הדפס

 מידע נוסף בנושא

טיפול בקרינה לערמונית

ימי עיון סרטן הערמונית 

פורום סרטן הערמונית

תודתנו  נתונה ל:

פרופ' עופר יוספוביץ, מנהל המחלקה לאורולוגיה, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי;

פרופ' אבישי סלע, מנהל המכון האונקולוגי, המרכז הרפואי יצחק שמיר, חברי ועדת העדכון בנושא אורולוגיה באגודה  למלחמה בסרטן, על הארותיהם והערותיהם.

ד"ר שלומית פרי, עו"ס, לשעבר מנהלת השירות הפסיכואונקולוגי במרכז הרפואי רבין-בילינסון על כתיבת הפרק 'התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן'.

התכנים המופיעים בחוברת זו נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.

 

מידע מפורט על התרופות המוזכרות בחוברת זו ניתן למצוא בעלונים המופיעים באתר משרד הבריאות.

התכנים המופיעים בחוברת זו נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.

 

מעודכן לאוגוסט 2017

 

Big-Bullet-SQR.gif מבוא

Big-Bullet-SQR.gif מהו סרטן?
Big-Bullet-SQR.gif בלוטת הערמונית
Big-Bullet-SQR.gif סרטן הערמונית
Big-Bullet-SQR.gif גורמי סיכון
Big-Bullet-SQR.gif תסמיני המחלה
Big-Bullet-SQR.gif כיצד מתבצעת האבחנה?
Big-Bullet-SQR.gif קביעת שלב ודירוג המחלה
Big-Bullet-SQR.gif הטיפול בסרטן הערמונית
Big-Bullet-SQR.gif הטיפול בסרטן ערמונית שאובחן בשלב מוקדם
Big-Bullet-SQR.gif הטיפול בסרטן ערמונית מקומי מתקדם
Big-Bullet-SQR.gif הטיפול בסרטן ערמונית גרורתי או מתקדם בלתי נתיח
Big-Bullet-SQR.gif התמודדות עם תופעות לוואי כלליות נוספות
Big-Bullet-SQR.gif תזונה ואורח חיים בריא לחולי סרטן הערמונית ולמחלימים
Big-Bullet-SQR.gif מעקב
Big-Bullet-SQR.gif מחקרים וניסויים קליניים
Big-Bullet-SQR.gif התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן
Big-Bullet-SQR.gif מערך המידע, התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן

 

 


 

 

מבוא

חוברת מידע זו נכתבה על מנת לסייע לך ולבני משפחתך לדעת יותר על סרטן הערמונית. אנו מקווים שהחוברת תוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול במחלה. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזו יכול לתת רק הרופא המטפל בך, המכיר את הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה.

 חזרה למעלה >>


מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, אולם רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשהי, ממשיכים התאים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים

תאים סרטניים

בגידול שפיר התאים אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף - אך אם הם ממשיכים לגדול באזור המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.

 

גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. ללא טיפול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעתים תאים ניתקים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף, דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. כשתאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידול משני (שניוני) או גרורה. חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם או סוג אחד של טיפול. קיימים כ-100 סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.

 חזרה למעלה >>


בלוטת הערמונית

הערמונית היא איבר המצוי רק בגופם של זכרים. מדובר בבלוטה קטנה שגודלה כגודל אגוז. עיקר תפקידה של בלוטת הערמונית הוא ייצור נוזל הזרע, שהוא נוזל לבן וסמיך המתערבב עם הזרע המיוצר באשכים. ערמונית מייצרת גם חלבון בשם אנטיגן הערמונית (PSA) המסייע לזרימה הנוזלית. בלוטת הערמונית מקיפה את צינורית השופכה (המעבירה את השתן משלפוחית השתן אל הפין) ועטופה בשכבת שרירים וסיבים. הטסטוסטרון, הורמון המין הגברי, המיוצר באשכים, אחראי על תהליך הגדילה והפעולה של תאי הערמונית. בקרבת הערמונית מצויות קבוצות של בלוטות לימפה. אלו הן קשריות קטנות, בגודל של פחות מ-1 ס"מ, המהוות חלק ממערכת הלימפה (רשת קשריות הנפרסת על פני הגוף כולו). בלוטות הלימפה מקושרות ביניהן בצינוריות, המזרימות בעזרת נוזל הלימפה תאים הלוחמים במחלות. בחלקה האחורי של בלוטת הערמונית נמצא הרקטום (החלחולת).

בלוטת הערמונית

 חזרה למעלה >>


סרטן הערמונית

סרטן הערמונית הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב גברים, לרוב מגיל 50 ומעלה. לעיתים נדירות סרטן הערמונית מאובחן בקרב גברים צעירים יותר. בניגוד למחלות סרטן אחרות, הימצאותם של תאים סרטניים בערמונית נחשבת מצב שכיח יחסית. גידול בערמונית יכול להיוותר ללא שינוי במשך תקופה ארוכה, ולמעשה לכשליש מהגברים מעל גיל 50, ולרובם המוחלט של גברים מעל גיל 80, ישנם תאים סרטניים בערמונית. סרטן הערמונית מתפתח באיטיות רבה מאוד, ולכן פעמים רבות, בעיקר בקרב קשישים, הוא אינו גורם לתסמינים. אך ישנם מקרים בהם המחלה מתפתחת במהירות ואף עלולה להתפשט לאיברים אחרים בגוף, בעיקר לעצמות.

לקבלת החוברת 'מילון מונחים באונקולוגיה' וחומרי הסברה נוספים, ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט.

 חזרה למעלה >>


גורמי סיכון

הגורמים לסרטן הערמונית אינם ידועים במלואם. עם זאת, קיימים מספר גורמים המשפיעים על הסיכון של גברים לפתח סרטן הערמונית:

גיל - הסיכון לחלות בסרטן הערמונית עולה עם הגיל. כ-75% ממקרי סרטן הערמונית מאובחנים אצל גברים בני 65 ומעלה.

היסטוריה משפחתית - לרוב, סרטן הערמונית אינו נובע מסיבות גנטיות, אך לעיתים קיים רקע תורשתי. ככל שיותר גברים במשפחה חלו בסרטן הערמונית, בגיל צעיר מ-60 ובעלי קרבה משפחתית גדולה יותר זה לזה, כך גדל הסיכוי לכך כי קיים במשפחה רקע תורשתי לחלות בסרטן הערמונית. 15-5% ממקרי סרטן הערמונית קשורים לשינויים גנטיים נרכשים המעלים את הסיכון לחלות. מעט ממקרי סרטן הערמונית קשורים למוטציות בגנים BRCA1 ובמיוחד - BRCA2, הידועים כמעלים את הסיכון לחלות בסרטן השד וסרטן השחלה.

תזונה - יש מחקרים המעידים על קיומו של קשר בין תזונה ובין הסיכון לחלות בסרטן הערמונית, אך הוא אינו ודאי. בכל מקרה, שמירה על תזונה בריאה ומאוזנת, עשירה בסיבים ודלה בסוכרים, שומנים ומזון מעובד, תסייע בהפחתת הסיכון לחלות בסוגים שונים של סרטן ובמחלות אחרות.

 חזרה למעלה >>


תסמיני המחלה

בשלבים המוקדמים סרטן הערמונית אינו גורם לתסמינים ואין לו כל סימן חיצוני. התסמינים מופיעים כאשר הגידול גדל ומפעיל לחץ על צינור השופכה. היות וסרטן הערמונית גדל לאט, הופעת התסמינים יכולה להתרחש שנים לאחר היווצרות הגידול עצמו. במקרים רבים, גברים מעל גיל 50 סובלים מהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית (BPH), הנובעת מגורמים שאינם סרטניים. להגדלה שפירה (לא סרטנית) של בלוטת הערמונית ולגידול ממאיר בבלוטת הערמונית תסמינים זהים, בהם:

  • קושי במתן שתן.
  • עלייה בתדירות מתן השתן, בעיקר בשעות הלילה.
  • כאב בעת מתן שתן.
  • דם בשתן או במגע מיני (נדיר).
  • במידה והסרטן שלח גרורות אל העצמות, נוצר כאב בעצמות. לעיתים התסמינים הראשונים בהם ניתן לחוש הם כאבי שרירים בגב, בירכיים או באגן.

אם אתה סובל מאחד התסמינים שפורטו, חשוב שתפנה מיד לרופא שלך. עם זאת, יש לזכור כי רוב המקרים של ערמונית מוגדלת אינם מעידים על מחלת הסרטן.

 חזרה למעלה >>


כיצד מתבצעת האבחנה?

האבחנה מתחילה בדרך כלל בביקור אצל רופא המשפחה, שיבדוק אותך ויבחן את מצב

בריאותך הכללי. אם הרופא יחשוד כי אתה סובל מסרטן הערמונית, הוא יבצע שתי בדיקות ראשוניות: מישוש הערמונית דרך פי הטבעת ובדיקת רמת החלבון PSA בדם.

  • בדיקת אצבע רקטלית (DRE): מיקומה של הערמונית בסמוך לרקטום מאפשר לבחון אותה באמצעות החדרת אצבע דרך פי הטבעת. בעוד שהגדלה שפירה של הערמונית יוצרת תחושה גמישה וחלקה, הרי שסרטן בבלוטת הערמונית הוא קשה וגבשושי למגע. עם זאת, ישנם מקרים בהם הבלוטה חלקה, למרות הימצאותם של תאים סרטניים בה. בדיקת אצבע רקטלית עלולה להיות לא נעימה, אך אינה כרוכה בכאב.
  • בדיקת PSA: במסגרת בדיקה זו תילקח ממך דגימת דם, וייבדקו בה ריכוזי ה-PSA (אנטיגן הערמונית). PSA הוא חלבון המיוצר על ידי הערמונית ונמצא בכמות קטנה בדם באופן טבעי. ריכוז ה-PSA בדמם של חולי סרטן הערמונית הוא לרוב גבוה יותר, אך עם זאת, רמת ה-PSA יכולה לעלות בשל גורמים שונים, כגון דלקת או הגדלה שפירה של הערמונית (השכיחה יותר עם עליית הגיל), ביופסיות של הערמונית, ניתוח בערמונית או בשלפוחית השתן, מגע מיני או עיסוי הערמונית. בכ-30% מהגברים החולים בסרטן הערמונית, רמת ה-PSA אינה חריגה. רמת ה-PSA אליה מושווית דגימת הדם של המטופל, נקבעת על פי גילו של הנבדק.

    הדעות חלוקות בנוגע לרמת PSA המעידה על בעיה. ברמות הנמוכות מ-4 ננוגרם למיליליטר (נג'/מל') יש חשיבות לגיל הנבדק. ככלל, ככל שרמת ה-PSA גבוהה יותר, כך גדלה הסבירות לקיומו של גידול סרטני. אך אין כיום ערך סף ברור המעיד על נוכחות סרטן, ויש גם לקחת בחשבון גם את קצב עליית ה-PSA בקביעת ההחלטה לבצע בדיקות אבחנתיות. לאחר הטיפול בסרטן, רמת ה-PSA יורדת. בשל כך, מדידה של רמת ה-PSA היא דרך טובה להערכת שלב המחלה, התקדמותה ויעילות הטיפול בה. בדיקה זו משמשת גם כמדד לניבוי התנהגות המחלה לאחר טיפול מקומי (על ידי ניתוח או טיפול קרינתי). הערך המוצג הוא פרק הזמן בו רמת ה-PSA מכפילה את עצמה (PSADT - PSA Doubling Time).
  • אולטרה-סאונד טרנס-רקטלי (TURS): בדיקת אולטרה-סאונד משתמשת בגלי קול כדי לבנות תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף. בדיקה זו מסייעת במדידת גודלה וצפיפותה של בלוטת הערמונית. בבדיקה מוחדר גלאי קטן דרך פי הטבעת, המעביר את תמונת הערמונית אל מסך מחשב. במהלך הבדיקה ניתן להסיר במחט דגימת תאים מהגידול לצורך ביופסיה (מפורט בהמשך). הבדיקה עלולה להיות לא נוחה, אך נמשכת מספר דקות בלבד.
  • ביופסיה: אם הבדיקות הראשוניות יעידו על קיומו של גידול סרטני בערמונית, ייתכן שתתבקש לעבור ביופסיה. בבדיקה זו מוחדרת מחט לערמונית דרך דופן הרקטום, ובאמצעותה אוספים דגימת רקמה מהערמונית. לרוב הבדיקה מבוצעת בהנחיית אולטרה- סאונד. הדגימה מועברת לבדיקה מיקרוסקופית שמטרתה לקבוע אם מדובר בגידול סרטני. הביופסיה נעשית ללא הרדמה ועלולה להיות כרוכה באי נוחות, ולעיתים אף בכאב. יש הנוהגים להזריק חומר הרדמה מקומי קודם לכן. הבדיקה מעלה את הסיכון לזיהום, ובכדי להימנע מכך תתבקש ליטול תרופות אנטיביוטיות. מספר ימים לאחר מכן ייתכן שיופיע דימום קל בהפרשות שתן או צואה או לאחר קיום יחסי מין. אם חום הגוף יעלה ב-48 השעות הראשונות לאחר הבדיקה - יש לפנות לרופא המטפל או לבית החולים. לעיתים הביופסיה הראשונה עלולה שלא לזהות גידול סרטני בערמונית. כחמישית מחולי הסרטן אינם מאובחנים בעזרת ביופסיה ראשונית. לכן, לאחר קבלת תוצאה שלילית בביופסיה הראשונה, ויתכן שתתבקש לבצע בדיקה נוספת, כמו גם מעקב אחר רמת ה-PSA בדמך. אם ריכוז ה-PSA יעלה - תתבצע ביופסיה נוספת. במקרים מסוימים תתבצע הביופסיה בגישה טרנס- פרינאלית - בדיקה המתבצעת בדרך כלל בהרדמה כללית, ובה מוחדרת מחט דרך העור, בין שק האשכים לפי הטבעת, עד לחלקי הערמונית שלא ניתן לבדוק באופן ידני.

בדיקות נוספות לאחר אבחון

כאשר אובחן בוודאות כי קיים גידול סרטני בערמונית, יש צורך לבצע בדיקות נוספות כדי לבדוק אם המחלה התפשטה אל מחוץ לבלוטת הערמונית. ייתכן כי תתבקש לבצע אחת יותר מן הבדיקות הבאות:

  • מיפוי עצמות: העצמות הן המקום השכיח ביותר להתפשטות של גידול סרטני שמקורו בערמונית. בדיקת מיפוי עצמות מסייעת באבחון אזורים בלתי תקינים בעצם. במהלך בדיקת מיפוי העצמות תוזרק לווריד (לרוב בזרוע) כמות קטנה מאוד של חומר בעל רדיואקטיביות נמוכה. עצם נגועה בגידול סרטני סופחת כמות רבה יותר של חומר רדיואקטיבי מעצם בריאה, וכך הסורק מזהה אזורים חריגים ומדגיש אותם. רמת הרדיואקטיביות המוזרקת במיפוי היא נמוכה, ולכן אינה מזיקה. בכל מקרה, החומר הרדיואקטיבי ״עלם מגופך מספר שעות לאחר הבדיקה. תתבקש להמתין במשך כשלוש שעות מרגע הזריקה ועד לביצוע המיפוי עצמו, על מנת שהחומר ״קלט בכל עצמות הגוף.
  • צילומי רנטגן: על מנת לבחון את מצב בריאותך הכללי ואת מידת התפשטותה של המחלה לאזורים אחרים בגוף, עשוי הרופא לבצע לעיתים קרובות צילומי רנטגן של החזה ושל העצמות.
  • הדמיית תהודה מגנטית (סריקת MRI): בדיקה זו דומה לסריקת CT אך עושה שימוש בשדה מגנטי, במקום בקרני רנטגן, על מנת לבנות תמונות חתך רוחביות של הגוף. ההדמיה מסייעת לגלות אם סרטן הערמונית התפשט לרקמות סמוכות או לבלוטות לימפה בקרבת הערמונית. ויתכן כי תקבל זריקת חומר ניגודי לווריד בזרועך במטרה לשפר את תוצאות ההדמיה (הדימות). במהלך הבדיקה תתבקש לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל גדול למשך כ-30 דקות. אם אתה חושש מחללים סגורים, עלולה להתעורר אצלך תחושה לא נעימה, על כן כדאי לומר זאת לטכנאי לפני ביצוע הבדיקה. סריקת ה-MRI מרעישה מאוד, אולם תקבל אטמי אוזניים או אוזניות שיסייעו לך להתגבר על הרעש. על פי רוב, יוכל אדם נוסף לארח לך לחברה בחדר הבדיקה. הגליל בו נערכת הבדיקה הוא מגנט חזק ביותר, לכן לפני הכניסה לחדר עליך להסיר את כל חפצי המתכת שעל גופך. אנשים שבגופם מושתל מוניטור לב, קוצב לב או סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים לא יכולים לעבור סריקת MRI בשל השדות המגנטיים. הסריקה אינה כרוכה בכאב ותוכל לשוב לביתך בתום הבדיקה. לכל אזור בגוף - תהליך אבחון שונה. הדמיית תהודה מגנטית משמשת להערכת המחלה בערמונית (בדיקה אנדו-רקטלית), ולאיתור גרורות בעצמות (בדיקה כלל-גופית) או בכל איבר מוגדר אחר. במצבים בהם הביופסיה הראשונה שלילית ורמת ה-PSA ממשיכה לעלות, תשמש בדיקת ה-MRI ככלי אבחון לקראת ביופסיה חוזרת מהערמונית.
  • סריקת CT: בדיקה זו מהווה חלופה אפשרית לבדיקת CT .MRI הוא סוג מתוחכם יותר של צילום רנטגן, הבונה תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף. הסריקה אינה מכאיבה, אך נמשכת זמן רב יותר מצילום רנטגן רגיל (בין 10 דקות לחצי שעה) וכרוכה בשכיבה ארוכה ללא תזוזה. תתבקש להימנע מאכילה ומשתייה במשך ארבע שעות לפחות לפני הבדיקה. בסריקות CT נעשה שימוש בכמות קטנה מאוד של קרינה שאינה יכולה לגרום נזק לך או לאנשים הבאים עמך במגע. ייתכן שתקבל משקה או זריקה של חומר בעל צבע, שיאפשר לראות אזורים מסוימים בגופך באופן ברור יותר בצילום. חומר זה עשוי לגרום לך לתחושת גל חום בכל הגוף למשך מספר דקות. אם אתה אלרגי ליוד, או סובל מאסטמה, אתה עלול לסבול מתגובה חמורה יותר לזריקה, על כן חשוב שתדווח על כך לטכנאי הבדיקה מראש. קרוב לוודאי שתוכל לשוב לביתך מיד עם תום הסריקה.
  • בדיקות PET-CT: בדיקות חדשות ומתוחכמות המשלבות החדרת חומר רדיואקטיבי הנספג ישירות בתאים הסרטניים או באמצעות גורמים שונים המתחברים אליהם. כיום מאושרת בסל התרופות בדיקת PET-CT PSMA, בה מתקשר האיזוטופ Ga68 לתא הסרטני, במטרה לאבחן פיזור מרוחק של תאים סרטניים לבלוטות הלימפה, העצמות או איברים אחרים, ומסייעת באבחון מחלה המלווה בעליית PSA, כאשר תוצאות יתר הבדיקות היו תקינות.

המתנה לתוצאות הבדיקות

תוצאות כל הבדיקות יסייעו בקביעת שלב מחלת סרטן הערמונית ודרגתה ויאפשרו לרופאים להחליט מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך. עד להגעת כל תוצאות הבדיקות יחלפו בדרך כלל מספר ימים עד שבועיים. לפני שתשוב לביתך תיקבע לך פגישת מעקב. תקופת המתנה זו עלולה להיות מלווה בחרדה או בחששות. מומלץ לשתף את בני המשפחה והחברים במצבך - כדי שיוכלו לסייע לך ולהקל עליך בתקופה זו.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את מוקד התמיכה הטלפוני בשפות עברית ורוסית, המעניק סיוע ראשוני מיידי לחולי סרטן והקרובים אליהם, הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת. בהתאם לצורך, הפונים מנותבים להמשך טיפול בבית החולים או במסגרת הקהילה. למוקד 'טלתמיכה'® ניתן לפנות בטל. 1-800-200-444.

 חזרה למעלה >>


קביעת שלב ודירוג המחלה         

שלב המחלה

השלב (stage) שבו נמצא הגידול מתאר את גודלו ומידת התפשטותו. כאשר הרופאים ידעו באיזה שלב נמצאת המחלה, הם יוכלו להחליט על הטיפול המתאים ביותר עבורך. נהוג להשתמש בשיטת TNM לתיאור שלב המחלה.

(T (Tumor - מתאר את גודל והתפשטות הגידול הסרטני

T1: בשלב זה הגידול מוגבל לבלוטת הערמונית בלבד. לא ניתן לזהותו על ידי בדיקה רקטלית, בשל גודלו, אולם ניתן לאבחן אותו בבדיקות שונות, כגון בדיקת PSA. בשלב זה, על פי רוב, החולה אינו חש בתסמינים כלשהם.

T2: הגידול עדיין נמצא בתוך בלוטת הערמונית, אך גודלו מאפשר את זיהויו בבדיקת אצבע רקטלית או בבדיקת אולטרה-סאונד. לעיתים קרובות גם בשלב זה לא מופיעים תסמינים כלשהם.

T4/T3: הגידול התפשט אל מחוץ לבלוטת הערמונית או חדר לרקמות הסמוכות לה.

גידולים בשלבים T1 ו T2- נקראים 'סרטן ערמונית מוקדם'.

גידולים בשלבים T3 ו T4- נקראים 'סרטן ערמונית מקומי מתקדם'.

כאשר הגידול הסרטני התפשט אל בלוטות הלימפה, לעצמות או לחלקים אחרים בגוף, הוא נקרא 'סרטן שניוני' או 'סרטן גרורתי'.

 

שלבי המחלה

(N (Nodes - מתייחס למצב בלוטות (קשריות) הלימפה

NX: בלוטות הלימפה לא נבדקו.

N0: בלוטות הלימפה נבדקו ולא נמצא בהן סרטן.

N1: נמצאו תאים סרטניים בבלוטות הלימפה.

 

(M (Metastasis - האם הסרטן התפשט לאיברים אחרים בגוף

M0: הסרטן לא התפשט לאיברים אחרים בגוף.

M1: הסרטן התפשט לאיבר אחר בגוף, כמו העצמות, הריאות או הכבד.

 

דירוג המחלה

הדירוג מספק מידע על המחלה ועל מהירות התפתחותה, בהתאם למראה התאים הסרטניים בבדיקה המיקרוסקופית. ישנן שתי שיטות דירוג, אולם מדד גליסון (Gleason) נפוץ יותר. דירוג גליסון נקבע לאחר שדגימות הביופסיה שהוצאו מהערמונית נבדקות במעבדה ע"י רופא פתולוג.

 

תאים סרטניים, הרחוקים מצורתם הטבעית, נבדקים ומדורגים על פי סולם שמסמל את מידת 'אי-הסדירות' של התא. הדרגה הגבוהה ביותר בסולם היא 5, והנמוכה ביותר היא 1. ככל שדרגת גליסון נמוכה יותר, כך רמת הממאירות של הגידול נמוכה יותר. דרגת גליסון הנרשמת בדו"ח הפתולוג היא סכום של שני מספרים (כל אחד בסולם של 5-1), המייצגים את כמות התאים המרבית והשניונית בביופסיה. כיום ההגדרה מתחילה מסכום של 6. סרטן בדרגה נמוכה (6) גדל לאט ופחות סביר שיתפשט לאיברים אחרים בגוף. תוצאה של 7 נחשבת דרגה בינונית. דירוג גבוה (10-8) מורה על נטייה מהירה יותר להתפשטות המחלה.

 חזרה למעלה >>


הטיפול בסרטן הערמונית

אפשרויות הטיפול בסרטן ערמונית מוקדם כוללות מעקב פעיל (השגחה פעילה), ניתוח (הסרת בלוטת הערמונית), וטיפול בקרינה (קרינה חיצונית או ברכיתרפיה). לעיתים ניתן טיפול הורמונלי לפני ו/או אחרי טיפול בקרינה.

 

בחירת הטיפול

ההחלטה על הטיפול הטוב ביותר אינה תמיד ברורה מאליה ויש להתחשב במספר גורמים כגון: בריאותך הכללית וגילך, דרגת הגידול ומידת מעורבותו בערמונית, רמת ה-PSA בדם, הסיכון לתופעות לוואי כתוצאה מהטיפול והשפעתן האפשרית עליך, והאם כבר קיבלת טיפול בעבר נגד סרטן הערמונית. קרוב לוודאי שצוות רב-תחומי, המורכב ממנתח (אורולוג), ורופאים המתמחים בטיפול בקרינה, טיפולים הורמונליים וכימיים (כימותרפיה) - ידון יחד בתכנון הטיפול המתאים לך. ייתכן שהצוות יכלול גם אחיות, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופיזיותרפיסטים. הרופא המטפל ידון איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר עבורך, או שיציע לך לבחור בטיפול אחד מבין כמה אפשרויות. אם אתה צריך לבחור טיפול, ודא שיש בידך מספיק מידע על כל אפשרויות הטיפול והשלכותיהן, כדי שתוכל להחליט איזו מהם מתאימה לך. אל תחשוש לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה שברצונך לברר בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי. לעיתים קרובות הכנת שאלות מראש וליווי של חבר קרוב או בן משפחה לפגישה עם הרופא יעזרו לך לברר את כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.

 

סקירה כללית של אפשרויות הטיפול

במידה והרופאים סבורים כי מחלתך מתפתחת באיטיות, ייתכן שיוצע לך להישאר במעקב פסיבי-סביל או במעקב אקטיבי-פעיל. כיום דגימות דם וביופסיות מאפשרות לאתר את המחלה בשלב מוקדם מאוד, אולם לא ניתן לקבוע אם המחלה תתפתח במידה כזו שתגרום לתסמינים. במקרים רבים, גידול סרטני בערמונית מתפתח באיטיות רבה, ואם ממדיו קטנים, והמחלה מדורגת בשלב מוקדם, ייתכן שהיא כלל לא תגרום לבעיות בהמשך חייו של האדם. סוגי הטיפול בסרטן הערמונית עלולים לגרום לתופעות לוואי, כגון בעיות בזקפה או אי-שליטה במתן שתן, ולחלק מהחולים תופעות אלו נראות חמורות יותר מאשר השפעות המחלה עצמה. ייתכן שהרופאים ימליצו לך לחכות ולראות אם מחלתך מתקדמת, במקום לקבל טיפול מידי. בחולי סרטן ערמונית מקומי מתקדם, נראה כי ניתוח להסרת בלוטת הערמונית או טיפול בקרינה לערמונית יעילים באותה מידה. הטיפול בקרינה ניתן על ידי מכונה חיצונית או ישירות לבלוטת הערמונית, בשיטה הקרויה ברכיתרפיה (קרינה ממקור פנימי). חלק מהחולים מקבלים טיפול הורמונלי בנוסף לכריתת ערמונית או לטיפול בקרינה. לחלק מהגברים מוצע טיפול בהקפאה (קריותרפיה) או טיפול באולטרה-סאונד ממוקד בעוצמה גבוהה (HIFU).

 

יתרונות וחסרונות הטיפול

אנשים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן, בשל תופעות הלוואי האפשריות. לרוב, ניתן לשלוט על תופעות הלוואי באמצעות תרופות. חשוב לזכור שהטיפולים ניתנים מסיבות שונות והיתרונות משתנים מחולה לחולה בהתאם למצבו.

 

אם הציעו לך טיפול שמטרתו לרפא את המחלה או לשלוט בגידול לאורך זמן, ההחלטה אם לקבל אותו תהיה קלה יותר ככל הנראה. אבל גם במצב זה תצטרך לשקול את יתרונות הטיפול מול חסרונותיו. אם אין אפשרות לריפוי, והטיפול ניתן כדי להאט או לעצור את התקדמות המחלה לתקופת זמן מסוימת, יהיה קשה יותר להחליט אם להסכים לקבל אותו או לא. קבלת החלטות הנוגעות לטיפול בנסיבות כאלו היא תמיד קשה, וכדאי לדון על כך בפירוט עם הרופא המטפל. אם אתה בוחר שלא לקבל טיפול למחלתך, תוכל לקבל טיפול לשליטה בתסמינים. טיפול זה נקרא 'טיפול תומך' או 'פליאטיבי'.

 

מתן הסכמה מדעת

לפני שתקבל טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך על מטרותיו, ויבקש ממך לחתום על טופס שמצהיר כי אתה מסכים לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא ״נתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך, ולפני חתימתך על הטופס אתה אמור לקבל את מלוא המידע על אודות סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, טיפולים אפשריים אחרים, סיכונים ותופעות לוואי. אם אינך מבין את כל הפרטים שהוסברו לך, ספר זאת מיד לצוות הרפואי כדי שתוכל לקבל הסבר נוסף. מומלץ שקרוב משפחה או חבר יתלוו אליך לפגישה, כדי שיוכלו לסייע לך לזכור את כל הנאמר. רצוי גם להכין מראש רשימת שאלות, ולבקש זמן נוסף כדי להחליט. לאחר הסבריו של הרופא תוכל להחליט מהי האפשרות הטובה ביותר עבורך. חשוב לספר לרופא או לאחות האחראית אם תבחר שלא לקבל את הטיפול כדי שהם יוכלו לתעד את החלטתך בתיק הרפואי.

 

חוות דעת רפואית נוספת

למרות שצוות רב-תחומי מומחה יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו זכותך המלאה. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו- 1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תבחר לקבל חוות דעת נוספת, כדאי שתכין רשימת שאלות ותגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, כדי להבטיח שתדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.

ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן, על מנת לקבל פרטי מומחים נוספים להתייעצות, בטל': 1-800-599-995.

 חזרה למעלה >>


הטיפול בסרטן ערמונית מוקדם

מעקב אקטיבי ומעקב פסיבי לסרטן הערמונית

שתי גישות המעקב נמצאות תחת קטגוריה שהגדרתה היא: דחיית תחילת הטיפול האקטיבי בסרטן, על מנת להימנע מטיפול יתר. בהשוואה למעקב פסיבי, המעקב האקטיבי כולל בדיקות תכופות וחודרניות יותר, לרבות ביופסיות.

 

מהו מעקב אקטיבי-פעיל לסרטן הערמונית (Active surveillance)?

יש לזכור שטיפול בסרטן הערמונית, אפילו בשלב המוקדם, ויהיה טוב ככל שיהיה, עלול לגרום גם לתופעות לוואי בלתי רצויות, העלולות לפגוע באיכות החיים של המטופל, כגון: פגיעה בשליטה במתן שתן, אימפוטנציה וכד'. לכן, בעשור האחרון התקבעה גישה טיפולית המושתתת על מעקב צמוד בלמעלה משליש מהחולים המאובחנים בשלב מוקדם עם מחלה ממוקדת, במקום טיפול מיידי במחלה. גישה זו מסתמכת על העובדה כי בשלב זה אין למדע הרפואה יכולת מוחלטת להבחין בין סוג סרטן הערמונית שיהפוך לפולשני וישלח גרורות, לבין הסוג שאינו אלים ולא מאיים על חיי החולה, או על איכות חייו. גישה זו מתאימה לחולים עם מחלה ממוקדת בשלב מוקדם על סמך רמת ה-PSA, הממצאים בבדיקה הרקטלית והביופסיה, אך היא מחייבת מעקב פעיל ורציף, כולל בדיקות דם, ביצוע הדמיה עם MRI וביופסיות חוזרות של הערמונית. גם בדיקות דם גנטיות ובדיקות גנטיות של הביופסיות עצמן יכולות לשמש חלק ממנגנון ההערכה של חולים אלו שהושמו בהשגחה צמודה.

 

מהו מעקב פסיבי-סביל לסרטן הערמונית (Watch and Wait או Watchful waiting)?

זוהי גישה לטיפול במחלת הסרטן על פיה הטיפול נדחה על מנת להימנע מטיפול יתר, אך בניגוד למעקב האקטיבי, במקרה של מעקב פסיבי תכיפות הבדיקות המתבצעת היא מועטה יותר.

הרעיון בשיטה זו הוא להימנע מטיפול, אלא אם יתפתחו תסמינים, ו/או אם תוצאות של בדיקות מסוימות יעידו על כך שיש להתחיל בטיפול. מעקב פסיבי יכול להתאים למקרים בהם יתרונות ההמתנה לתחילת הטיפולים עולים על הסיכונים.

 

כיצד מתבצע מעקב פסיבי?

מצבך הרפואי יקבע באיזו תדירות תתבצענה בדיקות, ואילו בדיקות אבחון, אם בכלל, יש לבצע. חשוב שתתייעץ על כך עם הרופא המטפל.

 

האם מעקב פסיבי יכול להתאים לי?

שיטה זו יכולה להתאים אם מחלת הסרטן שלך אינה מהווה גורם סיכון מידי ואינה גורמת להופעת תסמינים משמעותיים. בנוסף, השיטה יכולה להתאים במקרים בהם הטיפול יהיה יעיל באותה מידה גם אם יתחיל מאוחר יותר, ולא מיד. במקרה כזה, עוצמת התסמינים שאתה חש בהם, במקביל לביצוע בדיקות שאינן פולשניות, יסייעו לתזמן את מועד תחילת הטיפול בצורה הטובה ביותר.

 

מה הקשר בין מעקב פסיבי לבין תזמון הטיפול?

מעקב פסיבי מאפשר תזמון אישי של תחילת הטיפול - לא מוקדם מדי ולא מאוחר מדי. דחיית הטיפול מאפשרת לך להמשיך בחייך כרגיל, מבלי שתצטרך בשלב זה לקבל טיפולים או להתמודד עם תופעות הלוואי של טיפולים. מאחר וגישה זו לא תפגע בסיכוי שלך להשגת התוצאות הטובות ביותר, תוכל להמשיך בחיי שגרה, כל זמן שהדבר יתאפשר. חשוב לזכור כי מחקרים נערכים כל הזמן כדי לפתח טיפולים יעילים יותר, ולכן יכול להיות שאם תזדקק לטיפול בעתיד, יעמדו בפניך אפשרויות טיפול נוספות שיהיו טובות יותר מהאפשרויות הקיימות היום.

 

האם דחיית הטיפול אינה גורמת לבעיה?

יש חולים המרגישים שבדחיית הטיפול הם למעשה מחכים שתיווצר בעיה, ולכן הם מכנים את הגישה הזו - "המתן ודאג". למעשה, הכוונה להימנעות באופן אקטיבי מהבעייתיות שבטיפול יתר. מתזמנים את הטיפול על מנת למזער את הסיכונים ולמקסם את התועלת.

 

כמה זמן ניתן להמשיך את המעקב?

ניתן להמשיך בגישה זו כל עוד המחלה אינה משפיעה על בריאותך, תפקודך או על איכות חייך. חלק מהחולים ממשיכים בגישה זו במשך זמן רב, עד שמתקבלת ההחלטה על תחילת טיפול. אם אתה מפתח תסמינים ו/או ממצאי הבדיקות שלך מצביעים על שינוי שמחייב שינוי בגישה הטיפולית, ייפסק המעקב ויינתנו טיפולים אקטיביים.

 

למה לא לטפל בסרטן עכשיו, לפני שהוא מתפתח?

הרעיון שלא לטפל בסרטן, למי שהוגדר כחולה סרטן, עלול להיראות מטריד. התפיסה הרווחת היא שטיפול מוקדם הוא המפתח להחלמה, וזה אכן נכון עבור מחלות סרטן רבות. אך במצבים מסוימים, לדחיית הטיפול ישנם אותם יתרונות שיש להתחלת הטיפול באופן מידי. במקרים אלה, היתרונות של דחיית הטיפול גוברים על החסרונות. אנשים רבים מתקשים לקבל את הרעיון שמומלץ להם להמתין לאחר שהם מגלים לראשונה כי חלו, אך מחקרים מוכיחים כי הטיפולים יהיו יעילים באותה מידה אם יתחילו מאוחר יותר.

 

מהו החיסרון של מעקב אקטיבי-פעיל או פסיבי?

ככל הנראה החיסרון העיקרי הוא החרדה שאנשים חשים מעצם ההמתנה. ההרגשה כי צריך לטפל במחלה בדחיפות היא טבעית, כי כך אתה מרגיש שאתה עושה משהו. תחושת החרדה תיפתר לרוב מעצמה כאשר תחזור לשגרת חייך. חולים רבים אומרים כי פגישה או שתיים עם איש מקצוע המטפל בחרדה, או נטילת תרופה לשיכוך החרדה במהלך שלב ההסתגלות, עשויות לסייע.

 

חשוב לזכור:

  • בשיטה זו לא מחכים לבעיות, אלא נמנעים מבעיות הנוצרות עקב טיפול יתר.
  • דחיית הטיפול אינה דוחה את הסיכוי שלך לתוצאות הטובות ביותר האפשריות של שליטה במחלה.
  • מעקב פסיבי או אקטיבי יאפשר לך לשמור על איכות חייך מבלי לסכן אותם.

מה קורה אם אני מסכים למעקב פסיבי ואז משנה את דעתי?

אם לאחר תקופה של מעקב פסיבי תרצה לשקול אפשרויות טיפול אחרות, תוכל לדון עם הרופא שלך על הסיכונים והיתרונות של כל טיפול. ההחלטה בסופו של דבר היא שלך. חשוב שתהיה מודע לכל אפשרויות הטיפול, לרבות ניסויים קליניים.

 

ניתוח

ניתוח להסרת בלוטת הערמונית הוא אחת מאפשרויות הטיפול. ניתוח זה מכונה 'כריתה רדיקלית של הערמונית' ומתבצע בשיטות שונות. לפני שתעבור ניתוח כלשהו, הרופא ידון איתך בכל היבטיו, וחשוב שתבין מה כרוך בניתוח, לרבות סיכויי ההצלחה, תופעות הלוואי הצפויות ואפשרויות טיפול אחרות שיכולות להתאים למצבך. כל ניתוח ערמונית מוקדם הוא רדיקלי, ההבדל הוא בשיטות הניתוח כמפורט בהמשך:

 

כריתה רדיקלית של הערמונית: בניתוח זה בלוטת הערמונית מוסרת במלואה. כיום מתבצעים מרבית הניתוחים בגישה הרובוטית (באמצעות רובוט דה-וינצ'י ראה בהמשך). מיעוטם מתבצע בגישה המסורתית, דרך חתך בבטן או בין שק האשכים לרקטום, בהרדמה כללית. מטרת הניתוח היא הסרה מלאה של בלוטת הערמונית, שלפוחיות הזרע, ובמקרים מסוימים גם של קשריות לימפה אזוריות, בשאיפה להסרת כל התאים הסרטניים בגוף. הסרת בלוטת הערמונית עשויה למנוע התפשטות מחלת סרטן בשלב מוקדם ולרפא את החולה. במקרה של מחלת סרטן המתפתחת במהירות, כריתת ערמונית רדיקלית עשויה להאריך את החיים. לאחר ניתוח כריתת הערמונית, עלולות להופיע תופעות לוואי כמו אין-אונות (אימפוטנציה), כלומר אי-יכולת להשיג זקפה ולשמור עליה, ובעיות שליטה במתן שתן. כמו כן, הניתוח משפיע על הפוריות. כאשר המחלה אינה בסיכון גבוה על פי נתוני ה-MRI, ניתן לבצע שימור של עצבי הזקפה (nerve sparing) ולהפחית משמעותית את הסיכון לבעיות בתפקוד המיני.

 

עם זאת, חשוב להיות מודע מראש לכל הסיכונים, בעיקר אם המטופל סבל מהפרעות בתפקוד המיני לפני הניתוח. למרות שלרוב ניתן להסיר את כל התאים הסרטניים בערמונית, בחלק מהמקרים הם עלולים להופיע שוב באזור הערמונית זמן מה לאחר הניתוח. במקרה זה, ניתן יהיה לטפל בתאים אלו באמצעות קרינה חיצונית לאזור הערמונית. במקביל, ידועים כיום התנאים בהם טיפול קרינתי מונע (לאחר הניתוח) יכול לדחות את הישנות המחלה, ואף לשפר את שיעורי ההישרדות.

 

כריתה רדיקלית של הערמונית באמצעות לפרוסקופ: בכריתת ערמונית מסוג זה, אין צורך לבצע חתך בבטן התחתונה, והמנתח מוציא את בלוטת הערמונית באמצעות 5-4 חתכים קטנים בלבד (כל אחד כ-1 ס"מ) באזור הבטן. ניתוח זה מכונה גם ׳ניתוח חור המנעול׳ (keyhole). המנתח ממלא את חלל הבטן בגז פחמן דו-חמצני, ומחדיר לפרוסקופ (צינור קטן עם אור ומצלמה בקצהו) דרך אחד החתכים אל הבטן. הלפרוסקופ משדר על גבי מסך תמונות תלת- ממד מוגדלות (פי 12) של בלוטת הערמונית. המנתח משתמש במכשירים מיוחדים המוחדרים דרך החתכים שביצע על מנת להסיר את בלוטת הערמונית דרך אחד מהם.

 

כריתה רדיקלית של הערמונית באמצעות לפרוסקופ בסיוע רובוט: כיום מתבצעים מרבית ניתוחי כריתת הערמונית בסיוע רובוט (שיטת דה וינצ'י, שמחזיק את המכשירים המוחדרים לחתכים ואת הלפרוסקופ במקום המנתח. המנתח שולט בזרועות הרובוטיות, המסוגלות לנוע באופן מדויק ויציב מאוד. בשיטה זו מתאפשרת צפייה בשדה הניתוח בהגדלה ובאיכות אופטימליים.

 

כריתת ערמונית דרך השופכה (TURP): ניתוח זה מבוצע במקרים בהם הגידול הסרטני חוסם את צינורית השתן ויש להסיר אותה. במהלך הניתוח צינור המכיל כלי חיתוך ומצלמה זעירה מוחדר דרך צינורית השתן אל הערמונית. כלי החיתוך מגלח את האזור הפנימי של הערמונית על מנת להסיר את החסימה. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או בזריקת הרדמה לגב (אפידורל). לאחר ניתוח TURP, הצוות הרפואי יעודד אותך לקום מהמיטה ולהתהלך כבר למחרת בבוקר. יינתן לך עירוי של נוזלים לווריד, וברגע שתוכל לשוב לשתות באופן רגיל, הוא ינותק. כמו כן, יחברו לך קתטר על מנת לנקז נוזלים משלפוחית השתן. בשלב זה ייתכן שיופיע דימום בשתן, והצוות הרפואי אולי ייתן לך מדללי דם על מנת למנוע קרישי דם.

 

ברוב המקרים תוכל לשוב לביתך לאחר שלושה-ארבעה ימים. ייתכן שהקתטר יישאר בגופך גם כשתצא הביתה, בשל נפיחות הנובעת מהניתוח. ייתכן שהקתטר יגרום לעוויתות של שלפוחית השתן ולדליפה קלה של שתן. זה נורמלי, אך אם הדבר מטריד אותך, דווח לצוות המטפל. תופעות הלוואי העשויות להופיע לאחר הניתוח כוללות כאב או חוסר נוחות, שפיכה נסוגה (חזרה של הזרע אל השלפוחית במהלך השפיכה, במקום פליטתו החוצה דרך צינורית השתן). כמו כן, השתן עשוי להיראות עכור לאחר שפיכה, מאחר וקיים זרע בשלפוחית, אך תופעה זו אינה מזיקה.

 

לאחר הניתוח

לאחר הניתוח תקבל נוזלים בעירוי לווריד בזרוע וכן יותקן צנתר פולי (קתטר) לניקוז השתן משלפוחית השתן. קרוב לוודאי שתוכל להשתחרר לביתך בתוך שלושה עד חמישה ימים לאחר הניתוח. הצנתר יישאר ככל הנראה במקומו למשך שבוע עד שבועיים, כדי לאפשר לאזור להחלים. אם אתה סבור שעלולים להיות לך קש״ התמודדות כלשהם בביתך - ספר על כך לאח/ות או לעובד/ת הסוציאלי/ת בזמן האשפוז בבית החולים, כדי שיוכלו לארגן סיוע עבורך. לפני שתשתחרר מבית החולים ייקבע לך תור לביקורת לאחר הניתוח במרפאת החוץ. זהו זמן טוב לשוחח עם הרופא על כל בעיה - אם תתעורר.

 

תופעות לוואי אפשריות לאחר הניתוח

בעיות זקפה: ניתוח בערמונית עלול לגרום לבעיות ביצירת זקפה או בשמירה על זקפה, עקב נזק אפשרי לעצבים. לעיתים הנזק לעצבים הוא בלתי נמנע, עקב הצורך להסיר את כל התאים הסרטניים. בעיות בזקפה לאחר הניתוח תלויות גם בגיל וביכולת להגיע לזקפה טרם הניתוח.

בעיות פוריות: בלוטת הערמונית מייצרת נוזל זרע שמתערבב עם זרע שמגיע מהאשכים. כריתת בלוטת הערמונית מונעת את פעולת השפיכה, כך שלמרות שעדיין מיוצר זרע - הוא לא יכול לצאת מהגוף והתוצאה היא עקרות. שוחח עם הצוות הרפואי טרם תחילת הטיפול על הקפאת זרע לשימור פוריות, אם אתה מעוניין בכך. גברים שעברו כריתה של הערמונית יכולים להגיע לאורגזמה, למרות שאינם מייצרים שפיכה.

 

בעיות שליטה בשלפוחית השתן: תופעת לוואי נפוצה פחות. רוב הגברים סובלים מדליפת שתן מסוימת לאחר הסרת הקתטר. התופעה משתפרת עם הזמן, ובזכות תרגול של רצפת האגן. במקרים מועטים עלולה להופיע דליפת שתן מתמשכת, המחמירה בעת שיעול, התכופפות או במהלך פעילות גופנית.

 

טיפול בקרינה

טיפול קרינתי לבלוטת הערמונית מכונה גם 'טיפול קרינה רדיקלי' ומטרתו להרוס את התאים הסרטניים תוך גרימת נזק מועט ככל הניתן לרקמות הסמוכות.

 

טיפול בקרינה חיצונית (רדיותרפיה)

טיפול בקרינה חיצונית משתמש בקרניים באנרגיה גבוהה המשמידות תאים סרטניים, וגורמות נזק מועט ככל הניתן לתאים בריאים. זוהי הקרינה הנפוצה ביותר לטיפול בסרטן ערמונית מקומי מוקדם, והיא ניתנת לרוב יחד עם טיפול הורמונלי.

טיפולים בקרינה מתבצעים במכון הקרינה של בית החולים, מדי יום במשך השבוע, כאשר סוף השבוע מוקדש למנוחה. מחזור הטיפול יכול להימשך 10-8 שבועות. התכנון הוא החלק החשוב ביותר של הטיפול בקרינה, ועשוי להתבצע במשך ביקור אחד או שניים במכון הקרינה. יש לתכנן את הטיפול בקפידה כדי לוודא שיהיה יעיל ככל האפשר. תכנון הקרינה נעשה באמצעות CT סימולטור - מכשיר CT המבצע צילום חתך רוחבי או CT של האזור המטופל, ומאפשר סימון מדויק של מיקום הקרינה. טרם הבדיקה תתבקש לשמור על תזונה מיוחדת ולעיתים תתבקש לעבור חוקן על מנת לרוקן את המעי. הדבר מאפשר קבלת צילומי CT ברורים יותר ועוזר לצוות הרפואי לתכנן היטב את הטיפול.

בתחילת כל טיפול בקרינה ימקם אותך רנטגנאי הריפוי בקפידה על מיטת הטיפול, ויוודא שנוח לך. במהלך הטיפול תישאר לבדך בחדר, אולם תוכל לשוחח עם הרנטגנאי, שיצפה בך. הטיפולים בקרינה אינם גורמים לכאב, אולם מצריכים שכיבה ללא תזוזה בזמן קבלת הטיפול.

לקבלת החוברת 'טיפול בקרינה לערמונית' של האגודה למלחמה בסרטן, המכילה מידע רב ועצות, ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל': 1-800-599-995 ניתן לעיין בחוברת גם באתר האינטרנט של האגודה.

ישנן דרכים שונות למתן טיפול בקרינה חיצונית:

טיפול בקרינה קונפורמלית ו-IMRT - בקרינה קונפורמלית, מכשיר מיוחד, המחובר למכונת הקרינה, מכוון במדויק את קרני האנרגיה כך שיתאימו לאזור הקרינה. IMRT היא רדיותרפיה עם ויסות עוצמתי. שיטה זו מכוונת את קרני האנרגיה בצורה מדויקת יותר מטיפול בקרינה קונפורמלית. השיטה הזו מאפשרת שימוש במינונים שונים של קרינה לאזורים שונים באיבר המטופל. מכשיר ®TomoTherapy משלב IMRT עם סריקת CT על מנת לדייק את הטיפול.

 

טיפול קרינה מונחה תמונה (IGRT) - שיטה המכוונת כל טיפול באופן המדויק ביותר. ממש לפני או במהלך טיפול הקרינה מצולמות תמונות המשמשות לכיוונון הקרינה לאזור הטיפול, ולדיוק מקסימלי של הטיפול.

 

טיפול קרינה זעיר-פולשני (SABR) - טיפול המאפשר מתן כמויות גדולות של קרינה לאזורים קטנים באופן מדויק מאוד, לעיתים משמש לטיפול בסרטן הערמונית.

 

טיפול קרינה באמצעות פרוטונים - טיפול המשלב סוגים שונים של קרינה וניתן מינון מדויק מאוד של קרינה לערמונית.

 

תופעות הלוואי של טיפולי קרינה

צוות מכון הקרינה יסביר לך מהן התופעות הצפויות וכיצד ניתן להתמודד איתן. נסה לאזן בין מנוחה ובין פעילות גופנית סדירה ומתונה, בעיקר אם עליך לנסוע מדי יום דרך ארוכה למכון הקרינה. מרבית תופעות הלוואי של הטיפול בקרינה חולפות בהדרגה עם סיום הטיפול. עם זאת, תופעות אחרות עלולות להימשך מספר חודשים או להישאר לצמיתות. אם יהיו לך בעיות כלשהן במהלך הטיפול, שוחח על כך עם צוות מכון הקרינה, כדי שיוכל לסייע לך. טיפול בקרינה אינו הופך אותך לרדיואקטיבי. אנשים, לרבות ילדים, יוכלו לשהות במחיצתך בתקופה זו ללא כל חשש. אף על פי שטיפול בקרינה משמיד את התאים הסרטניים במרבית מהחולים, בחלק מהמקרים התאים הסרטניים שבים ומופיעים באזור הערמונית זמן מה לאחר הטיפול. במצב זה אפשר לפעמים להסיר את בלוטת הערמונית בניתוח 'הצלה' (salvage). ניתוח זה מלווה בתחלואה, ואצל כשליש עד מחצית מהחולים קיימת זליגת שתן משמעותית המחייבת שימוש במוצרי ספיגה. קיימות אפשרויות טיפול אחרות שהמידע עליהן כיום מוגבל, כגון הקפאת הערמונית או שימוש בגלי קול בתדירות גבוהה - HIFU.

 

תופעות לוואי לטווח קצר: הטיפול עלול לגרום לעייפות ולבחילה בעוצמות שונות. ייתכנו גם קושי בהשגת זקפה, גירוי ברקטום המלווה בתחושת אי נוחות, שלשול, וכאב סביב פי הטבעת. הרופא יוכל לרשום לך תרופות להקלה, וייתכן שימליץ על שינויים בתזונה. כמו כן, ייתכנו השפעות על שלפוחית השתן: ציסטיטיס (דלקת בשלפוחית השתן), תחושת דחיפות רבה יותר בהטלת שתן, ו/או תחושת צריבה בזמן הטלת שתן. ניתן להקל את התופעות באמצעות תרופות. תופעות אלו חולפות בדרך כלל בהדרגה בתוך מספר שבועות לאחר סיום הטיפול. לעיתים נדירות, אם ישנם קשיים בהטלת שתן - אין מנוס מהחדרת צנתר לשלפוחית השתן. טיפול בקרינה גם עלול לגרום לנשירת חלק משיער הערווה. עם סיום הטיפולים, השיער יצמח בחזרה, אך ״תכן שיהיה דליל או עדין יותר מבעבר.

 

תופעות לוואי לטווח ארוך: אי יכולת להשיג זקפה (אין אונות) עלולה להתפתח גם לאחר שנתיים עד חמש שנים מסיום הטיפול. ההתמודדות עם תופעת לוואי זו עלולה להשפיע על חיי המין ועל מערכת היחסים שלך עם בת/בן הזוג. עם זאת, חשוב לציין, כי ישנן שיטות המסייעות בשיפור התפקוד המיני.

האגודה למלחמה בסרטן מעניקה שירות ייעוץ בנושאים של דימוי גוף, זוגיות ומיניות לחולי סרטן ובני/בנות זוגם. הייעוץ ניתן על ידי אחות האגודה - ללא תשלום, בתיאום מראש וללא צורך בהפניה רפואית. טלי: 03-5721643 או דוא"ל: lenak@cancer.org.il. כמו כן, ניתן להיכנס לפורום ייעוץ מיני לחולי סרטן באתר האגודה למלחמה בסרטן.

לקבלת החוברות 'מיניות הגבר' ו'שימור פוריות בגברים', ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995.

חלק מהחולים עלולים לסבול מפגיעה קבועה במעי או בשלפוחית השתן. כלי הדם במעי ובשלפוחית יכולים להפוך שבריריים יותר, ועלול להופיע דם בשתן או בצואה. תופעות אלו עלולות להופיע חודשים ואף שנים לאחר הטיפול. אם תבחין בדימום כלשהו - חשוב לדווח על כך לרופא המטפל.

 

ייתכן שהיציאות יהיו תכופות יותר לאחר הטיפול, לעתים נדירות ייתכן קושי מסוים בשליטה עליהן. לעיתים הטיפול עלול לגרום לדליפת שתן כתוצאה מנזק לעצבים השולטים על שרירי השלפוחית (אי שליטה במתן שתן), בעיקר אם בנוסף לטיפול הקרינתי עברת גם ניתוח TURP (כריתה של בלוטת הערמונית וצינורית השתן) או כריתת ערמונית.

 

אם הטיפול בקרינה ניתן לערמונית ולבלוטות הלימפה באזור האגן, הוא עלול לגרום לבצקת לימפטית בגפיים (תופעה הנקראת 'לימפדמה').

לקבלת החוברת 'לימפדמה - בצקת לימפטית או נפיחות בגפיים', ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995 או לעיין בה באתר האגודה.

ברכיתרפיה (קרינה פנימית)

במקרים מסוימים של סרטן ערמונית בשלב מוקדם, תינתן קרינה פנימית באמצעות החדרת גרגירים רדיואקטיביים קטנים לתוך הגידול (הליך הנקרא ברכיתרפיה). את החדרת הגרגירים ניתן לבצע בהרדמה כללית או בהרדמה אפידורלית (זריקה בגב). בטיפול מוחדרים גרגירי יוד רדיואקטיבי קטנים לגידול הסרטני, והם משחררים קרינה בקצב איטי למשך תקופת זמן מסוימת. הגרגירים נשארים בגוף, אך הקרינה מתפוגגת בהדרגה במשך כשנה. לפני החדרת הגרגירים ימדוד הרופא את נפח בלוטת הערמונית, במטרה לזהות את גודלה ומיקומה המדויק. זיהוי זה ייעשה באמצעות סריקת אולטרה-סאונד רקטאלי (דרך הרקטום), המפיקה תמונה תלת-ממדית של הערמונית. באמצעות הסריקה ניתן יהיה להחליט כמה גרגירים נחוצים ואת מיקומם הרצוי. על מנת שתמונת האולטרה-סאונד תהיה ברורה ככל הניתן, המעיים צריכים להיות ריקים. לשם כך, תתבקש להקפיד על תזונה מיוחדת במשך 24 שעות לפני הבדיקה, ולעבור חוקן. יום לפני השתלת הגרגירים תתבקש לשמור על אותה תזונה, ולעבור חוקן נוסף.

 

הליך ההשתלה נמשך בין שעה לשעתיים, ואינו כרוך באשפוז. לשם השתלת הגרגירים מוכנס גלאי אולטרה-סאונד לרקטום לצורך קבלת תמונה מדויקת של הערמונית. לאחר מכן יוחדרו לתוך בלוטת הערמונית 100-80 גרגירים רדיואקטיביים דרך העור שבין הערמונית לפי הטבעת. ההליך עלול לגרום לנפיחות מסוימת בערמונית, החוסמת את השופכה, וייתכן שהיה צורך לנקז את השתן מגופך באופן מלאכותי, באמצעות צנתר זמני (קתטר), שיוסר מספר שעות לאחר מכן. רוב הגברים יכולים להטיל שתן ללא כל קושי כבר ביום ההשתלה. על מנת למנוע זיהום לאחר ההשתלה, תקבל אנטיביוטיקה. ככל הנראה תוכל לשוב לביתך ביום ההשתלה, אך עליך להימנע מהרמת משא כבד או מפעילות גופנית מאומצת במשך יומיים-שלושה.

 

כל הקרינה הרדיואקטיבית של הגרגירים המושתלים נספגת בערמונית והאנרגיה שלהם נמוכה, כך שאין סיכון לשהות בחברת אנשים אחרים. עם זאת, במשך כחודשיים-שלושה לאחר ההשתלה, רצוי שילדים ונשים בהיריון (או שעשויות להרות) לא ישהו בקרבה אליך למשך פרקי זמן ארוכים. גרגירי הקרינה נותרים בבלוטת הערמונית באופן קבוע, אך ישנו סיכוי שגרגיר בודד יעבור בנוזל הזרע במהלך קיום יחסי מין, לכן מומלץ להשתמש בקונדום בשבועות הראשונים לאחר ההשתלה. ייתכן שנוזל הזרע יקבל צבע שחור או חום בשל דימום אפשרי כתוצאה מההליך. לאחר השימוש בקונדומים יש להשליכם לפח באריזה כפולה.

 

תופעות לוואי

טיפול זה פשוט יותר מטיפול בקרינה חיצונית, מכיוון שהוא מורכב בדרך כלל מפגישת תכנון אחת ופגישת טיפול אחת בלבד (בהרדמה כללית) שנעשות במסגרת אשפוז של יום או יומיים. תופעות הלוואי של ברכיתרפיה דומות לתופעות הלוואי של קרינה חיצונית, אך תופעות נפוצות נוספות הן:

  • כאב ושטף דם קל או שינויים בצבע העור באזור שבין הרגליים - תופעות החולפות מספר ימים לאחר ההליך, עליהן ניתן להקל באמצעות משככי כאבים.
  • הופעת דם בשתן - תופעה נפוצה למדי. אם תופעה זו תחמיר, או אם יופיעו בשתן קרישי דם גדולים - יש לדווח על כך מיד לרופא. חשוב להקפיד על שתיית מים מרובה בכדי לסייע במניעת קרישי דם ובשטיפת השלפוחית.
  • בדומה לקרינה חיצונית, גם בקרינה פנימית ייתכנו בעיות בזקפה בשנים שלאחר הטיפול (בין 30% ל-50%).
  • לטיפול בקרינה פנימית סיכון נמוך יותר לפגיעה במעי, אם כי הסיכון לבעיות בשתן (כגון היצרות השופכה) גבוה יותר. גבר אחד מתוך שבעה גברים נזקק להחדרת צנתר זמני בשל אי יכולת להטיל שתן מיד לאחר ההליך. חלק מהגברים מפתחים כעבור זמן מה היצרות של השופכה, שעלולה לגרום לבעיות במתן שתן. הסיכון לדליפת שתן עומד על כ-1%. חלק מהגברים סובלים מכאב או מאי נוחות בעת מתן שתן, צורך להטיל שתן לעיתים קרובות יותר וזרם שתן חלש יותר. השפעות אלו, הנובעות בדרך כלל מהקרינה הנפלטת מהגרגירים בערמונית, משתפרות תוך שלושה חודשים עד שנה, כאשר הגרגירים מאבדים חלק מהרדיואקטיביות שלהם. שתיית כמויות גדולות של נוזלים והימנעות מקפאין תסייע בהתמודדות עם תופעות אלו.

טיפול הורמונלי

טיפול הורמונלי נגד סרטן ערמונית מוקדם ניתן לגברים שאינם מתאימים לעבור ניתוח או טיפולי קרינה; או שהסרטן החל להתקדם במהלך המעקב הפעיל; או בשילוב עם טיפולי קרינה. ייתכן שתקבל טיפול הורמונלי לפני טיפולי הקרינה על מנת לסייע בכיווץ הגידול. טיפול זה נקרא טיפול נאו-אדג'ובנטי. לעיתים טיפול הורמונלי ניתן בשילוב ותוך כדי טיפולי הקרינה, על מנת להקטין את הסיכון לחזרת הסרטן. טיפול זה נקרא טיפול אדג'ובנטי (מסייע).

קיימים סוגים שונים של טיפולים הורמונליים:

חוסמי LH - עוצרים את ״צור ההורמונים הגבריים באשכים על ידי הקטנת רמות ההורמונים המיוצרים בבלוטת יותרת המוח. תרופות אלו כוללות: לאופרורלין - Leuprorelin acetate (אליגרד® - ®Eligard)*, גוסרלין - Goserelin (זולדקס® - ®Zoladex)*, לויפרורלין - Leuprorelin (פרוסטאפ® - ®Prostap)*, טריפטורלין - Troptorelin (דקאפפטיל® - ®Decapeptyl)*, בוזרלין - Buserelin (סופרפאקט® - Superfact)*.

 

לאחר הטיפול בתרופות מסוג זה ישנה עלייה זמנית ברמות הטסטוסטרון, שעלולה לגרום להגברה של התסמינים, תופעה המכונה 'התלקחות הגידול'. על מנת למנוע את התופעה, תתבקש ליטול כדורים אנטי-אנדרוגנים לפרק זמן קצר.

 

חוסמי GnRH - חוסמים את מעבר המסר מהמוח לאשכים וכך מונעים את ״צור הטסטוסטרון, עקב פעולה זו התאים הסרטניים גדלים בקצב איטי יותר או שגדילתם נעצרת, והגידול עשוי להתכווץ. חוסמי GnRH פועלים מהר יותר מחוסמי LH ולא גורמים להתלקחות הגידול. התרופה הקיימת היום מסוג זה היא דגרליקס - Degarelix (פירמגון® - ®Firmagon)*, הניתנת בזריקה נוזלית מתחת לעור הבטן אחת לחודש.

אנטי-אנדרוגנים - טיפול הורמונלי בו התרופה מתחברת לחלבונים על גבי התאים הסרטניים וחוסמת את פעילות הטסטוסטרון על התאים הללו. אנטי-אנדרוגנים ניתנים כטבליות, והנפוצים שבהם הם: ביקלוטאמיד - Bicalutamide (קוזדקס® - ®Cosadex)*, פלוטאמיד - Flutamide (דרוגניל® - ®Drogenil)*, אנזלוטאמיד - Enzalutamide (קסטנדי® - ®Xtandi)*. לעיתים קרובות משתמשים באנטי-אנדרוגנים בלבד כטיפול הורמונלי לסרטן ערמונית גרורתי. לעיתים הם ניתנים שבוע או שבועיים לפני ההזרקה הראשונה של חוסמי LH, על מנת לסייע במניעת התלקחות הגידול.

 

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

תופעות לוואי של הטיפול ההורמונלי

לכל תרופה תופעות לוואי שונות, לכן חשוב לשוחח עם הרופא על תופעות הלוואי האפשריות של הטיפול שתקבל. טיפול הורמונלי עשוי להאט או לעצור את צמיחתם של התאים הסרטניים במשך שנים רבות, ואינו משפיע על תפקוד המעי או שלפוחית השתן.

 

בעיות זקפה ואובדן החשק המיני - מרבית הטיפולים ההורמונליים גורמים בדרך כלל לבעיות זקפה ולאובדן החשק המיני במשך קבלת הטיפול. כאשר הטיפול מופסק, הבעיה עשויה לחלוף.

 

אין-אונות - לסוגים מסוימים של תרופות האנטי-אנדרוגנים סיכון נמוך יותר לגרום לאין-אונות מאשר לזריקה.

 

גלי חום והזעות - כמחצית מהגברים המקבלים טיפולים הורמונליים עלולים לסבול מגלי חום והזעות, שיחלפו עם תום הטיפול. ניתן להתמודדות איתם באמצעות טיפול תרופתי.

 

ירידה בצפיפות העצם, התפתחות סוכרת ומחלת לב כלילית, עלייה במשקל ותחושת עייפות תמידית, גופנית ונפשית - כל אלה הן תופעות לוואי אפשריות של הטיפול ההורמונלי. בטיפול ממושך מדווח גם על ירידה בתפקוד הקוגניטיבי. בהמשך החוברת ניתן מידע על התמודדות עם תופעות לוואי כלליות, כגון עייפות ובעיות הקשורות בתפקוד המיני.

 

נפיחות ורגישות בחזה - תרופות מסוימות יכולות לגרום לתופעות אלה, ולכן ייתכן שיומלץ לך על מחזור קצר של טיפול בקרינה במינון נמוך לאזור החזה, לפני תחילת הטיפול ההורמונלי. כך ניתן למנוע ברוב המקרים נפיחות בחזה, והטיפול גורם למעט מאוד תופעות לוואי, אם בכלל. לחלופין, ניתן לקחת מינון נמוך של תרופה הורמונלית אחרת בשם טמוקסיפן - Tamoxifen שיכולה למנוע נפיחות בחזה.

למידע נוסף ללא תשלום על התרופות והטיפולים המוזכרים בחוברת זו ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

 חזרה למעלה >>


הטיפול בסרטן ערמונית מקומי מתקדם

טיפול בקרינה חיצונית (רדיותרפיה)

טיפול בקרינה חיצונית עושה שימוש בקרני רנטגן באנרגיה גבוהה על מנת להשמיד את התאים הסרטניים, תוך גרימת נזק מועט ככל הניתן לתאים התקינים. זו הדרך הנפוצה ביותר לטפל בקרינה בסרטן ערמונית מקומי מתקדם, והוא ניתן לרוב יחד עם טיפול הורמונלי. טיפולים בקרינה מתבצעים במכון הקרינה של בית החולים, מדי יום במשך השבוע, כאשר סוף השבוע מוקדש למנוחה. מחזור הטיפול יכול להימשך עד שמונה שבועות. התכנון הוא החלק החשוב ביותר של הטיפול בקרינה, ועשוי להתבצע במשך ביקור אחד או שניים. יש לתכנן את הטיפול בקפידה בכדי לוודא שיהיה יעיל ככל האפשר. כחלק מתכנון הטיפול תתבקש לעבור בדיקת CT, בה יצולמו צילומי רנטגן של האזור המטופל. טרם הבדיקה תתבקש לשמור על תזונה מיוחדת ולרוב תתבקש לעבור חוקן על מנת לרוקן את המעי. הדבר מאפשר קבלת צילומי CT ברורים יותר ועוזר לצוות הרפואי לתכנן היטב את הטיפול.

 

ייתכן שתחוש אי נוחות קלה בזמן זה. בתחילת כל טיפול בקרינה, רנטגנאי הריפוי ימקם אותך בקפידה על הספה, ויוודא שנוח לך. במהלך הטיפול תישאר לבדך בחדר, אולם תוכל לשוחח עם הרנטגנאי, שיצפה בך. הטיפולים בקרינה אינם גורמים לכאב, אולם מצריכים שכיבה ללא תזוזה בזמן קבלת הטיפול.

 

ישנן דרכים שונות למתן טיפול בקרינה חיצונית:

קרינה קונפורמלית - מכשיר מיוחד, המחובר למכונת הקרינה, מכוון בקפידה את קרני האנרגיה כך שיתאימו לאזור ההקרנה.

 

IMRT - שיטה זו מכוונת את קרני האנרגיה בצורה מדויקת יותר מטיפול בקרינה קונפורמלית, ומאפשרת מתן מינונים שונים של קרינה לאזורים שונים באיבר המטופל. מכשיר ®TomoTherapy משלב IMRT עם סריקת CT על מנת לדייק את הטיפול.

 

טיפול קרינה מונחה תמונה (IGRT) - שיטה המכוונת כל טיפול באופן המדויק ביותר. ממש לפני הטיפול בקרינה או במהלכו מצולמות תמונות המשמשות לכיוונון הקרינה לאזור הטיפול, ולדיוק מקסימלי של הטיפול.

 

ייתכן שהרופא ימליץ על טיפול הורמונלי לפני או אחרי הטיפול בקרינה. הטיפול בקרינה ניתן לבלוטת הערמונית בלבד במטרה להשמיד את התאים הסרטניים בבלוטה, תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לאיברים שמסביב, כגון שלפוחית השתן או הרקטום. מתן טיפול הורמונלי לפני ובמהלך הטיפול בקרינה, עשוי לשפר את תוצאות הטיפול. עם זאת, קיים סיכון להופעת דימומים, שינויים בהרגלי היציאות, אי-נוחות מסוימת ובעיות הקשורות לזקפה (אם כי הדבר תלוי בגיל). לעיתים נדירות, חלק מהגברים סובלים מדליפת שתן או מאי-שליטה במתן שתן.

לקבלת החוברת 'טיפול בקרינה לערמונית' של האגודה למלחמה בסרטן, המכילה מידע רב ועצות, ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל': 1-800-599-995 ניתן לעיין בחוברת גם באתר האינטרנט של האגודה.

תופעות לוואי

צוות מכון הקרינה יסביר לך מהן התופעות הצפויות וכיצד ניתן להתמודד איתן. נסה לאזן בין מנוחה לבין פעילות גופנית סדירה ומתונה, בעיקר אם עליך לנסוע מדי יום דרך ארוכה למכון הקרינה. מרבית תופעות הלוואי של הטיפול בקרינה חולפות בהדרגה עם סיום הטיפול. עם זאת, תופעות אחרות עלולות להימשך מספר חודשים או להישאר לצמיתות. אם יהיו לך בעיות כלשהן במהלך הטיפול, שוחח על כך עם צוות מכון הקרינה, כדי שיוכל לסייע לך. טיפול בקרינה אינו הופך אותך לרדיואקטיבי. אנשים, לרבות ילדים, יוכלו לשהות במחיצתך בתקופה זו ללא כל חשש. אף על פי שטיפול בקרינה משמיד את התאים הסרטניים במרבית מהחולים, בחלק מהמקרים התאים הסרטניים שבים ומופיעים באזור הערמונית זמן מה לאחר הטיפול. במצב זה, אפשר לפעמים להסיר את בלוטת הערמונית בניתוח 'הצלה' (salvage). ניתוח זה מלווה בתחלואה, ואצל כשליש עד למחצית החולים קיימת זליגת שתן משמעותית המחייבת שימוש במוצרי ספיגה.

 

בטווח קצר: הטיפול עלול לגרום לעייפות ולבחילה בעוצמות שונות. ייתכנו קושי בהשגת זקפה, גירוי ברקטום המלווה בתחושת אי נוחות, שלשול, וכאב סביב פי הטבעת. הרופא יכול לרשום לך תרופות להקלה וייתכן שימליץ על שינויים בתזונה. כמו כן, ייתכנו השפעות על שלפוחית השתן: ציסטיטיס (דלקת בשלפוחית השתן), תחושת דחיפות רבה יותר בהטלת שתן, ו/או תחושת צריבה בזמן הטלת שתן. הרופא יכול לרשום לך תרופות שיעזרו להקל על כך. תופעות אלו חולפות בדרך כלל בהדרגה תוך מספר שבועות לאחר סיום הטיפול. לעיתים נדירות, אם ישנם קשיים במתן שתן - אין מנוס מהחדרת צנתר לשלפוחית השתן. הטיפול עלול לגרום לנשירתו של חלק משיער הערווה, אך בסיום הטיפולים הוא יצמח בחזרה, אף שייתכן כי יהיה דליל או עדין יותר מבעבר.

 

בטווח הארוך: אי-יכולת להשיג זקפה (אין אונות) עלול להתפתח גם שנתיים עד חמש שנים מסיום הטיפול. ההתמודדות עם תופעת לוואי זו יכולה להשפיע על חיי המין ועל מערכת היחסים שלך עם בת/בן הזוג. עם זאת, חשוב לציין, כי ישנן שיטות המסייעות בשיפור התפקוד המיני.

האגודה למלחמה בסרטן מעניקה שירות ייעוץ מיני ודימוי גוף בפריסה ארצית לחולי סרטן ובני/בנות זוגם ללא תשלום וללא צורך בהפניה. לקביעת תור ניתן להתקשר לטל. 03-5721643 או להתייעץ בפורום ייעוץ מיני לחולי סרטן באתר האגודה למלחמה בסרטן.

לקבלת החוברת 'מיניות הגבר', ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

חלק מהחולים עלולים לסבול מפגיעה קבועה במעי או בשלפוחית השתן. כלי הדם במעי ובשלפוחית יכולים להפוך שבריריים יותר, ועלול להופיע דם בשתן או בצואה. תופעות אלו עלולות להופיע חודשים ואף שנים לאחר הטיפול. אם תבחין בדימום כלשהו - חשוב לדווח על כך לרופא המטפל.

 

ייתכן שהיציאות יהיו תכופות יותר לאחר הטיפול, לעיתים נדירות ״תכן קושי מסוים בשליטה עליהן.

 

עבור חלק מהגברים הטיפול עלול לגרום לדליפת שתן כתוצאה מנזק לעצבים השולטים על שרירי השלפוחית (אי שליטה במתן שתן) - בעיקר אם בנוסף לטיפול הקרינתי עברת גם ניתוח TURP (ראה פירוט בעמוד 17) או כריתת ערמונית.

אם הטיפול בקרינה ניתן לערמונית ולבלוטות הלימפה באזור האגן, הוא עלול לגרום לבצקת לימפטית בגפיים (תופעה הנקראת "לימפדמה").

לקבלת החוברת 'לימפדמה - בצקת לימפטית או נפיחות בגפיים', ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995 או לעיין בה באתר האגודה.

טיפול הורמונלי

לרוב, יינתן טיפול הורמונלי בנוסף לטיפול קרינתי, על מנת לטפל בסרטן ערמונית מקומי מתקדם, אך לעיתים יינתן טיפול הורמונלי בלבד. ייתכן שתקבל טיפול הורמונלי לפני הטיפול בקרינה, על מנת לצמצם את הגידול. טיפול מסוג זה נקרא טיפול נאו-אדג'ובנטי. טיפול הורמונלי שניתן במקביל או לאחר טיפול בקרינה, נקרא טיפול אדג'ובנטי (מסייע). טיפול הורמונלי ניתן באמצעות זריקות או כדורים. ראה פירוט בהמשך (טיפול הורמונלי לסרטן ערמונית מוקדם).

 

ניתוח

ניתוח הוא אפשרות שוות ערך לקרינה (אם לא עדיפה), ופעמים רבות הוא ניתן במסגרת טיפול מולטימודאלי (בשילוב עם קרינה). מדובר בשינוי מהותי בגישה הטיפולית בסרטן ערמונית מקומי מתקדם בשנים האחרונות. ניתוח זה נקרא 'כריתה רדיקלית של הערמונית', והוא מתבצע בשיטות שונות. רוב הגברים החולים בסרטן ערמונית מקומי מתקדם אינם מתאימים לניתוח, מאחר ולא ניתן להסיר את כל התאים הסרטניים שהתפשטו מעבר לבלוטת הערמונית. אם בכל זאת תעבור ניתוח, הרופא ידון איתך בכל היבטיו. חשוב שתבין מה כרוך בניתוח, לרבות סיכויי ההצלחה, תופעות הלוואי הצפויות ואפשרויות טיפול אחרות שיכולות להתאים למצבך. (ראה פירוט על סוגי הניתוחים בעמ' 16).

 

טיפולים חדשים בסרטן ערמונית מקומי מתקדם

הטיפולים הבאים ניתנים לעיתים לחולי סרטן ערמונית בשלב מקומי מתקדם, אולם אינם נפוצים, ועדיין נחשבים בגדר טיפול ניסיוני. אם תחשוב שאחד הטיפולים עשוי להתאים לך - התייעץ על כך עם הרופא המטפל בך.

 

טיפול בהקפאה (קריותרפיה): טיפול בהקפאה מתבצע בהרדמה כללית או בזריקת הרדמה לגב. מספר מתמרים מתכתיים, המוחדרים דרך העור אל האזור הפגוע של בלוטת הערמונית, מכילים חנקן נוזלי שקופא ומשמיד את התאים הסרטניים. למרות שנעשה שימוש בהרדמה מקומית, ייתכן שהטיפול יגרום לך לכאבים, לכן מספר ימים לאחר הטיפול יינתנו לך משככי כאבים. גברים שעוברים טיפול בהקפאה יוכלו לעבור טיפול בקרינה או ניתוח אם המחלה תופיע שוב. לאחר ההקפאה צינורית (צנתר) מוחדרת לשלפוחית דרך הבטן, כדי לנקז את השתן. הצנתר מוסר כשבוע עד שבועיים לאחר הטיפול. תופעות הלוואי האפשריות כוללות בעיות בזקפה (בכ-80% מהמטופלים) ודליפת שתן (אי-שליטה במתן שתן, בפחות מ-10% מהמטופלים). עם זאת, לא ידוע עדיין על תופעות לוואי בטווח הארוך. הטיפול מתאים רק לגידולים קטנים מאוד בערמונית, ואינו מתאים לגידולים הנמצאים בקצה החיצוני שלה.

 

טיפול אולטרה-סאונד ממוקד בעוצמה גבוהה (HIFU): טיפול העשוי להועיל למי שמחלתם חזרה לאחר טיפולים אחרים (באותה מידה כמו ניתוח או טיפול בקרינה). טיפול זה ניתן בהרדמה כללית או מקומית, ולאחר התאוששות והשגחה קצרה החולה משוחרר לביתו. מתמר האולטרה-סאונד (מכשיר הקולט ומשדר גלי קול) מוחדר דרך פי הטבעת אל הרקטום, ממפה את בלוטת הערמונית ומשדר גלי קול ממוקדים בעוצמה גבוהה, המפיקים חום נקודתי ומטפלים בבלוטת הערמונית הנגועה. המתמר מוקף בבלון צינון, המעניק הגנה לדופן הרקטום. הדיוק והניטור בזמן אמת מצמצמים את תופעות הלוואי, כגון קש״ זקפה ודליפת שתן. מכיוון שהטיפול אינו חודרני ואינו מבוסס על קרינה מייננת, לא מופיעים אובדן דם או תופעות לוואי האופייניות לטיפולים בקרינה. תופעות הלוואי האפשריות הן זיהומים, היצרות בדרכי השתן, ולעיתים סיבוך בו נוצר חיבור בין צינור השופכה ובין הרקטום. בהיות HIFU טיפול חדש יחסית, אין עדיין תוצאות ומעקב ארוכי טווח.

 חזרה למעלה >>


טיפול בסרטן ערמונית גרורתי או בסרטן מתקדם בלתי נתיח

אפשרויות הטיפול בסרטן ערמונית מתקדם כוללות: טיפול הורמונלי, ניתוח, טיפול כימי וטיפול בקרינה. הטיפולים ניתנים בעיקר כדי להקל על כאבי עצמות תסמיני המחלה, ולשפר את איכות החיים של החולים, ככל הניתן.

 

בחירת הטיפול

בחירת הטיפול המתאים ביותר לחולה אינה תמיד ברורה מאליה, ומצריכה התחשבות במספר גורמים, כגון: מצב בריאותך הכללית, גילך, מיקום המחלה והתסמינים שלהם היא גורמת, תופעות הלוואי האפשריות כתוצאה מהטיפול ואם קיבלת טיפולים בעבר. צוות רב-תחומי, המורכב מרופא המתמחה בטיפול בבעיות ערמונית (אורולוג), רופאים המתמחים בטיפולי קרינה, טיפולים כימיים וטיפולים הורמונליים (אונקולוגים, פתולוגים ורדיולוגים) ידונו במצבך. ייתכן שהצוות יכלול גם אחיות, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופיזיותרפיסטים.

 

חוות דעת רפואית נוספת

למרות שצוות רב-תחומי מומחה יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו זכותך המלאה. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תבחר לקבל חוות דעת נוספת, כדאי שתכין רשימת שאלות ותגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, כדי להבטיח שתדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.

ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן, על מנת לקבל פרטי מומחים נוספים להתייעצות, בטל': 1-800-599-995.

אפשרויות הטיפול

כשהמחלה מתפשטת מעבר לבלוטת הערמונית, ולחלקים אחרים בגוף, אפשר לקבל טיפול שישלוט בהתקדמות המחלה למשך זמן רב ככל האפשר, יקל את התסמינים וישפר את איכות החיים. למרבית החולים בסרטן ערמונית מתקדם מומלץ לקבל טיפול הורמונלי המפחית את רמות הטסטוסטרון בגוף באמצעות טבליות, זריקות או ניתוח הסרה של האשכים. אם הטיפול ההורמונלי אינו מצליח לשלוט בהתקדמות המחלה, ניתן לבצע טיפול כימי (כימותרפיה). טיפול בקרינה משמש לעיתים להקלת כאבי עצמות, וניתן לקבל גם טיפולים נוספים להקלת התסמינים, כגון משככי כאבים.

 

מתן הסכמה מדעת

לפני שתקבל טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך על מטרותיו, ויבקש ממך לחתום על טופס שמצהיר כי אתה מסכים לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא ״נתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך, ולפני חתימתך על הטופס אתה אמור לקבל את מלוא המידע על אודות סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, טיפולים אפשריים אחרים, סיכונים ותופעות לוואי. אם אינך מבין את כל הפרטים שהוסברו לך, ספר זאת מיד לצוות הרפואי כדי שתוכל לקבל הסבר נוסף. מומלץ שקרוב משפחה או חבר יתלוו אליך לפגישה, כדי שיוכלו לסייע לך לזכור את כל הנאמר. רצוי גם להכין מראש רשימת שאלות, ולבקש זמן נוסף כדי להחליט. לאחר הסבריו של הרופא תוכל להחליט מהי האפשרות הטובה ביותר עבורך. חשוב לספר לרופא או לאחות האחראית אם תבחר שלא לקבל את הטיפול כדי שהם יוכלו לתעד את החלטתך בתיק הרפואי.

 

טיפול הורמונלי בסרטן ערמונית גרורתי

טיפול הורמונלי הוא הטיפול העיקרי לגברים עם סרטן ערמונית מתקדם. הטיפול עשוי לצמצם את היקף הגידול הסרטני, לעכב את התפתחותו ולהקל את תסמיני המחלה. על מנת להתפתח, סרטן הערמונית תלוי בהורמון טסטוסטרון, המיוצר על ידי האשכים. טיפולים הורמונליים מפחיתים את כמותו ופעילותו של ההורמון בגוף. כיום ישנם טיפולים הורמונליים שונים בהם ניתן לעשות שימוש. אם כבר קיבלת טיפול הורמונלי, ייתכן שימליצו לך להחליף את סוג הטיפול. טיפולים הורמונליים ניתנים בזריקות, בטבליות, ולעיתים באמצעות ניתוח שבו מסירים את החלק המייצר את הטסטוסטרון (כריתת אשכים תת-קופסיתית). טיפולים הורמונליים יעילים במרבית החולים בשלב זה, ולעיתים קרובות ניתן לשלוט לזמן מה על התקדמות המחלה. הרופא יעקוב אחר תגובת החולה לטיפול שניתן לו בבדיקות ומדידות של התסמינים.

 

רמת ה-PSA תימדד גם כן, מכיוון שהיא נוטה להיות מדד טוב מאוד ליעילות הטיפול. אם המחלה מתקדמת למרות הטיפול - הרופא יציע לך לנסות טיפול אחר. למרות שישנן תרופות הורמונליות שונות ומגוונות, בנקודה מסוימת הגידול הסרטני מפסיק להגיב לטיפול ההורמונלי. מצב זה נקרא 'סרטן ערמונית עמיד להורמונים'. כאשר הטיפול ההורמונלי מפסיק להשפיע, הרופא עשוי להציע לך לשקול קבלת טיפול כימי (כימותרפיה) כטיפול חלופי או כטיפול פליאטיבי (מקל). טיפולים הורמונליים ניתנים בזריקות או בטבליות (אנטי-אנדרוגנים). חלקם עוצרים את ייצור ההורמונים הזכריים באשכים, אחרים נקשרים לחלבונים (קולטנים) הנמצאים על התאים הסרטניים וחוסמים את היקשרותו של הטסטוסטרון אליהם.

 

סוגים של טיפולים הורמונליים לסרטן ערמונית גרורתי

קיימים סוגים שונים של טיפולים הורמונליים לסרטן גרורתי, וייתכן כי תקבל יותר מסוג טיפול אחד:

 

חוסמי LH - עוצרים את ״צור ההורמונים הגבריים באשכים על ידי הקטנת רמות ההורמונים המיוצרים בבלוטת יותרת המוח. תרופות אלו כוללות: לאופרורלין - Leuprorelin acetate (אליגרד® - ®Eligard)*, גוסרלין - Goserelin (זולדקס® - ®Zoladex)*, לויפרורלין - Leuprorelin (פרוסטאפ® - ®Prostap)*, טריפטורלין - Troptorelin (דקאפפטיל® - ®Decapeptyl)*, בוזרלין - Buserelin (סופרפאקט® - ®Superfact)*.

 

לאחר הטיפול בתרופות מסוג זה ישנה עלייה זמנית ברמות הטסטוסטרון, שעלולה לגרום להגברה של התסמינים, תופעה המכונה 'התלקחות הגידול'. על מנת למנוע את התופעה, תתבקש ליטול כדורים אנטי-אנדרוגנים לפרק זמן קצר.

 

חוסמי GnRH - חוסמים את מעבר המסר מהמוח לאשכים וכך מונעים את ייצור הטסטוסטרון, עקב פעולה זו התאים הסרטניים גדלים בקצב איטי יותר או שגדילתם נעצרת, והגידול עשוי להתכווץ. חוסמי GnRH פועלים מהר יותר מחוסמי LH ולא גורמים להתלקחות הגידול. התרופה הקיימת היום מסוג זה היא דגרליקס - Degarelix (פירמגון® - ®Firmagon)*, הניתנת בזריקה נוזלית מתחת לעור הבטן אחת לחודש.

 

אנטי-אנדרוגנים - טיפול הורמונלי בו התרופה מתחברת לחלבונים על גבי התאים הסרטניים וחוסמת את פעילות הטסטוסטרון על התאים הללו. אנטי-אנדרוגנים ניתנים כטבליות, והנפוצים שבהם הם: ביקלוטאמיד - Bicalutamide (קוזדקס® - ®Cosadex)*, פלוטאמיד - Flutamide (דרוגניל® - ®Drogenil)*, אנזלוטאמיד - Enzalutamide (קסטנדי® - ®Xtandi)*. לעיתים קרובות משתמשים באנטי-אנדרוגנים בלבד כטיפול הורמונלי לסרטן ערמונית גרורתי. לעיתים הם ניתנים שבוע או שבועיים לפני ההזרקה הראשונה של חוסמי LH, על מנת לסייע במניעת התלקחות הגידול.

 

טיפולים הורמונליים קו שני - כיום קיימים טיפולים הורמונליים חדשים מדור שני, הפועלים באמצעות דיכוי ייצור ההורמונים באשכים ובבלוטת יותרת הכליה, כמו אבירטרון - Abiraterone (זייטיגה® - ®Zytiga)*.

 

תגובת גמילה מאנטי-אנדרוגנים ותופעות לוואי

אם קיבלת תרופה אנטי-אנדרוגנית כטיפול הורמונלי במשך כמה חודשים או שנים, והגידול ממשיך להתפתח על אף הטיפול, הפסקת התרופה האנטי-אנדרוגנית עשויה לצמצם את היקף הגידול הסרטני לתקופה מסוימת. תופעה זו נקראת ׳תגובת גמילה מאנטי-אנדרוגנים, והיא מתרחשת בכ-25% מהגברים המפסיקים את הטיפול. כפי שצוין קודם לכן, מרבית הטיפולים ההורמונליים גורמים לתופעות לוואי שונות, בהן בעיות בזקפה ואובדן הדחף המיני, גלי חום והזעות, עלייה במשקל, תחושת עייפות תמידית, הן גופנית והן נפשית, נפיחות ורגישות בחזה.

 

קווי טיפול הורמונלי נוספים, בדרך כלל לאחר החמרת המחלה בעקבות דיכוי רמת הטסטוסטרון כוללות הורמון מין נשי (אסטרוגן) במינון נמוך, או דיכוי בלוטת יותרת הכליה (אדרנל). מידע נוסף על התמודדות עם תופעות הלוואי בעמ' 24.

 

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה בעלות שמות מסחריים אחרים.

לאגודה למלחמה בסרטן דפי מידע על התרופות והטיפולים המופיעים בחוברת זו. לקבלתם, ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

ניתוח סרטן ערמונית מתקדם מקומי או גרורתי

אם אתה סובל מסרטן ערמונית מתקדם, כריתה מלאה של בלוטת הערמונית לא תועיל, אולם ייתכן שהרופאים ימליצו על ניתוח בשם TURP להקלת בעיות הקשורות למתן שתן. לפני שתעבור ניתוח כלשהו, הקפד לשוחח עם הרופא על כל היבטיו. חשוב שתבין את כל היבטי הניתוח, לרבות סיכויי ההצלחה, תופעות הלוואי הצפויות ואפשרויות טיפול אחרות שיכולות להתאים למצבך.

 

כריתת ערמונית דרך השופכה (TURP)

ניתוח מסוג TURP מתבצע כאשר חייבים לשחרר את חסימת השופכה כתוצאה מהגידול הסרטני (הצינורית המנקזת את השתן משלפוחית השתן). בניתוח זה מוחדרת צינורית עם מיקרוסקופ זעיר דרך השופכה אל הערמונית. מכשיר חיתוך המחובר לצינורית, ׳מגלח׳ את חלקה הפנימי של הערמונית, ומשחרר את החסימה. ניתוח זה מתבצע בהרדמה כללית או בזריקת הרדמה לגב (אפידורל). ניתוח זה אינו מסיר את כל התאים הסרטניים, אלא נועד לשחרר את החסימה בדרכי השתן. קרוב לוודאי שתתאושש כבר בבוקר שלמחרת הניתוח. בדרך כלל יחברו לך עירוי תוך-ורידי, שיזרים נוזלים לווריד. העירוי יוסר כאשר תשוב לשתות כרגיל. צינורית (צנתר) תנקז את הנוזל משלפוחית השתן לשקית איסוף חיצונית. חלק מהגברים סובלים מאי-שליטה קלה במתן שתן לאחר ניתוח זה, כמו גם מבעיות נוספות במתן שתן בטווח הארוך. מידע נוסף על הניתוח בעמ' 17.

 

כריתת אשכים תת-קופסיתית (הסרת האשכים)

ניתוח פשוט בו מבוצע חתך קטן בכיס האשכים (השק שמחזיק את האשכים) ומוסר החלק באשכים המייצר טסטוסטרון. לאחר ניתוח זה, המתבצע באשפוז יום ובהרדמה כללית או מקומית, כיס האשכים הופך קטן יותר. לעיתים מסירים את שני האשכים במלואם. כריתת אשכים יעילה באותה מידה כמו טיפול הורמונלי המדכא את פעילות יותרת המוח, אך חוסכת את הצורך בזריקות תכופות. לטיפול ישנן השפעות מיידיות, כגון כאב קל, נפיחות ושטפי דם בכיס האשכים, וכן תופעות לוואי הדומות לטיפול הורמונלי, כגון גלי חום ואין אונות. לעיתים, במצבי חירום בהם יש צורך בטיפול מיידי, ימליץ הרופא על ניתוח כריתת ערמונית ולא על טיפול הורמונלי, שהשפעתו מתחילה רק לאחר כשבועיים עד שלושה שבועות. מידע נוסף על הטיפול ההורמונלי בפרק 'טיפול בסרטן ערמונית מתקדם מקומי' בעמ' 30.

 

לאחר הניתוח

אם אתה סבור שעלולים להיות לך קש״ התמודדות כלשהם בביתך לאחר הניתוח, ספר על כך לאחות או לעובדת הסוציאלית בעת האשפוז בבית החולים, כדי שיוכלו לארגן סיוע עבורך. צוות הסוציאלי והרפואי יעניק לך ולמשפחתך מידע, תמיכה ועצות מעשיות. לפני שחרורך מבית החולים, ייקבע לך תור למרפאת החוץ לביקורת לאחר הניתוח. זהו זמן טוב לשוחח על כל בעיה שתהיה לך.

 

טיפול כימי (כימותרפיה)

בטיפול כימי נעשה שימוש בתרופות אנטי-סרטניות (ציטוטוקסיות) להשמדת תאים סרטניים. בסרטן ערמונית גרורתי ניתנים טיפולים כימיים בניסיון לצמצם את היקף הגידול הסרטני, לשלוט בהתקדמות המחלה, ולהקל התסמינים, במטרה לשמר איכות חיים טובה ולהאריך את תוחלת החיים. שני מחקרים גדולים הראו בצורה מבוקרת ובקרב מספר רב של חולים, כי שילוב טיפול כימי מיד עם תחילת הטיפול ההורמונלי בחולים עם מחלה גרורתית - עשוי להאריך באופן ניכר ובצורה משמעותית את תוחלת החיים של המטופלים, בהשוואה למתן טיפול הורמונלי בלבד. התרופות הכימיות ניתנות בדרך כלל בזריקה לווריד, כאשר השכיחה שבהן היא דוסטקסל - Docetaxel (טקסוטר® - ®Taxotere) . בדרך כלל ניתנים סטרואידים (כגון פרדניזון) במקביל לכימותרפיה. תרופה זו נמצאה כמאריכת חיים גם לאחר מתן טיפול הורמונלי כקו טיפולי שני. תרופה נוספת, בשם קבזיטקסל - Cabazitaxel (ג'בטנה® - ®Jevtana)*, נבדקה בקרב חולים שקיבלו טיפול כימי עם דוסטקסל, ונמצאה כמאריכת חיים. שתי התרופות הללו נמצאות בסל הבריאות.

 

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה בעלות שמות מסחריים אחרים.

לקבלת החוברת 'הטיפול הכימי' של האגודה למלחמה בסרטן, ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995. כמו כן ניתן לעיין בחוברת באתר האינטרנט של האגודה.

תופעות לוואי אפשריות של הטיפול הכימי

תרופות כימיות יכולות לגרום לתופעות לוואי, אם כי ניתן לשלוט בהן בדרך כלל באמצעות טיפול תרופתי. הרופאים יבחנו בקפידה את היתרונות והחסרונות האפשריים של כימותרפיה במצבך הספציפי. כל אדם מגיב אחרת לכימותרפיה - לחלק מהאנשים יש מעט מאוד תופעות לוואי, בעוד שלאחרים יש יותר. אלה הן תופעות הלוואי העיקריות:

  • עמידות מופחתת לזיהומים: הטיפול הכימי עלול לגרום להפחתה בייצור כדוריות הדם הלבנות במוח העצם, ולהעלות את הסיכון להופעת זיהומים. במקרה של עלייה בחוף הגוף או הרגשת חולשה או חולי (גם אם חום הגוף אינו גבוה) - יש לפנות מיד לרופא המטפל או לבית החולים. לפני קבלת מחזור נוסף של כימותרפיה, תתבצע בדיקת דם כדי לוודא שספירת הדם תקינה. לעיתים יש צורך להשהות את הטיפול אם ספירת הדם עדיין נמוכה.
  • שטפי דם או דימומים: כימותרפיה עלולה להפחית את ״צור טסיות הדם שמסייעות לקרישת הדם. עליך להודיע לרופא אם אתה סובל משטף דם או מדימום בלתי מוסבר, כגון דימום מהאף, כתמי דם או פריחה על העור, ודימום מהחניכיים.
  • אנמיה (ספירה נמוכה של כדוריות דם אדומות): ייתכן שתהיה לך אנמיה, וכתוצאה מכך תסבול מעייפות וקוצר נשימה.
  • בחילות והקאות: חלק מהתרופות הכימיות יכולות לגרום לבחילות ואף להקאות. ניתן להקל על בחילות והקאות באמצעות תרופות נגד בחילה, אותן תוכל לקבל על פי מרשם רופא.
  • פצעים בפה: חלק מהתרופות הכימיות יכולות לגרום לפצעים ולכיבים קטנים בפה. חשוב להקפיד על שימוש סדיר בשטיפות פה. האחיות יראו לך כיצד לעשות זאת כראוי.
  • תיאבון ירוד: אם תאבד את התיאבון במהלך הטיפול, תוכל לנסות להחליף חלק מהארוחות במשקאות אנרגיה או במאכלים רכים.
  • נשירת שיער: נשירת שיער היא תופעת לוואי נפוצה של חלק מהתרופות הכימיות. שיערך צפוי לצמוח שוב כשלושה עד שישה חודשים לאחר תום הטיפול.
  • עייפות: כימותרפיה משפיעה על אנשים שונים בדרכים שונות. חלק מהאנשים מגלים שהם מסוגלים לנהל אורח חיים רגיל למדי במהלך הטיפול, בעוד שאחרים חשים עייפות רבה ונאלצים להאט את קצב חייהם. תוכל להיות פעיל ככל שתרצה, אולם נסה שלא להפריז.

לקבלת חומרי הסברה ללא תשלום על תופעות הלוואי השונות, כגון 'בחילות והקאות הנלוות לטיפול כימי וקרינתי', 'הטיפול התזונתי התומך בחולה הסרטן', 'התמודדות עם נשירת שיער' ו'תשישות ועייפות בקרב חולי סרטן', ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט.

  • תופעות לוואי האופייניות לתרופה דוסטקסל: במקות בגפיים התחתונות (לאחר טיפול ממושך), עקצוצים בכפות הידיים והרגליים, דמעת וקשיי נשימה (נדיר).

גם אם קשה להתמודד עמן לפעמים, תופעות לוואי אלו חולפות בהדרגה לאחר תום הטיפול. הרופא יוכל לדון איתך בתופעות הצפויות בהתאם לטיפול שתקבל.

 

טיפול מכוונן (ממוקד מטרה) בסרטן ערמונית גרורתי

סרטן הערמונית יכול להשתנות כתוצאה מהטיפולים. אחד השינויים הוא הופעת מוטציות נרכשות, בשילוב עם המוטציות המולדות, המופיעות אצל עד 15% מהחולים בסרטן ערמונית גרורתי, לאחר מספר קווי טיפול. מוטציות מסוג 1,2 BRCA, שהוזכרו בפרק ׳גורמי סיכון׳ הן השכיחות ביותר, אולם קיימות מוטציות נוספות דומות. כאשר מוטציות כאלו מתגלות, הן מגיבות בשיעור גבוה לתרופות הנקראות מעכבי PARP. תרופות אלו נבדקות עכשיו בניסויים קליניים להערכת השפעתן על תוחלת החיים של המטופלים.

 

טיפולים נוספים

טיפולים חיסוניים יכולים להאריך את תוחלת החיים, כאשר יש ירידה בביטוי החלבונים האחראיים לתיקון טעויות בחומר התורשתי של התא הגידולי (MSIH, MSI). גם טיפולים מסוג זה נבדקים כעת בניסויים קליניים מתקדמים.

 

טיפול בחומרים רדיואקטיביים

הטיפול ברדיום - Radium-223 chloride (קסופיגו® - ®Xofigo)* נמצא כמאריך תוחלת חיים ונמצא בסל הבריאות.

טיפול בחומר רדיואקטיבי (Lutetium 177-PSMA) יכול להשיג תגובה. משמעותו לגבי תוחלת החיים אינה ברורה. הטיפול ניתן בארץ, אך אינו ממומן על ידי סל הבריאות.

 

טיפולי קרינה לסרטן ערמונית גרורתי

טיפול קרינה פליאטיבי (תומך)

במקרים בהם סרטן הערמונית גורם לתסמינים כמו כאבים באזור הערמונית, או במקרים בהם הסרטן התפשט לאיברים אחרים בגוף, כגון העצמות, ייתכן שיומלץ לך לעבור טיפולי קרינה. במקרה כזה, הטיפול בקרינה נועד להפחתת התסמינים, והוא נקרא טיפול קרינה פליאטיבי (תומך). כ-10-7 ימים לאחר תחילת הטיפול תחוש ירידה בתסמיני הכאב, אך ייתכן שהכאב יחמיר לפני שיורגש שיפור. הטיפול יכול להיות חד פעמי או להינתן כסדרה של טיפולים קצרים.

טיפול בקרינה רדיו-איזוטופית

התאים הסרטניים סופגים את הטיפול הקרינתי הרדיו-איזוטופי טוב יותר מתאים בריאים, וכך הם מקבלים מנה גבוהה יותר של קרינה. טיפול זה יעיל במיוחד לאזורים מסוימים של העצמות שנפגעו ממחלת הסרטן ושגורמים לכאב. הטיפול האיזוטופי ניתן כזריקה לווריד בזרוע, ולרוב ניתן לקבלו במרפאת חוץ. בדרך כלל נעשה שימוש ברדיו-איזוטופים רדיום-223 או סטרוניטום-89, ולאחרונה נעשה שימוש גם ב-PSMA-לוטיסיום.

לאחר הזריקה יכולה להימצא בשתן כמות קטנה של קרינה. אין להשתמש בתקופה זו בשירותים ציבוריים, על מנת שלא לחשוף אחרים לקרינה. כמות הקרינה מאוד קטנה, ואתה יכול להימצא בקרבת אנשים אחרים מבלי לסכן אותם, לרבות ילדים.

 

CTC - בדיקה חדשנית לחולי סרטן ערמונית גרורתי

בדיקת תאי גידול סרטני במחזור הדם (CTC - Circulating Tumor Cell) הינה בדיקה חדשה שאושרה על ידי ארגון ה-FDA האמריקני ולאחרונה גם על ידי משרד הבריאות בישראל, לחולי סרטן ערמונית בשלב גרורתי. בדיקה זו עוקבת אחר תאים סרטניים נדירים שניתקו מהגידול הסרטני הראשוני ונעים בזרם הדם באמצעות טכנולוגיה מתקדמת המאפשרת לאתרם בבדיקת דם פשוטה. בניגוד לבדיקות ההדמיה המספקות מידע על ממדי הגידול ועל אזורים גרורתיים חדשים אחת למספר חודשים, בדיקה זו מספקת מידע על אופיו הביולוגי של הגידול הסרטני, על מצב המחלה (נסיגה או התקדמות) ועל יעילות הטיפול הניתן לחולה כבר מהשבוע הראשון לתחילתו. לביצוע בדיקה זו דרושה הפניית רופא.

 

CtDNA

בדיקת לאיתור שינויים גנטיים (מוטציות) בשברי חומר גרעיני גידולי בדם או ברקמת גידול. בדיקה זו יכולה לאתר שינויים שמכוונים לטיפול מכוונן (ממוקד מטרה).

 

הקלת תסמיני המחלה

ניתן להקל את תסמיני המחלה באמצעות טיפול בגידול הסרטני עצמו. לעיתים, הטיפולים יעלים מאוד, וניתן להבחין בשיפור כעבור מספר ימים. במקרים אחרים נדרש זמן רב יותר עד שהם מתחילים להשפיע. מלבד הטיפול במחלה עצמה, ישנן דרכים נוספות המסייעות בהקלת התסמינים.

 

טיפול בקרינה להקלת תסמיני המחלה  (קרינה פליאטיבית): טיפול זה ניתן במקרה שהגידול הסרטני התפשט לחלקים אחרים בגוף, כגון העצמות. במקרה זה הטיפול אינו יכול להשמיד את כל התאים הסרטניים ולרפא את החולה, אך הוא יכול להקל תסמינים, כגון כאב, ולשפר את הרגשתו של החולה. הטיפול יינתן לעצם או לאזור שנפגע מהגידול הסרטני, בטיפול בודד או בסדרת טיפולים קצרים. חולים רבים חשים הקלה בכאב בתוך מספר ימים, ואילו אחרים עשויים לחוש הקלה לאחר כשלושה או ארבעה שבועות. הכאבים עלולים להחמיר מעט לפני שהם משתפרים. בנוסף לקרינה ניתן להשתמש במשככי כאבים.

 

צוות מכון הקרינה יסביר לך מראש על הטיפול ועל תופעות הלוואי האפשריות שלו. אם תאים סרטניים נמצאים ביותר מעצם אחת, ייתכן שיוצע לך טיפול בקרינה לפלג הגוף העליון או התחתון. סוג זה של טיפול בקרינה מקל על הכאבים תוך מספר ימים. עם זאת, לטיפול זה נלוות בדרך כלל תופעות לוואי רבות יותר מטיפול מקומי לאזור מסוים. ייתכן שיינתנו לך תרופות נגד בחילה, ושתאושפז בבית החולים לזמן קצר. במידת הצורך, ניתן לטפל בהמשך בפלג הגוף השני, לאחר שתופעות הלוואי של הטיפול יחלפו. השימוש בטיפול זה פוחת בשל האפשרות להשתמש בקסופיגו (ראה בהמשך).

 

קסופיגו (®Xofigo): תרופה המיועדת לחולי סרטן ערמונית גרורתי, מקלה על תסמינים הנובעים מגרורות בעצמות ונמצאה כמאריכה את תוחלת חיים. הטיפול ניתן בזריקה לווריד בזרוע. לאחר הזריקה תימצא כמות קטנה של רדיואקטיביות בשתן, ולכן מומלץ לא להשתמש בשירותים ציבוריים, כדי לצמצם את הסיכון שאנשים אחרים ״חשפו לקרינה.

צוות בית החולים ישוחח איתך על כל אמצעי הזהירות המיוחדים לפני שתשתחרר הביתה. כמות הרדיואקטיביות קטנה ביותר, וניתן לשהות במחיצת אחרים, לרבות ילדים, ללא כל חשש. מרבית הגברים חשים השפעה כלשהי של הטיפול בתוך מספר שבועות, אם כי לעיתים הכאב עלול להחמיר מעט לפני שהוא משתפר.

 

משככי כאבים: ישנם סוגים רבים של משככי כאבים, והם שונים זה מזה בחוזקם ובמנגנון פעולתם. חלק ממשככי הכאבים טובים יותר לסוגים מסוימים של כאב, וחלק מתאימים לגברים מסוימים יותר מלאחרים. אם אתה משתמש במשככי כאבים, מוטב לקחת אותם בצורה סדירה, גם אם הכאבים פסקו, מכיוון שמשכך הכאבים אינו רק מקל על הכאבים אלא גם מונע את חזרתם. משככי כאבים ניתנים בטבליות, תמיסות, נרות (להחדרה לרקטום) או זריקות. חשוב שתעדכן את הרופא או האחות אם משככי הכאבים שניתנו לך מסייעים. אם לא, הרופא יוכל לשנות את מינון התרופה או את סוג התרופה. סרטן ערמונית מתקדם עלול לגרום לכאבים קשים. טיפול בקרינה הוא שיטה טובה מאוד להקל על כאבים אלו, אך לעיתים ההקלה מגיעה רק לאחר מספר שבועות. לעיתים קרובות אין מנוס משימוש בתרופות המכילות מורפיום בעת תכנון הטיפול או בזמן ההמתנה לתחילת ההשפעה של הטיפול. מורפיום עלול לגרום לחלק מהמטופלים לישנוניות, בחילה או עצירות.

 

נוגדי דלקת לא סטרואידיים (NSAIDs): תרופות היכולות להקל את הכאב אם הוא נגרם כתוצאה מתאים סרטניים בעצמות. לתרופות אלו מעט תופעות לוואי, למעט גירוי דופן הקיבה. התרופות ניתנות בעירוי לווריד כל שלושה עד ארבעה שבועות, או בטבליות לבליעה. את חלקן יש ליטול על בטן ריקה, כשעה לפני האוכל, מכיוון שהן עלולות לגרום לבעיות עיכול.

 

ביספוספונטים: תרופות המסייעות גם הן בחיזוק העצמות, מפחיתות את הסיכון להופעת שברים ורמות גבוהות של סידן בעצם (היפרקלצמיה). ביספוספונטים שאתה עשוי לקבל הם: קלודרונאט (®Bonefos או ®Loron) איברודנאט וחומצה זולדרונית (®Zomera). לחומצה זולדרונית יש אפשרות להפחית תופעות הקשורות בנוכחות גרורה בעצמות (שברים, לחץ על עמוד השדרה, צורך בטיפולים להסרת הלחץ). עליך להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לתופעות הלוואי של תרופות אלו.

 

מעכבי RANKLE: תרופות הפועלות באופן ממוקד על חלבון המכונה RANKLE בתאי העצם, על מנת להקטין את קצב צמיחת הגידול הסרטני בעצמות וכך להפחית את הסיכון לשברים ונזקים בעצמות. תרופה מסוג זה הנמצאת בשימוש היא דנוזומאב - Denosumab (אקסג׳יבה® - ®Xgeva)*, הניתנת בהתוויה דומה לחומצה זולדרונית. יעילותה טובה יותר בטיפול בתופעות הקשורות לגרורות גרמיות.

 

כדורי שינה או כדורי הרגעה: הרופא יכול לרשום לך כדורי שינה או כדורי הרגעה עדינים, שעשויים להועיל בעיקר אם אתה מתקשה לישון בגלל הכאבים. חרדה וחוסר שינה יכולים להחמיר את הכאב. מסיבה זו, חלק מהחולים מגלים כי תרגול שיטות הרפיה מסייע להם לחוש בנוח יותר. גם חום ועיסוי עדין עשויים לסייע בהקלת כאבים. טבילה ארוכה באמבט חם, בקבוק מים חמים, עיסוי בשמן תינוקות או מריחת משחה מרגיעה על העור עשויים לסייע.

 

חשוב מאוד לטפל בכאבים, משום שהם עלולים לגרום גם לדיכאון. חשוב לזכור שישנן דרכים רבות להתמודד עם כאבים, וישנן גם מרפאות כאב. תוכל לבקש מהרופא שיפנה אותך למרפאת כאב אם השיטות שניסית לא עזרו.

 

חולשה וחוסר תחושה ברגליים: אם עצמות השדרה נפגעו מהמחלה, תיתכן חולשה ועקצוץ או קהות תחושה ברגליים (עקב לחץ המופעל על עצבי חוט השדרה). ללא טיפול, עלול להיגרם נזק עצבי בלתי הפיך. כאב ממושך ומתמיד בגב יכול להעיד על התפתחות לחץ על עמוד השדרה. לעיתים מתפתחת הרגשת נימול באזור הסנטר, דבר שעלול לרמז על לחץ בבסיס הגולגולת. בהופעת תסמינים אלו עליך לפנות במהירות לרופא המטפל. לעיתים קרובות טיפול יכול למנוע נזקים. סרטן בעצמות השדרה שמפעיל לחץ על חוט השדרה נקרא 'דחיסה ממאירה של חוט השדרה'.

 

תשישות ועייפות: ייתכן שתתעייף בקלות ותרגיש כי גופך אינו חזק כפי שהיה, אם בשל המחלה ואם בשל תופעות הלוואי של הטיפול. קשה להסתגל לעייפות הרבה, בעיקר אם היא מקשה עליך לנהוג או להיות פעיל כפי שהיית. רצוי לשמור אנרגיה לדברים שאתה באמת רוצה לעשות.

 

לעיתים קרובות ארגון מחדש של הפעילויות היומיומיות יכול לעזור, וכך גם חלוקת המטלות שלך לבני משפחה וחברים קרובים. במידת הצורך מומלץ להיעזר בעזרים, כגון מקל הליכה או הליכון. לעיתים המחלה או הטיפול בה עלולים לגרום לאנמיה, הגורמת לעייפות רבה. במקרה זה ״נתן לך עירוי דם, אשר יקל את העייפות.

 

עצירות: עצירות יכולה להיגרם כתוצאה משימוש במשככי כאבים חזקים, או אם יש יותר מדי סידן בדמך (כתוצאה מפגיעה של תאי הסרטן בעצם). אתה עלול לסבול מעצירות גם אם תאבד את התיאבון ותאכל פחות מבעבר. שתיית כמות נוזלים מרובה והליכה מסייעים לעצירות, אולם ייתכן שתזדקק גם לתרופה שתגרה את פעילות המעיים (חומר משלשל). הרופא או האחות יוכלו להמליץ לך על דרכים למניעה או להקלה של עצירות.

לקבלת החוברות 'כאב והטיפול בו', התמודדות עם תשישות ועייפות, 'הטיפול התזונתי התומך בחולה הסרטן', ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט.

קשיי שינה: גם אם תהיה עייף מאוד, אין זה חריג שחולים עם סרטן ערמונית מתקדם מתקשים לישון. יש לכך סיבות רבות, מלבד הטיפול עצמו. תוכל להיעזר בכדורי שינה ובאמצעים טבעיים המיטיבים את השינה - שתיית חלב לפני השינה, אמבט חם עם שמני אמבט מרגיעים או עיסוי מרגיע להרפיית השרירים.

 

רמות גבוהות של סידן בדם (היפרקלצמיה): תאים סרטניים הפוגעים בעצמות עלולים לעודד הפרשה מרובה של סידן מהעצם הפגועה אל מחזור הדם. אם קיימות רמות גבוהות של סידן בדם הן עלולות לגרום לעייפות, צימאון ושתן רב. תופעה אפשרית נוספת היא בחילות, וחלק מהאנשים סובלים מאי-שקט ומבלבול. בהתאם לרמת הסידן שלך, ייתכן שתזדקק לטיפול במרפאת החוץ או באשפוז קצר למשך מספר ימים בבית החולים. הטיפול נעשה באמצעות מתן ביספוספונטים בעירוי לווריד, והוא יעיל בדרך כלל. כל טיפול יימשך בין 15 דקות לשעה, וניתן לחזור עליו כל כמה שבועות. תופעה זו נדירה אצל חולי סרטן הערמונית, ועלולה להתפתח בתת-קבוצה מסוימת (עד כ-10% מכלל המטופלים).

 

חיזוק עצם חלשה: אם תאי סרטן הערמונית החלישו את העצם עד כדי סכנת שבר, ייתכן שתזדקק לניתוח בהרדמה כללית. המנתח יחדיר סיכת מתכת למרכז העצם ואולי יצמיד אליה גם לוחית מתכת. אלו ישמרו על יציבות העצם כך שלא תישבר. את הסיכה והלוחית ניתן להשאיר במקומן ללא הגבלת זמן. חיזוק העצם משמש בעיקר לעצמות הארוכות של הרגליים, אבל לפעמים גם לעצמות אחרות, כגון עמוד השדרה. אם הירך שלך נפגעה, ייתכן שיחליפו לך את מפרק הירך. תיאלץ לשהות בבית החולים במשך שבוע או יותר לאחר הניתוח כדי לאפשר החלמה מלאה. עם זאת, מרבית המטופלים מסוגלים לקום ולהתחיל ללכת מספר ימים לאחר הניתוח. ניתוח מסוג זה יכול להתבצע לפני טיפול בקרינה, אם יש סיכוי שהעצם תישבר לפני שהטיפול בקרינה ישמיד את התאים הסרטניים. אם הרופאים יחשבו שלא סביר שהעצם תישבר, ייתכן שתקבל במקום זאת ביספוספנטים או דנוזומאב שיעזרו לחזק את העצם ולמנוע שברים.

 

טיפולים משלימים: ניתן להיעזר בטיפולים משלימים במקביל לשימוש בתרופות ובטיפולים קונבנציונליים (הטיפול הרפואי המקובל). טיפולים משלימים יכולים לסייע בשיפור איכות החיים והרווחה הכללית, ולפעמים יכולים לסייע בהקלת תסמינים. טיפולים משלימים מסוימים, כגון מדיטציה, דמיון מודרך וכו', מתבצעים על ידי המטופל ויכולים להקל חרדות. טיפולים אחרים, כגון עיסוי עדין, יכולים להתבצע על ידי קרובים או מטפלים ולסייע בתמיכה. מגע פיזי יכול להיות אחת מצורות התמיכה היעילות ביותר עבור אנשים הניצבים מול אי ודאות, פחד או כאב - נפשי או גופני.

לקבלת החוברת 'רפואה משלימה וסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן, ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטלי: 1-800-599-995, או לעיין בה באתר האגודה.

 חזרה למעלה >>


התמודדות עם תופעות לוואי כלליות נוספות         

בעיות מין/אין-אונות

כל סוג של טיפול עלול לגרום לתופעות לוואי, ובאופן ישיר או עקיף עלול להשפיע על התפקוד המיני. בעקבות המחלה והטיפולים, קיימת אפשרות לבעיות בזקפה, בחשק המיני או באורגזמה. גברים רבים, ללא קשר לגילם, מתקשים לדבר על נושאים אישיים, כמו בעיות מיניות. בעיות בזקפה עלולות להיות זמניות, ועלולות לעיתים לנבוע מחרדה, חולשה, כאבים והרגשה כללית רעה, ולא רק כתוצאה מניתוח או מטיפולים במחלה. אם הבחנת בבעיה כלשהי בתפקודך המיני - יש לדווח על כך לרופא המטפל ולפנות למטפל מיני. מומלץ לשוחח על בעיותיך עם בת/בן הזוג, ולהסביר לה/לו כי לכל בעיה קיים פתרון, שאותו תמצאו יחד. יחסים אינטימיים מושתתים על אהבה, אמון וניסיון משותף. שיתוף בת/בן הזוג בפחדים ובחששות יסייע לך להתמודד עם הבעיות והקשיים.

 

תרופות, זריקות ומשאבות

לבעיות בהשגת זקפה או בשמירה על זקפה, ישנם פתרונות רבים. הם יסייעו בהשגת זקפה אך לא בהכרח יגבירו את תחושת העוררות המינית. סילדנאפיל - Sildenafil (ויאגרה® - ®Viagra)*, וארדנאפיל - Vardenafil (לויטרה® - ®Levitra)* וטדאלאפיל -Tadalafil (סיאליס® - ®Cialis)* הן טבליות עם תועלת דומה וסיכונים דומים. כולן יכולות לגרום לזקפה ממושכת לפני הגירוי המיני. אין לקחת אותן אם אתה נוטל תרופות לבעיות לב (ניטרטים). אם הזקפה נמשכת יותר משעתיים, הדבר עלול לפגוע בפין. מומלץ להתייעץ בנושא זה עם הרופא. טבליות סילנדאפיל (ויאגרה) מגבירות את זרימת הדם לפין ומסייעות בהשגת זקפה. יש ליטול את הטבליות שעה לפני קיום יחסי המין, כאשר הזקפה תופיע לאחר גירוי מיני ישיר. תוכל לקבל מרשם לטבליות אלו מרופא המשפחה שלך. תרופות אלו עלולות לגרום לתופעות לוואי אצל חלק מהגברים, כגון צרבת, כאבי ראש, סחרחורות ושינויים בראייה. השפעת התרופה נמשכת כשעתיים עד ארבע שעות.

 

טבליות וארדנאפיל פועלות באופן דומה לסילנדאפיל, ומסייעות בהשגת זקפה תוך 25 דקות עד שעה. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר הן כאבי ראש והסמקה בפנים. התרופה משפיעה עד חמש שעות. ניתן להשתמש גם בטבליות טדאלאפיל, אותן ניתן לקחת עד 24 שעות לפני קיום יחסי מין. טדאלאפיל מגבירה את זרימת הדם לפין, והשפעתה נמשכת עד 36 שעות. ניתן להחדיר כדורים קטנים של אלפרוסטדיל - Alprostadil (מיוז® - ®Muse)* לפין. הכדור מתמוסס לתוך האזור שמסביב לשופכה, ולאחר שפשוף מתפזר לרקמות הסמוכות ומעורר זקפה. אצל חלק מהגברים, השימוש בכדור מלווה בתחילה באי-נוחות.

 

ניתן גם להשתמש במשאבות ואקום כדי להשיג זקפה. המשאבה היא מכשיר פשוט, בעל צינור חלול, לתוכו מכניסים את הפין. המשאבה יוצרת ואקום ומגבירה את זרימת הדם בפין. כדי להשיג זקפה, שמים טבעת גומי מסביב לבסיס הפין. ניתן לשמור על הזקפה במשך כ-30 דקות. בסיום הפעילות המינית, ניתן להסיר את הטבעת והדם חוזר לזרום כרגיל. היתרון במשאבת ואקום, השימושית בעיקר עבור אנשים שאינם יכולים לקבל טיפול תרופתי, הוא שהיא אינה מחייבת החדרת חומרים לפין, אך מחייבת מעט ניסיון. ייתכן שהפין יהיה קר יותר למגע. אין לשים את הטבעת למשך יותר מחצי שעה בכל פעם. ניתן להשתמש במשאבה ככל שתרצה, בתנאי שתקפיד על הפסקה של חצי שעה בין שימוש לשימוש. מרבית הגברים הסובלים מבעיות זקפה לאחר כריתת ערמונית או טיפולים בקרינה מפיקים תועלת מסוימת מהאפשרויות המתוארות לעיל, אך כל מקרה לגופו.

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה בעלות שמות מסחריים אחרים.

מומלץ להיעזר בשירות הייעוץ המיני של האגודה למלחמה בסרטן הניתן ללא תשלום, בפריסה ארצית, וללא צורך בהפניה רפואית. לקביעת תור ניתן לפנות בטל. 03-5721643 או בדוא"ל: lenak@cancer.org.il

טיפול בהזרקה תוך מחילתית

השלב הבא בטיפול בהפרעה בזקפה, במקרה שהטיפול בתרופות הניתנות דרך הפה או במשאבה אינו עוזר, הוא הזרקה לתוך הגופים המחילתיים של הפין. את ההזרקה לומדים לבצע במשך כמה פגישות במרפאה. אז גם נקבע המינון היעיל ביותר של התרופה המוזרקת לפין. בדרך כלל מדובר בפרוסטגלנדין E בשילוב תרופות נוספות. ההזרקה מבוצעת באמצעות מזרק עם מחט קטנה ודקה במיוחד, והזקפה מתרחשת בתוך חמש דקות עד רבע שעה, ונמשכת עד כשעה. יעילות טיפול זה בהשגת זקפה היא גבוהה (מעל 70%), אך עקב החודרניות שבביצוע הבדיקה, שיעור החולים המפסיק את הטיפול גבוה מאוד (כ-50% בשלושת החודשים הראשונים לתחילת הטיפול). הטיפול אסור לחולים עם רגישות ידועה לתרופות המוזרקות, עם נטייה לדימומים והפרעות קרישה, לחולים המקבלים טיפול בנוגדי קרישה או בעלי נטייה לפתח פריאפיזם (זקפה לא תקינה ממושכת - מעל לארבע שעות). סיבוכים אפשריים הם כאב בזמן זקפה, היווצרות אזורים נוקשים בפין וזקפה ממושכת וכואבת (פריאפיזם). במצב בו החולה סובל בעקבות הטיפול מזקפה ממושכת (מספר שעות) עליו לפנות מיד לחדר מיון על מנת לקבל טיפול. למרות הפולשנות היחסית של הטיפול והסיבוכים האפשריים, מדובר בטיפול יעיל ביותר.

האגודה למלחמה בסרטן מעניקה ייעוץ בנושאי דימוי גוף ומיניות למתמודדים עם מחלת הסרטן ולבני זוגם. השירות כולל מידע על השלכות מחלת הסרטן על המיניות, נושאים של פריון ופוריות, כולל שימור זרע, ייעוץ באשר לאפשרויות טיפול ושיקום התפקוד המיני, והכוונה למומחים מקצועיים נוספים. השירות אינו כרוך בתשלום או בהפניה. לקביעת תור יש לפנות לאחות וליועצת המיניות של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 03-6721643.

כמו כן, ניתן להפנות שאלות בתחום זה בפורום 'ייעוץ מיני למתמודדים עם מחלת הסרטן' באתר האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט.

לקבלת החוברת 'מיניות הגבר', ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

בעיות בשליטה במתן שתן

הפגיעה בשליטה במתן שתן, בדרגות שונות, מתרחשת בחלק מהחולים כתוצאה מהגידול הסרטני או מהטיפולים השונים בו. בשנים האחרונות הושגה התקדמות רבה בטיפול בבעיות אלו, וכיום ישנן דרכים שונות המסייעות במצב זה. בחלק מבתי החולים קיימת מרפאה מיוחדת המסייעת בהתמודדות - אל תהסס לשוחח עם הצוות הרפואי על חששותיך.

 

פגיעה בפוריות

חלק מהטיפולים בסרטן הערמונית גורמים לפגיעה בפוריות, זמנית או קבועה. אם ברצונך לשמר את היכולת להביא ילדים בעתיד - חשוב לדון בנושא זה לפני תחילת הטיפולים עם בת הזוג שלך ועם הרופא המטפל בך. מומלץ וניתן לשמור זרע לפני תחילת הטיפולים במחלה - כדי שניתן יהיה לעשות בו שימוש בעתיד.

לקבלת חוברת 'שימור פוריות בגברים המתמודדים עם מחלת הסרטן', ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995

 חזרה למעלה >>


תזונה ואורח חיים בריא לחולי סרטן הערמונית ולמחלימים

בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הארוורד פרסם ב-2015 המלצות לתזונה ולאורח חיים בריא לחולי סרטן הערמונית, במטרה להפחית את הסיכון להתקדמות המחלה, לשפר את הבריאות הכללית ולהגביר את אריכות הימים. ההמלצות מבוססות על מחקרים קליניים ארוכי טווח שהתבצעו בחולי סרטן הערמונית:

 

המלצות תזונתיות

עגבניות ומוצרי עגבניות - העגבניות עשירות בליקופן, אשר על פי מחקרים, עשוי לעכב את התפתחות סרטן הערמונית ואת התפתחות הגרורות. אפייה של עגבניות וצריכתן עם שומנים בריאים כמו שמן זית, מעלה את יכולת הגוף לספוג ליקופן. יש לצרוך מגוון ירקות, לרבות עגבניות אפויות. אין ליטול תוסף ליקופן.

 

ירקות מצליבים - ירקות מצליבים כוללים ברוקולי, כרובית, כרוב, כרוב ניצנים, קייל, עלי חרדל, בוק צ'וי וארוגולה, והם מכילים רכיב שיכול להפחית גורמים מסרטנים, לעצור את גדילת התאים הסרטניים ואת חלוקתם ואפילו לגרום למותם של תאים סרטניים. מומלץ לאכול מנה אחת (חצי כוס) ליום של ירקות מצליבים, במרבית ימות השבוע.

 

בשר מעובד ועופות - בשר מעובד מכיל ניטריטים, ניטראטים ומלחים, שהם בעלי תכונות המעודדות התפתחות תאים סרטניים. יש להימנע מצריכת בשר מעובד ועופות מעובדים, ולהסיר את העור מהעוף טרם אכילתו.

 

דגים - מחקרים שונים מצאו כי צריכה של דגים, בעיקר דגים עשירים באומגה 3 (כמו סלמון, סרדינים, מקרל והרינג), יכולה להפחית את הסיכון להתפתחות סרטן הערמונית. מומלץ לאכול לפחות שתי מנות דגים בשבוע. ההמלצה תקפה לכל הגברים - בריאים וחולים כאחד.

 

שומנים בריאים - מחקרים מצאו כי צריכת שומנים רוויים מעלה את הסיכון לפתח סרטן ערמונית מתקדם או קטלני, לעומת שומנים לא רוויים כמו אומגה 3, המפחיתים את הסיכון. מומלץ להחליף מזונות עתירים בשומנים רוויים במקורות שומניים בריאים מן הצומח, כמו שמן זית, אבוקדו ואגוזים.

ביצים - צריכת ביצים במהלך חיינו הבוגרים עלולה להעלות את הסיכון לפתח סרטן ערמונית אגרסיבי. אחת ההשערות היא כי הריכוז הגבוה של כולין שנמצא בחלמון הביצה הוא האחראי לדבר. המעט בצריכת ביצים והימנע מנטילת תוספים המכילים לציטין או פוספטידילכולין.

 

סידן / מוצרי חלב - רוב המחקרים מצאו כי צריכה גבוהה של סידן (למעלה מ-1,000 מ"ג ליום), מעלה את הסיכון לפתח סרטן ערמונית. יש לצרוך כמות מספקת של סידן ממוצרי חלב מופחתי שומן, ירקות וחלב סויה או חלב אגוזים. יש להימנע מצריכת מוצרי חלב עשירים בשומן.

מיץ רימונים טבעי - מחקר שנערך באחרונה מצא כי שתייה של כוס מיץ רימונים טבעי ביום, מסייעת בהורדת רמת ה-PSA. לכן מומלץ לשתות כוס מיץ רימונים טבעי ביום.

 

המלצות לאורח חיים

בנוסף להמלצות התזונתיות, גורמי אורח חיים אחרים עשויים להיות קשורים לסיכון להתפתחות ולהתקדמות סרטן הערמונית. להלן גורמי אורח החיים הרלוונטיים ביותר:

 

פעילות גופנית - מחקרים מצאו כי פעילות גופנית בעצימות גבוהה, במהלכה מזיעים במשך האימון והדופק נשמר ברמה מואצת, מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן ערמונית קטלני ואת הסיכון למוות מסרטן הערמונית. אם בחרת באימון הליכה, נסה ללכת בקצב של לפחות חמישה קמ"ש, ולשלב אינטרוולים של ריצה קלה. דוגמאות לאימון בעצימות גבוהה הן ריצה, שחייה מהירה או דיווש מהיר על אופניים. יש להתאמן 30 דק' ביום, במרבית ימות השבוע.

 

BMI (מדד מסת גוף) - מדד מסת הגוף מחושב בנוסחה של משקל לעומת גובה. טווח תקין של BMI עומד על 18.5-14.9. טווח של 29.9-25 מעיד על משקל עודף ו-30 ומעלה מעיד על השמנת יתר. נמצא כי קיים קשר בין BMI גבוה ובין הסיכון לפתח סרטן ערמונית קטלני, וישנן עדויות לכך שהשמנת יתר, לפני או אחרי האבחנה, קשורה לחזרה, התקדמות או פטירה מסרטן הערמונית. הישאר בטווח BMI תקין, על ידי שמירה על תזונה נכונה ועיסוק בפעילות גופנית.

עישון - עישון קשור לסיכון גבוה יותר לחלות בכמעט כל המחלות הכרוניות, לרבות מחלות לבביות, שבץ, מחלות נשימתיות וסרטן. לאחרונה נמצא כי עישון גורם לסרטן ערמונית אגרסיבי יותר בזמן האבחנה. בנוסף, למעשנים סיכון גבוה יותר להתקדמות סרטן הערמונית, לרבות חזרת המחלה והופעת גרורות, וסיכון גבוה יותר למוות. הימנע מעישון.

 

תרופות - מטפורמין משמשת לטיפול בחולי סוכרת סוג 2. על פי מחקרים חדשים, ייתכן שהשימוש בה יכול להפחית את הסיכון לחזרת סרטן הערמונית. כמו כן, מחקרים מצאו כי גברים שנטלו סטטינים במשך חמש שנים לפחות היו בעלי סיכון נמוך יותר לפתח סרטן ערמונית מתקדם או קטלני. עדויות מחקריות מצאו כי שימוש באספירין לפני האבחנה בסרטן הערמונית יכולה לעכב את שליחת הגרורות. חלק מהמחקרים מצאו כי שימוש באספירין לאחר האבחנה קשור לסיכון נמוך יותר להתקדמות המחלה. לגברים החולים בסרטן הערמונית לא מומלץ ליטול תרופות אלו באופן קבוע, אלא אם מצבם הרפואי דורש זאת ובהתייעצות עם הרופא.

 חזרה למעלה >>


מעקב

לאחר סיום הטיפול, עליך לעבור בדיקות מעקב שגרתיות במרפאות החוץ של בית החולים, שיכללו בדיקות דם של רמות ה-PSA ובדיקה רקטלית. במקרים של מחלה גרורתית, יתבצעו גם בדיקות הדמיה. בין הביקורים אצל הרופא עלולים להופיע תסמינים חדשים או בעיות שונות, במקרים כאלו צור קשר מיידי עם הרופא שלך.

 חזרה למעלה >>


מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן הערמונית נערכים כל הזמן, במטרה למצוא טיפול יעיל המציע מרפא לכל המטופלים. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, וזו הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות משתתפים בניסויים אלה כמה בתי חולים בארץ, ולעתים גם מטופלים ובתי חולים במדינות אחרות.

 

כדי שתתאפשר השוואה מדויקת בין הטיפולים, סוג הטיפול שיינתן לחולה נקבע באופן אקראי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא על ידי הרופא המטפל. מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עשוי להטות שלא במודע את תוצאות הניסוי. משום כך נדרשת הקצאה אקראית זו.

 

בניסוי קליני אקראי ומבוקר, מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי נעימות.

 

רופאים מעוניינים להשתתף בניסויים קליניים, או במחקרים קליניים - כפי שהם נקראים לעתים, משום שכל עוד טיפול חדש לא נבחן בדרך מדעית זו, הרופאים לא יכולים לדעת מהו הטיפול הטוב ביותר עבור החולים שבהם הם מטפלים.

 

לפני שניתן אישור לניסוי כלשהו, חייב הניסוי לקבל אישור מוועדת הלסינקי. הרופא שלך חייב לקבל ממך הסכמה מדעת לפני שישתף אותך בניסוי קליני כלשהו. הסכמה מדעת פירושה שאתה יודע במה עוסק הניסוי, מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמנת להשתתף בו ויודע בדיוק באיזה אופן תהיה מעורב בו.

 

גם לאחר שתסכים להשתתף בניסוי, תוכל עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשנה את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אליך. אם תבחר שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו, ״נתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש.

 

אם תחליט להשתתף בניסוי, חשוב שתזכור שכל טיפול שתקבל נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. בהשתתפותך בניסוי תסייע גם לקדם את מדע הרפואה וכך תשפר גם את סיכוייהם של חולים אחרים בעתיד.

חוברת 'ניסויים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995

לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה באינטרנט. במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.

 חזרה למעלה >>


התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.

יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה.

bullet_3 להמשך

 חזרה למעלה >>


מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, מחלימים ולבני משפחותיהם

למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן

 חזרה למעלה >>


סרטן תרומה
התכנים המופיעים באתר נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.
בניית אתרים
|
|
|
© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן בישראל