טלפונים סלולריים וסרטן מוח-אגדה או מציאות?

הדפס
| שתף

מאת דר' צהלה צוק-שינא, נוירו אונקולוגית, מחלקה נוירולוגית, מרכז רפואי רמב"ם, חיפה.

 

בשנים האחרונות נצפתה עלייה בשיעור ההיארעות של גידולי המוח. מתוך נתונים של אתר רישום הסרטן הלאומי בישראל נראה, כי בעוד שב-1990 היה השיעור 11.7 לכל 100,000 איש, הרי שב-1997 עלה השיעור ל-12.8 לכל 100,000 איש. שיעור עלייה דומה נרשם גם במקומות אחרים בעולם. למעט מקרים מעטים שבהם הסיבה האטיולוגית ידועה כמו בתסמונות גנטיות מסוימות או לאחר קרינה למוח, הסיבה להתפתחות גידולי מוח אינה ידועה.

במקביל, השימוש בטלפונים סלולריים גדל והולך בקצב מהיר ביותר. הם הפכו לאמצעי תקשורת נפוץ ומקובל מאד בכל העולם ובאזורים מסוימים האמצעי היחיד. כיום יש כ-700 מליון מכשירי טלפון סלולריים בעולם ורק בארה"ב קצב גידול השימוש הוא בכמליון מכשירים לשנה.

השימוש הנרחב בטלפונים הניידים והצורך בהקמת תחנות ממסר רבות החלו לעורר דאגה בדבר ההשפעות השליליות על הבריאות. האם קיים קשר בינם לבין התפתחות כאבי ראש? האם השימוש בהם תורם לירידה בזיכרון? והשאלה החשובה ביותר: האם קיים קשר אטיולוגי בין העלייה בשימוש בטלפונים ניידים ובין העלייה בשכיחות גידולי המוח?  

 

טלפונים סלולריים

טלפונים סלולריים הם מכשירים נמוכי עצמה הפולטים וקולטים קרינה אלקטרומגנטית בתדירות של כ-MHz 1,000 מעט מעל התדר שפולט מכשיר הרדיו שעובד על תדר FM ומעט מתחת לתדר האלקטרומגנטי של מכשיר המיקרו-גל. כל שלושת המכשירים הללו הם בתחום תדר הרדיו (Radio Frequency RF) בספקטרום האלקטרומגנטי. טלפונים סלולריים אינם פולטים קרינה מייננת אשר מסוגלת לפרק קשרים מולקולריים ב-DNA. העיקרון עליו מבוססת הטכנולוגיה של הטלפונים הסלולריים מושתת על אזורים גיאוגרפיים נפרדים המכונים "תאים" (cells), לכל "תא" יש תחנת ממסר אשר מקבלת ופולטת את גלי הרדיו. כאשר מתנהלת שיחה במכשיר הטלפון, מועבר אות מאנטנת הטלפון אל אנטנת תחנת הממסר. תחנת הממסר מגיבה על ידי הקצאת ערוץ רדיו, דבר שמאפשר מסירה וקליטה של אותות רדיו ובכך מעבר קול בין מכשיר הטלפון ותחנת הממסר.תחנת הממסר בהמשך מעבירה את המידע למרכז המרה שמעביר את השיחה ליעד המבוקש. טלפונים סלולריים הם מקור משמעותי לחשיפה ל-RF לאלו שמשתמשים בהם.  

 

מידת החשיפה תלויה במספר גורמים:

במידת האות שהמכשיר משדר. אות נמוך המשודר מתחנת הממסר גורם למכשיר הסלולרי להגביר את עצמת האות הנשלח חזרה, ולכן ככל שמתרחקים מתחנת הממסר או שהקשר מופרע בשל בניינים או תנאי שטח הרריים, עולה עצמת האות המשודרת מהמכשיר.

כמות התאים באזור מסוים תלויה בכמות השיחות המועברות. למשל באזור עירוני צפוף יהיו מספר רב של תאים ליחידת שטח בעוד שבאזורים דלי אוכלוסייה תא אחד ישרת אזור גדול בהרבה. מכאן שבאזור עירוני צפוף מידת ה-RF קטנה יותר.

מלבד הקרינה הנפלטת מהמכשיר, יש חשיפה לקרינת רדיו הנפלטת מרשת תחנות הממסר אשר משמשות את מערכת הטלפונים הסלולריים. קרינה זו מושפעת אך במעט מהמרחק מתחנת הממסר, אשר ממוקמת בדרך כלל במקומות גבוהים ומקרינת אנרגיה בזווית של כ-6 מעלות מהמישור האופקי, כך שכמות הקרינה שהסביבה נחשפת לה היא קטנה ביותר.

שדות חשמליים ומגנטיים מקווי מתח, אותות בתדר רדיו, קרינת גמא או קרני X כלולים בספקטרום האלקטרו-מגנטי, אבל שונים בהשפעתם על הסביבה. קרינת גמא וקרינת X הנקראות גם קרינה מייננת ( Ionizing Radiation IR) הן בעלות פוטנציאל קרצינוגני. שדות של גלי רדיו אינם גורמים ליוניזציה, הם אינם מעבירים (ללא תלות במשך החשיפה) אנרגיה המספיקה להזיז אלקטרון מאטום או מולקולה אליהם הוא קשור, ונראה כי אינם מסוגלים להשפיע על מבנה ה-DNA ועל מרכיבים אחרים בתא, ולכן הם נקראים קרינה בלתי מייננת ( Non-Ionizing Radiation NIR).

על אף שאין קרינה מייננת במכשיר הטלפון הסלולרי, נותר החשש שיש אפשרות לקרצינוגניות כתוצאה מהשימוש במכשיר. אם קיים נזק משימוש בטלפונים סלולריים, ההנחה היא שהוא נגרם כתוצאה מחימום. חימום המוח המקומי בעת דיבור בטלפון סלולרי הוא 0.1 מעלות.

כדי לנסות לענות על השאלה בוצעו מספר מחקרים. חלקם ניסו לבדוק את הקשר בין טלפונים סלולריים ובין גידולי מוח באמצעים אפידמיולוגיים ועבודות אחרות ניסו בעזרת מודל חיה להשרות גידולים על ידי חשיפה ל-RF.  

 

מחקרים אפידמיולוגיים

עבודה משבדיה בדקה 1,617 חולים עם גידולי מוח בגילאים 20-80 אשר הושוו לקבוצת ביקורת מהאוכלוסייה הכללית בשבדיה בין השנים 1997-2000. שמונים ושמונה אחוזים מהחולים ו-91% מקבוצת הביקורת מילאו שאלונים. המחקר קבע עלייה בשיעור גידולי המוח בקרב המשתמשים בטלפונים אנלוגים בצד האיפסי לטרלי, כאשר לא הייתה כל השפעה על הצד הקונטרה לטרלי (Odds Ratio 1.3 confidence interval 1.02-1.6 ). לא נמצאה כל השפעה על השימוש בטלפונים דיגיטליים על שיעור היארעות הגידולים, וזאת לאחר שימוש מעל 10 שנים בטלפונים (1).

לעומת זאת עבודה אפידמיולוגית אחרת אשר השוותה בין חולים עם נוירינומה אקוסטית וקבוצת ביקורת, הראתה כי היה הבדל משמעותי סטטיסטי בין החולים לקבוצת הביקורת מבחינת תדירות ומשך הדיבור במכשיר סלולרי. אולם הגידול הופיע בשכיחות גבוהה יותר בצד הקונטרה לטרלי בהשוואה לצד האיפסי לטרלי (2).

עבודה רטרוספקטיבית, בקרב כל המשתמשים בטלפונים סלולריים בין השנים 1982-1995. נבדקו רשימות המנויים של שתי חברות הטלפונים בדנמרק והשוו לרשימת חולי הסרטן,כפי שמופיעה במאגר חולי הסרטן. בסה"כ הייתה ירידה במספר מקרי הסרטן בקרב מנויי הטלפונים הסלולריים, כנראה בשל ירידה במספר הגידולים הכרוכים בעישון. בגידולים העלולים להיות קשורים לטלפון סלולרי, דהיינו: גידולי מוח, מערכת העצבים וגידולים בבלוטות רוק, לא נמצאה כל עלייה בהיארעות. כמו כן לא נמצא כל קשר בין משך השימוש בטלפון, הזמן שחלף מאז תחילת המנוי לחברת הטלפונים, גיל הנבדק בזמן תחילת המנוי או סוג המכשיר-אנלוגי או דיגיטלי. מחקר זה אינו תומך כלל וכלל בקשר בין טלפונים סלולריים וגידולי מוח (3).

עבודה רב-מרכזית גדולה מפניקס, פיטסבורג ובוסטון השוותה בין 782 חולים ל-799 קבוצת ביקורת בין השנים 1994-1998. היא בדקה את הרגלי השימוש בטלפונים סלולריים בחולים עם גידולי מוח והשוותה אותם לקבוצת ביקורת. נמצא, כי אין קשר בין התפתחות גידול ובין מידת השימוש במכשיר טלפון נייד. כמו כן לא נמצאה "העדפת" הגידול לצד שבו מרבים לדבר (4).

עבודה שבדקה את כל מקרי גידולי המוח ( N=398 ) והגידולים בבלוטות הרוק (N=34 ) שאובחנו בפינלנד ב-1996 עם השוואה לחמישה מקרי ביקורת לכל חולה, מצאה כי לטלפונים הסלולריים לא הייתה השפעה על מספר הגידולים בבלוטות הרוק, אולם נמצא קשר חלש בין גליומות וטלפונים סלולריים אנלוגיים. מסקנת העבודה היא כי ל- register-based approach יש ערך מוגבל ביותר בהערכת מידת הסיכון בטלפונים סלולריים (5).  

 

שתי עבודות נוספות: האחת משבדיה שהשוותה בין 233 חולים עם גידולי מוח שאובחנו בין השנים 1994 ו-1996 לבין 466 אנשים בקבוצת ביקורת (6).

האחרת מניו יורק פרובידנס ובוסטון אשר השוותה בין 469 חולים לעומת 422 פרטים בקבוצת ביקורת בין השנים 1994 ו-1998 (7).  

 

עבודות אלו קבעו אותן תוצאות:

החולים שאובחנו כסובלים מגידולי מוח לא דווחו על שימוש יתר בטלפון סלולרי, בהשוואה לקבוצת הביקורת. למעשה בחלק מהעבודות נרשמה אף נטייה לדבר פחות במכשיר סלולרי, בקרב החולים עם גידולי מוח, מסיבה לא ברורה.  

 

כאשר נלקחו בחשבון הסוגים השונים של הגידולים, לא נמצא קשר בין אף אחד מהם והשימוש במכשירים סלולריים. אמנם בעבודה של Muscat נמצאה עלייה לא משמעותית בגידולים נוירואפיתליאליים, אך מאידך Inskip מצא ירידה לא משמעותית.

בבדיקת הקשר בין מיקום הגידול ונהגי הדיבור, לא נמצא מתאם.אף אחד מהמחקרים לא הראה קשר בין כמות הדיבור, במשך או בתדירות, לבין התפתחות גידול מוחי.  

 

עבודות עם מודל חיה

בעבודת מחקר נחשפו עכברים מסוג Big Blue לאנרגיה אלקטרומגנטית הדומה לזו הנפלטת מטלפונים סלולריים ב-0.67, 2.0 ו-0 w/kg . במשך 90 דקות ליום במשך 5 ימים בשבוע במהלך ארבעה שבועות. לא נמצאה כל עדות לגליוזיס, או תהליך דגנרטיבי, לא נמצאו הבדלים באינדקס פרוליפרציה או אפופטוזיס, ולא נמצאה עדות לעלייה בשכיחות מוטציות שונות. נמצא הבדל קטן בין מוטציות חסר בין העכברים שנחשפו לקרינה אלקטרומגנטית, אך הבדל זה לא היה משמעותי סטטיסטית, עבודה זו מסכמת כי קרינה בתדר 1.5GHz אינה מוטגנית לרקמת מוח של עכבר ואינה יוצרת סיכון גבוה יותר להתפתחות גידולי מוח (8).

נבדקה השפעת קרינה אלקטרומגנטית דומה לזו הנמצאת בשימוש במערכת הטלפונים הסלולריים ביפן בעכברים צעירים על השראת גידולים בעור העכבר. עבודה זו קובעת כי חשיפה ממושכת לקרינה אלקטרומגנטית במינון גבוה אינה מפעילה כל השפעה מעוררת אחרת ביצירת גידולים (9).

השראת גידולים בעוברי חולדה על ידי מתן Ethylnitrosurea אשר יש לו אפקט קרצינוגני יחד עם חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית- כמו זו הנמצאת בשימוש בחברות הסלולריות בארצות הברית, הן בשלב העוברי והן בהמשך, הראתה שלא רק שאין כל עלייה בשיעור גידולי מערכת העצבים המרכזית, אלא נצפתה מגמת ירידה בשיעור הגידולים המוחיים הספונטניים שלא הגיעה למשמעות סטטיסטית ( p<0.16 )

(10)

 

סיכום

בבואנו לדון בקשר בין גידולי מוח וטלפונים סלולריים, יש לזכור, כי השימוש הנרחב בטלפונים סלולריים הוא צעיר יחסית. אין בשלב זה מעקב ארוך שנים אחר המשתמשים בו, וייתכן, כי אנו לא רואים עדיין את שיא השפעתו. פורסמו אמנם מספר עבודות שמראות קשר מסוים בעיקר בין טלפונים אנלוגיים ועלייה בגידולי מוח. אין התאמה בעבודות הללו בין צד הגידול לצד בו נוטים לדבר.

העובדות כי לא מדובר בקרינה מייננת וכי עצמת אנרגיה הנקלטת על ידי רקמת המשתמש היא נמוכה, אין בהן כדי לתמוך ביכולת של הטלפונים הסלולריים לגרום לנזק ברמה התאית שיביא בסופו של דבר להיווצרות גידול ממאיר.

ניסוי מעבדה שבהם ניסו להשרות גידולים הן על ידי קרינה אלקטרומגנטית בלבד והן בשילוב עם חומרים קרצינוגניים, לא הראו עלייה בשיעור הגידולים או שינויים היסטולוגיים שיכולים להוות תחילת תהליך גידולי.

נוסף על כך מרבית המחקרים האפידמיולוגיים שבוצעו במספר רב של חולים ובקבוצות ביקורת גדולות במספר מקומות שונים בעולם, דוחים את ההנחה שהשימוש בטלפונים סלולריים כרוך בסיכון משמעותי לעלייה בשיעור גידולי המוח.

יש לזכור שהשימוש ב-RF החל לפני למעלה ממאה שנים. מאז ועד עתה מידת השימוש בה עלה באלפי מונים: מכשירי רדיו, טלוויזיה, מיקר-גל, מסכי מחשב, כל אלו כרוכים אף הם בחשיפה ל-RF. מאז גילויה מנסים למצוא את הקשר בינה ובין פגיעה בבריאות הציבור, דבר שלא הוכח עד כה.

לאור זאת, למרות הקושי שקיים לעיתים לקבל טכנולוגיות חדשות, ויותר מכך, לנפץ מיתוסים קיימים, נראה, שהשימוש בטלפונים סלולריים עלול להיות מסוכן בזמן נהיגה, להיות לא מנומס או לא מתאים חברתית, אך לא הוכח כי קיים קשר בינו ובין היווצרות גידולי מוח.  

 

ביבליוגרפיה

1. Hardell L, Hallquist A, Mild KH, Carlberg M, Palson A, Cellular and cordless telephones and the risk for brain tumors. Eur J.Cancer prev 2002:11(4):377-86

2. Muscat JE, Malkin MG, Thompson S, Neugut AI, Stelman-Bruce J.Handheld cellular telephones and risk of asoustic neuroma. Neurology 2002:58(8):1304-6

3. Johansen C,Boice J jr, Mclaughlin j, Olsen j.Cellular telephones and cancer-a nationwide cohort study in Denmark. J Natl Cancer Inst.2001:93(3):203-7

4. Inskip PD, Tarone RE, Hatch EE, Wilcosky TC, Shapiro WR, Selker RG, Fine HA, Blach PM, Loeffler JS, Linet MS.Cellular-telephone use and brain tumors. N engl J Med 2001:344:79-86

5. Auvinen A, Hietanen M, luukkonen R, Koskela RS. Brain tumor and salivary gland cancers among cellular telephone users. Epidemiology 2002: 13(3):356-9

6. Hardell L, Nasman A, Pahlson A, Hallquist A, Hansson Mild K. Use of cellular telephones and the risk of brain tumor: A case-control study. Int.J oncol 1999:15:113-116

7. Muscat JE, Malkin MG, Thompson S, et al. Handheld cellular telephones use and the risk of brain cancer. JAMA 2000:284:3001-3007

8. Takahashi S, Inaguma S, Cho YM, Imaida K, Wang J, Fujiwara O, Shirai T. Lack of mutation induction with exposure to 1.5 GHz electromagnetic near fields used for cellular phones in brain of Big Blue Mice Cancer Res 2002:62(7):1956-60

9. Imaida K, Kuzutani K, Wang J, Fujiwara O, Ogiso T, Kato K, Shirai T.Lack of promotion of 7,12-dimethylbenzyl(a) anthracene-inittiated mouse skin carcinogenesis by 1.5 GHz electromagnetic near fields. Carcinogenesis 2001:22(11):1837-41

10. Adey WR, Byus CV, Cain CD, Higgins RJ, Jones RA, Kean CJ, Kuster N, Macmurray A, Stagg RB, Zimmerman G, Phillips JI, Haggren W.Spontaneous and nitrosurea-induced primary tumors of the central nervous system in Fischer 344 rats chronically exposed to 836 MHz modulated microwaves. Radiat Res 1999:152(3):293-302 

סרטן תרומה
התכנים המופיעים באתר נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.
בניית אתרים
|
|
|
© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן בישראל