מלנומה ממאירה של העור

הדפס
| שתף

 מידע נוסף בנושא

פורום מלנומה וסרטן העור
התנהגות נכונה בשמש; שימוש נכון במסנני קרינה;
פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחתם

תודתנו נתונה ל:
ד"ר מיכל לוטם, ראש המרכז למלנומה ולאימונותרפיה של סרטן, מכון שרת לאונקולוגיה, הדסה עין כרם,

על הארותיה והערותיה.


מידע זה מבוסס על החוברת: Understanding Malignant Mlanoma של  והותאם לקוראים ישראלים.

מאי 2009


מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על מלנומה ממאירה של העור. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.


© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.


  

Big-Bullet-SQR.gif מהו סרטן?

Big-Bullet-SQR.gif העור
Big-Bullet-SQR.gif סוגי  מלנומה
Big-Bullet-SQR.gif מה גורם למלנומה ממאירה?
Big-Bullet-SQR.gif מאפיינים של מלנומה
Big-Bullet-SQR.gif האבחנה
Big-Bullet-SQR.gif בדיקות לקביעת שלב המלנומה
Big-Bullet-SQR.gif שלבים של מלנומה
Big-Bullet-SQR.gif מלנומה - טיפול בשלב מוקדם (1)
Big-Bullet-SQR.gif מלנומה - טיפול בשלב 2 ו-3
Big-Bullet-SQR.gif טיפול במלנומה מתקדמת (שלב 4)
Big-Bullet-SQR.gif מלנומה - טיפולים מחקריים
Big-Bullet-SQR.gif מעקב אחרי הטיפול במלנומה

Big-Bullet-SQR.gif מחקרים וניסויים קליניים

Big-Bullet-SQR.gif התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן 

נפתח פורום מלנומה וסרטן העור.

לחצו כאן לכניסה לפורום מלנומה וסרטן העור

 


 

מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בנין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. למרות שתאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר, על ידי חלוקה. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם מסיבה כלשהי התהליך יוצא משליטה, ממשיכים התאים להתחלק ללא צורך. כתוצאה מכך, נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

 bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


העור

העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף ובנוי משתי שכבות עיקריות: האפידרמיס  ומתחתיו הדרמיס. בדרמיס נמצאים כלי לימפה, בסיסי שיער, בלוטות זיעה.

 

לעור מטרות רבות. הוא מגן על האיברים הפנימיים בגוף מפני פגיעה (לדוגמה, כתוצאה מנפילה או כוויה) ומפני קרני אור אולטרה-סגולות (UV) שמקורן בשמש. העור גם מסייע לווסת את טמפרטורת הגוף ומפריש חומרי פסולת.

 

מלנומה היא גידול ממאיר של תאי עור הנקראים מלנוציטים (תאים המייצרים מלנין) ונמצאים בחלק התחתון של האפידרמיס. מלנוציטים מפוזרים באופן אחיד והם מייצרים את הפיגמנט שמעניק לעור את צבעו הטבעי. כשהעור חשוף לשמש, המלנוציטים מייצרים עוד פיגמנטים וגורמים לעור להשתזף או לכהות. שומה היא דוגמה למקבץ של מלנוציטים רבים בנקודה אחת.

 

שומות הן גידולים שפירים שמופיעים על פני העור. רופאים מכנים שומות בשם נבוסים (שומה=נבוס). גידולים אלו מופיעים כאשר תאים בעור, הנקראים מלנוציטים גדלים בקבוצה ומוקפים ברקמה.

חזרה למעלה >>


סוגי  מלנומה

מלנומה ממאירה היא סוג של סרטן המתחיל בדרך כלל בעור, בשומה או בעור בעל מראה נורמלי. לעתים נדירות יכול סוג זה של סרטן להופיע באיברים אחרים בגוף, כגון גלגל העין (פירוט בנוגע לסוג זה של סרטן תוכל למצוא בהמשך) רירית הפה, או מתחת לציפורניים. לעתים הוא מתפשט לאיברים אחרים בגוף דרך צינורות הלימפה או זרם הדם.

מלנומה עלולה אמנם להופיע בכל עור הגוף, אולם אצל נשים האזור השכיח ביותר להופעת  מלנומה הוא עור השוקיים, ואילו בקרב הגברים המלנומה נפוצה ביותר בעור הגב.

 

קיימים ארבעה סוגים עיקריים של מלנומה ממאירה:

  1. מלנומה המתפשטת שטחית (superficial spreading melanoma) - זהו סוג המלנומה השכיח ביותר.
  2. מלנומה קשרייתית (nodular melanoma) - גידול זה עשוי לגדול במהירות רבה.
  3. מלנומת נמש ממאירה (lentigo maligna melanoma) - סוג זה של מלנומה מופיע לרוב בפנים, בעיקר אצל אנשים מבוגרים. הוא גדל לאט ועשוי להתפתח במשך מספר שנים.
  4. מלנומה של הקצוות (Acral melanoma) - סוג זה מופיע בדרך כלל בכפות הידיים, בכפות הרגליים, או סביב ציפורני האצבעות.

חזרה למעלה >>


מה גורם למלנומה ממאירה?

אורך הגל האולטרה-סגול (UV) שבקרני השמש הוא הגורם העיקרי להתפתחות מלנומה ממאירה. אנשים שעורם נשרף בקלות, לרוב אנשים בעלי עור בהיר, שיער בהיר או אדמוני ועיניים כחולות, נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במלנומה בהשוואה לשאר האוכלוסייה.

מלנומה בילדות היא נדירה. עם זאת, חשיפת יתר לשמש בילדות ובנערות, במיוחד חשיפה שכרוכה בכוויות ובשלפוחיות, מעלה את הסיכון לחלות במלנומה ממאירה מאוחר יותר.

מאחר שאנשים רבים מבלים את חופשותיהם בשמש, עולה מדי שנה מספר החולים במלנומה ממאירה ובסרטן העור. שכיחותם של גידולים אלה עולה גם בקרב אנשים שעוסקים בספורט שמתקיים בחוץ. גם הפגיעה בשכבת האוזון, המגנה עלינו מפני קרניים אולטרה-סגולות, מוסיפה  לעלייה במספר החולים המאובחנים מדי שנה.

 

מחקרים מצביעים על כך ששימוש במיטות שיזוף המצוידות במנורות הפולטות קרינת אולטרה-סגולה, מעלה את הסיכון למלנומה ממאירה, אפילו אם משתמשים בהן מדי פעם במהלך השנה כדי לשמור על צבע העור.

 

ניתן להגן על העור בבגדים הארוגים בצפיפות,  ובמריחת קרם עם מקדם הגנה גבוה ( SPF30 או יותר) על האזורים החשופים של העור. שימוש בקרם שמעניק גוון שזוף יכול להגן חלקית מפני הנזק שבחשיפה לשמש.

 

אנשים בעלי שומות מרובות הם בעלי סיכון גבוה יותר לפתח מלנומה. במיוחד נמצאים בסיכון מי שיש להם שומות לא תקינות (אטיפיות)

 

מלנומה יכולה להופיע בבני אותה משפחה, דבר המרמז על גן פגום העובר בתורשה. לכן, אם לבן משפחה שלך יש מלנומה ואתה מודאג שמא אתה נמצא בסיכון לחלות בה, כדאי שתשוחח עם הרופא על כך. בדיקת עור לכל בני המשפחה של אדם שאובחן עם מלנומה , מומלצת מאוד.

 

מחקרים מצאו כי גלולות למניעת הריון או טיפול הורמונלי חלופי אינם מהווים גורם להתפתחות מלנומה.

חזרה למעלה >>


מאפיינים של מלנומה

רוב סוגי המלנומה הממאירה מתחילים בשינוי שחל בעור. זה יכול להיראות כשומה חדשה שאינה תקינה. מאחר שקשה לעמוד על ההבדלים בין שומה למלנומה תוכל להיעזר ברשימה הבאה: 

  • סימטריה - שומות רגילות הן בדרך כלל בעלות צורה סימטרית. מלנומה עלולה להיות בעלת צורה לא סדירה או א-סימטרית.
  • גבול - לשומות יש בדרך כלל גבול מוגדר. מלנומה יכולה להיות בעלות גבול שאינו ברור ומוגדר עם קצוות משוננים.
  • גוון (צבע) - שומות הן בדרך כלל בצבע אחיד - חום. מלנומה עשויה להיות בעלת יותר מצבע אחד. היא יכולה להיות בגוונים שונים של חום מעורב בשחור, אדומה, ורודה, לבנה או בגוון כחלחל.
  • קוטר - גודל השומות הוא לרוב לא יותר מזה של הקצה הקהה (הלא חד) של עיפרון (כ-5 מ"מ). הקוטר של מלנומה הוא בדרך כלל 6 מ"מ ויותר.

מאפייני מלנומה

 

גירוד, יצירת גלד או דימום יכולים לקרות במלנומה. הם נפוצים פחות, ועם זאת, אין להתעלם מהם.

שומות רגילות יכולות לבלוט על פני העור ו/ או להיות שעירות.

אין זה שכיח ששומות רגילות הופכות למלנומה, אך כדאי לדון עם הרופא על כל שינוי שמתרחש בהן , מאחר שבדרך כלל ניתן לרפא מלנומה אם היא מאובחנת בשלב מוקדם.

 

חשוב לפנות לרופא אם סימן חריג על העור נמשך יותר ממספר שבועות, או אם בשומה קיימת חל אחד מהשינויים שצוינו.

חזרה למעלה >>


האבחנה

בדרך כלל רופא המשפחה יבדוק אותך, ואם יש צורך הוא יפנה אותך לרופא עור מומחה (דרמטולוג) או למנתח. במקרים רבים מומחה מסוגל להבחין בין  גידול שפיר לממאיר על ידי בדיקת השומה, אולם במקרה של ספק ייתכן שהוא יבקש לערוך ביופסיה.

 

מתן הסכמה

לפני הניתוח הרופא יסביר לך את מטרות הטיפול וקרוב לוודאי תתבקש לחתום על הסכמתך להסרת השומה. הצוות הרפואי ידון איתך על תופעות לוואי אפשריות, כגון דימום או הצטלקות.

 

ביופסיה

כל השומה תוסר תחת הרדמה מקומית והתפרים יוסרו לאחר 7-14 יום. השומה תישלח לבדיקה מיקרוסקופית על מנת לאבחן הימצאות תאים סרטניים. קרוב לוודאי שתקבל תוצאות בתוך שבוע. אם אובחנה מלנומה, ייעשה ניתוח נוסף, כריתה מקומית רחבה (wide local excision).

 

טיפול כירורגי במלנומה ממאירה של העור

אם אובחן הנגע כמלנומה יהיה צורך בכריתה מקומית נרחבת יותר. המנתח מסיר חלק קטן מהרקמות שנראות תקינות באזור המקיף את הגידול. פעולה זו נדרשת כדי להבטיח שלא נותרו תאים סרטניים. אם המלנומה דקה יותר מ-1 מ"מ יהיה צורך להסיר 1 ס"מ של עור בריא. אם המלנומה עבה מ-1 מ"מ, תכלול הרחבת החתך 2 ס"מ של עור בריא מכל צד של צלקת הביופסיה הראשונית.

לעיתים, כאשר נדרש להסיר אזור גדול של העור,  יש צורך לבצע השתלת עור.

 

השתלת עור

המנתח מסיר שכבת עור מאזור אחר בגוף, הנקרא האזור התורם (בדרך כלל עור הירך), וממקם אותה מעל לפצע. העובי של שכבת העור שנלקחת תלוי בעומק של האזור  שצריך לכסות. לאחר מיקום שתל העור, האזור יכוסה בתחבושת.

הניתוח מתבצע בהרדמה וכרוך באשפוז במחלקה הפלסטית. הטיפול אחרי הניתוח הוא כמקובל אחרי ניתוח השתלת עור.

 

ביופסיה של בלוטת הזקיף

מקובל להציע ביופסיה של בלוטת הזקיף לכל אדם שאובחן עם מלנומה עבה מ-1 מ"מ. בלוטת הזקיף היא קשר הלימפה הראשון מכלל קשרי הלימפה האזוריים, המנקז את נוזל הלימפה המגיע מהאזור שבו אובחנה המלנומה. כדי לזהות אותה יוזרקו שני חומרים לאזור - האחד הוא חומר רדיואקטיבי חלש והאחר הוא חומר בצבע כחול. המנתח מסיר את הבלוטה שהסתמנה ע"י החומרים הללו ושולח אותה לבדיקה פתולוגית וכך ניתן לבדוק האם יש בה תאי מלנומה.

בתהליך זה ייתכנו מעט סיבוכים, כמו דלקת או הצטברות נוזל מסביב לאזור, אך ניתן לטפל בכך בקלות.

 

לקיחת ביופסיה של בלוטת הזקיף עדיין נבדקת כדי לעמוד על מידת יעילותה, אולם מרבית המרכזים הרפואיים מבצעים אותה כדרך שגרה. אם נמצאו תאי מלנומה בבלוטת הזקיף, הרופא יציע ניתוח להסרת בלוטות לימפה נוספות באזור.

 

בלוטות הלימפה

בלוטות הלימפה הן חלק מהמערכת הלימפטית, שהיא חלק ממערכת ההגנה הטבעית של הגוף נגד זיהומים. בלוטות הלימפה נמצאות בכל הגוף ומקושרות באמצעות כלי לימפה דקים. נוזל מתנקז מהרקמות למערכת הלימפטית.

 

לפעמים תאים סרטניים עוברים לבלוטות הלימפה. אם יש לך מלנומה, הרופא עשוי להציע בדיקות נוספות כדי לראות אם היא התפשטה.

 

הסרת בלוטת לימפה

זהו ניתוח להסרת כל בלוטות הלימפה באזור והוא מבוצע תחת הרדמה כללית. ייתכן שלאחר הניתוח תחוש כאבים במשך מספר שבועות, אך הדבר לא אמור למנוע ממך להמשיך בפעילותך. הצוות הרפואי ייעץ לך מה תוכל לעשות ומה לא. לעיתים, הסרת בלוטות הלימפה עלולה לגרום להתנפחות הדרגתית בגפה שממנה הוסרו הבלוטות. תופעה זו נקראת לימפדמה.

 

כדי למזער ככל האפשר את הנפיחות תינתן הדרכה לגבי תרגילים שעוזרים להפחית את הנפיחות.חשוב לזכור כי הצד שממנו הוצאו בלוטות הלימפה רגיש יותר לזיהומים. חשוב להקפיד לא לענוד תכשיטים ביד שהוצאו ממנה בלוטות הלימפה וכן להיזהר מאוד מחתכים או מזיהומים. אם מתפתח זיהום יש לפנות לרופא.

 

האגודה למלחמה בסרטן פרסמה חוברת מידע "לימפדמה - בצקת לימפטית או גפה נפוחה". לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם לטלמידע של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

 

חזרה למעלה >>


בדיקות לקביעת שלב המלנומה

על מנת לקבוע את השלב בו נמצאת המלנומה יבוצעו הבדיקות הבאות, לפני הסרת בלוטת הלימפה.

 

בדיקות דם

דגימות מדמך יילקחו כדי לבדוק את בריאותך הכללית.

 

צילום חזה

הרופא עשוי לבצע בדיקה זו על מנת לבדוק האם המלנומה התפשטה לריאות.

 

סריקת אולטראסאונד לכבד ולבטן

בסריקה זו משתמשים בגלי קול כדי לבנות תמונה של אזור מסוים בגוף. לאחר שאתה שוכב בנוחות על הגב וג'ל נמרח על הבטן, מועבר מכשיר זעיר, דוגמת מיקרופון, על האזור שנסרק. במחשב הופכים גלי הקול לתמונה.

 

סריקת CT

בסריקה זו מבוצעים מספר צילומי רנטגן קטנים של החזה והבטן. הצילומים מוזנים למחשב, אשר מרכיב תמונה מפורטת של איברי הגוף וממנה ניתן לראות האם המלנומה התפשטה. התהליך נמשך בין 10 ל-30 דקות. לפני הסריקה תתבקש לשתות נוזל מיוחד המאפשר קבלת תמונה ברורה. ייתכן שבמשך מספר דקות תחוש חום בכל גופך. אם אתה אלרגי ליוד או סובל מאסתמה, ייתכן שתגובתך תהיה קשה יותר. לכן חשוב שתיידע את הרופא על כך לפני ביצוע הסריקה. קרוב לוודאי תוכל ללכת הביתה בתום הסריקה. הרופא עשוי לבקש שתעבור סריקת CT  של המוח.

 

סריקת MRI

בדיקה זו דומה לסריקת CT אבל נעשה בה שימוש במגנטים במקום בקרני רנטגן כדי לבנות תמונה מפורטת של אזורי הגוף. אתה תתבקש לשכב בתוך גליל  ארוך למשך 30 דקות.  הדבר אינו כרוך בכאבים אבל עלול להיות מעט לא נוח, במיוחד למי שחש לחץ בשהייה במקומות סגורים.  הסריקה רועשת, ולכן תקבל אוזניות או אטמים. לחלק מהנבדקים מוזרק גדוליניום לווריד בזרוע, אך הדבר לא גורם אי נוחות כלשהי.

חזרה למעלה >>


שלבים של מלנומה

קביעת השלב של המלנומה נועדה לתאר את היקף הגידול הסרטני והאם הוא התפשט מעבר למיקום הראשוני שלו בגוף. עומק החדירה של הגידול הראשוני נקבע ע"י שיטת ברסלאו ושיטת  קלארק, המתארות לאיזה עומק הגיעו  התאים הסרטניים בעור.

 

ה-AJCC (הוועידה האמריקנית המשותפת לסרטן) מחלקת את המלנומה לארבעה שלבים:

 

שלב 1: המלנומה נמצאת רק בשכבות החיצוניות של העור. עובייה פחות מ-2 מ"מ.

שלב 2: המלנומה נמצאת בשכבות החיצוניות של העור, אבל עובייה יותר מ-2 מ"מ; או שעוביה יותר מ-1 מ"מ והיא כיבית (העור שבור.

שלב 3: תאי המלנומה נמצאים בעור והתפשטו לבלוטות הלימפה הקרובות לאזור המלנומה, ו/או יש תאי מלנומה בעור מעבר לאתר הגידול הראשוני.

שלב 4: תאי המלנומה התפשטו לאיברים אחרים בגוף, כגון הריאות, הכבד או המוח.

 

הישנות של מלנומה,  כאשר המלנומה שבה לאחר הטיפול הראשוני. חזרת גידול יכולה להתחולל באזור הניתוח, או כגרורות באיברים פנימיים.

ככל שחולפות השנים ממועד אבחון המלנומה פוחת הסיכון לחזרתה אולם הוא אינו נעלם לחלוטין, ותוארו הישנויות מאוחרות של 10 ו- 20 שנה.

חזרה למעלה >>


מלנומה - הטיפול בשלב מוקדם (1)

אם יש לך שאלות לגבי הטיפול, אל תהסס לפנות לרופא או לאחות המטפלים בך. הכנת שאלות מראש, כמו גם השתתפות של חבר או קרוב משפחה בשיחה עשויים לעזור לך.

 

מלנומה לא חודרנית (in situ)

מלנומה לא חודרנית או  MIS היא מלנומה בשלב מאוד מוקדם, שבו התאים הסרטניים נמצאים בשכבה העליונה של העור (האפידרמיס). הריפוי בשלב זה נעשה בדרך כלל ע"י הסרת האזור הנגוע  והעור שסביבו.

 

מלנומה מוקדמת

אם העובי של המלנומה הוא פחות מ-1 מ"מ, קטן החשש לחזרת המחלה. בדרך כלל לא תצטרך טיפול נוסף לאחר הסרת המלנומה.

 

בקרב אנשים שהמלנומה אצלם היא בשלב מוקדם, יש סיכוי גבוה שניתוח יביא לריפוי מלא. בעקבות הניתוח תיתכן צלקת על העור. אם לא מבוצע ניתוח, המלנומה עלולה להתפשט לשכבות הפנימיות של העור ואז להגיע לאיברים אחרים בגוף.

חזרה למעלה >>


מלנומה - הטיפול בשלב 2 ו-3

אדם עם מלנומה שאובחנה בעומק חדירה העולה על 1 מ"מ יעבור ביופסיה של בלוטת הזקיף. אם רק בלוטת הזקיף נגועה, מדובר בשלב 2 והדבר מחייב ניתוח נרחב יותר לבדיקת קשרי לימפה נוספים. כאשר יש עדות לכך שקשרי לימפה נוספים נגועים, פירוש הדבר כי מדובר בשלב 3. חולים שאובחנה אצלם מלנומה שלב 3, נמצאים בסיכון גבוה יותר שהמלנומה תחזור כגרורות באיברים פנימיים או בעור.

 

טיפול מסייע באינטרפרון אלפא

לפעמים, לאחר ניתוח, מבוצע טיפול שנועד להקטין את הסיכון שהמלנומה תשוב.  זה נקרא טיפול מסייע. נכון לעכשיו אין טיפול מסייע סטנדרטי למלנומה בשלב 2 או 3, למרות שלפעמים מוצע טיפול באמצעות אינטרפרון.

 

אינטרפרון הוא חומר שהגוף מייצר כדי להילחם בזיהומים וירליים כמו שפעת. כיום ניתן להשיג גירסה שלו המיוצרת בתנאי מעבדה.  המטרה היא שאינטרפרון ימריץ את מערכת החיסון של הגוף לתקוף את תאי המלנומה. האינטרפרון ניתן בזריקה מתחת לעור, בדרך כלל שלוש פעמים בשבוע. אינטרפרון עלול לגרום לתופעות לוואי דומות לאלה שנגרמות ע"י שפעת (צמרמורת, חום, כאבי ראש, עייפות).  תופעות אלו אינן נעימות, אולם הן ייעלמו לאחר סיום הטיפול.

מכיוון שהטיפול באינטרפרון אלפא שנוי במחלוקת, ייתכן שבמרכז הרפואי המטפל בך יוצעו לך פרויקטים ניסיוניים.

  חזרה למעלה >>

טיפול במלנומה מתקדמת (שלב 4)

מלנומה עלולה להתפשט לאזורים אחרים בגוף, כולל הריאות, הכבד, בלוטות הלימפה והמוח. במצב כזה היא נקראת מלנומה מתקדמת או בשלב 4. רופאים גם משתמשים בשמות כמו שניוני או סרטן גרורתי.

 

הטיפול שתקבל תלוי באזורים שאליהם התפשטה המלנומה, מצבך הבריאותי והטיפול הקודם שקיבלת.

טיפול במלנומה מתקדמת נועד להאט את התקדמות הגידול הסרטני. הוא גם יכול לסייע ולהקל מבחינת התסמינים.

 

ניתוח

ניתוח ייעשה בכל אזור שבו יש אפשרות מעשית לנתח  והגידול  אפשרי לכריתה. במקרים בהם יש מוקדים מרובים של גרורות, ניתוח אינו מהווה אפשרות ריאלית.

 

טיפולים ביולוגיים

טיפול ביולוגי (הנקרא גם אימונותרפיה) הוא שיטה המשתמשת במערכת החיסונית של הגוף, בצורה ישירה או עקיפה, כדי להילחם במחלת הסרטן. שני החומרים  שבהם מטופלים החולים הם אינטרפרון אלפא ואינטרלאוקין-2.

הטיפולים הביולוגיים ניתנים כטיפול אמבולטורי במסגרת הקהילה, או בהזרקה עצמית במינונים  נמוכים, או  באשפוז כאשר מדובר במינונים גבוהים.

 

תופעות הלוואי בטיפול זה משתנות בהתאם לסוג הטיפול. טיפולים אלו עלולים לגרום לסימפטומים דמויי שפעת כגון צמרמורות, חום, כאבי שרירים, חולשה, חוסר  תיאבון, בחילה, הקאות ושלשולים, פריחה בעור. בעיות אלו יכולות להיות חמורות, אולם הן חולפות בתום הטיפול.

 

כימותרפיה

בכימותרפיה נעשה שימוש בתרופות על מנת להרוג תאים סרטניים. רוב התרופות הכימותרפיות ניתנות בעירוי לווריד בזרוע. טיפול זה ניתן בדרך כלל במחזורים: תקופת טיפולים שאחריה החלמה ושוב טיפולים וחוזר חלילה. הטיפול נעשה לרוב במסגרת אשפוז יום אונקולוגי.

 

תופעות הלוואי של כימותרפיה תלויות בעיקר בסוג התרופות שניתנות לחולה ובמינונן. באופן כללי, כימותרפיה יכולה לגרום לנשירת שיער, לתיאבון ירוד,לבחילות, לירידה ביכולת ההתנגדות של הגוף לזיהומים. תופעות אלה חולפות בסיום הטיפולים. קיים היום מגוון גדול של תרופות המקלות על תופעות אלה. רוב הפרוטוקולים הכימותרפיים עושים שימוש בתרופה DTIC וכן בציספלטין או בטקסול.

תרופה כימותרפית אחרת, הניתנת בכדורים, טמוזולומיד (טמודל) נמצאת בשימוש בניסויים מחקריים  לגבי מלנומה.

 

חוברת הטיפול הכימי - כימותרפיה של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בטיפולים ובתופעות הלוואי שלהם. בנוסף ניתן לקבל בטלמידע דפי מידע מיוחדים ומפורטים אודות כל אחת מהתרופות, ותופעות הלוואי שלה. פירוט זה ניתן לקבל גם במאגר התרופות הנמצא באתר האינטרנט. 

 

זילוף לגף מבודד (isolated limb perfusion)

במקרה של מלנומה נשנית ברגל, ייתכן שהרופא יציע טיפול בשם זילוף לגף מבודד. זהו הליך מיוחד, שנערך רק בחלק מבתי החולים בארץ ומאפשר מתן כימותרפיה רק לגף אחד.

טיפול זה נעשה בהרדמה כללית וכרוך באשפוז של מספר ימים בבית החולים.

 

טיפול בקרינה

במקרים מסוימים משתמשים בטיפול בהקרנות (הנקרא גם רדיותרפיה). בטיפול זה משתמשים בקרניים רבות עוצמה כדי להרוג תאים סרטניים באופן ממוקד באזור אחד. זוהי שיטת טיפול מקומית ה משפיעה רק על התאים באזור המוקרן. לרוב הטיפול נעשה כסדרה יומיומית במשך כשישה שבועות.

לעיתים נעשה שימוש בהקרנות כדי להקל על כאבים מקומיים, בעיקר כאלה שמקורם הוא גרורות בעצמות

תופעות לוואי: לפעמים אזור העור שהוקרן יכול להיות אדמומי ורגיש וייתכן כי במהלך ההקרנות תחוש חולשה ועייפות.

 

יתרונות וחסרונות הטיפול

טיפול במלנומה מתקדמת בעיקרו יכול רק לשלוט בגידול ולהוביל לשיפור בתסמינים  ובאיכות החיים של המטופל. על כל פנים, ייתכן שלחלק מהאנשים תהיה לטיפול השפעה מעטה על הגידול, אך הטיפול יפחית את תסמיני המחלה וישפר את איכות חיי המטופל.

אם ריפוי אינו אפשרי והטיפול ניתן כדי לשלוט בגידול, ייתכן שתרצה להתייעץ אם אכן לקבל טיפול. קבלת החלטות במצבים כאלה  היא תמיד קשה, וייתכן שתצטרך להתייעץ עם הרופא. אם תחליט שאינך רוצה לקבל טיפול, תוכל לקבל טיפול מסייע (פליאטיבי) הכולל תרופות, כדי לשלוט בתסמינים.

חזרה למעלה >>


מלנומה - טיפולים מחקריים

מתן מונע של תרכיב נגד מלנומה, עשוי מתאי גידול עצמיים

תוכנית הטיפול מיועדת לחולי מלנומה גרורתית אשר עברו ניתוח לסילוק גרורה או גרורות מגופם, ואשר לאחר הניתוח אין עדות למוקדים גידוליים נוספים בגופם. קטע מן הרקמה שסולקה נשלח למעבדת אימונותרפיה של גידולים.

 

הטיפול כולל שימוש בתרכיב העשוי תאי מלנומה עצמיים ומטרתו למנוע את חזרת הגרורות או להאריך את פרק הזמן טרם חזרתן וכן להאריך את את תוחלת החיים.

 

החיסון מורכב מתאי הגידול אשר סולק בניתוח. התאים מגודלים בתרבית על מנת להגדיל את מספרם. מתן החיסון מותנה ביכולת להפיק מספר מספק של תאים. התרכיבים מוזרקים אל מתחת לעור באיזור הזרוע או הירך, כל 21-28 ימים, ובסך הכל ניתנות שמונה מנות.

 

זהו טיפול דל בתופעות לוואי. לעיתים יש עלייה בחום הגוף בעקבות החיסון.באזור החיסון מתפתחת קשרית תת עורית אדומה הנעלמת תוך שבועות עד חודשים ומותירה צלקת קטנה שקועה.

 

מתן מונע של תרכיב נגד מלנומה, עשוי מתאי גידול  לא עצמיים

תהליך דומה לחיסון מתאים עצמיים כאשר מקור התאים אינו מריקמת החולה אלא מתורם זר בעל זהות רקמתית לזו של המקבל.

 

חיסון יחד עם טיפול ביולוגי

טיפול זה משתמש בטיפול ביולוגי, כמו אינטרלאוקין 2, בשילוב עם  חיסון.

 

TIL- Tumor Infiltrating Lymphocytes

מטרת הטיפול היא לחזק את התגובה החיסונית העצמית של החולה נגד התאים הממאירים. הטיפול מבוסס על טכנולוגיה חדשה המשלבת השתלת תאים לימפוציטים עצמיים בעלי פעילות נגד תאי המלנומה של החולה יחד עם כימותרפיה ואינטרלאוקין-2

במהלך הטיפול מבודדים את הלימפוציטים מרקמת הגידול, מרבים  ומשפעלים אותם במעבדה, בסיום התהליך הלימפוציטים  מוזרקים חזרה אל החולה יחד עם אינטרלאוקין-2.

חזרה למעלה >>


מלנומה - מעקב אחרי הטיפול

בדיקות מעקב

לאחר הסרת המלנומה, ובהתאם לדרגת המחלה תתוכנן תוכנית הטיפולים. החולים במלנומה דקה  ימשיכו את המעקב  במסגרת הקהילה.

עליך לבדוק את עצמך באופן קבוע בין הביקורים בבית החולים. אם אתה מבחין בשינוי כלשהו או בגוש באזור הניתוח או לידו, עליך ליידע מיד את הרופא. אם אתה מבחין בתסמינים כלשהם או מודאג, תוכל ליצור קשר עם האחות בבית החולים או להקדים את מועד התור שלך.

בבדיקות השגרתיות שלך הרופא יבדוק את בלוטות הלימפה הקרובות לאזור שממנו הוסרה המלנומה.

 

אמצעי זהירות לעור בשמש

לאחר כל טיפול במלנומה ממאירה, חשוב מאוד להימנע  משהות בשמש יש מספר אמצעי זהירות כדי להגן על העור:

  • לבש בגדים העשויים מכותנה או מסיבים טבעיים הארוגים בצפיפות מציעים הגנה טובה יותר מהשמש.
  • הגן על הפנים והצוואר עם כובע רחב שוליים.
  • בשמש הרכב תמיד משקפי שמש.
  • השתמש בקרם שיזוף עם מקדם הגנה גבוה (SPF30 ויותר) לפני חשיפה לשמש. יש למלא אחר ההוראות שעל המיכל ולהימרח  שוב ושוב לפי ההוראות, במיוחד לאחר שחייה.
  • לעולם אל תניח לעורך להישרף.
  • הימנע מהשמש בשעות החמות ביותר - בדרך כלל בין  10 בבוקר ל-4  אחר הצהריים.

הריון

אם את חושבת על הריון כדאי שתשוחחי על כך עם הרופא. רופאים רבים מציעים לנשים שחלו במלנומה לא להרות במשך כשנתיים לאחר האבחון.  מכל מקום, הרופא שלך יודע  את מצבך המדויק ויוכל לייעץ לך בהתאם.

 

טיפול הורמונלי חלופי (HTR)

מחקרים הראו כי מתן  HRT  לנשים שחלו במלנומה לא העלה את הסיכון להישנות המחלה.

חזרה למעלה >>


מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן נערכים כל הזמן, מאחר שטרם נמצא טיפול קיים לסרטן, המציע מרפא לכל המטופלים. ניסויים קליניים נעשים כדי למצוא דרכי טיפול חדשות למחלה.

bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה. 

bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


סרטן תרומה
התכנים המופיעים באתר נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.
בניית אתרים
|
|
|
© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן בישראל