האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד-הבריאות מכריזים על פתיחת "חודש המודעות לסרטן המעי הגס 2013", אשר יצוין במהלך חודש מרץ בישראל ובמדינות נוספות בעולם.
על פי נתוני הרישום הלאומי לסרטן והמרכז לבקרת מחלות של משרד-הבריאות:
הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד-הבריאות, בהנחיית ד"ר ליטל קינן-בוקר, גב' אירנה ליפשיץ, גב' יהודית פישלר וגב' ריטה דיכטיאר, מציגים נתונים חדשים ועדכניים:
סרטן המעי הגס והחלחולת הוא המחלה השנייה בשכיחותה בישראל, לאחר סרטן השד בנשים וסרטן הערמונית בגברים.
בשנת 2010 אובחנו 3,247 מתושבי ישראל עם סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת, מתוכם 1,437 גברים יהודים, 1,392 נשים יהודיות, 154 גברים ערבים, 127 נשים ערביות ו-137 "אחרים"(נוצרים).
שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל בשנת 2010 נמוכים מהשיעורים שנצפו בשנת 1990. בגברים יהודים נצפתה ירידה של 17% ובנשים יהודיות ירידה של 13%. לעומת זאת, בערבים נצפתה עלייה בשיעורי ההיארעות בהשוואה לשנת 1990, בגברים עלייה של פי 3.6 ובנשים עלייה של פי 2.6. יחד עם זה בחמש השנים האחרונות יש התייצבות בשיעורי ההיארעות באוכלוסייה הערבית.
שיעורי ההיארעות של סרטן המעי הגס והחלחולת עולים מאד החל מגיל 60 והם הגבוהים ביותר בקבוצת הגיל 75 ומעלה.
ביהודים, קבוצת יוצאי אירופה-אמריקה, הינה בעלת שיעורי ההיארעות הגבוהים ביותר הן בגברים והן בנשים.
למעלה משליש (34%) מהחולים החדשים בשנת 2010 , אובחנו בשלב מחלה מוקדם. שיעור זה גבוה כמעט פי 2 משיעור החולים, שאובחנו בשלב מחלה מוקדם (מחלה ממוקדת= in situ ומחלה מקומית= ( stage1בשנת 2000 (18%). במקביל, נצפתה ירידה של 20% במספר החולים, שאובחנו לראשונה עם מחלה גרורתית.
הישג זה ניתן לזקוף לתכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת, שיזמו האגודה למלחמה בסרטן ומשרד-הבריאות, ומופעלת על ידי קופות החולים. הגילוי המוקדם, משפר את סיכויי ההישרדות ומקטין את שיעורי התמותה.
שיעורי ההישרדות היחסית, עבור מי שאובחנו בשנים 2003-2008 עלו, בהשוואה למי שאובחנו בשנים 1993-1997 (67% בגברים ו-68% בנשים, בהשוואה ל-57% בגברים ובנשים).
בשנת 2010 נפטרו 1,363 מתושבי ישראל מסרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת, מתוכם 595 גברים יהודים, 629 נשים יהודיות, 38 גברים ערבים, 47 נשים ערביות ו-54 מוגדרים "אחר". שיעורי התמותה נמוכים ב-17% בגברים, ו- 11.4% בנשים, בהשוואה לשיעורים שנצפו בשנת 1990. בערבים נצפית עליה של 130% בגברים ו-8% בנשים , בהשוואה לשיעורים בשנת 1990. חשוב לציין כי בחמש השנים האחרונות שיעורי התמותה בערבים יציבים.
שיעורי ההיארעות של סרטן המעי הגס והחלחולת בישראל הושוו לשיעורי ההיארעות של 20 מדינות בעלות השיעור הגבוה בעולם של המחלה, באמצעות מסד נתוני ה-Globocan של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), לשנת 2008. מהנתונים עולה כי ישראל במקום הרביעי בעולם בשיעורי ההיארעות, ובמקום ה-15 בעולם , יחד עם גרמניה, בשיעורי התמותה מהמחלה.
לחצו כאן לקובץ המלא.
פרופ' גדי רנרט, מנהל התכנית הלאומית לגילוי סרטן המעי הגס, מדווח על עליה בשיעור ההיענות לבדיקת דם סמוי בצואה, העומד כיום על 41%, בהשוואה ל-36.7% בדווח של השנה שעברה. סך הכול למעלה מ-50% מהאוכלוסייה המיועדת לבדיקות גילוי מוקדם מבצעת את אחת הבדיקות דם סמוי בצואה או קולונוסקופיה. לפי הערכה של התוכנית הלאומית כשני שליש מבדיקות הקולונוסקופיה בוצעו כבדיקה לקבוצות בסיכון גבוה.
פרופ' רנרט מציין, כי שיעור הביצוע של בדיקות הגילוי המוקדם לסרטן המעי הגס בישראל עדיין נמוך יחסית , אך דומה לשיעור המדווח ע"י מדינות מערביות נוספות.
במהלך חודש מרץ האגודה למלחמה בסרטן תקיים פעילויות שונות ומגוונות להעלאת המודעות למניעה, לגילוי מוקדם, לאמצעי טיפול ולריפוי מסרטן המעי הגס.
האגודה למלחמה בסרטן תקיים קו פתוח בגלי צה"ל בתאריך ה-11.3.2013 בין השעות 14:00-15:00 בהשתתפות מומחים בתחום שיענו על שאלות הציבור הרחב:
מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, פרופ' ברוך ברנר, מנהל היחידה לאונקולוגיה של מערכת העיכול, מרכז דוידוף, מרכז רפואי רבין, קמפוס בלינסון; ד"ר רויטל קריב, מנהלת השירות לגידולי מערכת העיכול, המכון למחלות דרכי העיכול והכבד, מרכז רפואי ע"ש סוראסקי תל אביב.
יום עיון לחולי סרטן המעי הגס יתקיים בתאריך ה-12.3.2013, ללא תשלום, לחולים, מחלימים ובני משפחותיהם. יום העיון באדיבות חברת רוש המפעילה את הפרויקט "רוש מושיטה יד לחולה".
לפרטים על יום העיון
בנוסף, תערוך האגודה מסע הסברה נרחב בכלי התקשורת השונים, בעיתונות ובאינטרנט במהלך חודש מרץ, שיתמקד בחשיבות הגילוי המוקדם.
מידע טלפוני ומידע כתוב בחינם ניתן לקבל בטלמידע של האגודה:
טלפון 1-800-599-995.
חוקרים מאוניברסיטת קולורדו בארה"ב סקרו מאמרים חדשים שבדקו את התועלת הבריאותית של צריכת עמילן עמיד על מערכות הגוף, והשפעתה על אפשרויות המניעה, או השיפור של מצב החולים במחלות שונות, ביניהן סרטן המעי הגס וסכרת.
העמילן העמיד מצוי במגוון רחב של פירות, ירקות ומזונות צמחיים אחרים. הוא מייצג מגוון רחב של פחמימות תזונתיות, שאינן ניתנות לספיגה, או פירוק ע"י המעי הדק, כך שהוא עובר כמעט ללא שינוי למעי הגס. מרכיב תזונתי זה נמצא בדגנים מלאים, אפונה, שעועית, בננות ירוקות, חיטה, שעורה ואורז, עמילן שבושל והתקרר, כגון אורז או פסטה, עמילן תירס, עמילן מהונדס גנטית ועוד.
המחקרים שנסקרו מאמתים עדויות קודמות על ההשפעות החיוביות של צריכת עמילן עמיד. הסוקרים מצאו כי הוא בעל השפעה מיטיבה על המערכת הפיזיולוגית של המעי, הוא מסייע בהפחתת משקל גוף, ובקרב אנשים שירדו במשקל הוא מונע עליה חוזרת במשקל. לעמילן העמיד יש תפקיד חשוב בהפחתת תופעות דלקתיות במחלות כרוניות רבות ובמניעה של סרטן המעי הגס. החוקרים קובעים שנדרשים מחקרים נוספים בבני אדם אשר יאששו תוצאות אלו.
החוקרים קובעים שניתן אף לנצל את העמילן העמיד לטיפול מכוון לסרטן המעי הגס על ידי ציפוי תרופות כימותרפיות במרכיב זה, דבר שיאפשר לתרופה להשתחרר בתוך הגידול בלבד. כמו כן, ניתן יהיה לשלב את העמילן העמיד במזונות כמו דגני בוקר, לחמים, ממתקים, פסטה, יוגורט, גבינות ושייק פירות.
הסוקרים מדגישים שמידע על השפעתו של העמילן העמיד בתחום הסרטן עומד להתרחב במהירות, ומידע ראשוני מתוך מחקר שהדגים תוצאות חיוביות על חולדות, מצביע על יכולתו של מרכיב זה לטפל במחלות סרטן נוספות, כגון סרטן השד.
הסקירה פורסמה בגיליון מרץ 2013 של כתב העת:Current Opinion in Gastroenterology.
חוקרים מצאו כי שילוב של גורמי סיכון סביבתיים לסרטן המעי הגס הכוללים צריכת אלכוהול, תזונה ואורח חיים יושבני (Sedentary lifestyle ), יחד עם גורמי סיכון גנטיים ידועים, למודל אחד, מאפשר להציג את הסיכון המשוקלל לחלות בסרטן המעי הגס, ובכך להעלות את הסיכוי לשינוי התנהגותי באוכלוסייה.
החוקרים, מהמחלקה לגנטיקה ורפואה מולקולרית בקינג'ס קולג' בלונדון, נעזרו בעבודות מחקר של הגנום האנושי (GWAS - Genome-Wide Association Study), אשר ריכזו את גורמי הסיכון הגנטיים לסרטן המעי הגס. בנוסף, בחרו החוקרים 6 גורמי סיכון סביבתיים לחלות בסרטן המעי הגס: צריכת אלכוהול גבוהה, עישון, רמת פעילות גופנית נמוכה, מדד מסת הגוף - BMI גבוהה, צריכת סיבים תזונתיים נמוכה וצריכת בשר אדום ובשר מעובד גבוהה.
בעזרת שימוש בתוכנת סימולציה, החוקרים העריכו את האפקט הפוטנציאלי של שינויים התנהגותיים, על הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. התוצאות הראו כי בעזרת המודל הגנטי בלבד, 24% מהאוכלוסייה הנבדקת הוגדרה בסיכון נמוך, 60% בסיכון רגיל, 10% בסיכון מוגבר ו - 6% בסיכון גבוה לחלות במחלה.
על ידי הוספת גורם סיכון אחד למודל - הפחתה בצריכת האלכוהול, ירדו חלקן של קבוצת הסיכון המוגבר והסיכון הגבוה ל - 9% ו- 5% בהתאמה.
כאשר נבדקו גם תת-הקבוצות של צריכת אלכוהול (צריכה נמוכה, צריכה מתונה, צריכה מוגברת וכו') נמצא, כי החלק באוכלוסייה שנמצא בסיכון מוגבר וגבוה היה 27.2% בקרב צרכני אלכוהול כבדים, לעומת 4.5% בקרב אלו שלעתים נדירות, או אף פעם לא צרכו אלכוהול.
כאשר הוסיפו את צריכת הסיבים התזונתיים למודל, אלו שצרכו 3 מנות של סיבים תזונתיים ביום, היוו 7.3% מקבוצת הסיכון המוגבר והגבוה, לעומת 20.9% בקבוצה שצרכה מנת סיבים אחת ביום.
לסיכום, החוקרים מסיקים כי בעזרת המודל ניתן להפריד את הגורמים שלא ניתנים לשינוי (הגורמים הגנטיים), מהגורמים הניתנים לשינוי (הסביבתיים), ולתאר בפני נשים וגברים את הרווח הגלום בשינוי באורח החיים, דבר שיעלה את המוטיבציה שלהם לשינוי סגנון החיים כדי למנוע את המחלה.
המחקר פורסם און-ליין בכתב העת Cancer Epidemiology ב-30 בינואר 2013.
במחקר שפורסם און-ליין בנובמבר 2012, בכתב העת Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention , בדקו חוקרים מאוניברסיטת תומס ג'פרסון בארה"ב את ההשפעה של התערבות מותאמת אישית, בהשוואה להתערבות סטנדרטית על היענות לבדיקות סקר לגילוי סרטן המעי הגס ועל ביצוע הבדיקה בפועל.
במחקר נטלו חלק 945 משתתפים מעשר מרפאות קהילתיות של רפואת משפחה בגילאים 50-79, בשנים 2007-2011, אשר חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות זהות בגודלן: לקבוצת ה'התערבות המותאמת אישית' נשלח מידע בדואר אלקטרוני על הבדיקה המועדפת עבורם (קולונוסקופיה או בדיקת דם סמוי בצואה). כמו כן, המשתתפים קיבלו שיחת טלפון המעודדת אותם ללכת להיבדק. בקבוצת ה'התערבות הסטנדרטית', קיבלו המשתתפים מידע בדואר אלקטרוני על שתי בדיקות הסקר: קולונוסקופיה ודם סמוי בצואה. בקבוצת הביקורת, המשתתפים לא קיבלו כל מידע ייזום.
לאחר ההתערבות, החוקרים בדקו בקרב הנשאלים את הרצון או הנכונות לבצע את הבדיקה. 45% מתוך קבוצת ההתערבות המותאמת אישית, הביעו נכונות וכוונה לבצע את הבדיקה המועדפת על ידם, 37% מהמשתתפים בקבוצת ההתערבות הסטנדרטית, ו- 23% מתוך קבוצת הביקורת.
במהלך 6 חודשים שלאחר העברת המידע הייזום על הבדיקות, בדקו החוקרים את ההיענות בפועל של המשתתפים לביצוע הבדיקה הנבחרת על ידם. יותר משתתפים בשתי קבוצות ההתערבות גילו היענות בפועל לבדיקות הסקר בהשוואה לקבוצת הביקורת: 38% מתוך קבוצת ההתערבות המותאמת אישית ו- 33% משתתפים מתוך הקבוצה של ההתערבות הסטנדרטית ביצעו את הבדיקה, בעוד שרק 12% מתוך קבוצת הביקורת ביצעו את הבדיקה. כלומר, לא היה הבדל משמעותי בין שתי קבוצות ההתערבות, אך היה הבדל בין קבוצות ההתערבות לבין קבוצת הביקורת.
לסיכום, שני סוגי ההתערבויות, המותאמת אישית והסטנדרטית, השפיעו לטובה הן על שלב ההחלטה לביצוע והן על הביצוע בפועל של הבדיקה, בהשוואה לקבוצת הביקורת. ההתערבות המותאמת אישית הצליחה להשפיע באופן מובהק על שלב ההחלטה על הבדיקה המועדפת בהשוואה להתערבות סטנדרטית, אך השפיעה רק במעט יותר מההתערבות הסטנדרטית, על ההיענות בפועל לבדיקה. שתי ההתערבויות היו יעילות לשיפור ההיענות ביחס לקבוצת הביקורת.
האגודה למלחמה בסרטן העניקה לאחרונה מלגת מחקר לדר' לאה הגואל, מהמחלקה לאפידמיולוגיה בבי"ח כרמל, לבדיקת התערבות, בעזרת מסרונים, להעלאת ההיענות לבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס בישראל.