לתרומה

גורמי סיכון
קרינה אלקטרומגנטית

עמדת האגודה בנושא קרינה מטלפונים סלולאריים

עוד בנושא

השימוש בטלפונים סלולארים החל בסוף שנות ה-80 והפך, החל מהמחצית השנייה של שנות ה-90, לטכנולוגיה נפוצה בקרב כל שכבות הציבור, לרבות ילדים. מעבר לשימוש במכשירי הקצה, כרוך השימוש בטכנולוגיה זו בהצבת אנטנות סלולאריות רבות. מספר וועדות מומחים שדנו בנושא החל מאמצע שנות ה- 90, קבעו כי ההשפעות הבריאותיות האפשריות של השימוש בטכנולוגיה זו המערבת חשיפה לקרינה בלתי-מייננת אינן ידועות, ולכן המליצו על ביצוע מחקרים שיתנו תשובה לסוגיה זו ועל אימוץ עיקרון "הזהירות המונעת".

 

לצד מחקרים שלא הצביעו על קשר בין קרינה סלולרית להתפתחות גידולים, בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים שמצאו עלייה בסיכון להתפתחות גידולים בקרב משתמשים ותיקים בטלפונים ניידים.

 

על המחקר הבינלאומי

מחקר בינלאומי מקיף בשם INTERPHONE התנהל במקביל ב - 13 מדינות, בכללן ישראל, (בסיוע האגודה למלחמה בסרטן) במטרה לבדוק האם קיים קשר כלשהו בין שימוש בטלפון סלולארי לבין התפתחות גידולים.

 

תוצאות המחקרים מקבוצת המדינות המשתתפות במחקר פורסמו בשנת 2011. לקריאת המחקר המלא ותוצאותיו, לחץ כאן.

 

 

תוצאות המחקר שהתבצע בישראל 

בספטמבר 2007, פורסמו תוצאות החלק הישראל במחקר בינלאומי שנערך במספר מדינות בעולם.

 

מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר מובהק בין שימוש מתמשך בטלפונים הניידים לעליית הסיכון להתפתחות גידולים בבלוטת הרוק. הסיכון בולט בעיקר בקרב אנשים שמאריכים בזמן השיחות ובמספרן, ואצל אלו שנמצאים באזורים בהם קיים מיעוט יחסי של אנטנות - דבר המגביר את הקרינה הנפלטת מהמכשיר.

 

בארץ בוצע המחקר בראשות ד"ר סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן וקרינה במכון גרטנר לחקר מדיניות בריאות בתל-השומר. האגודה למלחמה בסרטן סייעה במימון מחקר זה.

 

ממצאי המחקר מחזקים את הטענה שיש לנקוט ב"עקרון הזהירות המונעת" בנוגע לשימוש בטלפונים הניידים. יש צורך להפחית את האפשרות לפגיעה ולהגביל את השימוש בטלפונים ניידים בקרב ילדים.

 

המלצות האגודה למלחמה בסרטן

לאור כל הנאמר לעיל, האגודה למלחמה בסרטן ממליצה לנהוג לפי "עקרון הזהירות המונעת" ולנקוט באמצעי זהירות סבירים, ביניהם האמצעים הבאים, על מנת לצמצם את רמת החשיפה לקרינה מהטלפון הסלולארי:

 

בעת שיחה בטלפון סלולארי:

  • רצוי להשתמש באוזניה לא אלחוטית (דיבורית אישית), ואילו בעת נהיגה יש חשיבות כפולה לשימוש בדיבורית, הן מסיבות של בטיחות בנהיגה וכן על מנת לצמצם את החשיפה לקרינה. 
  • מומלץ להימנע ככל האפשר מנשיאת הטלפון הסלולארי כשהוא צמוד לגוף, למשל בחגורת המכנס או בכיסיו וכן על הצוואר באמצעות שרוך. קיימים מחקרים שהצביעו על קשר בין נשיאת טלפון סלולארי על הגוף ובין פגיעה בפוריות. יתכן ובעתיד ימצא קשר בין נשיאת המכשיר על הגוף לבין נזקים נוספים לגוף האדם, על כן מומלץ להימנע מנשיאתו על הגוף.
  • במכשיר טלפון סלולארי קבוע ברכב, מומלץ להתקין אנטנה מחוץ לרכב ולא בתוכו.
  • באזורים בהם הקליטה חלשה, מומלץ להמעיט בשימוש בטלפון הסלולארי כשהוא צמוד לגוף. כאשר מפעילים את הטלפון הסלולארי באזור קשה לקליטה, מכשיר הטלפון "מתאמץ" לשדר ובכך עולה עוצמת השידור והקרינה.
  • בטלפונים סלולאריים בהם קיימת אנטנה נשלפת , מומלץ לשלוף את האנטנה למלוא אורכה. בכך מרחיקים את האנטנה ככל האפשר מהראש ומקטינים את רמת החשיפה לקרינה הנפלטת מהטלפון הסלולארי.
  • ילדים מהווים קבוצה הרגישה לגורמים סביבתיים שונים. בחלק ממדינות אירופה, ממליצות הרשויות להגביל את השימוש בטלפון הסלולארי בקרב ילדים.
  • יש לשמור על מרחק של לפחות חצי מטר בין גוף האדם לבין מכשיר מטען הטלפון הנייד או כל שנאי קטן, בשל סכנת קרינה.

 

על המונחים "רמת הקרינה" ו"רמת החשיפה"

רמת החשיפה לקרינה מטלפונים סלולאריים מוגדרת כקצב בליעת האנרגיה ביחידת משקל של רקמות הגוף SAR -Specific Absorption Rate . כדי למדוד את גודל ה- SAR, נדרשת עריכת בדיקה מעבדתית סבוכה ויקרה, אשר צריכה להתבצע עפ"י תקנים בינלאומיים קפדניים. קיימים שני תקנים למדידת ה-SAR (אירופאי ואמריקאי). קיימים גם תקנים שונים הקובעים את רמת החשיפה המירבית המותרת מטלפונים סלולאריים (תקן אמריקאי ותקן של האגודה הבינלאומית להגנה מקרינה לא- מייננת ICNIRP).

 

לאחרונה, נכנסו בישראל לתוקף תקנות הדורשות מיצרנים לספק מידע לצרכן על הקרינה הנפלטת מכל דגם של טלפון סלולארי. בקניית טלפון חדש, מומלץ להשוות את נתוני ה- SAR של כל מכשיר ולהביא בחשבון נתונים אלה בשיקולי בחירת המכשיר אותו קונים. נכון להיום, ה- SAR הינו המשתנה (פרמטר) העיקרי המשמש לבדיקת רמת החשיפה בטלפון סלולארי, אך יתכן כי בעתיד יאותרו משתנים אחרים כמו צורת השידור ועוד.

 

 

לסיכום

השימוש בטכנולוגיה הסלולארית הינו חדש יחסית, ולכן יש להמשיך ולעקוב אחרי השפעתה ארוכת הטווח על הבריאות. יש לזכור כי פרק הזמן העובר בין חשיפה כלשהי לבין התפתחות סרטן הינו ארוך יחסית ונע, עבור גידולי מח, בין (לפחות) 10 שנים ועד כ-40 שנה.

 

עדיין לא התקבלו התוצאות של מחקר ה- INTERPHONE הבינלאומי שהינו המחקר המקיף ביותר שהתבצע עד כה בדבר הקשר בין שימוש בטלפונים סלולאריים ובין מחלת הסרטן.

 

יחד עם זאת, לאור ממצאים שונים שפורסמו עד כה וממצאי החלק הישראלי במחקר הבינלאומי הדן בקשר שבין שימוש בטלפונים סלולאריים והתפתחות גידולים בבלוטת הרוק, ממליצה האגודה למלחמה בסרטן לציבור לנהוג לפי "עקרון הזהירות המונעת" ולנקוט במספר אמצעי זהירות בשימוש במכשירים אלה, כפי שמתואר בדף מידע זה.