לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס המצוין בישראל ובעולם בחודש מרץ, קיימה האגודה למלחמה בסרטן יום עיון לחולי סרטן המעי הגס ובני משפחתם ב- 15/3/11, בכפר המכביה, רמת גן.
ההרצאות ופאנל שאלות ותשובות מיום העיון הוקלטו והועלו לדף זה, יחד עם תקצירים בכתב של חלק מההרצאות.
דר' אלכסנדר בני, מרכז תחום גידולי מערכת העיכול, רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם
המעי הגס (כרכשת) הינו החלק האחרון של מערכת העיכול, אליו מגיעות שאריות המזון המעוכל והבלתי מעוכל, לאחר שעברו בקיבה ובמעי הדק. בתוך המעי הגס נספגות שאריות הנוזלים. הצואה המופרשת דרכו מהווה, למעשה, את הפסולת של מערכת העיכול.
המעי הגס בנוי כצינור, שאורכו למעלה ממטר וחצי. הוא מונח בבטן בצורת האות ח': חלקו הראשון - העולה - נמצא בצד הימני של הבטן, חלקו האמצעי - הרוחבי - עובר לרוחב הבטן העליונה, וחלקו האחרון - היורד - נמצא בצד השמאלי של הבטן. החלק הסופי של המעי הגס מפותל (נקרא סיגמואיד), והמשכו הישר - חלחולת (רקטום) - מסתיים בפי הטבעת.
במחקרים רבים נמצא קשר בין המחלה לבין השמנת יתר וצריכה עודפת של קלוריות, שמקורה במוצרי בשר ושומן מן החי, כמו גם קשר עם עישון ובמיוחד חוסר פעילות גופנית. שינויים נקודתיים בבקרה הגנטית תורמים אף הם להתפתחות האדנומה ולהפיכתה לגידול ממאיר.
אצל חלק קטן מהחולים בסרטן המעי הגס (כ- 15%) מאובחנת נטייה משפחתית לחלות במחלה. בקרב קרובי משפחה, כמו הורים, אחים וילדים של אנשים שחלו בסרטן המעי הגס, שיעור התחלואה במחלה גבוה יותר מאשר באוכלוסיה הכללית, על כן עליהם להיות במעקב קפדני יותר. בחלק מאוכלוסיה זו ניתן, באמצעות בדיקות דם, לאבחן שינוים גנטיים שבעקבותיהם ניתן, לעיתים, להמליץ על פעולות רפואיות מוגדרות לצורך מניעה וגילוי מוקדם, ולכן אם יש במשפחה ריבוי של גידולים במעי ובמיוחד הופעת גידולים לפני גיל 50, חשוב לפנות לייעוץ.
ד"ר עינת שחם - שמואלי, מנהלת השרות לגידולי מערכת העיכול, מרכז רפואי סוראסקי, ת"א
בעת האבחנה מסווגים את גידולי המעי הגס ע"פ שלב ההתפשטות:
שלב 1 - גידול ממוקם לרירית
שלב 2 - גידול החודר לכל דופן המעי
שלב 3 - גידול המערב קשרי לימפה
שלב 4 - גידול שהתפשט לאברים מרוחקים. שלב התפשטות המחלה הוא הגורם העיקרי לקביעת מהלך המחלה והסיכון לחזרתה.
גידול בשלב 2-3 נחשב לגידול ממוקם, והטיפול העיקרי בו הוא ניתוח כריתת הגידול וקשרי הלימפה שסביבו. בגידול משלב 3 מקובל להוסיף טיפול כימותרפי פוסט ניתוחי - טיפול המוריד את שיעורי החזרה של המחלה בצורה משמעותית. הטיפול כולל, בדרך כלל, 2 תרופות: אוקסליפלטין ופלואורופירימידין.
החידוש בשנים האחרונים הוא האופציות הרבות שיש לצורת מתן הטיפול:
יכול להינתן, בחלקו, פומית (בכדורים של קפציטבין=פלואורופירימידין), או בהזלפה ממושכת אחת לשבועיים (Continous 5FU=פלואורופירימידין). לצורות מתן אלה תופעות לוואי פחותות, ונוחות טובה יותר בהשוואה למתן הטיפול בהזלפה שבועית מהירה.
בגידול משלב 2 קיים ויכוח האם מתן טיפול כימי פוסט ניתוחי משפר את הסיכון לחזרת המחלה. מקובל לומר כי מתן טיפול כזה משפר את סיכויי החזרה בכ- 2 - 4 אחוזים עבור כל קבוצת חולי שלב 2. מסיבה זו מנסה האונקולוגי לאפיין ולבודד אילו חולי שלב 2 הם בסיכון גבוה לחזרה. גורמים שונים עוזרים לאונקולוג לזהות חולים בסיכון גבוה לחזרה הם. החידוש בתחום זה היא בדיקה גנטית חדשה אשר הוכנסה לשימוש בחולי שלב 2 - Oncotype. בבדיקה זו נבחנת ה"חתימה הגנטית" של הגידול ע"פ רמת ביטוי של 12 גנים. כל גידול מקבל תוצאה- Recurrence score -אשר מבטאה את הסיכון לחזרת המחלה באחוזים ל- 3 שנים. ע"פ תוצאה זו האונקולוג יכול להעריך האם החולה שלפניו הוא חולה שלב 2 מסיכון גבוה או ממוצע. תוצאה זו עשויה לעזור לאונקולוג בבואו לבחור את הטיפול המתאים לחולה.
דר' אילה הוברט, מנהלת המרכז לגידולים במערכת העיכול, מרכז רפואי הדסה עין כרם
כרבע מכלל המאובחנים החדשים הסובלים מסרטן מעי גס מאובחנים בשלב 4 כלומר ישנו פיזור גרורתי.
מטרות הטיפול בשלב הגרורתי הינן הארכת חיים שיפור באיכות החיים וכן טיפול טרום ניתוחי לפני כריתת גרורות. הטיפול מתבסס על כימותרפיה הידועה והיעילה ביותר הינה ה 5FU ולויקובורין. בשנים האחרונות בניסיון לשפר איכות חיים הוכנסה לשימוש הקסלודה - היא למעשה 5FU בצורת כדורים ויעילותה זהה לעירוי של 5FU. כמו כן במטרה לשפר את יעילות הטיפול ה5FU ניתנת בדרך כלל בשילוב עם אירינוטקן או אוקסליפלטין אשר שיפרו את ההישרדות ואת שיעור התגובה.
בשנים האחרונות נכנסו לשימוש האווסטין (תרופה ביולוגית המפריעה ליצור כלי דם בגידול) בקו הטיפול הראשון למחלה גרורתית בשילוב עם הכימותרפיה, תוספת זו תרמה לשיפור משמעותי להישרדות מזה שנים רבות. בנוסף נרשמו הארביטוקס והוקטיביקס לשימוש בחולים עם סרטן מעי גס גרורתי ייחודם בזה כי ניתן מראש דרך בדיקה גנטית של הגידול לדעת לאלו חולים אין סיכוי להגיב לטיפול ,מדובר ב40% מכלל החולים ולחסוך לחולים טיפול מיותר. לבדיקה קוראים KRAS היא מסמלת עידן חדש באונקולוגיה אשר יהיה טיפול אישי למטופל לפי מאפייני הגידול היחודיים לו.
מה בנוגע לטיפולים מקומיים למחלה גרורתית?
כירורגיה
במידה והמחלה הגרורתית בסרטן המעי הגס מרוכזת באתר בודד כמו הכבד למדנו כי ניתן בחלק מהחולים לכרות את הגרורות ולהגיע לריפוי, כיום ניתן לכרות גרורות גם מהשחלות ומהראות עם סיכוי להחלמה ב30-40% מכלל החולים. ישנם חולים בהם בשלב הראשון המחלה גדולה מדי מכדי לבצע ניסיון כריתה בשוליים נקיים, ולכן ניתן להתחיל עם טיפול כימי משולב בטיפול ביולוגי במטרה להקטין את נפח הגרורה ובשלב השני לנתח.
RADIOFREQUNCY ABLATION
בחלק מהחולים בשל מחלות רקע גיל או חוסר התאמה לניתוח ניתן לבצע פרוצדורה חדשה הנקראת אבלציה. במהלך הפרוצדורה מוחדר לגרורה בכבד או בראות מחט אלקטרודית היוצרת חום ברקמה וגורמת להרס ממוקם של הגרורה.את הפרוצדורה ניתן לבצע במהלך ניתוח או ללא ניתוח בהחדרה של המחט דרך העור בהדרכת אולטרה סאונד או CT.
בשלב זה האבלציה לא מחליפה כריתה ניתוחית בחולים המתאימים לניתוח,אך ישנם כיום מספר מחקרים אשר מטרתם להשוות בין התוצאות של האבלציה לאלו של הכריתה.
INTRA ARTERIAL SIRTEX
באופן מסורתי הטיפול בחולים עם סרטן מעי גס גרורתי הוא כימותרפיה כיום ניתן לנסות ולתת טיפול קרינתי לגרורות בכבד ,זאת בפרוצדורה חודרנית הנקראת צינתור נכנסים עם הצנתר דרך המפשעה לעורק הכבד ומזריקים לכבד ישירות חומר רדיואקטיבי הנקרא איטריום ,החומר המוזרק הינו בצורת מיקרוספירות קטנות הנלכדות בכלי דם קטנים הנמצאים בגרורה בכבד, ומפיצים קרינה לטווח של מספר מילימטרים, הטיפול מתאים לחולים עם גרורות בכבד,הוא איננו טיפול מרפא אך מהווה קו טיפולי נוסף לחולים אלו.
HIPEC
עד לאחרונה בחולים עם פיזור גרורתי בחלל הצפק לא היה מקום להתערבות ניתוחית, לאחרונה רבו הפרסומים כי בקבוצת חולים סלקטיבית אשר מחלתם ממוקמת בצפק בלבד ועונים עם קריטריונים של התאמה נוספים, אפשר בניתוח גדול לכרות את כל פיזור המחלה הציפקי ולהוסיף לאחר הפרוצדורה שטיפות של חלל הבטן עם כימותרפיה מחוממת ההורסת את תאי הגידול המיקרוסקופים שנותרו לאחר ההסרה הכירורגית.
דר' סופיה מן, אונקולוגית בכירה, מכון אונקולוגי, מרכז רפואי סורוקה
להרצאה המוקלטת: התמודדות עם תופעות לוואי של הטיפולים