הדפס
| שתף

 מידע נוסף בנושא

פורום המטולוגיה

תזונה לילד חולה סרטן

שירותי הרווחה של האגודה למען ילדים וצעירים חולי סרטן
לחצו כאן לפתיחת קובץ PDF

של החוברת בנושא:

ילדים ומתבגרים חולי סרטן

ילדים ומתבגרים חולי סרטן

על עדכון מהדורת 2015

תודתנו נתונה ל:
ד"ר שפרה אש, מנהלת יחידת אשפוז יום אונקולוגי, המערך להמטולוגיה-אונקולוגיה לילדים ע"ש פרופ' רנה זייצוב, מרכז שניידר לרפואת ילדים,

פרופ' מרים בן הרוש, מנהלת המחלקה להמטו-אונקולוגיה והשתלןת מח עצם בילדים, סגנית מנהלת בית החולים לילדים ע"ש רות רפפורט, המרכז הרפואי רמב"ם, חיפה,

פרופ' יצחק יניב, מנהל המערך להמטולוגיה-אונקולוגיה לילדים ע"ש פרופ' רנה זייצוב, מרכז שניידר לרפואת ילדים,

עו"ס מחלקת שיקום ורווחה באגודה למלחמה בסרטן.


אוקטובר 2015


מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרטן בילדים. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.


© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.


  

עם ההתפתחות הטכנולוגית והמדעית במחקר ובטיפול במחלות הסרטן, חלה גם התקדמות רבה באמצעי האבחון העומדים לרשות הרופאים. טכניקות חדישות מאפשרות גילוי מוקדם, מדויק ובעל משמעות רבה לסיכויי ההחלמה של הילד.

 

אבחון גידול סרטני הוא תהליך קשה הדורש ערנות רבה, שכן אצל ילדים חולי סרטן התלונות הראשוניות, במקרים רבים, דומות מאד לתופעות של מחלות ילדות שגרתיות, כגון: חום, כאבי בטן, כאבי ראש וחולשה. לכן, בדיקה כללית אצל רופא/ה הילדים או המשפחה, כאשר מופיעים סימני מחלה אלו - חשובים מאד.

 

הפחד מפני הבלתי ידוע - תמיד גדול, וכך גם הפחד מפני בדיקות האבחון. לכן, הסבר מדויק ואמיתי על כל בדיקה וטיפול - עשוי להפחית מהחרדה הכללית של הילד ובני משפחתו ולהקל עליהם.

 

אם מתעוררות שאלות כלשהן - אין להסס לשאול את הרופא או כל איש צוות רפואי אחר כל שאלה שמתעוררת במהלך האבחון והטיפול בילד. הערכת מצב המחלה והטיפול בילד חולה סרטן כרוכים בתהליכי אבחון שונים, כאשר על רבים מהם חוזרים ברווחי זמן שונים במהלך הטיפולים במחלה - בכדי לעקוב אחר ההתקדמות והתגובה של החולה לטיפול הניתן לו.

סוגי בדיקות

1. בדיקות דם שונות

  • ספירת דם (תד"ש = תמונת דם שלמה): בבדיקה זו סופרים את הכדוריות האדומות, הלבנות וטסיות הדם. כמו כן, בודקים את חלקם היחסי של כל אחד מרכיבי הדם במילימטר מעוקב אחד של דם. שינוי במספרם התקין של תאי הדם מעיד על מצב כלשהו בגוף, ועשוי לספק לרופא רמזים אודות קיומה של מחלה אפשרית (ראה פירוט בפרק תופעות לוואי).
  • שקיעת דם: זוהי בדיקה לקביעת מהירות שקיעת כדוריות הדם. קצב השקיעה מלמד על שינויים המתרחשים בגוף ועל קיומה של דלקת כלשהי בגוף. בבדיקת דם של חולה בדלקת כלשהי, בסרטן או בזיהומים שונים - תתקבל שקיעת דם מהירה.
  • בדיקת אלקטרוליטים בדם לתפקודי כבד וכליות: הרכבו הכימי של הדם מרמז על שינויים בתפקודי איברים שונים בגוף, בעיקר הכבד והכליות, המסננים מהדם את חומרי הפסולת. כאשר פעילותם נפגעת - מופיעים בדגימה ערכים גבוהים, או נמוכים מאותם חומרים.
  • סמנים למחלות מסוימות (מרקרים): למחלות סרטניות מסוימות יש סמנים אופייניים בעת המחלה. בעזרת גילוי סמנים אלה המופיעים בדם ניתן לאבחן את המחלה, ולעקוב אחר התגובה לטיפול. 

2. בדיקת שתן 

שינוי בהרכבו הכימי של השתן והופעת חומרים בשתן, בעיקר הורמונים, אפשרית במחלות מסויימות. גוונים אדומים בשתן עלולים להצביע על אפשרות של גידולים בכליות או בדרכי השתן. הערה: מתן תרופות כימיות מסוימות גורם לצביעת השתן באדום.

 

3. צילום רנטגן 

אמצעי הדמיה המפיק תמונה של איברי הגוף הפנימיים באמצעות קרני רנטגן (קרני X). בדיקה זו מסייעת באבחון המחלה, מצביעה על זיהומים כלשהם, על הימצאות גידול באזור שצולם, או על תופעות לא תקינות אחרות. הבדיקה אינה כואבת. אם אחד מההורים ירצה לשהות לצד ילדו בזמן הצילום - יהיה עליו ללבוש סינר מגן. אישה בהריון אינה יכולה לשהות לצד ילדה בזמן הצילום.

 

4. בדיקת אולטרה-סאונד 

בבדיקה זו נעשה שימוש במכשיר המפיק גלי קול מיוחדים, המדמים באמצעות מחשב את איברי הגוף הפנימיים. הבדיקה אינה כואבת.

 

5. טומוגרפיה ממוחשבת (CT) 

בצילום CT מתקבלת סדרת תמונות של איברי הגוף השונים. המכשיר עובר על פני האזור אותו רוצים לבדוק ומצלם כל פעם איבר אחר בתמונה תלת מימדית. הרופא מחבר את כל התמונות ומקבל מידע כללי על הנעשה בגוף. בבדיקה זו שוכב הנבדק ללא תנועה למשך מספר דקות עד לסיום הבדיקה. לקראת הבדיקה מקבל הנבדק חומר ניגודי. כשמדובר בילדים קטנים יש צורך, לעתים, לתת תרופת הרגעה.

 

6. דימות בתהודה מגנטית (MRI)

בבדיקה זו שוכב הנבדק ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל ארוך, כאשר מכונת הצילום סובבת את גופו ומבצעת צילומים. התמונה המתקבלת ממוקדת מאד, וניתן לגלות בעזרתה גידולים קטנים ביותר, שלא היו מתגלים באמצעי הדמיה אחר. זוהי בדיקה ממושכת המצריכה מהנבדק לשתף פעולה, ולכן אצל ילדים קטנים, היא תתבצע בהרדמה מלאה.

 

7. מיפוי איזוטופי 

בבדיקה זו מוזרק לווריד חומר רדיואקטיבי בכמות קטנה שאינה מזיקה לילד ולסביבתו. כעבור זמן עוקבים בעזרת מכשירי צילום אחר המקום בגוף בו מתרכז החומר. מצלמים את הגוף ומדגישים את האזור הנגוע.

 

8. דגימת מח עצם 

שאיבה אבחנתית של מח עצם, המעניקה מידע נוסף על היווצרותם והבשלתם של תאי הדם השונים. בדיקה זו מקובלת באבחון לוקמיה ובמעקב אחר תגובת החולה לטיפול שניתן לו. במסגרת אבחון מחלות סרטן אחרות, בדיקה זו מסייעת באיתור תאים סרטניים במח העצם. שאיבת מח עצם עשויה להתבצע במספר מקומות בגוף, כגון אגן הירכיים, החוליות ועצם בית החזה. האזור נבדק ומורדם בחומר הרדמה מקומי. לאחר מכן, מחט מיוחדת מוחדרת אל החלק הספוגי של העצם, ממנו נשאבת הדגימה. החולה עלול להרגיש תחושת לחץ מקומי או כאב. שלב שאיבת הדגימה הוא השלב המכאיב, אולם הוא נמשך שנייה אחת או שתיים. ניתן להקל על הכאב הראשוני (כאב זריקת ההרדמה המקומית) על ידי מריחת משחה מאלחשת. בדרך כלל, לא מופיעים כאבים לאחר הבדיקה. אם החולה חווה כאבים - ניתן להקל עליו על ידי תרופות לשיכוך כאבים.

 

נוכחות ההורים בעת הבדיקה - תסייע בהפחתת החרדה ובהרגעת פחדיו של הילד. לעתים, יהיה צורך לבצע ביופסיה של מח עצם, לצרכי אבחון. הליך זה דומה לשאיבת מח עצם, הצוות המטפל יסביר לכם על כך - בעת הצורך. לרוב, אצל ילדים, בדיקות אלו מתבצעות בהרדמה כללית קלה.

 

9. ניקור מותני - (Lumbar Puncture (LP 

בבדיקה זו נעשה שימוש בכדי לקבוע אם ישנם תאים סרטניים, או זיהום כלשהו בנוזל המקיף את המוח ואת חוט השדרה. לפני הבדיקה החולה יתבקש לשכב על הצד או בתנוחת ישיבה. לאחר מכן, תוחדר מחט מיוחדת בין שתי חוליות עמוד השדרה, אל האזור בו מצוי הנוזל. המחט תשאב כמות קטנה מהנוזל, שתישלח לאבחון מיקרוסקופי במעבדה. בדומה לדגימת מח עצם, גם הליך זה עשוי לגרום לכאב. ניתן להפחית את הכאב באמצעות הרדמה מקומית או כללית. גם בבדיקה זו ההורים רשאים לשהות לצד ילדם. לעתים ייתכנו כאבי ראש, כאבי גב, כאבי רגליים או הקאות בשעות לאחר הבדיקה. במקרים אלו יש ליטול משככי כאבים, ולעדכן את הרופא המטפל.

 

10. ביופסיה 

בדיקה המתבצעת בהרדמה כללית, ולכן אינה גורמת לכאב. בבדיקה זו מסירים רקמת תאים מהגוף ושולחים אותה לבדיקה ואבחון במעבדה הפתולוגית. תוצאות הביופסיה מתקבלות, בדרך כלל, תוך שבוע עד שבועיים מיום ביצוע הבדיקה.

 

11. שינויים בחומר הגנטי של התא 

בדיקה הבוחנת את התאים הסרטניים ומנסה לאתר שינויים בחומר הגנטי שלהם. שינויים אלו מסייעים באבחון מדויק של המחלה, ולעתים מהווים מדד למעקב אחר התגובה לטיפול. לכן, לעתים, יהיה צורך לחזור על חלק מהבדיקות בתדירויות שונות. תוצאות בדיקות אלו אינן מתקבלות מיד, אלא תוך מספר ימים עד שבועות.

 

12. בדיקת PET CT (טומוגרפיה ע"י פליטת פוזיטרונים) 

סריקת PET היא סוג חדיש של סריקה המסייעת באבחון מיקומם המדויק של התאים הסרטניים. בבדיקה, המתבססת על כך שהתאים הסרטניים פעילים מטבולית יותר מתאים רגילים, מזריקים למטופל כמות קטנה של סוכר רדיואקטיבי. התאים הסרטניים פעילים יותר, ולכן קולטים את החומר בכמויות גדולות יותר מתאים בריאים. בעזרת מכשיר סריקה מיוחד, מאותרים המקומות בהם נקלט החומר הרדיואקטיבי.

כל אחת מבדיקות האבחון מעניקה תמונה חלקית, וכולן יחד - משלימות זו את זו, לתמונה כללית רחבה ומדויקת. הביופסיה מאבחנת את סוג המחלה, הצילומים מראים את מיקומו של הגידול ואת מידת התפשטותו. בסיום תהליך האבחון - יהיה בידי הרופא המידע המדויק והמלא על מחלת הילד, ומכאן סלולה הדרך לקביעת תכנית הטיפול. תהליך האבחון ודיוקו חשוב ביותר, ולכן לעתים יהיה צורך להמתין פרק זמן מסוים עד לתחילת הטיפול הפעיל. עדיף לטפל נכון מאשר לטפל מהר.

סרטן תרומה
התכנים המופיעים באתר נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.
בניית אתרים
|
|
|
© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן בישראל