חוקרים מאוניברסיטת טורונטו בקנדה בדקו את איכות חייהן של נשים שחלו בסרטן השד, מזמן האיבחון, לאורך שנות החלמתן והשוו אותה לאיכות חייהן של נשים ללא היסטוריה של סרטן שד, בגילאים דומים.
במחקר השתתפו 535 נשים שחלו בסרטן שד ממוקד בשנים 1989 - 1996 אשר מילאו שאלון בנושא איכות חיים בזמן האבחון ושנה אחת אחריו. השאלון עסק בנושאים כגון תפקוד גופני, כאבים, חיוניות, תפקוד חברתי, בריאות נפשית ועוד.
בשנים 2005-2007, 285 נשים מקרב הנשים שהשתתפו במחקר, שהיו ללא הישנות של גרורות רחוקות, נבחרו להשתתף במעקב ארוך-טווח. 167 נשים בריאות שהיוו את קבוצת ביקורת, מילאו שאלון איכות חיים דומה לזה של הקבוצה הנבדקת.
במעקב של 12.5 שנים בממוצע מאז האבחון, נצפו שיפורים רבים במדדי איכות החיים של המחלימות. השאלון שנערך שנה לאחר האיבחון צפה שיפור בפרמטרים רבים ומדדי שיפור נוספים דווחו במהלך המעקב ארוך הטווח.
איכות החיים של המחלימות היתה דומה מאד לזו של קבוצת הביקורת. שונות קטנה, לעומת קבוצת הביקורת, נצפתה בנושא תפקוד קוגניטיבי (הבדל של 5.3%) וביחס למצב כלכלי (6.3%).
דוגמא לשיפור שחל: מחלימות מסרטן שד הראו שיפורים משמעותיים בתפקוד החברתי שנה לאחר האבחון, נתונים שהולכים יד ביד עם הנתונים שמציינים כי 79%-82% מהמחלימות חוזרות לעבודה במהלך השנה הראשונה לאחר האבחון. בנושא התשישות, למרות שבמהלך השנה הראשונה לא נצפה שיפור משמעותי, במעקב ארוך הטווח, ההבדל בין מחלימות לבריאות בוטל למעשה.
לסיכום, החוקרים מסיקים כי מחלימות מסרטן שד נהנות מאיכות חיים בטווח הארוך דומה לזו של נשים בנות גילן, למרות שהבדלים קטנים נצפו בתפקודן הקוגניטיבי ובמצב הכלכלי. מחקרים נוספים נדרשים כדי לאבחן תת-קבוצות של מחלימות אשר אצלן חסרים אלו באים לידי ביטוי בצורה משמעותית יותר.
המחקר פורסם במהדורת אוקטובר 2013 של כתב העת Journal of Clinical Oncology.
עלה לאתר: אוקטובר 2013
בחזרה לרשימת המאמרים בנושא סרטן השד >>