נפתח פורום מלנומה וסרטן העור.
לחצו כאן לכניסה לפורום מלנומה וסרטן העור
איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בנין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. למרות שתאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר, על ידי חלוקה. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם מסיבה כלשהי התהליך יוצא משליטה, ממשיכים התאים להתחלק ללא צורך. כתוצאה מכך, נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.
חזרה למעלה >>
סרטני העור הינם המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל. למעלה מ- 10,000 בני אדם מאובחנים בכל שנה כחולים בסרטן העור שאינו מלנומה (סרטן תאי בסיס וסרטן תאי קשקש). יחד עם זאת, ברוב המקרים מחלות סרטן אלו אינם גורמות למוות. בנוסף, מאובחנים בכל שנה כ- 900 בני אדם החולים במלנומה, סרטן העור הממאיר.
העור מהווה ציפוי חיצוני של הגוף, ולו תפקידים רבים:
העור מורכב משתי שכבות עיקריות:
האפידרמיס מורכב ברובו תאים שטוחים הנקראים תאי קשקש Sqaumous Cells.
תאים אלו מיצרים חומר חלבוני הנקרא קראטין. בבסיס האפידרמיס מצוייה שכבת תאים עגולים הנקראים תאי בסיס - Basal Cells. בשכבה זו של האפידרמיס מצויים תאים נוספים הנקראים מלנוציטים, אלו הם תאים המייצרים פיגמנט בגוון חום - מלנין - Melanin. המלנין נותן לעור את צבעו הטבעי. כשהעור חשוף לשמש המלנוציטים מיצרים יותר מלנין וגורמים שהעור הבהר מטבעו ייראה יותר כהה, שזוף.
הדרמיס מכיל כלי דם, צינורות לימפה, זקיקי שיער, בלוטות שומן, בלוטות זיעה ורקמת חיבור. בלוטות הזיעה מפרישות את הנוזל הקרוי זיעה, המסייע בויסות חום הגוף והפרשת חומרי פסולת. בלוטות השומן מפרישות חומר שמנוני השומר על העור בפני יובש. הזיעה והשומן מופרשים על פני העור דרך פתחים זעירים הנקראים נקבוביות העור.
סרטן העור כמו סוגי סרטן אחרים תחילתו בהתרבות בלתי מבוקרת של תאים.
חלק מגידולי העור אינם ממאירים וגורמים לבעיות הנובעות בעיקר ממיקומם וגודלם. הגידולים הסרטניים, הממאירים, עלולים ללא טיפול מתאים להתפשט ולחדור לרקמות אשר מסביבן.
הגורם הישיר והראשוני לסרטן העור הוא חשיפה לקרניים האולטרה סגולות של השמש. הקרניים האולטרה סגולות U.V - Ultra Viloet - הן חלק מהאנרגיה של השמש, והן בלתי נראות. קרינה זאת יכולה לגרום לכוויות בעור וגם לסרטן העור. סרטן העור שכיח יותר בארצות שבהן קרינת השמש חזקה ורבה, ובקרב אנשים שעובדים בחוץ כשהם חשופים לשמש, או מרבים לעסוק בפעילויות ספורט בחוץ.
לאנשים בהירי עור, במיוחד אדומי שיער וזהובי שיער, יש נטייה מוגברת לחלות בסרטן העור לעומת אנשים בעלי עור כהה. הדבר מוסבר בכך שצבע העור (פיגמנט העור) המלנין, מגן מפני השפעת השמש. התפתחות סרטן העור קשורה בחשיפה ממושכת או חריפה לקרינה אולטרה סגולה ולכן סרטן זה מופיע ברוב המקרים לאחר גיל 50. גורמים מסייעים נוספים: נטייה משפחתית ופגיעה במערכת החיסון של הגוף.
מספר חומרים כימיים נחשבים כגורמים נדירים לסרטן העור, ביניהם: זפת הפחם, תרכובות ארסניק וחומרים רדיואקטיביים. השימוש בחומרים אלו חייב להיות מוגבל ומבוקר.
סרטן תאי הבסיס - סוג זה שכיח יותר, מהווה כ- 95% ממקרי סרטן העור.
הגידול מתפתח באיטיות, נוטה ליצור כיבים (פצעים) ומתפשט לעיתים רחוקות מאד לחלקי גוף אחרים.
סרטן תאי הקשקש - שכיח פחות. לעיתים רחוקות גידול זה מתפשט לבלוטות הלימפה האזוריות או לאיברים אחרים, אך בשכיחות גבוהה יותר מאשר סרטן תאי הבסיס.
יש חשיבות רבה לאבחון המוקדם ולטיפול בכל סוגי סרטן העור על מנת להשיג ריפוי ולמנוע נזק מקומי והתפשטות לאיברים הסמוכים.
הופעת כתמים מחוספסים בצבע אדום או חום באזורי העור החשופים לשמש. זהו מצב הידוע כטרום-סרטני. במקרים מסוימים עשויים כתמים אלו להיהפך לסרטן תאי הקשקש.
מלנומה ממאירה של העור - גידול סרטני ממאיר שמקורו במלנוציטים שבעור ולכן צבעו חום כהה או שחור.
ההשפעה המזיקה של קרינת השמש מתחילה בגיל צעיר ולכן יש להתחיל בהגנת העור בפני השמש כבר מגיל הילדות. אנשים המבלים זמן רב בשמש ועוסקים בספורט, בעבודה בחוץ או רוצים להשתזף, צריכים להגן על עורם מפני חשיפה ישירה לקרני השמש, במיוחד אם הם בהירי עור.
מומלץ לחבוש כובע רחב שוליים המגן על הפנים והעורף ולדאוג לכיסוי הזרועות והרגליים. כמו כן ניתן להשתמש במשחות החוסמות את חדירת קרני השמש. אין זה אומר שצריך להימנע מכל בילוי בשמש או משיזוף. אולם חשוב במיוחד לקצר את החשיפה לשמש בין השעות 16:00-08:00.
הסימן הראשון של סרטן העור הוא כתם, בליטה לא סבירה בצבע אדום או פצע על העור שאינו נרפא. לעיתים מופיע שינוי בגודלה או בצבעה של שומה קיימת, או בגודלו או בצורתו של פצע או צלקת שהיו קיימים מזה זמן רב. לעיתים התפיחה עשויה ליצור גלד או להתחיל לדמם. שני סוגי סרטן העור - סרטן תאי הבסיס או הקשקש מופיעים בעיקר בשטחי העור שחשופים לשמש - פנים, צוואר, ראש וגפיים.
הבדיקה העצמית של העור מאפשרת לגלות גידולי עור בשלב מוקדם מאוד של התפתחותם, ובכך תורמת לסיכויי החלמה מרביים.
מומלץ לערוך את הבדיקה מיד לאחר מקלחת או אמבטיה, יש לוודא שהחדר מואר היטב. יש להיעזר במראה המשקפת את הגוף כולו ובמראה ידנית.
יש לבדוק את העור מכף רגל ועד ראש,פנים, צוואר ואוזניים. לבדיקת עור הקרקפת אפשר להיעזר בבן משפחה, כדי שאפשר יהיה לבדוק גם את העור שבין שערות הראש. מלפנים ומצידי הגוף (תוך הרמת הזרועות) לבדוק במראה הגדולה, גב ועורף באמצעות המראה הידנית. יש לסקור את הגפיים לכל ארכן. יש לבדוק את כפות הידיים והרגליים ובכלל זה גם את הציפורניים, לבדוק את אזור איבר המין ופי הטבעת. מומלץ לחזור על הבדיקה כל חודשיים. באמצעות הבדיקה יכול כל אדם להכיר היטב את השומות הקבועות, כתמי הלידה ופגמים אחרים על פני גופו ולהבחין בשינויים. במקרים מיוחדים, ולמי שיש מספר רב של שומות מומלץ לצלם את אזור השומות לצורך השוואה. רצוי שהצילום יהיה צבעוני. חשוב לציין את תאריך הצילום ואת אזור הגוף עליו נמצאות השומות. להערכת גודל השומה ניתן לצרף לתמונה גם קטע סרגל שישמש כקנה מידה. רצוי לפנות לרופא בכל מקרה של שינוי בגודל, צורה, תחושה או צבע של שומה מוכרת או פצע בעור שמפריש או מדמם מספר ימים ואינו מבריא בטיפול שגרתי. הרופא יקבע אם יש צורך בהסרת השומה.
אבחנת כל סוגי סרטן העור נעשית ע"י לקיחת דגימת רקמה (ביופסיה) בהרדמה מקומית. הדגימה תישלח לבדיקה מיקרוסקופית. במקרים שהגידול תופס שטח נרחב ונמצא זמן ממושך הרופא יבדוק גם את בלוטות הלימפה האזוריות. במקרים מסוימים יש צורך בבדיקות נוספות.
תכנון הטיפול נעשה בהתאם לגודל הגידול, מידת התפשטותו, סוג התאים, גילו ומצבו הכללי של החולה. מטרת הטיפול בסרטן העור היא לכרות את הגידול כולו עם צלקת קטנה ככל האפשר, כדי למנוע פגמים קוסמטיים.
לעיתים רצוי להיוועץ ברופא מומחה נוסף ואף במנתח פלסטי לפני קבלת החלטה על הטיפול. דיחוי קצר אינו מקטין את סיכויי הריפוי.
הטיפול בסרטן העור כולל בדרך כלל טיפול כירורגי ולעיתים גם טיפול קרינתי ו/או כימותרפי, או שילוב בין הטיפולים השונים.
הטיפול הקרינתי מטרתו להרוס את התאים הסרטניים עם גרימת נזק מזערי לתאים הבריאים. לעיתים ניתן טיפול קרינתי בנוסף לטיפול ניתוחי. לטיפול קרינתי בסרטן העור יש לרוב מעט מאוד תופעות לוואי, פרט לאודם חולף ויובש של העור. שינויים בצבע העור עשויים להופיע מאוחר יותר.
משחה או קרם המכיל חומר כימותרפי בעיקר 5.F.U. - Fluorouracil.
משמשת לעיתים בטיפול בגידולים שטחיים או בכיבים הנגרמים ע"י סרטן תאי הבסיס. כימותרפיה מבוססת על שימוש בתרופות ההורסות תאים סרטניים. תרופות אלו גורמות לנזק והורסות את התאים הסרטניים בעוד שלתאים הבריאים נגרם נזק מועט. השימוש בקרמים אלה הוא לרוב למשך מספר שבועות ויש להם תופעות לוואי מועטות ביותר, כגון דלקת מקומית.
במקרים רבים ניתן להסיר את הגידול בשלמותו על ידי כריתה, או הקפאה. לעיתים מסירים את כל הגידול כבר בזמן ביצוע הביופסיה ואין צורך בטיפול נוסף.
ברוב המקרים ניתן לבצע את הטיפול הכירורגי באופן אמבולטורי ללא צורך באשפוז.
Curettage וצריבה - הסרת גידול שטחי ע"י עקירה עם כפית חדה המלווה לעיתים בפעולת מכשיר חשמלי מיוחד בעל זרם חלש. העוזר לעצור דימומים ולהרוס תאי גידול בשולי וקרקעית הפצע.
ניתוח לפי שיטת Mohs מטרת שיטה זאת היא להוציא את כל הגידול תוך פגיעה מינימלית ברקמה הבריאה מסביבה. בשיטה זאת משתמשים בעיקר באזורים בהם יש קושי בהסרת הגידול. במהלך הניתוח שולחים לבדיקה מיקרוסקופית כל חלק של הגידול שהוצא עד שהרופא בטוח שהגיע לרקמה בריאה. ניתוח בשיטה זאת מבוצע רק על ידי רופאים שהתמחו בכך. גודל הצלקת תלוי במיקום הגידול וגדלו.
Cryosurgery קריוכירורגיה - הרס הגידול על ידי הקפאה. בטיפול זה משתמשים בעיקר במצבים טרום-סרטניים, שטחיים וכן בגידולים קטנים של העור. ההקפאה נעשית באמצעות חנקן נוזלי, הטמפרטורה הנמוכה גורמת להרס תאי הגידול. כתוצאה מהטיפול נוצר כתם אדום צלקתי. במשך הזמן נושרת הצלקת עם תאי הגידול. אפשר לחזור על הטיפול אם יש צורך.
כריתה על ידי קרני לייזר - בשיטה זאת משתמשים בקרני לייזר כדי להרוס את תאי הגידול. שיטת טיפול זאת יעילה בעיקר לגידולים שטחיים.
השתלת עור - לעיתים כשמדובר על הסרת גידול בעל שטח נרחב, יש צורך בניתוח פלסטי של השתלת עור בריא מאזור אחר בגוף לשם כיסוי האזור ומניעת צלקות גדולות.
השתלת עור מחייבת אשפוז במקרים רבים.
למרות שסרטן העור ניתן לריפוי מלא ברוב המקרים, צריכים החולים להיות במעקב רפואי, כיוון שהם נמצאים בסיכון להתפתחות גידולים נוספים, או להישנות מקומית של הגידול שהוצא. לכן מומלץ לחולים לבדוק את עצמם באופן קבוע ולהיבדק על ידי רופא לעיתים מזומנות, ולקבל הוראות כיצד להגן על העור בעתיד.
מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן נערכים כל הזמן, מאחר שטרם נמצא טיפול קיים לסרטן, המציע מרפא לכל המטופלים. ניסויים קליניים נעשים כדי למצוא דרכי טיפול חדשות למחלה.
להמשך
תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה.