לתרומה

סרטן השד
סרטן שד לא חודרני

סרטן שד לא חודרני - DCIS

עוד בנושא

סרטן שד לא חודרני (DCIS - Ductal Carcinoma in Situ) הוא גידול סרטני הממוקם בצינוריות החלב של השד בלבד. מדובר במחלת סרטן שד הנמצאת בשלב מוקדם ביותר, כאשר הגידול הסרטני לא התפשט מצינורות החלב אל רקמת השד, בלוטות לימפה מתחת לבית השחי או לאזורים אחרים בגוף. לעיתים, גידול סרטני מסוג זה נקרא גם "גידול טרום-חודרני" או "סרטן שד תוך-צינורי".

 

הסכנה בגידולים סרטניים אלו היא שהם עלולים להפוך לסרטן שד חודרני עם הזמן, כך שאם לא יטפלו בהם בשלב מוקדם, הם עלולים לעבור שינויים גנטיים, ובסופו של דבר להתפשט לרקמות סמוכות ו/או לשלוח גרורות לאיברים מרוחקים.

 

כיוון שאין דרך לנבא באלו מקרים הגידול יהפוך לגידול חודרני, נוהגים להסירו בניתוח, ולאחריו להוסיף טיפולים בקרינה וטיפול תרופתי (טמוקסיפן) בכדי להפחית ככל הניתן את הסיכון להישנות מקומית של המחלה. אישה שחלתה בסרטן שד לא חודרני נמצאת בסיכון מעט גבוה יותר להישנות גידולים סרטניים באזורים אחרים בשד הפגוע או בשד הבריא, ולכן עליה להיות במעקב שגרתי מדי שנה ולבצע ממוגרפיה בהתאם להמלצות הרופא.

 

גורמי סיכון

גורמי הסיכון לסרטן שד לא חודרני דומים לגורמי הסיכון לסרטן שד בכלל וכוללים:

  • גיל מבוגר - אבחון גידול סרטני מסוג זה אצל צעירות מתחת לגיל 35 הוא נדיר.
  • חשיפה ממושכת להורמונים הנשיים (אסטרוגן ופרוגסטרון) - כאשר המחזור החודשי מופיע בגיל מוקדם, תופעות גיל המעבר מתרחשות מאוחר, ואצל נשים שאינן אימהות לילדים או שילדו את ילדם הראשון בגיל מאוחר יחסית.
  • היסטוריה משפחתית וגנטיקה - קיומה של מוטציה גנטית לחלות בסרטן שד והיסטוריה משפחתית של סרטן שד בקרב בני משפחה מדרגה ראשונה.

תוכנית "הסיכוי שבסיכון" נוסדה במטרה להעלות את חשיבות המודעות של חולות סרטן שד ושחלה לצורך בקבלת יעוץ גנטי. קיומו של גורם תורשתי למחלה הוא אמנם גורם סיכון, אך גילויו מעניק סיכוי למניעת מחלות סרטן נוספות בנבדקת ובבני משפחתה.

 

התוכנית הוקמה על ידי האגודה למלחמה בסרטן בסיוע

The Northern Charitable Foundation - NFC

ובשיתוף הקונסורציום הישראלי לאבחון גנטי של סרטן שד ושחלה, הפועל בחסות האגודה למלחמה בסרטן.

 

במסגרת תוכנית זו הופק באתר האגודה טופס אינטראקטיבי מיוחד הסוקר את ההיסטוריה הרפואית של האישה כמו גם עלוני מידע בעברית ורוסית אותם ניתן לקבל ללא תשלום בפנייה ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בשיחת חינם לטל.1-800-599-995

  • סגנון חיים - הוכח מדעית כי ישנם גורמי סיכון המעלים את הסיכון לחלות בסרטן, בהם שתיית אלכוהול מופרזת ומשקל עודף.

 

תסמיני המחלה

מרבית הנשים אינן חוות תסמינים מוקדמים כלשהם והגידול מתגלה בבדיקת הממוגרפיה השגרתית. כיום, בדיקת ממוגרפיה מבוצעת בישראל אחת לשנתיים לנשים בגילאי 50 עד 74 כחלק מהתכנית הלאומית לאבחון מוקדם של סרטן השד שיזמה האגודה למלחמה בסרטן, ולכן מקרים רבים יותר של סרטן שד לא חודרני מתגלים בזמן. חלק מהנשים חשות בגוש בשד, לפעמים מופיעה פריחה ו/או הפרשת נוזלים מהפטמה. מחלת פאג'ט של הפטמה מתבטאת באודם וגרד בשד, ולעיתים עלולה להעיד על התפתחות סרטן שד לא חודרני או חודרני, ולכן יש לפנות מיידית לרופא לצורך בדיקה וטיפול.

 

אבחון המחלה

אם יש חשד לקיומו של גידול סרטני לא חודרני בשד תתבקשי לעבור בדיקות הכוללות ביופסיה, ובחלק מהמקרים גם בדיקת אולטרה סאונד. בביופסיה תילקח דגימת תאים מהגוש החשוד אשר תיבדק תחת המיקרוסקופ במעבדה. את הביופסיה ניתן לבצע בדרכים שונות:

  • ביופסיית מחט בהכוונת אולטרה סאונד - ביופסיה המתבצעת תחת הרדמה מקומית. הרופא נעזר באולטרה סאונד על מנת להחדיר את מחט הביופסיה למיקום המדויק של הגידול החשוד ושואב ממנו תאים לבדיקה. בסיום הביופסיה ייתכן כאב מקומי, אך תוכלי ליטול משככי כאבים לפי הצורך.
  • ביופסיית מחט בהכוונת ממוגרפיה - ביופסיה זו, מתבצעת בהכוונת ממוגרפיה, ולרוב בישיבה. הטכנאי מבצע צילום רנטגן של השדיים בשתי זוויות שונות, על מנת לאתר את המיקום המדויק של הגידול החשוד. לאחר מכן, מוחדרת מחט ונלקחת דגימת תאים.
  • ביופסיית ואקום - ביופסיה זו מבוצעת בטכניקת ואקום השואבת מהגידול החשוד דגימת תאים גדולה יותר. ראשית, תינתן הרדמה מקומית לאזור השד. לאחר מכן, הרופא מבצע חתך קטן בשד, מחדיר מחט לאזור החשוד ושואב את הדגימה באמצעות מכשיר ואקום מיוחד המחובר אליה. בבדיקה זו ניתן לבצע יותר מביופסיה אחת, מבלי להוציא ולהחזיר שוב מחט לשד. ההליך נמשך כשעה ואינו מצריך תפרים. תוכלי לשוב לביתך מיד עם סיום הבדיקה.
  • ביופסיה ניתוחית - במקרים בהם לא ניתן לבצע ביופסיית מחט או ואקום, או כאשר ישנו חשד שלא אובחן סופית על ידי הביופסיות, יהיה צורך לבצע ניתוח קטן, בהרדמה מקומית או מלאה, במהלכו מוסרים תאים מהגידול החשוד הנשלחים לבדיקה פתולוגית.

 

בדיקות פתולוגיות נוספות

בנוסף לאבחון הסופי של הגידול הסרטני, שלב המחלה ודרגתה, יבוצעו בדיקות פתולוגיות נוספות:

  • 'מיקרו-חודרני' - הפתולוג יבדוק אם ישנם אזורים בהם התאים הסרטניים החלו להתפשט מעבר לצינוריות החלב. אזורים אלו נקראים "אזורים מיקרו-חודרניים".
  • 'קולטנים להורמונים' - על גבי התאים הסרטניים ישנם קולטנים המאפשרים להורמונים, כגון אסטרוגן, להיקשר אליהם ולסייע להם לצמוח ולהתפתח. אם נמצאו קולטנים הגידול הסרטני יוגדר כ"סרטן שד חיובי לקולטני אסטרוגן" (ER Positive), וישנה סבירות שתקבלי טיפול הורמונאלי, כמובן בהתאם להחלטת הרופא המטפל.

 

דירוג וקביעת שלבי המחלה

'שלב המחלה'

הוא מונח המתאר את היקף הגידול הסרטני והתפשטותו מעבר למיקום הראשוני שבו אובחן. סרטן שד לא חודרני מוגדר תמיד כשלב 0, גם אם היקפו גדול יחסית. זהו השלב המוקדם ביותר והמשמעות היא כי המחלה לא התפשטה לרקמות סמוכות בשד.

 

'דרגת המחלה'

דירוג המחלה מספק מידע על המחלה ועל מהירות התפתחותה, בהתאם למראה התאים בבדיקה המיקרוסקופית (ביופסיה). במקרה של סרטן שד לא חודרני, הדירוג הוא חשוב, משום שהוא משקף את הסיכון לחזרת המחלה או להפיכתו לגידול חודרני. הדירוג מחולק לשלוש רמות:

  • גידול בדרגה נמוכה - תאי הגידול שונים אך במעט מתאים בריאים.
  • גידול בדרגה בינונית - תאי הגידול צומחים מהר יותר מתאים בריאים, ופחות דומים להם.
  • גידול בדרגה גבוהה - תאי הגידול צומחים מהר ונראים שונים לחלוטין מהתאים הבריאים בשד. בדרגה זו קיים סיכון גבוה לחזרת המחלה או להתפתחות סרטן שד חודרני.

 

הטיפול בסרטן שד לא חודרני

ניתוח

מטרת הטיפול היא למנוע מהגידול להפוך לגידול סרטני חודרני, וברוב המקרים יבוצע ניתוח להסרת הגידול הסרטני בלבד. המנתח ינסה לשמר את רקמת השד וצורתו, ככל הניתן, בניתוח הנקרא "כריתה מקומית רחבה" (Wide Local Excision). בחלק מהמקרים תבוצע הסרה מלאה של השד בניתוח הנקרא "מסטקטומי" (Mastectomy). במצב זה תבוצע גם ביופסיה של בלוטות הלימפה בבית השחי בכדי לבדוק שהן אינן נגועות.

 

טיפולים משלימים

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

טיפול בקרינה עושה שימוש בקרני אנרגיה בעלות עוצמה גבוהה המשמידות את התאים הסרטניים. טיפולים בקרינה יינתנו לאחר הניתוח, בהתאם להחלטת הרופא המטפל (על בסיס היקף הגידול הסרטני, דרגתו, מצב השוליים התקינים שהוסרו בניתוח, היסטוריה רפואית או הפרשה מהפטמה). טיפולים בקרינה כנגד גידול סרטני לא חודרני יימשכו בדרך כלל כשלשה עד חמישה שבועות, כאשר כל טיפול נמשך מספר דקות.

 

טיפול הורמונלי

טיפולים הורמונליים חוסמים את פעולתו של הורמון האסטרוגן שמשפיע על גדילה והתפתחות התאים. טיפולים הורמונליים כנגד גידול סרטני לא חודרני מתחרים עם הורמון האסטרוגן על הקישור לקולטנים על התאים הסרטניים או מפחיתים את רמת האסטרוגן בגוף. טיפול הורמונאלי יתאים רק לגידול סרטני בעל קולטנים חיוביים לאסטרוגן (ER חיובי).

 

טמוקסיפן הוא הטיפול ההורמונלי הנפוץ כנגד סרטן שד בשלב מוקדם. מחקרים הראו כי הטיפול מפחית את הסיכון לחזרת המחלה וגם להתפתחות סרטן חודרני. התרופה ניתנת מדי יום במשך 5 שנים. תופעות הלוואי הנפוצות הן גלי חום, הזעה, יובש נרתיקי או הגברת ההפרשות, עלייה במשקל.

 

טיפול במעכבי ארומטז הינו סוג נוסף של טיפול הורמונאלי המונע ייצור של הורמון האסטרוגן בגוף ומתאים אצל נשים שעברו את גיל המעבר. לקבוצה זו שייכות התרופות אנסטרוזול (ארימידקס®), אקסמטאן (ארומזין®), לטרוזול (פמארה®). מחקרים הראו כי טיפולים אלו נמצאו יעילים בטיפול בגידול סרטני לא חודרני בשד.

 

תכנון הטיפול

כיום קיימת גישה רב מערכתית בה מעורבים מספר רופאים מתחומי טיפול שונים עוד בשלב המוקדם של אבחון המחלה. בתכנון הטיפול שותפים כירורג, אונקולוג, רופא הדמיה וכירורג פלסטי, במטרה לבחור את הטיפול היעיל ביותר המחלה, תוך התחשבות מרבית בצד האסתטי. זכרי לשאול כל שאלה לגבי משהו שאינו מובן לך או שהנך חוששת ממנו. תוכל להסתייע ברופא שלך ולהתייעץ על היתרונות והחסרונות של כל טיפול.

 

חוות דעת שנייה

למרות שצוות רב-תחומי יבחר עבורך את הטיפול המתאים לך ביותר, ייתכן ותרצי לקבל חוות דעת רפואית נוספת, בהתאם לזכותו של המטופל ועל פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו- 1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תפני לקבלת חוות דעת נוספת מומלץ להצטייד מראש בשאלות אותן תרצי לשאול ולהגיע בלוויית בן זוג, חבר או בן משפחה, בכדי להבטיח שתקבלי את כל המידע בטרם תחליטי על קבלת הטיפול המתאים לך ביותר.

 

מתן הסכמה מדעת

בטרם תסכימי לקבל טיפול כלשהו, הרופא שלך יסביר לך את מטרות הטיפול. לאחר מכן, יבקשו ממך לחתום על טופס המעניק לצוות הרפואי את הרשות לבצע את הטיפול. אף טיפול רפואי לא יינתן מבלי הסכמתך, ולפני חתימתך על הטופס, את צריכה לקבל את כל המידע על סוג הטיפול והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, כל טיפול אחר אפשרי שיכול להתאים לך, הסיכונים ותופעות הלוואי של הטיפול. אם אינך מבינה את מה שהוסבר לך, דווחי מיד לצוות הרפואי שיוכלו להסביר לך שוב.

 

כדאי לבקש מחבר או קרוב משפחה שילוו אותך לפגישה בה מוסבר לך הטיפול בכדי שיוכלו לסייע לך בהבנה מלאה של ההסברים, ובשאלות שעשויות לעלות במהלך השיחה. רצוי להגיע מראש עם שאלות שברצונך לשאול את הרופא. תוכלי תמיד לבקש זמן נוסף אם את מרגישה שאינך יכולה לבצע החלטה באותו הרגע. את גם יכולה לבחור שלא לעבור את הטיפול. הצוות הרפואי יסביר לך את השלכותיה של החלטה זו. עליך להודיע על החלטה זו לרופא או האחות בכדי שיוכלו לתעד זאת בתיקך הרפואי. אינך צריכה לפרט את הסיבה לכך, אולם חשוב להתייעץ עם הצוות הרפואי על כל חששותיך בכדי שיוכלו לייעץ לך. 

 

מעקב

לאחר הטיפול, תזומני לביקורת רפואית שגרתית, בהתאם לטיפולים אותן עברת (ניתוח, רדיותרפיה, טיפולים הורמונליים). ביקור המעקב יתקיים בדרך כלל אחת לשנה, אך ניתן ליצור קשר עם המכון בו טופלת ולשתף אותם בכל חשש או שאלה כלשהי. בנוסף, יהיה עלייך לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה במשך חמש שנים לשני השדיים, גם אם עברת ניתוח כלשהו. עם סיום הטיפול, מראה ותחושת השדיים עשויים להשתנות. פגישת המעקב היא זמן טוב לשוחח עם הצוות המטפל על החששות והתחושות שלך בעקבות הטיפול שעברת.

 

אם המחלה חוזרת

לאחר הטיפול, הסיכון לחלות שוב בגידול סרטני לא חודרני או בגידול סרטני חודרני - הוא נמוך. אם מופיע שינוי כלשהו בשד - יש לדווח מיד לרופא המטפל. אם גידול סרטני (חודרני או לא חודרני) מתפתח באותו השד - תבוצע הסרה מלאה של השד (מסטקטומי). אם לא בוצעו טיפולים בקרינה - ייתכן ויבוצעו לאחר אותו ניתוח גם טיפולים בקרינה. לרוב, הטיפולים כנגד גידולים סרטניים מסוג זה מאפשרים החלמה מלאה.

 

*

תודתנו נתונה ל-

ד"ר אלה עברון,

מנהלת יחידת סרטן השד

המכון האונקולוגי במרכז הרפואי אסף הרופא

על הארותיה והערותיה.

*

אוקטובר, 2014