סרטן בלוטת התריס Thyroid

 מידע נוסף בנושא

מידע זה מבוסס על החוברת:

Understanding Cancer of the Thyroid

של  והותאם לקוראים ישראלים.

דצמבר 2008.

מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרטן בלוטת התריס. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד. 

© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.

 בלוטת התריס

 מה גורם לסרטן בבלוטת התריס?

 סוגים של סרטן בלוטת התריס

 מהם התסמינים של סרטן בלוטת התריס?

 כיצד מתבצעת האבחנה?

 בדיקות נוספות

 דירוג ושלבי סרטן בלוטת התריס

 הטיפול בסרטן בלוטת התריס

 ניתוח

 סריקה רדיואיזוטופית לכל הגוף לאחר ניתוח סרטן בלוטת התריס

 תחליפי הורמוני בלוטת התריס לאחר ניתוח

 טיפול ביוד רדיואקטיבי

 טיפול בקרינה חיצונית

 טיפול כימי - כימותרפיה

 מעקב

 מחקרים וניסויים קליניים

 התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן 

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בנין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. למרות שתאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר, על ידי חלוקה. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם מסיבה כלשהי התהליך יוצא משליטה, ממשיכים התאים להתחלק ללא צורך. כתוצאה מכך, נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

חזרה למעלה >>

בלוטת התריס

בלוטת התריס נקראת גם בלוטת המגן או בלוטת התירואיד. זוהי בלוטה קטנה, הממוקמת בחלק הקדמי של הצוואר, מתחת לפיקת הגרון. הבלוטה מורכבת משני חלקים (שתי אונות) המחוברים ביניהם קדמית לקנה. בלוטת התריס מייצרת שני הורמונים עיקריים, תירוקסין (Thyroxine T3) ותריודוטירונין (Triiodothyronine T4).

הורמונים אלו משפיעים על קצב הלב, רמת הכולסטרול, משקל הגוף, הזיכרון, רמת האנרגיה ועוד. חסר בהורמוני בלוטת התריס מכונה תת פעילות של בלוטת התריס (תת תריסיות או היפותירואידיזם).

מצב זה מביא להאטה בפעילות הגוף. לעומת זאת, במצב של יתר פעילות של הבלוטה הנקרא גם היפרתירואידיזם או תירוטוקסיקוזיס יש עליה בפעילות הגוף, דופק מהיר, ירידה במשקל ונטייה להזעת יתר. רמת ההורמונים של בלוטת התריס בדם מווסתת על ידי הורמון אחר הקרוי TSH , המיוצר בבלוטת יותרת המח. בלוטת התריס זקוקה לאספקה קבועה של יוד (המצוי במלח שולחן, דגנים וחלב) לצורך ייצור הורמון התירוקסין.

חזרה למעלה >>

מה גורם לסרטן בבלוטת התריס?

סרטן בלוטת התריס הינו גידול בבלוטת התריס. בדומה לסוגי סרטן אחרים, הגורמים לסרטן בלוטת התריס אינם ידועים לגמרי, אך מחקרים בנושא זה נערכים כל העת. ישנם מקרים בהם סרטן בלוטת התריס מקושר לחשיפה קודמת לקרינה רדיואקטיבית. ידוע כי לעתים מתפתח סרטן בלוטת התריס כ- 20-5 שנה לאחר טיפול בקרינה לצוואר, שניתן כטיפול לסוגי סרטן אחרים. גם דיאטה דלת יוד עלולה להעלות את הסיכון לסרטן בלוטת התריס. סיכון מוגבר לחלות בסרטן בלוטת התריס קיים גם אם יש קרוב משפחה החולה במחלה. ככלל, היסטוריה משפחתית של מחלות בבלוטת התריס עלולה להוות גורם סיכון.

סרטן בלוטת התריס אינו נפוץ. שכיחותו גבוהה יותר בקרב אנשים בגיל ארבעים ומעלה (אבחון סרטן זה בקרב ילדים הוא נדיר ביותר) ובקרב נשים. חשוב לציין כי מרבית הסוגים של סרטן בלוטת התריס נחשבים כפחות חמורים מסוגי סרטן של איברים אחרים.

חזרה למעלה >>

סוגים של סרטן בלוטת התריס

על מנת לקבוע מהו סוג סרטן בלוטת התריס שיש לך תעבור בדיקה של התאים הסרטניים. בהתאם לאבחון זה יכול הרופא להחליט מהו הטיפול המתאים עבורך. ישנם כמה סוגים עיקריים של סרטן בלוטת התריס:

גידול פפילרי (Papillary)

זהו הגידול השכיח והקל ביותר מבין סוגי סרטן בלוטת התריס. הוא נפוץ בעיקר בקרב צעירים ונשים.

גידול פוליקולרי (Follicular)

שכיח פחות ומופיע לרוב במבוגרים.

גידול מדולרי (Medullary)

סרטן מדולרי הוא נדיר. עם זאת, ידוע כי כשיש חולה אחד בסרטן זה ישנה אפשרות לתחלואה בקרב בני המשפחה האחרים.. על כן, משפחת החולה מופנית לבדיקה גנטית.

גידול אנאפלסטי (Anaplastic)

סוג נדיר ביותר של סרטן בלוטת התריס. גידול זה נוטה לגדול במהירות ולגרום לכאב. נמצא יותר בקרב אנשים מבוגרים, לרוב בנשים.

לימפומה של בלוטת התריס

זהו סוג נדיר של סרטן שאינו נובע מתאי בלוטת התריס עצמה אלא מתאי הלימפה שנמצאים בבלוטה. זהו גידול הקשור למערכת החיסון של הגוף והוא מוגדר בדרך כלל כלימפומה שאינה הודג'קינס.

מלבד גידול אנאפלסטי ולימפומה, סרטן בלוטת התריס נוטה להתפתח באיטיות, ויכולות לחלוף מספר שנים בטרם הוא גורם לבעיה כלשהי. לאחר טיפול מתאים, התוצאה ברוב החולים הינה טובה מאד ורבים נרפאים לחלוטין, גם אם המחלה התפשטה אל מעבר לבלוטת התריס.

חזרה למעלה >>

מהם התסמינים של סרטן בלוטת התריס?

אצל רוב החולים, סרטן בלוטת התריס גדל באיטיות רבה. הסימן הראשון לזיהויו הוא גוש לא כואב (קשרית) בצוואר, הגדל בהדרגה. לעיתים הגידול בבלוטת התריס עלול ללחוץ על צינור הושט או על קנה הנשימה ולגרום לקשיים בבליעה או בנשימה. במקרים נדירים, מתחיל הגידול לגרום לתסמינים רק לאחר שהתפשט אל העצמות או אל הריאות. היות וסרטן בלוטת התריס לא פוגע בדרך כלל בייצור הורמוני התריס, תסמיני תת-פעילות או יתר-פעילות של הבלוטה אינם שכיחים.

גוש בצוואר וקושי בבליעה או בנשימה יכולים לנבוע מסיבות רבות ולא בהכרח מסרטן של בלוטת התריס. אם הבחנת בתסמינים אלו מומלץ לפנות לרופא לשם בדיקה.

חזרה למעלה >>

כיצד מתבצעת האבחנה?

האבחנה מתחילה בדרך כלל בביקור אצל רופא המשפחה, המבצע בדיקה גופנית ומפנה לבדיקות דם והדמיה. אפשרות נוספת היא להפנות את המטופל לרופא מומחה שינהל את הבירור הרפואי.

אולטרא סאונד של בלוטת התריס

בבדיקת אולטרא סאונד נעשה שימוש בגלי קול על מנת לבנות תמונה של הצוואר (בחלקו הפנימי) ושל בלוטת התריס. במהלך הבדיקה תתבקש לשכב בנוחות על גבך, ג'ל ימרח על צווארך ומכשיר קטן דמוי מיקרופון, המפיק גלי קול, יועבר על האזור. גלי הקול יהפכו באמצעות מחשב לכדי תמונה. כך ניתן יהיה לראות את מבנה בלוטת התריס, האם ישנם באזור גוש מוצק או ציסטה המכילה נוזל, והאם נצפו בצוואר בלוטות לימפה חשודות.

ביופסיית מחט עדינה (F.N.A)

בבדיקה זו נלקחת באמצעות מחט דקה דגימת תאים מהנפיחות בצוואר. מקובל להשתמש באולטרא סאונד בכדי לכוון את המחט למקום המדויק והנכון. דגימת התאים תיבחן תחת מיקרוסקופ כדי לבדוק האם ישנם תאים סרטניים ומאיזה סוג.

בדיקות דם

דגימות דם יילקחו לצורך בדיקת רמות הורמוני בלוטת התריס ורמת ה- TSH.

חזרה למעלה >>

בדיקות נוספות

במקרים מורכבים, או אם תוצאות הבדיקות שבוצעו אינן חד משמעיות, ייתכן שתופנה לביצוע בדיקות נוספות המפורטות בהמשך:

מיפוי רדיואיזוטופי של בלוטת התריס

לצורך בדיקה זו תוזרק לוריד בזרועך כמות מזערית של חומר רדיואקטיבי (טכנציום או יוד). ניתן לקבל את החומר גם בצורת משקה או כמוסה. כ- 20 דקות לאחר קבלת החומר תתבקש לשכב על מיטת הבדיקה, תחת מכשיר הנקרא מצלמת גמא. מצלמה זו מודדת את כמות הרדיואקטיביות בבלוטת התריס שלך. על פי רוב, תאים סרטניים סופחים כמות קטנה יותר של חומר רדיואקטיבי מתאים בריאים, דבר המאפשר את זיהויים של הראשונים בצילום. אזורים שנצפו בצילום כאזורים סרטניים אפשריים נקראים "אזורים קרים" או "קשריות קרות". המיפוי עצמו אינו כואב והחומר הרדיואקטיבי לא גורם לתופעות לוואי או סיבוכים מאוחרים בעתיד.

סריקת MRI

סריקת MRI הינה בדיקה הדומה לסריקת CT אך עושה שימוש בשדות מגנטיים במקום בקרני רנטגן בכדי לבנות תמונה תלת מימדית של הגוף. בדיקה זו יכולה להיות יעילה באיתור תאים סרטניים שהתפשטו לצוואר.

במהלך הבדיקה תתבקש לשכב ללא תזוזה על מזרון בתוך גליל מתכת הנפתח משני צידיו. הבדיקה אורכת כשעה ואינה כרוכה בכאב, למרות שהמכונה עצמה מרעישה מאד. יינתנו לך אטמי אוזניים או אזניות. הגליל הוא מגנט בעל עוצמה רבה מאד, כך שלפני הכניסה לחדר תתבקש להסיר את כל חפצי המתכת שברשותך.

כמו כן, יש לדווח לרופא אם ישנם שתלי מתכת בגופך (כמו למשל קוצב לב) או אם עבדת בתעשיית מתכת. במקרה כזה לא תוכל לעבור בדיקה זו בשל השדות המגנטיים. לחלק מהחולים ניתנת זריקת יוד לזרוע בווריד, ובדרך כלל היא לא מורגשת. ייתכן ותחוש מעט אי נוחות בתוך הגליל אולם תוכל לקחת עימך מישהו קרוב שיוכל להיות לצידך באותו החדר בעת הבדיקה. אם אתה חושש משהייה בחללים סגורים דווח מראש על כך לצוות הרפואי שיוכל להעניק לך תמיכה בעת ביצוע הבדיקה.

סריקת PET CT

סריקה זו הינה חדישה למדי, אינה מבוצעת בכל בתי החולים אלא במקרים מיוחדים בלבד. תוכל להתייעץ עם הרופא המטפל אם ביצוע הבדיקה יסייע לך. בבדיקה זו נעשה שימוש במנה נמוכה של גלוקוז רדיואקטיבי (סוג של סוכר) המסייע לאתר פעילות תאים סרטניים באזורים שונים בגוף. כמות נמוכה של חומר רדיואקטיבי מוזרקת לווריד ומספר שעות לאחר מכן מתבצעת סריקה. אזורים סרטניים פעילים יותר מהרקמות הבריאות ולכן ייראו בבירור על גבי הסורק. 

בדיקת CT

זוהי סריקה ממוחשבת המקובלת במחלות רבות אך פחות נפוצה בחשד לגידול בבלוטת התריס משום שכדי להדגים את מירב הפרטים יש צורך בהזרקה של יוד.

ברוב המקרים של סרטן בלוטת התריס מומלץ להימנע מהזרקת יוד. לבדיקה זו תופנה אם הגידול של בלוטת התריס גדול ויש חשד שהוא פולש אל תוך בית החזה.

חזרה למעלה >>

דירוג ושלבי סרטן בלוטת התריס

"שלב הסרטן" הוא מונח המשמש לתיאור היקף הגידול הסרטני והאם התפשט מעבר למיקומו הראשוני. ידיעת הסוג המדוייק והשלב של סרטן בלוטת התריס מסייעת לרופאים להחליט על הטיפול המתאים ביותר. רוב מחלות הסרטן מחולקות לארבע דרגות: קטן וממוקם (שלב ראשון), התפשט לתאים סמוכים (שלב שתיים או שלוש) או התפשט לאזורים אחרים בגוף (שלב רביעי). אם המחלה התפשטה לאזורים מרוחקים בגוף, מכנים אותה כמחלה גרורתית או שניונית. סרטן בלוטת התריס מדורג בהתאם לסוגים השונים וגיל החולה. מערכות הדירוג השונות מפורטות להלן:

סרטן בלוטת התריס פאפילארי ופוליקולארי אצל אנשים מתחת לגיל 45

שלב 1 - הגידול נמצא בבלוטת התריס ויתכן גם בבלוטות צוואריות, אך אינו יוצא מגבולות הצוואר.

שלב 2 - המחלה גרורתית, כלומר הגידול התפשט לחלקים אחרים בגוף, כגון העצמות או הריאות.

בחולים אלו אין שלב 3 או 4.

סרטן בלוטת התריס פאפילארי או פוליקולארי באנשים מעל גיל 45 וסרטן בלוטת התריס מדולארי

שלב 1 - היקף הגידול לא עולה על 2 ס"מ והוא ממוקם בבלוטת התריס בלבד.

שלב 2 - הגידול ממוקם בבלוטת התריס וגודלו נע בין 2 ס"מ ל- 4 ס"מ . עדיין אין התפשטות לבלוטות לימפה או לחלקים אחרים בגוף.

שלב 3 - היקף הגידול עולה על 4 ס"מ והוא ממוקם בבלוטת התריס, או שהוא בגודל כלשהו, והתפשט מעבר לבלוטת התריס אל בלוטות הלימפה הסמוכות בצוואר.

שלב 4A  - הגידול יכול להיות בכל גודל והוא התפשט לאיברים סמוכים בצוואר (כגון השרירים, העצבים או כלי הדם) ו/או לבלוטות לימפה בצוואר הצידי או בחלקו העליון של החזה.

שלב 4B - הגידול בגודל כלשהו והתפשט לרקמות צוואר סמוך לעמוד השדרה או באזור הצוואר העליון או החזה. הגידול יכול להתפשט גם לבלוטות לימפה סמוכות.

שלב 4C - הגידול הסרטני התפשט לחלקים אחרים בגוף, כגון הריאות או העצמות.

סרטן בלוטת התריס מסוג אנאפלסטי

כל חולה סרטן בלוטת התריס מסוג אנאפלסטי נחשב כחולה סרטן בשלב 4. שלב זה מחולק לשלושה שלבים, בהתאם למידת התפשטות הגידול.

שלב 4A - הגידול בגודל כלשהו וממוקם בבלוטת התריס. בלוטות לימפה יכולות להיות נגועות, אולם המחלה לא התפשטה לאזורים אחרים בגוף.

שלב 4B -  הגידול בגודל כלשהו והחל להתפשט לרקמות הרכות בצוואר. בלוטות לימפה יכולות להיות נגועות, אולם הסרטן לא התפשט לחלקים אחרים בגוף.

שלב 4C - המחלה התפשטה לאזורים אחרים בגוף, כגון הריאות או העצמות.

דירוג TMN

הרופא המטפל יכול לדרג את המחלה באמצעות שימוש במערכת TMN, המורכבת משלושה מדדים - מצב הגידול, מצב בלוטות לימפה ומידת התפשטות הגידול. ה- T מתייחס להיקף הגידול, והוא מורכב מארבע דרגות, T1-T4. ה- N מתייחס למידת ההתפשטות לבלוטות הלימפה הסמוכות לבלוטת התריס. ישנם שני שלבים: ב- N0 הכוונה היא שבלוטות הלימפה אינן נגועות, ב- N1 נמצאו תאים סרטניים בבלוטות הלימפה. ה- M מודד את מידת התפשטות הגידול הסרטני לחלקים אחרים בגוף, כגון הריאות או העצמות. ישנם שני שלבים: M0 המתאר מצב בו אין גרורות ו- M1 המתאר שלב בו נמצאו גרורות.

חזרה למעלה >>

הטיפול בסרטן בלוטת התריס

בסרטן בלוטת התריס ניתן לטפל באמצעות ניתוח, יוד רדיואקטיבי וקרינה. טיפולים אלה יכולים להינתן בנפרד או במשולב. הטיפול בסרטן בלוטת התריס הינו יעיל מאוד ומרבית החולים נרפאים לחלוטין מהמחלה.

תכנון הטיפול

ברוב בתי החולים עובד צוות מומחים יחדיו בכדי להחליט על הטיפול הטוב ביותר לחולה. צוות רב תחומי זה כולל: מנתח המתמחה בסרטן בלוטת התריס, אונקולוג (המומחה בטיפול במחלות הסרטן) ופתולוג (רופא המתמחה בבדיקת הרקמות במיקרוסקופ וזיהוי סוג המחלה), אחיות, דיאטניות, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים ופסיכולוג, יחד הם יוכלו לייעץ לך על הטיפול הטוב ביותר עבורך, תוך התחשבות בכל הגורמים כגון גילך, מצב בריאותך הכללי, סוג הגידול ודרגתו.

אם שני טיפולים יעילים באותה מידה לסוג המחלה שלך ודרגתה - למשל, ניתוח או טיפול בקרינה - הרופא יוכל להציע לבחור מביניהם. חולים רבים מתקשים לקבל החלטה שכזו. אם הינך מתבקש לבחור מבין מספר טיפולים, וודא כי יש בידך את כל המידע על אפשרויות הטיפול השונות, מה הן כוללות, מהן תופעות הלוואי, כך שתוכל להחליט מהו הטיפול הנכון עבורך.

זכור לשאול כל שאלה לגבי משהו שאינו מובן לך או שהנך חושש ממנו. תוכל להסתייע ברופא שלך ולהתייעץ על היתרונות והחסרונות של כל טיפול.

חוות דעת שנייה

למרות שצוות רב תחומי יחליט על הטיפול המתאים לך ביותר, יתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת. הרופא שלך ישמח לסייע לך בכך. קבלת חוות דעת נוספת עלולה לגרום לעיכוב בתחילת הטיפול, לכן אתה והרופא שלך צריכים להיות בטוחים שחוות דעת כזו יכולה לספק לכם מידע מועיל. במידה ואכן תפנה לקבלת חוות דעת נוספת, מומלץ שיתלווה אליך חבר או בן משפחה ושתכין רשימת שאלות מראש על מנת להבטיח שתזכור לדון בכל השאלות שמדאיגות אותך.

מתן הסכמה לקבל טיפול

בטרם תעבור טיפול כלשהו, הרופא שלך יסביר לך את מטרות הטיפול. לאחר מכן, יבקשו ממך לחתום על טופס המעניק לצוות הרפואי את הרשות לבצע את הטיפול. אף טיפול רפואי לא יינתן מבלי הסכמתך, ולפני חתימתך על הטופס, אתה צריך לקבל את כל המידע על סוג הטיפול והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, כל טיפול אחר אפשרי שיכול להתאים לך, הסיכונים ותופעות הלוואי של הטיפול.

אם אינך מבין את מה שהוסבר לך, דווח מיד לצוות הרפואי שיוכלו להסביר לך שוב. חלק מהטיפולים כנגד מחלת הסרטן הינם מורכבים כך שאין זה נדיר שהחולים מבקשים הסברים נוספים. כדאי לבקש מחבר או קרוב משפחה שילוו אותך לפגישה בה מוסבר לך הטיפול בכדי שיוכלו לסייע לך לזכור את הנאמר לך. ניתן גם להיעזר ברישום מראש של שאלות שברצונך לשאול את הרופא. תוכל תמיד לבקש זמן נוסף אם אתה מרגיש שאינך יכול לבצע החלטה באותו הרגע. אתה גם יכול לבחור שלא לעבור את הטיפול. הצוות הרפואי יסביר לך את השלכותיה של החלטה זו. עליך להודיע על החלטה זו לרופא או האחות בכדי שיוכלו לתעד זאת בתיקך הרפואי. אינך צריך לפרט את הסיבה לכך, אולם חשוב להתייעץ עם הצוות הרפואי על כל חששותיך בכדי שיוכלו לייעץ לך.

יתרונות וחסרונות של הטיפול בסרטן בלוטת התריס

חולים רבים חוששים מקבלת טיפול כנגד מחלת הסרטן בשל תופעות הלוואי הכרוכות בו. למרות שחלק מהטיפולים אכן גורמים לתופעות לוואי, ניתן לטפל בהן ביעילות באמצעות תרופות.

סרטן בלוטת התריס בשלב מוקדם

קימות מספר אפשרויות טיפול, בהתאם למצב המחלה הספציפי שלך. לחולים רבים טיפול פירושו החלמה מלאה מהמחלה.

סרטן בלוטת תריס מתקדם

אם המחלה נמצאת בשלב מתקדם, טיפול יוכל לשלוט על התקדמותה, להביא לשיפור התסמינים וללאיכות חיים טובה יותר. למרות זאת, ייתכן שחלק מהחולים לא יושפעו מהטיפול ויסבלו מתופעות לוואי.

החלטה לגבי הטיפול

אם הוצע לך טיפול המיועד לרפא אותך ממחלתך - ההחלטה לקבלו אינה קשה כלל. אך אם ריפוי מלא אינו אפשרי עבורך, והטיפול המוצע לך מכוון לשלוט על התסמינים לזמן מסוים, ההחלטה אם לקבלו עשויה להיות מורכבת יותר ורצוי כי תשתף את הרופא שלך בחששותיך. אם תחליט שלא לקבל כל טיפול, עדיין תוכל לקבל טיפול תומך (פליאטיבי) בו נעשה שימוש בתרופות השולטות על התסמינים.

חזרה למעלה >>

ניתוח

הטיפול הראשון בדרך כלל נגד סרטן בבלוטת התריס הוא ניתוח. כריתה ניתוחית מוקדמת ושלמה של הגידול מקנה לרוב סיכוי מצוין להחלמה. הרופא המנתח יסביר לך לאיזה סוג ניתוח תזדקק.

כיצד מבוצע הניתוח?

לא תמיד ניתן לאבחן את המחלה על סוגיה ומאפייניה לפני הניתוח. במצב כזה, המנתח יסיר חלק מהגידול בבלוטת התריס כביופסיה. לאחר בדיקת הדגימה תחת המיקרוסקופ, ואישור שמדובר בגידול סרטני, יוחלט אם יש צורך בכריתה נוספת שתכלול את שארית הגידול והבלוטה.

בקרב חולים בעלי גידול פאפליארי או פוליקולארי קטן וממוקד ניתן יהיה להסיר רק את החלק הנגוע של בלוטת התריס, אולם ברוב המקרים מבצע המנתח כריתה מלאה של בלוטת התריס (Total Thyroidectomy).

ניתוח זה מאפשר הסרה מלאה ככל האפשר של הגידול הסרטני, מאפשר בדיקת התאים הסרטניים שנמצאו בבלוטת התריס, וכן מאפשר מתן טיפול ביוד רדיואקטיבי.

לעיתים המנתח מסיר חלק, או את כל בלוטות הלימפה הסמוכות לבלוטת התריס, בכדי לבדוק אם הגידול הסרטני התפשט אליהן. פעולה זו מסייעת בהפחתת הסיכון לחזרתה של מחלת הסרטן לאחר הניתוח.

לעיתים, יש צורך להסיר רקמות מסביב לבלוטת התריס. פעולה זו נעשית אם הגידול הסרטני התפשט מחוץ לבלוטת התריס (סרטן מקומי מתקדם). במקרה כזה יתכן ויהיה צורך בטיפול קרינתי. מטרת הטיפול הקרינתי להרוס תאים סרטניים שנותרו בצוואר לאחר הניתוח.

סיבוכים אפשריים בניתוח

באופן כללי ניתן לומר כי הניתוח לכריתת בלוטת התריס אינו ניתוח מסובך או מסוכן. עם זאת קיימים מקרים בהם הגידול עצמו מערב איברים חשובים וכריתתו מלווה בפגיעה בהם.

כמו לכל ניתוח, גם לניתוח זה סיבוכים אפשריים, העיקריים שבהם הם צרידות ושיעול וכן ירידה ברמת הסידן בגוף. במקרים נדירים, הפגיעה מהניתוח או מהגידול עצמו היא כזו שהמנותח עלול לחוות קושי בנשימה לאחר הניתוח ויש צורך ליצור באופן זמני פתח בגרון (טרכיאוטומיה) כדי לאפשר לו יכולת נשימה מסודרת.

לאחר הניתוח

כאשר תשוב למחלקה, יחובר לך עירוי תוך ורידי, שיספק לך נוזלים. העירוי יוסר לאחר שתשוב לאכול ולשתות כרגיל. כמו כן, יחברו לך צינור ניקוז לאזור הניתוח. לאחר הניתוח יעודד אותך הצוות הרפואי להתחיל לנוע מוקדם ככל האפשר, שכן התנועה מהווה חלק חיוני בתהליך ההחלמה שלך. גם אם תישאר במיטתך, יעודדו אותך האחיות לתרגל תנועות רגליים ונשימות עמוקות. את התרגילים תוכל ללמוד במסגרת טיפול פיזיותרפי.. קרוב לוודאי שתסבול מכאב או מאי נוחות מספר ימים לאחר הניתוח. דאג ליידע תמיד את הצוות הרפואי אם אתה סובל מכאב או מאי נוחות, היות וישנם משככי כאבים יעילים אותם ניתן להתאים לצרכיך.

קרוב לוודאי שתוכל לשוב לביתך 3-5 ימים לאחר הניתוח.

ייתכן ויהיו לך קשיים בבליעה למשך זמן קצר ותצטרך לאכול מזונות רכים. האחיות או הדיאטנית ישוחחו איתך על כך בטרם תשתחרר לביתך. חשוב לשמור על תזונה מאוזנת. אם קשה לך לאכול, ישנם משקאות מועשרים היכולים להוות תחליף מתאים.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בנושא "הטיפול התזונתי התומך בחולה הסרטן" המכילה מידע רב ועצות מועילות להתמודדות קלה עם קשיים באכילה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע' בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995.

תחליפי הורמון בלוטת התריס

יינתנו לך תחליפי הורמונים אשר היו מיוצרים באופן תקין על ידי בלוטת התריס. למטופלים שאמורים לעבור טיפול ביוד רדיואקטיבי יינתנו ההורמונים רק לאחר הטיפול ביוד.

צרידות

לעיתים, בשל מיקומה של בלוטת התריס, הניתוח עלול להשפיע על עצבי תיבת הקול (לארינקס). ייתכן שקולך יישמע צרוד וחלש למשך זמן מה לאחר הניתוח. בעיה זו הינה תופעה זמנית בדרך כלל אולם אצל מעט מהחולים הופכת לקבועה.

שינויים ברמות הסידן

בניתוח הסרת בלוטת התריס ייתכן ותהיה פגיעה בבלוטות יותרת בלוטת התריס (פארא-תירואיד). בלוטות קטנות, הנמצאות מאחורי בלוטת התריס ותפקידן לשלוט על רמות הסידן בדם. במקרה שהן נפגעות, רמת הסידן עלולה להיות נמוכה. במידת הצורך, הרופא יוכל לרשום לך תחליפי סידן. בתחליפים אלו יש צורך רק למשך זמן קצר, הרופא המטפל יאמר לך לכמה זמן אתה צריך ליטול אותם.

עייפות

זה טבעי לחלוטין לחוש מעט עייף במשך השבועות הראשונים לאחר הניתוח, בייחוד אם עליך להמתין עד תחילת טיפול בהורמונים חלופיים.

צלקת

תהיה לך צלקת לרוחב הצוואר, קצת מעל עצמות הצוואר. הצלקת תיראה אדומה וכהה בהתחלה אולם היא תשתנה עם הזמן, ובד"כ לא תהווה הפרעה אסתטית.

ביקורת לאחר הניתוח

לפני שתעזוב את בית החולים תיקבע לך פגישת מעקב לאחר הניתוח במרפאות החוץ להוצאת התפרים ובדיקת רופא. זהו זמן טוב לשוחח על כל חשש או דאגה המתעוררים בך.

חזרה למעלה >>

סריקה רדיואיזוטופית לכל הגוף לאחר ניתוח סרטן בלוטת התריס

במידה ויש לך גידול פאפילארי או פוליקולארי ועברת הסרה מלאה של בלוטת התריס, סביר להניח כי תבוצע סריקה כל גופית ביוד. זוהי סריקה רדיואיזוטופית שמטרתה לבדוק אם נותרה בצווארך רקמה של בלוטת התריס והאם הגידול הסרטני שלח גרורה למקום כלשהו בגופך.

אם תאים סרטניים נצפים על גבי הסורק, תטופל במנות חזקות יותר של יוד רדיואקטיבי בכדי להשמיד את התאים הללו. פעולה זו מפורטת בהמשך, בחלק המתייחס לקרינה פנימית. אפשרי לעבור ניתוח נוסף להסרת תאים אלו, אם נמצאו למשל בבלוטות הלימפה.

חזרה למעלה >>

תחליפי הורמוני בלוטת התריס לאחר ניתוח

בלוטת התריס מייצרת הורמונים, שתפקידם לווסת את חילוף החומרים של הגוף. לאחר כריתה של בלוטת התריס, הגוף לא יכול לייצר את אותם ההורמונים. בשל כך יש ליטול את ההורמון הנקרא תירוקסין כטבליות לבליעה, במהלך כל החיים. אי נטילת טבליות ההורמון עלולה לגרום לתסמינים של תת-פעילות בלוטת התריס כגון: עליה במשקל, עייפות, עור ושיער יבשים, ירידה בתפקוד הכללי והנפשי.

לאחר הניתוח, אם תצטרך טיפול ביוד רדיואקטיבי או סריקות איזוטופיות חוזרות, ייתכן ויתנו לך את ההורמון תריודותירונין (T3) עד שהצורך לבצע סריקות מופחת או שהטיפול הושלם. תחליף ההורמון לטווח ארוך הניתן בדרך כלל הוא תירוקסין (T4) וזה ניתן לרוב לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי. רוב החולים נוטלים תירוקסין פעם ביום.

בדיקות דם ייערכו באופן שגרתי בכדי לעקוב אחר רמות הורמוני בלוטת התריס בדמך. ייתכן וזה יארך כמה חודשים עד שתימצא הרמה הנכונה. בזמן איזון ההורמונים, ייתכן ותרגיש מגוון תסמינים, כגון עייפות.

לא צפויות תופעות לוואי כלשהן מנטילת ההורמונים, שכן אלו הורמונים המיוצרים באופן טבעי על ידי בלוטת התריס.

חשוב לזכור לקחת את טבליות ההורמונים מדי יום . ניתן להיעזר בנטילתם בשעה קבועה מדי יום וכך להפוך את ההרגל לשגרה.

חזרה למעלה >>

טיפול ביוד רדיואקטיבי

חלקיקי יוד נקלטים בגופינו באופן ספציפי בבלוטת התריס. במנות קטנות של יוד רדיואקטיבי ניתן לאתר רקמה של בלוטת התריס (סריקה איזוטופית של בלוטת התריס). כאשר הוא ניתן במנות גדולות, יוד רדיואקטיבי משמש כטיפול נגד תאים סרטניים שנותרו בגוף.

יוד רדיואקטיבי יעיל באבחון וטיפול בתאים סרטניים שנותרו רק לאחר שכל רקמות בלוטת התריס הבריאות הוסרו. מסיבה זו, שכיח שניתוח בגידול מסוג פאפילארי או פוליקולארי מלווה בטיפול ביוד רדיואקטיבי הנקרא "אבלציית בלוטת התריס" במטרה להרוס את הכמויות הקטנות של רקמות בריאות שנותרו לאחר הניתוח.

החומר הרדיואקטיבי הוא אותו החומר המשמש למיפוי של בלוטת התריס, אך ניתן במינונים גדולים יותר. יוד רדיואקטיבי הוא טיפול בקרינה פנימית המבוצע במקום טיפול בקרינה חיצונית (העושה שימוש בקרני אנרגיה בעלות עוצמה גבוהה). היוד הרדיואקטיבי ניתן בצורת משקה, קפסולה או זריקה לתוך וריד בזרוע. מכיוון שתאים סרטניים סופגים את היוד במהירות רבה מזו של הרקמות הבריאות בגוף, הם נחשפים למינונים גבוהים מאד של קרינה ישירה שמביאה להשמדתם. ליוד הרדיואקטיבי השפעה מעטה מאד על החלקים הבריאים בגוף, מכיוון שתאים אחרים סופגים רק מעט קרינה. ניתן לחזור על הטיפול ביוד רדיואקטיבי מספר פעמים אם בדיקות נוספות מראות כי עדיין ישנם תאים סרטניים.

הכנה לטיפול ביוד רדיואקטיבי

אם הנך נוטל הורמוני בלוטת התריס (T3 או T4) תתבקש להפסיק זאת במשך 2-6 שבועות בטרם תחילת הטיפול ביוד. הפסקה של נטילת ההורמון מכניסה את המטופל למצב של היפו-תירואידיזם (תת תריסיות) שהוא חיוני להצלחת הטיפול, אך במצב זה, חלק מהמטופלים יכולים לסבול מעיפות, חולשה ועלייה במשקל.

ישנה דרך לעקוף את מצב ההיפותירואידיזם, כך שבהכנה לטיפול ביוד המטופל אינו סובל מהתסמינים שתוארו. דרך זו היא בעזרת נטילה של הורמון מעורר של בלוטת התריס ( rhTSH ). תרופה זו, המוכרת גם בשם תירוטרופין אלפא (טיירוג'ן), ניתנת על ידי שתי זריקות ומאפשרת לך להמשיך ולקחת את תחליפי ההורמונים (ראה פירוט להלן). יש לציין כי השימוש בתרופה זו כרוך בעלות כספית מכיון שנכון לעת כתיבת המידע היא איננה כלולה בסל הבריאות.

הורמון דמוי הורמון המעודד בלוטת התריס ( rhTSH )

בכדי להתגבר על הבעיות של הפסקת נטילת התחליפים, תוכל במקום להפסיק את נטילת טבליות ההורמון, להיות מטופל ב- rhTSH , הורמון הדומה לזה שמיוצר בגופך. תרופה זו מעשה ידי אדם (הנקראת גם תירוטרופין אלפא או טיירוג'ן) זהה ל- TSH שמיוצר על ידי גופך. אם הנך נוטל את התרופה הזו, אינך צריך להפסיק ליטול את התחליפים ולא תסבול מהתופעות של תת - תריסיות שתוארו קודם לכן.

התרופה ניתנת בדרך כלל באמצעות זריקה לשריר הישבן. לרוב, יינתנו שתי זריקות בהפרש של 24 שעות זו מזו. במהלך היום שלאחר מכן, אם הנך עובר סריקה, יינתן לך יוד רדיואקטיבי והסריקה תתבצע 48-72 שעות לאחר מכן. בדיקת תירוגלובולין בדם נעשית 72 שעות לאחר הזריקה השנייה. ל - rhTSH יש מעט תופעות לוואי שחלק מהמטופלים סובלים מהן, כגון: בחילות, הקאות, כאבי ראש וחולשה. התרופה אינה מתאימה לכל חולה. הרופא יאמר לך אם תוכל לקבל את התרופה הזו, לפני ביצוע המעקב. יחד עם זאת, יש לציין כי טיפול הניתן באמצעות זריקות כתחליף להפסקת הטיפול התרופתי, ביכולתו למנוע את תופעות הלוואי, אך כרוך בעלות כספית משמעותית ביותר.

תזונה

לפני תחילת הטיפול תתבקש להקפיד על תזונה המבוססת על צריכת יוד נמוכה, משום שכמות גבוהה מדי של יוד בגופך עלולה לפגוע ביעילות הטיפול. תקבל ייעוץ לגבי המזונות שיש להימנע מהם ושעלייך לא לצרוך, כגון: דגים ופירות ים, מלח שולחן בעל תוספת יוד, תרופות נגד שיעול, מזונות המכילים צבע מאכל וורוד E 127 , כגון פסטרמה, דובדבנים מסוכרים ותותי שדה משומרים, וכן תוספי מזון המכילים יוד. עליך גם להגביל את צריכת מוצרי החלב, הגבינות והביצים משום שגם הם מכילים מעט יוד.

בידוד המטופל בזמן הטיפול ביוד

הטיפול ביוד רדיואקטיבי גורם לגופך לפלוט קרינה למשך 5-4 ימים. במהלך תקופה זו החומר הרדיואקטיבי מופרש מגופך דרך השתן, הדם, הרוק והזיעה. ולכן, תשהה בתנאי בידוד הפרשות עד שרמת הקרינה בגופך תרד לרמה בטוחה. בידוד זה נעשה בד"כ בבית אך במקרים מסוימים יש לבצעו בבית החולים במחלקה האונקולוגית. תופעות הלוואי הקשורות בטיפול הינן נמוכות ביותר.

לעיתים נדירות מאד, ייתכן ותחוש מעט כאב, עייפות ו/או קוצר נשימה לאחר קבלת הטיפול ביוד רדיואקטיבי. אם תחווה אחת או יותר מתופעות אלו דווח לרופא או לאחות משום שניתן לטפל בהן באמצעות תרופות.

מהם אמצעי הזהירות בטיפול ?

בשל אפשרות של חשיפת הצוות הרפואי, בני משפחה וחברים לקרינה מיותרת, יינקטו אמצעי בטיחות בזמן שהיוד הרדיואקטיבי עדיין מצוי בגופך. הצוות הרפואי יסביר לך בפירוט על אמצעים אלו בטרם תתחיל את הטיפול. לכל בית חולים ישנם נהלים אחרים, ומומלץ לבקר קודם לכן במחלקה בכדי לדון בתהליך בפירוט ולקבל את כל המידע לגביו מראש. זהו זמן טוב לשוחח עם הצוות על כל חששותייך. תוכל גם להיעזר בהכנת רשימת שאלות מראש עליהן תרצה לשוחח עם הצוות.

בזמן הטיפול ביוד רדיואקטיבי תתבקש לעקוב אחר מספר כללי זהירות, במטרה למנוע חשיפה מיותרת של אנשים אחרים, לרבות הצוות הרפואי, לחומר הרדיואקטיבי. לכל בית חולים ישנם נהלים אחרים, לפניך פירוט של ההגבלות הנפוצות ביותר אם יוחלט על אשפוז לצורך ביצוע הטיפול:

• סביר שתאושפז בחדר צדדי הרחק מהמחלקה.
• בחדר תשהה לבדך או עם אדם נוסף העובר טיפול דומה.
• נשים מניקות חייבות להפסיק את ההנקה במשך הטיפול וזמן מה אחריו.
• משני צדי המיטה או בפתח הדלת יונחו מחיצות עופרת שמטרתן לחסום את הקרינה הנפלטת החוצה.
• הרופאים ואנשי הצוות במחלקה ישהו בחדרך זמן קצר בלבד.
• מבקרים יוגבלו, ויורשו להיכנס לחדר או לשבת בצד המיטה למשך פרק זמן קצר בלבד, אם בכלל, ויוכלו לשוחח איתך מחוץ לחדר באמצעות אינטרקום.
• הצוות והמבקרים יתבקשו לעמוד רחוק ממיטתך, בכדי להפחית את עוצמת הקרינה.
• רמת הקרינה בחדר תימדד באמצעות מכשיר הנקרא מונה גייגר. יתכן שחלק מהאחיות יענדו מונה כזה.
• ילדים ובני נוער מתחת לגיל 18 ונשים הרות לא יורשו לבקר.
• בחדר תשהה למשך זמן קצר, לעיתים יום או יומיים. תוכל להביא איתך ספרים ועיתונים, לצפות בטלוויזיה או להאזין לרדיו.

הטיפול ביוד אינו מסכן את המטופל או את סביבתו. תנאי הזהירות עלולים לגרום לתחושת בידוד קשה, המלווה בפחד מהטיפול עצמו. מטופלים שונים מתמודדים עם הפחד בדרכים שונות: יש המעדיפים לדעת הכול על הטיפול, בעוד שאחרים רוצים להיחשף רק למידע ההכרחי ביותר. אם אתה מעוניין לקבל מידע נוסף על הטיפול, פנה אל הצוות הרפואי שישמח לענות על כל שאלה. חשוב להעלות כל דאגה ולשוחח עליה בפתיחות עם הצוות הרפואי, בני משפחה או חברים.

פוריות והנקה

בהריון לא ניתן טיפול ביוד רדיואקטיבי על כן מומלץ למטופלות החולות בסרטן בלוטת התריס לא להיכנס להריון עד שתעבור שנה מסיום הטיפול. הטיפול ביוד אינו משפיע על הפוריות, אך קיים סיכון נמוך לפוריות במידה ויש צורך לבצע טיפולים חוזרים. הרופא המטפל או האחות יוכלו להעניק לך עוד מידע ותמיכה בנושא זה. אם הינך מניקה, עלייך להפסיק את ההנקה ימים ספורים קודם לקבלת הטיפול ביוד רדיואקטיבי ולא לחדש אותה לאחריו. בהריונות הבאים לא תהיה כל מניעה להניק.

חזרה למעלה >>

טיפול בקרינה חיצונית

טיפול בקרינה עושה שימוש בקרניים בעלות אנרגיה גבוהה להשמדת תאים סרטניים, תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים בריאים.

מתי ניתן טיפול בקרינה חיצונית?

טיפול זה אינו נפוץ במקרים של סרטן בבלוטת התריס. הוא שכיח יותר לטיפול כנגד סרטן בלוטת התריס מסוג מדולארי או אנאפלסטי, משום שאלו אינם מגיבים לטיפול ביוד רדיואקטיבי.

הטיפול בקרינה ניתן במכון הקרינה של בית החולים, בכל אחד מימות השבוע בשילוב עם מנוחה בסופי השבוע. משך הטיפול תלוי בסוג הגידול הסרטני ובהיקפו. הרופא ישוחח איתך על אופן הטיפול שתקבל.

תכנון הטיפול

את הטיפול בקרינה יש לתכנן בקפידה על מנת לוודא שתופק ממנו התועלת המרבית. ביקוריך הראשונים יוקדשו למטרה זו. ראשית, יש לוודא כי תנוחת השכיבה שלך נותרת קבועה לאורך הטיפול כולו. לשם כך, מכינים מסכה של ראשך ושל כתפייך מפלסטיק שקוף. המסכה מחוברת למיטת הטיפולים ומבטיחה כי ראשך ממוקם בתנוחה המתאימה בכל טיפול (ראה תמונה). לצורך הכנת המסכה תילקח, בביקורך הראשון במחלקת ההקרנות, טביעה של פניך ושל צווארך. בביקורך השני תולבש לך המסכה ותתבקש לשכב תחת סימולטור. הסימולטור מבצע צילומי רנטגן וסריקות של אזור הטיפול (המכונה שדה הקרינה).

תוצאות סריקות אלו מוטבעות על גבי המסכה. לעתים סריקת CT משמשת לאותה מטרה. תכנון הטיפול זהו שלב חשוב ביותר בטיפול בקרינה חיצונית וייתכן שיארך מספר פגישות במשך כמה שבועות. אם אינך עומד לחבוש מסכה יצוירו סימונים על גופך, שיסייעו לרנטגנאי למקם אותך ואת קרני הטיפול בדייקנות. את הסימונים אין למחוק במהלך כל תקופת הטיפול, אלא לאחר סיום מחזור הטיפול. בתחילת הטיפול בקרינה ינחה אותך הצוות הרפואי כיצד לטפל בעור שבשדה הקרינה.

פגישות הטיפול

לפני כל טיפול בקרינה, ימקם אותך הטכנאי על המיטה בתנוחה מדויקת ויוודא שאתה חש בנוח. במהלך הטיפול, הנמשך מספר דקות, תישאר לבדך בחדר. תוכל לשוחח עם הטכנאי באמצעות אינטרקום. הטיפול בקרינה אינו מכאיב, אך מחייב שכיבה ללא תזוזה בעת מתן הטיפול.

תופעות לוואי

הטיפול בקרינה עלול לגרום לתופעות לוואי כלליות, כגון עייפות. טיפול בקרינה לצוואר עשוי לגרום גם לתופעות לוואי ספציפיות כמו כאבים בזמן הבליעה, יובש בפה ועור אדום או כהה ורגיש. תופעות לוואי אלו תלויות במינון הטיפול ובמשך הזמן שלו. הרופא המטפל ישוחח איתך על תופעות הלוואי הצפויות בטרם תתחיל את הטיפול.

אם הגרון שלך כואב וקשה לך לאכול כרגיל, תוכל לנסות ולהחליף את הארוחות במשקאות מזינים ועשירים בקלוריות אותם ניתן לרכוש בבתי המרקחת.

הרדיולוג או אחות הקרינה יוכלו לייעץ לך כיצד לטפל בעור הרגיש בצוואר. נסה להימנע משימוש בסבון מבושם או בקרמים באזור המטופל ושמור על העור יבש ככל שניתן במשך הטיפול. על מנת לנקות את האזור שטוף אותו במים וייבש בעדינות. נסה להקדיש זמן רב ככל הניתן למנוחה.

רוב תופעות הלוואי נעלמות בהדרגה שבועיים עד שלושה לאחר סיום הטיפול. חשוב ליידע את הרופא אם ישנן תופעות שנמשכות מעבר לזמן זה. טיפול בקרינה חיצונית אינו הופך אותך לרדיואקטיבי והשהייה במחיצת אנשים אחרים לאורך הטיפול, לרבות ילדים, בטוחה לחלוטין.

היכולת להרות או להיכנס להריון אינה מושפעת מטיפול בקרינה חיצונית לסרטן בלוטת התריס, אולם סביר כי יומלץ לך להימנע מכך במשך שנה לפחות.

חזרה למעלה >>

טיפול כימי - כימותרפיה

טיפול כימי נעשה במצבים נדירים ביותר. בטיפול זה נעשה שימוש בתרופות כימיות אנטי סרטניות (ציטו-טוקסיות) בכדי להרוס תאים סרטניים. נדיר שייעשה שימוש בטיפול זה כנגד סרטן בלוטת התריס, אולם ייתכן שישתמשו בו במידה והמחלה שבה והופיעה או במידה והגידול הסרטני התפשט לאזורים אחרים בגוף.

למידע נוסף על הטיפול הכימי - כימותרפיה ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

חזרה למעלה >>

מעקב

ברגע שהטיפול בך הסתיים, תעבור בדיקות שגרתיות לצורך מעקב. מעקב זה יימשך למשך מספר שנים. אם מופיעות בעיות כלשהן או שאתה מבחין בתסמינים חדשים בין פגישות המעקב יש לדווח על כך לרופא באופן מיידי.

בדיקת תירוגלובולין בדם

תירוגלובולין הינו חלבון המיוצר באופן טבעי על ידי בלוטת תריס בריאה, אולם גידול פפליארי או פוליקולארי יכולים לייצרו גם כן. רמות התירוגלובולין ניתנות לאיתור באמצעות בדיקת דם.. לאחר כריתת הבלוטה בניתוח והטיפול ביוד רדיואקטיבי, לא אמור להימצא בדמך תירוגלובולין אלא אם כן נותרו תאים סרטניים בגופך. עובדה זו הופכת את בדיקת התירוגלובולין לדרך יעילה לגלות תאי גידול פאפליארי או פוליקולארי שנותרו בגופך. על פי רוב חוזרים על בדיקה זו כל 6-12 חודשים. אין צורך להחליף את הטיפול ההורמונאלי החליפי טרם ביצוע בדיקות אלו. במידת הצורך תעבור סריקות יוד רדיואקטיבי (בדומה לסריקה המתוארת בפרק אבחנה) מפעם לפעם, בכדי לבדוק האם הופיעו תאים סרטניים בגופך.

חזרה לעבודה לאחר טיפול בסרטן בלוטת התריס

ייתכן שתיאלץ לקחת פסק זמן מעבודתך במהלך הטיפול ולמשך זמן קצר אחריו. קשה לקבוע מהו הזמן הטוב ביותר עבורך לשוב לעבודה, וההחלטה הזו תלויה לרוב בסוג העבודה שלך ובמידת הפגיעה הצפויה בהכנסתך. חשוב כי תחליט לעשות את הדבר הטוב ביותר עבורך.

חזרה לשגרת החיים הרגילה עשויה להיות מועילה ביותר וסביר להניח כי תרצה לשוב לכך כמה שיותר מהר. חולים רבים השבים לעבודה מיד כשהם מרגישים חזקים מספיק, מוצאים כי מהלך זה מסייע להם לשכוח מהדאגות האישיות ולהתרכז בעבודתם. כדאי לשוחח על מצבך עם המעביד, ואולי לשוב למשרה חלקית בהתחלה.

מצד שני, ייתכן וייקח לך זמן ממושך עד שתחלים לחלוטין ותתאושש מהטיפולים, וייתכן שיחלפו חודשים רבים עד שתרגיש מוכן לשוב לעבודה. אל תרגיש לחץ לשוב לעבודה בטרם עת. העובד/ת הסוציאלי/ת, הרופא/ה או האח/ות יוכלו להעניק לך תמיכה ולסייע לך בקבלת החלטות בנושא זה.

חזרה למעלה >>

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן נערכים כל הזמן, מאחר שטרם נמצא טיפול קיים לסרטן, המציע מרפא לכל המטופלים. ניסויים קליניים נעשים כדי למצוא דרכי טיפול חדשות למחלה.

 להמשך>>

חזרה למעלה >>

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה. 

 להמשך

חזרה למעלה >>