בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת תופעת עישון הנרגילות בקרב בני-נוער וצעירים. סקר שערכה בשנת 2001 , המחלקה לחינוך וקידום בריאות במשרד הבריאות, בקרב מדגם ארצי של 1,200 בני-נוער יהודים וערבים, בגילאים 12-17 מעלה ש -39% מבני- הנוער אמרו שהתנסו בעישון נרגילה. שעור המתנסים בקרב בני-הנוער היהודים היה גבוה מזה של בני-הנוער הערבים. נתונים אלה הם גבוהים יותר מהנתונים על התנסות בעישון סיגריה, כפי שעלה מסקר שערך ד"ר יוסי הראל מאוניברסיטת בר-אילן, בקרב בני-נוער יהודים וערבים, בכתות ו'-י'. סקר זה, שנערך ב-1998 מגלה ש-33.6% מבני-הנוער התנסו אי-פעם בעישון סיגריה.
מסתבר שחלק ניכר מבני-הנוער, וגם חלק לא מבוטל מההורים, אינם יודעים מה מכילה התערובת הבוערת בנרגילה, וחושבים לתומם שמדובר בתערובת פירות וסוכר או דבש, שאינה גורמת נזק, ולכן הם מפגינים יחס סלחני כלפי עישון נרגילות. מה שתורם לחוסר הידע ולהטעייה הוא שמו של הטבק בערבית-מעסל, שמשמעותו עשוי מדבש, והריחות המתקתקים שהוא מפיץ. האמת היא שמדובר בתערובת המכילה טבק על כל המשמעויות הנובעות מכך, דיבשה (מולסה - נוזל מתוק המופק בתהליך יצור הסוכר), בתוספת חומרי טעם וחומרים משמרים. מידע זה מצויין על חלק מאריזות הטבק לנרגילות, אך מהם באמת כל החומרים הנמצאים בה אין יודעים, כי אין פיקוח על כך.
על אריזות הטבק, המיובא ממקומות, כמו מצרים, ירדן, הרשות הפלסטינית, יש ציורי פירות שונים, בהתאם לטעמי הפירות שהם מתיימרים לתת, דבר המגביר את ההטעייה, בפרט שהכיתוב על האריזה הוא בערבית, ולפעמים גם באנגלית, באותיות קטנטנות, ואין תרגום לעברית.
יש אריזות עליהן כתוב שהחבילה מכילה טבק, שיש בו ניקוטין (שהוא כידוע חומר ממכר) בכמות של 0.5 מ"ג . הם גם מציינים שכמות הזפת, העיטרן (TAR) היא 0 מ"ג, כלומר חומר מזיק זה הנחשב לחומר הגורם לסרטן, כביכול אינו קיים. העובדה היא שבעת שריפת הטבק נוצר חומר זה, והדבר אף נבדק במחקר שנערך באוניברסיטה האמריקנית, בביירות שבלבנון, ועומד להתפרסם בינואר 2003 בכתב עת מקצועי.
במסגרת מחקר זה, בנו החוקרים מכונה שנועדה לבדוק את העשן הנפלט מעישון הנרגילה. תוצאות הבדיקה העלו שהעשן מכיל כמויות משמעותיות של זפת, ובנוסף גם ניקוטין ומתכות כבדות. יחסית לעשן של סיגריה אחת, נמדדו כמויות גבוהות של חומרים רעילים ומסרטנים, כמו ארסן, כרומיום ועופרת.
מחקר שנערך בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת ירדן שבעמן, ופורסם השנה, גילה שלאחר עישון נרגילה ריכוז הניקוטין והקוטינין (תוצר פירוק של הניקוטין) בגוף עולה לרמות גבוהות, דבר המעיד שעישון הנרגילה אינו תמים וחסר סיכונים.
מחקר נוסף שנערך במרכז רפואי בפקיסטן העלה שהמעשנים נחשפים גם לחד-חמוצת הפחמן (CO), שהוא גז רעיל הפוגע באספקת החמצן לרקמות הגוף השונות, פוגע בכושר הגופני ומגביר את הסיכון לחלות במחלות לב. לא היה הבדל בערכי חד-תחמוצת הפחמן בהשוואה לנרגילות עם פילטר או ללא פילטר. נרגילות בעלות נפח קטן היו מסוכנות יותר מנרגילות בעלות נפח גדול יותר, מכיוון שבקטנות העשן מרוכז יותר. מסקנת החוקרים היתה שהסכנה מחשיפה לחד-תחמוצת הפחמן כתוצאה מעישון נרגילות גבוהה כמו מעישון סיגריות.
אמונה מוטעית נוספת, הרווחת בנוגע לעישון נרגילות, היא שעשן הנרגילה פחות מזיק מכיוון שהוא "מסונן" או "מדולל" דרך המים. העובדה שהוא עובר דרך המים אולי מפחיתה את תחושת הצריבה בגרון שנגרמת כתוצאה מעישון סיגריות, אך היא אינה מנטרלת את השפעתם של החומרים המזיקים ואת ספיגתם בגוף, שמתחילה עוד בפה, בדומה לעישון מוצרי טבק אחרים. משך החשיפה לחומרים אלה הוא ממושך בכל סבב של עישון, מכיוון שעישון נרגילה יכול להימשך 45 דקות וגם יותר, בעוד שסיגריה אחת מעשנים במשך מספר דקות, וכפי שטוענת קצינת רפואה העובדת בארגון הבריאות העולמי, לעישון נרגילה אחת יש השפעה כמו לעישון חפיסת סיגריות שלמה.
ידוע שעשן הטבק מכיל חומרים רעילים ומסרטנים, והוא גורם למחלות סרטן שונות, מחלות לב וכלי דם, מחלות ריאה כרוניות, פוגע בכושר הגופני ובכושר המיני, גורם להזדקנות מוקדמת של העור ועוד. כאמור, גם בנרגילה בוער הטבק ויש לכך השפעות על הבריאות. תוארו מקרים של סרטן השפתיים והגברת הסיכון לחלות בסרטן הפה, וכן סיכון מוגבר לחלות בסרטן שלפוחית השתן בקרב מעשנים, ביניהם מעשני נרגילות. ידועה אף תופעה של מחלת עור המתוארת כאקזמה של מעשני נרגילות, המופיעה על אצבעות היד האוחזות בפיית הנרגילה.
יש הנוהגים לעשן נרגילה בחבורה, כשהם מעבירים את פיית הנרגילה מאחד לשני, או במקומות בילוי, כמו דיסקוטקים ומועדונים, בהם מצויות נרגילות לשימוש הכלל. הדבר עלול לגרום למחלות מדבקות המועברות באמצעות הרוק, החל מהצטננות ושפעת, ועד הרפס ושחפת, לכן לא כדאי להעביר נרגילה מפה לפה.
יש המנצלים את הנרגילה להוספת חומרים נוספים, כמו סמים, או במקום המים משקאות אלכוהוליים, דבר המגביר את ההשפעה השלילית על הגוף. הדבר חמור במיוחד כאשר למשתמש אין שליטה על החומרים המוכנסים לנרגילה והוא אפילו אינו מודע לחומרים שהוא שואף לגופו ושעלולים להשפיע גם על הכרתו.
למשקל לידה נמוך של תינוקות בעת לידתם יש השלכות על מצבם הבריאותי ועל התפתחותם התקינה. מחקר שנערך בלבנון על נשים הרות, מגלה שבדומה לעישון סיגריות, גם לעישון נרגילות יש השפעה על משקל העובר - לנשים מעשנות סיכון גבוה יותר ללדת תינוקות במשקל לידה נמוך, לעומת נשים שלא עישנו. הסיכון גובר באופן משמעותי אצל נשים שהתחילו לעשן נרגילה בשליש הראשון להריון. נמצא גם שלעישון נרגילה השפעה על מצב היילוד לאחר הלידה ועל מצוקה נשימתית. המלצת החוקרים היא להרחיב את המחקר בנושא ולהגביר את המודעות לעובדה שעישון הנרגילה מזיק.
עישון נרגילה אינו מנהג חדש, אך למרות זאת, העובדות על השפעת עישון הנרגילה אינן ידועות דיין בציבור. יחסית למחקרים הרבים שנערכו על עישון סיגריות, מספר המחקרים על עישון נרגילות אינו רב ודרושים מחקרים נוספים להעמקת הידע בתחום זה. יחד עם זאת, מהמחקרים שהתפרסמו כבר, מסתבר בברור שעישון נרגילות מזיק וחשוב לנפץ את המיתוס שעישון נרגילות הוא הרגל שאינו גורם כל נזק, או לכל היותר גורם נזק קל בלבד.
כתבה:
שוש גן-נוי, מנהלת מדור במחלקה לחינוך וקידום בריאות, שירותי בריאות כללית.
הכתבה פורסמה בירחון "איתנים" של שירותי בריאות כללית, גליון דצמבר 2002