החוקרים התקשרו טלפונית ל- 4,459 אנשים באונטריו, קנדה, שעומדים בקריטריונים לביצוע בדיקות סקר לסרטן המעי הגס, בגילאי 50 ומעלה, שלא ביצעו בעבר בדיקות סקר כלשהן לסרטן המעי הגס, וזכאים לביצוע הבדיקות השונות ללא תשלום: בדיקת דם סמוי בצואה, סיגמואדוסקופיה (בדיקה בעזרת מצלמה של החלק התחתון של המעי הגס) וקולונוסקופיה (בדיקה של כל המעי הגס). החוקרים ציינו את הקושי הרב בגיוס מרואיינים למחקר, רק 81 אנשים, 49 נשים בגילאי 51-84, ו 32 גברים בגילאי 50-77, נענו לבקשת הראיון. הקושי נצפה בייחוד בקרב גברים.
החוקרים סיווגו את הנבדקים לשלוש קבוצות לפי תפישותיהם ביחס לביצוע הבדיקה: אלו שכלל אינם מודעים לבדיקות, אלו שטרם החליטו איזו בדיקה יבצעו, ואילו שקיבלו החלטה על ביצוע בדיקה כלשהי. הסברים סטנדרטיים ניתנו במקרים בהם נצפה בקרב המרואיינים מידע חסר או לקוי על הבדיקות.
מהמחקר עולה כי בקרב שני המינים, כמות המרואיינים אשר השתייכו לאלו שאינם מודעים לבדיקות כלל ולאלו שטרם החליטו איזו בדיקה יבצעו, היתה גבוהה באופן משמעותי מאלו שקיבלו החלטה על ביצוע בדיקה כלשהי. לדוגמא: 66.3% מהנשים ו- 65.6% מהגברים היו לא מודעים ולא החלטיים לגבי בדיקת דם סמוי, לעומת 34.7% ו-34.4% בהתאמה, שהחליטו לבצע את הבדיקה.
כמו כן, אחוז גבוה של גברים, לעומת נשים, היו לא-מודעים לשיטות השונות: לדוגמא: לבדיקת דם סמוי - 31.2%, לסיגמואדוסקופיה - 34.4% ולקולונוסקופיה - 34.4%, כאשר בקרב נשים - 8.1%, 8.1%, 6.1% בהתאמה.
מהראיונות ועיבוד הנתונים עולה כי בקרב הנשים היו תחושות חרדה ודאגה מפני הפולשנות הגופנית של בדיקות הקולונסקופיה וסיגמואדוסקופיה, חרדה מפגיעה פיזית של ניקוב מעיים, מבוכה מהצוות הרפואי, וסלידה מטעמי הגיינה מבדיקת דם סמוי בצואה. בקרב הגברים, התשובות הצביעו על נטייה ברורה לדחיינות (נטייה לדחות את הביצוע) וסחבת בגלל גישות פאטליות על סרטן שאינו ניתן לריפוי, תחושה של חוסר נחיצות בבדיקות לגבי מחלה שאינה קיימת עדיין, והתנגדות להיות בעמדה הנתפשת כעמדת חולשה.
לסיכום, החוקרים ממליצים על התערבות עתידית שתתמקד בחיפוש אחר אמצעים להפחתת החרדה בקרב נשים, ואמצעים שיאפשרו להתגבר על הדחיינות בקרב גברים.
המחקר פורסם במהדורת מאי 2013, בכתב העת BMC Public Health.
עלה לאתר: מרץ 2014
בחזרה לרשימת המאמרים בנושא סרטן המעי הגס>>