חודש המודעות סרטן המעי הגס והחלחולת 2016

הדפס
| שתף

האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות

מכריזים על פתיחת חודש המודעות

לסרטן המעי הגס והחלחולת 2016

אבחון מוקדם סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס הוא הגידול השני בשכיחותו בישראל, במיוחד אצל נשים וגברים מגיל 50.סיכויי הריפוי מגיעים ל-90% כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם. לכן חשוב להיבדק, גם אם הכל נראה בסדר.
ניתן להפחית את הסיכון על ידי תזונה נכונה, פעילות גופנית והימנעות מהשמנה ומעישון.
לעיתים קיימת גם נטייה גנטית ולכן על קרובי משפחה מדרגה ראשונה של מי שחלו במחלה לבצע קולונוסקופיה.
גם אם אין במשפחתכם חולים ועברתם את גיל 50, חשוב לבצע מדי שנה בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה - חינם בכל קופות החולים.

bul3 למידע נוסף על אבחון מוקדם של סרטן המעי הגס ודרכי מניעה

סרטן המעי הגס הוא המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בישראל.

יחד עם זה, ישראל מובילה בשיעורי ההישרדות בהשוואה למדינות ה- OECD.

במקום השני עבור גברים ובמקום הרביעי עבור נשים.

דיווחים חדשים מהעולם מצביעים על עלייה בתחלואה של סרטן המעי הגס בקרב צעירים, גילאי 20-49, בעוד שבקרב גילאי 50 ומעלה נרשמת ירידה בתחלואה, המשויכת לתכניות לאומיות לגילוי מוקדם.

ארגון הסרטן האמריקאי, מדווח על בסיס המגמות העכשוויות, כי בשנת 2030 שיעורי ההיארעות בסרטן המעי הגס בקרב גילאי 20-34 יעלו ב-90%, ובקרב גילאי 35-49 יעלו ב-28%.

 

בישראל לעומת זאת, בקרב צעירים גילאי 20-49 שיעורי התחלואה נמוכים ביותר הן ביהודים והן בערבים ובשני המינים, ללא מגמת עליה עם הזמן.

 

חלה ירידה בשיעור החולים שאובחנו לראשונה עם מחלה גרורתית  מ-15% בשנת 2000 ל-10% בשנת 2013, ירידה של 33%.

bul3 יום עיון בנושא סרטן המעי הגס יתקיים ב-9.3.2016 בבית האגודה למלחמה בסרטן, רביבים 7 גבעתיים.

יום העיון מיועד לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם, ללא תשלום וברישום מראש.

 

bullet_3 לחצו כאן לפרטים והרשמה

 


 

פרופ' ליטל קינן-בוקר סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות של משרד הבריאות ויועצת האגודה למלחמה בסרטן מציגה נתונים חדשים ומעודכנים לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס, מרץ 2016.

 

תחלואה:

Big-Bullet-SQR.gif בשנת 2013 אובחנו 3,224 חולים חדשים עם סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת, מתוכם 2,777 יהודים, 280 ערבים, ואחרים (נוצרים שאינם ערבים וכאלה ללא סיווג דת).

 

Big-Bullet-SQR.gif סרטן המעי הגס והחלחולת הוא מחלה שאופיינית לגיל המבוגר. שיעורי התחלואה עולים מאד החל מגיל 60, והם הגבוהים ביותר בקבוצת הגיל 75+.

 

Big-Bullet-SQR.gif בקרב צעירים גילאי 20-49 שיעורי התחלואה נמוכים ביותר הן ביהודים והן בערבים ובשני המינים, ללא מגמת עליה עם הזמן.

שיעורי התחלואה גבוהים יותר בגברים יהודים בהשוואה לנשים (32.8, בהשוואה ל-27 בהתאמה).

 

Big-Bullet-SQR.gif לפי דוח התוכנית הלאומית למדדי איכות 2013-2011, כ־5% מהאוכלוסייה עלולים לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת.

 

Big-Bullet-SQR.gif התחלואה מסרטן המעי הגס והחלחולת במגמת ירידה ביהודים מאמצע שנות ה-2000. בהשוואה לשנת 1990 שיעורי ההיארעות נמוכים בגברים יהודים ב-27% ובנשים יהודיות בכ-17%.

 

Big-Bullet-SQR.gif באוכלוסייה הערבית ישנה ירידה בהיארעות בשנים האחרונות והתייצבות.

 

Big-Bullet-SQR.gif חלה ירידה בשיעור החולים שאובחנו לראשונה עם מחלה גרורתית מ-15% בשנת 2000 ל-10% בשנת 2013, ירידה של 33%.

 

 

גורמי הסיכון למחלה הם:

Big-Bullet-SQR.gif גיל

 

Big-Bullet-SQR.gif היסטוריה משפחתית של המחלה

 

Big-Bullet-SQR.gif גידול שפיר קודם במעי או מחלת מעי דלקתית

 

Big-Bullet-SQR.gif מוטציות גנטיות

 

Big-Bullet-SQR.gif התנהגויות בריאותיות, כגון: משקל עודף, אורח חיים יושבני, תזונה עתירת שומן ודלת סיבים, עישון, צריכת אלכוהול

 

 

גילוי מוקדם:

Big-Bullet-SQR.gif בישראל הוקמה תכנית לאומית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות. הגילוי המוקדם משפר את ההישרדות ומקטין את שיעורי התמותה מהמחלה.

 

Big-Bullet-SQR.gif על פי נתוני התכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה בישראל, בשנת 2013 כ- 57% מאוכלוסיית היעד ביצעו בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס (בדיקת דם סמוי בצואה בשנה האחרונה או קולונוסקופיה ב-9 השנים האחרונות).

 

Big-Bullet-SQR.gif שיעור ביצוע הבדיקה נמצא במגמת עליה לעומת השנים הקודמות: 51.2% בשנת 2011 ו־ %54.7 בשנת 2012.

 

Big-Bullet-SQR.gif שיעור ביצוע הבדיקה עולה עם הגיל, ובקרב נשים, שיעור הביצוע של בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס גבוה מעט ביחס לגברים 58% לעומת 55% בהתאמה.

 

Big-Bullet-SQR.gif שליש מהחולים החדשים בשנת 2013 אובחנו בשלב מחלה מוקדם, שיעור הגבוה ב-61% משיעור החולים שאובחנו בשלב מחלה מוקדם בשנת 2000.

 

הישרדות:

Big-Bullet-SQR.gif שיעור ההישרדות במגמת עלייה.

 

Big-Bullet-SQR.gif בגברים יהודיים שיעור ההישרדות עומד על 67%, בנשים יהודיות 66%, בגברים ערביים 61% ובנשים ערביות 57%. עלייה של בין 15% ל-24% בהשוואה למי שאובחנו בשנים 1991-95.

 

תמותה:

Big-Bullet-SQR.gif בשנת 2013 נפטרו 1,366 חולים מסרטן המעי הגס והחלחולת, מתוכם 1,212 יהודים, 108 ערבים, ו'אחרים'.

 

Big-Bullet-SQR.gif עיקר התמותה נצפתה בגיל המבוגר, הגיל החציוני בעת התמותה היה 78 שנים.

 

Big-Bullet-SQR.gif שיעורי התמותה בירידה. בהשוואה לשנת 1990 חלה ירידה של 24% בקרב גברים ושל 18% בקרב נשים יהודים.

 

Big-Bullet-SQR.gif באוכלוסייה הערבית נצפתה עלייה איטית בשיעורי התמותה עד אמצע שנות ה-2000 ומאז התייצבות. 

השוואה בינלאומית:

הישרדות יחסית לחמש שנים מסרטן המעי הגס והחלחולת במדינות ה-OECD בשנים 2013-2008, לפי מין. 

השרדות יחסית לחמש שנים מסרטן המעי הגס והחלחולת

bul3 לחצו כאן למידע מפורט

מחקר בנושא סרטן מעי הגס בקרב אוכלוסייה ערבית בדרום הארץ

מחקר במימון האגודה למלחמה בסרטן

חוקר ראשי: ד"ר נעים אבו פריחה, מכון גסטרו, מרכז רפואי סורוקה

רקע

סרטן מעי הגס הינו הסרטן השני בשכיחתו בארץ. בקרב אוכלוסייה ערבית בארץ ישנה עליה מתמדת בסוג זה של סרטן.

האוכלוסייה הערבית בנגב מונה כ 200 אלף איש.

השינוי באורך החיים היה מאוד מהיר בשני העשורים אחרונים, שינוי מאורח חיים בדווי לאורח חיים מערבי. שינוי זה גרר אתו שינוי בתחלואה ושכיחות מחלות, כמו מחלת לב איסכמית, סוכרת, מחלות מעי דלקתיות.

המטרה של מחקר זה הייתה לחקור ולתאר את סרטן מעי הגס בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב לרבות מאפיינים קליניים ופתולוגיים.

 

שיטות

נכללו חולים בדואים שאובחנו עם סרטן מעי הגס בבית החולים סורוקה בין השנים 2006-2011. תיקים של החולים נבדקו, ובוצע ראיון עם מטופלים שבחיים לגבי הסיפור המשפחתי של סרטן מעי הגס.

בוצעו בדיקות אימנוהסיטוכימיה לרקמה שנכרתה בניתוח לחלבונים מסוג של mlh1, msh2, msh6, pms2 בשאלה של אפשרות של תסמונת לינץ'.

 

תוצאות

במחקר נכללו 30 מטופלים בדואים מתוך 1031 חולים שאובחנו במרכז הרפואי סורוקה בתקופת המחקר עם סרטן מעי הגס (2.9%).

בוצע ריאיון בקרב 17 (56.7%) מהחולים, בוצעו בדיקות אימנוהסיטוכימי בקרב 23 חולים(76.7%).

שכיחות המחלה לזמן 31.12.2011 חושבה כ- 11.5 מקרים ל 100,000. ממוצע הגיל היה 54±14.3 שנים, 60% היו נשים, לאף אחד מהמטופלים לא היה סיפור משפחתי של סרטן מעי הגס מדרגה ראשונה.

עשרה מטופלים (33.3%) היו מתחת לגיל 50. בקרב 5 (16.7%) היה מרכיב מוציני בפתולוגיה של הגידול, אצל שני חולים (6.7%) היה מדובר בממאירות שניה במעי הגס.

בדיקות אימנוהיסטוכימיה לריקמת הגידול לא היו תקינות בקרב 5 מטופלים (21.7%), בשלושה היה חוסר ביטוי של mlh1 and pms2, באחד המטופלים היה חוסר ביטוי של msh6 ובמטופל נוסף היה חוסר ביטוי של pms2 בריקמת הגידול והריקמה התקינה.

 

מסקנות

סרטן מעי הגס בקרב החולים הבדואים מופיע בגיל יותר צעיר מהממוצע הידוע בספרות, ללא נוכחות של סיפור משפחתי עם סיכוי גבוה של מרכיב גנטי. יש צורך להשלים בירור גנטי אצל מטופלים שבדיקות הגילוי הראשונית הצביעה על חשד לתסמונת לינץ'.

תסמונת לינץ' מגדילה בצורה משמעותית את התחלואה בסרטן המעי הגס ומחלות סרטן נוספות גם בקרב בני המשפחה. 

מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מציג מחקרים חדשים

 

האם יש קשר בין סרטן השד לסרטן המעי הגס?

חוקרים ממוסד קרולינסקה בשבדיה ואימפריאל קולג' באנגליה, ביקשו לבדוק האם נשים שחלו בסרטן שד הרגיש להורמונים, נמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן המעי הגס והאם לטיפול ההורמונלי שקיבלו לסרטן השד היתה השפעה על סיכון זה.

 

לצורך המחקר נאספו נתונים משני מאגרי נתונים גדולים: מאגר אחד המבוסס על רישום הסרטן הלאומי בשבדיה, וכלל 179,733 נשים שאובחנו כחולות בסרטן השד בין השנים 1961-2010. ומאגר שני המבוסס על רישום סרטן השד של שטוקהולם-גוטלנד, וכלל 20,171 חולות סרטן שד. מאגר זה הכיל גם נתונים על הטיפולים אותם קיבלו המאובחנות.

 

החוקרים ביצעו מעקב אחר הנשים מתוך נתוני המאגר הראשון לאורך כ-10 שנים ומצאו כי בקרב 179,733 חולות בסרטן השד אשר חלו בגיל 60.5 בממוצע, אובחנו 2,571 חולות בסרטן המעי הגס בגיל 74 בממוצע: 1,008 נשים שאובחנו עם גידולים ממאירים במעי הפרוקסימלי (חלק המעי המרוחק מהרקטום), 590 נשים עם גידולים במעי הדיסטלי (חלק המעי הקרוב יותר לרקטום), 808 עם גידולים ברקטום והשאר ללא אבחנה במיקום מסויים.

 

המעקב אחר נשים במאגר השני התנהל לאורך כ- 11 שנים והעלה כי בקרב 20,171 חולות בסרטן השד בגיל 56.8 בממוצע, אובחנו 299 מקרים של סרטן המעי הגס בגיל ממוצע 71.5: 116 חולות בסרטן המעי הפרוקסימלי, 88 חולות בסרטן המעי הדיסטלי, 85 חולות בסרטן ברקטום ו-10 חולות בסרטן המעי הגס ללא מיקום מפורט.

 

מתוצאות העיבודים הסטטיסטיים שנערכו על הנתונים עולה, כי נשים שחלו בסרטן השד נמצאות בסיכון גבוה ב-59% לחלות בסרטן המעי הגס, ביחס לאוכלוסייה הכללית. בניתוח הנתונים אודות מיקום הגידול במעי נמצא, כי הסיכון של נשים שחלו בעבר בסרטן השד לחלות בסרטן המעי הגס הפרוקסימלי עמד על 72% יותר מהסיכון באוכלוסייה הכללית והסיכון לחלות בסרטן מעי גס דיסטלי עמד על 46%, יותר מאשר באוכלוסייה הכללית.

 

החוקרים מציינים כי לטיפול ההורמונלי שקיבלו הנשים שחלו בסרטן השד לא הייתה השפעה על הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.

 

החוקרים מסיקים כי ייתכן ויש לערוך בדיקות מעקב לגילוי סרטן המעי הגס בקרב נשים שחלו בסרטן השד, אך מציינים כי נדרשים מחקרים נוספים בתחום.

 

המאמר פורסם במהדורת ינואר 2016, בכתב העת Cancer Epidemiology

 

 

על הקשר בין צריכת תמרים לסרטן המעי גס

חוקרים מאונ' רידינג בבריטניה, ביקשו לבדוק את הקשר בין צריכה של תמרים, העשירים בסיבים מסיסים ובפוליפנולים (חומרים המצויים בצמחים שונים ולהם השפעה נוגדת חמצון), לבין התפתחות של תהליכים שונים המעלים את הסיכון להתפתחות סרטן במעי הגס וצמיחת חיידקי מעי גס, התורמים לבריאות המעי.

 

למחקר גויסו 22 מתנדבים בריאים, בגילאי 18 עד 55, במספר שווה של גברים ונשים אשר הותאמו למחקר על סמך שאלון רפואי ומדדים שונים כגון מדד מסת-גוף (BMI), לחץ הדם, ורמות כולסטרול, סוכר בדם ומאפייני אורח חיים.

 

הנבדקים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצה שצרכה תמרים (7 תמרים ביום במשקל כ-50 גרם) וקבוצת ביקורת שצרכה מוצר אחר המבוסס על סוכר פירות. לאחר 3 שבועות של מעקב, ולאחר שבועיים הפסקה, התחלפו משתתפי הקבוצות למשך 3 שבועות נוספים של מעקב. הנבדקים משתי הקבוצות התבקשו לתעד באופן יומיומי את הרגלי מתן צואה, תחושת נפיחות, כאבי בטן ומצב פסיכולוגי, וכן התבקשו לתת בדיקות דם בצום ובדיקות צואה.

 

מסגרת המחקר נותחו מדדים הכוללים הרגלי התזונה ופעילות מעיים של הנבדקים, כמו גם ביוכימיה בדם, ובדיקות צואה שונות כגון: נוכחות חיידקי מעיים, רמת ה'רעילות הגנטית' של מי- צואה ורמות אמוניה בצואה - מרכיבים שעלולים להשפיע על הסיכון להתפתחות נגעים סרטניים במעי.

 

תוצאות המחקר הראו כי בקרב הקבוצה שצרכה תמרים נצפתה עלייה משמעותית בפעילות המעיים ובמתן צואה, וכן נצפתה ירידה משמעותית ברמות האמוניה בצואה. בבדיקת מי-הצואה נצפתה ירידה ברמת ה'רעילות הגנטית' וחל דיכוי השגשוג של תהליכים סרטניים. לא נצפתה בקרב קבוצה זו צמיחה של חיידקי מעי גס.

 

החוקרים טוענים כי מחקר ראשוני זה מראה כי מאפיינים ספציפיים של פרי התמר יכולים לתרום לשמירה על בריאות המעי הגס ולהפחית את הסיכון לתהליכים אשר עלולים להוביל להתפתחות סרטן המעי הגס.

 

המחקר פורסם בכתב העת British Journal of Nutrition במהדורת אוקטובר 2015.

 

 

האם יש קשר בין פוליפים ברירית הרחם וסיכון לסרטן המעי הגס?

פוליפים ברירית הרחם ובמעי הגס הם תופעה נפוצה, והסיכון לפתח אותם עולה עם הגיל. ממצאים שפירים אלו עלולים עם הזמן להתפתח לגידולים ממאירים.

 

חוקרים מבית החולים האוניברסיטאי "קוניה באסקנט" (Konya Baskent) בטורקיה ביקשו לבדוק האם קיים קשר בין התפתחות פוליפים ברירית הרחם, לבין התפתחות פוליפים במעי הגס, היות והם חולקים מאפיינים גנטיים וקליניים דומים.

 

במחקר שנערך בין השנים 2010 - 2013, החוקרים השוו בין 57 נשים שאובחנו עם פוליפים ברירית הרחם, לבין קבוצת הביקורת שכללה 71 נשים שנותחו להסרת הרחם, ובבדיקה היסטולוגית (בדיקת רקמה במעבדה), לא נמצאו פוליפים ברירית רחמן. שתי קבוצות הנשים עברו בדיקת קולונוסקופיה בעת האבחון לפוליפים ברירית הרחם. רקמות מרירית הרחם ומהמעי הגס נבדקו בבדיקות מעבדה על ידי אותו פתולוג.

 

בניתוח הנתונים נלקחו בחשבון מאפיינים פתולוגיים של הפוליפים, מספרם וגודלם. כמו כן, נלקחו בחשבון גורמים נוספים הכוללים: גיל, גיל מעבר, מדד מסת הגוף ((BMI, מחלות אחרות, היסטוריה של עישון, שימוש בגלולות למניעת הריון או באספירין והיסטוריה משפחתית של פוליפים ברירית הרחם או במעי, או היסטוריה משפחתית של סרטן.

 

מהממצאים עלה כי הסיכון של נשים שאובחנו עם פוליפים ברירית הרחם, לפתח פוליפים במעי הגס, גבוה פי 5 לעומת הנשים מקבוצת הביקורת: 18 מתוך 57 הנשים מקבוצת המחקר ו-6 מתוך 71 הנשים מקבוצת הביקורת - אובחנו עם פוליפים במעי הגס. כמו כן נמצא כי הסיכון של נשים לאחר גיל המעבר שאובחנו עם פוליפים ברירית הרחם לפתח פוליפים במעי הגס, היה גבוה פי 4.5 לעומת הסיכון של נשים לפני גיל המעבר.

 

לסיכום, החוקרים מציינים כי נשים לאחר גיל המעבר עם פוליפים ברירית הרחם נמצאות בסיכון גבוה לפתח גם פוליפים במעי הגס, ללא קשר לגילן, וממליצים על בדיקות קולונוסקופיה תקופתיות בקרב נשים אלו, על מנת להפחית את הסיכון לסרטן המעי הגס. החוקרים מציינים כי נדרשים מחקרים נוספים בנושא.

 

המחקר פורסם בכתב העת The American Journal of the Medical Sciences במהדורת פברואר 2016.

 

 

פעילות גופנית - כאמצעי יעיל להפחתת העייפות בקרב חולי סרטן המעי הגס המטופלים בכימותרפיה

תשישות ועייפות הן תופעות לוואי נפוצות בקרב חולים בסרטן המעי הגס, והן מתגברות במהלך הטיפולים הכימותרפיים. חוקרים ממרכזים רפואיים שונים בהולנד, ביקשו לבדוק האם לתכנית אימונים קבועה ומפוקחת יש השפעה מטיבה על רמת התשישות של חולים בסרטן המעי הגס המטופלים בכימותרפיה.

 

למחקר גויסו 33 חולים- 21 גברים ו-12 נשים, בגילאים בין 75-25, אשר אובחנו בסרטן המעי הגס ומטופלים בכימותרפיה כטיפול משלים לאחר ניתוח הסרה של הגידול.

 

החוקרים חילקו את הנבדקים באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצת המחקר בה הנבדקים השתתפו בתכנית אימונים במשך 18 שבועות, פעמיים בשבוע. כל אימון ארך שעה וכלל 10 דקות חימום, 40 דקות של אימון אירובי ואימון התנגדות לחיזוק השרירים ו-10 דקות של הרפיה. בנוסף, הונחו החולים להיות פעילים פיזית לפחות 30 דקות מדי יום ב-3 ימים אחרים במהלך השבוע. תכנית האימונים הותאמה אישית לחולים על פי רמת הכושר הגופני והעדפות אישיות. בקבוצת הביקורת הנבדקים לא השתתפו בתכנית אימונים כלשהי, והם התבקשו לשמר את הרגלי הפעילות הגופנית שלהם ללא שינוי.

 

הנבדקים בשתי הקבוצות התבקשו למלא שאלונים, בשלוש נקודות במהלך המחקר: בתחילת המחקר, עם סיום תכנית האימונים לאחר 18 שבועות, ואחרי 36 שבועות מתחילת המעקב. בשאלונים אלו נבדקו מדדי התשישות הפיזית, התשישות הנפשית, התשישות הכללית המשולבת, ירידה ברמת הפעילות, תפקוד חברתי, רמת דיכאון, חרדה, כאב ועוד.

 

מממצאי המחקר עולה כי חולים שהשתתפו בתכנית האימון הגופני דיווחו על רמת עייפות פיזית נמוכה באופן משמעותי - פי 3.2 לאחר 18 שבועות, עם סיום תכנית האימונים- לעומת החולים מקבוצת הביקורת, ופי 2 לאחר מעקב של 36 שבועות ורמת תשישות כללית, נמוכה פי 2.3 - לעומת חברי קבוצת הביקורת לאחר 18 שבועות ופי 2.7 לאחר 36 שבועות.

 

בנוסף, הנבדקים בקבוצת המחקר דיווחו גם עלייה משמעותית בתפקוד הפיזי וברמות הכושר הגופני לעומת קבוצת הביקורת. לא נצפו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות בנוגע למדדים אחרים של איכות חיים.

 

לסיכום, החוקרים מציינים כי 18 שבועות של תכנית פעילות גופנית תחת פיקוח, לחולים בסרטן המעי הגס המטופלים בכימותרפיה כטיפול משלים, מפחיתה באופן משמעותי את התשישות הפיזית והתשישות הכללית ומעלה את רמת הפעילות והתפקוד הפיזי, גם במהלך תקופת האימונים וגם לאחר 36 חודשים. החוקרים ממליצים לאשש ממצאים אלו במחקר רב-משתתפים.

 

המאמר פורסם בכתב העת Medicine & Science in Sports & Exercise במהדורת דצמבר 2015.

סרטן תרומה
התכנים המופיעים באתר נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.
בניית אתרים
|
|
|
© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן בישראל