מלנומה ממאירה של העור

הדפס
| שתף

 מידע נוסף בנושא

פורום מלנומה וסרטן העור
התנהגות נכונה בשמש; שימוש נכון במסנני קרינה;
פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחתם

תודתנו נתונה ל:

פרופ' יעקב שכטר, מנהל מכון אלה למלבאום לטיפול ומחקר במלנומה וסרטן העור, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

פרופ׳ שלמה שניבאום, מנהל המרכז לבריאות השד והיחידה לכירורגיה מונחית איזוטופים, החטיבה הכירורגית, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי

ולפרופ׳ יעקב פאר, מנהל מערך רפואת העיניים, הקתדרה ע"ש יונס פרידנוולד לחקר העין, המרכז הרפואי של הדסה והאוניברסיטה העברית, ירושלים,

חברי ועדות העדכון לנושא סרטן עור באגודה למלחמה בסרטן.

לד"ר שלומית פרי, עו"ס, מנהלת השירות הפסיכואונקולוגי במרכז הרפואי רבין - קמפוס בלינסון, על כתיבת פרק התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן.


אוגוסט 2016


מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על מלנומה ממאירה של העור. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.


© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.


  

Big-Bullet-SQR.gif מהו סרטן?

Big-Bullet-SQR.gif מבנה העור
Big-Bullet-SQR.gif סוגי מלנומה ממאירה
Big-Bullet-SQR.gif גורמי סיכון למלנומה ממאירה
Big-Bullet-SQR.gif גילוי מוקדם
Big-Bullet-SQR.gif תסמיני המחלה
Big-Bullet-SQR.gif דרכי האבחון
Big-Bullet-SQR.gif בדיקות נוספות
Big-Bullet-SQR.gif שלבי המחלה
Big-Bullet-SQR.gif הטיפול במלנומה
Big-Bullet-SQR.gif ניתוח (הטיפול הכירורגי)
Big-Bullet-SQR.gif טיפול ביולוגי / אימונולוגי
Big-Bullet-SQR.gif טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

Big-Bullet-SQR.gif טיפולים בשלבי מחקר ופיתוח (ניסיוניים)

Big-Bullet-SQR.gif מעקב לאחר הטיפול במלנומה 

Big-Bullet-SQR.gif מלנומה של העין

Big-Bullet-SQR.gif מחקרים וניסויים קליניים

Big-Bullet-SQR.gif התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

Big-Bullet-SQR.gif מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן ללא תשלום - לחולים, מחלימים ובני משפחותיהם

 


 

מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. למרות שתאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר ע"י חלוקה. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך מסיבה כלשהי יוצא משליטה, ממשיכים התאים להתחלק ללא צורך. כתוצאה מכך, נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

 

בגידול שפיר התאים אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף. יחד עם זאת, אם הם ממשיכים לגדול באזור המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.

 

גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת להתפשט. אם לא מטפלים בגידול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעתים ניתקים תאים מהגידול המקורי (הראשוני), ומתפשטים באמצעות מחזור הדם או מערכת הלימפה לאיברים אחרים בגוף. כאשר תאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידול משני/ שניוני או גרורה.

 

חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם אחד או סוג אחד של טיפול. קיימים למעלה מ-100 סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.

 

* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.

 
תאים היוצרים גידול ותאים תקינים

חזרה למעלה >>


מבנה העור

העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף. הוא מגן על האיברים הפנימיים בגוף מפני פגיעה - (לדוגמה, כתוצאה מנפילה או כוויה), ומפני קרינה אולטרה-סגולה (UV) שמקורה מהשמש. העור גם מסייע בוויסות טמפרטורת הגוף, מפריש חומרי פסולת, מייצר ויטמין D, שומר על מאזן הנוזלים בגוף ואוגר שומן. העור בנוי משתי שכבות עיקריות: האפידרמיס והדרמיס. האפידרמיס כולל שלושה סוגי תאים:

  • תאי קשקש (Squamous Cells) - תאים שטוחים המייצרים חומר חלבוני הנקרא קראטין.
  • תאי בסיס (Basal Cells) - תאים עגולים הנמצאים בבסיס האפידרמיס.
  • מלנוציטים - תאים המייצרים פיגמנט הנקרא מלנין (ראה הרחבה בהמשך).

הדרמיס

מכיל כלי דם, צינורות לימפה, זקיקי שיער, בלוטות שומן, בלוטות זיעה ורקמת חיבור.

 

מלנוציטים 

מלנוציטים הם תאים המייצרים פיגמנט המכונה מלנין, המעניק לעור את צבעו הטבעי. בנוסף, המלנוציטים מגנים על העור מפני השפעותיה המזיקות של השמש. כאשר העור נחשף לשמש, המלנוציטים מגבירים את ייצור המלנין, סופגים את קרינת ה-UV המזיקה, וגורמים לעור להשתזף ולהפוך כהה יותר. שיזוף הוא סימן לכך שהעור מנסה להגן על עצמו. לאנשים בעלי עור כהה יש את אותה כמות מלנוציטים כשל בהירי עור, אולם הם מייצרים יותר מלנין, ולכן הם בעלי הגנה טבעית טובה יותר מפני קרינת UV. 

 

 

מהי שומה?

שומה היא מקבץ של מלנוציטים רבים בנקודה אחת. שומות הן גידולים שפירים שמופיעים על פני העור. למרבית האנשים בהירי העור כ-10 עד 50 שומות בגופם, אך ישנם מקרים בהם מצויות עד כ-100 שומות בגוף.

מהי מלנומה?

מלנומה היא גידול מהיר של תאי המלנוציטים בעור. גידול סרטני זה מתחיל בדרך כלל בעור או בשומה. לעתים נדירות, גידול סרטני זה עלול להופיע באיברים אחרים בגוף, כגון גלגל העין (מידע נרחב בנושא זה בפרק נפרד בהמשך), רירית הפה, או מתחת לציפורניים. לעתים, גידול זה מתפשט לאיברים אחרים בגוף באמצעות צינורות הלימפה או זרם הדם. גידול סרטני מסוג מלנומה עלול להופיע בכל הגוף. יחד עם זאת, אצל נשים האזור השכיח ביותר להופעת מלנומה הוא עור השוקיים, ואצל גברים מלנומה נפוצה יותר בעור הגב.

חזרה למעלה >>


סוגי מלנומה ממאירה

מלנומה מתפשטת שטחית (Superficial spreading melanoma)

זהו סוג המלנומה השכיח ביותר. אצל נשים מופיעה מלנומה מסוג זה ברגליים, ואצל גברים האזור השכיח להופעתה הוא בגב ובחזה. תאי מלנומה מתפשטת שטחית מתפתחים בדרך כלל בקצב איטי, ומתפשטים בהדרגה על פני העור.

מלנומה קשרייתית (Nodular melanoma)

גידול זה הוא השני בשכיחותו, המתפתח במהירות רבה יותר מסוגי מלנומה אחרים, ומופיע בעיקר על החזה, הגב, הראש והצוואר.

מלנומת נמש ממאירה (Lentigo maligna melanoma)

סוג זה של מלנומה מופיע בעיקר אצל אנשים מבוגרים באזורי עור שנחשפו לשמש במשך שנים רבות, דוגמת הפנים והצוואר. הוא מתפתח באיטיות ממצב טרום סרטני הנקרא ״נמש ממאיר״ ונראה כמו כתם על העור.

מלנומה של הקצוות (Acral melanoma)

סוג זה נדיר יותר, ומופיע בדרך כלל בכפות הידיים והרגליים, או מתחת לציפורניים. סוג זה שכיח יותר אצל אנשים כהי עור ואינו נגרם כתוצאה מחשיפה לשמש.

מלנומה באזורים אחרים בגוף (לא בעור)

לעתים נדירות, מלנומה מופיעה באזורים אחרים של הגוף, כמו למשל בעין (מלנומה של העין), או ברקמות המרפדות אזורים אחרים של הגוף דוגמת האף, הפה, הריאות או פי הטבעת או החלחולת.

מלנומה מתקדמת

במקרה של מלנומה מתקדמת התאים הסרטניים מתפשטים מהאתר הראשוני שלהם לחלקים אחרים בגוף, וגורמים לגידול סרטני נוסף, הנקרא סרטן שניוני או גרורתי. גידול סרטני מסוג מלנומה נוטה להתפשט לאזורי עור אחרים מרוחקים, לבלוטות לימפה מרוחקות, לריאות, לכבד, לעצמות ולמוח. לעתים מלנומה מתקדמת מאובחנת כמלנומה שחזרה בחלק אחר של הגוף, גם שנים רבות לאחר שהוסרה המלנומה הראשונית, או כאשר אובחנה מחלה גרורתית לאחר בדיקות נוספות שבוצעו לאחר הסרת הנגע הראשוני.

חזרה למעלה >>


גורמי סיכון למלנומה ממאירה

קרינת השמש

גורם הסיכון העיקרי למלנומה ממאירה הוא חשיפה לא מבוקרת לקרינה האולטרה-סגולה של השמש (UV - Ultra Violet) או חשיפה לקרינת UV מלאכותית באמצעות שימוש במיטות שיזוף או במנורות פולטות קרינה אולטרה-סגולה. ישנם 3 סוגים של קרינה אולטרה סגולה, הגורמת לכוויות עור, נגעים טרום-סרטניים, קמטים, כתמים וסרטן העור. מלנומה בגיל ילדות היא נדירה. עם זאת, חשיפת יתר לשמש בילדות ובנערות, במיוחד חשיפה שמלווה בכוויות ובשלפוחיות, מעלה את הסיכון לחלות במלנומה ממאירה מאוחר יותר.

על ידי אימוץ שבעת כללי ״חכם בשמש״ של האגודה למלחמה בסרטן ניתן להפחית את הסיכון לנזקים אלו: שהייה בצל, כובע, משקפי שמש, ביגוד ארוך ומגן, חשיפה לשמש בשעות הבטוחות, ומריחת מסנן קרינה בעל מקדם הגנה גבוה (SPF30 או יותר). לחצו כאן למידע נוסף בנושא מניעה ואבחון מוקדם של סרטן העור ושימוש נכון במסנני קרינה או פנו בשיחת חינם ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן: 1-800-599-995.

שימוש במיטות שיזוף

שימוש במיטות שיזוף המצוידות במנורות הפולטות קרינה אולטרה-סגולה, גורם לפגיעה ב-DNA (החומר התורשתי) של תאי העור, ומעלה את הסיכון למלנומה ממאירה. הסיכון עולה ככל שתדירות השימוש גבוהה יותר וככל שהגיל שבו מתחילים להשתמש במיטות אלו צעיר יותר. חשוב להימנע משימוש במיטות שזוף ולנקוט באמצעי זהירות על מנת להגן על הגוף מחשיפת יתר לשמש. המלצה זו חשובה במיוחד עבור חול׳ מלנומה ואנשים שנמצאים בסיכון מוגבר לחלות במלנומה וכן עבור אנשים שחלו בכל סוג אחר של סרטן העור בעבר.

לחצו כאן למידע נוסף אודות הסכנות שבשימוש במיטות שיזוף, או פנו בשיחת חינם ל׳טלמידע׳ של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

סוג עור

אנשים שעורם נשרף בקלות, לרוב אנשים בעלי עור בהיר, שיער בהיר או אדמוני, ועיניים כחולות, נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במלנומה מאשר אנשים בעלי עור כהה.

אנשים בעלי שומות רבות

אנשים בעלי למעלה מ-100 שומות, שומות בלתי תקינות (אטיפיות), או גדולות מהממוצע,  נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במלנומה, ולכן עליהם לבצע מעקב תקופתי אחר השומות אצל רופא עור.

סיפור משפחתי של מלנומה

קיומו של רקע משפחתי למחלה מעלה את הסיכון של בני המשפחה, בעיקר אם ישנם שני קרובי משפחה או יותר שחלו בה, עובדה העלולה להעיד על קיומו של גן פגום העובר בתורשה. אם אחד מבני משפחתך חולה במלנומה, ואתה חושש שמא גם אתה נמצא בקבוצת סיכון למחלה, מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה בנושא זה, ולבצע בדיקת עור לכל בני המשפחה.

אנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת

במקרה של מערכת חיסונית מוחלשת, כגון אצל אנשים הנוטלים תרופות לדיכוי פעילותה, או נשאי HIV - קיים סיכון גבוה לחלות במלנומה.

חזרה למעלה >>


גילוי מוקדם

מומלץ לבדוק את הגוף מלפנים ומאחור בחדר מואר היטב. אפטר להיעזר במראת-יד ולכוון אותה מול מראה גדולה. חשוב להכיר ולהתבונן בכל שטח העור, כולל הקרקפת, בין השערות, בקפלי הגוף ובין אצבעות הידיים והרגליים. לבדיקת הקרקפת הכרחי להיעזר באדם נוסף, לבדיקת הגב, רצוי להיעזר באחרים.

 

רצוי לזכור את מספר השומות בכל מקום ולבצע את הבדיקה טוב כל שלושה עד שישה חודשים. לבעלי מספר רב של שומות, מומלץ לצלם בהגדלה את אזור השומות, לצורך השוואה. רצוי שהצילום יהיה צבעוני, ויהיה בו קצה סרגל שיראה את גודל השומה. חשוב לציין את תאריך הצילום ואת אזור הגוף עליו נמצאות השומות.

 

 

לחצו כאן למידע בנושא אבחון מוקדם של סרטן העור או פנו בשיחת חינם ל׳טלמידע׳ של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

חזרה למעלה >>


תסמיני המחלה

רוב סוגי מלנומה ממאירה מתחילים בשינוי בעור, שומה חדשה או שומה קיימת ששינתה את צורתה. מהם הסימנים אליהם יש לשים לב בעת בדיקת השומות?

  • גיאומטריה - שומה בעלת צורה לא סימטרית, כאשר חציה האחד אינו שווה לחציה השני, עלולה להיות מלנומה.
  • גבול - שומה שגבולה אינו מעוגל, ברור ומוגדר.
  • גוון (צבע) - שומה שצבעה אינו אחיד, והיא מורכבת ממספר גוונים, כגון חום, שחור, ורוד ועוד.
  • גודל - שומה שקוטרה עולה על 5 מ׳׳מ (קוטר של עיפרון).
  • גובה - שינוי בגובה, או כל שינוי ב-4 ״הגימלים״ הקודמים.
  • גירוד, יצירת גלד או דימום - יכולים להופיע במלנומה. הם נפוצים פחות, אך עם זאת, אין להתעלם מהם. שומות רגילות יכולות לבלוט על פני העור ו/או להיות שעירות.

אין זה שכיח ששומות רגילות הופכות למלנומה, אך כדאי לדון עם הרופא על כל שינוי שמתרחש בהן, מאחר שבדרך כלל ניתן לרפא מלנומה אם היא מאובחנת בשלב מוקדם. חשוב לפנות לרופא אם סימן חריג על העור נמשך יותר ממספר שבועות, או אם בשומה קיימת חל אחד מהשינויים שצוינו.

 

תסמיני מלנומה גרורתית

תסמיני מלנומה מתקדמת או גרורתית עלולים להופיע שנים לאחר שהמלנומה הראשונית אובחנה והוסרה מהגוף. התסמינים משתנים מאדם לאדם, ותלויים באיבר אליו התפשט הגידול הסרטני. הגידול המשני עלול להופיע כגוש בעור, בריאות, בבלוטות הלימפה, בכבד, בעצמות או במוח. מלבד הופעת הגוש, מופיעים תסמינים כגון ירידה במשקל, אובדן תיאבון, עייפות ותשישות.

חזרה למעלה >>


דרכי האבחון

אם פנית לרופא משפחה, הוא יבדוק אותך, ואם יש צורך יפנה אותך לבדיקת רופא עור (דרמטולוג) או לכירורג פלסטי. תוכל גם לפנות לרופא עור ישירות, ללא הפניה. במקרים רבים, רופא עור מסוגל בבדיקה ראשונית של השומה להבחין בין גידול שפיר לגידול החשוד כסרטנ׳, ולרוב, הוא יבדוק את כל הגוף בחיפוש אחר שומות בלתי תקינות נוספות. במקרה של חשד, הרופא יבקש לבצע ביופסיה. האבחנה הסופית נעשית רק על-ידי ביופסיה.

ביופסיה

לפני הביופסיה הרופא יסביר לך את ההליך אותו הוא עומד לבצע ואת תופעות הלוואי הצפויות, כגון דימום או הצטלקות. לאחר מכן, תתבקש לחתום על הסכמתך להסרת השומה. הפעולה תתבצע בהרדמה מקומית, בה מוסרת השומה יחד עם שוליים בריאים סביבה. התפרים יוסרו לאחר כחמישה עד 14 יום. השומה שהוסרה תישלח לבדיקה מיקרוסקופית (פתולוגיה) על מנת לבדוק האם קיימים בדגימה תאים סרטניים. אם אובחן גידול סרטני מסוג מלנומה, יתבצע ניתוח נוסף, כריתה מקומית רחבה (wide local excision) (להלן בהמשך), עם או ללא ביופסיה של בלוטת הזקיף.

בדיקת בלוטות הלימפה וביופסיה של בלוטות הזקיף

בלוטות (קשריות) הלימפה הן חלק מהמערכת הלימפטית, מערכת ההגנה הטבעית של הגוף נגד זיהומים, הנמצאות בכל הגוף ומקושרות ביניהן בכלי לימפה דקים. לעתים, תאים סרטניים עוברים בנוזל הלימפה לבלוטות הלימפה ולאזורים אחרים בגוף, לכן אם אובחנת כחולה במלנומה, הרופא עשוי לבצע בדיקות נוספות בכדי להעריך את היקף המחלה, כגון ביופסיה של בלוטת הזקיף (SLNB - Sentinel lymph node biopsy). בדיקה זו מבוצעת לכל אדם שאובחן עם מלנומה עבה מ- 1 מ"מ, גם אם בלוטות הלימפה אינן נפוחות (מוגדלות).

 

בלוטת הזקיף היא בלוטת הלימפה הראשונה המנקזת את נוזל הלימפה המגיע מהאזור בו אובחנה המלנומה. לפני הכריתה המקומית הנרחבת, תוזרק כמות מזערית של חומר רדיואקטיבי סביב לאזור בו אובחן הגידול הסרטני, ולאחר מכן תבוצע סריקה המדגימה לאלו בלוטות לימפה ראשונות הגיע הנוזל (בלוטות הזקיף). בזמן ניתוח הכריתה, המנתח מזריק נוזל כחול לאזור אליו הוזרק החומר הרדיואקטיבי, מסיר את הבלוטה הצבועה ושולח אותה לבדיקה פתולוגית.

 

אם בבלוטות הזקיף שהוסרו לא יימצאו תאים סרטניים קיימת סבירות גבוהה כי אין בלוטות נוספות נגועות. בתהליך זה ייתכנו מעט סיבוכים, כגון דלקת או הצטברות נוזל סביב האזור, אך ניתן לטפל בכך בקלות. אם נמצאו תאים סרטניים בבלוטת הזקיף, הרופא יציע ניתוח להסרת כל בלוטות הלימפה הנוספות באזור.

הסרת בלוטות הלימפה

כאמור, אם בלוטת הזקיף נמצאה נגועה, יבוצע ניתוח להסרת כל בלוטות הלימפה באזור תחת הרדמה כללית. ייתכן שלאחר הניתוח תחוש כאבים במשך מספר שבועות, אך הדבר אינו אמור לפגוע בתפקודך ובפעילותך הרגילה. הצוות הרפואי ייעץ לך כיצד לחזור לשגרה לאחר הניתוח. לעיתים, הסרת בלוטות לימפה עלולה לגרום לנפיחות באזור ממנו הוסרו בלוטות, תופעה הנקראת לימפאדמה.

 

כדי למזער ככל האפשר את התופעה, תינתן לך הדרכה לגבי ביצוע תרגילים המסייעים בהפחתת הנפיחות. חשוב לזכור גם כי האזור בו הוצאו הבלוטות רגיש יותר לזיהומים, ולכן יש להקפיד לא לענוד תכשיטים ביד שהוצאו ממנה בלוטות, להיזהר מאוד מחתכים או מזיהומים. אם מתפתח זיהום - יש לפנות לרופא.

לחצו כאן למידע בנושא 'לימפדמה' או פנו בשיחת חינם ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

חזרה למעלה >>


בדיקות נוספות

בכדי לקבוע את שלב המחלה יבוצעו על-ידי האונקולוג המטפל בדיקות נוספות, כגון בדיקות דם, הדמייה עם אולטרה סאונד (US), סריקת CT וכו'.

חזרה למעלה >>


שלבי המחלה

קביעת שלב המחלה נועדה לתאר את היקף הגידול הסרטני ואת מידת התפשטותו אל מעבר למיקומו הראשוני בגוף. עומק החדירה של הגידול הראשוני נמדד במ"מ ונקבע על ידי שיטת ברסלאו ושיטת קלארק המתארות לאיזה עומק הגיעו התאים הסרטניים.

ה-AJCC (הוועדה האמריקאית המשותפת לסרטן) מחלקת את המלנומה לארבעה שלבים:

 

שלב 1 - המלנומה נמצאת רק בשכבות החיצוניות של העור. עובייה פחות מ-2 מ׳׳מ.

שלב 2 - המלנומה נמצאת בשכבות החיצוניות של העור, אבל עובייה יותר מ-2 מ״מ; או שעובייה יותר מ- 1 מ׳׳מ והיא מאופיינת בכיבים (העור שבור).

שלב 3 - תאי המלנומה נמצאים בעור והתפשטו לבלוטות הלימפה הקרובות לאזור המלנומה, ו/או יש תאי מלנומה בעור מעבר לאתר הגידול הראשוני.

שלב 4 - תאי המלנומה התפשטו לאיברים אחרים בגוף, כגון הריאות, הכבד או המוח.

הישנות מלנומה (מחלה גרורתית)

כאשר מלנומה שבה ומופיעה לאחר טיפול ראשוני, היא עלולה להופיע באזור שנותח, או כגרורות באיברים פנימיים שונים. אם ההישנות מופיעה באיבר כלשהו, או במספר איברים, הטיפול המומלץ הוא סיסטמי (מערכתי) - תרופתי. ככל שחולפות השנים ממועד אבחון המלנומה, פוחת הסיכון לחזרתה, אולם הוא אינו נעלם לחלוטין (תועדו מקרי הישנות מאוחרת של 10 ו-20 שנה).

לחץ כאן לקבלת החוברת 'מילון מונחים באונקולוגיה' של האגודה למלחמה בסרטן, או פנה בשיחת חינם למרכז ה'טלמידע' בטל. 1-800-599-995

חזרה למעלה >>


הטיפול במלנומה

אם בביופסיה אובחן הנגע כמלנומה, תופנה לצוות רפואי, רב מקצועי, שיציע לך את הטיפול המתאים ביותר עבורך. הצוות כולל רופא עור, פלסטיקאי, אונקולוג ואחות מומחית בתחום גידולי העור. לפני הניתוח הרופא יסביר לך את מטרות הטיפול, היתרונות והחסרונות שלו, תופעות לוואי וסיכונים אפשריים ועל אפשרויות טיפול נוספות.

 

אם יש לך שאלות לגבי הטיפול, פנה לרופא או לאחות המטפלים בך. הכנת שאלות מראש, כמו גם השתתפות של חבר או קרוב משפחה בשיחה אודות תכנון הטיפול בך, יסייעו לך. ניתן לבקש זמן נוסף בכדי להחליט על סוג הטיפול המתאים לך, או לבחור שלא לעבור את הטיפול. הצוות הרפואי יסביר לך את ההשלכות האפשריות במקרה של החלטה זו.

 

חוות דעת שנייה - חשוב לדעת כי אתה רשאי לקבל חוות דעת רפואית מרופא מומחה נוסף. קבלת חוות דעת רפואית נוספת תסייע לך בקבלת ההחלטה על הטיפול במחלתך. מומלץ לבקש מחבר או מבן משפחה שיתלוו אליך לפגישה. וודא שאתה מצויד בכל הנתונים שברשותך וברשימת שאלות, על מנת לזכור לדון בכל הנושאים שמדאיגים אותך.

טיפול במלנומה בשלב מוקדם

מלנומה לא חודרנית (In Situ Melanoma) 

מלנומה לא חודרנית היא מלנומה בשלב מאוד מוקדם, שבו התאים הסרטניים נמצאים בשכבה העליונה של העור (האפידרמיס) ולא חדרו לשכבת הדרמיס. הריפוי בשלב זה נעשה בדרך כלל על ידי הסרת האזור הנגוע והעור שסביבו.

 

מלנומה מוקדמת 

אם עובי המלנומה הוא פחות מ-1 מ"מ, ולא קיימים מאפיינים המעלים את הסיכון כמו התכייבות (פצע פתוח) או מספר מיטוזות (מיטוזה = חלוקת תאים) מעל 1 - הסיכון לחזרת המחלה קטן. בדרך כלל לא יהיה צורך בטיפול נוסף לאחר הסרת המלנומה, מלבד כריתה רחבה ברדיוס של 1 ס"מ.

 

בעקבות הניתוח תיתכן צלקת על העור. אם לא מבוצע ניתוח, המלנומה עלולה להתפשט לשכבות הפנימיות של העור ואז להגיע לאיברים אחרים בגוף.

הטיפול במלנומה בשלב 1, 2 ו-3

אם הגידול הסרטני אובחן בעומק חדירה העולה על 1 מ׳׳מ תבוצע ביופסיה של בלוטת הזקיף, והדגימה תיבדק במיקרוסקופ בכדי לבדוק אם קיימים תאים סרטניים. אם לא יימצאו תאים סרטניים בבלוטת הזקיף - מדובר בגידול סרטני בשלב 1 או 2. אם יימצאו תאים סרטניים בבלוטת הזקיף - מדובר בשלב 3, המחייב ניתוח נרחב יותר, במהלכו ייבדק מצבן של בלוטות לימפה נוספות. חולים שאובחנה אצלם מלנומה בשלב 3 נמצאים בסיכון גבוה יותר להישנות המחלה באיברים פנימיים או בעור. לחולים אלה ניתן להציע טיפול מסייע במסגרת מחקר או טיפול אימונולוג׳ על-ידי Intron (אינטרפרון-אלפא) במינון גבוה.

הטיפול במלנומה מתקדמת (שלב 4)

מלנומה עלולה להתפשט לאזורים אחרים בגוף, כולל הריאות, הכבד, בלוטות הלימפה והמוח. מצב זה נקרא מחלה מתקדמת, מלנומה בשלב 4, מלנומה שניונית או מלנומה גרורתית. כיום קיימים טיפולים חדשים הנקראים טיפולים אימונותרפיים וביולוגיים, בעזרתם לחלק מחולי מלנומה גרורתית ישנו סיכוי להחלמה מלאה (ראה פרק 'טיפולים ביולוגיים'). הטיפול שיינתן לך תלוי באזורים אליהם התפשטה המחלה, מצב בריאותך הכללי, והטיפול הקודם אותו קיבלת. טיפול ביולוגי ואימונולוגי הם הטיפולים הנפוצים בשלב זה, טיפול בקרינה עשוי לסייע בשליטה על תסמיני המחלה אם היא התפשטה למוח, לכבד, לעצמות או לעור.

  חזרה למעלה >>

ניתוח (הטיפול הכירורגי)

ניתוח יבוצע באזור בו ניתן לנתח ולהסיר את הגידול הסרטני. מרבית המאובחנים במלנומה ינותחו לאחר הביופסיה שאישרה את האבחנה, בניתוח כריתה מקומית נרחבת. במקרים בהם נמצאו מוקדים מרובים של גרורות, לא ניתן יהיה לבצע ניתוח.

כריתה מקומית נרחבת (Wide local excision)

בכריתה נרחבת, המתבצעת עם דגימת בלוטת הזקיף, המנתח מסיר חלק קטן מהרקמות שנראות תקינות באזור המקיף את הגידול (שוליים - margins). פעולה זו נדרשת כדי להבטיח שלא נותרו תאים סרטניים, ומפחיתה את הסיכון להישנות המחלה. אם עובי הגידול הסרטני קטן מ-1 מ"מ יהיה צורך להסיר ס"מ אחד של עור בריא (אם הניתוח אינו מצריך דגימת בלוטת הזקיף - ניתן לבצעו בהרדמה מקומית). אם המלנומה עבה מ- 1 מ"מ, תכלול הרחבת החתך 2 ס"מ של עור בריא מכל צד של צלקת הביופסיה הראשונית.

 

התפרים יוסרו כ-5 עד 14 יום מהניתוח. האחות או הרופא ידריכו אותך כיצד לטפל בפצע הניתוחי. בעקבות הניתוח תישאר צלקת, לרוב קטנה, שתעלם עם הזמן. לעיתים, כאשר נדרש להסיר אזור גדול מהעור, יהיה צורך לבצע השתלת עור.

השתלת עור

כאשר מוסר בניתוח אזור גדול מהעור, המנתח יסיר שכבת עור מאזור אחר בגוף, הנקרא האזור התורם (בדרך כלל עור הירך), וימקם אותה מעל הפצע הניתוחי. עובי שכבת העור שתילקח תלוי בעומק האזור אותו יש לכסות. לאחר מיקום שתל העור, האזור יכוסה בתחבושת בכדי לאפשר לשתל להחלים. העור המושתל יראה בתחילה אדמומי ונפוח, אך עם הזמן יחלים, וצבעו יהפוך טבעי יותר.

 

תקופת ההחלמה מההשתלה תלויה בכמות העור שנלקח ובאזור שנותח. אם נלקח עור מאזור הירך, הישבן או הזרוע, תקופה ההחלמה אורכת עד שבועיים, בעוד שאם נלקח עור מהצוואר או מאחורי האוזן, תקופת ההחלמה קצרה יותר ונמשכת כחמישה ימים. פעמים רבות תחושת חוסר הנוחות של האזור התורם גבוהה יותר מאשר אזור השתל.

לאחר ההשתלה, ניתן בדרך כלל לשוב הביתה באותו היום. מומלץ לא להתאמץ יותר מדי במהלך השבועות הראשונים לאחר ההשתלה. היות שאזור השתל רגיש, חשוב לא להפעיל עליו לחץ או לשפשף אותו. התפרים יוסרו לאחר כ-5 עד 14 יום מהניתוח. צלקות תישארנה באזור השתל ובאזור התורם.

מתלה עור (Skin flap)

מתלה עור עבה יותר משתל עור. המתלה נלקח מאזור הסמוך לנגע הסרטני, כאשר הוא עדיין קשור בחלקו למקור, ושומר על אספקת הדם לאזור. הליך זה מצריך לרוב אשפוז של עד 4 ימים ומבוצע על ידי מנתח פלסטי.

 

ניתוח בלוטת הזקיף (Sentinel lymph node dissection)

מלנומה עלולה להתפשט לבלוטות לימפה המנקזות את אזור הגידול הראשוני. לפני הניתוח, המנתח יבדוק אם בלוטות הלימפה, הסמוכות לאזור בו אובחנה המחלה, נראות או מרגישות נפוחות. לדוגמה, אם המלנומה אובחנה ברגל, המנתח יבדוק את בלוטות הלימפה מאחורי הברך ובמפשעה. אם היא אובחנה בחזה, בגב או בבטן, המנתח יבדוק את בלוטות הלימפה בבית השחי, בצוואר ומעל עצם הבריח או במפשעה. אם נמצא שהבלוטות נפוחות, או שהמנתח חושד שהמלנומה התפשטה לבלוטות אלו, הוא יפנה אותך לביצוע ביופסיה מבלוטת הזקיף בהנחיית אולטרה-סאונד (לעיל בפרק 'דרכי האבחון').

 

אם אין בלוטות חשודות - המנתח ימליץ על ניתוח של בלוטות הזקיף. בניתוח זה, המתבצע לאחר הזרקה קודמת של חומר רדיואקטיבי, חלקיקי החומר מחקים את פעילותם של תאי הגידול הסרטני, ומגיעים לבלוטה, או לבלוטות ראשונות בשרשרת הבלוטות, אלו הן בלוטות הזקיף. בלוטות אלו מהוות "סמן" לשאר הבלוטות באותו אגן ניקוז, כלומר, אם הבלוטה תקינה - שאר הבלוטות תקינות. אם נמצאו בה תאים סרטניים - ייתכן וישנן בלוטות נוספות נגועות. איתור אגן הניקוז מתבצע לאחר הזרקת החומר הרדיואקטיבי בצילום הנקרא "לימפו- סינטיגרפיה" ואיתור הבלוטה בזמן הניתוח מתבצע על ידי מגלה קרני גמא נייד. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית.

ניתוח להסרת בלוטות הלימפה

אם הבדיקות מצביעות על כך שבלוטות הלימפה נגועות (או לאחר ביופסיה בהנחיית אולטרה- סאונד או בלוטת זקיף שנמצאה נגועה) - יבוצע ניתוח נוסף בכדי להסירן. הניתוח יבוצע תחת הרדמה מלאה ויצריך אשפוז של 3-5 ימים. סוג הניתוח ותופעות הלוואי שלו תלויים בבלוטות שיוסרו. לאחר הניתוח יוכנס נקז (צינורית קטנה) לסילוק נוזלים המצטברים בפצע. לאחר שרוב הנוזלים נוקזו, הפצע יכוסה בתחבושת. התפרים יוסרו לאחר כעשרה עד 14 יום מהניתוח. לעתים, ניתוח זה כרוך בתחושת חוסר נוחות או כאב, אולם רוב האנשים חוזרים לתפקוד תקין לאחר מספר שבועות.

 

תקבל הדרכה לביצוע תרגילי פיזיותרפיה שיסייעו לך בהחזרת טווח התנועה התקין. כמו כן, תקבל הסבר על הדרכים להפחית את הסיכון להופעת לימפאדמה (נפיחות בגפיים הנגרמת לאחר הסרת בלוטות לימפה). תופעה זו יכולה להתרחש שבועות, חודשים ואפילו שנים לאחר הניתוח.

מידע נוסף ללא תשלום בנושא התמודדות עם לימפדמה ניתן לקבל בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

אם מופיע זיהום לאחר הניתוח, ניתן לטפל בו על ידי אנטיביוטיקה. אצל חלק מהמטופלים מופיעה סרומה, הצטברות נוזלים סביב הצלקת. תופעה זו חולפת בדרך כלל תוך מספר שבועות מהניתוח, אך בחלק מהמקרים יש צורך לנקז את הנוזלים במחט או במזרק. במקרים רבים, הניתוח מסייע בשליטה על התפשטות המחלה, וייתכן שלאחריו, לא יהיה צורך בטיפול נוסף. בחלק מהמקרים, אם לא ניתן להסיר את כל הבלוטות הנגועות, המטופל יקבל טיפול קרינתי לבלוטות הלימפה. טיפול זה גורם לעתים לתופעות לוואי ארוכות טווח (כולל לימפאדמה), המשתנות בהתאם לאזור המטופל.

חזרה למעלה >>


טיפולים מכווני מטרה (Targeted therapy)

טיפולים אלו, הנקראים לעיתים "טיפולים ביולוגיים", מיועדים למלנומה במצב מתקדם (שלב 4, מחלה גרורתית). קיימות מספר תרופות:

 

Big-Bullet-SQR.gif איפילימומאב - Ipilimumab (ירבוי® - ®Yervoy)*

איפילימומאב היא נוגדן חד-שבטי (monoclonal antibody) הנצמד לתאי מערכת החיסון ומעכב את החלבון CTLA4 המצוי בהם. עיכוב החלבון מאפשר למערכת החיסון להלחם בהתרבות התאים הסרטניים.

 

Big-Bullet-SQR.gif ומוראפניב - Vemurafenib (זלבוראף® - ®Zelboraf)*

ומוראפניב הוא סוג של טיפול המכונה מעכב קינאזות - חלבונים המווסתים את התפתחות וצמיחת התאים בגוף. ומוראפניב חוסמת חלבונים אלו, המצויים בתאי הגידול הסרטני, וכך מונעת את צמיחתו. ומוראפניב נחשבת לתרופה מכוונת מטרה מאחר והיא פועלת על חלבונים ספציפיים שנמצאים בתאים הסרטניים. תרופה זו פועלת רק במקרים בהם קיים שינוי (מוטציה) בגן BRAF, הגורמת לייצור חלבון מסוים המסייע לצמיחת הגידול. ניתן לזהות מוטציה בגן ה-BRAF על ידי בדיקה של דגימה שנלקחה בזמן האבחון או הניתוח.

 

Big-Bullet-SQR.gif קובימטיניב - Cobimetinib (קוטליק® - ®Cotellic)*

   טרמטיניב - Trametinib (מקיניסט ® - ®Mekinist)*

תרופות אלו מעכבות את פעילותו של חלבון קינאז בשם MEK, הפוגעת ביכולת התאים הסרטניים להתחלק, ובכך מאטה או עוצרת את התפתחות הגידול הסרטני. תרופה זו יעילה רק במקרים בהם קיימת מוטציה בגן ה-BRAF, מוטציה הגורמת לצמיחה מוגברת של תאים. את המוטציה ניתן לזהות בבדיקת הדגימה שנלקחה בזמן האבחון או הניתוח. נכון לעת כתיבת מידע זה, תרופות אלו אינן נמצאות בסל הבריאות בישראל.

 

Big-Bullet-SQR.gif דבראפניב - Dabrafenib (טפינלר® - ®Tafinlar)*

דבראפניב הוא תרופה ביולוגית, מסוג "מעכבי קינאז" או "מעכבי גדילה". התרופה חוסמת את ייצור החלבון בתאים, פוגעת ביכולתם להתחלק, ובכך מאטה או עוצרת את התפתחות הגידול הסרטני. היא פועלת רק כאשר ישנו שינוי (מוטציה) בגן ה-BRAF, הגורמת לייצור של חלבון מסוים המסייע לצמיחת הגידול. ניתן לזהות מוטציה בגן ה-BRAF על ידי בדיקה של דגימה שנלקחה בזמן האבחון או הניתוח. התרופה נמצאת בסל הבריאות בהתוויה מתאימה.

 

*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה בעלות שמות מסחריים אחרים.

תרופות אימונותרפיות

Big-Bullet-SQR.gif פמברוליזומאב - Pembrolizumab (קיטרודה® - ®Keytruda)*

פמברוליזומאב היא נוגדן חד-שבטי החוסם את פעילותו של החלבון 1-PD על ידי היקשרות לקולטן שלו, ומאפשר למערכת החיסונית של הגוף לתקוף את תאי המלנומה. בישראל, התרופה נמצאת בסל התרופות למלנומה גרורתית בהתוויות מסויימות.

 

Big-Bullet-SQR.gif ניבולומאב - Nivolumab (אופדיבו® - ®Opdivo)*

ניבולומאב היא נוגדן חד שבטי החוסם את פעילותו של החלבון 1-PD, בדומה לתרופה פמברוליזומאב. בישראל, התרופה נמצאת בסל התרופות למלנומה גרורתית בהתוויות מסויימות.

 

לא מקובל כיום לתת טיפול כימי (כימותרפיה) מערכתי (לכל הגוף) במלנומה מתקדמת. 

*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה בעלולת שמות מסחריים אחרים.

לחצו כאן למידע על התרופות המוכוונות מטרה או פנו בשיחת חינם ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

זילוף לגף מבודד (ILP-lsolated limb perfusion)

במקרה של הישנות מקומית של מלנומה לאחד הגפיים וניתוח אינו מתאים, יתכן שהרופא יציע הליך מיוחד, המאפשר מתן כימותרפיה במינון גבוה ישירות רק לגף אחד (רגל או זרוע). הטיפול מבוצע תוך שימוש ברצועה הדוקה על האזור המבודד, המונע מעבר הכימותרפיה לחלקים אחרים בגוף, ובכך מפחית במידה רבה את תופעות הלוואי הנפוצות של הטיפול הכימי.

 

טיפול זה מבוצע רק בחלק מבתי החולים בישראל, נעשה תחת הרדמה כללית, וכרוך באשפוז של כשבוע עד 10 ימים בבית החולים. אם המלנומה ממוקמת ברגל, המנתח מבצע חתך קטן בירך או במפשעה. אם המלנומה ממוקמת בזרוע יבוצע חתך בבית השחי. לאחר מכן, תנותק זמנית זרימת הדם בין הגף הפגוע לבין שאר הגוף, ויחוברו צינוריות בכלי הדם המזרימות את הדם מהגף למשאבה וחזרה לגף. באמצעות המשאבה תוזרם כימותרפיה במינון גבוה במשך שעה לגף המבודד. בסיום הטיפול, יוזרם שוב הדם מהגף לשאר הגוף, תוסר הרצועה, ואספקת הדם לגף תחזור למצבה התקין.

 

בעקבות הניתוח קיים סיכון קטן לפתח קריש דם, העלול לגרום לכאב, אדמומיות, נפיחות מקומית, קוצר נשימה וכאבים בחזה. קרישי דם אלו עלולים להיות מסוכנים, ולכן חשוב לדווח מיידית לרופא על תסמינים אלו. בנוסף, קיים סיכון לפגיעה בכלי הדם המספקים דם לגף.

חזרה למעלה >>


טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

במקרים בהם קיימת הישנות מחלה, ולא ניתן להסירה בניתוח, או כאשר מעוניינים לכווץ גידולים סרטניים חוזרים, הגורמים לחוסר נוחות או לכאבים - ניתן לבצע טיפולים בקרינה. בטיפול זה משתמשים בקרני אנרגיה רבות עוצמה המשמידות תאים סרטניים באופן ממוקד, באזור אחד. זוהי שיטת טיפול מקומית המשפיעה רק על התאים באזור הטיפול. הטיפול ניתן במכון הקרינה כסדרה יומיומית, במשך מספר שבועות, כאשר כל טיפול נמשך בין 10 ל-15 דקות.

 

במצב של מלנומה מתקדמת, הטיפול בקרינה ניתן על מנת להקל על תסמינים של כאב או לשפר תסמינים נוספים.

 

כמו כן, הטיפול ניתן במקרה שהמלנומה התפשטה לאיברים מרוחקים דוגמת העצמות או המוח. ייתכן שלחלק מהאנשים תהיה לטיפול השפעה מעטה על הגידול, אך הטיפול יפחית את תסמיני המחלה וישפר את איכות חיי המטופל. הטיפול כולל סדרה קצרה של הקרנות, ומכונה טיפול בקרינה פליאטיבית.

 

תופעות לוואי של הטיפול הקרינתי כוללות חולשה ועייפות שנמשכות לעתים גם שבועות או חודשים לאחר תום הטיפול. לפעמים אזור העור שהוקרן יכול להיות אדמומי ורגיש. הקרנות לראש עלולות לגרום לסחרחורת, במיוחד לקראת סוף הטיפול ולנשירת שיער באזור שהוקרן. תופעות לוואי אלו הן זמניות וחולפות לרוב לאחר סיום הטיפול. טיפול בקרינה לא גורם לך להיות רדיואקטיבי ואין מניעה שתשהה בתום הטיפול בין אנשים ובכלל זה ילדים.

לחצו כאן ל מידע בנושא קרינה לאזורים שונים - ניתן לקבל חוברות בנושא ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

חזרה למעלה >>


טיפולים בשלבי מחקר ופיתוח (ניסיוניים)

תאי מערכת חיסון משופעלים - (TIL-Tumor Infiltrating Lymphocytes)

מטרת הטיפול היא לחזק את התגובה החיסונית העצמית של החולה נגד התאים הממאירים. הטיפול מבוסס על טכנולוגיה המשלבת השתלת תאים לימפוציטים עצמיים בעלי פעילות נגד תאי המלנומה של החולה יחד עם כימותרפיה ואינטרלאוקין-2. במהלך הטיפול מבודדים את הלימפוציטים מרקמת הגידול, מרבים ומשפעלים אותם במעבדה, בסיום התהליך הלימפוציטים מוזרקים חזרה אל החולה יחד עם אינטרלאוקין-2.

 

תרופות חדשות המפעילות את מערכת החיסון ותרופות מקבוצת מעכבי קינאזות נמצאות כעת בשלב של פיתוח קליני מתקדם.

לחצו כאן למידע נוסף בנושאי התמודדות עם תופעות הלוואי של הטיפולים, כגון: "כאב והטיפול בו", "תשישות ועייפות אצל אנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן", "הטיפול התזונתי התומך בחולה הסרטן", "התמודדות עם נשירת שיער", "רפואה משלימה וסרטן". למידע נוסף ניתן לפנות ל'טלמידע' בשיחת חינם בטל. 1-800-599-995.

חזרה למעלה >>


מעקב לאחר הטיפול במלנומה

בדיקות מעקב

לאחר הסרת המלנומה, ובהתאם לדרגת המחלה, יתוכנן המעקב. החולים במלנומה בשלבים מוקדמים ימשיכו את המעקב בקהילה (במסגרת קופת החולים). עליך לבדוק את עצמך באופן קבוע, לפחות אחת לחודש, בין הביקורים בבית החולים. אם אתה מבחין בשינוי כלשהו, בגוש באזור הניתוח או לידו, יש ליידע מיד את הרופא המטפל. אם אתה מבחין בתסמינים כלשהם או מודאג, תוכל ליצור קשר עם האחות בבית החולים או להקדים את מועד התור שלך. בבדיקות השגרתיות שלך, הרופא יבדוק את בלוטות הלימפה הקרובות לאזור שממנו הוסרה המלנומה. במסגרת המעקב העצמי יש לשים לב לשינויים בשומות בהתאם למפורט בתחילת החוברת, בפרק "גילוי מוקדם".

מעקב לאחר טיפול במלנומה מתקדמת

לאחר הטיפול במלנומה מתקדמת, תיפגש בקביעות עם האונקולוג בבית החולים, שיעקוב אחר תגובתך לטיפולים ואחר מצב תסמיני המחלה. במהלך המעקב, ייתכן שתצטרך לעבור בדיקות נוספות, כגון צילומי רנטגן ובדיקות דם.

חשיפה מבוקרת לשמש

לאחר כל טיפול במלנומה ממאירה, חשוב מאוד להימנע מחשיפה לא מבוקרת לשמש ולהקפיד על אמצעי זהירות להגנה ושמירה על העור, כגון:

  • לבישת בגדים עשויים כותנה או סיבים טבעיים, הארוגים בצפיפות, ומציעים הגנה טובה יותר מפני השמש.
  • הגנה על הפנים והצוואר עם כובע רחב שוליים.
  • הרכבת משקפי שמש ושהייה בצל.
  • מריחת מסנן קרינה בעל מקדם הגנה גבוה (SPF30 ומעלה) לפני כל יציאה לשמש. יש לחדש את המריחה על פי ההוראות, במיוחד לאחר שחייה.
  • חשיפה לשמש בשעות הבטוחות בלבד, עד 10:00 בבוקר ולאחר השעה 16:00 אחה"צ.

פוריות והריון

אם עברת טיפול במלנומה, ואת/ה מתכנן/ת להביא ילד לעולם, מומלץ לשוחח בנושא זה עם הרופא המטפל. רופאים רבים מציעים לנשים שהחלימו ממלנומה לא להרות במשך כשנתיים לאחר הטיפול במחלה, מכיוון שזהו פרק הזמן בו המחלה עלולה להופיע שוב. מחקרים הראו כי הריון ו/או מתן טיפול הורמונלי חליפי (HRT) הניתן לנשים בגיל המעבר שחלו במלנומה לא העלה את הסיכון להישנות המחלה.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה שירות ייעוץ מיני ארצי לחולי סרטן ובני/בנות זוגם ללא תשלום. השירות ניתן על ידי אחות אונקולוגית מומחית בתחום ואינו כרוך בהפנייה רפואית. לקביעת תור ניתן לפנות: 03-5721643 או לפורום בנושא מיניות למתמודדים עם מחלת הסרטן.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה מערך סיוע, תמיכה ומידע נרחב לחולים, מחלימים ובני משפחותיהם (להלן בסוף החוברת). למידע נוסף ניתן לפנות למח' שיקום ורווחה של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 03-5721678

חזרה למעלה >>


מלנומה של העין (Ocular melanoma)

מלנומה בעין (Ocular Melanoma), היא גידול סרטני נדיר, העלול להתפתח בשלושה אתרים שונים בעין:

  • מלנומה של הענביה (Uveal Melanoma - מלנומה תוך-עינית) - היא הסוג השכיח ביותר של מלנומה בעין.
  • מלנומה של הלחמית (Conjunctival Melanoma) - נדירה, מופיעה על פני שטח העין.
  • מלנומה של עור העפעפיים (Eyelid Melanoma) - נדירה מאוד. מאובחנת בארץ אחת למספר שנים.

מלנומה מתפתחת מתאים הנקראים מלנוציטים, המייצרים את פיגמנט המלנין, האחראי לצבע העור, השיער והעיניים. מלנומות בעור שכיחות ביותר, אך הן עלולות להופיע גם ברקמות אחרות בגוף, כשהעין היא המקום השני בשכיחותו.

בפרק זה מובא מידע על שני סוגי מלנומה של העין: מלנומה של הענביה ומלנומה של הלחמית.

מלנומה של הענביה

הענביה (uvea) היא שכבה בעין הכוללת את:

  • הקשתית (iris), החלק הצבעוני בעין, המווסת את כמות האור הנכנסת אליה.
  • גוף העטרה (ciliary body), אזור בעין שאינו ניתן לצפייה, הנמצא סביב אזור העדשה, ומסייע בשינוי קמירותה לצורך מיקוד הראיה.
  • הדמית (choroid), שהיא השכבה הנמצאת מתחת לרשתית ומזינה אותה.

חלקים אלו עשירים במלנוציטים, שהם המקור למלנומה. מלנומה של הענביה היא הגידול התוך-עיני הנפוץ ביותר במבוגרים, המופיעה בכ-6-8 מקרים חדשים למיליון נפש לשנה. כ-50 מקרים חדשים של מלנומה מסוג זה מאובחנים מדי שנה בישראל. הגיל הממוצע להופעת מלנומה של הענביה הוא 60, ומרבית המקרים מאובחנים לאחר גיל 40. מלנומה של הענביה נדירה מאוד בילדים.

 

הגורמים למחלה

הגורמים למלנומה של הענביה אינם ידועים. עם זאת, הסיכון להופעת גידול זה קשור במידת הפיגמנטציה של האדם. ככל שהאדם בהיר יותר, בעל עור בהיר, שיער בהיר ועיניים בהירות, הסיכון שלו לפתח מלנומה של הענביה גדול יותר. פיגמנטצית יתר של עין אחת (melanosisoculi) ותסמונת שומתית אטיפית (atypical mole syndrome - dysplastic nevus syndrome) גם הם גורמי סיכון להתפתחות גידול זה. בניגוד למלנומה ממאירה של העור, לא נמצא קשר בין קרינת UV להתפתחות מלנומה של הענביה.

 

תסמיני המחלה

תסמיני המחלה כוללים טשטוש ראיה, ירידה בשדה הראיה, ראיית גופים או נקודות בשדה הראיה, או הבזקי אור. לעתים קרובות המחלה מתגלה לפני הופעת תסמינים, במהלך בדיקת עיניים שגרתית. בדיקת עיניים שגרתית אצל מבוגרים אחת לעונה עד עונתיים, תסייע באבחון מלנומה של הענביה בשלב מוקדם.

 

התסמינים הנגרמים ע"י מלנומה של הענביה אינם יחודיים לה, ויכולים להופיע גם במחלות עיניים אחרות. רופא עיניים שיבדוק חולה עם תסמינים אלו יוכל לאבחן מלנומה של הענביה באמצעים פשוטים העומדים לרשותו במרפאת העיניים.

 

דרכי האבחון

מלנומות של הקשתית המהוות כ-5% מכל המלנומות של הענביה, ניתנות לאבחון על ידי בדיקה פשוטה במנורת סדק, שכן הקשתית היא חלק בעין הנראה כלפי חוץ. בדיקת אולטרה- סאונד של העין תסייע באבחון מלנומה של הקשתית ובהערכת היקפה. מלנומות של גוף העטרה והדמית הן מלנומות בחלקה האחורי של העין, ואינן נראות כלפי חוץ. לכן, יש לנקוט בבדיקות מעמיקות יותר לאבחונן.

 

בניגוד לגידולים אחרים, בדרך-כלל אין צורך בביופסיה לאבחון מלנומה של הענביה, והאבחנה יכולה להיעשות במידת דיוק גבוהה ביותר באמצעים לא חודרניים. האמצעים החשובים ביותר לאבחון מלנומה עול הענביה האחורית הם אופתלמוסקופיה ובדיקת אולטרה-סאונד. בשתי בדיקות אלו ניתן להגיע לאבחנה מדויקת ברובם המכריע של המקרים. צילום הגידול נעשה לצורך תיעוד ומעקב.

 

Big-Bullet-SQR.gif אופתלמוסקופיה

בדיקה קלינית של קרקעית העין באמצעות מכשיר הנקרא אופתלמוסקופ, הנמצא בשימוש בדרך-כלל לבדיקת הרשתית. רופא המנוסה בגידולי עיניים, יוכל לחשוד במלנומה תוך-עינית באמצעות בדיקה זו בלבד. לצורך בדיקה זו מורחב אישון העין על ידי טיפות הרחבה.

 

Big-Bullet-SQR.gif אולטרה-סאונד 

בבדיקה זו של העין נעשה שימוש במכשיר אולטרה סאונד ייחודי לעין המסייע באבחון גידול תוך-עיני. בבדיקה זו מניחים חלק מהמכשיר המפיק גלי קול על פני גלגל העין, וגלי הקול המוחזרים מהעין מעובדים על ידי מחשב לתמונה. בדיקה זו היא אמצעי העזר החשוב ביותר לאבחון גידולים תוך-עיניים, והיא אינה כרוכה בקרינה.

 

Big-Bullet-SQR.gif צילום קרקעית העין 

צילום המתבצע במצלמה מיוחדת של קרקעית העין בכדי לתעד את הגידול, לבדוק את ממדיו, ולעקוב אחר תגובתו לטיפול. לצורך בדיקה זו מורחב אישון העין בטיפות הרחבה מיוחדות. יש המבצעים, בנוסף לצילום רגיל של קרקעית העין, גם אנגיוגרפיה עם חומר ניגוד, אך מאחר ואין בבדיקה זו תכונות ספציפיות למלנומה, ברוב המקרים לא מבצעים אותה.

 

Big-Bullet-SQR.gif בדיקות CT (טומוגרפיה ממוחשבת) ו-MRI (תהודה מגנטית) 

אינן מבוצעות באופן שגרתי במסגרת אבחון מלנומה של הענביה, אלא כאשר יש חשד להתפשטות המלנומה מחוץ לעין.

 

הטיפול במלנומה של הענביה

מלנומה של הענביה עלולה לפגוע בעין ולסכן את הראיה. בטיפול בסוג זה של מלנומה המטרה היא לשמור על חיי המטופל, על העין שנפגעה ועל יכולת הראיה שלה. קדושת החיים היא מעל הכל, וכשניתן הדבר, יש להשתדל לשמור על העין מבלי לסכן את החיים. ישנן שיטות שונות לטיפול במלנומה של הענביה, הנקבעות בהתאם לגודל הגידול ומיקומו, אך גם על ידי גורמים אחרים, כגון: מצב הראיה, מצב בריאותו הכללי של המטופל וממצאים אחרים בעין. מטרת הטיפול היא להרוס את התאים הסרטניים, למנוע את חזרת המחלה, ובמידת האפשר לשמור על העין ועל יכולת הראיה.

 

Big-Bullet-SQR.gif ברכיתרפיה (קרינה מקומית) 

היא צורת הטיפול השכיחה ביותר במלנומות של הענביה. בשיטה זו נעשה שימוש בלוחית (פלאק) המכילה חומר רדיו-אקטיבי, המוצמדת בניתוח אל קיר העין, מאחורי הגידול. הלוחית נשארת מאחורי העין במשך מספר ימים, לפי חישוב הנעשה באופן ייחודי לכל מטופל, ובתום מספר הימים המחושב, מבוצע ניתוח נוסף להוצאת הלוחית. הלוחית עצמה היא מקור הקרינה, והקרינה נעשית רק לגידול ולרקמות העין הסובבות אותו. בין שני הניתוחים, הניתנים לביצוע בהרדמה מקומית, המטופל מאושפז בבית החולים.

 

Big-Bullet-SQR.gif אנוקלאציה (עקירת העין) 

במקרים בהם המלנומה מפושטת מאוד, ולא ניתנת לטיפול בקרינה, תבוצע עקירה של העין. בעבר, שיטה זו היתה מקובלת, אך בשנים האחרונות רק מיעוט מהמלנומות של הענביה מטופלות באופן זה. באם מבוצעת עקירה, מכניסים לארובת העין תותב (עין מלאכותית) הדומה במראה לעין הבריאה. במקרים מסוימים קיימת אפשרות להכנסת שתל מיוחד לתוך הארובה, מתחת לתותב, למילוי תוכן הארובה ולתנועה מסוימת של התותב. עקירת העין ניתנת לביצוע תחת הרדמה מקומית.

 

Big-Bullet-SQR.gif קרינה חיצונית 

בניגוד לקרינה מקומית, קרינה חיצונית ניתנת ממקור חיצוני המרוחק מהרקמה הנגועה. קרינה חיצונית רגילה הנמצאת בשימוש בטיפול בגידולים אחרים, אינה יעילה לטיפול במלנומות של הענביה. אי לכך, באותם מקרים בהם יש מקום לשקול קרינה חיצונית, משתמשים באמצעי קרינה אחרים.

 

Big-Bullet-SQR.gif קרינה על ידי חלקיקים חיוביים (Proton beam)

טיפול הנמצא בשימוש בחלק מהמרכזים הרפואיים. יתרונו במלנומות המקיפות את עצב הראיה, אשר אינן ניתנות לגישה נוחה ללוחית רדיו אקטיבית. לפני טיפול זה יש צורך בניתוח לסימון מיקום הגידול בלוחיות מתכת קטנות.

 

Big-Bullet-SQR.gif קרינה סטריאוטקטית (Stereotactic radiosurgery)

בשיטה זו נעשה שימוש במכשור מיוחד המעביר קרינה ממוקדת מכיוונים רבים, שיטה שעיקר שימושה הוא במסגרת הטיפול בגידולי

 

Big-Bullet-SQR.gif כריתה של הגידול 

במקרים בהם המלנומה מוגבלת בגודלה, בעיקר כשהיא ממוקמת בחלקה הקדמי של העין, ניתן לכרות את הגידול לאחר יצירת "חלון" בקיר העין. הניתוחים מתאימים רק לגידולים בעלי קוטר קטן.

 

Big-Bullet-SQR.gif טיפול בחימום (TTT) (Transpupillary thermotherapy)

בטיפול זה הגידולים מחוממים על ידי קרן לייזר מיוחדת, ההורסת חלק מהתאים הסרטניים. נמצא ששיטת טיפול זו אינה מספיקה לבדה, ולכן יש המשתמשים בה כתוספת לטיפול בקרינה.

 

מעקב

מלנומה של הענביה עלולה להתפשט לאיברים אחרים בגוף, בדרך-כלל לכבד, ולכן על המטופלים לבצע כל חצי שנה בדיקות תקופתיות של הכבד, הכוללות בדיקות הדמיה (אולטרה-סאונד, CT או MRI) ובדיקות דם. אזורים אחרים, בהם עלולה להופיע המחלה, הן הריאות והעצמות. יש לציין שמלנומה של הענביה היא כמעט תמיד חד-עינית וחד-מוקדית, והסיכון למעורבות העין השנייה הוא אפסי. גרורות ממלנומה של הענביה יכולות להופיע שנים רבות לאחר הטיפול, גם לאחר עקירת העין, ולכן יש לבצע בדיקות מערכתיות, בעיקר הדמיה של הכבד, לאורך כל שנות חיי המטופל. 

מלנומה של הלחמית

מלנומה של הלחמית (הרקמה המצפה את לובן העין והעפעפיים) נדירה בהרבה מזו של הענביה, ומדי שנה מאובחנים בארץ כ-3-5 מקרים חדשים של מלנומה זו. מלנומה זו נובעת ברוב המקרים מנגעים פיגמנטיים בלחמית הנקראים מלנוזיס ראשוני נרכש (PAM - Primary Acquired Melanosis) של הלחמית. אלו כתמים שטוחים המופיעים בדרך-כלל אצל מבוגרים. לעתים, המלנומה עלולה להתפתח משומה (nevus) בלחמית, לעתים ללא כל נגע פיגמנטי קודם. בגלל הסכנה להתפתחות מלנומה בלחמית, בכל נגע פיגמנטי חדש בלחמית במבוגרים יש לבצע ביופסיה, או להסירו לגמרי.

 

אבחון וטיפול

לצורך אבחנה סופית של מלנומה של הלחמית, תבוצע ביופסיה. במהלכה של הבדיקה נלקחת פיסת רקמה מהנגע החשוד לבדיקה מיקרוסקופית. אם אכן מדובר במלנומה, יוסר הנגע מהלחמית ויש המבצעים טיפול בהקפאה (קריותרפיה) סביב האזור הנגוע. במקרים בהם המלנומה מוגבלת בגודלה, יש להסירה בשלמותה ולא רק לקחת דגימה. יש המוסיפים טיפול בהקרנה מקומית - ברכיתרפיה - במקרים בהם נעשית אבחנה של מלנומה של הלחמית. במקרים בהם המחלה מפושטת מאוד, לעתים בעקבות חדירה לארובת העין, יש המסירים את העין כולה, כולל תוכן הארובה (exenteration). לאחר ניתוח כזה, הנעשה כיום לעתים רחוקות מאוד, מתאימים תותב פנים, המכסה את ארובת העין, ולו צורת עין עם עפעפיים.

 

במקרים של מלנוזיס ראשוני נרכש (PAM) של הלחמית, שלאחר בדיקה פתולוגית נמצא בעל סיכון רב להתפתח למלנומה, ניתן כיום להציע למטופלים כימותרפיה מקומית בטיפות (Interferon alpha2b, 5FU, Mitomycin C), המניב תוצאות טובות מאוד. בדרך זו ניתן למנוע את התפתחות המחלה למלנומה.

 

מלנומה עול הלחמית עלולה להתפשט לחלקים אחרים בגוף, אך בדרך-כלל היא מתפשטת קודם לבלוטות הלימפה הקרובות, אלו שלפני האוזן ואלו שמתחת ללסת התחתונה. במעקב אחר חולים עם מלנומה עול הלחמית יש לעקוב אחר גדילה אפשרית של בלוטות אלו, ובמידה והן גדלות יש לבצע ביופסיה (Sentinel lymph node biopsy).

חזרה למעלה >>


מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים וניסויים קליניים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן עור מסוג מלנומה ממאירה נערכים כל העת, מאחר שטרם נמצא טיפול המביא מרפא לכל החולים. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, מבצעים האונקולוגים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש והטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, והוא מהווה את הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות משתתפים בניסויים אלה כמה בתי חולים בארץ ולעתים גם מטופלים ובתי חולים במדינות אחרות.

 

כדי שתתאפשר השוואה מדויקת בין הטיפולים, נקבע סוג הטיפול שיינתן לחולה באופן אקראי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא בידי הרופא המטפל. מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עשוי להטות שלא במודע את תוצאות הניסוי. משום כך נדרשת הקצאה אקראית זו.

 

בניסוי קליני אקראי ומבוקר, מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי נעימות. רופאים מעוניינים לעודד את מטופליהם להשתתף בניסויים קליניים או במחקרים קליניים, כפי שהם נקראים לפעמים. זאת משום שכל עוד לא נבחן טיפול חדש בדרך מדעית זו, הרופאים לא יכולים לדעת מהו הטיפול הטוב ביותר עבור החולים.

 

לפני שניתן אישור לניסוי כלשהו, חייב הניסוי לקבל אישור מוועדת הלסינקי לאתיקה. הרופא שלך חייב לקבל ממך הסכמה מדעת, לפני שישתף אותך בניסוי קליני כלשהו. הסכמה מדעת פירושו שאתה יודע במה עוסק הניסוי, מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמנת להשתתף בו, וכן שאתה מבין בדיוק באיזה אופן תהייה מעורב בו.

 

גם לאחר שתסכים להשתתף בניסוי, תוכל עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשנה את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אליך. אם תבחר שלא להשתתף בניסוי או שתחליט לפרוש ממנו, יינתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו.

 

אם תחליט להשתתף בניסוי, חשוב שתזכור שכל טיפול שתקבל נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. בהשתתפותך בניסוי תסייע לקידום מדע הרפואה ותשפר את סיכוייהם של חולים אחרים בעתיד.

לחצו כאן למידע נוסף אודות "ניסויים קליניים בטיפול במחלת הסרטן״ או פנו בשיחת חינם ל'טלמידע' בטל. 1-800-599-995. לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף ובו מרוכזים ומעודכנים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים בארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.

חזרה למעלה >>


התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

הקדמה

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ובמחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, מניסיון קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה ומסוג המחלה והסיכוי להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה, אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.

 

יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים להדרכה ולתמיכה. מחקרים הראו כי סביבה תומכת מסייעת לרוב החולים להתמודד היטב עם המחלה. תגובות רגשיות קיצוניות מתמשכות מופיעות רק אצל מיעוט החולים. אולם נמצא כי ישנם חששות המשותפים לחלק גדול מהחולים, ויש מקום לדון בהם עם בני המשפחה ועם חברים. הצוות המטפל בבית החולים יכול גם הוא להיות לעזר רב, בהסתמך על הניסיון הקליני שלו ועל הידע שצבר בתחום התמחותו.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת הנקראת "לדבר, להקשיב, להבין" - מדריך למלווים, בני משפחה וחברים התומכים בחולי סרטן. ניתן לקבלה ללא תשלום בשיחת חינם ל'טלמידע' בטל. 1-800-599-995. 

התמודדות עם האבחנה של מחלת סרטן

כשם שהגוף זקוק לזמן כדי להחלים לאחר ניתוח או התערבות רפואית אחרת, כך דרושים זמן וסבלנות להסתגלות הנפשית למחלה. לעתים תהליכים רגשיים דורשים זמן ממושך יותר מהזמן הדרוש להחלמת הגוף, ויש לאפשר לחולה את הזמן הדרוש לו כדי שיוכל לעבד את משמעות השינויים שבאו בעקבות האבחנה. אצל חלק מהחולים ובני המשפחה חודרת ההכרה או מופיע חשש שהחיים לא יהיו עוד כפי שהיו. ההסתכלות על החיים משתנה, ובחירות והחלטות עשויות להשתנות עקב עדכון סדר העדיפויות. חלק מהחולים מדמים זאת לתחושה של רכבת שסטתה מהפסים והם אינם בטוחים שיוכלו להשיבה בחזרה למסלולה, או שאין הם בטוחים לאן תוביל אותם הדרך. חלקם חשים שהעובדה שחלו בסרטן משפיעה על כל תחומי חייהם ואף משנה אותם עצמם. עיבוד הידיעה וחזרה לשגרת החיים או בניית שגרה חדשה, הם תהליכים האורכים זמן.

התמודדות עם השינוי בשגרת החיים

חולים הנדרשים לבצע סדרה ארוכה של בדיקות או לקבל טיפול כימי או טיפול בקרינה, צריכים לשנות את שגרת יומם בשל התלות במועדי הטיפול או הבדיקות. טיפולים עלולים לפגוע ביכולת להתמיד בסדר היום הרגיל, הכולל עבודה, לימודים או בילויים. עם זאת, חשוב לנסות לשמור ככל האפשר על רצף ושגרת חיים. אפשר ורצוי עם הצוות המטפל, לגבי הפעילויות שחשוב וניתן לשמרן.

ניסיון להבין את הסיבות למחלה

שאלות כמו "למה חליתי?"; "למה דווקא אני?"; "למה דווקא עכשיו?" ו-"׳האם יכולתי למנוע את המחלה?" עלולות להציק לחולים רבים. אצל חלק מהחולים הרצון להבין את הסיבות להופעת המחלה מוביל ללימוד ולהיכרות טובה יותר עם המחלה והטיפולים ומגביר את תחושת השליטה שלהם בחייהם. אצל חולים אחרים שאלות אלה עלולות לעורר תחושות של אשמה או האשמה. מחקרים שניסו למצוא קשר בין משברים אישיים, מצבי לחץ ואירועי חיים קשים, לבין הופעת המחלה, מעלים ממצאים סותרים. כיום נראה כי אירועים כאלה משפיעים אמנם על איכות החיים, אך אינם הגורם למחלת הסרטן. עם זאת, חשוב לשוחח על תחושות אלה ודומות להן, אשר מייצגות לעתים קושי מרכזי בהתמודדות עם המחלה ועם מצב של חוסר ודאות.

חוסר ודאות

מחלת הסרטן מלווה לעתים בחוסר ודאות לגבי העתיד. קשה לשמור על אופטימיות כאשר העתיד הופך לבטוח פחות, וחלק מהחולים חווים תקופות של חוסר אונים. המפתח להתמודדות עם חוסר ודאות הוא תקווה ושמירה על איכות החיים הקיימת. מפגשים עם חולים אחרים או עם אנשים שהבריאו עשויים לעודד ולסייע בהתמודדות. חלק מהחולים שואבים כוח מהתמיכה ומהאהבה שעוטפת אותם, אחרים פונים ליצירה, לאמנות, ללימודים או מנסים להגשים חלומות ישנים. חלק מהחולים מדווחים שהמחלה הובילה אותם לחולל בחייהם מהפך חיובי ולשנות את סדר העדיפויות.

האם לשוחח על המחלה?

הרצון לשוחח על רגשות קשים משתנה מאדם לאדם. עם זאת, נמצא כי לעצם הדיבור יש השפעה מרפאת על חלק גדול מהאנשים. קיים הבדל משמעותי בין דיבור עצמי, כאשר אדם חושב או מדבר אל עצמו, לבין דיבור החוצה, דהיינו קיומו של דיאלוג. מכאן למעשה התפתחה הפסיכותרפיה. דיבור עצמי עלול להגביר את הבדידות ולהעצים רגשות כואבים, בלי לאפשר 'אוורור' של רגשות אלה. חשוב להיות קשובים לצרכיו השונים של כל חולה ולהיות ערניים לשינויים בהם.

 

יש לשמור על מינון נכון של הדיאלוג ולאפשר לחולה עצמו להכתיב את הקצב. יש תקופות שבהן הצורך לשוחח גדול יותר, ויש תקופות שבהן רצוי להקשיב גם לשתיקות. חלק מהחולים יעדיפו בתקופות מסוימות להמעיט בשיחה על המחלה, כדי להסיח את הדעת ממנה ולעסוק בדברים אחרים. שיחות רבות בנושא טעון זה עלולות לגרום להצפה רגשית, ויש אנשים הזקוקים ליותר שקט ולפחות גירויים. חלק מהמשפחות מתקשות לשוחח על רגשות קשים והן זקוקות לסיוע. הצוות הפסיכו-אונקולוגי יחד עם הרופאים והאחיות, יכולים לסייע בהתלבטויות אלה, לעזור למצוא את המילים ואת הדרכים לפתוח בשיחה ולאפשר את קיומה.

למי לספר על המחלה?

מחלת הסרטן מתרחשת בגופו של החולה אבל משפיעה על המשפחה כולה. חולים ובני משפחה מתמודדים עם השאלה למי צריך לספר על המחלה. האם לספר להורים מבוגרים? האם לספר לילדים קטנים? החל מאיזה גיל, ומה לספר להם? האם לספר לשכנים או לעמיתים לעבודה? לשאלות אלה אין תשובה נכונה אחת.

האם לספר לילדים?

רוב הילדים מצליחים להתמודד עם מידע על מחלת הסרטן, כאשר המידע נמסר להם בצורה, במינון ובקצב המתאימים להם. אצל ילדים צעירים עדיין לא הבשילה היכולת לתמלל את רגשותיהם, ולכן קשה לנהל עמם דו-שיח מילולי על אודות רגשות. חשוב שהילד יבין מה מתרחש סביבו, ממידע שיימסר לו ישירות מהוריו, וחשוב להימנע ככל האפשר מקיומם של סודות העלולים להיחשף בנקל.

חוברת "מה אספר לילדיי על מחלת הסרטן שלי" של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא זה ומכילה מידע ועצות נוספים. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע' בטל. 1-800-599-995.

האם לספר להורים קשישים?

הרצון להגן על הורים קשישים מפני בשורות קשות, מוביל חלק מהחולים להחלטה שלא לספר להוריהם על מחלתם כלל. יש לכבד החלטה זו. עם זאת נראה כי הורים, גם אם הם קשישים, מסוגלים להתמודד עם מידע קשה, ומצליחים לגייס את ניסיון החיים שלהם ולהושיט עזרה.

האם לספר לשכנים או לעמיתים לעבודה?

יש חולים החוששים שעצם חשיפת מחלתם תגרור שינוי של היחס כלפיהם ותעורר גילויי רחמים. ברוב המקרים חשש זה מתבדה, ומה שמתפרש בתחילה כ'רחמים' מתברר כדאגה אמתית וכנה. חלק ממקומות העבודה מתגייסים לעזרת החולה, בכל הקשור להיעדרויות מהעבודה, ביקורים, הסעות לטיפולים ועוד. במדינה קטנה כמו ישראל קשה אמנם 'לשמור סוד', אך חשוב לכבד את פרטיותו של החולה ולשמור עליה.

התמודדות עם שינויים גופניים

בעקבות ניתוח ו/או טיפולים עלולים להופיע שינויים גופניים. החולה נדרש להתמודד עם שינויים אלה ולהסתגל אליהם, כמו גם למשמעות השינוי לגבי בני משפחתו וסביבתו הקרובה. טיפולים עשויים לשנות את שגרת החיים ולגרום לאי נוחות פיזית ולתופעות לוואי כמו נשירת שיער, בחילות, הקאות, ירידה במשקל, עייפות וחולשה. חלק מהטיפולים עלולים לגרום לירידה זמנית או קבועה בחשק המיני, ובכך להשפיע על הפעילות המינית. ברוב המקרים ניתן להקל את תופעות הלוואי בעזרת עצות והנחיות מהצוות המטפל, שברשותו ניסיון וידע רבים על אודות הטיפולים והשפעותיהם.

 

חשוב לזכור כי שינויים גופניים עלולים לגרום לדימוי גוף נמוך, ביטחון עצמי נמוך ויכולות פיזיות פחותות. כל אלה עלולים לגרום לתחושת דחייה של הגוף והתנכרות לו, דווקא כאשר הוא זקוק לטיפול ובניה מחודשים. מחקרים מראים כי הליכות קצרות וקבועות, והתעמלות מתאימה, מסייעות בבניית הגוף אצל חולים המקבלים טיפול כימי או כאלה שעברו ניתוח.

באגודה למלחמה בסרטן ישנה חוברת בשם 'צעדים לאיכות חיים', ובה עצות והמלצות לאורח חיים בריא, פעילות גופנית ועוד. ניתן לקבלה ללא תשלום בשיחת חינם ל'טלמידע' בטל. 1-800-599-995.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה שירות ייעוץ מיני ארצי לחולי סרטן ובני/בנות זוגם ללא תשלום. השירות ניתן על ידי אחות אונקולוגית מומחית בתחום ואינו כרוך בהפנייה רפואית. לקביעת תור ניתן לפנות: 03-5721643 או לפורום בנושא מיניות למתמודדים עם מחלת הסרטן.

האם לספר לחולה על מחלתו?

חוק זכויות החולה מחייב רופאים למסור לחולה מידע על אודות מחלתו, הפרוגנוזה שלו והטיפולים. מידע רפואי הוא כמו תרופה, יש לתת אותו במינון הנכון, בזמן הנכון, באופן הנכון, ועל ידי האדם הנכון. קבלת מידע אמין, באופן המתאים למקבלו, מאפשרת לחולה להבין את מצבו הרפואי, לקבל החלטות מודעות לגבי הטיפולים, לתכנן את חייו ולנהל אותם על פי העדפותיו ובהתאם לרצונותיו.

 

יש לזכור כי העברת המידע אינה אירוע חד פעמי אלא תהליך מתמשך של דו-שיח. לחולה יש זכות לבקש מרופאיו למסור את המידע לבני משפחה או לידידים, משום שהוא סומך עליהם שיעבירו לו אותו ויסייעו לו בתהליך קבלת ההחלטות. מחקרים מראים כי הסתרת מידע עלולה להקשות, בדיוק כמו הצפה של מידע, והדרך שבה נמסר המידע חשובה לא פחות. המידע הקשור למחלת הסרטן כולל עובדות מדעיות, בדרך כלל כאלה המתבססות על מחקרים סטטיסטיים, והמשמעות של נתונים אלה על חיי החולה בנסיבות החיים המיוחדות לו.

 

עיבוד המידע לוקח זמן משום שהוא כולל הבנה של נתונים ביו-רפואיים, חלקם לא מוכרים, לצד התמודדות עם מחשבות ורגשות קשים. חולים רבים מרגישים שהם זקוקים למידע כדי להבין את מה שקורה להם, כדי לקבל החלטות מודעות ולבסס תחושה חזקה יותר של שליטה. חולים רבים מעדיפים לקבל את מלוא המידע, גם אם הוא קשה, ומציינים שלעתים מידע קשה עדיף על חוסר ודאות. עם זאת, חשוב לזכור כי בנסיבות של מחלה, קושי ומצוקה, עומדת לאדם גם הזכות להגן על עצמו מפני מידע קשה.

 

חולים המעוניינים שבני משפחתם יסייעו להם להתמודד עם המידע, טוב יעשו אם יבהירו זאת לרופא המטפל. חשוב שהחולה, בני המשפחה והרופא יגיעו להסכמה לגבי דפוס הקשר המתאים להם. חולים המעוניינים שהרופא ימסור את המידע ישירות לבני משפחתם, גם ללא נוכחותם, צריכים לציין זאת בפניו. כיום ניתן למנות 'בא-כוח' שיכול לקבל החלטות הנוגעות לחולה במקומו, אם הוא לא יוכל לעשות זאת בעצמו. אפשרות זו יש להעלות בפני חולים ומשפחות שהדבר מתאים להם.

הצפה של מידע

קיימים מקורות רבים וזמינים של מידע על מחלת הסרטן, על הטיפול בה ועל ההתמודדות עמה, בהם אינטרנט, ספרים, חברים ועוד. כיום קל הרבה יותר להגיע למידע רפואי, ולעתים מופעל על החולה לחץ סמוי ללמוד את כל שניתן על המחלה. אולם לא תמיד מידע נוסף מסייע בהתמודדות. הקלות הרבה שבה ניתן להשיג מידע עלולה להיות עבור חלק מהחולים ״חרב פיפיות״, ולגרום להצפה של חרדה, במקום לחזק את תחושת השליטה שלהם במצב. כמו כן, יש להקפיד לבדוק את מהימנות מקור המידע.

לשירותי מידע מתקדמים ניתן לפנות למרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 03-5721608 או בדוא״ל: info@cancer.org.il

התמודדות עם מחשבות על המוות

אף על פי שבזכות ההתקדמות בטיפולים, סיכויי ההחלמה או הארכת תוחלת החיים השתפרו לאין ערוך, מחשבות על המוות עדיין מלוות את החולים בסרטן. חלק מהחולים מעדיפים לשוחח על המוות עם בני משפחה או ידידים. אחרים אינם מעוניינים לשוחח על המוות, למרות שמחשבות עליו מציקות להם מפעם לפעם. הבחירה לא לשוחח על המוות אינה מעידה בהכרח על הכחשה: היא יכולה להיות בחירה מודעת, הנובעת מהדרך שבה האדם מתמודד עם אירועים קשים או מגישה אופטימית המאפיינת אותו.

 

יש חולים החוששים מהמוות אך אינם מוצאים את האדם, הדרך, או המקום המתאימים להעלות חששות אלה לשיחה. חלק מבני המשפחה או החולים עצמם חוששים להעלות נושא זה כדי שלא לגרום כאב, מתוך מחשבה שמה שלא נאמר לא יכול להכאיב. עם זאת, יש לזכור כ׳ לעתים ההחלטה לא לשוחח על רגשות כואבים מגבירה את תחושת הבדידות. כאשר חולים ובני משפחה מתלבטים אם לשוחח על הרגשות הכואבים או להימנע מהעלאתם, הם מוצאים את עצמם מתלבטים, למעשה, בין הבחירה להיות יחד בכאב או להישאר בבדידות.

 

כל אדם וכל משפחה צריכים לבחור בסופו של דבר במה שמתאים להם. זאת לאחר שההחלטה התקבלה באופן מודע, תוך התמודדות עם החשש והפחד. צוות השירות הפסיכו-אונקולוגי יחד עם הרופאים והאחיות, יכול לסייע בהתלבטות זו, לעזור בתכנון השיחה, או להיות שותף בה. שיחה יכולה לאפשר ביטוי מילולי לפחד וליכולת המשותפת לחיות עם הפחד, להתמודד עמו ולהתגבר עליו.

התמודדות עם קבלת עזרה ותלות

בחברה המערבית שבה ישנה חשיבות רבה לצורך להיות עצמאי ולאחריות הפרט על חייו, מצבי תלות עלולים להיות קשים במיוחד. עם זאת, חשוב לזכור כי מצבים של קושי ומצוקה מביאים לכדי ביטוי תכונות חיוביות של אחריות כלפי הזולת, קשרים משפחתיים, אהבה וידידות. ברוב המקרים התלות היא זמנית וחולפת עם תום הטיפולים. בני משפחה, שהם על פי רוב מקור התמיכה עבור החולה, מתמודדים עם הצורך למצוא את האיזון הנכון בין הרצון להגן עליו ולאפשר לו שקט ומנוחה, לבין הרצון לעזור לו לצאת מביתו וממיטתו. כדי למצוא את הפתרון האופטימלי, רצוי לשתף את החולה עצמו בהתלבטויות, לשאול אותו במה ירצה שיעזרו לו, למה הוא מצפה ממשפחתו ומה מכביד עליו. היכולת של החולה ושל בני משפחתו להתמודד עם מצבי תלות בצורה בוגרת ומכובדת, מפגישה חלק מהמשפחות עם סוג חדש של אינטימיות, כזו שלא הייתה מוכרת להם קודם לכן.

חזרה למעלה >>


מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן ללא תשלום - לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם

למערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן

חזרה למעלה >>


סרטן תרומה
התכנים המופיעים באתר נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.
בניית אתרים
|
|
|
© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן בישראל