לתרומה

על האגודה למלחמה בסרטן בישראל (ע"ר)
מבצע "הקש בדלת"

עיקרי הנתונים שהוצגו במסיבת העיתונאים לקראת "הקש בדלת" 2015

עוד בנושא
על האגודה למלחמה בסרטן בישראל (ע"ר)
אודות האגודה
דרושים
סניפי האגודה
מבצע "הקש בדלת"
נתונים מעודכנים על מחלת הסרטן לקראת פתיחת מבצע "הקש בדלת" 23/10/17
עיקרי הנתונים שהוצגו במסיבת העיתונאים לקראת מבצע "הקש בדלת" 31/10/16
עיקרי הנתונים שהוצגו במסיבת העיתונאים לקראת "הקש בדלת" 2015
מבצע 'הקש בדלת' לשנת 2015
נתונים עדכניים בנוגע לסרטן בילדים
התנהגויות סיכון והתנהגויות בריאות בקרב מחלימים שחלו בילדותם בסרטן בהשוואה לצעירים ללא חולי בישראל
מניעה ראשונית ושניונית בקרב שורדות סרטן שד בישראל
סקר חדש של האגודה למלחמה בסרטן
נשיא המדינה ראובן ריבלין ורעייתו נחמה, פתחו את מבצע 'הקש בדלת' שיערך ב- 19/10/15
אמני ישראל שרים - תן לנו כוח
מבצע "הקש בדלת" 26/10/14
"הקש בדלת" 2013
"הקש בדלת" 2012
"הקש בדלת" 2011
יובל למבצע הקש בדלת
יושבי ראש מבצע 'הקש בדלת' לדורותיהם
מתנדבים
אנשי קשר באגודה
הנהלה וועדות מייעצות
בזכות תרומתך
דו"חות שנתיים
חדשון האגודה
מעון צ'ארלס קלור
טיפול ביתי תומך
אגודות הידידים בחו"ל
לזכרם
תנאי שימוש באתר
נגישות

מתוך מסיבת עיתונאים לפתיחת מבצע "הקש בדלת" של האגודה למלחמה בסרטן

 

 

פרופ' אהרון צ'חנובר, חתן פרס נובל ונשיא כבוד של האגודה למלחמה בסרטן.

יו"ר "הקש בדלת" 2015- תרומת היו"ר ניתנה לכבודו.

 

bul3 פרופ' צ'חנובר בדבריו מתייחס לעתיד המבטיח, שכבר נותן אותותיו בתרגום הישגי המחקר בסרטן 'מהמעבדה למיטת החולה'.

קורא לציבור לפתוח את הדלת והיד, ולתרום למען המשך קידום המאבק במחלות הסרטן. מאבק שבכוחו להציל חיים.

 

מדברי פרופ' צ'חנובר למבצע "הקש בדלת" - "מבצע ההתרמה השנתי של האגודה למלחמה בסרטן בישראל המתנהל תמיד קרוב לפרוס השנה החדשה - מסורת ברוכה. על פיה, עומד בראשו מי שתרם את התרומה המשמעותית הראשונה למבצע באותה שנה. השנה, עומד מאחוריו איש מופלא וצנוע החפץ בעילום שמו. אינני מתיימר לייצגו, גם לא אוכל לעשות כן, שכן מתן בסתר היא מן הנעלה שבמצוות. אוכל רק לשתף אתכם מעט במחשבותיי וידיעותיי המעטות על המחלה שמפחידה אותנו כל כך, וללא סיבה, שכן אם נתייחס אליה באותו הגיון בו אנו מתייחסים לכל המחלות האחרות המקיפות אותנו, נוכל לה ונדביר אותה.

 

במשולש מחלת הסרטן מצויים שלושה הקשורים זה בזה הדדי. בראש וראשונה החולים ומשפחותיהם המתמודדים עם המחלה בגבורה רבה. בקודקוד השני ניצבים המטפלים - הצוות הרפואי - האחיות, הרופאים, הטכנאים, העובדים הסוציאליים, כל מי שנלחם אישית על ריפויו של כל חולה וחולה ועל הטבת מצבו. ובקודקוד השלישי עומדים החוקרים, אלו המנסים להבין את מנגנוני המחלה, מה היא ההפרעה שגורמת לה, ואשר פיצוחה יביא לפיתוח תרופות למיגורה. והשלושה הללו, גם ללא ידיעתם, כרתו ברית, הם צוות שכל מרכיביו הכרחיים להשגת המטרה. לשרשרת הזו הגיון פשוט - החוקר מגלה את המנגנון ומתאים לו תרופה. זו משופרת על ידי חברות התרופות, וניתנת לחולה על ידי המטפל.

רק תגובתו של החולה היא זו שתאמר לנו עד כמה הטיפול הצליח ונולדה אכן תרופה חדשה מצילת חיים.

 

השנה האחרונה ראתה התקדמות עצומה בחקר ובפיתוח תרופות להדברת הסרטן. סוף סוף רתמו החוקרים את המערכת החיסונית למלחמה במחלה. הקיר הבלתי עביר של השאלה - מדוע הגידול הסרטני איננו נדחה על ידי המערכת החיסונית שאמורה לראות בו גוף זר נפרץ סוף סוף, ותרופות מצילות חיים - במיוחד לסרטן העור הממאיר - המלנומה - הצילו כבר והאריכו את חייהם של רבים בשנה האחרונה, וזו רק ההתחלה. שחרורה של המערכת החיסונית לדחיית הסרטן ולפיתוח תרופות חדשות יפרוץ אל מעבר למלנומה, ויכסה ממאירויות נוספות רבות, ובהן גם סרטן הריאה אשר התוצאות החיוביות לטיפול הראשוני בו, בתרופות אלו, מעוררות תקוות גדולות.

 

אך הדרך עדיין ארוכה. מחלות ממאירות רבות נותרו ללא מענה, וגם ההצלחות מוגבלות ולא כל החולים מגיבים לטיפולים החדשניים הללו. פערים גדולים אלו דורשים מאמץ רב וארוך שנים לסגירתם. אך פריצות הדרך העקרוניות נעשו, ובטוחני כי היריעה של המחלות והחולים, שהרפואה המודרנית תושיעם, תתרחב ותגדל. לקרוב לשלוש מאות אלף חולי הסרטן החיים בינינו בישראל נאמר כי האור מבצבץ בקצה המנהרה, ונקווה כי יאיר לרובם לבריאות שלמה. 

 

אנו בישראל מהווים חלק מן המאבק העולמי במחלה. חוקרינו ורופאינו מצויים בחזית הקדמה של פיתוח התרופות והטיפולים, והישגי המחקר הישראלי מביאים מזור לעולם כולו, גם לחורשי רעתנו.

 

האגודה למלחמה בסרטן היא היסוד עליו מונח המשולש החשוב הזה, והיא מתקיימת כולה מתמיכתו רחבת הלב של הציבור.

 

עזרו לחולים, למטפלים ולחוקרים להתרפא, להדביר את המחלה, ולחיות בעולם החופשי ממנה, מטרה זו אפשרית היא וברת השגה."

 

*פרופ' צ'חנובר, קיבל מענקי מחקר מהאגודה למלחמה בסרטן כחוקר צעיר. שימש כעשור בועדת המחקר שלה. את פרס הנובל לכימיה קיבל בשנת 2004.

 

 

עיקרי הנתונים שהוצגו במסיבת העיתונאים

דר' ליטל קינן בוקר-סגנית מנהלת הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות ויועצת האגודה למלחמה בסרטן מציגה נתונים חדשים על סרטן בילדים:

 

bul3 חלה התקדמות עצומה בתוצאות הטיפול בסרטן בילדים: בשנות ה-70 רק כ-50% מהילדים שאובחנו בישראל עם סרטן שרדו 5 שנים, בשנות האלפיים מעל 80% שורדים 5 שנים ויותר.

 

bul3 המגמות בהיארעות (מספר המקרים החדשים שמאובחנים מידי שנה) מורות על יציבות בשיעורים, מאז שנות ה-90, בשני המינים ובשתי קבוצות האוכלוסייה.

 

bul3 ההישרדות היחסית - שיעורי הריפוי, לחמש שנים בקרב בני 0-19 גבוהה, ונעה סביב 85% (למעט בבנים ערבים, שם ההישרדות היא בסביבת 77%).

 

bul3 המגמות בתמותה מורות על ירידה מתמשכת בשיעורים בשני המינים, ובשתי קבוצות האוכלוסייה.

 

bul3 היארעות גידול ראשוני נוסף במחלימים מסרטן ילדות (גילאי 0-19) גבוהה פי 3.5 עד פי 8 מזו הצפויה באוכלוסייה הכללית, גם בישראל, לכן חשובה תכנית המעקב אחר המחלימים.

 

bul3 רוב הגידולים הנוספים מאובחנים מעל לעשור אחרי אבחנת המחלה הראשונית, והשכיחים ביותר הם גידולי מוח, בלוטת המגן (Thyroid), שד וליקמיה.

 

bul3 בקרב המאובחנים בשנים מאוחרות יותר (שנות האלפיים) שיעורי ההישרדות היחסיים גבוהים יותר.

 

 

 

נתונים כלליים

Big-Bullet-SQR.gif נכון לשנת 2012 חיים בישראל 283,000 חולים ומחלימים ממחלת הסרטן, מתוכם כ-10,000 ילדים, שאובחנו בהיותם בני 0-19

Big-Bullet-SQR.gif מידי שנה מאובחנים 28,709 חולים חדשים, מתוכם 25,531 עם סרטן חודרני

Big-Bullet-SQR.gif בין השנים 2000-2010, 62.6% מחולי הסרטן בישראל החלימו, לעומת 38.8% בין השנים 1960-1969.

 

 

bul3 סרטן בילדים

Big-Bullet-SQR.gif בשנת 2012 אובחנו 417 חולים חדשים בקרב ילדים ובני נוער, גילאי 0-19 שנים, ונפטרו 54 ילדים ובני נוער.

Big-Bullet-SQR.gif כיום חיים בישראל כ-9,000 מחלימים שאובחנו עם סרטן בילדותם (גילאי 0-19) מאז 1980 ועד 2012.

Big-Bullet-SQR.gif הגידולים השכיחים ביותר הם ליקמיות, גידולים ממאירים של המח ומערכת העצבים המרכזית ולימפומות.

Big-Bullet-SQR.gif התמותה מגידולים ממאירים בבני 0-19 נמוכה, והשיעורים דומים בין המינים וקבוצות האוכלוסייה.

Big-Bullet-SQR.gif הגידולים השכיחים ביותר כגורמי תמותה הם גידולים ממאירים של המח ומערכת העצבים המרכזית, ליקמיות וגידולי עצם.

Big-Bullet-SQR.gif תמונת הסרטן בילדים בישראל דומה לזו המדווחת ממדינות מפותחות אחרות, וכן גם נתוני התחלואה בגידול ראשוני נוסף, בקרב המחלימים מסרטני ילדות.

 

 

 

bul3 לחצו כאן לנתונים בהרחבה

 

 

 

 

מחקר חדש בישראל

על התנהגויות סיכון והתנהגויות בריאות בקרב מחלימים שחלו בילדותם בסרטן בהשוואה לצעירים ללא חולי

החוקרים: מיכל דיין - שרעבי, ד"ר ליאורה פינדלר ופרופ' יצחק יניב

מחקרים שנעשו ב- 15 השנים האחרונות במדינות מערביות (ארה"ב, קנדה, בריטניה, שוויץ) ובקוריאה, מציגים ממצאים סותרים באשר להתנהגויות סיכון והתנהגויות בריאות בקרב צעירים שהחלימו מסרטן בילדות. חלק מן המחקרים מצביעים על שיעורי התנהגויות סיכון גבוהים יותר במדדי עישון, צריכת אלכוהול שימוש בסמים לא חוקיים ורמות נמוכות של התנהגויות מקדמות בריאות בקרב צעירים שהחלימו מסרטן ילדות, בהשוואה לצעירים ללא חולי בעבר. מנגד, מחקרים אחרים מתארים שיעורים נמוכים יותר של התנהגויות סיכון. אתמול פורסם מחקר המאשש את ההתנהגות מגבירת הסיכון בקרב מחלימים בארה"ב (פרוט בפרק ההרחבה).

 

בישראל, על פי ממצאי המחקר, אין הבדלים בין קבוצת המחקר (מחלימים) לקבוצת הביקורת (כאלה שלא חלו בילדות), ברמת התנהגות הסיכון ובהתנהגויות הבריאות. עם זאת, התגלתה תמונה מעניינת לגבי הגורמים המנבאים התנהגות סיכון.

 

המחקר בוצע ביוזמת ובסיוע מימון האגודה למלחמה בסרטן.

 

 

bul3  לחצו כאן למידע מפורט.

ד"ר שפרה אש, יו"ר האיגוד לפדיאטריה אונקולוגית

ההישגים בהחלמת ילדים מסרטן בישראל מגיעים לשיעורי ריפוי של כ- 80%. אנחנו בין המדינות המובילות בעולם בתחום. יחד עם זאת, סרטן בילדים מהווה עדיין גורם מוביל לתמותה ממחלות בילדים בעולם המערבי. לפיכך, התחלואה והתמותה הנובעות מהטיפול בילדים והמתרחשות לעיתים במהלך תקופת ההחלמה, מהוות עדיין יעד חשוב לשיפור מתמשך ומעצימות את חשיבות המעקב אחר המחלימים.

 

ד"ר אש, הבהירה כיצד כיום במסגרת הטיפול בחולי הסרטן, משתדלים לכוון את הטיפול באופן מותאם אישי לילד בהתאם למחלתו הספציפית, שלב המחלה ודרגת הסיכון כדי לשפר את סיכויי ההחלמה שלו, ולהימנע ממתן טיפול עודף. בדרך זו ניתן יהיה למנוע ככל שניתן תופעות לואי ארוכות טווח.

 

הילדים בישראל מטופלים בהתאם למחלתם בפרוטוקולים בינלאומיים. כך לדוגמא, בסיוע האגודה למלחמה בסרטן, מבוצעת מזה יותר מעשר שנים בדיקת MRD במחלת הלוקמיה שהינה מחלת הסרטן השכיחה ביותר בילדים. מדובר בבדיקה מיוחדת שבכוחה לאבחן מחלה שאריתית מינימלית. חשיבות בדיקה זו בכך שרק ילדים שאצלם אובחנה שארית מחלה מעבר לסף מסוים, מקבלים טיפול אגרסיבי במיוחד, וילדים אחרים יקבלו טיפול פחות אגרסיבי, ובהתאם יסבלו פחות מתופעות הלוואי הנובעות מטיפול זה.

 

דר' אש דיווחה בקצרה גם על מחקרים חדשים, אשר הראו שניתן להימנע מהקרנה לראש במחלות מסוימות, או ממתן תרופה שידועה כעלולה לגרום לרעילות ללב במחלות אחרות.

 

השנה פורסם מחקר המדווח שילדים שקבלו קרינה לראש כחלק מהטיפול במחלת הסרטן, עלולים לסבול ממחסור בהורמונים שנים רבות לאחר שסיימו את הטיפול. במקרים בהם נתונים אלו אינם ידועים למטפלים בקהילה, עלולה להיגרם פגיעה משמעותית באיכות חייהם של המחלימים, לגרום להם להשמנה, חולשה, דכאון, בעיות מיניות וכד'. כלומר, היעד הוא לא רק ריפוי הילדים, אלא גם שמירה על איכות חייהם לשנים רבות.

 

בנובמבר, יתקיימו בסיוע האגודה למלחמה בסרטן, ובשיתוף האיגוד לאונקולוגית ילדים והאיגוד לרפואה פליאטיבית סדנא ויום עיון בנושא הטיפול הפליאטיבי בכלל, והטיפול בכאב בפרט, בילדים חולי סרטן.

 

 

פרופ' אליעזר רובינזון מתייחס ל-"פצצת הזמן", כפי שהתייחסו לנושא המחלימים מסרטן, בכינוס ESMO ECCO שהתקיים החודש בוינה.

 

דו"ח שהוכן על ידי IOM (Institute of Medicine) "ממטופל למחלים - אבודים במעבר" בשנת 2005, אבחן ארבעה מרכיבים עיקריים שיהוו את הבסיס לתכנית לטיפול ותמיכה במחלימים (SCP -Survivorship Care Plan) על בסיס דו"ח זה, נעשים ניסיונות בעולם המערבי, כמו גם בישראל במישורים שלהלן:

  1. מניעה של חזרת המחלה, מניעת סרטן ראשוני אחר, והשפעות מאוחרות אחרות.
  2. השגחה ומעקב לאיבחון חזרת המחלה, סרטן ראשוני אחר ותופעות לוואי (רפואיות ופסיכולוגיות) מאוחרות.
  3. התערבות לטיפול בתופעות הלוואי של המחלה והטיפולים (לדוגמא, בעיות רפואיות שעולות, תסמינים, מצוקה נפשית של המחלימים והתומכים בהם, ונושאים הקשורים לעבודה, נכות וכד')
  4. תאום בין הרופאים המומחים והרופאים בקהילה, כדי לוודא שצרכיהם של המחלימים מקבלים מענה.

חשוב שכל מחלים יקבל סיכום קצר ביחס לטיפול שקיבל, עם עותק לרופא המשפחה, תוך כדי ציון תופעות הלוואי המאוחרות שעלולות לנבוע ממנו, והמלצות לנקיטת צעדים שבכוחם להפחית את הסיכון לחזרת המחלה, ו/או לפיתוח מחלת סרטן נוספת.

 

מדובר בכלי חשוב לתקשורת ותאום של הטיפול במחלים, בעיקר בין האונקולוג לרופא המשפחה בקהילה.

 

למרות שבמהלך העשור האחרון פותחו מספר תבניות ע"י גורמים שונים, במטרה לקדם את התכנית לטיפול ותמיכה במחלימים, היישום נתקל בקשיים בשטח, כך שהנושא כולו בתהליך למידה בעולם ובארץ.

 

ב- 2013 החלה את פעילותה ועדת מומחים בנושא מחלימים בישראל, במסגרת המועצה הלאומית לאונקולוגיה, וקבעה את המרכיבים המינימליים ש"תכנית לסיכום ומעקב" למחלים אמורה להכיל. מדובר במכתב קצר של סיכום הטיפול שנועד לענות על צרכי המחלימים שסיימו את הטיפול במחלתם, בני משפחתם והצוותים הרפואיים בקהילה, תוך כדי ציון תופעות הלוואי ארוכות הטווח, העלולות לנבוע מהטיפול וכד'. נוסחו המלצות שהועברו למשרד הבריאות, כדי שיופץ חוזר מנכ"ל בנושא (צפוי שיצא בקרוב).

 

הוצגו גם הנתונים של רישום סרטן, לגבי מצב המחלימים בישראל

 

הימצאות מחלימי סרטן בישראל ושיעורי הישרדות מוחלטת

המספרים בטבלה מייצגים חולים, לא מקרים; כלומר, חולה שלקה בסרטן ראשוני נוסף נספר פעם אחת בלבד, ביחס למחלה הראשונה שלו. בנוסף, בגלל החלוקה לעשורים, העשור האחרון מסתיים ב-2009 ולא ב-2012.

הימצאות מחלימי סרטן בישראל ושיעורי הישרדות מוחלטת

*מדובר בהישרדות מוחלטת, שאינה לוקחת בחשבון את התמותה באוכלוסייה הכללית, תואמת גיל ומין.

הישרדות מחלימים לפי שנת האבחנה

הישרדות מחלימים לפי שנת האבחנה

הגרף מציג את העלייה בהישרדות במשך השנים, ממנה נובעת העלייה המשמעותית במספר המחלימים מסרטן. עובדה זו דורשת התייחסות ותכנית מובנית הכוללת מעקב אחר המחלימים.

 

bul3 לחצו כאן למאמר המלא 

 

 

 

מניעה ראשונית ושניונית בקרב מחלימות סרטן שד בישראל

פרופ' סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה, מכון גרטנר, תה"ש

 

מטרת המחקר החדש הייתה לבחון את ביצוע הפעולות הקשורות למניעה ראשונית ושניונית בקרב קבוצה של שורדות סרטן שד בהשוואה לקבוצת נשים דומה שלא אובחנו בסרטן.

 

אוכלוסיית המחקר כללה 250 מחלימות סרטן שד, 8-12 שנים אחרי אבחנת הסרטן, וקבוצת השוואה של 250 נשים ללא היסטוריה של סרטן. כל המשתתפות במחקר היו חברות

"מכבי שירותי בריאות" המתגוררות במרכז הארץ. הגיל הממוצע של האוכלוסייה בזמן השתתפות בראיון המחקר היה 65.0 +- 10.3 שנים.

 

תוצאות המחקר מראות כי שעורי השתתפות המחלימות בפרוצדורות הקשורות לגילוי מוקדם של סרטן שד (ממוגרפיה, אולטרה סאונד של השד, ובדיקת שד ידנית) היו גבוהים בהרבה בהשוואה לשיעורים בקבוצת ההשוואה.

עוד במחקר התנהגויות בריאותיות נוספות של מחלימות, והתייחסות להמלצות רופא המשפחה לנושא אורח חיים בריא.

 

 

bul3 לחצו כאן למחקר המלא.

 

 

סקר חדש של האגודה למלחמה בסרטן בקרב 4 קבוצות יעד:

יהודים, ערבים גילאי 18+, יהודים, ערבים גילאי 15-17,

מחדד דברים שהציבור כבר יודע בעקבות ההסברה הענפה של האגודה למלחמה בסרטן לאורך השנים, כמו למשל:

 

Big-Bullet-SQR.gif שניתן למנוע סרטן ושמחלת הסרטן אינה בהכרח, 'גזירה משמים'.

  • משאובחנה המחלה יש מה לעשות כדי לאפשר ריפוי.
  • שעישון הוא גורם הסיכון המוביל למחלת הסרטן.
  • ועוד.

עוד עולה מהסקר שישנם דברים שצריך לחזק במודעות ובהתנהגות הציבור, כמו למשל:

  • הקשר בין גורמי סיכון כמו השמנה, חוסר בפעילות גופנית ואלכוהול, לבין הסיכון לחלות במחלות הסרטן.
  • הקשר שבין השמנת ילדים לתחלואה בגיל מבוגר יותר.
  • חשיבות העיסוק בפעילות גופנית בצורה קבועה בכל גיל.
  • העובדה שמזהמים סביבתיים אינם גורמי הסיכון העיקריים לתחלואה בסרטן. כך שסיגנון חיים בריא, שבאחריתו של כל אדם, כולל את הגורמים המובילים לתחלואה ותמותה, במיוחד לגבי המחלות השכיחות בסרטן בישראל, הניתנות למניעה ו/או לאבחון מוקדם. (על פי ארגון הסרטן הבינלאומי (UICC) וארגון הבריאות העולמי (WHO), ניתן למנוע למעלה מ- 60% ממקרי התמותה ממחלות הסרטן על ידי אורח חיים בריא (מניעת עישון, תזונה נכונה, פעילות גופנית וצריכה מבוקרת של אלכוהול), חיסונים וגילוי מוקדם.

 

עוד מאפשר הסקר לראות מגמות ושינויים בתפיסות, עמדות והתנהגויות בהשוואה לסקרים קודמים, שבצעה האגודה למלחמה בסרטן (2005, 2012 לעומת 2015).

 

bul3  לחצו כאן נתונים נוספים מהסקר.

 

 

 

bul3 שיתוף פעולה ייחודי לאגודה למלחמה בסרטן ולחב' מדיוויזור (Medivizor). שירות אינטרנטי המאפשר לקבל מידע רפואי עדכני לגבי מחקרים ומאמרים מדעיים בתחום הסרטן.

המחקרים והמאמרים מותאמים לכל חולה, בהתאם לסוג מחלתו, על מנת להנגיש לו את המידע המדעי המבוסס הספציפי הרלוונטי ביותר עבורו.

השימוש הוא ללא תשלום כלשהו, ויינתן בשפה האנגלית. מידעניות האגודה למלחמה בסרטן, תסייענה לחולים שיתקשו בקריאת החומר באנגלית (מדובר באנגלית המותאמת לרמה  של סוף ביה"ס היסודי).

 

Big-Bullet-SQR.gif לחצו כאן לשרות החדש ומידע ולרישום.

 

 

bul3 האגודה למלחמה בסרטן גאה לבשר על זכייתה במענק ע"ס 20,000 $ באמצעות SPARC -  לזירוז ולעידוד הקדמה, ולסיוע במשאבים הנדרשים לקהילת חולי הסרטן: 'אתגר סרטן שד גרורתי' ( SPARC MBC Challenge).

מדובר במיזם ראשון מסוגו מטעם ארגון הסרטן הבינלאומי - UICC וחברת התרופות פייזר בע"מ, שמטרתו לעסוק באתגרים הייחודיים העומדים בפני חולות סרטן שד גרורתי ברחבי העולם. האגודה למלחמה בסרטן נכללת בין 20 ארגונים מ- 18 מדינות בעולם שיקבלו מימון בסכום כולל של 765,000$ .

 

דרך אתגר SPARC MBC, האגודה הישראלית למלחמה בסרטן מציעה קבוצות תמיכה לחולות סרטן שד גרורתי, לרבות תמיכה נפשית.

 

Big-Bullet-SQR.gif לחצו כאן לפרטים נוספים 

 

 

bul3 אתמול הושק פרוייקט ייחודי בארץ. לקראת חודש המודעות לסרטן השד קבוצת החברות 'אסתי לאודר בישראל' יצאה במיזם חדש בשיתוף עם רשת Cofix. במסגרת שיתוף הפעולה, יימכר הקפה של Cofix בכוסות קרטון ורודות, כשעליהן מוטבעת הסיסמה:

"קפה טוב מציל את הבוקר-בדיקה פשוטה מצילה חיים"!

בנוסף - יימכרו בסניפי הרשת אריזות של צמד עוגיות גרנולה במחיר של 5 ₪ והסכום שייאסף ממכירתן יועבר כתרומה לאגודה למלחמה בסרטן.

הפעילות המשותפת תחל ב- 13.10, ותימשך עד לסוף חודש אוקטובר בכל סניפי רשת Cofix ברחבי הארץ.

 

bul3 פעילות ייחודית ויוצא דופן בין האגודה למלחמה בסרטן לבין אומנים שהתנדבו לבצע שיר אומנים חדש ומרגש לקראת מבצע "הקש בדלת ה-55" של האגודה, מילות השיר 'תן לנו כוח' נכתבו ע"י איריס מור, שאביה נפטר מסרטן, והולחן ע"י עידן דוד חיים. השיר הוקלט וצולם כקליפ ויוצא בימים אלה למדיה וליוטיוב.

bul3 לנתונים בהרחבה:

דר' ליטל קינן בוקר - סגנית מנהלת הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות ויועצת האגודה למלחמה בסרטן מציגה נתונים חדשים על סרטן בילדים:

 

היארעות (תחלואה) סרטן בילדים בישראל

  • שיעורי התחלואה הגבוהים ביותר נצפים בקבוצת הגיל הצעירה (0-4), והמבוגרת ביותר (15-19).
  • כמעט בכל קבוצות הגיל השיעורים בבנים גבוהים מאלה שבבנות; בקבוצת הגיל 15-19 השיעורים בבנים ובבנות דומים (ביהודים), או גבוהים יותר בבנות לעומת בנים (ערבים).
  • בקרילדים ובני נוער אין הבדל של ממש בהיארעות המחלה- במספר החולים המאובחנים מידי שנה, לפי קבוצת אוכלוסייה, בעוד שבמבוגרים קיים הבדל (שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל בדרך כלל גבוהים יותר באוכלוסייה היהודית, בהשוואה לאוכלוסייה הערבית).

מגמות: מתחילת שנות ה-90' המגמות בתחלואה מצביעות על מגמה יציבה, ללא הבדל רב בין יהודים וערבים ובין בנים ובנות.

 

שיעורי התמותה בילדים

סרטן היא אחת מסיבות המוות המובילות בילדות.

בבני 0-19 היוו גידולים מחייבי דיווח כ-6% מכלל הפטירות, והיו רביעים בשכיחותם אחרי מומים מולדים, סיבות סב-לידתיות וסיבות חיצוניות (כולל תאונות, אובדנות, פשעים ומלחמות).

 

ברוב קבוצות הגיל שיעורי התמותה גבוהים יותר בבנים בהשוואה לבנות, וכן ברוב קבוצות הגיל השיעורים בבנים יהודים נמוכים מאלה בבנים ערבים.

שיעורי תמותה בילדים

bul3 סקר חדש של האגודה למלחמה בסרטן בקרב 4 קבוצות יעד:

בוגרים 18+, יהודים, ערבים,

בני נוער, 15-17, יהודים, ערבים

עישון

  • בקרב גברים ערביים אחוז העישון עדיין גבוה מאד, פי 2 מהאחוז בקרב גברים יהודים ( 46% לעומת 24% בהתאמה)
  • אחוז העישון בקרב צעירים ערבים גבוה פי 2 מאשר בקרב צעירים יהודים (19% לעומת 9%)
  • בקרב צעירים יהודים, מיעוט מהמעשנים דווחו על עישון כבד (מעל 10 סיגריות ליום)(1%) , בהשוואה לצעירים ערבים (17%).

פעילות גופנית

  • גברים עוסקים יותר בפעילות גופנית מנשים 74%, לעומת 65% בהתאמה. בפעילות של 3 פעמים בשבוע ויותר עוסקים 39%, לעומת 27% בהתאמה.
  • גם במגזר הערבי אחוז הגברים הפעילים שלוש פעמים בשבוע ויותר, גבוה בהרבה ביחס לנשים 32%, לעומת 20% בהתאמה.
  • גם בבני הנוער יהודים ניכרים הבדלים בין בנים העוסקים בפעילות גופנית כלשהי, לעומת בנות (80% לעומת 69%).

משקל גוף

  • בקרב הבוגרים הערבים, אחוז גבוה יותר מהנשים דווחו שהן שמנות, בהשוואה לגברים 11% לעומת 1%.
  • אחוז הנערות היהודיות המדווחות על משקל עודף והשמנה, גבוה פי 2 מאחוז הנערים המדווחים 19% , לעומת 9% בהתאמה.
  • בשונה מהמגזר היהודי , בקרב בני נוער ערביים אחוז הנערים המדווחים על עודף משקל, גבוה משל הנערות 13%, לעומת 4% בהתאמה.
  • בהשוואה לסקר האגודה משנת 2008, נמצאה ירידה של 10% בדווחי הבוגרים על עודף משקל, (51% ב-2008, 41% ב-2015).

מניעה

  • בני נוער מאמינים יותר במניעה של מחלת הסרטן מהבוגרים: 87% בהשוואה  ל-74%.
  • גם בוגרים וגם בני נוער יהודים מאמינים יותר במניעה מהמרואיינים הערבים. בוגרים 74%, לעומת 64% , בני נוער 87% , לעומת 67%.
  • עישון צוין, בצדק, במקום הראשון על ידי מרבית המרואיינים ערבים ויהודים, בוגרים ובני נוער, כגורם הסיכון המשמעותי ביותר לתחלואה בסרטן.
  • עלייה משמעותית בהתייחסות,  לעישון כגורם סיכון לסרטן, בהשוואה לסקר משנת 2012.
    58%       מהבוגרים היהודים ב-2012, לעומת 71% כיום.
  • בהשוואה לסקר משנת 2005 נרשמה עלייה באחוז הבוגרים היהודים המאמינים כי ניתן למנוע את מחלת הסרטן, (74% ב-2015,לעומת  66% ב-2005).
  • בהשוואה לסקר משנת 2012, חלה עלייה משמעותית בהתייחסות לאלכוהול כגורם סיכון למחלת הסרטן בעיקר בקרב בני נוער, בהשוואה לסקר בשנת 2012, חלה עלייה משמעותית בהתייחסות לאלכוהול, כגורם סיכון למחלת הסרטן, בעיקר בקרב בני נוער.
  • אנטנות ומכשירים סלולריים: בסקר 2015, דווחו כגורמי סיכון בקרב 50% מהיהודים הבוגרים ו-58% בקרב בני נוער יהודים, ו63% בקרב ערבים בוגרים ו-55% בקרב בני נוער ערבים.
  • זיהום אויר: בסקר 2015, דווח כגורם סיכון באחוזים גבוהים יותר בקרב המרואיינים הערבים בוגרים 62%, לעומת 45% מהיהודים, ובני נוער ערבים 50%, לעומת 38% בני נוער יהודים.

כאמור וכמוצג בגרפים בדוח המלא המצורף, המציאות שונה.

 

bul3 לחצו כאן למידע מפורט

 

האגודה למלחמה בסרטן זכתה במענק של 20,000 $ לתמיכה בפרוייקט חדש לנשים המתמודדות עם סרטן שד גרורתי באמצעות 'אתגר MBC SPARC'

מטעם ה-UICC וחברת פייזר

במסגרת חודש המודעות לסרטן השד, האגודה למלחמה בסרטן גאה לבשר על זכייתה במענק ע"ס 20,000 $ באמצעות SPARC -

Seeding Progress and Resources for the Cancer Community

קידמה וסיוע לקהילת חולי הסרטן - 'אתגר סרטן שד גרורתי'

(SPARC MBC Challenge).

 

מדובר במיזם ראשון מסוגו מטעם ארגון הסרטן הבינלאומי - UICC וחברת התרופות פייזר בע"מ, שמטרתו לעסוק באתגרים הייחודיים העומדים בפני חולות סרטן שד גרורתי ברחבי העולם. האגודה למלחמה בסרטן נכללת בין 20 ארגונים מ- 18 מדינות בעולם שיקבלו מימון בסכום כולל של 765,000$ .

 

דרך אתגר SPARC MBC, האגודה הישראלית למלחמה בסרטן מציעה קבוצות תמיכה לחולות סרטן שד גרורתי, לרבות תמיכה נפשית, תוך יצירת אמפתיה הדדית, סולידריות ותחושת שייכות, מיגור תחושת הבדידות המאפיינת את המחלה, העמקת הביטחון העצמי, הענקת כלים להתמודדות עם משברים ואספקת מידע עדכני לחולות.

 

הקבוצות הללו, כאמור, מותאמות במיוחד לחולות סרטן שד גרורתי.

הקבוצות מנוהלות על ידי אנשי מקצוע מתחום הפסיכו-אונקולוגיה ומתקיימות במרכזי "חזקים ביחד" של האגודה למלחמה בסרטן בחיפה, עפולה, ירושלים, תל אביב ובאר שבע ובסניפי האגודה ברחבי הארץ.

בהסתמך על הניסיון שצברנו בקרב קבוצות דוברות עברית, ובאמצעות המענק הנדיב, אנו מתעתדים להרחיב וליזום את הפעילות החשובה הזו גם עבור חולות סרטן שד גרורתי דוברות ערבית ורוסית.

 

bul3 במסגרת הפרוייקט, האגודה למלחמה בסרטן תקיים את קבוצות התמיכה הבאות:

5 קבוצות תמיכה עבור נשים דוברות ערבית החולות בסרטן שד גרורתי בכפרים וערים בהם קהילות גדולות של ערבים, דרוזים ובדואים, בצפון הארץ ובדרומה.

bul3 2 קבוצות לנשים דוברות רוסית החולות בסרטן שד גרורתי, המתגוררות בערים בהן קהילה גדולה של עולים מארצות ברית המועצות לשעבר.

 

אין ספק כי חולות בסרטן שד גרורתי הן בעלות צרכים ייחודיים, לכן בנוסף לקבוצות תמיכה אלו, שלהן משמעות הומניטרית ומקצועית עליונה, אנו מקיימים סמינר שנתי המיועד לחולות המתמודדות עם סרטן שד גרורתי. כמו כן, אנו משלבים סיפורי התמודדות של חולות בסרטן שד גרורתי, באמצעי מדיה כגון תשדירי רדיו מיוחדים, בהן משתתפת מתנדבת שלנו, המספרת על התמודדותה עם סרטן שד גרורתי. בנוסף, בקרוב תופץ חוברת מיוחדת על סרטן שד גרורתי.

 

האגודה למלחמה בסרטן אסירת תודה לארגון ה- UICC על כך ששפך אור על התחום של נשים המאובחנות עם סרטן בשלב מתקדם של המחלה.

 

מענק זה יסייע לנו להעלות את הפרופיל של נושא סרטן השד הגרורתי בארצנו. נשמח לשתף בנושא את ארגון ה-UICC ושאר קהילת הסרטן ברמה הגלובלית, ביחס להתנסותנו בנושא.

 

מטרת אתגר SPARC MBC היא להעצים גורמי הסברה, בתי חולים, קבוצות תמיכה וארגונים אחרים ברחבי העולם, היוזמים פרוייקטים לצמצום הפערים במידע, בתמיכה, במודעות, ובקביעת מדיניות בנוגע לסרטן שד גרורתי וסרטן שד מוקדם, וכן לסייע בהפחתת מספר הנשים המאובחנות בשלב גרורתי של סרטן שד.

 

סרטן שד גרורתי (שלב IV) הוא השלב המתקדם ביותר של סרטן שד, כאשר הסרטן יצא מהשד והתפשט לשאר חלקי הגוף.1 אין מזור לסרטן שד גרורתי, אם כי לעיתים, בעזרת הטיפול החדשני, מדובר במעין מחלה כרונית. לאבחון של המחלה יש השלכות משמעותיות רבות המשפיעות על החולה, על קרוביה, על מערכת הבריאות ועל החברה. 1,2,3 על אף המעמסה של סרטן שד גרורתי, על פי הנתונים בעולם, ישנם פחות משאבים העומדים לרשות נשים אלו, לעומת נשים עם סרטן שד בשלב מוקדם 3.

בישראל, 2% מאובחנות בשלב מחלה גרורתי ולמעלה מ - 70% מאובחנות בשלב מאד מוקדם.

 

"באופן גלובלי, קיימים פערים גדולים באבחון, בניהול ובטיפול בסרטן שד גרורתי, מחלה מורכבת מבחינה קלינית, הגורמת למעמסה רגשית ולעיתים אינה מובנת מבחינה חברתית", לדבריה של פרופ' סנצ'יה ארנדה, הנשיאה הנבחרת של ה-UICC, "אתגר SPARC MBC נוצר במטרה לאפשר יישום פרוייקטים חדשים המסייעים לנשים החיות עם סרטן שד גרורתי. אנו מצפים לעקוב אחר התקדמותם, ולאמוד את תוצאותיהם של הפרוייקטים הממומנים".

 

למידע נוסף על אתגר SPARC MBC בקרו ב-www.uicc.org ובאתר האגודה למלחמה בסרטן (בעברית ובאנגלית)

------------------------

1American Cancer Society. Detailed Guide: Breast Cancer. http://www.cancer.org/acs/groups/cid/documents/webcontent/003090 -pdf.pdf. Accessed August 24, 2015.

2 Coughlin SS, Ekwueme DU. Breast Cancer as a Global Health Concern. Cancer Epidemiol. 2009 Nov;33(5):315-8. doi: 10.1016/j.canep.2009.10.003

3 Mayer M, Grober S. Silent Voices: Women with Advanced (Metastatic) Breast Cancer Share Their Needs and Preferences for Information, Support, and Practical Resources. http://www.lbbc.org/sites/default/files/LBBCsilentvoices.pdf. Accessed September 14, 2015.

 

 

 

התנהגויות סיכון והתנהגויות בריאות בקרב מחלימים שחלו בילדותם בסרטן בהשוואה לצעירים ללא חולי בישראל

מיכל דיין - שרעבי(1), ד"ר ליאורה פינדלר(2) ופרופ' יצחק יניב

 

1. ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש גבי ולואיס וייספלד, אוניברסיטת בר אילן

2. מחלקה המטו-אונקולוגית, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל

 

התנהגויות סיכון כוללות למשל: שתיית אלכוהול ושכרות, עישון סמים, נהיגה במהירות מופרזת, רולטת כביש, מסיבות טראנס, ויחסי מין לא בטוחים.

 

התנהגות בריאות כוללת למשל: תזונה בריאה, חשיפה מוגבלת לשמש, הימנעות מעישון, התעמלות ושעות שינה מספיקות.

 

מחקרים שנעשו ב- 15 השנים האחרונות במדינות מערביות (ארה"ב, קנדה, בריטניה, שוויץ) ובקוריאה, מציגים ממצאים סותרים באשר להתנהגויות סיכון והתנהגויות בריאות בקרב צעירים שהחלימו מסרטן בילדות. חלק מן המחקרים מצביעים על שיעורי התנהגויות סיכון גבוהים יותר במדדי עישון, צריכת אלכוהול שימוש בסמים לא חוקיים ורמות נמוכות של התנהגויות מקדמות בריאות בקרב צעירים שהחלימו מסרטן ילדות בהשוואה לצעירים ללא חולי בעבר.

 

מנגד, מחקרים אחרים מתארים שיעורים נמוכים יותר של התנהגויות סיכון, ושמירה על אורח חיים בריא יותר בקרב מחלימים בהשוואה לצעירים בריאים. מחקרים נוספים מראים כי אין הבדלים בין השורדים לאחיהם הבריאים בהתנהגויות הסיכון השונות.

 

בנוסף לכך, רבים מהמחקרים לא התמקדו בהשוואות בין הקבוצות אלא בבחינת גורמים התורמים להתנהגויות סיכון. במחקרים אלה נמצא קשר בין שיעורים גבוהים של סימפטומים של דיכאון, שיעורים נמוכים של תמיכה חברתית ונפשית, שביעות רצון מהחיים, רמת דתיות, השכלה והכנסה, לבין עלייה בהתנהגויות סיכון. מהמחקרים בכל המדינות עולה, שגם כאשר המחלימים מציגים שיעורים נמוכים או דומים של לקיחת סיכונים בהשוואה לקבוצות אחרות, הם עדיין בסיכון גבוה לתחלואה עתידית ו/או תמותה.

 

בשל הממצאים הסותרים שהוצגו לעיל, נערך המחקר הפרלימינרי הנוכחי כדי לקבל תמונה ראשונית של התנהגויות סיכון ובריאות בקרב מחלימים בישראל, ועל מנת להתחקות אחר גורמים התורמים להתנהגות סיכון ולהתנהגות מקדמת בריאות.

 

לשם כך אותרו 45 מחלימים (חמש שנים לאחר ההחלמה מסרטן בו חלו בילדותם), ו-43 צעירים ללא עבר של חולי, בגילאים דומים ובעלי מאפיינים אישיים דומים, אשר הוו את קבוצת הביקורת.

 

המשתתפים ענו על השאלונים הבאים:

  • שאלון התנהגות סיכון
  • שאלון התנהגות מקדמת בריאות
  • שאלון תחושת קוהרנטיות (תכונת אישיות המסייעת להתמודד עם שגרה ועם דחק, שכוללת תפיסה, שהסביבה הפנימית והחיצונית של הפרט מובנת, עקבית וניתנת לניבוי, ושהאדם הוא בעל משאבים המאפשרים לו שליטה וניהול של חייו)
  • שאלון משמעות בחיים (תהייה פילוסופית לגבי התכלית בקיום האישי שכוללת בחינת הדברים יקרי הערך בחייו של האדם. משמעות בחיים היא המניע העיקרי בהתנהגות האנושית)
  • שאלון אפיונים אישיים כמו מין, גיל, רמת השכלה ועוד.

 

ממצאי המחקר מצביעים על כך, שאין הבדלים בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת ברמת התנהגות הסיכון ובהתנהגויות הבריאות.

 

עם זאת התגלתה תמונה מעניינת לגבי הגורמים המנבאים התנהגות סיכון: בעוד שבקרב מחלימים, תחושת קוהרנטיות גבוהה, קרי משאב פנימי חזק, תורמת לפחות התנהגויות סיכון, הרי שבקבוצת הבריאים, משחקת תפקיד דווקא רמת המשמעות בחיים. במילים אחרות, ככל שהמשמעות בחיים גבוהה יותר, צעירים בריאים לוקחים פחות סיכונים.

 

בעוד שהמחלימים זקוקים בהווה לכוחות אגו כדי לשמור על עצמם ולהימנע מהתנהגויות סיכון לנוכח האיום על חייהם, הרי שצעירים בריאים זקוקים למבט לעתיד ולמשמעות בחייהם על מנת ליטול פחות סיכונים.

להלן כמה מחקרים חדשים הדנים בהתנהגויות בריאותיות של מחלימים (אחד מהם פורסם אתמול, ומאשש את ההתנהגות מגבירת הסיכון בקרב מחלימים בארה"ב).

 

 

מניעה ראשונית ושניונית בקרב שורדות סרטן שד בישראל

פרופ' סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה, מכון גרטנר, תה"ש.

בישראל חיות כיום כ- 20,000 נשים שאובחנו עם סרטן השד במהלך השנים 2006-2010. בישראל כמו במדינות מערביות אחרות הועלה החשש כי עיקר ההתמקדות הרפואית באוכלוסייה זו קשורה למחלת הסרטן בעוד שתחלואה אחרת אינה מקבלת את תשומת הלב הראויה. בהתאם לכך, קיימים דיווחים המדגימים כי בקרב שורדות סרטן, הסיכון לתמותה ממחלות כרוניות בכלל וממחלות קרדיווסקולריות בפרט עולה על הסיכון לתמותה מסרטן.

 

בהתאם לאמור, מטרת המחקר המוצג הייתה לבחון את ביצוע פעולות הקשורות למניעה ראשונית ושניונית בקרב קבוצה של שורדות סרטן שד בהשוואה לקבוצת נשים דומה שלא אובחנו בסרטן.

 

בשנה שעברה דיווחנו על חלק מממצאי מחקר זה המראים כי נשים שורדות סרטן שד צורכות יותר שירותי בריאות לעומת קבוצת ההשוואה. ממצאים אלו התבטאו במספר גדול יותר של ביקורים ובביקורים ארוכים יותר הן אצל רופא המשפחה והן אצל הרופאים המומחים. צריכה גבוהה יותר של שירותי בריאות נצפתה גם בפניות למוקדים לרפואה דחופה ולחדר מיון וכן בשיעור גבוה יותר של אשפוזים במהלך 5 השנים האחרונות. ממצא נוסף היה כי כמחצית משורדות סרטן השד ממשיכות לראות את האונקולוג כרופא האחראי העיקרי על המעקב בהקשר לסרטן השד גם 10 שנים לאחר האבחנה. יש לציין כי נצפה שיפור מרשים באימוץ אורח חיים בריא בקרב השורדות.

 

אוכלוסיית המחקר כללה 250 שורדות סרטן שד, 8-12 שנים אחרי אבחנת הסרטן, וקבוצת השוואה של 250 נשים ללא היסטוריה של סרטן. כל המשתתפות במחקר היו חברות "מכבי שירותי בריאות" המתגוררות במרכז הארץ. הגיל הממוצע של האוכלוסייה בזמן השתתפות בראיון המחקר היה 65.0 +- 10.3 שנים.

 

תוצאות המחקר מראות כי שעורי השתתפות השורדות בפרוצדורות הקשורות לגילוי מוקדם של סרטן שד (ממוגרפיה, אולטרה סאונד של השד, ובדיקת שד ידנית) היו גבוהים בהרבה בהשוואה לשיעורים בקבוצת ההשוואה. בתקנון גיל, דתיות , עישון ופעילות גופנית, בדיקת ממוגרפיה ב- 5 השנים האחרונות בוצעה פי 7 פעמים יותר בקרב שורדות סרטן השד. נמצא גם כי גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס בוצע ב-50% יותר על יד השורדות לעומת קבוצת ההשוואה. בעוד שלהיות אישה שורדת סרטן השד הכפיל את סיכוייה להשתתף בבדיקת צפיפות העצם והעלה את שיעור ההיענות לביצוע חיסון לשפעת, לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בביצוע בדיקות לליפידים, לתפקוד בלוטת התריס, לדם סמוי בצואה ול-.Pap Smear גורמים אחרים שהשפיעו על ביצוע חיסון נגד שפעת היו גיל מבוגר והימנעות מעישון . נשים בקבוצת גיל 60-69 בזמן הריאיון, חילוניות ו או מסורתיות ובעלות השכלה נטו לבצע יותר בדיקות קולונוסקופיה.

 

בסה"כ נמצאו שיעורים נמוכים של מתן המלצות לקידום בריאות על ידי רופא המשפחה, ללא הבדלים בין שתי קבוצות המחקר. רק 24% ו 22% בקרב השורדות וקבוצת ההשוואה בהתאמה דיווחו על דיון עם רופא המשפחה בנושא שינויים בהרגלי בריאות או באורח חיים, ורק 8.8% מהשורדות ו6% מהביקורות דיווחו על דיון בנושא מניעת עישון.

 

לסיכום, על פי נתונים אלה, לשורדות סרטן שד בישראל קיימת מודעות גבוהה לביצוע פעולות מניעה ראשונית ושניונית, למרות שלרוב המחלימות לא התקיים דיון עם רופא המשפחה על צעדים מומלצים לקידום בריאות., רוב המחלימות מבצעות את הצעדים הנדרשים הלכה למעשה, תוצאה של ההסברה העניפה לה תורמת האגודה.

 

המחקר בוצע ע"י צוות החוקרים: ד"ר לורי מנדלצוייג, אנג'לה שטרית, טובה אמיתי וברניס אוברמן מהיחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר בשיתוף "מכבי שרותי בריאות".

 

המחקר מומן ע"י המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות

 

 

מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מציג מחקרים חדשים:

 

החשיבות של שמירה על תזונה מאוזנת, משקל תקין, וביצוע פעילות גופנית בקרב מחלימי סרטן

צוות של חוקרים מאוניברסיטאות שונות בארצות הברית מפרסם הנחיות עדכניות לאורח חיים בריא עבור מחלימי סרטן, המתבססות על סקירת מאמרים רחבה בתחום. ההנחיות הן בדגש על ההמלצות שפורסמו בעבר על ידי האגודה האמריקנית לסרטן (American Cancer Society): תזונה מאוזנת, שמירה על משקל תקין וביצוע פעילות גופנית.

החוקרים מציינים כי לאור העלייה במספר המחלימים מסרטן, יש לתת חשיבות רבה לשמירה על חיים בריאים בקרב אוכלוסייה זו, על מנת למנוע הישנות של מחלת הסרטן, והתפתחות מחלות אחרות ומפרטים את ההמלצות הבאות:

 

א.  שמירה על משקל תקין - מומלץ לשמור על משקל גוף תקין. במקרה של עודף משקל או השמנת יתר, יש לצמצם את הצריכה של מזונות ושתיה עתירי קלוריות, ולהגביר ביצוע של פעילות גופנית על מנת להגיע למשקל מאוזן.

 

העדויות במחקר: החוקרים מציינים כי המלצה זו נשענת על מחקרים רבים המצביעים על הקשר בין השמנה - ועלייה בתחלואה בסרטן ראשוני, או סרטן שנשנה (מחלה חוזרת). כמו כן, השמנת יתר עלולה להוביל לתחלואה גבוהה יותר במחלות נוספות בעקבות הטיפולים ולהשפיע באופן שלילי למשל, על זמן ההחלמה של פצעים וזיהומים אחרי ניתוחים.

 

ב. ביצוע פעילות גופנית

מומלץ לבצע פעילות גופנית על בסיס קבוע. לא צריך להימנע מפעילות גופנית לאחר אבחון סרטן; מומלץ לחזור לפעילות הרגילה מהר ככל האפשר לאחר האבחון. מומלץ לבצע פעילות גופנית במשך 150 דקות לפחות בשבוע, ולכלול גם אימוני כוח לפחות יומיים בשבוע.

 

העדויות במחקר: החוקרים מדגישים כי ישנן עדויות על הקשר בין חוסר בפעילות גופנית, לבין תחלואה בסרטן השד ומעי הגס, וכן מחקרים שמראים כי ביצוע פעילות גופנית לאחר אבחון סרטן, מפחית את הסיכון להישנות המחלה, מפחית תחלואה נוספת, וכתוצאה מכך מפחית את התמותה מהמחלה.

 

ג. שמירה על תזונה מאוזנת ואיכותית

מומלץ לשמור על תזונה מאוזנת עשירה בירקות, פירות ודגנים מלאים. מומלץ להגביל את הצריכה של בשר מעובד ובשר אדום, ולאכול לפחות 2.5 כוסות ירקות ופירות מדי יום. מומלץ לצרוך דגנים מלאים ולהמעיט בצריכת משקאות אלכוהוליים: לגברים, מומלץ לא לצרוך מעבר ל-2 מנות אלכוהול ליום, ולנשים- לא מעבר למנת אלכוהול אחת.

 

העדויות במחקר: מחקרים מצביעים על הקשר בין תזונה מאוזנת, לירידה בתמותה מסרטן ולירידה בתמותה כללית, בקרב חולי סרטן.

 

לסיכום - מחקרים מצביעים על כך שמחלימי סרטן רבים אינם מאמצים כללים לאורח חיים בריא, וסובלים מהשמנת יתר, תזונה לקויה והימנעות מפעילות גופנית. לאור זאת, החוקרים מציעים לפעול ביתר-שאת להטמעת ההנחיות המפורטות במסמך, כחלק מהתכנית הטיפול והמעקב בקרב מחלימים מסרטן.

פורסם במהדורת מאי-יוני 2015 של כתב העת : CA: A Cancer Journal for Clinicians

 

 

bul3 מחקר חדש, שהתפרסם אתמול בכתב העת הנודע Cancer, מאשש את האבחנה שמחלימים מסרטן בארה"ב אינם צורכים תזונה מאוזנת ובריאה. לאור העובדה שמחלימי סרטן נמצאים בסיכון לבעיות בריאות שונות, תזונה בריאה יכולה לשנות את מהלכן של בעיות בריאות אלו, ולהשפיע על המשך החלמתם.

 

מממצאי המחקר עולה כי:

  • מחלימי סרטן נצמדים פחות להמלצות לתזונה בריאה מאנשים שלא חלו בסרטן. במיוחד כשמדובר בצריכת ירקות ירוקים ומאכלים מחיטה מלאה.
  • מחלימי סרטן צורכים פחות סיבים תזונתיים, ויותר מאכלים עתירי קלוריות עשירים בשומן ובסוכר.
  • מחלימי סרטן צורכים מעט מאכלים עשירים בויטמין D, סידן ואשלגן.
  • מחלימים מבוגרים צורכים תזונה מאוזנת יותר ממחלימים צעירים.
  • מחלימים ברמת השכלה נמוכה צרכו תזונה באיכות נמוכה יותר, לעומת המחלימים שהיו ברמת השכלה גבוהה יותר.
  • מחלימים מעשנים צרכו תזונה באיכות נמוכה, לעומת מחלימים לא-מעשנים, או מחלימים שעישנו בעברם.
  • בקרב מחלימים של המחלות הנפוצות ביותר בארה"ב - סרטן שד, ערמונית, ריאה ומעי גס, מחלימות מסרטן שד צרכו תזונה באיכות הטובה יותר, לעומת מחלימי סרטן ריאה שצרכו תזונה ברמת איכות נמוכה יותר.

לסיכום, החוקרים ממליצים ליידע את מחלימי הסרטן על חשיבות ההיצמדות לכללי התזונה המאוזנת והבריאה ולהמליץ להם להתייעץ עם דיאטטיקניות קליניות, כדי לשפר את בריאותם.

 

 

השפעת ה"אמונות" של מחלימי סרטן על היענותם לבדיקות מעקב

חוקרים ממספר מרכזים רפואיים בשוויץ, בדקו את מידת ההיענות של מחלימים מסרטן שחלו בילדותם, לבדיקות מעקב, והקשר של היענות זו ל"אמונות" שלהם בנושאי בריאות.

 

במסגרת המחקר, 465 נערים ונערות (בחלקים כמעט שווים) בגילאים 16-21 מילאו שאלונים, כאשר השתתפו במחקר רק מי שהיו 5 שנים ומעלה מאז שאובחנו, ואשר חלו בסרטן בגיל צעיר מגיל 16.

 

החוקרים מצאו כי:

  • 56% מהמחלימים דיווחו על היענות לבדיקות המעקב.
  • 80% מהמחלימים דירגו את האפשרות שתופענה תופעות לוואי ארוכות טווח במהלך 10 השנים הבאות כ-"נמוכה".
  • 92% מהמחלימים מאמינים שבדיקות המעקב יכולות לאבחן ולמנוע תופעות לוואי ארוכות טווח.
  • 13% בלבד מאמינים שבדיקות המעקב אינן נחוצות.
  • ה "אמונות" בנושא בריאות שנמצאו קשורות לשיעורי ההיענות לבדיקות המעקב הן:
    • המעקב יאבחן וימנע תופעות לוואי לטווח ארוך. ככל שאמונה זו היתה רווחת יותר, אצל המחלימים, שיעורי ההיענות לבדיקות המעקב היו גבוהים יותר
    • בדיקות המעקב אינן הכרחיות. ככל שאמונה זו היתה רווחת יותר אצל המחלימים, שיעורי ההיענות לבדיקות המעקב היו נמוכות יותר.
  • שיעורי ההיענות לבדיקות המעקב בקרב בני נוער מחלימים, שאובחנו זמן קצר יחסית, לפני המענה על השאלון, או שעברו השתלת מוח עצם, היו גבוהים, כמו גם אלו שהייתה להם הישנות של המחלה.
  • לא נצפו הבדלים בין נערים לנערות, בין מחלימים מארצות מוצא שונות, מחלימים ברמות השכלה שונות, ומאפיינים דמוגרפיים נוספים.

 

החוקרים מסיקים כי ה"אמונות" של המחלימים היו הגורם המשפיע ביותר על ההיענות לבדיקות המעקב. ומציעים ליצור מודל התערבות של קידום בריאות, בקרב מחלימים מסרטן שחלו בילדותם, שיבהיר את היתרונות בבדיקות המעקב, ויתייחס לחסמים לביצוע הבדיקות, במטרה להעלות את ההיענות שלהם לביצוע הבדיקות ולשפר את בריאותם.

 

המחקר פורסם בכתב העת Pediatric Blood & Cancer במהדורת ספטמבר 2015

 

 

 

הקשר בין דפוסי חשיבה פסיכולוגיים לבין הפסקת עישון  בקרב מחלימי סרטן

חוקרים מאוניברסיטת אטלנטה בארצות הברית ביקשו לבדוק את הקשר בין דפוסי חשיבה פסיכולוגיים על עישון, והכוונות להפסיק לעשן, בקרב מחלימי סרטן מעשנים, לעומת מחלימי סרטן שלא מעשנים.

 

למרות שעישון עלול להגביר את הסיכון לתמותה מסרטן, ו/או לגרום לבעיות בריאות שונות בקרב מחלימים מסרטן, חלק מהמחלימים עדיין ממשיכים לעשן גם תקופה ארוכה לאחר אבחון סרטן.

 

במחקר השתתפו 2,938 מחלימים מ-10 מחלות סרטן שונות, כ-9 שנים בממוצע לאחר אבחון הסרטן, בגיל ממוצע 65, אשר נבחרו באופן אקראי מתוך רישומי סרטן בארצות הברית. כל המשתתפים השתתפו במחקר נרחב על מחלימי סרטן והסכימו, לצורך מחקר זה, לדווח על הרגלי עישון: 272 משתתפים ציינו כי הם מעשנים, 1,209 מהמשתתפים הפסיקו לעשן לפני או אחרי אבחון המחלה, ו-1,457 מעולם לא עישנו.

 

המשתתפים התבקשו למלא שאלון לגבי תפישותיהם את הסיכון הבריאותי של עישון, חסמים פסיכולוגיים להפסקת עישון (למשל, המשתתפים התבקשו לדרג עד כמה הם מאמינים במשפט הבא: "עישון עוזר לי להתמודד טוב יותר עם מחלת הסרטן"), שאלות בנוגע ללחץ סביבתי להפסקת עישון, ואמונה עצמית לגבי היכולת להפסיק לעשן. שאלות נוספות התייחסו לכמות עישון סיגריות (יומית, שבועית), חשיפה לעישון פסיבי בסביבה הקרובה, וכוונות להפסקת עישון.

 

מניתוח תוצאות המחקר עולה, כי מחלימים מעשנים, תפשו את נזקי העישון כפחות חמורים, לעומת מחלימים אשר הפסיקו לעשן. בנוסף, מחלימים מעשנים ראו פחות יתרונות בהפסקת עישון; ציינו יותר חסמים בהפסקת עישון ודיווחו על חשיפה גבוהה יותר למעשנים בסביבתם, לעומת מחלימים שדיווחו כי הפסיקו לעשן. מעשנים אשר ציינו כי בכוונתם להפסיק לעשן, תפשו את נזקי העישון באופן חמור יותר, ראו פחות יתרונות לעישון, ודיווחו על לחץ חברתי גבוה להפסקת עישון, לעומת אילו שציינו כי אין בכוונתם להפסיק לעשן. בנוסף לכך, מחלימים אשר אינם מעשנים על בסיס יומיומי, דיווחו על אמונה אישית גבוהה יותר ביכולת להפסיק לעשן, וחשיפה נמוכה יותר למעשנים אחרים, לעומת מחלימים אשר דיווחו על עישון יומיומי.

 

לסיכום - החוקרים מציינים כי תוצאות אלו עשויות לעזור לפתח תכניות התערבות להפסקת עישון בקרב מחלימים, וממליצים כי תשומת לב מיוחדת חשוב שתוקדש למחלימים אשר חשופים לעישון פסיבי בסביבתם.

 

המחקר פורסם בחודש יולי, 2015 בכתב העת: Psycho-Oncology

 

 

בריאותן המינית של מחלימות מסרטן

במסגרת סקירת ספרות שפורסמה בכתב העת The oncologist במהדורת פברואר 2014, חוקרים מהמרכז הרפואי הנודע MGH (Massachusetts General Hospital) בבוסטון, ארה"ב, סקרו עבודות מחקר שעסקו בבריאותן המינית של נשים מחלימות מסרטן והמענה שמערכות הבריאות נותנות לנושאים אלו.

 

למרות שמחקרים מראים כי איכות החיים של מחלימי סרטן באופן כללי, מדווחת כטובה (במיוחד לאחר זמן רב), חלק משמעותי מהמטופלים נמצאים בסיכון לחוות תסמינים שונים בינהם אלה הקשורים לתפקודם המיני ולנושאי אינטימיות.

 

על פי עבודות קודמות, 30%-100% מהנשים המחלימות מסרטן, מדווחות על פגיעה בתפקוד המיני.

 

"איכות החיים המינית" הוגדרה על ידי חוקרים בעבר כנושא הכולל בתוכו, משיכה מינית, עניין במין ותפקוד מיני. איכות חיים זו מדווחת כנפגעת באופן משמעותי, בעיקר בהשפעת האיבחון, הטיפול בסרטן והמתח הנפשי הכרוך בכך, ופחות בהשפעת גיל המטופלת.

 

החוקרים מפרטים את השפעת הטיפולים למחלות הסרטן - הכירורגיים, התרופתיים וטיפולי ההקרנות, על המיניות והאינטימיות ומדגישים כי קיימים טיפולים רבים ומגוונים, העשויים לתת מענה לתסמינים הנובעים מתפקוד מיני פגוע של המחלימות. החוקרים שמים דגש על הצורך לשאול ולברר על צרכיהן של המטופלות ולתת להן מענה, ככל הניתן, בידי אנשי הצוות המטפל בהן או על ידי הפנייתן לאיש מקצוע בתחום.

 

החוקרים מדגישים כי חשוב לתת תמיכה בנושא גם לנשים ללא בן זוג, כדי לדון איתן בנושאים שעשויים להיות רלוונטיים אם וכאשר יתפתחו יחסים זוגיים חדשים.

 

לסיכום, מכיוון ששמירה על איכות חייהן של מחלימות מסרטן הוא יעד חשוב, אנשי הצוות הרפואי אמורים לפעול באופן יזום, ולהעלות את נושאי המיניות עם המטופלות או להפנותן לאנשי מקצוע בתחום. החוקרים מדגישים כי חשוב להתייחס לנושא המיניות והאינטימיות כאחד, עם תחילת הטיפולים ולעודד את המטופלות לשוחח עליהם.

 

לאגודה למלחמה בסרטן שרות יעוץ בנושאי מיניות ודימוי גוף, הניתן חינם לכל פונה. לקביעת תור והתייעצות ניתן לפנות לטל. 03-5721643.

 

באתר האגודה למלחמה בסרטן פורום בנושא יעוץ מיני בניהול מומחים בתחום.

 

לקבלת חוברות, ללא תשלום, בנושא: "עם הפנים לעתיד - מדריך למחלימים ממחלת הסרטן", "מיניות ופוריות האישה", "חיי אישות וזוגיות - מדריך לאשה הדתית שחלתה בסרטן", ניתן לפנות ל'טלמידע' בשיחת חינם 1-800-599-995.

 

לאגודה למלחמה בסרטן תכנית ייחודית בפריסה ארצית המלווה מחלימים ומחלימות "מחלימים לחיים בריאים" וכו'.

 

 

השפעת פרוצדורת הביופסיה לאיבחון סרטן הערמונית, על התפקוד המיני בגברים

חוקרים מאוניברסיטת קנזס בארה"ב, ביקשו להעריך את תופעות הלוואי הנלוות לביצוע ביופסיה של בלוטת הערמונית המתבצעת בעזרת טכנולוגיית "TRUS" - ביופסיה המבוצעת דרך הרקטום בעזרת הדמיית אולטרה-סאונד.

 

במסגרת המחקר נשאלו גברים אשר עברו את הפרוצדורה הנ"ל, בעזרת שאלון, אודות התפקוד המיני שלהם ותסמינים אחרים. המשתתפים מלאו את השאלון, שבוע לאחר הפרוצדורה, 4 שבועות ו-12 שבועות לאחר ביצוע הפרוצדורה.

 

במחקר השתתפו 220 גברים, בגיל ממוצע של 64 וברמה ממוצעת של - PSA 6.7 .

 

עם תחילת המחקר ולפני ביצוע הביופסיה, 38.6%, דיווחו על העדר בעיה בזקפה, 22.3% דיווחו על בעיה מתונה בזקפה, 15.5% דיווחו על בעיה מתונה - בינונית בזקפה, 10% על בעיה בינונית בזקפה, ו - 13.6% דיווחו על בעיה רצינית בזקפה.

 

על פי מדד שנקרא IIFE-5, אותו "הפעילו" החוקרים למדידת תפקוד הזקפה לפני הביופסיה, ובפסקי הזמן שנקבעו לאחריה, נצפתה ירידה בתפקוד:

  • 18.2 לעומת 15.5 - שבוע אחד לאחר הביופסיה.
  • 18.4 לעומת 17.3 - 4 שבועות לאחר הביופסיה.
  • 18.4 לעומת 16.9- 12 שבועות לאחר הביופסיה.

החוקרים מסיקים כי מידת ההשפעה של הפרוצדורה על התפקוד המיני, לא מוערכת נכון, ויש ליידע את המטופלים אודות השפעות אפשריות של פרוצדורה זו.

 

המחקר פורסם במהדורת אוגוסט 2015 של כתב העת British Journal of Urology