דף מידע זה מתאר את התרופה קרפילזומיב, את אופן נטילתה ואת תופעות הלוואי האפשריות כתוצאה מהשימוש בה. מומלץ לעיין בדף המידע יחד עם חוברת האגודה למלחמה בסרטן העוסקת במחלתך, הכוללת מידע ועצות נוספים, וכן בעלון לצרכן של התרופה. כמו כן, ייתכן שהתרופה תוצע לך במסגרת מחקרים קליניים הבדוקים את יעילות הטיפול במחלתך.
תגובתו של כל אדם לטיפול הניתן לו היא ייחודית. חלק מהאנשים חווים מעט מאוד תופעות לוואי, בעוד אחרים חווים יותר. במהלך הטיפול, תיפגש בקביעות עם הרופא המטפל שיעקוב אחר השפעות הטיפול.
אם אתה חווה תופעה שאינה מובאת בדף זה - דווח על כך לרופא המטפל בך.**
*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה בעלות שמות מסחריים אחרים.
** המידע כתוב בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד.
קרפילזומיב היא תרופה מכווננת (ממוקדת מטרה), ממשפחת מעכבי הפרוטֵאָזוֹם. פרוטאוזומים הם קבוצת אנזימים המסייעים בפירוק החלבונים שהתא לא צריך - גם הבריאים וגם הסרטניים - תהליך חשוב בבקרה על פעילות התא וגדילתו. החומר הפעיל בתרופה נקשר לאנזים 26S מסוג פרוטאוזום המצוי בתאי המיאלומה, מונע בכך את חלוקתם, ומפעיל מנגנון של הרס עצמי בתאים אלו (אפופטוזיס). כך נמנעת המשך התפתחות הגידול.
קרפילזומיב ניתנת בעירוי תוך ורידי במשך דקות ספורות בלבד, במשך יומיים רצופים מדי שבוע, לאורך שלושה שבועות. לאחריהם יש 12 ימי הפסקה של הטיפול. ייתכן ותקבל טיפול בסטרואידים (דקסמטזון - Dexamethasone) לפני העירוי על מנת למנוע תגובה לעירוי. הצוות המטפל ייתן לך עירוי של אינפוזיית נוזלים לפני ואחרי הטיפול. בנוסף, יש להרבות בשתיית נוזלים במהלך הטיפול.
סל שירותי הבריאות מכיל רשימה מוגדרת של בדיקות, תרופות, תכשירים וטיפולים שחברי קופת החולים זכאים לקבל מהקופה שלהם, מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הסל מתעדכן אחת לשנה.
לצד כל תרופה או טיפול בסל רשומים התנאים והמגבלות לקבלתו במסגרת הסל (אוכלוסיית יעד, סוג מחלה, שלב המחלה, סוג ומספר קווי טיפול קודמים ופרמטרים קליניים נוספים). תנאים ומגבלות אלה נקראים "התוויה".
התנאים והמגבלות המלאים מפורטים באתר כל הבריאות של משרד הבריאות, והם אלה המחייבים את הקופות במתן אישור לקבלת התרופה.
קרפילזומיב רשומה בישראל לטיפול במבוגרים עם מיאלומה נפוצה חוזרת או עקשנית בהתוויות מסויימות.
בדף מידע זה מתוארות תופעות הלוואי השכיחות ביותר ותופעות ששכיחותן נמוכה יותר, במטרה לתת לך מידע מוקדם על תופעות אפשריות כתוצאה מהשימוש בתרופה.
הרופא שלך יכול לרשום לך תרופות לטיפול בחלק מתופעות הלוואי. הקפד על נטילת התרופות על פי ההנחיות, על מנת להפיק מהן את התועלת המירבית. הצוות המטפל בך יוכל לייעץ לך על דרכים נוספות להקלה על תופעות הלוואי. לאחר סיום הטיפול יחול שיפור בתופעות הלוואי.
העירוי עלול לגרום לתגובה דלקתית המכונה - תסמונת שחרור ציטוקינים. זו תגובה דלקתית העלולה להתרחש כאשר יש פעילות מוגברת בבת אחת של תאי T של מערכת החיסון המשחררים חלבונים רבים מסוג ציטוקינים לפני שהם נהרסים. התגובה בדרך כלל חולפת במהלך הטיפול, אך עלולה להיות מסוכנת במידה שהיא נמשכת. אם במהלך העירוי אתה חש בקשיי נשימה או בליעה, התנפחות של הפנים, כאב בחזה, דופק מהיר, שיעול או חרחור, סומק מוגבר, פריחה, בחילות או הקאות, כאבי ראש, חום, צמרמורות או רעידות - דווח על כך לצוות הרפואי באופן מיידי. הצוות הרפואי יעקוב בתשומת לב אחר הופעת התגובה. ייתכן כי תקבל תרופות להקלה על התסמינים, או שמתן העירוי יואט או יופסק באופן זמני או קבוע.
יש כיום תרופות יעילות ביותר נגד בחילות והקאות העשויות למנוע או להחליש את עוצמתן. תסמינים אלו עלולים להתחיל מיד לאחר הטיפול ומספר ימים לאחריו. אם לא ניתן לשלוט בבחילה, או שהיא נמשכת, דווח על כך לרופא שלך והוא יוכל לרשום לך תרופות אחרות שיתכן כי יהיו יעילות יותר.
להלן מספר המלצות להפחתה או מניעה של בחילות ו/או הקאות:
ניתן להתמודד עם תופעה זו ביעילות באמצעות טיפול תרופתי מתאים. אם התופעה מתמשכת או מחמירה, פנה לרופא המטפל בך. חשוב מאד להקפיד על שתייה מרובה כל עוד אתה סובל משלשולים.
השימוש בתרופה עלול להפחית את ייצור טסיות הדם, המסייעות ביצירת קרישת הדם ומניעת דימומים או פציעה. מספר הטסיות בדמך יבדקו באופן קבוע לפני ובמהלך הטיפול. במקרים מסוימים ייתכן ותצטרך לקבל עירוי טסיות. במקרה של דימום או חבלה ללא סיבה, כגון דימום מהאף או מהחניכיים, נקודות אדומות, פריחה על העור או שטפי דם בידיים או ברגליים - דווח לרופא המטפל.
המלצות למניעת פציעות ודימומים:
הטיפול בתרופה עלול להפחית את ייצור תאי הדם הלבנים המיוצרים על ידי מח העצם (תופעה המכונה נויטרופניה), ובכך להגביר את הסיכון להופעת זיהומים ומחלות. במהלך הטיפול בתרופה רמת כדוריות הדם הלבנות תיבדק בקביעות על ידי הצוות הרפואי. אם יימצא שהיא נמוכה, ייתכן והטיפול בתרופה יידחה או שיופחת המינון שניתן לך.
חשוב לפנות באופן מיידי להתייעצות רפואית באחד המקרים הבאים:
המלצות למניעת זיהומים:
התרופה עלולה להפחית את רמת כדוריות הדם האדומות ולגרום לאנמיה (מצב של חסר דם). תסמיני אנמיה הן עייפות, חולשה וקוצר נשימה. יש לדווח לרופא המטפל מיידית על הופעת תסמינים אלו. במקרים קשים של אנמיה יתכן צורך במתן עירוי דם. יש לזכור כי אנמיה שנגרמת כתוצאה מהטיפול היא במרבית המקרים זמנית וחולפת.
תשישות ועייפות הן תופעות לוואי נפוצות אצל אנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן. חשוב להקדיש זמן למנוחה, כמו גם לנסות לאמץ פעילות גופנית מתונה, כגון הליכות קצרות.
האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את פרויקט "צעדים לחיים בריאים®" החושף את חולי הסרטן ליתרונותיה הבריאותיים של פעילות גופנית, מעודדם לשלב פעילות מתוכננת ומובנית בשגרת החיים בליווי והדרכה על ידי אנשי מקצוע. להצטרפות: 03-5721618
לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בנושא 'תשישות ועייפות אצל חולי סרטן' המכילה מידע נוסף ודרכי התמודדות עם התופעה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע®' של האגודה בטל.1-800-599-995.
קרפילזומאב עלולה לגרום לשינוי ברמות האלקטרוליטים בגוף, ובכלל זה - אשלגן, החיוני לתפקוד הלב ולמאזן הנוזלים בגוף. הצוות הרפואי יבצע בדיקות דם שגרתיות לאורך הטיפול לצורך מעקב אחר רמות האלקטרוליטים בגופך.
קרפילזומיב עלולה לגרום או להחמיר בעיות לבביות קיימות, לרבות קרדיומיופתיה (מחלת שריר הלב), עליה בקצב הלב, כשל לבבי והתקף לב. יש לדווח מיד לצוות הרפואי אם אתה חש בעליה פתאומית במשקל או נפיחות בקרסוליים או ברגליים. אם אתה מפתח כאב או לחץ בחזה, כאב ביד שמאל, בגב או בלסת, סובל מהזעות, קוצר נשימה, בחילות וסחרחורות - יש להגיע באופן מיידי לחדר המיון.
הטיפול בתרופה יכול לגרום לכשל כלייתי. תפקודי הכליות שלך יימדדו בבדיקות דם שגרתיות במהלך הטיפול בתרופה. בהתאם לכך, ייתכן שהרופא יורה על מינון נמוך יותר של התרופה, או שינקוט באמצעי זהירות אחרים להקטנת הסיכון לתופעות לוואי. במידה ואתה מרגיש בנפיחות בפנים או בגוף, או בירידה בכמות השתן שגופך מייצר - יש לדווח לצוות הרפואי באופן מידיי.
קרפילזומיב עלולה לגרום לבעיות שונות בריאות, כגון תסמונת מצוקה נשימתית אקוטית (ARDS), כשל נשימתי, מחלת ריאה אינטרסטציאלית, מחלת רקמת הריאה (פניאומוניטיס) או יתר לחץ דם ריאתי. במידה ומופיעים אצלך תסמינים הכוללים בין היתר קוצר או קשיי נשימה, שיעול או חום, או החמרה בתסמינים אלו - יש לדווח לצוות המטפל באופן מידיי.
לחץ הדם שלך ייבדק בקביעות, ובמידת הצורך, יינתן לך טיפול תרופתי מתאים. במידה ולחץ הדם שלך לא יירד, יופסק השימוש בתרופה.
התרופה יכולה להעלות את הסיכון להופעת קרישי דם. התסמינים כוללים נפיחות, אדמומיות או כאבים בגפיים, או קוצר נשימה. במידה ואתה חווה סימפטומים אלו עליך ליצור קשר המיידי עם הצוות המטפל או להגיע לחדר מיון.
תרופה זו עלולה לגרום לפגיעה בכבד ומחייבת מעקב רפואי אחר תפקודי הכבד. הודע לצוות הרפואי אם אתה מבחין באחד או יותר מהתסמינים הבאים, היכולים להעיד על רעילות כבדית: הצהבה של העור או של הלבן של העיניים, תחושת עייפות רבה מהרגיל, ירידה בתאבון, גרד בעור, דימום מהאף, הופעת דימומים או חבורות (המטומות) רבים מהרגיל, שתן כהה, או כאב בטן או בצד ימין של הבטן.
תוספי מזון ותרופות שונות, כולל תרופות ללא מרשם, צמחי מרפא, ויטמינים, וכד', עלולות להזיק לך בזמן הטיפול. יש לדווח לרופא המטפל בך לפני קבלת הטיפול - על כל תרופה/תכשיר שאתה נוטל.
תופעות שאינן מופיעות בדף המידע: אם אתה מבחין בתופעות אחרות שאינן מופיעות בדף המידע, ואתה חושב שהן קשורות בתרופה, תוכל לשוחח על כך עם הרופא או האחות המטפלים בך.
הגעה לבית החולים - אם עליך להגיע לטיפול בבית החולים, ללא קשר למחלת הסרטן - ידע את הצוות הרפואי על הטיפול אותו אתה מקבל.
פוריות: התרופה עלולה להשפיע על פוריות גברים ונשים. מומלץ להתייעץ בנושא זה עם הרופא המטפל בך - לפני תחילת הטיפול.
מניעת הריון - מומלץ לא להכניס או להיכנס להריון בזמן נטילת קרפילזומיב. מומלץ להתייעץ בנושא זה עם הרופא המטפל בך - לפני תחילת הטיפול.
אמצעי מניעה: יש להקפיד על שימוש באמצעי מניעה חוסם (קונדום) החוסם את מעבר נוזלי הזרע והנרתיק בזמן השימוש בתרופה ולפחות שבועיים לאחר סיום הטיפול בה.
הנקה: יש להיוועץ בצוות הרפואי טרם ההנקה בזמן הטיפול בתרופה.
<< לרשימת התרופות
מידע נוסף בנושא
תודתנו נתונה ל-
פרופ' דינה בן יהודה, מנהלת המחלקה להמטולוגיה, מרכז רפואי הדסה עין כרם, ירושלים, על הערותיה והארותיה.
יולי 2017
המידע כתוב בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד.
לתשומת לבכם
המידע אודות התרופות הניתן על ידי האגודה למלחמה בסרטן הוא לידיעה כללית בלבד ואינו משמש כהמלצות טיפוליות או כבסיס להמלצות טיפוליות. אין לראות בו תחליף להיוועצות אישית וטיפול על ידי הצוות הרפואי, או לעלון לצרכן. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.