|
|
שלום,
1. עד כמה נפוץ ממצא של מטפלסיה אינסטטנלת באוכלוסיה הכללית? 2. עד כמה נפוץ חיידק hp באוכלוסיה הכללית? 3. במקרה של גילוי mild chronic gastrits, חיידק hp, ומטפלסיה אינסטטנלית. לאחר טיפול לקטילת החיידק. מה האינטרוול המומלץ למעקב? 4. מה הסיכוי להתפתחות ממאירות בקרב אוכלוסיה עם ממצאים כמו בסעיף 4?
תודה רבה. |
|
|
| |
|
|
שלום לא רופא
מערכת העיכול מצופה בתאי אפיתל, שיוצרים את שכבת הרירית. לעתים יש שינויים בציפוי זה, ברמות שונות של חומרה. מטפלזיה של המעי היא תהליך שבו מוחלפים תאי אפיתל בלוטניים של רירית הקיבה בתאים עם תצורה של אפיתל המעי הדק. מדובר בשינוי שנחשב לטרום-סרטני, אבל הוא בעל יכולת לנסיגה עצמית.
לשאלותיך:
1. לא מצאתי נתונים. באחד מהמאמרים נמצא כי בקרב אוכלוסיה בעלת תסמינית דיספפטיים מעל גיל 45 ל-4% היתה מטפלזיה אינטסטינלית אולם זו כמובן איננה האוכלוסבייה הכללית ויש להניח שהשיעור נמוך הרבה יותר.
2. הליקובקטר פילורי הוא חידק שמתאכסן בבני אדם ושכיח מאוד באוכלוסייה ובמיוחד בגיל המבוגר. אפשר למצוא אותו ב-90 אחוזים מהאנשים מעל גיל 65. הוא שכיח יותר בתנאי צפיפות ובארצות מתפתחות: בארצות המערב, 40 עד 50 אחוזים מהאוכלוסייה נושאים את החיידק, ואילו בארצות מתפתחות יותר מ-90 אחוזים משמשים לו פונדקאים. אבל כמובן שלא כל נשא מפתח מחלה שקשורה לחיידק.
3. עדיף לשאול קלינאי שעוסק בכך. על פי "ויקירפואה", אין המלצה גורפת לביצוע מעקב אנדוסקופי אחר חולים שאובחנו עם מטפלזיה אינטסטינלית ללא דיספלזיה; עם זאת, במטופלים עם מטפזליה אינטסטינלית נרחבת, ניתן לשקול מעקב אנדוסקופי אחת לשלוש שנים.
4. במחקר ארוך טווח נמצא ש-0.25% מחולים עם מטפלזיה של המעי הם בעלי סיכוי להתקדם לממאירות של הקיבה בשנה. מקובל כיום להניח שהכחדת החיידק בשלב של גסטריטיס אטרופית, ולא בשלב מאוחר יותר של מטפלזיה אינטסטינלית, יכולה למנוע התפתחות סרטן קיבה.
בברכה
ליטל קינן |
|
|
| |
|
|
בשם הנהלת האגודה למלחמה בסרטן, עובדיה ומתנדביה, אנו משתתפים בצערה העמוק של מנהלת הפורום פרופ' ליטל קינן בוקר, על פטירתה בטרם עת של אחותה מרב ז"ל.
אנחנו מחבקים ומחזקים את ידכם,
האגודה למלחמה בסרטן
|
|
|
| |
|
|
שלום
אני בן 49 אחרי חודשים של תיאבון מוגבר לצד ירידה במשקל, עצבנות יתר וחוסר שינה, גילו בבדיקות הדם פעילות ייתר של בלוטת המגן. בוצע אולטרסאונד ונמצאה קשרית גדולה מאד שתופסת את כל אונה שמאל.
בוצע FNA ולמזלי הקשרית שפירה, אך מאד רעילה (היא הסיבה לייתר הפעילות).
הופניתי למיפוי בבלוטה והבנתי שזה כרוך בהזרקה של חומר רדיאקטיבי חלש.
האנדרוקרינולוג אמר שלאחר שהמיפוי יאמת קשרית רעילה (גויטר), הטיפול המומלץ הוא יוד רדיואקטיבי.
אני מאד חושש מהחשיפה לחומרים רדיואקטיבים. הבנתי שיש אלטרנטיבה שאינה בסל הבריאות שנקראת RFA - אבלציה בגלי רדיו. בררתי באסותה והעלות היא 36 אלף שח שזה לצערי יקר מידי.
רופא המשפחה אמר שאם אני חושש שלא בצדק מהיוד, הוא יכול לכתוב המלצה לקריטה של כל האונה בניתוח כירורגי, אך לא בטוח שהקופה תאשר את ההליך.
אשמח לדעת עד כמה באמת יוד רדיאקטיבי שניתן לדיכוי בלוטה ולא לחיסון של גידול סרטני, בטוח?
תודה
|
|
|
| |
|
|
שלום RAFIMOYAL
אני מניחה שמדובר במחלת גרייבס או בהיפרתירואידיזם פעיל מסיבה אחרת. אנסה לענות באופן "גנרי" ולהציג את היתרונות והחסרונות של שני הטיפולים שהזכרת, ולא כייעוץ פרטני לגופו של עניין. את זה עדיף לקבל מרופא שמכיר אותך.
שימוש ביוד רדיואקטיבי הוא טיפול מקובל במחלת גרייבס; בגלל הנטייה הגבוהה של תאי בלוטת התריס - ובפרט תאים של קשריות טוקסיות - לקלוט יוד, השימוש ביוד רדיואקטיבי מאפשר לתת טיפול ממוקד לקשריות אלה. היתרון הוא שמדובר בטיפול קל מאוד, ללא התערבות כירורגית או הרדמה, ועם תוצאות מצוינות. החיסרון הוא שיש חשיפה לקרינה רדיואקטיבית. אבל היא איננה גבוהה. מחקרים העלו שחשיפה זו לא מאוד משמעותית מבחינת סיכון לטווח הרחוק, ואם בכלל, נקשרת לעלייה מזערית - שברי אחוזים בלבד - בסיכון לממאירות אחרת בעתיד הרחוק.
גם לניתוח כריתה של אונה, שיתרונו בכך שאינו קשור לקרינה רדיואקטיבית, יש "מחיר" שיש לשקלל בתהליך קבלת ההחלטות. לדוגמה - הניתוח כולל הרדמה מלאה; יש לעתים סיבוכים שקשורים לפגיעה בפרה-תירואיד או במבנים סמוכים; נדרשת תקופת החלמה, וכן הלאה.
בריאות שלמה,
ליטל קינן
|
|
|
| |
|
|
זה לא מחלת גרייבס על פי בדיקות הדם (אין נוגדנים). בנתיים בצעתי מיפוי והיום התוצאה מראה קליטה גבוהה באונה שמאל אשר ברובה תפוסה עי קשרית, וקליטה מדוכאת באונה ימין שמרקמה אחיד. רופא המשפחה אמר שדיכוי באונה הבריאה צפוי כי ה TSH שלי אפסי בגלל ההיפר.
לגבי בטיחות בטיפול ביוד. האנדרוקרינולג אמר שכל מה שיש זה מחקרים לגבי טיפול ביוד בכמות גבוהה שניתן לחולי סרטן הבלוטה. שם סיכויי ממאירות משנית נמוכים מאד. לא ידוע לו על שום מחקר לגבי טיפול ביוד לדיכוי פעילות ייתר, ששם כמות הקרינה נמוכה פי 10 מזו הניתנת לחולי סרטן הבלוטה.
הוא אמר שהיוד ברובו ייקלט רק בקשרית הרעילה, והשאר יסולק מהגוף תוך 72 שעות.
אבל העובדה שאני אהיה חייב להשאר בבידוד ל 3 ימים משאר בני המשפחה סותרת את כל ההבטחות של הרופא שאין כל סכנה מהקרינה...
אני עכשיו מנסה לבדוק את האופציה הכירורגית. הבנתי שיש היום דרכי ניתוח אנדוסקופיות דרך חלל הפה ללא צלקות.
תודה על העזרה
|
|
|
| |
|
|
שלום. לפי המחקר הבא אשר כלל כמעט 19 אלף חולים במחלת גרייבס אן היפר אחר אשר טופלו במנה חד פעמית של יוד, יוצא שכ 10% מהם מתו מסרטנים שונים, בעיקר ריאה וגסטריים, אך גם למפומה ולוקימיה, ב 10 השנים העוקבות, וזה לא כולל סרטן שד אצל נשים, שהוא עוד יותר שכיח אחרי טיפול כזה:
https://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/fullarticle/2737319
אני אעדיף להוציא 36 אלף שח על אבלציה בגלי רדיו...
מעניין מה לאנדרוקרינולוג שלי יהיה מה להגיד על זה. |
|
|
| |
|
|
שלום RAFIMOYAL
תוצאות המחקר שצרפת מדברות רק על השוואה "פנימית", כלומר, מדובר בהשוואה של חולים שכולם קיבלו יוד רדיואקטיבי, ומושווית התמותה מסרטן לפי מנת הקרינה. אין כל השוואה חיצונית לאנשים שלא קיבלו מנת קרינה. במלים אחרות, אינך יודע ממחקר זה כמה אנשים שלא קיבלו יוד רדיואקטיבי נפטרו במקביל מאותם סוגי סרטן. הדבר היחידי שנכון ומקובל וגם עולה ממחקר זה הוא שעלייה בחשיפה ליוד רדיואקטיבי מעלה גם את הסיכון לתופעות הלוואי הכרוכות בו. אבל מה תוספת הסיכון לסרטן במי שקיבל יוד רדיואקטיבי בהשוואה למי שלא, לא נבדק במחקר זה וכפי שכתבתי לך קודם, מדובר בתוספת קטנה מאוד.
רק בריאות
בברכה
ליטל קינן |
|
|
| |
|
|
שלום רב
רכשתי מכנס דמוי עור. מלווה בריח רע חזק. ככל הנראה מהחומרים הכימיים שבו כגון פוליאריתן או PVC או גרועים מהם.
גם לאחר כביסה הריח עוד נשאר. המכנס מ100 אחוז פוליאסטר לדברי החברה.
האם עדין ניתן ללבוש את המכנס? הוא צמוד לגוף. טייטס.
האם הוא פולט גזים רעילים גם כשנמצא בארון? האם חשיפת הילדים למכנס מסוכנת?
תודה |
|
|
| |
|
|
שלום סיון120
החומרים מהם עור מלאכותי (למעשה פלסטי) עשויים עלולים לפלוט גזים רעילים במהלך הייצור שלהם, אבל אינני יודעת אם זה המצב גם כאשר הם פשוט נמצאים בארון ללא כל נזק לחומר עצמו. גם אין עדויות ששימוש בבגדים מעור מלאכותי מזיקים לבריאות.
בברכה
ליטל קינן |
|
|
| |
|
|
|
|
שלום סיון120
כפי שכתבתי קודם, אין מידע על כך.
בברכה
ליטל קינן |
|
|
| |
|
|
שלום רב
שואל בשביל בת 55, לוקחת הורמונים לגיל המעבר (אביאנה)
בעלת שד צפוף.
ביצעתי ממוגרפיה +אולטרהסאונד שד לפני שנה ושלושה חודשים והיו תקינים
ובנוסף בתקופה האחרונה (לפני שלושה חודשים) בוצעה בדיקה על ידי כירורג שד שיצאה תקינה
רציתי לשאול האם מומלץ לחזור על הממוגרפיה בימים אלו?
מה התדירות המומלצת?
האם גידול סרטני יכול להתפתח תוך פרק זמן כזה? (שנה ושלושה חודשים אחרי אולטרהסאונד ושלושה חודשים על ידי בדיקת כירורג)
תודה מראש! |
|
|
| |
|
|
שלום
יש הצעות שונות של חברות הביטוח שונות על טיפולי סרטן וקבלת סיוע כספי, במקרה וחו"ח חלית בסרטן כלשהו.
השאלה אם גורמי הסיכון בישראל מצריכים ביטחון כלכלי כזה?
כמובן ברמה יותר נמוכה, אדם ללא מחלות סרטן במשפחה אבל הסביבה שלו (שכנים וחברים לעבודה) חלו. מה הסיכון שלו?
שאלה כללית אשמח לשמוע דעות...
רונן |
|
|
| |
|
|
שלום משוטט
זאת שאלה שאין לי תשובה עליה. כל נושא הביטוח נשען על מאזן עדין בין הסיכון שמוכן פרט לקבל על עצמו לבין רמת הבטחון שנוח לו לחיות איתה. ההחלטה היא כמובן אישית ובהתאם לכך נגזרות העלויות.
ידוע מה הסיכון הממוצע לאורך החיים (במהלך 80 שנה) בישראל לחלות בסרטן שידרוש טיפול (סרטן חודרני): 40% בגברים יהודים ואחרים; 35% בנשים יהודיות ואחרות; 30% בגברים ערבים; 25% בנשים ערביות.
הואיל וכל סוגי הסרטן כמו גם רוב מוחלט של הטיפולים המתקדמים והטובים ביותר כלולים בסל הבריאות, אינני חושבת שמי שאינו מכסה את עצמו בביטוח מהסוג שציינת מסתכן מאוד, אבל כאמור זאת החלטה אישית.
בברכה
ליטל קינן |
|
|
| |
|
|
תודה דוקטור
האחוזים וסטטיקה זה מה שרציתי. |
|
|
| |
|
|
שלום,
מקווה שהשאלה שלי מתאימה לפורום.
האם ידוע לכם משהו על כך ש"מזרן שינה מבוסס מתכת (כאמור, מזרן הקפיצים) חושפת את גוף האדם לרמה גבוהה ומרוכזת של שדות אלקטרו מגנטיים, אשר עלולים לגרום לבעיות בריאות רבות כגון כאבי ראש"? תודה רבה על התשובות המקצועיות והמהירות. |
|
|
| |
|
|
שלום שרית 1111
לצערי, הנושא של שדות אלקטרומגנטיים מרוכזים הנובעים ממזרן קפיצים לא מוכר לי.
בברכה
ליטל קינו |
|
|
| |
|
|
שלום
האם מזרון שעשוי מלטקס טבעי ידוע או חשוד כמסרטן?
תודה רבה |
|
|
| |
|
|
שלום Sarit1111
למיטב ידיעתי אין כל בעיה עם לטקס טבעי שמקורו בשרף של עץ הגומי ושלא מטופל בחומרים כימיים.
כן יש חשש מפליטת חומרים טוקסיים ומזיקים מלטקס סינתטי.
בברכה
ליטל קינן
|
|
|
| |
|
|
האם חשיפה לנוזלי גוף של מעשנים עלולה לגרום למחלות? |
|
|
| |
|
|
שלום rak
החשיפה המסכנת היא כמובן למעשן עצמו (עישון פעיל) ולמי שנחשפים לעשן שמסביב (עישון סביל).
יש ויכוח לגבי מידת המסוכנות של חשיפה ״מיד שלישית״, כלומר, לחפצים דוממים שבהם יש משקעי עשן ישנים שמכילים חומרים קרצינוגניים, כמו למשל וילונות או שטיחים בחדר שבו נהגו לעשן לאורך זמן.
אבל לא ידוע על סיכון בחשיפה לנוזלי גוף של מעשן.
בברכה
ליטל קינן |
|
|
| |
|
|
שלום
אני שוקל 170 ק"ג
ומסתפק אם לעשות ניתוח מעקף או שרוול קיבה.
אבא שלי מצאו לו גידול טרום סרטני במעי הגס.
סבא שלי נפטר מסרטן קיבה בגיל 80.
יש לי בן דוד שנפטר מסרטן קיבה בגיל 42.
(ויש לי דודה בת 60 שנפטרה מסרטן כיליה, ובן דוד בן 35 מסרטן ריאות)
השאלה שלי, האם עדיף לי שרוול קיבה שהוא ניתוח פשוט יותר. או שגם מיני מעקף טוב, שהרי במיני מעקף משאירים חלק גדול מהקיבה בצד לא משומש, וכן חלק מהמעי הדק נעקף ולא משומש, וגם עושים חור במעי.
האם מיני מעקף עלול להגדיל לי את הסיכון לטווח הארוך לסרטן בקיבה או במעי ?
יצויין שמיני מעקף נחשב ניתוח יעיל יותר.
תודה רבה. |
|
|
| |
|
|
שלום דרגון
סליחה על האיחור במענה - היתה תקלה טכנית באתר.
ראשית, לניתוח בריאטרי יש יתרון בכך שהוא מפחית את התחלואה הנלווית להשמנה (כמו סוכרת ויתר ל"ד ) באופן ברור. מיני מעקף אכן נחשב לניתוח יעיל יותר מבחינה זאת אבל יש לקחת בחשבון שהוא קשור מצד שני גם ביותר סיבוכים של תת ספיגה בטווח הארוך ויש לקחת את כל הנתונים בחשבון בהחלטה על סוג הניתוח.
באשר לסיכון לסרטן, עד כה לא נמצא קשר בין ניתוח בריאטרי וסיכון מוגבר לסרטן. זה נובע בין היתר גם מהעובדה שכנראה עוד לא עבר די זמן שיאפשר למגמות ברורות להתבטא. אבל מכיוון שהשמנה נקשרת לסיכון מוגבר לסוגי סרטן מסוימים, ייתכן שאם בכלל, ניתוח בריאטרי קשור דווקא להפחתת הסיכון לסרטן. כאמור, אין לגבי זה מידע כיום.
לבסוף, כן צריך לציין שסרטן במעי הגס אצל קרוב משפחה מדרגת קרבה ראשונה הוא גורם סיכון; עליך לומר זאת לרופא המטפל (בלי קשר לניתוח בריאטרי) כדי לברר את האפשרות לביצוע בדיקה לגילוי מוקדם. באשר לסרטן הקיבה, לעתים מדובר בסרטן הקשור לזיהום בחיידק מסוים וגם בדיקה כזאת אפשר לבצע.
בברכה
ליטל קינן
ליטל קינן
|
|
|
| |
|
|
שלום,
אני מעוניינת לבצע ניתוח להגדלת חזה. האם השתלים עלולים לגרום למחלה?
תודה |
|
|
| |
|
|
שאלה חשובה לכל המתעניינים
א מה 10 הפירות והירקות שלפי דעת כל מי שמבין הם בחזקת הכי טובים ויעילים למניעה
ב האם האגודה או כל גוף משמעותי אחר עושים משהו כדי להפסיק אחת ולתמיד את הריסוס הרעיל של הפירות והירקות? כי אם אכן פירות וירקות טבעיים הם אחת התשובות הכי משמעותיות לאתגר המניעה - כיצד אנחנו חיים במצב שבו כל הזמן בכל מקום הם בעצם מורעלים? כלומר מה ההגיון האתי והבריאותי במצב כזה וכיצד הוא ממשיך לאין סוף ומי אחראי לו ומי ישלם את המחיר של הסבל האנושי? |
|
|
| |
|
|
שלום Healing א. ההמלצה המקובלת באופן גורף היא לנהל אורח חיים בריא המבוסס על פעילות גופנית ותזונה נבונה, שמבוססת ברובה על מקורות צמחיים (כולל ירקות ופירות). פחות מקובלת היום גישה של התייחסות לפריטי מזון ספציפיים, ההמלצה היא הוליסטית. לכן אינני יכולה לתת רשימה של 10 פירות וירקות מומלצים ובכל מקרה זה יחטא לגישה הכוללנית של ניהול אורח חיים בריא. ב. אשר לריסוס פירות וירקות - יש על כך פיקוח (משרד החקלאות). מידת הסיכון של שיירי חומרי הדברה בתוצרת חקלאית הנתונה לפיקוח היא לא גבוהה. הבעייה היא תוצרת חקלאית שאיננה נתונה לפיקוח, ולכן כדאי לברר נקודה זו מול ספק התוצרת ככל האפשר. בברכה ליטל קינן |
|
|
| |
|
|
לפרופ' ליטל שלום, פניתי לפי עצתך ל'ספק התוצרת' האמון על אספקת מרבית התצרוכת הבייתית שלי בכל הקשור בפירות ובירקות. למען האמת מדובר בשורה של עשרות מופקדי באסטות בשוק עירוני גדול. חלקם בני מיעוטים ששליטתם בעברית מוגבלת. כאשר פניתי אליהם בנימוס בשאלה הנוגעת לטיב התוצרת - הם חזרו על סיסמאות כגון כל לימון מלמיליאן, כל תפוז מלא מיץ ובעל הבית השתגע. כאשר שאלתי שוב - הם הגיבו כאילו התבלעה דעתי שלי. לאחר שהתייאשתי מקבלת תשובה מניחה את הדעת, הסתפקתי בבחינת ההתנהלות בשטח; הדוכנים מוגבהים מפני המדרכה וכאשר הסחורה מתרוקנת הרוכלים שבים וממלאים אותם באופן שגורם לחלקה לנפול לאספלט. קונים טובי לב המצטופפים מסביב לדוכן מסייעים למוכרים בהרמת התוצרת מן הריצפה ובחהזרתה לדוכן. כל הסחורה נארזת בשקיות ניילון שכדי לפתוח אותן הקונים יורקים לאצבעותיהם כדי שיוכלו להכניס לתוכם את הפירות לאחר שמישמשו אותם היטב. בנסיבות כאלו האם נראה לך כי קיים באמת פיקוח משמעותי של משרדי החקלאות והבריאות, התברואה והפיקוח העירוני? או שאולי אנו עדים למצב שבו השכבות העממיות הן גם מי שנהפכות בגדר שפני ניסיונות לחומרי הדברה? אם לא יאכלו פירות וירקות יחשבו כמי שאינם 'מנהלים אורח חיים בריא והוליסטי'. אם יצרכו אותם בכמויות שמעבר למזון תעשייתי מועבד - יחשפו לסכנת הדברה רעילה. בנסיבות כאלו האם לא ראוי ש'האגודה למלחמה' תתגייס באמת לשינוי המצב כדי שגם אנשים שאין ידם משגת רכישת תוצרת אורגנית יוכלו לקבל סיכוי סביר שווה לחיים בריאים? האם לא הגיעה העת להפסקת הרעלת המזון הטבעי בנוסף לאינסוף חומרים מסוכנים לכל הדעות המוכנסים למזון התעשייתי המעובד ולמוצרי הצריכה הביתיים והקוסמטיים והאם אין זה תפקידה המתבקש של אגודה למלחמה? והרי "בריאות הציבור" היא גם בריאות הציבור שאינו בהכרח משכיל ואמיד. |
|
|
| |
|
|
שלום Healing כאשר הצעתי לך לברר מי ספק התוצרת התייחסתי לשאלתך הקודמת בנושא חומרי הדברה. ספקים מחוייבים בפיקוח על שימוש בחומרי הדברה. כמובן שיש גם כאלה שלא מצייתים לתקנות. באשר להתנהלות בשטח, הרי אין זה שונה מכל קניית מזון בכל מקום. למיטב הבנתי אין תקנות מחייבות לגבי האופן בו מוצגים פריטי מזון שונים והאופן בו הקהל בוחר אותם (למעט התקנות על התקהלות וכן הלאה). בידך נתונה הבחירה היכן לקנות. בכל אופן, את הבעיה של משמוש הסחורה ופתיחת השקיות על ידי הקונים אפשר לפתור בקלות על ידי שטיפת הפירות והירקות במיים וסבון טרם השימוש. בברכה ליטל קינן |
|
|
| |
|
|
הבחירה במדינה דמוקרטית נאורה לכאורה כמדינת ישראל אינה נתונה בידו של איש משום שמדובר במדינה רוויית שפע חומרי הדברה בלתי מפוקחים הידועים כמסוכנים וכמסרטנים. הבחירה אינה נתונה בידי האזרח הקטן משום שאדם המסוגל לרכוש פירות וירקות בעלות מסויימת התואמת את תקציבו - אינו מסוגל כלכלית לרכוש את אותה כמות בעלות כפולה פי עשר בחנות טבע דמויית בוטיק לעשירים. במצב הדברים הזה ניתן היה לצפות בהחלט כי אגודה ציבורית וותיקה ומסורה האמונה על מלחמה בסרטן - תפעל כשדולה משמעותית ממנפת שינוי - להגנת הציבור ולצמצום אפשרויות התחלואה. אשר לשיטת הניילונים בשווקים - היא נמשכת בעיצומו של משבר כפול - אקלים וקורונה וגם כאן השינוי לא יתרחש לעולם עד שלא תתעורר מודעות ציבורית. לא ניתן להלחם בסרטן (או בכל מחלה אחרת) במצב שבו מרבית צריכת המזון נמצאת תחת איום חמור של חומרים מסוכנים מעודדי ממאירות. האזרח הקטן לא יוכל להיחלץ לעולם מן המלכוד הזה באמצעות שטיפות במים ובסבון פשוט משום שהחומרים המסוכנים חודרים לגופו מעומק הפרי והירק (שלא לדבר על מוצרי המזון המתועשים והמעובדים ששם הוא מחוייב בזכוכית מגדלת בכל כניסה למכולת וגם זה לא יעזור שכן רובם אכן מכילים חומרים שניזקם לבריאות גדול מתועלתם). מצב שבו המזון הטבעי מורעל ואילו המזון המעובד מיותר ומסוכן הוא מצב המעודד תחלואה ועד שלא ישתנה - לא יחול למרבה הצער כל שינוי משמעותי. |
|
|
| |
|
|
שלום, אני נבדקת פעם בשנה אצל כירורג שד, עד כה הבדיקות תקינות. כשהייתי בבדיקת כירורג שד שגרתית לאחרונה, לא ציינתי מקרה של קרובת משפחה רחוקה מאוד: נכדה של דודה, קרבה מדרגה שלישית. שלוקה בסרטן שד, כנראה סופני. פרט אליה - לא ידוע לי על מקרים. מה המשמעות של קרבה משפחתית כה רחוקה? אני מקוה שזה אינו משמעותי. |
|
|
| |
|
|
שלום HairDonor אינני יודעת מה גילך ואם יש סיפור משפחתי אחר של סרטן השד. מכל מקום, כאשר מדובר על תחלואה משפחתית שמגדילה את הסיכון למחלה, מדובר לרוב על קרובות משפחה מדרגת קרבה ראשונה, אם, אחות או בת. הסיכון במקרה זה יכול לגדול פי 2, אבל יש לזכור שבנשים צעירות הסיכון הכללי נמוך מאוד ולכן גם הגדלה פי 2 שלו עדיין מותירה אותו ברמה נמוכה. המשמעות גבוהה יותר בנשים יותר מבוגרות, שסיכון הרקע שלהן למחלה מלכתחילה גבוה יותר. סיפור משפחתי "ענף", של קרובות משפחה רבות שחלו בסרטן השד אכן מעורר חשד אבל אז יש צורך במספר גדול של קרובות משפחה חולות. בדרך כלל העלייה בסיכון למחלה לרוב מתקשרת עם תחלואה בקרובות משפחה מדרגה ראשונה, כפי שציינתי. בברכה לטל קינן |
|
|
| |
|
|
|
|
שלום HairDonor זה עדיין גיל שנחשב בסיכון נמוך יחסית. תכנית הסינון הלאומית מכוונת לגיאלי 50-74. בברכה ליטל קינן |
|
|
| |
|
|
שלום, אבי בן 71, אדם בריא בסה"כ, ירד תוך חודש ממשקל 77 למשקל 72 ק"ג ללא סיבה. האם עליו להבדק מחשש שהגורם לירידה הוא חלילה סרטן ? יש לציין שמלבד זה לא היו לו תסמינים נוספים. היה לו דימום כתוצאה מפתיחת תפר בחניכיים ונטילת אספירין והיה קשה להוציא לו דם בבדיקה האחרונה ופרט לכך לא היה משהו חריג |
|
|
| |
|
|
שלום חופית.ד כל ירידה לא מתוכננת במשקל מחייבת בירור. הסיבות לכך יכולות להיות רבות, סרטן הוא רק אחת מהאפשרויות, לא בהכרח השכיחה ביותר. בכל מקרה, יש להתחיל בירור מול רופא המשפחה. בברכה ליטל קינן |
|
|
| |
|
|
שלום רב, רציתי לשאול האם מאכלים שעברו תהליך של קלייה הם מסוכנים לבריאות ויכולים לגרום לסרטן בגלל תהליך החמצון שהם עוברים? למשל: אגוזי קשיו/בוטנים/פיסטוק או משקה צ'יקו תודה |
|
|
| |
|
|
שלום דני.נ כאשר קולים אגוזים שונים, החום היבש שבאמצעותו נעשית הקלייה גורם לשינוי מסוים בהרכב שלהם, אשר מעלה את הסיכון של חמצון חומצות שומן רב בלתי-רוויות. החשש במקרה כזה הוא מיצירת רדיקלים חופשיים שעלולים לגרום לנזק לדנ"א. מידת החמצון תלויה במשך הקלייה, בטמפרטורת הקלייה ובסוג האגוז בו מדובר (יותר באגוזי מלך ופחות באילסרים או בפיסטוקים). העניין הוא שאין כיום כל הוכחה שאגוזים קלויים מעלים את הסיכון לסרטן. בנוסף, יש לזכור שגם אחסון לא נכון של אגוזים בכלל (קלויים וגם לא קלויים) עלול לחשוף אותם לחמצון וליצירת רדיקלים חופשיים. בברכה ליטל קינן |
|
|
| |
|
|
אחת התופעות המעניינות בתחום היא הנחיות מבלבלות עד סותרות ממש. נקח למשל את ההנחיות התזונתיות המופיעות כאן באתר. תחת הכותרת מזונות מומלצים - אנו מוצאים את המפרט המרתק הבא
- מזונות דלי סיבים: לחמים (לחם לבן, חלה, לחם אחיד, עדיפות לטוסטים וצנימים), תפוח אדמה (מחית או אפוי בתנור), אורז לבן, פתיתים, פסטה, אטריות, קוסקוס, בייגלה (מקלות מלוחים), פריכיות אורז, קרקרים.
- מוצרי חלב מעובדים: גבינה לבנה, גבינה מלוחה, קוטג׳, גבינה צהובה, יוגורט, חמאה.
- ביצה קשה (אפשר לאכול מספר ביצים ביום).
- מרקים: מרק עוף צח או עם אטריות/אורז/שקדי מרק, ...
- עוף ודגים: עוף במרק, עוף בגריל, דג אפוי, קציצות מבושלות.
- ואילו תחת הכותרת העוד יותר מאלפת
מזונות שיש להימנע מהם:- אנו מוצאים את המפרט המעניין הבא מזונות "קשים" לעיכול, כגון קטניות למיניהן - חומוס, עדשים, אפונה ירוקה, פול.
- ירקות כרוביים: כרוב, כרובית, ברוקולי, כרוב ניצנים.
- ירקות ופירות טריים: באופן כללי יש להפחית בכמות הירקות והפירות עד הימנעות מוחלטת. לעיתים ניתן לצרוך מנה קטנה של ירקות ופירות מבושלים.
- פירות יבשים ומיובשים: אגוזים (מכל סוג), גרעינים, בוטנים, שקדים, אגוזי קשיו, שזיפים, משמשים, תמרים, תאנים, צימוקים.
- סיבים תזונתיים: לחם וקרקרים מקמח מלא, אורז חום, דגני בוקר מועשרים בסיבים".
כלומר אם הקורא הפשוט מבין נכון אזי ההמלצה היא בהפוכה לגמרי לכל מה שנחשב כבריא?!! והשאלה האם זה אמיתי או שחל בילבול בטקסט או אולי לא הבנתי כלום |
|
|
| |
|
|
שלום Healing למיטב ידיעתי אין בפורום הזה המלצות תזונתיות. בברכה ליטל קינן |
|
|
| |
|
|
|
|
זאת אכן חוברת המלצות של האגודה אך ההמלצות מותאמות להקלת מצבים שונים שחווים לעתים חולי סרטן - למשל, שלשול, בחילה או הקאה מרובה. אלה אינן המלצות תזונה כלליות ולכן גם לא בהכרח תואמות את ההמלצות המקובלות לאוכלוסייה הבריאה. בברכה ליטל קינן |
|
|
| |
|
|
תודה על ההבהרה החשובה במקביל כדאי מאוד לפנות למי שעורך את האתר ולנסות למנוע ולתקן מראש כל חשש לאי הבנה. מה שקורה הוא שבעידן התקשורת המודפסת אנשים היו קוראים את זה כחלק מחוברת. בעידן הגוגל אנשים מבצעים הרבה חיפושים נקודתיים מהירים שבהם הם קוראים קטע פיסקה ומספר שורות. ואז עלול להיווצר חלילה מצב שבו אדם מחפש למשל על ברוקלי בהקשר בריאותי ופתאום רואה בפרסום רשמי שעדיף בלי... ניתן לפתור את זה באמצעות כיתוב קצר בתוך הפסקה וכדאי באמת לתקן כדי שלא לשים מכשול לעיניי הציבור |
|
|
| |
|
|
כדאי לבקש ממי שעורך את האתר לשנות את הפרסום ברשת משום שהוא מתאים לעידן הפרינט ואינו מתאים לעידן הדיגיטל, כלומר מי שמבצע חיפוש מהיר בגוגל עלול להגיע לאי הבנה מצערת של הנושא. למעשה מדובר בחוברת פרינט שעברה 'עיבוד' לרשת ולא בפרסום שנכתב במקור לרשת.
במקביל מעניינת התופעה שנושאים של תזונה ושל טיפולים באמצעות צמחי מרפא וכו' נבחנים בישראל בעיקרו של דבר לא כנושא לעצמו כלומר בשאלה האם הם טובים או רעים להתמודדות עם מחלה
אלא בשאלה מה היחס 'המשלים' בינם לבין הטיפול הקונבנציונאלי. כלומר אם למשל היינו מגיעים למסקנה כי לימון מעולה לטיפול במחלה עדיין לא היו נערכים מחקרים בנושא וגם לא היינו מוצאים המלצות לצריכתו פשוט משום שעיקר תשומת הלב ממוקדת בשאלה מה טוב או לא טוב לטיפול הקונבנציונאלי ולתופעות הלוואי שלו. מתוך כך יתכן בהחלט מצב שבו נגיע למסקנה כי גורם תזונתי X מועיל לטיפול במחלה אך העובדה כי המחקר לא הראה שהוא תומך בטיפול הקיים, מונעת המשך מחקר והמלצה עליו מה שיוצר מצב אבסורדי מבחינת ציבור המטופלים. |
|
|
| |
|
|
תודה, מקווה שעורכי האתר קוראים את התכנים הללו. אעביר לידיעתם. בברכה ליטל קינן |
|
|
| |
|
|
יופי בשמחה נקווה שיתוקן מה שקורה תכלס בשטח הוא שכמעט כל המלצה שמופיעה ברשת שבה ונסתרת במקום אחר ברשת על רקע זה דווקא האתר של האגודה צריך לתפקד כמקור של תובנות בהירות ולא להוסיף חלילה לבלבול הכללי |
|
|
| |
|
|
האם יש ראיות להשפעות מיטיבות של שני הצמחים הללו? |
|
|
| |
|
|
שלום Healing האם הכוונה ב"הוכחות" לניסויים קליניים מבוקרים ואקראיים? אם כן, אז אין הוכחות כאלה. כן יש דיווח אנקדוטלי על מקרים מסוימים (case reports), ומחקרי מעבדה שבדקו את ההשפעה של צמחים אלה על שורות תאים והראו שיש פוטנציאל להשפעה מיטיבה. חשוב לדעת שלשני צמחי המרפא האלה עלולה להיות אינטראקציה עם תרופות קונבנציונליות ולכן יש להודיע על נטילתם. בברכה ליטל קינן |
|
|
| |
|
|
תודה על התשובה אולי את יודעת יודעת למה בעצם המערכת לא עושה מחקר שיכול להיות מאוד פשוט ולא יקר בכלל עם קבוצת ביקורת שלא תקח את הצמחים וקבוצה שכן תקח בקטע של מניעה ובקטע של טיפול ונדע עוד לפני בוא משיח צדקנו מה התוצאות? כלומר למה זה כל כך קשה וכל כך לוקח להם המון זמן? וגם האם נערכים בכלל בישראל מחקרים כאלה שאינם ב'תרופות' אלא בצמחים? אם כן אז איפה יודעים עליהם וכיצד אפשר להשתתף בהם בהתנדבות? אם לא אז למה לא? |
|
|
| |
|
|
שלום Healing על מנת לשכנע את הממסד הרפואי ביעילות צמחי מרפא יש צורך להשתמש בכלים המקובלים על הממסד, דהיינו לבצע ניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. אלה בדרך כלל יקרים, ומעטות קרנות המחקר שמוכנות לממן זאת. עם זאת, יש היום גישה של רפואה אינטגרטיבית בכמה מקומות בארץ, שמשלבת רפואה קונבנציונלית ומשלימה ונוקטת בגישה מחקרית. למשל, בבית החולים בני ציון בחיפה יש שימוש בגישה כזאת. גם במרחב גליל מערבי של שירותי בריאות כללית (מרפאות לין וזבולון) נוקטים בגישה כזאת (פרופ' ערן בן אריה). בברכה ליטל קינן |
|
|
| |
|
|
תודה רבה על התשובה להערכתי בשימוש בצמחים וכו' העלות תהא כמעט אפסית שהרי חלק מהם נמצאים חופשי חופשי ולגמרי בחינם בטבע וחלק אחר נמכר בזיל הזול בשווקים... במקביל לא יהיה מחסור במתנדבים שישמחו להשתתף... בין בקבוצה שמקבלת את הצמח ובין בקבוצה שממשיכה כרגיל בשגרת חייה, כאשר בדיקות המעקב מבוצעות בכל מקרה בלאו הכי. נראה שהסיבה להיעדר ניסויים כאלה במדינת ישראל קשורה במערך אינטרסים מורכב של חברות התרופות המבקשות להשאיר את ה'שוק' בתחומן הבלעדי כסוג של 'חזקה'. ואולם מערך האינטרסים הזה אינו = לטובת הציבור ואפילו לא לטובת המערכת הרפואית הציבורית כשלעצמה הנאלצת להוציא תקציבים עצומים על הטיפול היקר בחולים בתקופה שבה הקופה הציבורית נמצאת על סף פשיטת רגל מוחלטת. לפיכך השינוי צריך להיות ברמת המודעות הציבורית וברמה הפוליטית ויכול להיות שהגיעה באמת העת לבצע אותו בהקדם האפשרי בבחינת פיקוח נפש ולחסוך לאנשים עוד לא מעט סבל מיותר. |
|
|
| |
|
|
שלום Healing עדיין יש כללים לעריכת ניסוי קליני וגודל מדגם שצריך להתאים, דרך לתת את צמחי המרפא ואת טיפול הדמה שיאפשר לקבל תוצאות מבוקרות וכן הלאה. בלכ מקרה, אני בעד להשתמש בכלים מדעיים מוכרים כדי לבחון יעילות גם של טיפולים משלימים ולעודד את שילובם של אלה שנמצאים יעילים במערך הטיפול הכולל. בברכה ליטל קינן |
|
|
| |
|
|
החוכמה היא איזון בין 'כלים מדעיים' לבין תובנות אתיות. המדע אינו בגדר רשות לעצמה נפרדת מהקשרים אנושיים. הדבר דומה למכונית מכבי אש המגיעה לבניין שניצתה בו שריפה ומפקד 'לוחמי האש' מודיע לדיירים הנצורים העומדים להחנק כי אין במקום תקנים הולמים לפעולת חילוץ וגם אין לו סידורי חניה וחיבור מספק למערכת המים. רוצה לומר קיים מושג של פיקוח נפש. קיימים אלפי מזונות טבעיים הנחשבים כעשויים להועיל... השאלה מדוע מחקרים כאלה שעלותם לא צריכה להיות גבוהה אינם נערכים בהיקפים רחבים במדינת ישראל כאשר לא חסרים לא מתנדבים וגם לא פירות וירקות שמדובר בהם נכבדות...? |
|
|
| |
|
|
שלום ב, אחי בן 69 חלה בסרטן הערמונית. אני בן 67. מבקש לשאול: א. קיים מרכיב גנטי למחלה זו? ב. מה מומלץ לעשות במקרה שלי בשלב הזה , מבחינת בדיקות. לציין שיש לי אי ספיקת כליות כרונית מזה 20 שנה ובמעקב בלבד. 40% תיפקוד. איזה בדיקה אני יכול לעשות כיש בעיה עם חומר ניגוד במקרה שלי. ג. ומה עושים כדי להקטין סיכונים ברמת אורח החיים השוטף (לציין שלפני 18 שנה חליתי בסרטן הערמונית). מאז במעקב בלבד. בתודה, שמעון |
|
|
| |
|
|
שלום סימון א. יש מרכיב גנטי מסוים בכל מחלת סרטן וגם בסרטן הלבלב. יש גם משפחות עם מוטציות גנטיות ספציפיות שקשורות בין היתר גם עם סרטן הלבלב. עם זאת גנטיקה היא רק רכיב אחד ברשימת גורמי הסיכון למחלה. ב. לצערי, לא קיימת כיום בדיקה יעילה שמאפשרת גילוי מוקדם של סרטן הלבלב. לאור הסיפור האישי והמשפחתי ומלץ רק מעקב סדיר אצל רופא המשפחה תוך שימת לב לשינויים במצב הבריאות. סוכרת שמופיעה בפתאומיות, למשל, מעוררת חשד בהקשר זה. אם יהיה צורך בהדמייה הרדיולוגים יצטרכו כמובן להתייחס למצב תפקוד הכליות מבחינת שימוש בחומר ניגוד. ג. חלק מגורמי הסיכון לסרטן הלבלב (ולא רק) הם התנהגותיים וניתנים לשינוי, כמו למשל עישון, תזונה עתירת שומן ועודף משקל. אפשר להפחית את הסיכון אם מקטינים את ההימצאות של גורמים אלה. בברכה ליטל קינן |
|
|
| |
|
|
|
|
סימון שלום, הרבה בריאות! בברכה ליטל קינן |
|
|
| |
|
|
שלום רב, אני בעלי ובננו בן השנה התגוררנו במשך שנה וחצי בדירה שכורה שיועדה לפינוי בינוי. בעקבות פוסט התנגדות של התושבים להריסת המבנה התוודענו בפעם הראשונה לעובדה שקירותיו בנויים אסבסט- ולכן הם מוחים על ההריסה. אני מאוד חוששת לבריאותנו מאחר ובדירה ששכרנו קדחנו לצורך תליית ריהוט, וגם הקיר בסלון התקלף באופן תדיר. מה עלינו לעשות? עד כמה חמור המצב? |
|
|
| |
|
|
שלום ס.א., אזבסט אכן נחשב לחומר בעל פוטנציאל מסרטן, אבל רק כאשר מדובר בסיבי אזבסט באוויר. אם הקירות בנויים אזבסט אבל לא מתפרקים, לא צריכה להיות בעיה. קידוח בקיר פחות בעייתי כי מדובר בפעולה נקודתית. לגבי קילוף הקירות, תחושתי היא כי מה שמתקלף הוא בעיקר שכבות של צבע וביד ולא החומר ממנו עשוי הקיר אבל אינני בטוחה ולכן מציעה כי תתייעצו עם רופא תעסוקתי לגבי חשיפה זה. בברכה ליטל קינן |
|
|
| |
|
|
נמעתי שנים ממיקרוגל ומיום שנכנעתי והכנסתי לבית חליתי בסרטן שד יותר מאוחר בגב ג-10D וכן גידול בכבד דלקתי האם לראות בו כגורם בעיקבות הסרטן נמנעים מלתת לי טיפולי פיזיו האמירה שמגביר את הפצת תאי הסרטן בגוף האומנם?? אודטה המליצה שימוש אבקת סודה בחומרי קוסמטיקה לבית השחי האם גילוי גוש סרטני בין בלוטות השחי מושפע מחומרים המכילים אבקת סודה מה ידוע על תוספים מפיטריות שחב' מיקוליביה מספקת לחולי סרטן האם יש מידע מבוסס על תועלת כלשהי .. תודה |
|
|
| |
|
|
שלום דבור לא ידוע על קשר בין חשיפה לקרינת מיקרוגל לבין סרטן. באופן ספציפי, לא מוכר קשר בין קרינת מיקרוגל וסרטן השד או גידול כבדי. לגבי הימנעות מפיזיותרפיה בגלל היותך חולה בסרטן - לא ברור לי במה מדובר. ככלל ספורט מומלץ לחולי סרטן ואני לא רואה סיבה שתהיה הגבלה על פיזיותרפיה אלא אם כן מודבר במשהו שספציפי למצבך הרפואי. אני לא מכירה קשר בין סודה לשתייה לבין סרטן ולכן לדעתי אין כל קשר בין הדברים. באשר לתוספים מפטריות כאפשרות תרפוייטית לסרטן, מצאתי רק שלושה מאמרים רלבנטיים בספרות המדעית וכולם מתייחסים לכך כאל טיפול ניסיוני בתחום הרפואה המשלימה/אלטרנטיבית, ולכן לא ברור עדיין אם יש בכך תועלת כלשהי. בברכת בריאות שלמה, ליטל קינן |
|
|
| |