לתרומה

סרטן המעי הגס
חודש המודעות - סרטן המעי הגס

חודש המודעות סרטן המעי הגס 2014

עוד בנושא

האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות מכריזים היום (3/3/14) על פתיחת חודש המודעות לסרטן המעי הגס 2014, אשר יצוין במהלך חודש מרץ בישראל ובמדינות נוספות בעולם.

 

עיקרי הממצאים החדשים על סרטן המעי הגס בישראל

על פי נתוני הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות:

 

  • בשנת 2011 אובחנו בישראל 3,259 חולים חדשים עם סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת, 1,247 נפטרו מסרטן זה ב-2011.
  • היארעות - ביהודים (נשים וגברים) נצפית ירידה בהיארעות סרטן המעי הגס והחלחולת בשני העשורים האחרונים. בערבים (נשים וגברים) נצפתה עלייה, אולם בחמש השנים האחרונות המגמה התייצבה.
     
  • גילוי מוקדם- שיעור המאובחנים בשלב מוקדם של המחלה כמעט הכפיל עצמו בשני העשורים האחרונים (מ-20% ל-39%), כתוצאה מהסברה נרחבת ועלייה במודעות הציבור.
  • הישרדות - ההישרדות מהמחלה במגמת עלייה הן בגברים והן בנשים ובשתי האוכלוסיות, יהודים וערבים.
  • תמותה - ביהודים נצפית ירידה בתמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת בשני העשורים האחרונים. בערבים מגמת התמותה מהמחלה הייתה בעלייה, אולם בחמש השנים האחרונות המגמה התייצבה ובשנתיים האחרונות ניכרת ירידה.
  • שיעור ההיענות לבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, בשנת 2012 עמד על 54.1% מאוכלוסיית היעד (גילאי 50-74 שנים), ונמצא בעלייה לעומת שנים קודמות.
  • שיעורי הביצוע של בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס לשנת 2012  בחלוקה לפי קופות החולים ולפי מין, גיל ומעמד חברתי-כלכלי , מתפרסמים בדו"ח של התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל של משרד הבריאות, המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל ומועצת הבריאות, בנוסף לנתונים הלאומיים.
  • מיהם "סרבני" ביצוע בדיקות הגילוי המוקדם לסרטן המעי הגס? מספר מחקרים חדשים שבוצעו לאחרונה בארץ מאפיינים את ההיענות, הידע העמדות והגורמים המשפיעים על בני המשפחה של חולי הסרטן בבואם לבצע בדיקת קולונוסקופיה.
  • נמצא גם במחקר ששיעור נכבד (כרבע) מהמטופלים שהבדיקה שלהם לדם סמוי בצואה הייתה חיובית, סרבו לבצע בדיקת קולונוסקופיה לברור הממצא, כנדרש.

 

להלן הנתונים שהוצגו ע"י הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות

סרטן המעי הגס והחלחולת הוא המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בישראל.

בשנת 2011 אובחנו בישראל 3,259 חולים חדשים עם סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת , מתוכם 1,456 גברים יהודים ו-1,391 נשים יהודיות, 129 גברים ערבים, 124 נשים ערביות והשאר "אחרים" (נוצרים וכאלה ללא סיווג דת).

 

לדברי דר' ליטל קינן-בוקר סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות של משרד הבריאות, שיעורי ההיארעות ב-2011 נמוכים מהשיעורים שנצפו בגברים (ירידה של 23%) ובנשים (ירידה של 21%)  בשנת 1990. עיקר הירידה נצפית מאז אמצע שנות ה- 2000 . בערבים שיעורי ההיארעות גבוהים מאלו שנצפו ב-1990 (בגברים עלייה של 168% ובנשים עלייה של 126%). עם זאת ב- 5 השנים האחרונות יש התייצבות ובשנתיים האחרונות מסתמנת ירידה בשיעורי ההיארעות באוכלוסייה הערבית.

 

ההישרדות היחסית עלתה הן בגברים יהודים והן בנשים יהודיות עליה של 20%(ל67% בגברים, ול-66% בנשים), בגברים ערבים עלייה של 15% (ל-61%) ובנשים ערביות עלייה של 24% (ל- 57% ).

 

כמו כן, דווח כי שיעורי התמותה ביהודים ובנשים ערביות ב-2011 בירידה בהשוואה לשיעורים שנצפו בשנת 1990.בגברים ערבים שיעור התמותה ב-2011 גבוה מהשיעור שנצפה ב-1990.

 

השוואה בינלאומית: השוואת נתוני ההיארעות והתמותה מסרטן המעי הגס בישראל לנתוני 20 המדינות עם השיעורים הגבוהים בעולם על פי מסד נתוני ה-Globocan של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) לשנת 2012 , מראה כי גברים בישראל נמצאים במקום ה-14 מבחינת שיעורי ההיארעות ובמקום ה-19 מבחינת שיעורי התמותה מהמחלה. נשים בישראל נמצאות במקום ה-8 מבחינת ההיארעות ובמקום ה-10 מבחינת שיעורי התמותה.

 

לחצו כאן לצפייה בדו"ח המלא

 

 

שיעורי היענות לבדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס

על פי דוח של התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל של משרד הבריאות, המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל ומועצת הבריאות לשנים 2010-2012, בשנת 2012 54.1% מאוכלוסיית היעד (גילאי 50-74 שנים), ביצעו בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס (דם סמוי בצואה בשנה האחרונה, או קולונוסקופיה ב-8 השנים האחרונות).

 

שיעור ביצוע הבדיקה נמצא בעליה מתמדת לאורך השנים: בשנת 2007 דווח על אחוז היענות קרוב ל-30% , ב-2008 ההיענות עלתה לכ-32% בקרוב , ב-2009 דווח על שליש מאוכלוסיית היעד שנבדקו בבדיקות הסקר, ובשנת 2010 ההיענות עלתה ל- 48.6%, ל-50.7% בשנת 2011 , וכאמור ל-54.1% בשנת 2012.

 

שיעור ביצוע הבדיקה עולה עם הגיל, מ-48.0% בקרב בני 50-59 , 59.4% בקרב גילאי 60-69 ו- 61.6% בקרב 70-74.

שיעור ביצוע הבדיקה בקרב נשים הינו 55.5%, והוא גבוה במעט ביחס לשיעור הביצוע בקרב גברים 52.4%.

 

דו"ח מדדי האיכות, לשנת 2012 מתאר את שיעורי ההיענות לבדיקות סקר בחלוקה לקופות חולים, ולפי מין, גיל ומצב חברתי-כלכלי הנקבע על סמך זכאות לפטור, או הנחה מתשלומי השתתפויות עצמיות בקבלת שירותי בריאות.

 

לחצו כאן לצפייה בדו"ח המלא

 

 

מחקרים חדשים שאותרו ע"י מרכז המידע של אגודה למלחמה בסרטן

 

בני המשפחה של חולי סרטן המעי הגס - "הסרבנים", "המבולבלים" והנענים לבדיקות- "הממושמעים"

קארן ברונר, אילזה מסטרס, אהובה וייס-מלניק, רווית גבע, גיא רוזנר, חנה סטרול, משה ענבר, זמיר הלפרן, רויטל קריב.

 

שלושה מחקרים חדשים של חוקרים מהמרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, ומאוניברסיטת מאסטריכט, הולנד, בדקו סוגיות שונות בקרב 318 אחים, אחיות וילדים של חולי סרטן המעי הגס, הזכאים לבדיקת קולונוסקופיה בסל והם אמורים להיענות יותר מכלל האוכלוסייה להמלצות הרפואיות, לאור הסיכון המוגבר שלהם לפתח את המחלה.

 

במחקר הראשון נבדקה  סוגיית ההיענות של בני המשפחה מקרבה ראשונה לבדיקות סקר לגילוי מוקדם של המחלה ולאימוץ ההמלצות על אורח חיים בריא.

 

במחקר נמצא כי:

 

46% ממשתפי המדגם לא ביצע אף בדיקה לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס ("סרבנים"), כ-14% מהנבדקים ביצעו קולונוסקופיה בגין תסמינים: שינוי ו/או אי סדירות בהרגלי יציאות, דימום רקטלי  (ה"נבדקים הסימפטומטים").

 

כ-17% ביצעו בדיקות שלא בהתאם להנחיות הרפואיות ("המבולבלים"), ולמעשה רק 23% בלבד מבני המשפחה הקרובה ביצע בדיקות קולונוסקופיה בהתאם להמלצות הרפואיות ("הממושמעים").

 

בנוגע לאימוץ אורח חיים בריא למניעת התפתחות סרטן המעי הגס:

קרוב לרבע מהמדגם הגדירו עצמם כמעשנים, חמישית דיווחו על תזונה עתירת שומן וקלוריות וכ-80% לא הצליחו ליישם את ההנחיות בנוגע לצריכה יומית ממומלצת של ירקות ופירות.

 

כמו כן, כמחצית מהמדגם לא עסקו בפעילות גופנית כלל ורק כרבע מהנשאלים עמדו בהנחיות המקובלות ל-150 דקות בשבוע של פעילות גופנית מתונה ו/או 75 דקות בשבוע של פעילות גופנית מאומצת. מעבר לזאת, נמצא מתאם חיובי משמעותי, בין אימוץ אורח חיים בריא, לביצוע בדיקות לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס.

 

מסקנת החוקרים:

החלק הארי של בני המשפחה של חולי סרטן המעי הגס אינם מבצעים בדיקות סקר תקופתיות כמומלץ, ואינם מיישמים את ההמלצות לאורח חיים בריא, העשוי להגן עליהם מפני התפתחות המחלה.

 

המחקר פורסם בירחון Familial Cancer בשנת 2013. (לחצו כאן למחקר).

 

 

המחקר השני של אותה קבוצת חוקרים, בראשותה של קארן ברונר, התמקד בבדיקת הידע והעמדות של בני המשפחה (318) מדרגה ראשונה של חולי סרטן המעי הגס והחלחולת.

 

מהממצאים עולה כי כל משתתפי המדגם (99%) ידעו על קיום המחלה במשפחה רובם ידעו על כך מבן המשפחה החולה (מעל 70%).

 

כשליש מהמדגם סברו שלא ניתן למנוע את המחלה, וכרבע האמינו כי המחלה ניתנת לגילוי רק כשיש כבר תסמינים.

 

40% מהנחקרים לא הכירו את כל גורמי הסיכון למחלה, ולא ידעו פרטים מדויקים הנוגעים לבדיקות הסקר (סברו בטעות שהבדיקה עבורם לא בסל הבריאות, שקולונוסקופיה מחייבת אשפוז ועוד).

 

בנוסף המחלה נתפסה כמחלה גברית (למרות שבועל אין הבדלים משמעותיים בהיארעות בין גברים ונשים).

 

חשיפה לנושא:   40% דווחו כי מעולם לא קראו על הנושא, ומעל למחצית מהמדגם לא קיבלו המלצה של הצוות הרפואי ללכת ולהיבדק.

תפיסת סיכון עצמי: 53% מהנחקרים הגדירו את עצמם בסיכון נמוך לפתח את המחלה בעתיד.

 

לסיכום: החוקרים מציינים כי קיימים פערי ידע והנחות שגויות כלפי סרטן המעי הגס והדרכים למניעתו בקרב בני משפחה של חולים. כמו כן, קיימות עמדות רגשיות שליליות כלפי ביצוע קולונוסקופיה כגון: בושה, אי נוחות, פחד מהבדיקה ותוצאותיה, לצד חסמים  של העדר נגישות, חוסר זמן , כסף (למרות שכאמור עבור בני משפחה, בדיקת קולונוסקופיה בסל).

 

המחקר בוצע במכון לדרכי העיכול והכבד ובמערך האונקולוגיה של המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי .קטעים מתוך מחקר שפורסם בירחון Patient Education and Counseling בשנת 2013 (לחצו כאן למחקר).

 

במחקר השלישי בדקו החוקרים, בראשותה של קרן ברונר,  את הגורמים המשפיעים על ביצוע קולונוסקופיה בקרב  קרובי המשפחה של חולי המעי הגס, בהתאם למודל לשינוי התנהגותי  (I Change Model).

 

מסקנת החוקרים הייתה כי תכניות מניעה והתערבות צריכות להיות מופנות לבני משפחה של חולי סרטן המעי הגס שהינם צעירים יותר, במעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר, בעלי אורח חיים שאינו מקדם בריאות ואלו שנוטים שלא להיענות לבדיקות סקר ופעילות מניעתית בתחומי רפואה אחרים. לדעת החוקרים, לרופאים המטפלים יש תפקיד מפתח בתשאול אודות רקע משפחתי של סרטן המעי הגס ועידוד בני המשפחה להשתתף בתוכניות מניעה ואיתור מוקדם של המחלה.

 

המחקר בוצע במכון לדרכי העיכול והכבד ובמערך האונקולוגיה של המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי.  ופורסם בירחון Patient Education and Counseling בשנת 2013 (לחצו כאן למחקר).

 

 

מחקר אחר שנערך במרכז הרפואי רבין מדגיש גם הוא את חשיבות תפקיד הרופא במעקב אחר תוצאות הבדיקות של המטופלים, שערכו בדיקת סקר, ועידוד המטופלים שקיבלו ממצא חיובי להמשיך בברור הממצא. מסתבר כי למעלה מ-25% מהנבדקים שקיבלו תשובה חיובית לדם סמוי, לא ביצעו בדיקת קולונוסקופיה כנדרש.

 

 

 

אפיון חולים עם בדיקת צואה חיובית לדם סמוי

החוקרים: פרופ' ירון יניב, ד"ר לב ליכטנשטיין, ד"ר ילנה קלנר, ד"ר זהר לוי, ד"ר דורית ארליך

 

חולים עם תוצאה חיובית בבדיקת צואה לדם סמוי נמצאים בסיכון של 30%-50% להמצאות נגע במעי הגס - ברוב המקרים פוליפים שפירים ובמיעוטם סרטן. מטופלים אלו מופנים לביצוע קולונוסקופיה, הכלולה עבורם בסל, אך חלק ניכר מהם אינו מגיע בזמן סביר לבדיקה זו.

 

במסגרת המחקר שנערך במרחב לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי רבין, שירותי בריאות כללית, נעשה ניסיון לאתר מטופלים עם ממצא חיובי בבדיקת צואה לדם סמוי, שלא בצעו בדיקת קולונוסקופיה להמשך ברור, ולהפנותם באופן אקטיבי לבדיקה. כמו כן, נעשה ניסיון לשכנע  את המסרבים לבצע את בדיקת ההמשך.

 

מבין המבוטחים עם הממצא החיובי, 64.3%- 1,025  איש ואישה, בצעו בדיקת  קולונוסקופיה כבדיקת המשך לבירור הממצא החיובי.

המחקר שבדק  את מאפייני המטופלים, שהיו עם תוצאה חיובית לבדיקת צואה לדם סמוי אך לא המשיכו לבדיקת הקולונוסקופיה, התמקד ב- 316 מטופלים.מתוכם 94 מטופלים (29.7%) ביצעו קולונוסקופיה בתקופה האחרונה,  שקדמה לביצוע הבדיקה לדם סמוי.

 

לגבי השאר,   70.3% - 222 איש ואישה, הנימוק לאי-הביצוע של הבדיקה ההכרחית היה כדלקמן: טעות בהפניה לבדיקה (17.2%), סיבה לא ברורה (10.2%), מחלה כרונית קשה כלשהיא (5.7%), גיל צעיר (2.5%), מחלת דמנציה מתקדמת (2.8%) או פטירה (1.9%). 80 מטופלים- 25.6% שהיוו את הקבוצה הגדולה, סירבו לבצע את בדיקת הקולונוסקופיה לבירור הממצא החיובי  בבדיקת הדם סמוי.

 

לסיכום, יש חשיבות למעקב הרופא המטפל על ביצוע בדיקת המשך במקרה של ממצא חיובי.

 

מתוך פוסטר לכנס "איכות בכללית " 2013. (לחצו כאן לפוסטר המקורי)

 

 

 

האם הוספת חומצה פולית למזון מונעת סרטן מעי גס?

בארצות הברית נצפית בשנים האחרונות ירידה בהיארעות של סרטן המעי הגס למרות העלייה בשכיחות גורמי הסיכון המרכזיים למחלה, הכוללים דפוסי תזונה מערבית והשמנת יתר. ירידה זו יכולה להיות מוסברת בחלקה באמצעות בדיקות סריקה, ירידה כללית בכמות המעשנים  ונטילה של תוספי סידן ואספירין, אך הסבר זה אינו מספק והחוקרים מניחים  שקיים גורם מגן נוסף.

 

במחקר זה העלו חוקרים מהמחלקה לתזונה ואפידמיולוגיה של בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארה"ב, השערה שעלייה ברמות החומצה הפולית בקרב האוכלוסייה בארצות הברית הובילה לירידה בתחלואה. עלייה זו נבעה מאימוץ תקנות של מנהל המזון והתרופות הפדרלי ה- FDA, שחייבו הוספת חומצה פולית לקמח ולדגנים. חומצה פולית היא הצורה הסינטטית של ויטמין B9 הניתנת כתוסף מזון, בעוד שבמזון ניתן למצוא את הצורה הטבעית של הוויטמין המכונה פולאט.

 

במסגרת המחקר אספו החוקרים נתונים מתוך המאגר של המכון הלאומי לסרטן בארצות הברית, על תחלואה בסרטן המעי הגס במשך 34 שנים - בין השנים 1975 לשנת 2009 לפי גיל, מוצא אתני ומגדר.

בניתוח הנתונים לקחו החוקרים בחשבון  מספר עובדות ביניהן: פרק הזמן הארוך בין העלייה ברמות הפולאט בגוף, לבין התפתחות אפשרית של סרטן המעי, עלייה באבחון מוקדם של פוליפים במעי שהובילה לירידה בהיארעות של מקרי סרטן המעי הגס לאורך השנים, שינויי חקיקה של מנהל המזון והתרופות האמריקאי בשנת 1973, שלפיה שונו ההמלצות לתכולת  החומצה הפולית בתוספי המזון ל - 400 מק"ג ליום, וקביעת תקנה בסוף שנות ה 90 המחייבת הוספת חומצה פולית לקמח ולדגנים בעקבות תופעה של פגמים מולדים במערכת העצבים של העובר.

מלבד הניתוח הסטטיסטי של הנתונים הנ"ל, החוקרים מצטטים מחקר סיני שנערך לאחרונה שמצא כי בקרב משתתפי המחקר שהיו בעלי רמות נמוכות של פולאט, תוספת של 1000 מ"ג ליום של חומצה פולית, הפחיתה את הסיכון לפתח פוליפים במעי. פוליפים הם גידולים במעי אשר מהווים גורם סיכון משמעותי להתפתחות סרטן המעי הגס.

עורכי המחקר קובעים כי צריכה של חומצה פולית ברמה מספקת, במיוחד בין הגילאים 45 - 64, מהווה גורם מגן מפני התפתחות סרטן המעי הגס בשלב מאוחר יותר בחיים. תוספת חומצה פולית למזונות עשויה להסביר את מגמת הירידה של בהיארעות של סרטן המעי הגס והחלחולת בארצות הברית.

 

המחקר פורסם במהדורת מרס 2014 של כתב העת:

American Journal of Preventive Medicine.

 

 

 

 

ומה בישראל?

כבר בשנת 2001- משרד הבריאות שקל להעשיר לחם בחומצה פולית וויטמינים.

על פי טיוטת ביניים של "התכנית הלאומית לקידום אורח חיים בריא של משרד הבריאות,  2012":

"הוחלט בישראל על הצורך בהעשרה מנדטורית של הקמח שנועד לייצור לחם במטרה שיגיע למרב הציבור ויספק חומצה פולית ורכיבי מזון חיוניים נוספים. הרכיבים הכלולים בחובת ההעשרה הם תיאמין, ריבופלבין, ניאצין, חומצה פולית וברזל, וכן אפשרות להעשרה בפירידוקסין, בחומצה פתוגנית, במגנזיום ובסידן. טיוטת התקנות תישלח לסבב הערות הציבור לקראת סוף שנת 2012".

 

לחצו כאן לקישור לדו"ח המלא

 

משרד הבריאות ומשרד החינוך החלו בשנת 2014 בפרויקט פיילוט משותף להעשרת מזון באוכלוסייה הבדואית. בארצות הברית, העשרת קמח בחומצה פולית מעוגנת בחוק.

 

 

 

הקשר בין השימוש באינטרנט להתנהגות מונעת סרטן

חוקרים מאוניברסיטאות בברזיל ובבריטניה בדקו את הקשר בין השימוש באינטרנט כמקור מידע בריאותי, לבין אימוץ אורח חיים מונע סרטן בקרב האוכלוסייה המתבגרת בבריטניה.

 

5,943 גברים ונשים בגילאי 50 ומעלה השתתפו במחקר בבריטניה, שנמשך 8 שנים, בין 2002 ל-2011. החוקרים אספו מידע על דפוסי השימוש באינטרנט, נתונים דמוגרפיים של הנחקרים ונתונים אודות מצבם הקוגניטיבי והגופני. כמו כן נבדקו שיעורי ההיענות לביצוע בדיקות סקר לאבחון מוקדם של סרטן השד וסרטן המעי הגס, על פי המלצות שירותי הבריאות הבריטיים, שיעורי ביצוע פעילות גופנית, צריכת ירקות ופירות וסטטוס עישון.

 

מכלל משתתפי המחקר, 41.4% מעולם לא השתמשו באינטרנט, 38.3% עשו בו שימוש לסירוגין,  ו-20.3% השתמשו בו באופן קבוע. שיעור הגברים מתוך כלל משתתפי המחקר שדיווח על שימוש באינטרנט היה גדול ב-41% משיעור הנשים המשתמשות בו. מבין המשתמשים הקבועים באינטרנט היה גבוה יותר חלקם של גברים לבנים,  בגילאי 50-59, בעלי השכלה ורמת הכנסה גבוהים. כמו כן, בקרב המשתמשים באופן רצוף באינטרנט זוהו מספר רב יותר של אנשים בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות יותר וללא מגבלות פיזיות.

 

נתוני המחקר הצביעו על קשר חיובי מובהק בין השימוש באינטרנט, לבין אימוץ התנהגויות מונעות סרטן:

  • בדיקות סריקה לגילוי סרטן המעי בוצעו בקרב כלל הנשאלים בגילאי 62 עד 69 ע"י 72.9% מבין משתמשי האינטרנט הקבועים, 62.5% מקרב המשתמשים לסירוגין ו-51.7% מבין אלה שאינם משתמשים כלל באינטרנט.
  • פעילות גופנית מתונה עד נמרצת בוצעה על בסיס שבועי בקרב 88.3% מהמשתמשים הקבועים, 77.9% מהמשתמשים לסירוגין ו-59% מאלה שאינם משתמשים באינטרנט.
  • צריכה גבוהה של פירות וירקות על בסיס יומי נצפתה בשיעור של 62.6%, 59% ו-52.9%, בהתאמה למידת השימוש באינטרנט,וסטטוס עישון הסיגריות בהווה היה 6.6%, 11.4% ו-13.3%, בהתאמה.

עוד עולה מהמחקר כי ככל שהשימוש באינטרנט היה שיגרתי יותר ונמשך זמן רב יותר, כך נחשפו המשתמשים למידע רב יותר על הדרכים למניעת סרטן ועלה הסיכוי לאמץ התנהגויות מונעות סרטן, בהשוואה לאלה שאינם משתמשים בו. בקרב נשים בגילאי 58 עד 72, שיעורי ההיענות לבדיקות הממוגרפיה היו גבוהים בכל הקבוצות, ללא קשר להיקף השימוש באינטרנט.

 

החוקרים מדגישים כי בעתיד השימוש באינטרנט ככלי להעברת מידע בריאותי, עשוי להפוך לשכיח יותר ועל כן קוראים לקדם את השימוש בו בקרב אוכלוסייה מזדקנת בעלת רקע סוציו-אקונומי מגוון. יחד עם זאת, הם מזהירים מפני איכותו של מידע מבוסס-אינטרנט,  שברובו אינו מבוקר, ובכך עלול לסתור מסרים מבוססי ראיות אודות סרטן. החוקרים ממליצים על פיתוח מיומנויות בקרב המשתמשים להערכת המידע הבריאותי ועל ביצוע מחקרים נוספים להערכת הקשר בין דפוסי השימוש באינטרנט להתנהגויות מונעות סרטן.

 

המחקר פורסם בגיליון נובמבר 2013 של כתב העת:

Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention

 

 

האם קיימים הבדלים בחסמים של נשים וגברים לביצוע בדיקות סקר לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס?

חסמים ותפישות מוטעות מונעים, או מעכבים אוכלוסיות של נשים וגברים מלבצע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. חוקרים מקנדה ביקשו לבדוק את ההבדלים בין נשים לגברים בתפישות אלו.

 

החוקרים התקשרו טלפונית ל- 4,459  אנשים באונטריו, קנדה, שעומדים בקריטריונים לביצוע בדיקות סקר לסרטן המעי הגס, בגילאי 50 ומעלה, שלא ביצעו בעבר בדיקות סקר כלשהן לסרטן המעי הגס, וזכאים לביצוע הבדיקות השונות ללא תשלום: בדיקת דם סמוי בצואה, סיגמואדוסקופיה (בדיקה בעזרת מצלמה של החלק התחתון של המעי הגס) וקולונוסקופיה (בדיקה של כל המעי הגס).

 

החוקרים ציינו את הקושי הרב בגיוס מרואיינים למחקר, רק 81 אנשים, 49 נשים בגילאי 51-84, ו- 32 גברים בגילאי 50-77, נענו לבקשת הריאיון. הקושי נצפה בייחוד בקרב גברים.החוקרים סיווגו את הנבדקים לשלוש קבוצות לפי תפישותיהם ביחס לביצוע הבדיקה: אלו שכלל אינם מודעים לבדיקות, אלו שטרם החליטו איזו בדיקה יבצעו, ואילו שקיבלו החלטה על ביצוע בדיקה כלשהי. הסברים סטנדרטיים ניתנו במקרים בהם נצפה בקרב המרואיינים מידע חסר או לקוי על הבדיקות.

 

מהמחקר עולה כי בקרב שני המינים, כמות המרואיינים אשר השתייכו לאלו שאינם מודעים לבדיקות כלל ולאלו שטרם החליטו איזו בדיקה יבצעו, הייתה גבוהה באופן משמעותי מאלו שקיבלו החלטה על ביצוע בדיקה כלשהי. לדוגמא: 66.3% מהנשים  ו- 65.6% מהגברים היו לא מודעים ולא החלטיים לגבי בדיקת דם סמוי, לעומת 34.7% ו-34.4% בהתאמה, שהחליטו לבצע את הבדיקה.

 

כמו כן, אחוז גבוה של גברים, לעומת נשים, היו לא-מודעים לשיטות השונות: לדוגמא: לבדיקת דם סמוי - 31.2%, לסיגמואדוסקופיה - 34.4% ולקולונוסקופיה - 34.4%, כאשר בקרב נשים - 8.1%, 8.1%, 6.1% בהתאמה.

 

מהראיונות ועיבוד הנתונים עולה כי בקרב הנשים היו תחושות חרדה ודאגה מפני הפולשנות הגופנית של בדיקות הקולונסקופיה וסיגמואדוסקופיה, חרדה מפגיעה פיזית של ניקוב מעיים, מבוכה מהצוות הרפואי, וסלידה מטעמי הגיינה מבדיקת דם סמוי בצואה. בקרב הגברים, התשובות הצביעו על נטייה ברורה לדחיינות (נטייה לדחות את הביצוע) וסחבת בגלל גישות פאטליות על סרטן שאינו ניתן לריפוי, תחושה של חוסר נחיצות בבדיקות לגבי מחלה שאינה קיימת עדיין, והתנגדות להיות בעמדה הנתפשת כעמדת חולשה.

 

לסיכום, החוקרים ממליצים על התערבות עתידית שתתמקד בחיפוש אחר אמצעים להפחתת החרדה בקרב נשים, ואמצעים שיאפשרו להתגבר על הדחיינות בקרב גברים.

 

המחקר פורסם במהדורת מאי 2013, בכתב העת BMC Public Health.

 

 

 

במהלך חודש מרץ האגודה למלחמה בסרטן תקיים פעילויות שונות ומגוונות להעלאת המודעות למניעה, גילוי מוקדם, לאמצעי טיפול וריפוי מסרטן המעי הגס.

 

bul3 יום עיון בנושא המעי הגס יתקיים בתאריך ה-12.3.2014, ללא תשלום, לחולים, מחלימים ובני משפחותיהם בבית האגודה למלחמה בסרטן בגבעתיים החל מהשעה 9:30.

יום העיון באדיבות רוש המפעילה את הפרויקט "רוש מושיטה יד לחולה".

לחצו כאן לפרטים על יום העיון

 

bul3 יום עיון נוסף בנושא המעי הגס יתקיים גם בבאר-שבע בתאריך ה- 23/3/14 במרכז הרפואי "סורוקה", אולם "שטרן".יום העיון ללא תשלום ומיועד לחולים , למחלימים ולבני משפחותיהם. יום העיון באדיבות רוש המפעילה את הפרויקט "רוש מושיטה יד לחולה".

לחצו כאן לפרטים על יום העיון

 

 

בנוסף, תערוך האגודה מסע הסברה נרחב בכלי התקשורת השונים, בעיתונות ובאינטרנט במהלך חודש מרץ,  שיתמקד בחשיבות הגילוי המוקדם.

מידע טלפוני ומידע כתוב בחינם ניתן לקבל בטלמידע של האגודה:

טלפון 1-800-599-995 ו- באתר האגודה למלחמה בסרטן.