פורום מניעת סרטן

שלום פרופסור, מספר שאלות בבקשה: א. מידי פעם שומע על נפלאות הכורכום (...וגם שיש מחקרים שמאשרים זאת). מבקש לשאול אם יש ממש תוסף של כורכום יכול להועיל לבריאות באופן כללי וספציפי בנושא סרטן הערמונית. ב. (פעם) רופאת משפחה אסרה עלי מולטי ויטמין כי זה מזין גם תאים סרטניים (יש לי רקע של סרטן הערמונית) . יש ממש? ג. ביום עיון בית חולים רציני בנושא סרטן הערמונית, אמר אחד הדוברים, שרצוי להימנע ממוצרי חלב. מה ידוע בנושא זה. ד. יש משהו ספציפי שיש לו ערך מוסף ממשי בנושא מניעת סרטן? תודה רבה - שמעון

שלום סימון, המחקר בתחום של תזונה וסרטן סבוך ומאתגר, ואני מפנה אותך לאתר מרשתת של ה-wcrf שבו יש עדכון מתמשך של מידע בנוגע לתזונה, לפעילות גופנית ולאורחות חיים בהקשר של סוגי סרטן שונים, לאחר שפאנל מומחים עסק בו. המסקנות באתר מתעדכנות כל הזמן: https://www.wcrf.org/wp-content/uploads/2021/02/prostate-cancer-report.pdf. באשר לכורכום - הוא לא נבחן בדוח זה. אכן, יש מחקרים שתומכים בהשפעות מיטיבות של תוסף כורכום מבחינת סרטן, כולל סרטן הערמונית - אפקט נוגד פרוליפרציה (התרבות) של תאים ואולי גם אפקט נוגד בניית כלי דם חדשים. לגבי ויטמין c - הדוח של ה-wcrf הגדיר את העדויות המדעיות שנאספו עד כה בשאלה זו כמוגבלות וללא יכולת להסקת מסקנות. בנוגע מוצרי חלב - אלה מוגדרים כמעלי סיכון, כאשר דרגת ההוכחה היא נמוכה יחסית אבל קיימת (suggestive). באופן כללי, שמירה על אורחות חיים בריאים (פעילות גופנית ותזונה מומלצות, ללא עישון, הגבלת אלכוהול, שמירה על משקל גוף תקין) נמצאו מיטיבים ביחס לסרטן בכלל, וכנראה גם לסרטן הערמונית בפרט. בברכה ליטל קינן

תודה רבה.

שלום ד"ר קינן אני בת 53, נוטלת כשלוש שנים טיפול הורמונלי חלופי במינון מינימלי של אסטרוגן ופרוגסטרון (אביאנה). אני מודעת ליתרונות וגם לחסרונות (בעיקר עליה קטנה בסיכון לסרטן השד). מודה ומתוודה שלמרות שהטיפול עושה לי טוב ואני מאמינה בו (ממליצים לקחת אותו כל החיים), אני דואגת לטווח ארוך בהיבטי הסרטן (עברתי בדיקה גנטית אין לי מוטציות, אך יש מקרים במשפחה). האם יש משהו שאני יכולה לעשות פרט לבדיקות סקר כל שנה ? תודה רבה מראש

שלום 111רוני הגישה לשימוש בהורמונים חלופיים עברה גלגולים רבים עם השנים, משימוש רווח כמעט ללא מגבלות לפני 2002, לצמצום משמעותי והגבלת משך השימוש לאחר שנה זו, בה התפרסם מחקר שקשר בין טיפול זה לסיכון לסרטן, ועד לעידן הנוכחי שבו, לאחר הצטברות עדויות מדעיות נוספות, יש עידוד לשימוש בטיפול לצרכים מוגדרים תוך ניטור ובדיקות. מה שכתבת נכון - לטיפול ההורמונלי החלופי יש אולי קשר לעלייה קלה בסיכון לסרטן השד. מנגד, יש לטיפול יתרונות רבים שבעיני נשים רבות מצדיקים את השימוש בו. לכן מודעות לעניין, ניטור רפואי ובדיקות תקופתיות בקרב המשתמשות הם האסטרטגיה הטובה ביותר, במקביל כמובן לשמירה על אורח חיים בריא שכשלעצמו מפחית את הסיכון לסרטן. . בברכה ליטל קינן

במחקר שנעשה נאמר שאכילה מוגזמת של בוטנים יכולה לגרום לסרטן אצל חולה סרטן להתרבות. השאלה אם זה אכן נכון ויש עוד מידע על זה? ואם כן אז מה הכמות שנחשבת למסוכנת? למה לא מדברים על זה בפני הציבור להזהיר? (ברור לי שמסתם אתר אינטרנט המידע לא מהימן אך הם מפרסמים את שמו של המחבר ואת כתב העת של המחקר).

שלום רב המחקר אכן התפרסם בכתב עת שפיט ואמין. עם זאת, יש מרחק רב בין מחקר בשורות תאים (שזה מה שפורסם) לבין התוצאות האפשריות של הממצאים בבני אדם. על מנת להגיע למסקנה שצריכת בוטנים "מוגזמת" (בכמות שלא הוגדרה) בבני אדם אכן יכולה לגרום לסרטן קיים להתפשט, יש צורך במחקרים בבני אדם שיראו זאת. לי לא ידוע על מחקרים בבני אדם שהניבו תוצאות המצביעות על קשר מסכן בין צריכת בוטנים לסרטן. לכן המלצות או אזהרות לציבור עדיין לא מתאימות בשלב הזה. בעיקר כי לא ברורה משמעות המידע שעלה במחקר למציאות בבני אדם. בברכה ליטל קינן

לפרופ' ליטל קינן בוקר שמי איתן שקד, דרמה-תרפיסט, מטפל רגשי בילדים במשרד החינוך. ישנה תופעה שמטרידה אותי מאוד בהקשר לבריאות ילדים: הדשא הסינטטי ויריעות גומי צמיגים ברוב חצרות גני הילדים בישראל. הדשא הסינטטי הוא יריעה בעלת שטח פנים עצום. ההגיון אומר שהבלייה היא אדירה, ואכן, אני מוצא כמויות אדירות של סיבי פלסטיק לצד משטחי הדשא הסינטטי. הילדים שרוקעים ברגליהם ושמתגלגלים על היריעה הזאת נושמים חלקיקי פלסיטיק ללא ספק. מצאתי מאמר שמשייך תחלואה נשימתית שדומה לאזבסטוזיס לדשא הסינטטי. היהגיון אומר גם ששטח הפנים העצום, יחד עם ההתחממות האדירה של הדשא הסינטטי, גורמים לפירוק של הפלסטיק עצמו לרכיבים הסינטטיים. מהם רכיבים אלה? בוודאי לא חומרים ידידותיים לגוף... כאשר אני הולך על או ליד דשא סינטטי ביום חם, אני מרגיש ריח כמו של פלסטיק שרוף. אז יש גם נידוף של חומרים. הדשא הסינטטי כבש כמעט כל גן ממשלתי בישראל וחלק ניכר מבתי הספר. הסיכונים הביו-כימיים הם רק חלק מהמחירים ההתפתחותיים שמשלמים ילדים שגדלים על היריעות האלה. מכיוון שאני מלווה התפתחות של ילדים, אני רואה השפעות שקשורות לעיכוב בהתפתחות הוויסות החושי, ביציבות ועוד. במעון התפתחותי לילדים בעלי צרכים מיוחדים כל החצר מרופדת ביריעת שבבי גומי צמיגים, זה מדיף ריחות נוראיים, מתלהט, מתפורר ושוחק את ברכי הילדים כשהם מנסים לזחול. אז הזחילה שהיא מהלך טבעי ושלב התפתחותי מרכזי וחשוב, בפרט בילדים מעוכבי התפתחות, נמנע מהם במידה רבה. הילדים לרוב חווים רצפה או מזרון ולא את מרחבי החוץ. כאשר אני שואל גננות בכל הארץ, מדוע שמתן דשא סינטטי, התשובה הנפוצה מהצפון ועד אילת: :"הרשות כפתה עליי". בגן ילדים בחצור הגלילית, בעוד הילדים בחצר, עובד הרשות הפעיל מפוח עלים כדי לסלק את עלי השלכת והעיף לאוויר את רסס הפלסטיק!!! אז מי מחליט על הסביבות ההתפתחותיות של ילדים? אנשי מקצוע או בעלי אינטרס תפעולי (או כלכלי)!! ההיגיון שלי אומר שמתחת לאפינו נכנס במהירות גורם שיש לו השלכות הרות אסון על בראות ילדים, על רבבות או מאות אלפי ילדים. מצאתי כמה מאמרים שמצביעים על רכיבי היריעות הסינטטיות האלה כמכילות חומרים מסרטנים וגם עופרת. אשמח לדעת מה את חושבת על כך, אשמח לדעת האם האגודה למלחמה בסרטן מעורבת בתופעה אדירת המימדים של זמינות חומרים סינטטיים מהדשא הסינטטי לגופם של ילדים.

שלום רב איתן, אני לא מכירה את הנושא, לא מצאתי התייחסות לכך בספרות המדעית. עם זאת אעביר את שאלתך ליו"ר ועדת המסרטנים באגודה. בלי קשר לכך, באופן עקרוני חומרים מסרטנים (קרצינוגניים) לא גורמים נזק בכל חשיפה שהיא אליהם אלא באופני חשיפה ספציפיים לכל חומר, שרק בהם עלול פוטנציאל הסיכון להתממש. למשל, חומר שידוע כמסרטן בצורתו כאדים נדיפים, לא בהכרח יגרום נזק אם החשיפה אליו היא בתצורה אחרת שלו (נניח מוצק), ויש להתחשב גם בהתנהגות החומר ובאופני החשיפה אליו כאשר דנים בפוטנציאל הסיכון. בברכה ליטל קינן

מה דעתך על הפרוטוקול שמציעים zugni et al (2020) לביצוע בדיקת wb-mri מהראש עד הירכיים בחתכים של 5 מ"מ מהראש עד אמצע הירכיים ללא גדוליניום בשלושה sequences תוך 30 דקות ופענוח לפי סקאלת rads של 5 נקודות? מצד אחד, ברור למשל שזה לא יכול לזהות קשריות בריאות בגודל של פחות מ-5 מ"מ, בניגוד ל-ldct שמזהה גם קשריות של 4 מ"מ. מצד שני, למעט קלאוסטרופוביה ומתכות בגוף אין לבדיקה כזו שום הוריית נגד.

שלום רב בעניין בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן יש שתי סוגיות. האחת, האם הטכנולוגיה בה מדובר הוכחה בניסוי קליני כמפחיתה תמותה מהמחלה לאורך זמן. ה-ldct נבדק במספר ניסויים קליניים ונמצא שיש הפחתה ברורה בתמותה מסרטן הריאה בקבוצה שעברה את הבדיקה. לא ידוע לי שנעשו ניסויים דומים עבור הטכנולוגיה המוצעת כאן. השנייה, האם יש אפשרות להציע את הטכנולוגיה לקהל גדול. בישראל יש מצוקת מכשירי mri ותוספת שימוש בהם לצורך זה עלולה להסתבר כלא ישימה אפילו אם הטכנולוגיה תוכח כמפחיתה תמותה מסרטן הריאה באופן מובהק. כל האמור לעיל לא מתייחס לשימוש בטכנולוגיה כאבחנתית במסגרת בירור קליני פרטני, כמובן. בברכה ליטל קינן

משמע יש גם סוגיה שלישית והיא הדיון האתי המתבקש בכך שבעלי האמצעים יצאו מרווחים מהבדיקות ואילו מעוטי היכולת יאכלו אותה ויאלצו להקיש ולעשות טוק-טוק חזק על דלתות שמים

שלום רב אם אכן יוכח כי ה-mri האמור הוא טכנולוגיה שטובה באופן מובהק מה-ldct שנבדקת כעת, ואם אכן יוכח שיש ישימות לביצוע תכנית כזאת לגילוי מוקדם בישראל, כולל חישובי עלות-תועלת מתבקשים, אני מניחה שתוקדש מחשבה גם לסוגית מספר מכשירי ה-mri. בברכה ליטל קינן

מה בעצם תוכנית המניעה הטובה ביותר במקצים של צמחי מרפא ותוספים? והאם היינו מכניסים בתוכה גם את צמח המרפא המופלא של הקנאביס? אם כן כיצד ניתן להגיע אליו לצורך מניעה ומדוע הוא כל כך חסום כלומר איזה אסון עלול לקרות אם מישהו ימנע מעצמו סבל באמצעותו?

שלום רב אין לי מידע על מניעת סרטן על ידי קנאביס ולא אוכל להתייחס. בברכה ליטל קינן

ברשת דווקא יש מידע רב מאוד מרשים מגוון וחיובי ביותר. האם יתכן שהציבור בישראל מנוע למעשה הן מן המידע והן מן הנגישות החופשית לצמח עצמו ואם כך מדוע ומי נושא באחריות על כך וכיצד יתכן שהאגודה למלחמה וגו' אינה מהווה גורם פעיל של תיקון ומניעת אי המניעה?

שלום רב בספרות המדעית יש התייחסות נרחבת לקנאביס, אבל לא בהקשר של מניעה ראשונית (מניעת התפתחות סרטן) אלא בהקשר של מניעה שלישונית (הקלת תסמינים הכרוכים בטיפול קונבנציונלי לסרטן). לא ברורה לי הטענה של הסתרת מידע מהציבור; מה שברשת נגיש לכל ויש הסבר לגבי קנאביס רפואי גם באתר משרד הבריאות. כיום החוק במדינת ישראל לא מאפשר גישה חופשית לקנאביס לכל אזרח אבל תחום הקנאביס הרפואי השתפר והתפתח מאוד. בברכה ליטל קינן

אם צמח כלשהו עשוי לסייע בטיפול, האם לא ניתן להניח שהוא עשוי אולי לסייע במידה מסויימת גם במניעה? למשל אם היינו חושבים שצריכה מוגברת של לימון עשויה לסייע במקרים של הצטננות, האם מוטעה לחלוטין לחשוב שהיא עשויה למנוע מחלות חורף? אם אכן כן, האם יתכן שמערך ההגבלות האופף את הקנאביס הוא חלק מדיעה קדומה שמרנית וממערכי אינטרסים של חברות תרופות שיש להן במקביל גם השפעה מסויימת על המחקר המדעי? ובמישור רחב יותר האם קיים בישראל מחקר וניסוי קליני בצמחי מרפא וכיצד ניתן להגיע אליו ולהשתתף בו? מה המרכז הרפואי המחקרי שעוסק בכך? ושאלה אחרונה אם היינו צריכים לערוך רשימה של צמחי מרפא בעלי פוטנציאל מניעתי - מה היינו רושמים בה? אשר למשרד הבריאות ולחוק במדינת ישראל - המדיניות בנושא הקנאביס מהווה הפרה בוטה חמורה של זכות אנוש בסיסית והיא זכותו של כל אדם על חייו גופו ובריאותו וראי מקרה סעידיאן ופרשת 'המלאך'. הזכות הזו אינה עיניין לסמכות מדעית אלא לתחומים של אתיקה והגות חברתית.

שלום רב ברפואה נהוג לבסס המלצות לגבי היעילות של תכשירים וחומרים שונים על עדויות מניסויים קליניים. על מנת לבסס טענות שחומר כלשהו אכן מונע סרטן, לא מספיק להעריך תיאורטית שהוא מסוגל לעשות זאת אלא יש להוכיח זאת באופן ברור, במקביל לכך שאינו גורם נזק או לכל הפחות שהמאזן בין תועלת לנזק אפשריים נוטה לטובת התועלת. זאת כפפה שעל חברות התרופות להרים. באשר לטענה שהחוק במדינת ישראל פוגע באזרחים, הזירה המתאימה לכך היא הזירה המשפטית ואגודות לזכויות האזרח. אני חושבת שהמשך הדיון כאן עקר. בברכה ליטל קינן

אם ברפואה מתבססים על ניסויים קליניים - אז בבקשה רבה; מה בדיוק המחקר המבוצע בישראל בתחום צמחי מרפא? מה מידת השקיפות שלו? מה המרכז המחקרי הבולט בתחום? כיצד ניתן להשתתף בניסויים כאלה? לעניין הפגיעה הבוטה בזכויות האדם בחסימת צמח מרפא כגון הקנאביס - הזירה המתאימה לדיון כזה היא זירה של הגנה על זכויות החולים והזירה הזאת אמורה להיות בדיוק תחום הפעילות הראשי של האגודה למלחמה, שהרי משמה היא מקישה בדלתות האזרחים ואוספת תרומות מן הציבור. לכן המשך הדיון כאן עשוי להיות דווקא פורה מאוד שהרי השאלה היא מה בדיוק אנו עושים כדי למנוע חולי וסבל מיותרים מן הציבור? אם הדיון כאן עקר כי אז יתכן שעושים מעט מאוד ואולי גם לא בדיוק ממלאים את השליחות המוסרית והציבורית המתבקשת כל כך ...

היי דוקטור מעניין אותי לדעת האם בדיקת דם סמוי מספיקה, או שכדאי אחת לעשור ליזום בקשה לבדיקת קולונסקופיה, בהנחה שאין סיבות מיוחדות לכך. אבא שלי, בן 80, מעולם לא עשה קולונסקופיה וכעת כשהוא מבקש לעשות זאת, הרופא אמר לו שמסוכן ועדיף שלא. תודה

שלום רב, לפי ניסויים קליניים, ביצוע שנתי של בדיקת דם סמוי בצואה יעיל בהחלט לגילוי סרטן המעי הגס. הדגש הוא על ביצוע שנתי, לא חד פעמי. בארה״ב ממליצים על דם סמוי בצואה או קולונוסקופיה או סיגמואידוסקופיה גמישה, לבחירת הנבדק, בהנחה שהיעילות של כולם דומה. בישראל יש תכנית לאומית המתבססת על בדיקת דם סמוי בצואה אבל מי שעושים קולונוסקופיה מכל סיבה והממצאים תקינים, פטורים מביצוע בדיקת דם סמוי בצואה לעד עשר שנים. עם זאת, בניגוד לדם סמוי בצואה שלא כרוך בשום סיכון לנבדק, קולונוסקופיה כרוכה בביצוע הכנה לא פשוטה, טשטוש/הרדמה, וסיכונים לנבדק מעצם הפעולה החודרנית. בגילו של סבך נראה לי סביר יותר להמליץ לו על בדיקה שנתית של דם סמוי בצואה. בברכה, פרופ' ליטל קינן

שמעתי שאומרים שעושים ממוגרפיה רק מגיל 50 בגלל שרקמת השד צפופה, אבל זה אמור להיות הפוך כי נשים אלה נמצאות בסיכון גבוה, וגם ככה הבדיקה היא פעם בשנה. למה שתהיה בכלל קבוצת גיל? הקרינה הרי מסוכנת בכל גיל. סיליקון הוא דבר מסרטן בפניי עצמו, ונותנים אישור לקרינה בכל טווח הגילאים ואישה רגילה לא?!? האולטראסאונד היא בדיקה טובה אך איננה מזהה לעובי הקורה אם חלילה יש משהו. חשוב לאשר ממוגרפיה לפחות לנשים אחריי לידה בגלל ההנקות השינויים ההורמונליים

שלום מישי1 לא הבנתי אם יש שאלה בסוף הפנייה, אבל אעיר לגבי ממוגרפיה כבדיקת סינון - יש לה יתרונות וחסרונות. אחד החסרונות הוא שבנשים צעירות, עם רקמת שד צפופה, התוצאות עלולות להיות שגויות. משום כך היעילות של הבדיקה בגילוי מוקדם של סרטן ובהפחתת התמותה מהמחלה משתנה לפי גיל, וזאת הסיבה העיקרית להמלצות הדיפרנציאליות לפי גיל. נשים בהריון/אחרי לידה/תקופת הנקה שחושדות בממצא חדש, צריכות לפנות לרופא המטפל בכדי לעבור בירור אבחנתי מלא. אין הצדקה לבדיקות סינון בכלל הנשים הצעירות כי נכון לעכשיו התועלת הכללית נמוכה מהנזק בשכבת גיל זו. בדיקת אולטרסאונד לא נחשבת לבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן השד אלא לבדיקה משלימה במידת הצורך. יש להניח שבעתיד כל דפוס הגילוי המוקדם ישתנה ויהיה מבוסס על נתונים אישיים (רפואה מותאמת אישית) ועל בדיקות יעילות ומדויקות יותר. בברכה ליטל קינן

היי הייתי רוצה לדעת האם קרינה שניתנה לשד בשל סרטן השד יכולה להיות גורם לסרטן ריאות בעתיד. קראתי שקרינה מייננת היא אחד הגורמים לסרטן ריאות ואמי חלתה בסרטן ריאות לאחר שבעבר חלתה פעמיים בסרטן השד, באותו צד של הגוף ועברה הקרנות. תודה

שלום רוני111 קרינה מייננת היא אכן גורם סיכון ידוע לסרטן מכל הסוגים, ואף מוכרת ככזאת ברשימת הקרצינוגנים של IARC (הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן). עם זאת, קשה לומר אם יש קשר סיבתי חד-ערכי בין ההקרנות לשד שקיבלה אימך כחלק מהטיפול בסרטן השד לבין סרטן הריאות שאובחן כעת; יש לקחת בחשבון גם כי מי שכבר חלו בסרטן, מלכתחילה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סוגי סרטן נוספים, גם מבלי קשר לטיפול אותו קיבלו. לפעמים ההקרנות משמשות רק זרז למשהו שהיה מתפתח בלאו הכי. אני מאחלת לאימך בריאות, בברכה ליטל קינן

שלום, האם יש בדיקות דם רגילות או חדשניות שכדאי לעשות לגילוי סרטן? תודה.

שלום ירון א. ההמלצות לביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן מושתתות על הוכחת יעילות של אותן בדיקות (בניסויים קליניים מבוקרים) להפחתת התמותה מאותו סרטן או לשינוי מהלך המחלה בעקבות גילוי מוקדם. לפי הגדרה זאת, אין כיום בדיקות דם יעילות שמומלצות לגילוי מוקדם של סרטן. אף אחת מאלה שמוצעות על ידי חברות מסחריות שונות לא הוכחה באופן מבוקר ואובייקטיבי כבדיקה שהצליחה לשנות את מהלך המחלה או להפחית תמותה. בברכה ליטל קינן