לתרומה
חפש
דף הבית
הודעות הדוברת

היום הבינלאומי לקידום המאבק בעישון

31/05/2020

היום הבינלאומי לקידום המאבק בעישון 

World No Tobacco Day

ארגון הבריאות העולמי: "יש להגן על בני נוער מהמניפולציות של חברות הטבק"

האגודה למלחמה בסרטן מציינת את היום הבינלאומי לקידום המאבק בעישון

  • בעשור האחרון מתו בישראל כ-80,000 בני אדם מנזקי העישון

  • האסטרטגיה של תעשיית הטבק: להכניס צעירים למעגל העישון  שיחליפו את המתים ממחלות שקשורות בעישון ואת הנגמלים מעישון

  • ילדים ומתבגרים המשתמשים בסיגריות אלקטרוניות מכפילים את הסיכוי שלהם לעשן סיגריות בהמשך החיים



קישור להורדת תמונות

קישור לסרטון ביוטיוב

קישור לסרטון נוסף, מי שמעשן מאחורי ומצדדי

 



סקר ישראלי חדש ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן - תמונת מצב של העישון בישראל בתקופת הקורונה

51% מהמעשנים בגילים 24-18 שקלו להפסיק לעשן בעקבות הקורונה, ו-49.2% בגילים אלה מדווחים כי עישנו פחות. 31% מהנשאלים בחברה הערבית מדווחים כי מישהו מבני משפחתם החל לעשן בעקבות הקורונה לעומת 8% בחברה היהודית.

22.1% מהמעשנים היהודים מדווחים כי עישנו בבית בתקופת הקורונה לעומת 38.3% מהמגזר הערבי.

61% מהמעשנים מדווחים כי בתקופת הקורונה לא עישנו בבית, אך עישנו במרפסת ו/או בחצר ו/או במכונית (נתונים נוספים בהמשך ההודעה).

 

היום מציינת האגודה למלחמה בסרטן את היום הבינלאומי לקידום המאבק בעישון, במקביל לארגון הבריאות העולמי (WHO) המציין את World No Tobacco Day בכל העולם.

מטרתו של יום זה להדגיש את הסיכונים הבריאותיים הקשורים לעישון טבק וניקוטין ואת צעדי המדיניות היעילים להפחתת מספר המעשנים. השנה, ארגון הבריאות העולמי מתמקד בהגנה על בני נוער מפני מניפולציות של תעשיית הטבק והניקוטין.

סגן יו"ר האגודה למלחמה בסרטן, מירי זיו:

לאורך השנים האסטרטגיה המניפולטיבית והשיווק האגרסיבי של תעשיית הטבק והניקוטין נועדו להמשיך ולרתום בני נוער וצעירים למעגל העישון. יש להגן על הציבור בישראל מהאינטרסים הכלכליים של תעשיית הטבק ולשמור על זכותו הבסיסית לבריאות. על נבחרי הציבור להוציא אל הפועל את הכלים שהוכחו כיעילים במאבק בנגע העישון ולפעול ליישום  אכיפה נמרצת ויעילה, העלאת גיל המכירה והעלאת המיסוי על מוצרי העישון - שהיא האסטרטגיה המרכזית המוכחת להורדת הביקוש למוצרי עישון, בעיקר בקרב צעירים. זאת  על מנת שנוכל לגדל פה דור של אזרחים חופשיים מהתמכרות לטבק וניקוטין".

דנה פרוסט, מקדמת בריאות באגודה למלחמה בסרטן מוסיפה - "חברות הטבק לא יבחלו בשום אמצעי לשיווק אגרסיבי של מרכולתם לבני נוער וצעירים. שיווק מוצרי עישון בטעמים אטרקטיביים, עיצוב היי-טקי, שיווק ברשתות חברתיות באמצעות מובילי דעה, ולאחרונה אף התגלה ניסיון למתן מלגות לסטודנטים לרפואה. אסור להאמין לשקרים של חברות הטבק, שמעמידות פנים כאילו הן משווקות חופש בחירה אישי, בעוד שלמעשה הן רק משמרות את הכנסותיהן הכספיות – ללא התחשבות במיליוני בני האדם שמשלמים בבריאותם ובחייהם בכל שנה".

 

מנתוני ארגון הבריאות העולמי עולה- כי השימוש בטבק אחראי ל-25% מכלל מקרי המוות מסרטן ברחבי העולם. שימוש במוצרי ניקוטין וטבק מעלה את הסיכון לסרטן ולמחלות לב, כלי דם וריאה. התעשיות המעורבות בייצור ובשיווק סיגריות אלקטרוניות משתמשות בטקטיקות להרחבת קהל הצרכנים במסווה של תרומה לבריאות הציבור. תוך התמקדות בצעירים בגיל ההתבגרות שהינו גיל פגיע במיוחד להתחלת עישון.

הניקוטין בסיגריות האלקטרוניות הוא סם ממכר ביותר, וההתמכרות בגיל הנעורים, כאשר המוח עדיין בתהליך התפתחות, היא מהירה וחזקה יותר. חשיפה לניקוטין עלולה לפגוע בהתפתחות מוחם של ילדים ומתבגרים. בנוסף, השימוש בסיגריות האלקטרוניות מכפיל את הסיכוי של אותם בני נוער מעשנים, לעשן סיגריות בהמשך החיים, ואת הסיכון שלהם לחלות במחלות לב וריאה.

במשך עשרות שנים אימצה תעשיית הטבק בכוונה אסטרטגיות אגרסיביות וממומנות היטב, כדי למשוך בני נוער למוצרי טבק וניקוטין. חברות הטבק השקיעו למעלה מ-8 מיליארד דולר בעיצוב, שיווק ופרסום של מוצרים אטרקטיביים וקמפיינים שיווקיים, וכן סכומי עתק במלחמה נגד כל ניסיון להגביל בחקיקה את שיווק מוצרי העישון. מסמכים בתעשייה הפנימית חשפו מחקרים מעמיקים וגישות מחושבות שנועדו למשוך דור חדש של משתמשי טבק.

דרכי הפעולה שנוקטת תעשיית הטבק במטרה לרתום בני נוער למעגל העישון הן נרחבות ומגוונות: נקודות מכירה בקרבת בתי ספר ובאזורים בהם ישנם ילדים; מיקום הטבק ליד ממתקים וחטיפים ומתן פרמיות לספקים; שימוש בטעמים אטרקטיביים לבני נוער במוצרי טבק וניקוטין כמו דובדבן, מסטיק וצמר גפן מתוק, הגורמים לצעירים להתחיל ולהשתמש במוצרי עישון; שיווק עקיף של מוצרי טבק בסרטים, בתוכניות טלוויזיה ובתוכניות מקוונות; עיצובים  נקיים, מלוטשים ומושכים, שיכולים להיות גם קלים לנשיאה (מוצרים המעוצבים כמו מקל USB או סוכרייה); קידום של מוצרים כחלופות "מופחתות נזק" או "נקיות יותר" לסיגריות רגילות, ללא גיבוי מדעי מבוסס לטענות אלה. בנוסף, חברות הטבק משתמשות בחסויות ומגייסות משפיעני רשת הפונים כפרזנטורים לצעירים. כל הכלים השיווקיים הללו ועוד רבים נוספים, מטרתם היא אחת: קידום מוצרי הטבק והניקוטין, והחלפת מיליוני האנשים שמתים בכל שנה ממחלות המיוחסות לעישון, בצרכנים חדשים - בני נוער.

בארה"ב התפרסמו עדויות על הצעות למלגות לימוד מטעם חברות הסיגריות האלקטרוניות לתלמידי תיכון, וגם בישראל דווח על ניסיון של חברת פיליפ מוריס להעניק מלגות לסטודנטים לרפואה בתמורה להכשרה וייצוג בכנסים רפואיים.

סרטונים חדשים של האגודה למלחמה בסרטן:

משחק מחבואים - עישון במקומות ציבוריים


האגודה למלחמה בסרטן הפיקה תשדיר חדש לדיגיטל ולרדיו, הממחיש את איסור העישון במקומות ציבוריים והשפעת העישון הפסיבי. בתשדיר נראה ילד בגן שעשועים, סופר כמו במשחק מחבואים עם היד על העץ, ואומר: "מי שמעשן מאחוריי, מצדדיי ומלפני, מסכן את חיי. מי שמעשן מאחורי, מצדדי ומלפניי, הוא ה-א-ש-ם!"

מטרת התשדיר להמחיש שהעישון במקומות ציבוריים אסור לפי חוק. "העישון מזיק לבריאות שלכם,  ולכן, אל תוותרו! שלא יעשנו לידכם! זה לא בריא וזה לא חוקי!"

התשדיר הופק באדיבות משרד הפרסום גיתם BBDO  שמסייע לאגודה בהתנדבות.

 

ג'יני ושלוש המשאלות - נזקי עישון לבני נוער


האגודה למלחמה בסרטן הפיקה תשדיר שמטרתו העלאת המודעות לנזקי העישון בקרב הציבור בכלל ובני נוער בפרט. בתשדיר מופיע השד ג'יני (טל מוסרי) המציע להגשים שלוש משאלות לנער מעשן (אייל שיקרצקי, 'זגורי אימפריה'). מטרת התשדיר להעלות מודעות לנזקי העישון ולהסביר לנוער כי ההשלכות של העישון עלולות להיות משאלת מוות.

התשדיר הופק באדיבות  משרד הפרסום ציבלין שמסייע לאגודה בהתנדבות.

 

סקר ישראלי חדש:

עד כמה השפיעה הקורונה על העישון בישראל?

סקר שיזמה האגודה למלחמה בסרטן במיוחד לרגל היום הבינלאומי לקידום המאבק בעישון 2020 חושף תמונת מצב מעניינת על מצב העישון בישראל בתקופת הקורונה: בתקופת הקורונה יותר צעירים בגילים 24-18 שקלו להפסיק לעשן ואף עישנו פחות.

  • הסקר נערך על ידי מכון איפסוס, בהשתתפות 629 נשים וגברים בגיל 18 ומעלה, במדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה ומנתוניו עולה כי:

  • 51% מהמעשנים בגילים 24-18 שקלו להפסיק לעשן בעקבות הקורונה, לעומת 30% מהמעשנים בקרב כלל המדגם.

  • 49.2% מהמעשנים בגילים 24-18 מדווחים כי עישנו פחות בתקופת הקורונה, לעומת 30.2% מהמעשנים בקרב כלל המדגם.

  • בחברה הערבית 31% מדווחים כי מישהו מבן משפחתם החל לעשן בעקבות הקורונה, לעומת 8% בחברה היהודית.

  • לגבי עישון כפוי נמצא כי כ-26% מכלל המעשנים במדגם מדווחים כי עישנו בבית בתקופת הקורונה; 43.5% מהמעשנים בגילים 24-18 מדווחים כי עישנו בבית; 22.1% מהמעשנים היהודים מדווחים כי עישנו בבית בתקופת הקורונה, לעומת 38.3% מהחברה הערבית; 61% מהמעשנים מדווחים כי בתקופת הקורונה לא עישנו בבית, אך עישנו במרפסת ו/או בחצר ו/או במכונית. 

מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, משה בר-חיים, מדגיש כי- "עישון במרפסת שקול ברוב המקרים לעישון בתוך הבית מבחינת החשיפה הסביבתית של בני הבית לנזקים הבריאותיים של העשן הנפלט. הוכח חד-משמעית שחשיפה כפויה לעשן סיגריות מעלה בצורה ניכרת את הסיכון לסרטן ריאה, התקף לב, שבץ מוחי ומחלות נוספות. הסיכון עולה ככל שרמת החשיפה ומשך החשיפה עולים. רמת הסיכון הגבוהה ביותר הינה באנשים החיים לצד אדם שמעשן בתוך הבית. שיעור התחלואה מסרטן הריאה וממחלות לב בקרב אנשים שאינם מעשנים החיים עם בני זוג מעשנים, גבוה ב-25% מאשר באנשים שבני זוגם אינם מעשנים."



מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מציג מחקרים חדשים בנושא עישון:

חשיפה בגיל צעיר לעישון פסיבי של ההורים עלולה לפגוע בסוגי יכולות קוגניטיביות בגיל העמידה ואת הסיכון לבעיות בזיכרון לטווח ארוך.

מחקר חדש שנעשה לאחרונה בפינלנד, בדק אם חשיפתם של ילדים ובני נוער לעישון של הוריהם בילדות קשורה בפגיעה קוגניטיבית בגיל העמידה. חוקרים מאוניברסיטת טורקו בפינלנד אספו נתונים של 2,026 ילדים ובני נוער בגילים 18-3 מתוך מחקר מבוסס-אוכלוסייה, עם תקופת מעקב של 31 שנים בין 1980 ל-2011. מדד החשיפה לעישון פסיבי בילדות נקבע על פי רמות ריכוז הקוטינין (cotinine,  חומר שנוצר מהתפרקות ניקוטין הנמצא בעשן סיגריות) שנמצאו בדגימות דם של משתתפי המחקר וכן לפי תשובות הוריהם לשאלון על הרגלי העישון שלהם.

התפקוד הקוגניטיבי נבדק במבחן ממוחשב שעברו המשתתפים ב-2011 בהיותם בני 49-34.

החוקרים סיווגו את המשתתפים על פי רמת חשיפתם לעישון פסיבי (ריכוז רמות הקוטינין וסטטוס העישון של ההורים). ממצאי המחקר הראו שלעומת אי-חשיפה בגיל צעיר לעישון פסיבי, חשיפה גבוהה לעישון פסיבי של הורים העלתה ב-38% את הסיכון לבעיות בזיכרון לטווח ארוך (episodic memory) ובלמידה אסוציאטיבית (הקשורה להתנהגות וגירויים חיצוניים). לא נמצא קשר בין עישון מצד המשתתפים עצמם לתפקודם הקוגניטיבי. החוקרים מצאו שההבדל בתפקוד הקוגניטיבי של משתתפים שנחשפו לעישון פסיבי של הוריהם ומשתתפים שהוריהם לא עישנו היה שווה ערך לשינוי הנגרם כתוצאה מהזדקנות של עד 5 שנים.

לסיכום, החוקרים סבורים שממצאי המחקר מדגישים את ההשלכות השליליות שיש לעישון פסיבי על ילדים, וכי יש לפעול למניעת חשיפה זו הן בבית והן מחוצה לו.

המחקר פורסם במהדורת אפריל 2020 של כתב העת המדעי  American Journal of Epidemiology והוצג על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.

לחצו כאן לתקציר המאמר

לחצו כאן לכתבה – news-medical.net ; לחצו כאן לכתבה ב-technology.inquirer.net



מעבר מסיגריות רגילות לסיגריות אלקטרוניות אינו מפחית את הנזקים לתפקוד הלב

רבים רואים בסיגריות אלקטרוניות (סיג"א) חלופה מזיקה פחות מסיגריות רגילות, אולם מחקר חדש שפורסם ב-Journal of the American Heart Association ב-29 באפריל 2020, מצא כי אנשים המשתמשים בסיגריות אלקטרוניות סובלים מנזק לעורקים וכלי הדם הדומה לזה של מעשני סיגריות רגילות.

לצורך המחקר בדקו חוקרים מביה"ס לרפואה באוניברסיטת בוסטון את תפקוד כלי הדם של 464 גברים ונשים בגילים 45-21 ללא בעיות לב: 94 לא מעשנים, 285 מעשני סיגריות רגילות, 36 מעשנים שעברו לסיגריות אלקטרוניות מסיגריות רגילות לפני למעלה משלושה חודשים, ו-52 מעשנים שדיווחו על עישון סיגריות אלקטרוניות בנוסף לעישון סיגריות רגילות במהלך שלושה חודשים לפחות (שימוש כפול).

החוקרים מצאו כי במעשנים לשעבר שעברו לשימוש בסיג"א וכן במשתמשים כפולים, מדד האוגמנטציה היה דומה לזה של מעשנים רגילים, כלומר, שגם העורקים וכלי הדם שלהם היו נוקשים דבר המעמיס על הלב ועלול לתרום להתפתחות מחלת לב. עוד עלה במחקר, שהתאים המרפדים את פני שטח כלי הדם נפגעו במידה שווה במעשני סיגריות אלקטרוניות כמו במעשנים רגילים או במשתמשים כפולים. לעומת לא מעשנים, תאים אלה ייצרו אצל מעשני סיגריות אלקטרוניות ומשתמשים כפולים פחות חנקן חמצני, שתפקידו לסייע בשמירה על התפקוד התקין של העורקים ולאפשר לדם לזרום בחופשיות רבה יותר.

המחקר הנוכחי לא מצא שוני במדדי בריאות כלי הדם בין המשתמשים בסיגריות אלקטרוניות למעשני סיגריות רגילות. ממצאיו מצטרפים לשורת מחקרים המצביעים כי המעבר לשימוש בסיגריות אלקטרוניות אינו מפחית את הנזק לבריאות הלב.

ממצאי המחקר עולה כי יתכן שהנזק לכלי הדם הנגרם משימוש ארוך טווח בסיגריות אלקטרוניות בלבד משתנה עם הזמן וכי נדרשים מחקרים נוספים בנושא. עם זאת, הם מדגישים כי מחקרים קודמים הדגימו כי אנשים שנגמלו לגמרי מעישון סיגריות רגילות הראו שיפור במדדי האוגמנטציה כבר בתוך 4 שבועות. לכן החוקרים סבורים שהמעבר לסיגריות אלקטרוניות הוא לחלוטין יעיל פחות מגמילה מוחלטת מעישון.

 

לחצו כאן לטקסט המלא של המאמר באנגלית

 

הקשר בין מיסוי סיגריות להארכת תוחלת החיים

בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, מוטל מס על סיגריות ומוצרי טבק, כחלק מניסיון להיאבק בנזקים הבריאותיות הנגרמים מעישון. העדויות מצביעות על כך שמדיניות מיסוי משפיעה על שיעור העישון, אולם עד כה לא היה ידוע אם היא גם משפיעה על תוחלת החיים ברמת האוכלוסייה.

במחקר, שהתפרסם בינואר 2020 בכתב העת ,Tobacco Control ניסו חוקרים ממוסדות מחקר ידועים בארה"ב להעריך את הקשר ארוך הטווח בין גובה המס שמטילה המדינה על סיגריות, ובין תוחלת החיים במחוזותיה.

לצורך המחקר אספו החוקרים נתונים ממאגרי נתונים שונים בארה"ב על אודות תוחלת החיים הצפויה בכל אחד ממחוזות ארה"ב בין 1996-2012 לפי שנה ולפי מין. כמו גם על שיעורי המס על סיגריות בכל מחוז ושיעורי העישון בהם.

בין השנים 2012-1996 עלו המיסים בממוצע ארצי של US$0.43 לחפיסה ל-US$1.19 (בהתאם לערך הדולר האמריקאי ב-2016).

מניתוח הנתונים עולה כי לכל העלאה של 1 דולר במס על חפיסת סיגריות, תוחלת החיים הצפויה במחוז עלתה בשנה לטווח הארוך, כשהקפיצה הראשונה של חצי שנה בתוחלת החיים באה לידי ביטוי  לאחר עשר שנים. העלייה הצפויה בתוחלת החיים הייתה גבוהה יותר בגברים (1.17 שנים לכל דולר עלייה במס) לעומת נשים (0.81 שנים). עוד נמצא כי ככל שרמת ההכנסה במחוז הייתה נמוכה יותר, כך ההשפעה על תוחלת החיים הצפויה הייתה גדולה יותר.

בנוסף, עלייה של 1 דולר (לפי דולר ארה"ב של 2016) לחפיסה הייתה קשורה בירידה של 3.09% בשיעור העישון, וההשפעה הייתה חזקה יותר בגברים ובמחוזות בעלי הכנסה נמוכה.

כמו כן העלייה במיסוי נמצאה קשורה בירידה בשיעורי התמותה ממחלות הקשורות לנזקי עישון, לרבות מחלות לב, שבץ וסרטן, בייחוד סרטן הריאות.

לסיכום, מסקנת החוקרים היא כי הטלת מס על סיגריות משפיעה באופן חיובי על העלאת תוחלת החיים הצפויה באוכלוסייה, עם השפעה חיובית גדולה יותר במדינות בעלות הכנסה נמוכה.

מסקנה זו סותרת את הטיעון הנשמע מצד תעשיית הטבק כי הטלת מס על סיגריות פוגעת בשכבות חלשות כלכלית ומראה כי התועלת מהטלת מס, המתבטאת בהארכת תוחלת חיים, מורגשת דווקא בשכבות אלה.

האגודה למלחמה בסרטן קוראת לקובעי המדיניות להעלות את המיסוי על כל מוצרי הטבק כאסטרטגיה מרכזית להפחתת מקרי המוות מסרטן. הוכח כי מיסים ומחירים גבוהים הם הגורם היעיל ביותר לעידוד מעשנים להפסקת עישון ולמניעת התחלת עישון והתמכרות אליו, בקרב הנוער.


תקציר המחקר

סמנים הקשורים לסרטן שלפוחית השתן נמצאו בדגימות שתן של משתמשי סיגריות אלקטרוניות (סיג"א)

חוקרים ממרכזים רפואיים בצפון קרוליינה וניו יורק בארה"ב ביקשו לבדוק אם ביומרקרים (סמנים ביולוגיים) הידועים כמסרטנים נמצאים בשתן של משתמשי סיגריות אלקטרוניות (סיג"א), כדי לאמוד את הסיכון הפוטנציאלי שלהם לפתח סרטן שלפוחית שתן. לשם כך, נסקרו  22 מחקרים מדעיים שבדקו עדויות לביומרקרים ותרכובות הקשורות לסרטן, בדגימות השתן של משתמשי סיג"א ומוצרי טבק אחרים כמו סיגריות. בהמשך מיינו החוקרים את החומרים בהתאם לחוזקת הממצאים, וכן לסיווג חומרים מסוכנים של IARC (הסוכנות הבינ"ל לחקר הסרטן) וסיווג חומרים מסרטנים ורעלנים של CHE (מאגר שיתופי בנושא בריאות וסביבה).

 

מניתוח המחקרים עולה כי בדגימות השתן של משתמשי סיג"א נמצאו ארבעה סוגי מתכות (עופרת, קדמיום, ניקל וכרום) ו-40 תרכובות שונות היכולות לעבור עיבוד בגוף ולהפיק 63 ביומרקרים (סמנים ביולוגיים) של כימיקלים רעילים שונים או חומרים מסרטנים – חומרים הנשארים בגוף אחרי התהליך. בהשוואה למקרי ביקורת שלא עשו שימוש בסיג"א, נמצאו אצל משתמשי סיג"א שישה ביומרקרים עם קשר הדוק לסרטן שלפוחית השתן: פירן (pyrene), פלואורן (fluorene), טולואידין (otoluidine), 2-נפתילאמין (2-naphthylamine), נפתלן (naphthalene), ופנאנתרן (phenanthrene). בנוסף,  במספר מחקרים נמצאו עדויות לכך שחלק מביומרקרים אלה נמצאו בדגימות השתן של משתמשי סיג"א ברמות גבוהות באופן משמעותי, לעומת אנשים שמעולם לא השתמשו בהן

 

לסיכום, מספר מחקרים שנסקרו מספקים ראיות לכך שדגימות שתן מאנשים המשתמשים בסיגריות אלקטרוניות מכילות חומרים מסרטנים, ושנמצאו  ביומרקרים בשתן הקשורים קשר הדוק לסרטן שלפוחית השתן. החוקרים קובעים כי יש לבצע מחקר נוסף כדי להבין עד כמה החשיפה לרעלנים הקשורים לסיג"א משפיעה על ההתפתחות של סרטן שלפוחית השתן. החוקרים סבורים שעל אף שלא ידוע עד כמה משפיעות  סיגריות אלקטרוניות להתפתחות סרטן שלפוחית השתן, ואף שהשפעתן  ככל הנראה נמוכה מזו של סיגריות רגילות, עצם נוכחותם של ביומרקרים בשתן הקשורים באופן הדוק לתהליך התפתחות סרטן – מדאיג ביותר.

 

הסקירה פורסמה במהדורת מרץ 2020 של כתב העת European Urology Oncology

 

קישור לתקציר המאמר

 

סיגריות אלקטרוניות (סיג"א) עלולות לשנות את הרכב החיידקים (המיקרוֹביוֹם) בחלל הפה ולהגביר את הסיכון לדלקות חניכיים

ידוע זה מכבר כי מעשני סיגריות רגילות נמצאים בסיכון גבוה יותר לדלקות חניכיים ודלקות בחלל הפה מאשר לא מעשנים, אך עד כה לא נבדק אם הדבר נכון גם במשתמשי סיגריות אלקטרוניות.

במחקר חדש של חוקרים מ-NYU College of Dentistry נבחנה השפעת השימוש בסיגריות אלקטרוניות (סיג"א) על הרכב החיידקים (המיקרוֹביוֹם) בחלל הפה ועל בריאות הפה. לצורך המחקר נאספו נתונים דמוגרפיים וסטטוס העישון של 119 אנשים, ובוצעו בדיקות של חלל הפה, בדיקות נשיפה ודגימות רוק לאפיון החיידקים בפיהם של המשתתפים.

 

המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות על פי סטטוס עישון: משתמשי סיג"א (40), מעשנים (40) ולא מעשנים (39). קבוצת משתמשי הסיג"א עישנו  בממוצע 0.5 סיג"א ביום, בעוד קבוצת המעשנים עישנה ממוצע של 11 סיגריות ביום. לא נצפה הבדל בין רמת זרימת הרוק של המשתתפים מכל הקבוצות. נמצא כי רמת חומרתן של מחלות או דלקות חניכיים הייתה גבוהה משמעותית בקבוצת מעשני סיגריות רגילות (72.5%), אחריה בקבוצת משתמשי הסיג"א (42.5%) והרמה הנמוכה ביותר נצפתה בקבוצת הלא מעשנים (28.5%), כפי שהתבטא בבדיקת עומק כיסי החניכיים, המהווה מדד לדלקת. המשתתפים עברו בדיקה למדידת רמות הפחמן החד-חמצני (CO – גז רעיל) בזמן נשיפה, ושל רמות הקוטינין (הנוצר מפירוק ניקוטין) ברוק. רמות ה-CO והקוטינין היו נמוכות במיוחד בלא מעשנים, וגבוהות במיוחד במעשנים. הרכב החיידקים ברוק נמדד בבדיקת ריצוף גנטי במטרה לבחון את מאפייניו בכל אחת מהקבוצות. ממצאי הבדיקה הראו סוגי חיידקים שונים בכל אחת מהקבוצות. בהשוואה למעשנים ולא-מעשנים, למשתמשי סיג"א היה ריבוי חיידקים המכוניםPorphyromonas  ו-Veillonella, הקשורים למחלות חניכיים ומסכנים את בריאות החניכיים. הממצאים הראו שכיחות רבה של מחוללי מחלות חניכיים בפיהם של משתמשי סיג"א ושל מעשני סיגריות – המעידה על בריאות חניכיים לקויה. החוקרים גם מצאו ביטוי גבוה של שני סמנים (ביומרקרים) של מחוללי דלקת בקבוצת משתמשי הסיג"א (אינטרלוקין 6 ו-1β) לעומת מעשני סיגריות ולא מעשנים. כדי לבדוק את השפעת אדי הסיג"א על תאים בודדים, החוקרים בדקו תרביות של תאי הלוע ובהם רובד חיידקי חלל הפה, וחשפו אותם לתרסיס של סיג"א ולאוויר. בדיקת התאים שנחשפו לתרסיס של סיג"א הניבה תגובה דלקתית גבוהה מזו של התאים שנחשפו לאוויר. התרסיס של סיג"א גרם לתאי האפיתל המרפדים את חלל הפה להיות חשופים יותר לזיהום חיידקי, דבר המצביע על סיכון מוגבר יותר לזיהומים במשתמשי סיג"א.

לסיכום, ממצאי המחקר מצביעים על כך שהשימוש בסיגריות אלקטרוניות משנה את סביבת החיידקים בחלל הפה ומגביר את הסיכון לדלקות וזיהומים.

המחקר פורסם ב-בפברואר, 2020 בכתב העת iScience

 

לחצו כאן למאמר המלא

לחצו כאן להודעה לעיתונות

לחצ ו כאן לקישור לכתבה



מעבר מסיגריות רגילות לסיגריות אלקטרוניות אינו מפחית את הנזקים לתפקוד הלב

רבים רואים בסיגריות אלקטרוניות (סיג"א) חלופה מזיקה פחות מסיגריות רגילות, אולם מחקר חדש שפורסם ב-Journal of the American Heart Association ב-29 באפריל 2020, מצא כי אנשים המשתמשים בסיגריות אלקטרוניות סובלים מנזק לעורקים וכלי הדם הדומה לזה של מעשני סיגריות רגילות.

לצורך המחקר בדקו חוקרים מביה"ס לרפואה באוניברסיטת בוסטון את תפקוד כלי הדם של 464 גברים ונשים בגילים 45-21 ללא בעיות לב: 94 לא מעשנים, 285 מעשני סיגריות רגילות, 36 מעשנים שעברו לסיגריות אלקטרוניות מסיגריות רגילות לפני למעלה משלושה חודשים, ו-52 מעשנים שדיווחו על עישון סיגריות אלקטרוניות בנוסף לעישון סיגריות רגילות במהלך שלושה חודשים לפחות (שימוש כפול).

החוקרים מצאו כי במעשנים לשעבר שעברו לשימוש בסיג"א וכן במשתמשים כפולים, מדד האוגמנטציה היה דומה לזה של מעשנים רגילים, כלומר, שגם העורקים וכלי הדם שלהם היו נוקשים דבר המעמיס על הלב ועלול לתרום להתפתחות מחלת לב. עוד עלה במחקר, שהתאים המרפדים את פני שטח כלי הדם נפגעו במידה שווה במעשני סיגריות אלקטרוניות כמו במעשנים רגילים או במשתמשים כפולים. לעומת לא מעשנים, תאים אלה ייצרו אצל מעשני סיגריות אלקטרוניות ומשתמשים כפולים פחות חנקן חמצני, שתפקידו לסייע בשמירה על התפקוד התקין של העורקים ולאפשר לדם לזרום בחופשיות רבה יותר.

המחקר הנוכחי לא מצא שוני במדדי בריאות כלי הדם בין המשתמשים בסיגריות אלקטרוניות למעשני סיגריות רגילות. ממצאיו מצטרפים לשורת מחקרים המצביעים כי המעבר לשימוש בסיגריות אלקטרוניות אינו מפחית את הנזק לבריאות הלב.

לסיכום, החוקרים מציינים כי יתכן שהנזק לכלי הדם הנגרם משימוש ארוך טווח בסיגריות אלקטרוניות בלבד משתנה עם הזמן וכי נדרשים מחקרים נוספים בנושא. עם זאת, הם מדגישים כי מחקרים קודמים הדגימו כי אנשים שנגמלו לגמרי מעישון סיגריות רגילות הראו שיפור במדדי האוגמנטציה כבר בתוך 4 שבועות. לכן החוקרים סבורים שהמעבר לסיגריות אלקטרוניות הוא לחלוטין יעיל פחות מגמילה מוחלטת מעישון.

 

קישור לטקסט המלא של המאמר באנגלית

 

לפרטים נוספים:

דובר האגודה למלחמה בסרטן

טל:  03-5721635

פקס: 03-7322780

דוא"ל: dover-ica@cancer.org.il

אתר:  www.cancer.org.il 

פייסבוק: האגודה למלחמה בסרטן - לחיים בריאים

משרד ראשי: בית מטי, רח' רביבים 7, גבעתיים 5348505