-3 חודשים. נסה לזכור כי תופעות הלוואי יחלפו עם תום הטיפול. כימותרפיה משפיעה על אנשים שונים בצורות שונות. יש המסוגלים לנהל אורח חיים נורמלי במהלך הטיפול, בעוד שאחרים מוצאים שהם מתעייפים במהירות ועליהם להאט את הקצב. הייה קשוב לגופך, אך נסה שלא להגזים.

חוברת 'הטיפול הכימי - כימותרפיה' האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בטיפולים ובתופעות הלוואי שלהם. בנוסף, באגודה למלחמה בסרטן דפי מידע מיוחדים ומפורטים אודות כל אחת מהתרופות ותופעות הלוואי שלהן. מאגר מידע בנושא תרופות נמצא באתר האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט

 

bul1 טיפולים נוספים

לפני ואחרי הניתוח, תטופל בסטרואידים ולעיתים גם בתרופות נגד פרכוסים.

 

טיפול בסטרואידים

הסטרואידים אינם מטפלים בגידול עצמו, אך יעילים בשיפור תסמינים כמו הפחתת נפיחות, הנוצרת סביב גידולים של המוח. השימוש בסטרואידים נעשה לפני או אחרי הניתוח, במהלך או לאחר טיפול בקרינה. נטילת סטרואידים לאורך זמן ארוך עלולה לגרום לתופעות לוואי כגון עליה במשקל, הפרעות בעיכול, עליה בלחץ הדם וסיכוי מעט מוגבר לזיהומים, כמו פטרת בפה. ישנם אנשים המדווחים על קושי להירדם ועל שינויים במצב הרוח (תחושות דיכאון או מצב רוח מרומם באופן קיצוני). הסטרואידים עלולים גם להעלות את רמת הסוכר בדם שלך. במקרה כזה ירשום לך הרופא תרופות שיחזירו את הסוכר בדמך לרמה תקינה. על מנת לעקוב אחר רמת הסוכר בדמך ייתכן כי תתבקש לתת בדיקת שתן יומית. האחות תנחה אותך כיצד יש לבצע את הבדיקה. תופעת לוואי אחרת, הכרוכה בנטילת סטרואידים לאורך זמן, היא החלשות שרירי הרגליים. למרות שתופעות הלוואי הללו אינן קלות להתמודדות, נסה לזכור כי הן זמניות ותיעלמנה בהדרגה עם ההפחתה במינון הסטרואידים. בזמן שאתה נוטל סטרואידים, עליך לשאת כרטיס סטרואידים (שתקבל מהצוות הרפואי) בו כתוב סוג הסטרואידים והמינון שאתה מקבל. חשוב מאד שהפסקת הסטרואידים תיעשה באופן הדרגתי ובהתאם להנחיות הרופא.

 

תרופות נגד פרכוסים

מטרת תרופה זו היא למנוע התקפים אפילפטיים. היא משמשת לטיפול באנשים שסבלו מפרכוסים בעקבות המצאותם של גידולים במוח או אנשים שעברו ניתוח במוח. ישנם סוגים רבים של תרופות נגד פרכוסים, הנפוצות ביותר הן פניטואין (Phenytoin) וקרבמזפיין (Carbamazepine). אם תחוש בתופעות לוואי כתוצאה מנטילת התרופות יידע את הרופא שלך בכך.

חזרה למעלה >>


מעקב

עם תום הטיפול יסביר לך הרופא כיצד יתבצע המעקב אחר מצבך הבריאותי. יש הנדרשים לעבור סריקות מוח תקופתיות, אחרים רק צריכים להיות בקשר עם הרופא שלהם מפעם לפעם. אם אתה נתקל בבעיה או שאתה מבחין בתסמינים חדשים בין פגישות הביקורת שלך, יידע את הרופא שלך או את צוות בית החולים באופן מיידי.

חזרה למעלה >>


הישנות של המחלה

לקראת קיומן של פגישות ביקורת אתה עלול להיות מודאג. בחלק מהמקרים גידולים של המוח יכולים לחזור באזור בו היו בעבר. במקרה כזה יסביר לך הרופא מהו היקף הגידול החוזר וכיצד יעשה הטיפול בו. גידולים חוזרים שונים מגידולים שניוניים, אשר מקורם בגידול באזור אחר בגוף. ההתמודדות עם חזרתו של גידול סרטני יכולה להיות קשה מאוד. על מנת להתמודד עם קושי זה תוכל לפנות אל הצוות הסוציאלי שבמחלקה האונקולוגית בה אתה מטופל או ליצור קשר עם מרכז התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן.

חזרה למעלה >>


מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן נערכים כל הזמן, מאחר שטרם נמצא טיפול קיים לסרטן, המציע מרפא לכל המטופלים. ניסויים קליניים נעשים כדי למצוא דרכי טיפול חדשות למחלה.

bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה. 

bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


סרטן תרומה
התכנים המופיעים באתר נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.
בניית אתרים
|
|
|
© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן בישראל