אלמטוזומאב היא תרופה הניתנת כטיפול בסוגים מסוימים של מחלת הסרטן, בעיקר לוקמיות ולימפומות. דף מידע זה מתאר את האלמטוזומאב, כיצד היא ניתנת, וכמה מתופעות הלוואי האפשריות.
אלמטוזומאב שייכת לקבוצה של תרופות נגד סרטן, הנקראות נוגדנים חד-שבטיים. אלמטוזומאב משמשת בעיקר לטיפול בלוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL), עדיין לא כתרופת הקו הראשון, אלא בדרך כלל בחולים שמחלתם חזרה, או שאינה מגיבה עוד לכימותרפיה.
לעיתים משתמשים בתרופה זו בחלק ממחקרים קליניים לטיפול בסוגי לוקמיות ולימפומות אחרים. התגובה של כל אדם לטיפול אנטי- סרטני היא יחודית. אנשים מסוימים חווים מעט מאוד תופעות לוואי, ואחרים יותר. בדף מידע זה מתוארות תופעות הלוואי השכיחות ביותר וחלק מהתופעות השכיחות פחות, כדי שתוכל להיות מודע להן אם תופענה אצלך. עם זאת, לא מתוארות תופעות נדירות מאוד, שישנה סבירות נמוכה מאוד להופעתן. אם אתה מבחין בתופעות אחרות שאינן מופיעות בדף המידע, ואתה חושב שהן קשורות לתרופה, תוכל לשוחח על כך עם הצוות המטפל בך.
תיפגש עם הרופא באופן שגרתי במהלך קבלת טיפול זה, כדי שהוא יוכל לעקוב אחר השפעותיו. דף מידע זה אמור לסייע לך לדון עם הצוות המטפל בך בכל שאלה שהיא אודות הטיפול ותופעות הלוואי, כי הם אלה שיכולים לעזור לך במתן העצות הטובות ביותר.
נוגדנים חד-שבטיים נמצאים בשימוש במטרה לנסות ולהרוס סוגים מסוימים של תאי סרטן תוך כדי פגיעה מינימלית בתאים הבריאים. נוגדנים אלה תוכננו לזהות חלבונים מסוימים הנמצאים על שטח הפנים של תאים סרטניים. הנוגדן החד-שבטי מזהה את החלבון ונקשר אליו, כמו מפתח ומנעול. דבר זה עשוי לעורר את מערכת החיסון שבגוף החולה לתקוף את תאי הסרטן, ולגרום לתאים להשמיד את עצמם.
אלמטוזומאב נקשר לחלבון הנקרא CD-52 אשר נמצא על שטח פני תאי דם לבנים מסוג מסוים (לימפוציטים). רוב הלימפוציטים נושאים עליהם את החלבון CD-52 כולל לימפוציטים הפגועים מלוקמיות. אלמטוזומאב פועל כך שהוא פוגע בלימפוציטים, הן הממאירים והן התקינים. אולם הגוף מחליף במהירות את כל תאי הדם הלבנים התקינים שנפגעו, כך שהסיכון שיהיו תופעות לוואי לטיפול זה קטן.
נוזל צלול לאחר מהילה.
אלמטוזומאב ניתנת בטפטוף (עירוי) דרך צינורית המוחדרת לוריד בזרוע או בגב כף היד. כל עירוי נמשך כשעתיים.
תתבקש להישאר בבית החולים משך מספר שעות לאחר קבלת העירוי, או עד למחרת היום, לצורך מעקב. המינון של אלמטוזומאב עולה במהלך הימים הראשונים עד שמושג המינון המומלץ. דבר זה נמשך בדרך כלל 3-7 ימים, ומוכר כ"עליית מינון" dose escalation.
כאשר מושג המינון המומלץ, הטיפול ניתן שלוש פעמים בשבוע ונמשך עפ"ר 4-12 שבועות.
רוב תופעות הלוואי של אלמטוזומאב נחלקות לשתי קבוצות: אלה המופיעות תוך כדי קבלת העירוי או זמן קצר מיד לאחר מתן התרופה, אשר כוללות תגובות אלרגיות למיניהן, ואלה המופיעות מספר שבועות לאחר הטיפול, שהעיקרית שבהן הוא זיהום.
מאחר ואלמטוזומאב אינה תרופה כימותרפית, הטיפול בה אינו כרוך במרבית תופעות הלוואי של כימותרפיה.
חלק מהמטופלים מפתחים תגובה אלרגית לאלמטוזומאב, כיון שמדובר בתרופה חלבונית, שהיא למעשה גוף זר. למרבה המזל רק מיעוט מהמטופלים חווים תופעות אלרגיות קשות יותר. כדי להפחית את הסיכון להופעת תגובה כזו מקובל להתחיל את הטיפול בהדרגה, ובשילוב עם תכשירים מגינים. לעיתים מוסיפים הגנה אנטי-אלרגית לפני מתן העירוי. יתכן ותטופל באנטי-היסטאמינים, בפאראצטמול, ולעיתים במינון נמוך של סטרואידים לפני העירוי, כדי לעזור ולהפחית את הסיכון לתגובות. במידה ופיתחת תגובה, ניתן גם להאט את קצב מתן העירוי, או להפסיקו עד שהתגובה תעבור.
סימנים לתגובה אלרגית כוללים פריחה עורית, גרד, תחושת נפיחות בלשון או בגרון, גירוי במעברי האף, חרחורים שיעול וקוצר נשימה. במהלך הטיפול תהיה נתון אמנם להשגחה, אולם חשוב מאד שתדווח לאחות או לרופא במידה ואתה חווה אחד מתסמינים אלה. באופן כללי, ישנה הטבה תוך מספר שעות עם סיום הטיפול. כמעט תמיד, התגובה הקשה יותר מופיעה בטיפולים הראשונים עם אלמטוזומאב.
תסמינים הכוללים חום גבוה, צמרמורות, חולשה, הזעה, כאבי שרירים, עייפות, סחרחורת וכאבי ראש. תופעות אלה יכולות להתרחש במהלך העירוי, אולם בד"כ חולפות במהרה.
יש כיום תרופות יעילות ביותר נגד בחילה שעשויות למנוע או להפחית אותה. אם יהיו לך בחילה או הקאות, הן עשויות להתחיל לאחר מתן הטיפול ולהימשך עד יום אחד. אם לא ניתן לשלוט בבחילה, או שהיא נמשכת, ספר על כך לרופא שלך. הוא יוכל לרשום לך תרופות אחרות שיתכן כי יהיו יעילות יותר.
תופעה זו עשויה להתרחש במהלך העירוי ולכן ינוטר לחץ הדם שלך בתדירות. חולים אשר נוטלים תרופות להורדת לחץ דם צריכים להתייעץ עם הרופא המטפל ולבדוק האם יש צורך לשנות מינונים או תרופות במהלך הטיפול.
לאחר מספר שבועות של טיפול, ישנה ירידה במספר תאי הדם הלבנים, דבר המגדיל את הסיכון לזיהומים.
תאי דם לבנים בריאים נלחמים בזיהומים ועל כן תרופה זו עלולה להגדיל את הסיכון לפתח זיהומים. סיכון זה בד"כ גבוה במיוחד במהלך הטפול ועד חודשיים לאחריו. מומלץ ליטול תרופות אנטיביוטיות ותרופות אנטי-ויראליות במהלך הטיפול, ולפחות במשך חודשיים לאחר סיומו. במקרים מסוימים, תתכן ירידה ביצור תאי הדם הלבנים ע"י מח העצם עד חלוף שנה לאחר הטיפול.
בעיות אלה נובעות בירידה ביצור טסיות הדם ע"י מח העצם ועלולות להגדיל את הסיכון לדימומים, אולם בעיות אלה נמשכות בד"כ לזמן קצר. אתה תעבור בדיקות דם בצורה קבועה בכדי לנטר בעיה זו.
שלשולים, כאבי בטן, פריחות עוריות, כאבי שרירים או מפרקים, קוצר נשימה ושיעול. עליך לידע את הרופא המטפל או את האחות בכדי לטפל בתופעות אלה.
<< לרשימת התרופות
מידע נוסף בנושא
המידע מעודכן ליוני 2003. בימים אלו נמצא המידע בתהליכי עדכון ויתכנו בו שינויים.
ניתן להתקשר למרכז המידע, טל. 03-5721608 לפרטים.
המידע כתוב בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד.