לתרומה

מחלות סרטן
גידולים אנדוקרינים

סרטן בלוטת התריס Thyroid

עוד בנושא

Big-Bullet-SQR.gif מבוא
Big-Bullet-SQR.gif בלוטת התריס

Big-Bullet-SQR.gif סרטן בלוטת התריס

Big-Bullet-SQR.gif סיבות וגורמי סיכון לסרטן בבלוטת התריס

Big-Bullet-SQR.gif תסמיני המחלה

Big-Bullet-SQR.gif אבחון המחלה

Big-Bullet-SQR.gif דירוג וקביעת שלבי המחלה

Big-Bullet-SQR.gif הטיפול בסרטן בלוטת התריס

Big-Bullet-SQR.gif ניתוח

Big-Bullet-SQR.gif תחליפי הורמונים

Big-Bullet-SQR.gif יוד רדיואקטיבי (RAI)

Big-Bullet-SQR.gif קרינה חיצונית   

Big-Bullet-SQR.gif טיפולים מכוונני מטרה

Big-Bullet-SQR.gif טיפול כימי (כימותרפיה)

Big-Bullet-SQR.gif מעקב לאחר הטיפול

Big-Bullet-SQR.gif מחקרים וניסויים קליניים

Big-Bullet-SQR.gif התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

Big-Bullet-SQR.gif מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, מחלימים ולבני משפחותיהם

  


 

bul3 לחצו כאן לפתיחת קובץ PDF של החוברת:

סרטן בלוטת התריס



מבוא

חוברת מידע זו נכתבה כדי לסייע לך ולבני משפחתך לדעת יותר על סרטן של בלוטת התריס. אנו מקווים שהחוברת תוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שסוג כזה של הכוונה יכול לתת רק הרופא המטפל בך, המכיר היטב את הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך בהווה.

 

מהו סרטן

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של התאים. אמנם התאים בחלקי הגוף השונים אינם זהים זה לזה במראה ובתפקוד, אולם רובם מתחדשים באותו אופן, כלומר באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשה׳, ממשיכים התאים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי 'גידול'. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

תאי סרטן

bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


בלוטת התריס

בלוטת התריס, הנקראת גם בלוטת המגן או בלוטת התירואיד, היא בלוטה קטנה הממוקמת בחלקו הקדמי של הצוואר, מתחת לפיקת הגרון, ומורכבת משני חלקים המחוברים ביניהם ונקראים אונות.

בלוטת התריס

בלוטת התריס היא חלק ממערכת ההפרשה הפנימית (המערכת האנדוקרינית), והיא מייצרת שני הורמונים החיוניים לתפקודו התקין של הגוף: תירוקסין (Thyroxine, T4) ותריודוטירונין (Triiodothyronine, T3). הורמונים אלו משפיעים על קצב הלב, רמת הכולסטרול, משקל הגוף, הזיכרון, רמת האנרגיה ועוד.

 

בלוטת התריס זקוקה לאספקה קבועה של יוד (המצוי במלח שולחן, דגנים וחלב), אשר מסייע לה בייצור הורמונים אלו. חסר בהורמונים שבלוטת התריס מייצרת מכונה 'תת-פעילות של בלוטת התריס' (תת-תריסיות או היפותירואידיזם). מצב זה מביא להאטה בפעילות הגוף, לעייפות ולדופק איטי. לעומת זאת, כאשר הבלוטה נמצאת במצב של יתר פעילות (היפרתירואידיזם או תירוטוקסיקוזיס) תפקודי הגוף מואצים, והדבר מתבטא בדופק מהיר, הפחתה במשקל, תחושת רעב ונטייה להזעת יתר.

 

מערכת הלימפה

מערכת הלימפה היא חלק ממערכת החיסון - מנגנון ההגנה הטבעי של הגוף הנלחם בדלקות ובמחלות. למערכת הלימפה שני תפקידים עיקריים: היא מסייעת בהגנה על הגוף מפני דלקות ומנקזת נוזלים מהרקמות. בלוטות הלימפה לאורך הגוף מקושרות ברשת של צינורות לימפה זעירים. סרטן בלוטת התריס עלול לעיתים להתפשט לבלוטות הלימפה בצוואר ובחזה.

חזרה למעלה >>


סרטן בלוטת התריס

גידול סרטני בבלוטת התריס נפוץ יותר בקרב נשים, ורובן מאובחנות מעל גיל 30. אצל גברים רוב מקרי סרטן בלוטת התריס מאובחנים אחרי גיל 60. גידול סרטני מסוג זה אינו נפוץ בקרב ילדים.

 

סוגי הגידולים בבלוטת התריס

גידולים סרטניים בבלוטת התריס מחולקים לארבע קבוצות שונות (בהתאם למראה התאים הסרטניים הנצפים במעבדה):

 

bul3 גידול פפילארי (Papillary) - הגידול הסרטני השכיח ביותר. מתפתח באיטיות ובדרך כלל מגיב היטב לטיפול. נפוץ בעיקר מתחת לגיל 50 ובנשים.

 

bul3 גידול פוליקולארי (Follicular) - גידול סרטני שכיח פחות, המופיע לרוב בקרב צעירים ואנשים בגיל העמידה. הטיפול בסרטן פפילארי ובסרטן פוליקולארי הוא לרוב דומה, והם משויכים לעיתים לקבוצה אחת הנקראת סרטן ממוין של בלוטת התריס (Differentiated Thyroid Cancer - DTC). רוב הגידולים בקבוצה זו ניתנים לריפוי.

 

bul3 גידול מדולארי (Medullary) - גידול סרטני נדיר עם זאת, ידוע כי יש לו גורמים תורשתיים, ולכן כאשר הוא מאובחן בחולה, מומלץ לכל בני משפחתו לעבור בדיקות וייעוץ גנטי.

 

bul3 גידול אנאפלסטי (Anaplastic) - סוג גידול סרטני נדיר בבלוטת התריס, בעל נטייה להתפתח במהירות. גידול זה נפוץ יותר בקרב אנשים שעברו את גיל 60.

 

bul3 לימפומה של בלוטת התריס (Lymphoma of the thyroid gland) - סוג של סרטן שהמקור שלו אינו בתאי בלוטת התריס אלא בתאי הלימפה שנמצאים בבלוטה. זהו גידול הקשור למערכת החיסון של הגוף, והוא מוגדר בדרך כלל כלימפומה שאינה הודג'קין (NHL, Non-Hodgkin Lymphoma).

 

כדי לאבחן את סוג הגידול הסרטני תעבור כמה בדיקות. האבחון המדויק יסייע לרופא המטפל בך להחליט מהו הטיפול המתאים והיעיל ביותר עבורך. מלבד גידול אנאפלסטי ולימפומה, סרטן בלוטת התריס נוטה להתפתח באיטיות, ויכולות לחלוף שנים אחדות בטרם הוא ייצור בעיה כלשהי בגוף. לאחר טיפול מתאים, התוצאה לרוב היא טובה מאוד, ורבים נרפאים לחלוטין, גם אם המחלה התפשטה אל מעבר לבלוטת התריס.

חזרה למעלה >>


סיבות וגורמי סיכון לסרטן בלוטת התריס

ברוב המקרים הסיבות לסרטן בלוטת התריס אינן ידועות, אך ידועים כמה גורמים המעלים את הסיכון לחלות במחלה:

 

מחלות שפירות בבלוטת התריס

מצבי פעילות-יתר ותת-פעילות של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם והיפותירואידיזם) אינם מעלים את הסיכון לחלות בגידול סרטני בבלוטת התריס. אולם קיום קשריות (גושים) בבלוטה מעלה את הסיכון לאבחון סרטן בבלוטה, על אף שמרביתן המוחלט של הקשריות הן שפירות.

 

חשיפה לקרינה

אנשים שקיבלו טיפול בקרינה לאזור הצוואר נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן בלוטת התריס שנים רבות לאחר מכן. גם חשיפה לרמות גבוהות של קרינה בסביבה, למשל באזור צ'רנוביל שבאוקראינה לאחר התאונה הגרעינית הקשה שהתרחשה שם ב-1986, יכולה להעלות את רמת הסיכון. עם זאת, חשיפה לקרינה מיוחסת רק למעט מקרי סרטן בלוטת התריס, והעלייה בתחלואה הודגמה בעיקר בחשיפה בגיל הילדות. במבוגרים שנחשפו לקרינה כמעט ולא היה שינוי בשכיחות סרטן בלוטת התריס.

 

רקע תורשתי

כאשר אדם מאובחן כחולה בסרטן בלוטת התריס, הצוות הרפואי יבדוק שאין מדובר במחלה על רקע תורשתי.

 

נשאי מוטציה הגורמת לתסמונת פוליפוזיס משפחתית - Familial Adenomatous Polyposis (FAP) נמצאים בסיכון גבוה מעט יותר לחלות בסרטן בלוטת התריס. במקרים אלו אופיינית צורה ייחודית של סרטן בלוטת התריס מסוג cribriform morular , אך היא נדירה. אחד מכל ארבעה מקרים של גידול סרטני מדולארי בבלוטת התריס עלול להתפתח בשל קיומה של מוטציה בגן RET. מוטציה זו גורמת לנאופלזיה אנדוקרינית נפוצה (MEN) סוג 2, המחולקת לשלושה סוגים:

  • סרטן מדולארי משפחתי של בלוטת התריס (Familial Medullary Thyroid Cancer - FMTC)
  • תסמונת נאופלזיה אנדוקרינית נפוצה (MEN) סוג 2A
  • נאופלזיה אנדוקרינית נפוצה (MEN) סוג 2B

לבני משפחתו של חולה בגידול סרטני מסוג מדולארי בבלוטת התריס יומלץ לבצע בדיקה גנטית לאיתור המוטציה. אם בבדיקה יתברר כי הם אינם נושאים את המוטציה - הם אינם נמצאים בסיכון ולכן פטורים מביצוע מעקב רפואי. אם יתברר בבדיקה שהם נשאים, יהיה עליהם להקפיד על ביצוע מעקב רפואי, וייתכן אף שיומלץ להם לעבור כריתה מונעת של בלוטת התריס (להפחתת הסיכון לחלות במחלה).

 

חשוב לציין - חולים בסרטן מסוג פפילארי או פוליקולארי אינם צריכים ייעוץ גנטי, שכן טרם אופיינו הגנים הגורמים לנטייה משפחתית ללקות במחלה.

לאגודה למלחמה בסרטן מידע נוסף בנושא תסמונות סרטן תורשתיות. לקבלת החוברת "כל מה שרצית לדעת על סרטן וגנטיקה" של האגודה למלחמה בסרטן ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

מין

סרטן בלוטת התריס נפוץ יותר בנשים, וייתכן שהוא קשור בהורמונים הנשיים.

 

משקל

יתכן שאנשים בעלי עודף משקל נתונים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן בלוטת התריס.

חזרה למעלה >>


תסמיני המחלה 

ברוב המקרים הגידול הסרטני בבלוטת התריס מתפתח באיטיות רבה. פעמים רבות סרטן בלוטת התריס אינו גורם לתסמינים כלל, ומאובחן בצורה אקראית במסגרת בדיקות הדמיה של הצוואר כגון אולטרה-סאונד צוואר או CT צוואר.

במטופלים שלהם יש תסמינים של המחלה - הסימן הראשון לזיהוי הוא בדרך כלל גוש שאינו כואב (קשרית) בצוואר, הגדל בהדרגה. אולם יש לזכור שרוב הגושים בבלוטת התריס הם שפירים (לא סרטניים). תסמינים אחרים הם:

  • צרידות ללא סיבה ברורה, שאינה חולפת לאחר כמה שבועות.
  • קש״ בליעה או נשימה - לעתים הגידול הסרטני לוחץ על הוושט או על קנה הנשימה וגורם קשיים בבליעה או בנשימה.
  • במקרים נדירים מאוד עלול להופיע כאב בגב (בעמוד השדרה), הנובע מהתפשטות המחלה אל מחוץ לבלוטת התריס והימצאות! של גרורות סרטניות בגב.

סרטן בלוטת התריס לא פוגע בדרך כלל בייצור הורמוני בלוטת התריס, ולכן תסמיני תת-פעילות או יתר-פעילות של הבלוטה אינם שכיחים.

 

גוש בצוואר וקשיים בבליעה או בנשימה יכולים להופיע מסיבות שונות, לאו דווקא מסרטן בלוטת התריס. אם הבחנת בתסמינים אלו מומלץ לפנות לרופא לשם בדיקה.

חזרה למעלה >>


אבחון המחלה   

אם אתה חווה תסמינים העלולים להעיד על קיומו של גידול סרטני בבלוטת התריס, תהליך האבחון יתחיל בביקור אצל רופא משפחה, אנדוקרינולוג או רופא אף אוזן גרון, אשר יבדוק אותך, ישאל שאלות על הרקע המשפחתי הרפואי שלך, ויפנה אותך לבדיקות נוספות, בהתאם לצורך:

 

בדיקות דם

בבדיקות הדם ייבדקו רמות הורמוני בלוטת התריס ומדדי בריאות כללית. ייתכן שתיבדק גם רמת הקלציטונין בדם. קלציטונין הוא אחד ההורמונים המיוצרים בבלוטת התריס, וכמות הקלציטונין בדם יכולה לסייע באבחון סרטן מדולאר׳ של בלוטת התריס.

 

אולטרה־סאונד של בלוטת התריס

בדיקה זו משתמשת בגלי קול כדי לבדוק את חלקו הפנימי של הצוואר ואת בלוטת התריס. הרופא גם יבדוק את בלוטות הלימפה בצוואר כדי לוודא שהן תקינות, משום שלעתים סרטן בלוטת התריס יכול להתפשט אל בלוטות הלימפה.

 

איש הצוות הרפואי יבקש ממך לשכב בנוחות על גבך. הוא ימרח גיל על צווארך ויעבור בעזרת מכשיר קטן דמוי מיקרופון, המפיק גלי קול, על פני האזור. מחשב ימיר את גלי הקול לתמונה, שמראה את מבנה בלוטת התריס ומאתרת גושים מוצקים, ציסטות או בלוטות לימפה חשודות. בדיקת אולטרה-סאונד אורכת דקות אחדות ואינה גורמת כאב.

 

ביופסיית מחט עדינה (F.N.A)

בדיקה בה מחט דקה מוחדרת אל הגוש בצוואר כדי לשאוב ממנה דגימת תאים. הבדיקה יכולה להתבצע עם או בלי הרדמה מקומית. מקובל להשתמש באולטרה-סאונד כדי לכוון את המחט למקום המדויק. דגימת התאים תיבחן תחת מיקרוסקופ כדי לבדוק אם ישנם תאים סרטניים ואם כן, מאיזה סוג.

 

ביופסיית מחט עבה (Core biopsy)

לעתים נדירות יש צורך לבצע ביופסיה במחט עבה. לאחר הרדמה מקומית הרופא ישתמש במחט כדי לאסוף דגימה מהרקמה. ייתכן שהרופא ישתמש באולטרה-סאונד כדי לדייק באיסוף הדגימה. ביופסיית מחט עבה מבוצעת כאשר:

  • אין אפשרות לבצע ביופסיית מחט עדינה.
  • לא נאספו מספיק תאים בביופסיית מחט עדינה.
  • דגימה שנלקחה בביופסיית מחט עדינה לא סיפקה אבחנה ודאית שמדובר בגידול סרטני.

בדיקות נוספות

ייתכן שהרופא ירצה לבצע בדיקות נוספות כדי לדעת יותר על מיקומו של הגידול ומידת התפשטותו לאזורים אחרים בגוף. לצורך כך יבוצעו הבדיקות הבאות:

 

bul3 סריקת CT (טומוגדפיה ממוחשבת)

סריקה היוצרת תמונה תלת-ממדית של איברי הגוף באמצעות סדרה של צילומי רנטגן. הבדיקה אורכת 10 עד 30 דקות, אינה מכאיבה ומשתמשת במינון קרינה נמוך שאינו מסכן אותך או את סביבתך. תתבקש להימנע מאכילה ושתייה ארבע שעות לפחות לפני ביצוע הבדיקה. ״תכן שתקבל זריקה או משקה הצובע אזורים מסוימים בגוף. חומר זה עלול לגרום תחושת חום הנמשכת כמה דקות. חשוב לעדכן את הרופא אם אתה אלרגי ליוד או סובל מאסתמה, משום שבמקרים אלה התגובה לצבע עלולה להיות קשה יותר.

בחולים עם סרטן בלוטת התריס ניתן גם לבצע בדיקת CT עם חומר ניגוד (למרות שהוא מכיל יוד), על מנת לקבל תמונה טובה של הצוואר לצורך תכנון הניתוח.

 

bul3 הדמיית תהודה מגנטית (סריקת MRI)

סריקה לא פולשנית של האיברים הפנימיים הנעשית באמצעות תהודה מגנטית. הבדיקה מאפשרת קבלת תמונות חתך רוחביות של הגוף. ״תכן שתקבל לפני הבדיקה זריקה של חומר ניגוד לווריד הזרוע, כדי לשפר את ההדמיה. במהלך הבדיקה תתבקש לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל מתכת גדול למשך כחצי שעה.

 

אם יש לך חרדה ממקומות סגורים (קלאוסטרופוביה), חשוב ליידע את הרופא שלך. במקרה כזה תוכל לקבל תרופת הרגעה. תהליך הסריקה אינו כואב, אך מרעיש מאוד. כדי לסייע לך להתמודד עם הרעש תקבל אטמי אוזניים או אזניות. כמו כן תוכל לבקש מאדם קרוב לארח לך לחברה בחדר הבדיקה. הגליל הוא מגנט רב-עוצמה, ולכן תתבקש להסיר את כל חפצי המתכת שעל גופך - תכשיטים, שעון, משקפיים, מכשיר שמיעה - לפני כניסתך לחדר הבדיקה. אנשים שבגופם מושתל מוניטור לב, קוצב לב או סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים אינם יכולים לעבור סריקת MRI, בשל השדות המגנטיים.

 

bul3 סריקת PET-CT (פליטת פוזיטדונים ממוחשבת)

בדיקה זו משלבת סריקה באמצעות מיפוי ובדיקת CT. בבדיקה משתמשים בחומר רדיואקטיבי במינון נמוך כדי למדוד את פעילות התאים בחלקים שונים בגוף. סריקות PET מספקות מידע מפורט יותר על האיבר הנבדק ומאפשרות לברר אם המחלה התפשטה לאיברים אחרים. לפני הבדיקה תתבקש להימנע מאכילה במשך שש שעות, אך השתייה מותרת. חומר רדיואקטיבי במינון נמוך מאוד יוזרק לווריד שלך, בדרך כלל בזרוע, ותתבקש לחכות לפחות שעה עד ביצוע הבדיקה. הסריקה אורכת בין חצי שעה לשעה וחצי, ולאחריה תוכל לשוב לביתך.

 

bul3 בדיקה של מיתרי הקול

ייתכן שהרופא ירצה לבדוק את מיתרי הקול שלך לפני הניתוח להסרת בלוטת התריס ולאחריו. זאת משום שהעצבים השולטים על מיתרי הקול נמצאים קרוב לבלוטה. המנתח יעביר דרך האף צינור דקיק גמיש שבקצהו מצלמה, כדי לראות כיצד מיתרי הקול מתנועעים.

חזרה למעלה >>


דירוג וקביעת שלבי המחלה       

שלב המחלה נקבע על פי גודל הגידול הסרטני ומידת התפשטותו. קביעת הסוג המדויק והשלב של סרטן בלוטת התריס מסייעת לרופאים להחליט מהו הטיפול המתאים ביותר. קיימות כמה דרכים לדירוג מחלות הסרטן:

 

דירוג הסיכון לחזרת המחלה

סרטן בלוטת התריס בדרך כלל אינו מסכן חיים. עם זאת, סרטן פפילאח (הסוג השכיח ביותר) לעתים חוזר בצוואר או באיברים אחרים בגוף, והגישה הטיפולית נקבעת לפי הסיכון לחזרת המחלה. הדירוג בו מקובל להשתמש הוא של איגוד התירואיד האמריקני (ATA):

סיכון נמוך לחזרת המחלה - גידול סרטני מוגבל לבלוטה.

סיכון בינוני לחזרת המחלה - הגידול התפשט באזור הצוואר - הגוש חרג מגבולות הבלוטה או שלח גרורות לבלוטות לימפה בצוואר.

סיכון גבוה לחזרת המחלה - חדירה נרחבת של הגידול לרקמות הצוואר או קיום גרורות מרוחקות (בעיקר בריאות או בעצמות).

 

מרבית החולים בסרטן בלוטת התריס הם בעלי סיכון נמוך או בינוני לחזרת המחלה, ורק כ-5% בעלי סיכון גבוה.

 

דירוג TNM

שיטה נוספת לקביעת שלב המחלה והסיכון לתמותה היא שיטת TNM. מאחר שהסיכון לתמותה בסרטן בלוטת התריס הוא נמוך, שיטה זו פחות שימושית בהשוואה לדירוג הסיכון לחזרת המחלה:

 

T - מתייחס להיקף הגידול ולמידת התפשטותו לרקמות המקיפות את בלוטת התריס. הוא מורכב מארבע דרגות: מ- T1 עד T4, כש- T1 הוא גידול קטן מ-2 ס"מ ואינו חורג מגבולות בלוטת התריס, ו-T4 הוא גידול בכל גודל שהתפשט לרקמות הסמוכות.

 

N - מציין אם הגידול התפשט לבלוטות הלימפה הסמוכות לבלוטת התריס. קיימות שתי דרגות: NO - בלוטות הלימפה אינן נגועות; N1 - נמצאו תאים סרטניים בבלוטות הלימפה בקרבת בלוטת התריס או באזור הצוואר או החזה.

 

M - מודד את מידת התפשטות הגידול הסרטני לחלקים אחרים בגוף, כגון הריאות או העצמות.

 

דירוג מספרי

במקרים רבים רופאים מאחדים את המידע שמספקת שיטת TNM למספר אחד לתיאור שלב המחלה. רוב מחלות הסרטן מחולקות לארבע דרגות: מגידול קטן ומקומי (שלב 1), ועד לגידול שהתפשט לרקמות הסמוכות (שלבים 3 ו-4).

 

כדי להקל עליך, חילקנו את המשך הפרק על קביעת שלב המחלה לפי הסוגים השונים של סרטן בלוטת התריס:

bul3 סרטן בלוטת התריס מסוג פפילארי או פוליקולארי באנשים מתחת לגיל 45

בניגוד לרוב סוגי מחלות הסרטן, סוגים אלה מסווגים לשלבים גם על פי גיל האדם.

שלב 1 - הגידול נמצא בבלוטת התריס, יכול להיות בכל גודל, וייתכן שהתפשט גם לבלוטות הלימפה הקרובות, אך לא לאיברים אחרים בגוף.

שלב 2 - גידול בגודל כלשהו שהתפשט לחלקים אחרים בגוף, כגון העצמות או הריאות. בחולים אלו אין שלב 3 או 4 לסרטן בלוטת התריס מאחר והגידול המופיע בגיל צעיר מגיב היטב לטיפול בניתוח ויוד רדיואקטיבי.

 

bul3 סרטן פפילארי או פוליקולארי באנשים מעל גיל 45

שלב 1 - הגידול אינו גדול מ-2 ס"מ והוא ממוקם בבלוטת התריס בלבד.

שלב 2 - הגידול ממוקם בבלוטת התריס וגודלו בין 2 ל-4 ס"מ. אין התפשטות לבלוטות לימפה או לחלקים אחרים בגוף.

שלב 3 - היקף הגידול יותר מ-4 ס"מ והוא ממוקם בבלוטת התריס, או שהוא בגודל כלשהו והתפשט מעבר לבלוטת התריס אל בלוטות הלימפה הסמוכות בצוואר, אך לא לאיברים אחרים בגוף.

שלב 4A - הגידול יכול להיות בכל גודל, והוא התפשט לאיברים סמוכים בצוואר (כגון השרירים, העצבים או כלי הדם) אבל לא פגע בחלקים אחרים בגוף. אפשרות שנייה היא שהגידול הוא בכל גודל והתפשט רק לרקמה הסמוכה לבלוטת התריס. הוא התפשט לבלוטות לימפה רחוקות מבלוטת התריס - בצוואר או בחלק העליון של בית החזה. הסרטן לא התפשט לחלקים אחרים בגוף.

שלב 4B - גידול בגודל כלשהו שהתפשט לרקמות צוואר סמוך לעמוד השדרה אבל לא

לחלקים אחרים בגוף.

שלב 4C - הגידול הסרטני התפשט לחלקים אחרים בגוף, כגון הריאות או העצמות.

 

bul3 סרטן מדולארי של בלוטת התריס

שלב 1 - הגידול אינו גדול מ-2 ס"מ ונמצא כולו בתוך בלוטת התריס. הוא לא התפשט

לבלוטות לימפה או לחלקים אחרים בגוף.

שלב 2 - הגידול ממוקם בבלוטת התריס וגודלו בין 2 ל־4 ס"מ. אין התפשטות של תאים

סרטניים לבלוטות לימפה או לחלקים אחרים בגוף.

שלב 3 - הגידול הוא בכל גודל וייתכן שהוא התפשט בקרבת בלוטת התריס. הוא התפשט לבלוטות לימפה קרובות לבלוטת התריס, אבל לא לחלקים אחרים בגוף.

שלב 4A - הגידול יכול להיות בכל גודל, והוא התפשט לאזורים המקיפים את בלוטת התריס בצוואר (שרירים, עצבים או כלי דם למשל). ייתכן שהתפשט לבלוטות הלימפה אבל לא לחלקים אחרים בגוף. אפשרות שנייה היא שהגידול הוא בגודל כלשהו, ואולי התפשט באזור הקרוב לבלוטת התריס. הוא התפשט לבלוטות לימפה מרוחקות יותר בצוואר או בבית החזה העליון, אבל לא התפשט לחלקים אחרים בגוף.

שלב 4B - הגידול יכול להיות בכל גודל, והוא התפשט לרקמות בצוואר הקרובות לעמוד השדרה או לכלי דם גדולים הנמצאים בסמוך. ייתכן שהגידול התפשט לבלוטות הלימפה אבל לא לחלקים אחרים בגוף.

שלב 4C - הגידול התפשט לחלקים אחרים בגוף כמו הריאות או העצמות.

 

bul3 סרטן בלוטת התריס מסוג אנאפלסטי

כל חולה סרטן בלוטת התריס מסוג אנאפלסט׳ נחשב חולה סרטן בשלב 4. שלב זה מחולק לשלושה שלבים, בהתאם למידת התפשטות הגידול ואם הוא ניתן להסרה באמצעות ניתוח.

שלב 4A - גידול בגודל כלשהו הממוקם בבלוטת התריס. בלוטות לימפה יכולות להיות נגועות, אולם המחלה לא התפשטה לאזורים אחרים בגוף.

שלב 4B - הגידול בגודל כלשהו והחל להתפשט לרקמות הרכות בצוואר. בלוטות לימפה

יכולות להיות נגועות, אולם הסרטן לא התפשט לחלקים אחרים בגוף.

שלב 4C - המחלה התפשטה לאיברים אחרים בגוף, כגון הריאות או העצמות.

חזרה למעלה >>


הטיפול בסרטן בלוטת התריס     

הטיפול בסרטן בלוטת התריס תלוי בסוג הסרטן, בשלב שבו הוא נמצא ובמצב בריאותך הכללי. בסרטן בלוטת התריס ניתן לטפל באמצעים שונים. הטיפולים יכולים להינתן בנפרד או במשולב. הטיפול בסרטן בלוטת התריס מסוג פפילארי ופוליקולארי הוא יעיל מאוד ורבים מהחולים נרפאים לחלוטין מהמחלה. ניתוח הוא הטיפול הראשוני בסוגי סרטן אלה, ובהמשך נעשה שימוש גם בטיפול ביוד רדיואקטיבי, בתחליפי הורמונים, ובמקרים של מחלה מתקדמת גם בקרינה חיצונית ובטיפולים מכווני מטרה (טיפול ביולוגי).

  • ניתוח - הטיפול הראשון נגד סרטן בלוטת התריס מהסוגים פפילארי, פוליקולארי ומדולארי הוא לרוב ניתוח. המנתח עשוי להמליץ לך להסיר מחצית מבלוטת התריס או את כולה. לעתים יש להסיר גם בלוטות לימפה ורקמות מסביב לבלוטה.
  • תחליפי הורמונים לבלוטת התריס - לאחר ניתוח להסרת הבלוטה ייתכן שתצטרך ליטול באופן מלאכותי הורמונים שיחליפו את אלה שהבלוטה הפרישה כדי להקטין את הסיכון שהמחלה תחזור לאחר הטיפול.
  • יוד רדיואקטיבי - טיפול ייחודי שנועד לחולים בסרטן פפילארי או פוליקולארי. הוא אינו מיועד לחולי סרטן מדולארי. ייתכן שהרופא יציע לך לקבל את הטיפול לאחר הניתוח, כדי להפחית את הסיכון שהמחלה תחזור או כדי להשמיד תאי סרטן שלא הוסרו בניתוח.
  • קרינה חיצונית - לעתים מטפלים בסרטן בלוטת התריס פפילארי ופוליקולארי ברדיותרפיה חיצונית.
  • טיפולים מכוונני מטרה - תרופות חדשות המיועדות לחולים עם מחלה גרורתית שאינה מגיבה לטיפול בניתוח ויוד רדיואקטיבי. כיום תרופות אלו נמצאות בסל התרופות, וניתן להשתמש בהן בחולים עם מחלה קשה.
  • טיפול כימי (כימותרפיה) - ניתן לעתים רחוקות לחולי סרטן בלוטת התריס. לעתים משתמשים בו לטיפול בחולי סרטן מסוג אנאפלסטי או אם הסרטן חזר לאחר טיפולים אחרים.

תכנון הטיפול

ברוב בתי החולים עובד צוות מומחים יחדיו כדי להחליט מהו הטיפול הטוב ביותר בחולים עם מחלה מורכבת, בהתאם למצב הבריאות הכללית, סוג הגידול ודרגתו. צוות רב-תחומי זה עשוי לכלול:

  • מנתח המתמחה בגידולי ראש-צוואר
  • אונקולוג (מומחה בטיפול במחלות סרטן)
  • אנדוקרינולוג (מומחה לבלוטות והורמונים)
  • פתולוג (רופא המתמחה בבדיקת הרקמות במיקרוסקופ ובזיהוי סוג המחלה).

לאחר פגישת הצוות ישוחח איתך הרופא המטפל על אפשרויות הטיפול המתאימות לך. מומלץ לשאול שאלות בכל נושא שאינו ברור לך או מדאיג אותך.

 

יתרונות הטיפול וחסרונותיו

חולים רבים חוששים מקבלת טיפול נגד מחלת הסרטן בשל תופעות הלוואי הכרוכות בו. אף שחלק מהטיפולים אכן גורמים לתופעות לוואי, ניתן לטפל בהן ביעילות באמצעות תרופות. קיימות אפשרויות טיפול שונות, בהתאם למצבו של החולה. הרופא המטפל יוכל לשוחח איתך על היתרונות והחסרונות של הטיפול הניתן במצבך. עם זאת, כדאי לברר איתו מהן מטרות הטיפול, מה הסיכויים לריפוי מלא ומהן תופעות הלוואי האפשריות של הטיפול.

 

רוב החולים בסרטן בלוטת התריס מסוג פפילארי ופוליקולארי יירפאו ממחלתם. אם הוצע לך טיפול המיועד לרפא אותך - ההחלטה לקבלו אינה קשה כלל. אך אם ריפוי מלא אינו אפשרי עבורך, והטיפול המוצע לך מכוון לשלוט בתסמינים לזמן מסוים - ההחלטה אם לקבלו עשויה להיות מורכבת יותר ורצוי כי תשתף את הרופא בחששותיך. אם תחליט שלא לקבל כל טיפול, עדיין תוכל להיעזר בטיפול תומך (פליאטיבי), שבו נעשה שימוש בתרופות השולטות בתסמינים.

 

חוות דעת שנייה

הטיפול המתאים לך ביותר ייקבע אמנם על ידי צוות רב-תחומי, אך ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו- 1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תבחר לקבל חוות דעת נוספת, כדאי שתכין רשימת שאלות ותגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, כדי להבטיח שתדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.

 

הסכמה לקבלת טיפול

לפני שתקבל טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך על מטרותיו, ויבקש ממך לחתום על טופס שמצהיר כי אתה מסכים לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך, ולפני חתימתך על הטופס אתה אמור לקבל את מלוא המידע על אודות סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, טיפולים אפשריים אחרים, סיכונים ותופעות לוואי.

 

אם אינך מבין את כל הפרטים שהוסברו לך, ספר זאת מיד לצוות הרפואי כדי שתוכל לקבל הסבר נוסף. מומלץ שקרוב משפחה או חבר יתלוו אליך לפגישה, כדי שיוכלו לסייע לך לזכור את כל הנאמר. רצוי גם להכין מראש רשימת שאלות, ולבקש זמן נוסף כדי להחליט. לאחר הסבריו של הרופא תוכל להחליט מהי האפשרות הטובה ביותר עבורך. חשוב לספר לרופא או לאחות האחראית אם תבחר שלא לקבל את הטיפול כדי שהם יוכלו לתעד את החלטתך בתיק הרפואי.

חזרה למעלה >>


ניתוח

לפני הניתוח

בדרך כלל הטיפול הראשון נגד סרטן בבלוטת התריס הוא ניתוח. הניתוח שתזדקק לו תלוי בגודל הגידול ובמצב בריאותך הכללית. בדרך כלל לפני הניתוח תופנה לבדיקות דם, צילום רנטגן ובדיקת פעילות הלב, כדי לעמוד על מצבך הכללי. לפני הניתוח תפגוש חבר מהצוות המנתח ולעתים גם את האחות האחראית, והם יסבירו לך מהו הניתוח שעליך לעבור (פירוט בהמשך). כמו כן תפגוש את הרופא המרדים. אם אתה מעשן, חשוב שתנסה להפסיק או שלכל הפחות תפחית את הכמות. כך יקטן הסיכון לסיבוכים, כמו דלקת ריאות, וגופך יוכל להחלים בקלות רבה יותר.

באגודה למלחמה בסרטן יש חוברות על נזקי העישון ועל גמילה עצמית. לקבלתן ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995.

סוגי הניתוחים

ניתוח להסרת בלוטת התריס

bul3 כריתה חלקית (Hemithyroidectomy, Lobectomy)

בניתוח זה המנתח יסיר רק מחצית מבלוטת התריס. בקרב חולים בעלי גידול פפילארי בשלב 1 או פוליקולארי הפוגע רק באונה אחת של בלוטת התריס, ניתן יהיה להסיר רק את האונה הנגועה של בלוטת התריס. לעתים מסירים אונה מהבלוטה כדי שתשמש ביופסיה לאבחון הימצאות תאים סרטניים ולקביעת סוג הסרטן. לאחר בדיקת הדגימה במיקרוסקופ ואישור שמדובר בגידול סרטני, ייתכן שהרופא ימליץ לך לעבור ניתוח נוסף להסרת הבלוטה במלואה.

 

bul3 כריתה מלאה (Total thyroidectomy)

כריתה של כל בלוטת התריס (כריתה מלאה). אם מתוכנן טיפול ביוד רדיואקטיבי לאחר הניתוח, יש לכרות את כל הבלוטה.

 

ניתוח בבלוטות הלימפה

המנתח עשוי להסיר את בלוטות הלימפה הנמצאות בקדמת הצוואר ואולי גם בצדו אם התגלו שם תאים סרטניים.

 

לאחר הניתוח

כאשר תשוב למחלקה, האחות תעזור לך לשכב במיטה בתנוחה זקופה יחסית כדי להפחית את הנפיחות באזור הניתוח. הצוות הרפואי יעודד אותך להתחיל לנוע מוקדם ככל האפשר, שכן התנועה חשובה מאוד לתהליך ההחלמה.

 

bul3 עירוי וניקוז

בזמן הניתוח יחברו לך עירוי תוך-וחד׳, שיספק לך נוזלים. העירוי יוסר לאחר שתשוב לאכול ולשתות כרגיל. כמו כן, לעתים יחברו לך צינור ניקוז לאזור הניתוח. גם אותו יסירו קרוב לוודאי לאחר 48-24 שעות. הרופא המטפל יעדכן אותך מתי והיכן יוציאו את התפרים.

 

bul3 כאבים

קרוב לוודאי שתסבול מכאב או מאי־נוחות בימים שלאחר הניתוח. דאג ליידע את אנשי הצוות הרפואי אם אתה סובל, והם יתנו לך משכם כאבים. ״תכן שתרגיש שהעור באזור הצוואר מורדם אחרי הניתוח. אתה גם עלול לחוש נוקשות מסוימת בצוואר, והמנתח או הפיזיותרפיסט ילמדו אותך כמה תרגילים שיעזרו לך.

 

bul3 אכילה ושתייה

כנראה תוכל להתחיל לשתות כשעה לאחר הניתוח. ״תכן שיהיו לך קשיים בבליעה למשך זמן קצר ולכן עדיף שתאכל מזונות רכים.

 

bul3 החזרה הביתה

קרוב לוודאי שתוכל לשוב לביתך לאחר 3-1 ימים. אם אתה צופה קשיים מיוחדים בבית, לדוגמה אם אתה גר לבד או שעליך לעלות במדרגות כדי להגיע לביתך, עליך להודיע על כך לאחות או לעובדת הסוציאלית כשאתה מתאשפז במחלקה.

לאגודה למלחמה בסרטן מגוון שירותי תמיכה עבור חולי סרטן ובני משפחותיהם. למידע ניתן לפנות ל"טלתמיכה"® בטל. 1-800-200-444

ביקורת לאחר הניתוח

לפני שתעזוב את בית החולים תיקבע לך פגישת מעקב במרפאה בשביל הוצאת תפרים ובדיקת רופא. בפגישה הרופא ישוחח איתך על תוצאות הניתוח ויעדכן אותך אם אתה צריך טיפול נוסף. זהו זמן טוב לשוחח עם הרופא על כל חשש או דאגה המטרידים אותך.

 

נהיגה

הרופא יאמר לך מתי תוכל שוב לנהוג. עליך לוודא שאין לך כל תופעות לוואי עקב שימוש במשכבי כאבים ושאתה מסוגל להניע את הראש לשני הכיוונים בחופשיות.

 

חזרה לעבודה

משך ההחלמה מניתוח שונה מאדם לאדם. אנשים שעבודתם כרוכה בהרמת משאות כבדים, בעמידה ממושכת או במאמץ גופני, יידרשו מן הסתם להמתין תקופה ארוכה יותר עד שיהיו מסוגלים לשוב לעבודה. כדאי להתייעץ עם האחות או הרופא המטפל לגבי משך ההחלמה והחזרה לעבודה.

 

תופעות לוואי של הניתוח

 

bul3 תחליפי הורמונים

אם בניתוח הוסרה בלוטת התריס בשלמותה, גופך לא ייצר עוד את ההורמונים שהבלוטה הפרישה. לכן תצטרך ליטול תחליפי הורמונים. גם אם עברת כריתה חלקית של הבלוטה ייתכן שתזדקק לתחליפי הורמונים.

 

bul3 צרידות

בשל מיקומה של בלוטת התריס, הניתוח עלול להשפיע על עצבי תיבת הקול (לארינקס). ייתכן שקולך יישמע צרוד וחלש למשך זמן מה לאחר הניתוח. בעיה זו חולפת בדרך כלל, אולם בחלק קטן מהחולים היא הופכת לקבועה. יש להניח שלאחר הניתוח תעבור בדיקה של מיתרי הקול. ייתכן שתופנה לקלינאי תקשורת.

לאגודה שירות ייעוץ בנושא שיקום הדיבור והבליעה, ללא תשלום, הניתן על ידי קלינאית תקשורת מומחית בתחום. ניתן לפנות בטלפון 03-5721638.

bul3 שינויים ברמות הסידן

בניתוח הכורת בלוטת התריס ייתכן שתהיה פגיעה בבלוטות יותרת התריס (פארא-תירואיד). אלה הן ארבע בלוטות קטנות, הנמצאות מאחורי בלוטת התריס ותפקידן לייצר את הורמון יותרת התריס המסייע לשלוט על רמות הסידן בדם. במקרה שהן נפגעות, רמת הסידן עלולה להיות נמוכה (תת-פעילות של יותרת התריס). התסמינים השכיחים ביותר הם:

  • עקצוץ בכפות הידיים או בכפות הרגליים או סביב הפה
  • תנועות שרירים לא רגילות כמו טלטול פתאומי, רעידות או עוויתות
  • התכווצויות שרירים

רמת הסידן בגופך תיבדק לאחר הניתוח. אם היא נמוכה ייתנו לך סידן, בגלולה או בעירוי תוך-ורידי. רמת הסידן תיבדק מדי יום, עד שתעלה. גם לאחר שתשתחרר מבית החולים יהיה עליך להמשיך ליטול סידן, וכנראה גם תחליפי ויטמין D וכן תתבקש להמשיך לבדוק את רמת הסידן בדם. בדרך כלל תזדקק לתחליפים רק לזמן קצר, שכן תת-הפעילות של יותרת התריס עשויה להיות זמנית. אם רמות הסידן ימשיכו להיות נמוכות, הרופא או האנדוקרינולוג יבדוק אותם בקביעות.

 

bul3 צלקת

לאחר הניתוח תישאר צלקת לרוחב הצוואר. בדרך כלל היא תהיה לאורך אחד מקפלי הצוואר, ותדהה עם הזמן. אם בניתוח יסירו רקמות מצווארך הצלקת עלולה להיות בולטת יותר.

 

bul3 נוקשות בצוואר

בעקבות הניתוח אתה עלול להרגיש נוקשות וחוסר נוחות באזור הצוואר. המצב משתפר לרוב אחרי כמה שבועות אבל עלול להתמשך אם הניתוח היה נרחב יותר ובמהלכו הוסרו רקמות סמוכות או בלוטות לימפה. הרופא יוכל לתת לך מרשם למשכב׳ כאבים או להפנות אותך לפיזיותרפיה.

 

bul3 עייפות

טבעי לחלוטין לחוש עייפות מסוימת בשבועות הראשונים לאחר הניתוח. אנשים רבים חווים גם תנודות רגשיות. הדבר נפוץ, מאחר שהגוף מסתגל להשפעות הניתוח.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת "תשישות ועייפות אצל חולי סרטן" העוסקת בנושא זה. לקבלתה ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995

חזרה למעלה >>


 

תחליפי הורמונים

אם בלוטת התריס שלך הוסרה תצטרך ליטול תחליפי הורמונים מדי יום. ייתכן שתזדקק להם גם אם הבלוטה הוסרה בחלקה. טירוקסין (T4) הוא התחליף המקובל. לאחר הניתוח, אם תצטרך טיפול ביוד רדיואקטיבי, ייתכן שירשמו לך טבליות לבליעה של ההורמון טריודותירונין (Tertroxin, T3). כיום קיימים כמה תכשירים מקבילים, והם למעשה תחליפי הורמון בלוטת התריס: אלטרוקסין (Eltroxin), יוטרוקס (Uthyrox) או סינטרואיד (Synthroid). הרופא המטפל או האנדוקרינולוג יחליטו על המינון ההתחלתי, ובמהלך המעקב יותאם המינון הדרוש לך.

 

לטבליות של הורמוני בלוטת התריס שני תפקידים:

  • שמירה על קצב תקין של תפקודי הגוף: אם לא נוטלים את טבליות ההורמון עלולים להתפתח תסמינים של תת-פעילות בלוטת התריס (היפותירואידיזם): עלייה במשקל, עייפות, יובש בעור ובשיער, ירידה בתפקוד הכללי והנפשי, עצירות ותחושת קור.
  • הפחתת הסיכון להישנות הסרטן במקרים של סרטן פפילארי או סרטן פוליקולארי של בלוטת התריס: אם בלוטת התריס שלך הוסרה קרוב לוודאי שתקבל מינון גבוה מעט יותר מהמקובל של תירוקסין, כדי להפחית את הסיכון להישנות הסרטן. תירוקסין מונע מהגוף מלייצר הורמון מעורר בלוטת התריס (TSH). תפקידו של ההורמון הזה לעורר את בלוטת התריס לייצר את הורמוני בלוטת התריס. אבל אצל אנשים שהיה להם סרטן פפילארי או פוליקולארי, הוא עלול גם לעודד צמיחת תאים סרטניים בבלוטת התריס.

חשיבות נטילת הטבליות

״תכן שלא תצטרך להתחיל ליטול טבליות מיד לאחר הניתוח. הרופא יחליט מתי יש להתחיל את הטיפול, אולם עם תחילת הטיפול חשוב להקפיד וליטול את הטבליות מדי יום. עליך לבלוע את הטבליות עם מים, לפני ארוחת הבוקר או הארוחה הראשונה שלך ביום. כדי לוודא שאתה מקבל את המינון המדויק של תחליפי ההורמונים תימצא במעקב במרפאה המתמחה בתחום. בדיקות דם ייערכו לך באופן שגרתי כדי לעקוב אחר רמות הורמוני בלוטת התריס בדמך. ייתכן שיידרשו כמה חודשים עד שיימצא המינון הנכון של תירואיד עבורך. בתקופה זו אתה עלול להרגיש תסמינים שונים, כגון עייפות. לאחר שהמינון הנכון יימצא לא צפויות תופעות לוואי כלשהן מנטילת הטבליות, משום שהן מחליפות הורמונים אשר בלוטת התריס שלך ייצרה באופן טבעי.

חזרה למעלה >>


 

יוד רדיואקטיבי (RAI)

יוד רדיואקטיבי הוא סוג של טיפול בקרינה מקומית המכוונת לתאי בלוטת התריס. החומר מורכב מחלקיקים רדיואקטיביים, רדיואיזוטופים, הניתנים לחולה במשקה או בטבליות. התאים הסרטנ״ם סופגים את היוד הרדיואקטיבי בשד התאים הרגילים אינם קולטים את החומר, וכך תאי הגידול נחשפים לרמת קרינה הגורמת להשמדתם. הטיפול ניתן בדרך כלל עבור המטרות הבאות:

  • השמדת רקמות של בלוטת התריס שלא סולקו בניתוח. פעולה זאת נקראת "אבלציית בלוטת התריס" (Radioiodine remnant ablation)
  • טיפול בסרטן בלוטת התריס שלא היה ניתן להסיר בניתוח
  • טיפול בסרטן בלוטת התריס שנשנה לאחר טיפול

אין משתמשים ביוד רדיואקטיבי לטיפול בסרטן מסוג מדולאר׳ או אנאפלסט׳ של בלוטת התריס. החומר הרדיואקטיבי המשמש לטיפול נקרא יוד-131. ליוד הרדיואקטיבי השפעה מעטה מאוד על החלקים הבריאים בגוף, מכיוון שרק תאי בלוטת התריס סופגים את החומר. אפשר לחזור על הטיפול כמה פעמים, אם בדיקות נוספות מראות כ׳ עדיין קיימים תאים סרטניים או במקרה שהמחלה חזרה.

 

הכנה לטיפול ביוד רדיואקטיבי

לפני הטיפול תתבקש לשמור על תזונה דלת יוד. ייתכן שתתבקש גם להפסיק ליטול את תחליפי ההורמונים או לקבל זריקות של תרופה המכינה לטיפול.

 

תזונה דלת יוד

כמות יוד גדולה מדי בגוף עלולה לפגום ביעילות הטיפול, לכן עליך להימנע ממזונות עשירים ביוד.

טבלה

עליך גם להגביל את צריכת מוצר׳ החלב, משום שגם הם מכילים מעט יוד. אלה כוללים חלב ומוצריו, כמו שוקולד חלב וגבינות.

 

הכנת הגוף לקליטת היוד

לפני הטיפול ביוד רדיואקטיבי יש להעלות רמת הורמון TSH בדם - ההורמון השולט על בלוטת התריס. רמה גבוהה של TSH בדם גורמת לתאי הגידול לקלוט את היוד הרדיואקטיבי בצורה טובה יותר. ניתן לגרום לרמה גבוהה של TSH בדם בשתי שיטות:

 

  1. מתן זריקות של TSH רקומביננטי (rhTSH): מדובר בהורמון TSH נקי המיוצר במעבדה. תרופה זו, מעשה ידי אדם, מוכרת בשם תירוג'ן (®Thyrogen). את הזריקות מקבלים יומיים לפני הטיפול ביוד ויום לפני הטיפול. שיטת הכנה זו היא קלה, ללא תופעות לוואי משמעותיות, וניתן להמשיך בנטילת הורמוני בלוטת התריס ללא הפסקה. לתירוג'ן יש מעט תופעות לוואי, והן כוללות בחילות, הקאות, כאבי שרירים, כאבי ראש ועייפות. התרופה נמצאת בסל התרופות, וכיום מרבית הטיפולים ביוד רדיואקטיבי מבוצעים בעזרת זריקות אלו.

  2. הפסקת הורמוני בלוטת התריס למשך 4-3 שבועות: הפסקת נטילת תחליף ההורמון תירוקסין כחלק מתהליך ההכנה של הגוף לקליטת היוד. הרופא או האחות יאמרו לך מתי להפסיק לקחת את התירוקסין, כנראה בין שבועיים לארבעה שבועות לפני תחילת הטיפול ביוד. חלק מהמטופלים עלולים לסבול מעייפות בתקופה זו בשל החוסר בהורמון. שיטת הכנה זו מקובלת בעיקר בחולים עם מחלה מתקדמת או גרורתית.

מהלך הטיפול ביוד רדיואקטיבי

את הטיפול ביוד רדיואקטיבי מקבלים בבית החולים, ולארור מכן יש לשהות בבידוד במשך כמה ימים, בבית החולים או בבית. הטיפול ביוד הרדיואקטיבי יגרום לגופך לפלוט קרינה לזמן מה (ימים אחדים בדרך כלל). הקרינה תיפלט בהדרגה דרך השתן, הצואה, הדם (בנשים שיש להן וסת), הרוק והזיעה. לכן תיאלץ לשהות בתנאי בידוד במשך כמה ימים. על מנת לבצע את הבידוד בבית יש לדאוג לחדר ושירותים שיהיו בשימוש המטופל בלבד למשך ימי הבידוד. בזמן זה יש לנקוט כמה אמצעי זהירות:

  • הימנעות ממגע עם ילדים וצעירים עד גיל 18 ועם נשים הרות.
  • הגבלות על משך זמן השהייה של מבקרים ושל הצוות הרפואי בחדר.
  • הגבלות על החפצים שתוכל להביא איתך לבית החולים.

לכל בית חולים יש נהלים בנושא, ואנשי הצוות הרפואי יוכלו לספק לך את כל המידע. אם יש לך חששות כלשהם מומלץ לשתף בהם את הצוות הרפואי. את הטיפול תקבל בטבלייה או במשקה. ייתכן שתתבקש להימנע מאכילה ושתייה במשך כמה שעות כדי שהיוד יוכל להיספג. לאחר מכן תוכל לאכול כרגיל ומומלץ לשתות הרבה נוזלים. תתבקש להוריד את המים בשירותים פעמיים לאחר כל שימוש, ומומלץ גם להתקלח לפחות פעם ביום.

 

תופעות הלוואי של הטיפול

אנשים רבים אינם סובלים כלל מתופעות לוואי בעקבות טיפול ביוד רדיואקטיבי, אך ישנן כמה תופעות לוואי אפשריות:

  • כאבים בצוואר ובגרון
  • יובש בפה
  • שינויים בחוש הטעם
  • בחילות

אם תחווה אחת או יותר מהתופעות האלה דווח על כך לרופא או לאחות משום שאפשר לטפל בהן באמצעות תרופות. יובש בפה הוא תופעת לוואי נדירה העלולה להיות ממושכת. היא יכולה להיגרם כאשר היוד הרדיואקטיבי נספג בבלוטות הרוק. דווח לרופא אם התופעה אינה חולפת.

 

הריון, פוריות והנקה

אישה בהריון אינה יכולה לקבל טיפול ביוד רדיואקטיבי. חשוב לעדכן את הרופא אם את בהריון או חושבת שיש סיכוי שאת הרה. אימהות מניקות צריכות להפסיק את ההנקה 8-6 שבועות לפני הטיפול ביוד רדיואקטיבי. לא תוכלי לחזור ולהניק לאחר הטיפול, אך תוכלי להניק לאחר ההריונות הבאים.

 

נשים וגברים המקבלים טיפול לסרטן בלוטת התריס צריכים להימנע מהריון - נשים למשך חצי שנה לפחות מסיום הטיפול וגברים למשך ארבעה חודשים לפחות. חשוב להשתמש באמצעי מניעה בתקופה זו.

 

הטיפול ביוד רדיואקטיבי אינו משפיע בדרך כלל על הפוריות, אך קיים סיכון נמוך לפגיעה בפוריות של גברים במקרים שבהם יש צורך לבצע טיפולים חוזרים. במקרה כזה ייתכן שיציעו לך לעבור תהליך של שימור פוריות. הרופא המטפל או האחות יוכלו ספק לך עוד מידע בנושא.

החוברת "שימור פוריות בגברים המתמודדים עם מחלת הסרטן" של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע רב ועצות מועילות להתמודדות עם נושא זה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995.

החזרה הביתה

גם לאחר שתשתחרר מבית החולים תצטרך להמשיך לנקוט אמצעי זהירות. עליך להימנע ממגע קרוב עם ילדים ובני נוער עד גיל 18 ועם נשים הרות, לצמצם קשר קרוב וממושך עם אנשים אחרים ולהימנע ממקומות צפופים כמו תחבורה ציבורית או בתי קולנוע למספר ימים. משך הזמן שבו יהיה עליך לנקוט צעדים אלה משתנה בהתאם למינון היוד הרדיואקטיבי שקיבלת בטיפול. הרופא המטפל או האחות יוכלו לספק לך יותר פרטים בנושא.

חזרה למעלה >>


 

קרינה חיצונית

טיפול זה משתמש בקרניים באנרגיה גבוהה להשמדת תאים סרטניים, תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים הבריאים. קרינה היא טיפול שכיח יותר נגד סרטן בלוטת התריס מסוג אנאפלסטי ומדולארי, משום שהם אינם מגיבים לטיפול ביוד רדיואקטיבי. טיפול בקרינה חיצונית עשוי להינתן נגד סרטן פפילארי ופוליקולארי במקרים הללו:

  • אם קיימת סכנה גבוהה שהגידול יחזור
  • אם אין אפשרות להסיר בניתוח את כל הגידול
  • אם הגידול הסרטני התפשט לאזורים אחרים בגוף, למשל לעצמות

טיפול בקרינה חיצונית לא יגרום לגופך לפלוט קרינה כך שלא נשקפת כל סכנה לנמצאים בקרבתך (מבוגרים וילדים כאחד) במשך כל זמן הטיפול. 

 

תכנון הטיפול

לפני תחילת הטיפול בקרינה יש לתכנן אותו בקפידה. התכנון המדויק מבטיח שהקרינה תכוון בדיוק למיקום הגידול ולא תפגע ברקמות הבריאות סביבו. כל טיפול בקרינה ניתן על בסיס אישי ומותאם לחולה. לעתים מכינים בזמן תכנון הטיפול מסכה של ראשך וכתפיך. המסכה תעזור למקם את גופך בצורה קבועה בכל טיפול, כך שהקרינה תהיה מדויקת (ראה איור). במקרים אחרים יצוירו סימונים על גופך, שיסייעו לטכנאי למקם את קרני הטיפול בדייקנות. את הסימונים אין למחוק במהלך כל תקופת הטיפול, אלא לאחר סיום מחזור הטיפול.

טיפול בקרינה

מהלך הטיפול

הטיפול בקרינה ניתן לרוב במכון הקרינה של בית החולים כסדרה של טיפולים קצרים ויומיים, בשילוב עם מנוחה בסופי השבוע. משך הטיפול תלוי בסוג הגידול הסרטני ובהיקפו, והרופא ישוחח איתך על כך.

 

לפני כל טיפול יעזור לך הטכנאי להתמקם על המיטה בתנוחה מדויקת ויוודא שאתה חש בנוח. במהלך הטיפול, הנמשך דקות אחדות, תישאר לבד בחדר. תוכל לשוחח עם הטכנאי באמצעות אינטרקום. הטיפול הקרינתי אינו מכאיב, אך מחייב שכיבה ללא תזוזה.

 

תופעות לוואי

הטיפול בקרינה עלול לגרום לתופעות לוואי כלליות, כמו עייפות. טיפול קרינתי לצוואר עלול לגרום גם לתופעות לוואי ייחודיות, כמו כאבים בזמן הבליעה, יובש בפה, שינוי בחוש הטעם ואדמומית או כאב בעור שבאזור הצוואר. תופעות לוואי אלו תלויות במינון הטיפול ובמשך הזמן שלו. הרופא המטפל ישוחח איתך על תופעות הלוואי הצפויות בטרם תתחיל את הטיפול.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת מפורטת על תופעות הלוואי של הטיפול הקרינתי. לקבלתה אפשר לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995. 

חזרה למעלה >>


 

טיפולים מכוונני מטרה

טיפול תרופתי שבו משתמשים בחומרים המתמקדים בהבדלים הביולוגיים בין תאים סרטניים לתאים בריאים. התרופות להלן ניתנות לטיפול בסרטן בלוטת התריס ונמצאות בסל הבריאות:

ונדטניב (קפרלסה®) - (® Vandetanib (Caprelsa

התרופה, מקבוצת תרופות מעכבי האנזים טירוזין קינאז, ניתנת לטיפול בסרטן מדולאר׳ של בלוטת התריס. היא פועלת על ידי חסימת (עיכוב) אותות בתוך תאי סרטן בלוטת התריס הגורמים להם לגדול ולהתחלק. חסימת האותות גורמת למות התאים.

 

סוראפניב (נקסבר®) - (®Sorafenib (Nexavar

התרופה מקבוצת התרופות מעכבות האנזים טירוזין קינאז. התרופה עשויה לעצור את תאי הגידול מלפתח כלי דם חדשים, דבר המפחית את אספקת החמצן לגידול ועוצר את התפתחותו. התרופה ניתנת כטיפול לכמה סוג׳ סרטן בלוטת התריס, בהם פפילארי ופוליקולארי.

חזרה למעלה >>


 

טיפול כימי (כימותרפיה)

לעתים רחוקות בלבד טיפול זה משמש נגד סרטן בלוטת התריס, אולם ייתכן שישתמשו בו אם המחלה מתקדמת ואינה מגיבה לכל טיפול אחר. בטיפול זה משתמשים בתרופות כימיות אנטי-סרטניות (ציטו-טוקסיות) כדי להרוס תאים סרטניים. הטיפול ניתן לעתים גם במקרים של סרטן אנאפלסטי של בלוטת התריס. הרופא המטפל יוכל לדון איתך בשאלה אם טיפול כימותרפי עשוי להתאים לך.

למידע נוסף על הטיפול הכימי (כימותרפיה) ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

חזרה למעלה >>


מעקב לאחר הטיפול

לאחר שהטיפול הסתיים, תמשיך לעבור בדיקות שגרתיות לצורך מעקב במשך כמה שנים. אם בעיה כלשהי מטרידה אותך או אם אתה מבחין בתסמינים חדשים, יש לדווח על כך מיד לרופא. ייתכן שתחוש חרדה ולחץ לקראת הבדיקות הללו. אלה תחושות טבעיות לחלוטין, ומומלץ לפנות לעזרה ותמיכה בקרב בני משפחה וחברים קרובים.

לאגודה למלחמה בסרטן מערך תמיכה וסיוע נרחב לחולים, מחלימים ובני משפחותיהם. פירוט בהמשך

בדיקות מעקב

 

bul3 בדיקת תירוגלובולין

תירוגלובולין הוא חלבון המיוצר באופן טבעי על ידי בלוטת תריס בריאה, אולם תאים סרטניים של גידול פפליארי או פוליקולארי יכולים לייצרו גם כן. רמות התירוגלובולין ניתנות לאיתור באמצעות בדיקת דם.

לאחר כריתה מלאה של הבלוטה בניתוח וטיפול ביוד רדיואקטיבי, לא אמור להימצא בדמך תירוגלובולין אלא אם כן נותרו תאים סרטניים בגופך. לכן בדיקת התירוגלובולין היא דרך יעילה לגלות אם עדיין קיימים בגוף תאים סרטניים. על פי רוב בדיקה זו מבוצעת כל 12-6 חודשים.

 

bul3 סריקת אולטרה-סאונד

תתבקש לעשות סריקות אולטרה-סאונד של הצוואר בקביעות.

 

bul3 סריקת יוד רדיואקטיבי

במקרים מסוימים מבצעים סריקת יוד רדיואקטיבי חודשים מספר לאחר הטיפול, כדי לבדוק אם נותרו תאי סרטן בלוטת התריס בגוף. הרופא המטפל יאמר לך אם יהיה עליך לעבור את הסריקה. ייתכן שתתבקש ליטול את ההורמון rhTSH. הרופא המטפל יספק לך מידע מפורט על הבדיקה אם תזדקק לה. אין צורך בבידוד או באמצעי זהירות אחרים עבור הסריקה, מאחר ומשתמשים בכמויות זעירות של יוד רדיואקטיבי.

 

bul3 סריקות אחרות

אם רמת התירוגלובולין שלך עולה, קיימת אפשרות שעדיין נותרו בגוף תאים סרטניים. לכן, ייתכן שייערכו לך בדיקות נוספות: סריקת MRI, סריקת CT וסריקת PET-CT.

חזרה למעלה >>


מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בגידולים סרטניים נערכים כל העת במטרה לשפר את הטיפול במחלה, ובתי חולים רבים משתתפים בניסויים אלה. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש והטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסוי כזה נקרא 'ניסוי קליני מבוקר', וזוהי הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. בניסויים אלה משתתפים כמה בתי חולים בארץ, במקביל למרכזים רפואיים במדינות אחרות.

 

כדי שתתאפשר השוואה מדויקת בין הטיפולים, סוג הטיפול שיינתן לחולה נקבע באופן אקראי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא בידי הרופא המטפל. מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עשוי להטות שלא במודע את תוצאות הניסוי. משום כך נדרשת הקצאה אקראית זו.

 

בניסוי קליני אקראי ומבוקר מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, ואילו אחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי.

 

רופאים מעוניינים לעודד את מטופליהם להשתתף בניסויים קליניים - או במחקרים קליניים, כפי שהם נקראים לפעמים - משום שכל עוד לא נבחן טיפול חדש בדרך מדעית זו, אין הרופאים יכולים לדעת מהו הטיפול הטוב ביותר עבור החולים.

 

לפני ביצוע הניסוי עליו לקבל אישור מוועדת הלסינקי לאתיקה. הרופא שלך חייב לקבל ממך 'הסכמה מדעת', לפני שישתף אותך בניסוי קליני כלשהו. 'הסכמה מדעת' פירושה שאתה יודע במה עוסק הניסוי, מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמנת להשתתף בו, וכן שאתה מבין בדיוק באיזה אופן תהיה מעורב בו.

 

גם אם הבעת את הסכמתך להשתתף בניסוי, תוכל לפרוש ממנו בכל עת אם תשנה את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אליך. אם תבחר שלא להשתתף בניסוי או שתחליט לפרוש ממנו, יינתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר.

 

אם תחליט להשתתף בניסוי, חשוב שתזכור שכל טיפול שתקבל נבדק ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שטסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. כמו כן, בעצם השתתפותך בניסוי תסייע לקדם את מדע הרפואה, ובכך תשפר גם את סיכוייהם של חולים אחרים בעתיד.

חוברת 'ניסויים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא. לקבלתה ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995.

לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה - ובו מרוכזים ומעודכנים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים בארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.

חזרה למעלה >>


התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן        

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ובמחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, מניסיון קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה ומסוג המחלה והסיכוי להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה, אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים להדרכה ולתמיכה. 

bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן - לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם

למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן

חזרה למעלה >>


מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
מידע נוסף בנושא
פורום גידולי ראש וצוואר באתר האגודה זכויות חולי סרטן
ינואר 2016 - התרופה Lenvima - Lenvatinib הוכללה בסל הבריאות לסרטן בלוטת התריס. מידע על התרופה יעלה לאתר האגודה בקרוב.
תודתנו נתונה ל:
פרופ' דן פליס, מנהל אגף אף אוזן וגרון, נתוחי ראש, צוואר, פה ולסתות, מרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, חבר ועדת העדכון בנושא אף אוזן גרון של האגודה למלחמה בסרטן

וד"ר איל רובינשטוק, מומחה לאנדוקרינולוגיה, מרכז רפואי רבין, בית חולים בילינסון, חבר ועדת העדכון בנושא אנדוקרינולוגיה של האגודה למלחמה בסרטן,על הארותיהם והערותיהם.
ספטמבר 2016
מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרטן בלוטת התריס. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.