יצירת קשר
ENGLISH
Русский
العربية
מחלות סרטן
כללי
מהו סרטן
גנטיקה וסרטן
נתונים עדכניים
התמודדות רגשית
עוד
מחלות סרטן
סרטן השד
גידולי מוח
מערכת המין הנשית
סרטן מעי גס
גידולי ראש צוואר
מערכת המין הגברית
סרטן ערמונית
גידולים נוירואנדוקרינים
לוקמיה
סרטן ריאות
סרטן שלפוחית השתן
לימפומה
סרטן בילדים ומתבגרים
סרטן מערכת העיכול
מחלות נוספות
----חיפוש לפי סוג סרטן----
גידולי חוט השדרה
גידולי מוח
גידולי מוח שניוניים (גרורות)
גידולים נוירואנדוקרינים
גרורות בעמוד השדרה
לוקמיה לימפובלסטית חריפה ALL
לוקמיה לימפוציטית כרונית CLL
לוקמיה מיאלואידית כרונית CML
לוקמיה מיאלובלסטית חריפה AML
לוקמיה של תאים שעירים
לימפומה ע"ש הודג'קין
לימפומה שאינה הודג'קין
מזותליומה
מיאלומה
מלנומה ממאירה של העור
מלנומה של העין
סרטן (רירית) הרחם
סרטן בילדים
סרטן בלוטות הרוק
סרטן בלוטת התימוס (תימומה)
סרטן בלוטת התריס
סרטן גרורתי ממקור לא ידוע
סרטן האשכים
סרטן הגרון
סרטן הושט
סרטן הכליה
סרטן הלבלב
סרטן הלוע האפי
סרטן הלשון
סרטן המעי הגס והחלחולת
סרטן המעי הדק
סרטן העור
סרטן הערמונית
סרטן הפה והלוע
סרטן הפות
סרטן הפין
סרטן הקיבה
סרטן הריאה
סרטן השד
סרטן השופכן ואגן הכליה
סרטן השחלה
סרטן יותרת הכליה
סרטן מערות האף
סרטן עור מסוג תאי בסיס
סרטן פי הטבעת
סרטן צוואר הרחם
סרטן צינור המרה
סרטן ראשוני בכבד
סרטן ראשוני של העצמות
סרטן שלפוחית השתן
סרטן שניוני בכבד (גרורות)
סרטן שניוני בעצמות (גרורות)
סרטן שניוני בריאה (גרורות)
סרקומה של הרקמות הרכות
פוליציתמיה ורה
קאפושי סרקומה
תסמונת מיאלודיספלסטית - MDS
GIST
מידע לחולים
תמיכה
מוקדי מידע ותמיכה
מיניות ודימוי גוף
קבוצות ומרכזי תמיכה
סיפורי התמודדות
התמודדות ושיקום
סקירת מאמרים
פעילויות למחלימים
עוד
ימי עיון
טיפולים
תרופות וטיפולים
מחקרים קליניים בישראל
שירות ייעוץ בנושא טיפול תומך וסוף החיים
מלונית לחולי סרטן
עוד
זכויות
זכויות ושירותים
טפסים להגשה לביטוח לאומי
חוזרי משרד הבריאות
עוד
מניעה וגורמי סיכון
אורח חיים
עישון
חכם בשמש
תזונה ומשקל תקין
פעילות גופנית
עוד
גורמי סיכון סביבתיים
סרטן וסביבה
קרינה אלקטרומגנטית
אסבסט
מניעת סרטן
מניעת סרטן השד
מניעת סרטן המעי הגס
מניעת סרטן צוואר הרחם
גנטיקה
גנטיקה וסרטן
שאלון "הסיכוי שבסיכון"
מכונים ליעוץ גנטי
אבחון מוקדם
אבחון מוקדם של סרטן
אבחון מוקדם של סרטן השד
אבחון מוקדם של סרטן הערמונית
אבחון מוקדם של סרטן המעי הגס
בדיקה עצמית של האשכים
אבחון מוקדם של סרטן העור
עוד
אבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם
גנטיקה
גנטיקה וסרטן
שאלון "הסיכוי שבסיכון"
מכונים ליעוץ גנטי
עוד
אודות
אודות האגודה למלחמה בסרטן בישראל (ע"ר)
אודות האגודה
דו"חות שנתיים
סניפי האגודה
חדשון האגודה
אנשי קשר באגודה
הודעות הדובר
מבצע "הקש בדלת"
צור קשר
הנהלה וועדות מייעצות
עוד
הצטרפו לעשייה
מתנדבים
דרושים עובדים
מה תרומתך מאפשרת
בזכות תרומתך
מעון צ'ארלס קלור
טיפול ביתי תומך
עוד
תנאי שימוש
תנאי שימוש באתר
תנאי שימוש בפורומים
פורומים
פורומים לקהל הרחב
פורום טיפול תומך-פליאטיבי בחולי סרטן
פורום גידולי מוח
פורום מלנומה וסרטן העור
פורום תזונה למתמודדים ולמחלימים מסרטן
פורום גידולים אנדוקריניים ונוירואנדוקריניים
פורום יעוץ מיני למתמודדים עם סרטן
פורום גידולי ראש וצוואר
פורום סרקומה
פורום כירורגיה של סרטן ושט, קיבה ומערכת העיכול
פורום סרטן מערכת העיכול - מעי גס, לבלב, קיבה, דרכי מרה
פורום סרטן הערמונית, הכליה ושלפוחית השתן
פורום סרטן הריאות
פורום גינקו-אונקולוגיה ופוריות - לנשים וגברים
פורום מניעת סרטן
פורום רפואה משלימה ומשולבת
פורום ממאירויות המטולוגיות
פורום סרטן השד
פורום תמיכה רגשית לחולי סרטן ובני משפחה ומידע על זכויות ושירותים
פורום נשאיות גנטיות ונשים בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד והשחלות
עוד
הודעות הדוברת
הסברה והדרכה
מידע למחלימים מסרטן
מידע לאנשי מקצוע
בזכות תרומתך
האגודה למלחמה בסרטן בישראל
ע"ר
מחלות סרטן
מידע לחולים
מניעה וגורמי סיכון
אבחון מוקדם
אודות
פורומים
הודעות הדוברת
הסברה והדרכה
מידע למחלימים מסרטן
מידע לאנשי מקצוע
בזכות תרומתך
יצירת קשר
Ру
ال
En
לתרומה
לתרומה
האגודה למלחמה בסרטן
פורומים
פורום מניעת סרטן
פורום מניעת סרטן
כניסה/הרשמה
פורומים
כניסה
פורומים לקהל הרחב
פורום מניעת סרטן
מנהלת הפורום
פרופ' ליטל קינן בוקר
מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות.
רופאה מומחית לבריאות הציבור, בוגרת ביה"ס לרפואה באוניברסיטה העברית,הדסה עין כרם.
בעלת תואר שני בבריאות הציבור במסגרת בית הספר לבריאות הציבור של הדסה, ודוקטורט באפידמיולוגיה באוניברסיטת אוטרכט.
התמחתה באפידמיולוגיה של מחלות ממאירות. מאז 2005 גם חוקרת ומרצה במסגרת בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת חיפה.
תנאי השימוש בפורום:
התכנים המצויים בפורום, נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. כל המסתמך על המידע הניתן
בפורומים השונים, עושה זאת על אחריותו בלבד.
נא לעיין ב
תנאי השימוש בפורומים
.
סגור הכל
הוסף הודעה חדשה +
קולופוסקופיה כתחליף לפאפ
מ_אי
10/08/21 | 23:46
שלום רב אני מתקרבת לגיל הארבעים, שכבתי עם גברים רבים ללא חדירה בגלל כאבים ומטבע הדברים - גם ללא קונדום. לפפילומה חוסנתי בגיל מאוחר. מטבע הדברים גם בדיקת פאפ הרופאים לא הצליחו לבצע לי. איני מצליחה לאתר מומחה שיאות לבצע לי בדיקת פאפ בהרדמה או בטשטוש ולפיכך חשבתי לדלג על שלב הפאפ ולבצע ישר קולופוסקופיה אשר שמעתי שמבוצעת בהרדמה. האם זה אפשרי? האם זה אכן פחות כואב וואפשרי גם בבתולות? האם בדיקה זו פוטרת מהצורך בפאפ?
הוסף תגובה
מ_אי
10/08/21 | 23:46
קולפוסקופיה כתחליף לפאפ
דר' קינן
11/08/21 | 09:16
שלום מ_אי בדיקת סינון מוגדרת כבדיקה שמאפשרת לגלות גידול סרטני בשלב מוקדם, מה שמשנה את מהלך המחלה ואת תוצאותיה. בדיקת סינון יעילה נמדדת בכך שמי שמבצעים אותה מתים פחות מהמחלה שלשמה נועדה באופן מובהק ממי שלא מבצעים אותה. קולפוסקופיה לא נחשבת לבדיקת סינון. זוהי בדיקה אבחנתית שמתבצעת כאשר יש אינדיקציה מתאימה (חשד קליני שקיימת מחלה). כך שאין מדובר ב"תחליף" לפאפ אלא בגישה אחרת לגמרי. אינני יודעת אם אפשרי לבצע קולפוסקופיה באינדיקציה שאת מתארת אבל מציעה לפנות לרופא/ה ולהסביר את המצב לאשורו, ובעיקר לומר ממה את חוששת. בברכה ליטל קינן.
הוסף תגובה
דר' קינן
11/08/21 | 09:16
תודה רבה על המענה. אני מבינה. קיימת אם כך אפשרות לבצע פאפ בהרדמה?
מ_אי
11/08/21 | 13:47
הוסף תגובה
מ_אי
11/08/21 | 13:47
המשך
דר' קינן
11/08/21 | 13:48
אני לא יודעת. אינני קלינאית. גם לא זכור לי שכתבתי כך בתשובתי הקודמת... חושבת שעדיף לפנות לפורום מתאים יותר שעוסק בכך או ישירות לרופא.
הוסף תגובה
דר' קינן
11/08/21 | 13:48
פענוח CT
natalie1
14/06/21 | 18:27
היי לא יודעת כל כך לאן לפנות אחותי בצבא. התחילה לכאוב לה הרגל בטירוף עד כדי צליעה. הצבא לוקח את הזמן עם השליחה שלה לבדיקות הכל עובד ממש לאט עברה כבר כמעט שנה ורק עכשיו עשו לה CT צריכה עזרה בפיענוח הבדיקה כדי להבין את חומרת המצב וכמובן לפעול בהתאם. "בראש/צוואר הירך מימין מודגם תהליך ליטי 5.5X3 סמ עם גבולות בקלרוטיים, ללא פריצת קורטקס, ללא תגובה פריאוסטלית. באבחנה מבדלת ABC, CB, FD, אחר. לייעוץ אורטופד אונקולוג"
הוסף תגובה
natalie1
14/06/21 | 18:27
פענוח CT
דר' קינן
15/06/21 | 12:10
שלום natalie1 מבינה לגמרי את הדאגה שלך לאחותך. ממצאי ה-CT אכן מעידים על ממצא שמצריך בירור ואין לי ספק שהרופא יפעל באופן הולם. אינני רדיולוגית ואינני יכולה לסייע בפענוח ה-CT. גם נכון יותר לעשות זאת בהקשר קליני מול רופא מטפל ולא באופן הזה. בריאות שלמה, ליטל קינן
הוסף תגובה
דר' קינן
15/06/21 | 12:10
בדיקות הכוללות קרינה גבוהה במוח
גל123
13/06/21 | 18:26
בן זוגי, גיל 32, ביצע בדיקות הכוללות קרינה במוח. ביצע סיטי במוח לפני כשנתיים וחצי-שלוש, בדיקת ספקט במוח (הכוללת חומר רדיואקטיבי ) לפני כשנה ו 8 חודשים, ומעוניין לבצע בדיקת pet ct בעוד כשבועיים (גם היא כוללת חומר רדיואקטיבי). כאמור, את בדיקת ה pet ct עדיין לא ביצע. אם יבצע בדיקה זאת, עד כמה יסכן אותו הדבר בהתפתחות סרטן במוח בעתיד ?
הוסף תגובה
גל123
13/06/21 | 18:26
בדיקות קרינה מייננת למח
דר' קינן
14/06/21 | 12:39
שלום גל123 האמת היא שאין אפשרות לדעת עד כמה תסכן בדיקה ספציפית את בן זוגך בעתיד מבחינת החשיפה לקרינה מייננת. לקרינה מייננת כגורם סיכון לסרטן אין ערף סף ולכן לכאורה כל חשיפה היא מסכנת. העניין הוא, שיש לקחת בחשבון את הסיבה בעטיה נדרשת הבדיקה. לעתים קרובות מגיעים למסקנה שהסיכון - הפוטנציאלי - הכרוך בבדיקה מוצדק כי התועלת שהיא מספקת עולה על כך. בריאות שלמה ליטל קינן
הוסף תגובה
דר' קינן
14/06/21 | 12:39
כרוב חמוץ אורגאני.
זאב רוטמן
14/05/21 | 00:13
שלום כרוב חמוץ מכיל חומצה לאקטית שמחקרים הראו שהיא עוזרת בהפחת סיכוי לסרטן המעי הגס. והוא גם עוזר בהורדת סוכר. אבל מחקרים אחרים הראו שירקות חמוצים מעלים סיכוי לסרטן קיבה. מעולם לא היה לי הליקובקטר ואני בעל סוג דם O ולא מעשן. האם יש סיכון בצריכה יום יומית של כרוב חמוץ אורגני? תודה
הוסף תגובה
זאב רוטמן
14/05/21 | 00:13
מטפלסיה אינטסטנלית
לא רופא 33
15/03/21 | 20:49
שלום, 1. עד כמה נפוץ ממצא של מטפלסיה אינסטטנלת באוכלוסיה הכללית? 2. עד כמה נפוץ חיידק hp באוכלוסיה הכללית? 3. במקרה של גילוי mild chronic gastrits, חיידק hp, ומטפלסיה אינסטטנלית. לאחר טיפול לקטילת החיידק. מה האינטרוול המומלץ למעקב? 4. מה הסיכוי להתפתחות ממאירות בקרב אוכלוסיה עם ממצאים כמו בסעיף 4? תודה רבה.
הוסף תגובה
לא רופא 33
15/03/21 | 20:49
מטפלזיה אינטסטינלית
דר' קינן
18/04/21 | 09:30
שלום לא רופא מערכת העיכול מצופה בתאי אפיתל, שיוצרים את שכבת הרירית. לעתים יש שינויים בציפוי זה, ברמות שונות של חומרה. מטפלזיה של המעי היא תהליך שבו מוחלפים תאי אפיתל בלוטניים של רירית הקיבה בתאים עם תצורה של אפיתל המעי הדק. מדובר בשינוי שנחשב לטרום-סרטני, אבל הוא בעל יכולת לנסיגה עצמית. לשאלותיך: 1. לא מצאתי נתונים. באחד מהמאמרים נמצא כי בקרב אוכלוסיה בעלת תסמינית דיספפטיים מעל גיל 45 ל-4% היתה מטפלזיה אינטסטינלית אולם זו כמובן איננה האוכלוסבייה הכללית ויש להניח שהשיעור נמוך הרבה יותר. 2. הליקובקטר פילורי הוא חידק שמתאכסן בבני אדם ושכיח מאוד באוכלוסייה ובמיוחד בגיל המבוגר. אפשר למצוא אותו ב-90 אחוזים מהאנשים מעל גיל 65. הוא שכיח יותר בתנאי צפיפות ובארצות מתפתחות: בארצות המערב, 40 עד 50 אחוזים מהאוכלוסייה נושאים את החיידק, ואילו בארצות מתפתחות יותר מ-90 אחוזים משמשים לו פונדקאים. אבל כמובן שלא כל נשא מפתח מחלה שקשורה לחיידק. 3. עדיף לשאול קלינאי שעוסק בכך. על פי "ויקירפואה", אין המלצה גורפת לביצוע מעקב אנדוסקופי אחר חולים שאובחנו עם מטפלזיה אינטסטינלית ללא דיספלזיה; עם זאת, במטופלים עם מטפזליה אינטסטינלית נרחבת, ניתן לשקול מעקב אנדוסקופי אחת לשלוש שנים. 4. במחקר ארוך טווח נמצא ש-0.25% מחולים עם מטפלזיה של המעי הם בעלי סיכוי להתקדם לממאירות של הקיבה בשנה. מקובל כיום להניח שהכחדת החיידק בשלב של גסטריטיס אטרופית, ולא בשלב מאוחר יותר של מטפלזיה אינטסטינלית, יכולה למנוע התפתחות סרטן קיבה. בברכה ליטל קינן
הוסף תגובה
דר' קינן
18/04/21 | 09:30
תודה על התשובה המפורטת. שלא תדעי עוד צער.
לא רופא 30
22/04/21 | 21:26
הוסף תגובה
לא רופא 30
22/04/21 | 21:26
האגודה למלחמה בסרטן משתתפת בצערה של פרופ' ליטל קינן בוקר על פטירת אחותה
מרכז המידע
14/03/21 | 11:27
בשם הנהלת האגודה למלחמה בסרטן, עובדיה ומתנדביה, אנו משתתפים בצערה העמוק של מנהלת הפורום פרופ' ליטל קינן בוקר, על פטירתה בטרם עת של אחותה מרב ז"ל. אנחנו מחבקים ומחזקים את ידכם, האגודה למלחמה בסרטן
הוסף תגובה
מרכז המידע
14/03/21 | 11:27
עד כמה בטוח מיפוי בלוטת מגן? וטיפול ביוד רדיאוקטיבי
RAFIMOYAL
19/02/21 | 23:40
שלום אני בן 49 אחרי חודשים של תיאבון מוגבר לצד ירידה במשקל, עצבנות יתר וחוסר שינה, גילו בבדיקות הדם פעילות ייתר של בלוטת המגן. בוצע אולטרסאונד ונמצאה קשרית גדולה מאד שתופסת את כל אונה שמאל. בוצע FNA ולמזלי הקשרית שפירה, אך מאד רעילה (היא הסיבה לייתר הפעילות). הופניתי למיפוי בבלוטה והבנתי שזה כרוך בהזרקה של חומר רדיאקטיבי חלש. האנדרוקרינולוג אמר שלאחר שהמיפוי יאמת קשרית רעילה (גויטר), הטיפול המומלץ הוא יוד רדיואקטיבי. אני מאד חושש מהחשיפה לחומרים רדיואקטיבים. הבנתי שיש אלטרנטיבה שאינה בסל הבריאות שנקראת RFA - אבלציה בגלי רדיו. בררתי באסותה והעלות היא 36 אלף שח שזה לצערי יקר מידי. רופא המשפחה אמר שאם אני חושש שלא בצדק מהיוד, הוא יכול לכתוב המלצה לקריטה של כל האונה בניתוח כירורגי, אך לא בטוח שהקופה תאשר את ההליך. אשמח לדעת עד כמה באמת יוד רדיאקטיבי שניתן לדיכוי בלוטה ולא לחיסון של גידול סרטני, בטוח? תודה
הוסף תגובה
RAFIMOYAL
19/02/21 | 23:40
עד כמה בטוח שימוש ביוד רדיואקטיבי כטיפול בבלוטת התריס?
דר' קינן
21/02/21 | 10:01
שלום RAFIMOYAL אני מניחה שמדובר במחלת גרייבס או בהיפרתירואידיזם פעיל מסיבה אחרת. אנסה לענות באופן "גנרי" ולהציג את היתרונות והחסרונות של שני הטיפולים שהזכרת, ולא כייעוץ פרטני לגופו של עניין. את זה עדיף לקבל מרופא שמכיר אותך. שימוש ביוד רדיואקטיבי הוא טיפול מקובל במחלת גרייבס; בגלל הנטייה הגבוהה של תאי בלוטת התריס - ובפרט תאים של קשריות טוקסיות - לקלוט יוד, השימוש ביוד רדיואקטיבי מאפשר לתת טיפול ממוקד לקשריות אלה. היתרון הוא שמדובר בטיפול קל מאוד, ללא התערבות כירורגית או הרדמה, ועם תוצאות מצוינות. החיסרון הוא שיש חשיפה לקרינה רדיואקטיבית. אבל היא איננה גבוהה. מחקרים העלו שחשיפה זו לא מאוד משמעותית מבחינת סיכון לטווח הרחוק, ואם בכלל, נקשרת לעלייה מזערית - שברי אחוזים בלבד - בסיכון לממאירות אחרת בעתיד הרחוק. גם לניתוח כריתה של אונה, שיתרונו בכך שאינו קשור לקרינה רדיואקטיבית, יש "מחיר" שיש לשקלל בתהליך קבלת ההחלטות. לדוגמה - הניתוח כולל הרדמה מלאה; יש לעתים סיבוכים שקשורים לפגיעה בפרה-תירואיד או במבנים סמוכים; נדרשת תקופת החלמה, וכן הלאה. בריאות שלמה, ליטל קינן
הוסף תגובה
דר' קינן
21/02/21 | 10:01
תודה רבה
RAFIMOYAL
21/02/21 | 20:17
זה לא מחלת גרייבס על פי בדיקות הדם (אין נוגדנים). בנתיים בצעתי מיפוי והיום התוצאה מראה קליטה גבוהה באונה שמאל אשר ברובה תפוסה עי קשרית, וקליטה מדוכאת באונה ימין שמרקמה אחיד. רופא המשפחה אמר שדיכוי באונה הבריאה צפוי כי ה TSH שלי אפסי בגלל ההיפר. לגבי בטיחות בטיפול ביוד. האנדרוקרינולג אמר שכל מה שיש זה מחקרים לגבי טיפול ביוד בכמות גבוהה שניתן לחולי סרטן הבלוטה. שם סיכויי ממאירות משנית נמוכים מאד. לא ידוע לו על שום מחקר לגבי טיפול ביוד לדיכוי פעילות ייתר, ששם כמות הקרינה נמוכה פי 10 מזו הניתנת לחולי סרטן הבלוטה. הוא אמר שהיוד ברובו ייקלט רק בקשרית הרעילה, והשאר יסולק מהגוף תוך 72 שעות. אבל העובדה שאני אהיה חייב להשאר בבידוד ל 3 ימים משאר בני המשפחה סותרת את כל ההבטחות של הרופא שאין כל סכנה מהקרינה... אני עכשיו מנסה לבדוק את האופציה הכירורגית. הבנתי שיש היום דרכי ניתוח אנדוסקופיות דרך חלל הפה ללא צלקות. תודה על העזרה
הוסף תגובה
RAFIMOYAL
21/02/21 | 20:17
תוצאות מחקר חדש הרבה יותר עגומות
RAFIMOYAL
21/02/21 | 20:52
שלום. לפי המחקר הבא אשר כלל כמעט 19 אלף חולים במחלת גרייבס אן היפר אחר אשר טופלו במנה חד פעמית של יוד, יוצא שכ 10% מהם מתו מסרטנים שונים, בעיקר ריאה וגסטריים, אך גם למפומה ולוקימיה, ב 10 השנים העוקבות, וזה לא כולל סרטן שד אצל נשים, שהוא עוד יותר שכיח אחרי טיפול כזה: https://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/fullarticle/2737319 אני אעדיף להוציא 36 אלף שח על אבלציה בגלי רדיו... מעניין מה לאנדרוקרינולוג שלי יהיה מה להגיד על זה.
הוסף תגובה
RAFIMOYAL
21/02/21 | 20:52
תוצאות מחקר חדש
דר' קינן
22/02/21 | 08:54
שלום RAFIMOYAL תוצאות המחקר שצרפת מדברות רק על השוואה "פנימית", כלומר, מדובר בהשוואה של חולים שכולם קיבלו יוד רדיואקטיבי, ומושווית התמותה מסרטן לפי מנת הקרינה. אין כל השוואה חיצונית לאנשים שלא קיבלו מנת קרינה. במלים אחרות, אינך יודע ממחקר זה כמה אנשים שלא קיבלו יוד רדיואקטיבי נפטרו במקביל מאותם סוגי סרטן. הדבר היחידי שנכון ומקובל וגם עולה ממחקר זה הוא שעלייה בחשיפה ליוד רדיואקטיבי מעלה גם את הסיכון לתופעות הלוואי הכרוכות בו. אבל מה תוספת הסיכון לסרטן במי שקיבל יוד רדיואקטיבי בהשוואה למי שלא, לא נבדק במחקר זה וכפי שכתבתי לך קודם, מדובר בתוספת קטנה מאוד. רק בריאות בברכה ליטל קינן
הוסף תגובה
דר' קינן
22/02/21 | 08:54
מכנס דמוי עור
סיון120
26/01/21 | 19:08
שלום רב רכשתי מכנס דמוי עור. מלווה בריח רע חזק. ככל הנראה מהחומרים הכימיים שבו כגון פוליאריתן או PVC או גרועים מהם. גם לאחר כביסה הריח עוד נשאר. המכנס מ100 אחוז פוליאסטר לדברי החברה. האם עדין ניתן ללבוש את המכנס? הוא צמוד לגוף. טייטס. האם הוא פולט גזים רעילים גם כשנמצא בארון? האם חשיפת הילדים למכנס מסוכנת? תודה
הוסף תגובה
סיון120
26/01/21 | 19:08
מכנס דמוי עור
דר' קינן
27/01/21 | 16:12
שלום סיון120 החומרים מהם עור מלאכותי (למעשה פלסטי) עשויים עלולים לפלוט גזים רעילים במהלך הייצור שלהם, אבל אינני יודעת אם זה המצב גם כאשר הם פשוט נמצאים בארון ללא כל נזק לחומר עצמו. גם אין עדויות ששימוש בבגדים מעור מלאכותי מזיקים לבריאות. בברכה ליטל קינן
הוסף תגובה
דר' קינן
27/01/21 | 16:12
אם כך ..בטוח להשתמש בהם על אף הריח הכימי מהם? גם לילדים?
סיון120
27/01/21 | 16:49
הוסף תגובה
סיון120
27/01/21 | 16:49
מכנסיים דמויי עור
דר' קינן
28/01/21 | 13:16
שלום סיון120 כפי שכתבתי קודם, אין מידע על כך. בברכה ליטל קינן
הוסף תגובה
דר' קינן
28/01/21 | 13:16
מעולה
getoji9344
01/07/21 | 23:50
הטל הישראלית הפצצה רוצה לעשות לך שמח בוואטסאפ עם שיחות מצלמה - הנאה מובטחת במצלמות סקס - http://girlscamsonyou.com/ לוהטות עם הבנות הכי שוות בישראל
כתובת אינטרנט נלווית:
מצלמות סקס
הוסף תגובה
getoji9344
01/07/21 | 23:50
סקר סרטן השד
אהוד זילבר
20/01/21 | 19:53
שלום רב שואל בשביל בת 55, לוקחת הורמונים לגיל המעבר (אביאנה) בעלת שד צפוף. ביצעתי ממוגרפיה +אולטרהסאונד שד לפני שנה ושלושה חודשים והיו תקינים ובנוסף בתקופה האחרונה (לפני שלושה חודשים) בוצעה בדיקה על ידי כירורג שד שיצאה תקינה רציתי לשאול האם מומלץ לחזור על הממוגרפיה בימים אלו? מה התדירות המומלצת? האם גידול סרטני יכול להתפתח תוך פרק זמן כזה? (שנה ושלושה חודשים אחרי אולטרהסאונד ושלושה חודשים על ידי בדיקת כירורג) תודה מראש!
הוסף תגובה
אהוד זילבר
20/01/21 | 19:53
חברות ביטוח וסרטן
משוטט
19/01/21 | 09:29
שלום יש הצעות שונות של חברות הביטוח שונות על טיפולי סרטן וקבלת סיוע כספי, במקרה וחו"ח חלית בסרטן כלשהו. השאלה אם גורמי הסיכון בישראל מצריכים ביטחון כלכלי כזה? כמובן ברמה יותר נמוכה, אדם ללא מחלות סרטן במשפחה אבל הסביבה שלו (שכנים וחברים לעבודה) חלו. מה הסיכון שלו? שאלה כללית אשמח לשמוע דעות... רונן
הוסף תגובה
משוטט
19/01/21 | 09:29
חברות ביטוח וסרטן
דר' קינן
19/01/21 | 09:37
שלום משוטט זאת שאלה שאין לי תשובה עליה. כל נושא הביטוח נשען על מאזן עדין בין הסיכון שמוכן פרט לקבל על עצמו לבין רמת הבטחון שנוח לו לחיות איתה. ההחלטה היא כמובן אישית ובהתאם לכך נגזרות העלויות. ידוע מה הסיכון הממוצע לאורך החיים (במהלך 80 שנה) בישראל לחלות בסרטן שידרוש טיפול (סרטן חודרני): 40% בגברים יהודים ואחרים; 35% בנשים יהודיות ואחרות; 30% בגברים ערבים; 25% בנשים ערביות. הואיל וכל סוגי הסרטן כמו גם רוב מוחלט של הטיפולים המתקדמים והטובים ביותר כלולים בסל הבריאות, אינני חושבת שמי שאינו מכסה את עצמו בביטוח מהסוג שציינת מסתכן מאוד, אבל כאמור זאת החלטה אישית. בברכה ליטל קינן
הוסף תגובה
דר' קינן
19/01/21 | 09:37
חברות ביטוח וסרטן
משוטט
19/01/21 | 09:45
תודה דוקטור האחוזים וסטטיקה זה מה שרציתי.
הוסף תגובה
משוטט
19/01/21 | 09:45
1
...
4
5
...
48
מקרא:
תגובה עם תוכן
תגובה ללא תוכן
קובץ מצורף
הודעה חדשה
הדפס הודעה
סגירת תוכן ההודעה
קישור להודעה
ההודעה נשלחה בהצלחה
ההודעה לא נשלחה