בסקירת המחקרים מציגים החוקרים את השפעת הליקופן ואופן פעילותו על מניעת סרטן בכלל, וסרטן הערמונית בפרט.
קיימים דיווחים על כך, שכ-30% מהגברים בארה"ב בין הגילאים 20-40 נושאים שאתות בערמונית בגודל מיקרוסקופי, שאתות אלו עלולות להתפתח לסרטן הערמונית. לפיכך, נודעת חשיבות רבה להתערבות באמצעות תוספי תזונה, לשם האטת הצמיחה וההתקדמות של שאתות קטנות אלה.
ליקופן הוא מולקולה מסיסת שומן הנמצאת בעיקר בפירות ובירקות אדומים, כגון: עגבניות, אבטיח, משמש, גויאבה ורודה ופפאיה. הפעילות נוגדת החימצון של ליקופן מבוססת על יכולתה של תרכובת זו ללכוד רדיקלים חופשיים בתרביות תאים ובמודלים חיים.
במחקרים אפידמיולוגיים וקליניים שונים, הודגם קשר בין צריכה מרובה של מוצרי עגבניות לבין הפחתת הסיכון לשאתות ממאירות ונמצא קשר הדוק, בין ריכוז הליקופן בפלסמה, לבין מחלות ממאירות של הלבלב ושלפוחית השתן.
במספר מחקרים נבחן הקשר בין צריכת מוצרי עגבניות, צריכת ליקופן במחזור הדם והסיכון לחלות בסרטן בכלל ובסרטן הערמונית בפרט. הנתונים המרשימים ביותר לגבי צריכת מוצרי עגבניות ומניעת שאתות ממאירות, התקבלו בהקשר לסרטן הערמונית. נמצא קשר הפוך בין צריכת ליקופן ממוצרי עגבניות שונים, לבין הסיכון לסרטן הערמונית. הפחתה בסיכון של כמעט, 35% לסרטן הערמונית, נצפתה עבור תדירות צריכה של 10 מנות, או יותר, של מוצרי עגבניות בשבוע.
ההשפעות המגנות הן אפילו חזקות עוד יותר במקרים של סרטן ערמונית מתקדם או אלים. נמצא גם כי הליקופן, יכול להפחית את התסמינים של מחלת סרטן הערמונית, בעיקר הפחתת כאב, והקלה בהטלת שתן.
יחד עם זאת, הנתונים שהתקבלו אינם חד משמעיים. ישנם מחקרים שלא מצאו קשר בין צריכת הליקופן וסרטן הערמונית ואחרים כאמור המעידים על כך שצריכת ליקופן גבוהה, או ריכוזי ליקופן גבוהים במחזור הדם, מפחיתים ב-30%-40% את הסיכון לסרטן הערמונית, במיוחד כאמור של סרטן ערמונית אלים. ההשערה היא שעיבוד וחימום מוצרי העגבניות, מעלים את הזמינות הביולוגית של הליקופן, גם נוכחות שומנים במזון מגבירה את ספיגת הליקופן. לכן, מוצרי עגבניות מעובדים כדוגמת הקטשופ, הם מקורות טובים לליקופן.
כאמור, נדרש מחקר נוסף לאישוש הממצאים.
מתוך הרפואה כרך 152, חוברת 8, אוגוסט 2013. סקירת מחקרים על "הקשר בין צריכת ליקופן ומוצרי עגבניות לבין טיפול בסרטן הערמונית או מניעתו" , טלי זילברשטיין, מרכז רפואי סורוקה, אלדד זילברשטיין, אוניברסיטת בן גוריון, ואושרה ספיר, המכללה האקדמית סמי שמעון.
עלה לאתר: אוקטובר 2013
בחזרה לרשימת המאמרים בנושא סרטן במערכת המין הגברית>>