לתרומה
חפש
דף הבית
הודעות הדוברת

עדכוני תחלואה ותמותה מעי הגס

01/03/2006

סרטן המעי הגס והחלחולת הנו המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בגברים ובנשים בישראל. בשנת 2003 אובחנו בישראל 3,234 אזרחים כחולים במחלה. המחלה פוגעת בגברים ובנשים באופן שווה (יחס ההיארעות בין גברים ונשים הנו 0.96-1.03) ובשנת 2003 פגעה המחלה בכ- 1,600 גברים ובמספר דומה בנשים.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2003 עולה כי בשנה זו נפטרו 1,289 אנשים כשסיבת פטירתם הייתה סרטן המעי הגס והחלחולת.

סרטן המעי הגס והחלחולת הנה מחלה שקיימת האפשרות לאבחנה בשלביה המוקדמים ועל ידי כך למנוע תמותה מהמחלה בשיעורים ניכרים. הנתונים המובאים להלן באים לבחון את שיעור הגילוי המוקדם המתבצע בפועל משתי נקודות מבט. האחת היא בדיקה עובדתית אובייקטיבית של שיעור המאובחנים בשלבים המוקדמים של המחלה כפי שהוא מתבטא בנתוני רישום הסרטן הלאומי והשני מתייחס למחקר שנעשה ע"י המרכז לבקרת מחלות על ידי סקר טלפוני במדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל והוא כולל דיווח של הנשאלים אודות ביצוע הבדיקות על ידיהם.

שיעור הגילוי המוקדם:
גברים עד גיל 65: נתוני הרישום הלאומי לסרטן מצביעים על המשך מגמת העלייה של האבחון המוקדם במחלה. בשנת 2000 עמד שיעור המאובחנים בשלבים המוקדמים על 12.3% מכלל החולים, שיעור זה עלה ל 17% בשנה שלאחריה ול 20%בשנת 2002. בשנת 2003 חל גידול משמעותי ובו שיעור הגברים המאובחנים עד גיל 65 בשלבים המוקדמים עמד על 29% והגיע לכדי 35% בשנת 2004.

גברים מעל גיל 65: עלייה דומה לזו שבגברים הצעירים יותר נרשמה גם בקבוצה זו. שיעור המאובחנים בשלבים המוקדמים עלה מ 19% בשנת 2000 ל 36% בשנת 2004.

נשים עד גיל 65: בשנים 2000-2002 אובחנו כ 18% מהנשים אשר לקו במחלה עד הגיעם לגיל 65 בשלבים המוקדמים, בשנת 2003 עלה שיעורם ל 28% ובשנת 2004 עמד על 30%.

נשים מעל גיל 65: שיעורים דומים נצפו גם בקבוצת אוכלוסייה זו כששיעור האבחון המוקדם עלה מ 19% בתחילת שנות האלפיים והגיע לכדי 37% בשנת 2004.

במקביל לעלייה בשיעור הגילוי המוקדם חלה ירידה בשיעור המאובחנים בשלב בו המחלה הנה גרורתית. השינוי היה מ 16% מהחולים שאובחנו בשלב גרורתי בשנת 2000 לכדי 7-8% בשנת 2004.

ביצוע סקירה לגילוי מוקדם:
שיעור ביצוע האוכלוסייה לבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת נבדקו על ידי המרכז לבקרת מחלות. סקר בריאות לאומי בישראל במסגרת פרויקט EUROHIS נערך בין החודשים אפריל 2003 -אוקטובר 2004, ע"י המרכז הלאומי לבקרת מחלות. הסקר נערך באמצעות ראיונות טלפוניים במדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל: כ-10,000 מרואיינים בני 21 ומעלה, יהודים וערבים. חלקו של הסקר הדן בהתנהגות בריאותית מונעת נערך בין החודשים מאי ואוקטובר 2004 וכלל 2,178 מרואיינים. התוצאות שוקללו עבור כלל האוכלוסייה ומהם עולה:

דיווח על ביצוע בדיקות דם סמוי בצואה:
14.7% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל דיווחה על כך שביצעה לפחות בדיקה אחת של דם סמוי בצואה ושיעור דומה (14.3%) דיווחו על ביצוע קולונוסקופיה.
שיעור ביצוע בדיקת דם סמוי בצואה בגברים יהודים גבוה ב 30% משיעור הביצוע בנשים יהודיות. באוכלוסייה הערבית בישראל, נשים מבצעות בדיקת דם סמוי פי 2.7 מאשר גברים.

דיווח על ביצוע בדיקות קולונוסקופיה:
הדיווח לגבי ביצוע בדיקת קולונוסקופיה הוא כאמור דומה אך לגבי בדיקה זו ההבדל בין ביצועה בנשים ערביות וגברים ערביים הוא שגברים ערביים ביצעו אותה ב 30% יותר מנשים ערביות. ההבדלים בין המינים באוכלוסייה היהודית הוא שגברים יהודים מבצעים הבדיקה ב 20% יותר מנשים יהודיות.

תדירות ביצוע הבדיקות:
נבדקה התפלגות הגיל ותדירות ביצוע בדיקות דם סמוי בצואה מבין מבצעי הבדיקה. הנתונים מצביעים על כך ש 28.8% מבין הגברים המבצעים את הבדיקה מבצעים אותה בכל שנה, 21% כל שנתיים או שלוש ו50% ביצעו הבדיקה פעם אחת בחייהם בלבד. בנשים, 19% ביצעו הבדיקה בכל שנה, 18% בתדירות של שנתיים עד שלוש ו 63% ביצעו הבדיקה פעם אחת בלבד.

הגורם המפנה לביצוע הבדיקות:
נבדקה הסיבה לביצוע הבדיקות (דם סמוי וקולונוסקופיה) וממנה עולה כי 21% ממבצעי בדיקת הדם הסמוי בצואה עשו זאת על דעת עצמם, 54% עקב הפניית רופא (ראשוני או מומחה), 10% במסגרת ביטוח והשאר מסיבות אחרות.
14% ממבצעי בדיקת הקולונוסקופיה דיווחו כי הייתה זו יוזמתם העצמית, ו 80% עקב המלצת הרופא הראשוני (40%) או רופא מומחה (40%).

ביצוע בדיקות אצל האוכלוסייה בסיכון:
6% מבין הנשאלים דיווחו על כך שידוע להם כי בן משפחה מדרגה ראשונה לקה בסרטן המעי הגס והחלחולת. נבדק שיעור ביצוע בדיקת הסקר בקרב קבוצה זו היה 33%, כלומר רק כשליש מהנשאלים שידוע להם על קיום בן משפחה חולה ביצעו בדיקת דם סמוי בצואה. מקבוצה זו 14% מבצעים הבדיקה בכל שנה, 15% מבצעים הבדיקה בתדירות שדל שנתיים-שלוש ו- 70% ביצעו הבדיקה פעם אחת בלבד בחייהם. הנתונים לגבי ביצוע בדיקת קולונוסקופיה דומים.

לסיכום:
קיימת עליה משמעותית בשיעור המאובחנים בשלבים המוקדמים של המחלה בצד ירידה בשיעור המאובחנים בשלבים המאוחרים. שינוי מבורך זה מקיף את כל החולים במחלה. שיעור המבצעים בדיקת דם סמוי בצואה הנו נמוך יחסית (כ 15%) כאשר פחות משליש ממבצעי הבדיקה עורכים את הבדיקה בתדירות הרצויה (כל שנה מגיל 50 ואילך). בקרב האוכלוסייה בסיכון גבוה (אלו שבן משפחה מדרגה ראשונה לקה כבר במחלה) רק שליש ביצע בדיקה זו וכמחצית מבצעת את הבדיקה בכל שנה. אמנם שיעור זה כפוך מהשיעור באוכלוסייה הכללית אך הוא בוודאי שאינו השיעור הרצוי. מחצית ממבצעי הבדיקה לדם סמוי בצואה ביצעו אותה בעקבות המלצת הרופא הראשוני או רופא מומחה. נראה כי יש להגביר המודעות והדרישות אל הרופאים הראשונים לעודד ביצוע הבדיקות במטופליהם המתאימים לכך.