הדפס
| שתף

 מידע נוסף בנושא

פורום המטולוגיה

תזונה לילד חולה סרטן

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן של הילד
תודתנו נתונה ל:

פרופ' מרים בן הרוש, מנהלת המחלקה להמטולוגיה ואונקולוגיה ילדים במרכז הרפואי לילדים "מאייר", המרכז הרפואי רמב"ם, חיפה, ד"ר יצחק יניב, מנהל מחלקת המטו-אונקולוגיה ילדים במרכז הרפואי שניידר בפתח תקווה, חברי וועדת העדכון לנושא סרטן בילדים של האגודה למלחמה בסרטן;

גב' אילנה בוכוול  R.N.  M.A

מפקחת קלינית, המערך ההמטו אונקולוגי במרכז הרפואי שניידר

גב' ענת קליין  MS.W M.A

ראש צוות עו"ס במערך ההמטו - אונקולוגי במרכז הרפואי שניידר, על הארותיהם והערותיהם.


מידע זה מבוסס על חוברות של ארגון הסרטן האמריקאי  והארגון  והותאם לקוראים ישראלים.

ינואר 2010


מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על דרכי אבחון של סרטן בילדים. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.


© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.


  

דרכי האבחון

בעקבות התפתחות הטכנולוגיה חלה גם התקדמות רבה באמצעי האבחון העומדים לרשות הרפואה. טכניקות חדישות מאפשרות גילוי מוקדם, מדויק ובעל משמעות רבה לסיכויי ההחלמה של הילד.

 

אבחנה של גידול סרטני היא קשה ודורשת עירנות רבה, שכן אצל הילדים התלונות הראשוניות, במקרים רבים, דומות מאוד לתופעות של מחלות שגרתיות, כגון: חום, כאבי בטן, כאבי ראש וחולשה. לכן, חשוב מאוד לערוך בדיקה כללית אצל רופא/ה הילדים, או המשפחה, כאשר מופיעים סימני מחלה אלו.

 

פחד מפני הבלתי ידוע הוא תמיד גדול. כך הפחד מפני הבדיקות. לכן הסבר מדויק ואמיתי על כל בדיקה וטיפול עשוי להפחית מהחרדה ולהקל על הילד. אם מתעוררות שאלות כלשהן אין להסס לשאול את הרופא או חבר אחר בצוות המטפל. ההערכה והטיפול בצעיר חולה סרטן כרוכים בתהליכים אבחנתיים שונים. על רבים מאלה חוזרים שוב ברווחי זמן במשך הטיפול, כדי לעקוב אחר ההתקדמות והתגובה לטיפול.

 

סוגי הבדיקות:

  1. בדיקות דם.
  2. בדיקת שתן.
  3. צילום רנטגן.
  4. אולטראסאונד.
  5. CT
  6. MRI
  7. מיפוי באמצעות איזוטופים.
  8. בדיקת מח עצם.
  9. ניקור מותני.
  10. ביופסיה.
  11. מעקב אחר שינויים בחומר הגנטי של התא
  12. בדיקת CT  PET

1. בדיקות דם שונות

ספירת דם (תד"ש=תמונת דם שלמה)

בתמונת דם סופרים את הכדוריות האדומות, הלבנות והטסיות. כמו כן בודקים את חלקם היחסי של כל אחד מהסוגים במילימטר מעוקב אחד של דם. שינוי במספר הנורמלי מלמד על מצב לא תקין בגוף, ויכול לתת לרופא רמזים על מחלה אפשרית. (ראו פירוט בפרק תופעות לוואי).

 

שקיעת דם

זוהי בדיקה לקביעת קצב השקיעה  של כדוריות הדם, המלמד על שינויים שחלו בגוף. שקיעת דם עשויה להצביע על דלקת בגוף. בבדיקת דם של חולה בדלקת כלשהי, בסרטן או בזיהומים שונים תתקבל שקיעת דם מהירה.

 

בדיקת אלקטרוליטים בדם לתפקודי כבד וכליות

שינויים בהרכב הכימי של נוזל הדם מרמזים על שינויים בתפקוד של איברים שונים בגוף, בעיקר כבד וכליות. איברים אלו מסננים מהדם את חומרי הפסולת. כאשר יש פגיעה בפעילות התקינה מופיעים בנסיוב ערכים גבוהים, או נמוכים, של אותם חומרים.

 

סמנים של מחלות מסוימות - מרקרים

למחלות סרטניות מסוימות יש סמנים אופייניים בעת המחלה. בעזרת גילוי סמנים אלה, המופיעים בדם, ניתן לאבחן את המחלה ולעקוב אחר התגובה לטיפול.

 

2. בדיקת שתן

במחלות מסוימות ייתכן שיחול שינוי בהרכב הכימי של השתן ויופיעו בו חומרים, בעיקר הורמונים. שינוי בצבע השתן לגוני האדום עלול להצביע על אפשרות של גידולים בכליות או בדרכי השתן. הערה: תרופות כימותרפיות מסוימות גורמות לצביעת השתן באדום.

 

3. צילום רנטגן

זוהי בדיקה שגרתית המסייעת בקביעת האבחנה ומצביעה על זיהומים, על הימצאות גידול באזור המצולם, או על תופעות לא נורמליות אחרות. הבדיקה אינה כואבת. כאשר אחד ההורים נאלץ להיות עם ילדו בזמן הצילום עליו ללבוש סינר מגן. אסור לאישה בהיריון לשהות בחדר הצילום.

 

4. אולטראסאונד

מכשיר האולטראסאונד פועל באמצעות גלי קול מיוחדים, שאותם הוא פולט אל תוך הגוף. כאשר גלים אלה נתקלים באזור מוצק הם מוחזרים ונקלטים במכשיר. בעזרת מחשב הופכים גלי הקול לתמונה המתקבלת על המסך. הבדיקה אינה כואבת. לעיתים, יש צורך בהכנה מיוחדת לפני הבדיקה.

 

5. טומוגרפיה ממוחשבת (CT)

בצילום CT מקבלים תמונות תלת ממדיות של איברים מוצקים ורכים מכל חלקי הגוף. המכשיר עובר על פני האזור שאותו רוצים לבדוק וכל פעם מצלם איבר אחר. הרופא מחבר את כל התמונות ומקבל מידע כללי על הנעשה בגוף. הבדיקה אורכת מספר דקות ובמהלכה הנבדק שוכב ללא תנועה. לפני הבדיקה מקבל הנבדק חומר ניגודי. כשמדובר בילדים קטנים יש צורך, לעיתים, לתת תרופת הרגעה.

 

6. MRI (הדמיה בתהודה מגנטית)

במהלך הבדיקה שוכב הנבדק על המיטה ומכונת הצילום סובבת את גופו ומצלמת. התמונה המתקבלת ממוקדת מאוד, ולכן ניתן לגלות בעזרתה גידולים קטנים שלא היו מתגלים באמצעי אחר. זוהי בדיקה ממושכת המצריכה שיתוף פעולה מלא של הנבדק. אצל ילד קטן הבדיקה מתבצעת בהרדמה מלאה.

 

7. מיפוי באמצעות איזוטופים

לגוף החולה מוזרק דרך הווריד חומר רדיואקטיבי בכמות קטנה, שאינה מזיקה לו ולסביבתו. כעבור זמן עוקבים, בעזרת מכשירי צילום, אחר המקום בגוף שבו מתרכז החומר. מצלמים את הגוף ומדגישים את האזור הנגוע.

 

8. שאיבה וביופסיה של מוח עצם

שאיבה אבחנתית של ומח עצם מאפשרת ללמוד על תהליך היווצרותם והבשלתם של תאי הדם השונים. תהליך זה מקובל באבחון לוקמיה ובמעקב אחר התגובה לטיפול. אצל צעירים החולים בסוג אחר של סרטן, מגלה הבדיקה האם המחלה התפשטה אל מוח העצם. שאיבת מוח עצם נעשית ממספר מקומות בגוף, כגון: אגן הירכיים, החוליות ועצם בית החזה. המקום נבדק ומורדם בחומר הרדמה מקומי. בעזרת מחט המיועדת לכך חודרים דרך העור אל החלק הספוגי של העצם, אשר ממנו נשאבת הדגימה. החולה מרגיש תחושה של לחץ ויש המתלוננים גם על כאב. כשהמחט במקומה נשאב מוח העצם לתוך המזרק. זהו השלב המכאיב בתהליך, אולם הוא נמשך רק שנייה אחת או שתיים. יש אפשרות להקל על הכאב הראשוני (כאב זריקת ההרדמה המקומית) בעזרת משחה מאלחשת.

 

התהליך כולו נמשך זמן קצר ואינו מסוכן. בדרך כלל, אין כאב מקומי לאחר הבדיקה. אם יש תלונות על כאב במקום, ניתן לקחת תרופות משככות כאבים. נוכחות הורים בעת הבדיקה תקטין את חרדת הילד. לעיתים, לשם אבחנה, יש צורך לבצע בדיקת ביופסיה של מוח עצם. בבדיקה זו נלקחת דגימה של מוח עצם. זהו תהליך דומה לתהליך שאיבת מוח עצם. הצוות המטפל ירחיב במתן הסבר בנושא זה בעת הצורך. לרוב, בדיקות אלו בילדים מבוצעות בהרדמה כללית קלה.

 

9. ניקור מותני (LP)

בניקור מותני משתמשים כדי לקבוע אם ישנם תאים סרטניים, או זיהום בנוזל המקיף את המוח ואת חוט השדרה, כיוון שהטיפול הניתן דרך הווריד אינו חודר למקומות אלה. כדי לבצע ניקור מותני על החולה לשכב על צידו או להיות בתנוחת ישיבה. האחות תעזור לילד להגיע לתנוחה הנכונה. במהלך הניקור מוחדרת מחט מיוחדת בין שתי חוליות עמוד השדרה שבו מצוי הנוזל. דגימה מנוזל זה נשאבת לבדיקה. ניתן גם להחדיר תרופות בשיטה זו. גם תהליך זה, כמו שאיבת מוח עצם, עשוי להיות מכאיב. ניתן להפחית את הכאב על ידי שימוש בהרדמה מקומית. גם בבדיקה זו רשאים ההורים להיות נוכחים בעת הבדיקה.

 

לאחר הזרקת החומר הכימותרפי לתעלת השדרה רצוי לשכב במנוחה במשך כשעתיים כשהרגליים מורמות מעט. לפעמים עלולים  להופיע כאבי ראש, כאבי גב, כאבי רגליים או הקאות, במקרה כזה צריך לקחת משככי כאבים ולעדכן את הרופא/ה המטפל/ת. בדרך כלל, אחרי הבדיקה ניתן לחזור לפעילות שגרתית.

 

10. ביופסיה

ביופסיה נעשית בהרדמה כללית, לכן הבדיקה עצמה אינה כואבת. בביופסיה מוציאים רקמת תאים מהגוף כדי לבדוק ולאבחן במעבדה האם הגידול הוא סרטני או שפיר. התשובה מתקבלת, בדרך כלל, תוך שבועיים מיום ביצוע הבדיקה.

 

11. שינויים בחומר הגנטי של התא

תאי גידול סרטני נבדקים כדי לאתר שינויים בחומר הגנטי של התא. שינויים אלו מסייעים באבחון מדויק של המחלה, ולעיתים מהווים מדד למעקב אחר התגובה לטיפול. לשם כך יש לעיתים לחזור על חלק מהבדיקות יותר מפעם אחת. קבלת התשובה אינה מיידית, אלא מתקבלת תוך מספר ימים עד שבועות.

 

12. בדיקת PET CT (טומוגרפיה ע"י פליטת פוזיטרונים)

סריקת PET היא סוג חדיש של סריקה, המסייעת לאבחן את המיקום המדויק של תאי הסרטן. במהלך הבדיקה מזריקים למטופל כמות קטנה של סוכר רדיואקטיבי. הבדיקה מתבססת על העובדה שתאי הסרטן פעילים מאוד מבחינה מטבולית ולכן  קולטים כמויות גדולות של סוכר רדיואקטיבי, יותר מתאים בריאים. התאים המכילים סוכר מאותרים בעזרת מכשיר סריקה מיוחד, שמזהה את המקומות שבהם נקלט החומר הרדיואקטיבי.

 

לסיכום

כל אחת מהבדיקות הללו נותנת חלק מהתמונה, וכל הבדיקות משלימות זו את זו. רק כך מתקבלת תמונה כללית. הביופסיה מאבחנת את המחלה והצילומים מאפשרים לגלות את מקום הגידול ואת מידת התפשטותו. לאחר סיכום של כל הבדיקות יש בידי הרופא מידע מדויק על סוג המחלה ועל מידת הפיזור של הגידול (שלב המחלה), ומכאן סלולה הדרך למתן הטיפול. קביעת האבחנה המדויקת חשובה ביותר, ולכן לעיתים יש להמתין עד לאישור האבחנה ורק אז להתחיל בטיפול. עדיף לטפל נכון מאשר לטפל מהר.

סרטן תרומה
התכנים המופיעים באתר נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.
בניית אתרים
|
|
|
© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן בישראל