|
|
|
שלום רב מהו התקן לגילוי מוקדם של סרטן באוכלוסיה הכללית. אנא תפרטי אלו בדיקות זכאית האוכלוסיה לקבל לצורך גילוי מוקדם ומהם התנאים לקבל. אילו בדיקות שלא נכללות בסל של הקופות חולים את ממליצה לעשות באופן עצמאיי ובאילו גילאיים. איפה ישראל ממוקמת בכמות הבדיקות שמוצעות לאוכלסיה הכללית לצורך גיחוי מוקדם ביחס למדינות המתקדמות בעולם? תודה רבה |
|
|
|
| |
|
|
|
היי יש לי שותף במשרד שמעשן כמו קטר. הוא אומנם מעשן מחוץ למשרד אבל כל פעם הוא חוזר מסריח מסיגריות ומסריח את כל המשרד. השאלה האם זה אני איפגע בצורה של עישון פסיבי? האם במקרה ואני מריחה את זה - זה אומר גם שהרעלים נכנסים לי לריאות ואני איפגע מזה? |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום moria12 אני מבינה שהשותף לא מעשן בתוך החדר, ולכן כבר טוב לדעת שאינך נחשפת לעישון כפוי (עישון "מיד שנייה"), שהוכח ללא כל עוררין כמזיק לבריאות ממש כמו עישון פעיל. היום נכנס למילון מושג חדש - "עישון מיד שלישית", שמתייחס לשיירים מיקרוסקופיים של עשן סיגריות שנותרים על משטחים ואריגים בחדר שעישנו בו, גם אחרי שהמעשנים הפעילים כבר אינם בו. המחשבה היא, ששיירי החומרים הללו עלולים לעבור ריאקציה עם חלקיקים באוויר ובסביבה בתנאים מסוימים ואולי להפוך לחומרים מזיקים. מאחר והקונספט הזה די חדש, לא ברור לחלוטין מה נזקי הבריאות הצפויים מחשיפה כזאת כי אין עדיין מחקרים רציניים בתחום. מה שאת מתארת לא בדיוק עונה להגדרה של עישון מיד שלישית כי אין עישון פעיל בחדר עצמו. השותף המעשן, מעשן בחוץ, ולכן גם אם יש שיירי טבק, הם נדבקים לבגדים שלו ולא למשטחים במשרד שלא נחשפים לעשן כלל. מאחר ועצם ההדבקות של שיירים אלה בבגדים עדיין אינו מסכן כשלעצמו (וכפי שאמרתי, המחשבה היא שמדובר בשורה של תהליכים כימיים שקורים לאורך זמן לשיירי טבק שנדבקים למשטחים ואריגים שנמצאים באותו החדר לאורך זמן) אינני חושבת שיש בכך סיכון (מלבד המפגע התברואתי של ריח העשן) אם כי כמובן לעולם אין לדעת, ואולי עוד ידובר בעתיד גם על התופעה שאת מדברת עליה כעל עישון מיד רביעית... בכל אופן, בשלב זה נראה לי שאינך צריכה לדאוג. בברכה ליטל קינן |
|
|
|
| |
|
|
|
http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=8579 דווקא לפי המאמר באתר הזה, בגדים שיער ועור גוף נחשבים "יד שלישית":
פיסקה שנייה: מחקרים מראים כי "עשן מיד שלישית" נצמד לבגדים, לשיער, לעור הגוף, לאבק, לרהיטים, לווילונות, לקירות, למצעים, לשטיחים, לריפודי המושבים בכלי רכב ולמשטחים אחרים, והחומרים הללו מצויים שם גם זמן רב לאחר כיבוי מוצר העישון. אז אם הוא יוצא לעשן בחוץ וחוזר עם החומרים על הבגדים שלו, שיער ועור - איך זה לא נחשב עישון מיד שלישית? |
|
| כתובת אינטרנט נלווית: | | http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=8579 | |
|
|
| |
|
|
|
שלום moria12 אני לא בטוחה שדין חלקיקים על גופו של אדם ובגדיו כדין חלקיקים שנותרים על משטחים נייחים באותו החדר לאורך זמן. חפיפת השיער או כיבוס הבגדים אמורה לנקות שיירים אלה מהאדם המעשן. לכן רוב ההגדרות המסודרות של עישון מיד שלישית מתייחסות למשטחים או טקסטיל חשופים לאורך זמן שלא עוברים ניקוי. בכל אופן,בין אם חלקיקי עשן על בגדי המעשן ובשערו נחשבים או לא לעישון מיד שלישית, אין עדיין ראיות ברורות לגבי הנזק - אם בכלל - שנגרם על ידי חשיפה מסוג זה. בברכה ליטל קינן |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום. סבי נפטר מסרטן במוח בגיל 65. אבי, בנו, חלה בסרטן גרורתי בערמונית סביב גיל 60. קרובים נוספים, משני הצדדים (אבי ואימי) נפטרו מסרטן סביב גיל 60 (שד, מוח). האם יש הדצקה לעשות בדיקת פאנל גנטית? אם כן- איך מבצעים בדיקה כזו? תודה! |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום לנז אני בהחלט מבינה את הדאגה שיכולה לעורר היסטוריה משפחתית כזאת. חשוב לציין כי גיל 60-65 הוא גיל בו הסיכון לאבחנת גידול סרטני עולה, אולם לדבריך, זהו גיל הפטירה של רבים מבני משפחתך, ויש לשער שגיל האבחנה היה אפילו מוקדם יותר. לא ידוע בהכרח קשר בין סרטן המח לסרטן הערמונית, והעובדה כי גם אימך חלתה בסרטן כמובן לא קשורה לתחלואה במשפחה של אביך. בסך הכל, כל סוגי הסרטן שציינת (שד, ערמונית, מח) שכיחים באוכלוסייה הכללית בישראל. קשה לשפוט מנתונים אלה אם יש או אין הצדקה לבירור גנטי מקיף, ולכן אולי כדאי להגיע ליועץ גנטי שיצייר עץ משפחה ויוכל להחליט לגבי רמת הסיכון ומידת ההצדקה לבירור מקיף. השלב הראשון יהיה פנייה לרופא המשפחה שיפנה אותך לייעוץ גנטי. בברכה ליטל קינן |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום, אני בחורה בת 23, בריאה באופן כללי. לפני שנה אמי חלתה במחלת הסרטן. זה התחיל בזה שמצאו לה נוזל בריאה וגילו שהוא סרטני, אחר כך מצאו גרורות בראש וכעת גם בגב. היא מטופלת ונאחל לה רפואה שלמה. בעקבות כך אני מעוניינת להבין ולדעת- מה הם הסיכויים שלי בתור הבת שלה לחלות במחלה? אני לא מעשנת ובאופן כללי מקיימת אורח חיים בריא. ידוע לי שדוד של אמא שלי חולה במחלת סרטן הגרון. תודה מראש ורוניקה |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום Veronica ראשית, אאחל לאימך רפואה שלמה. לא הבנתי משאלתך אם הגידול שנמצא בריאותיה של אימך הוא גידול ראשוני (סרטן של הריאה) או גידול גרורתי (גרורות של גידול שמקורו ברקמה אחרת), גידול ששלח גרורות גם לראש (מח?) ולעצמות. הסיבה שאני שואלת היא שיש חשיבות למקור הגידול הראשוני. אם מדובר בסרטן ראשוני של הריאה, צריך לדעת שיש לו - וגם לסרטן הגרון - קשר חזק לחשיפה לעישון. אבל אם מדובר בגידול שמקורו הוא רקמה אחרת, למשל רקמת השד או השחלה, יש צורך לברר אם קיימת נטייה גנטית משפחתית, ולכן כדאי לפנות לייעוץ גנטי. באופן כללי, לבני משפחה בדרגת קרבה ראשונה של חולה בסרטן יש סיכון גבוה מעט מהממוצע באוכלוסייה הכללית לחלות בסרטן. נתון זה יכול לשנות את ההמלצות לבדיקות לגילוי מוקדם אבל זה יהיה תלוי כמובן, בסוג הסרטן בו מדובר כי יש בדיקות כאלה רק למספר מצומצם מאוד של מחלות. מכל מקום, בגילך הצעיר הן לא מאוד רלבנטיות. לכן בשלב זה נכון להמשיך באורח חיים מאוזן ובריא, ללא עישון וגם לא חשיפה לעישון כפוי (עישון פסיבי), עם פעילות גופנית מספקת ושמירה על משקל תקין, ולשקול פנייה לייעוץ גנטי, בשאלה של הערכת הסיכון שלך לחלות במחלה. בברכה ליטל קינן |
|
|
|
| |
|
|
|
תודה רבה לך על תגובתך ועל האיחול! ביררתי עם אמי, היא אומרת שזה סרטן ריאה גרורתי. סרטן בריאה ששלח גרורות לקרום המח ולגב (היא מטופלת בהקרנות). היא אומרת שקוראים לזה קרצינומה. האם זה עוזר להבין את סוג הסרטן ואם כדאי לפנות לייעוץ גנטי? תודה |
|
|
|
| |
|
|
|
| אמא שלי בת 57, היא עישנה לפני שחלתה במשך משהו כמו 38 שנה (מאז הצבא), לא באופן "כבד". 2-3 סיגריות ביום. |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום Veronica אני מבינה מתשובתך כי הסרטן הראשוני מקורו אכן בריאה, והוא שלח גרורות. לסרטן הריאה יש מספר גורמי סיכון, והידוע מכולם הוא עישון. גם עישון בהיקף נמוך מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הריאה (ובסוגי סרטן נוספים) וזה יכול להסביר את התחלואה של אימך. במקרה זה יש פחות משמעות לייעוץ גנטי כי אין תסמונות גנטיות משפחתיות ידועות שכוללות את סרטן הריאה. בריאות טובה ליטל קינן |
|
|
|
| |
|
|
|
אני מודה לך מאוד!!! יום טוב ורק בריאות |
|
|
|
| |
|
|
|
היי שבוע טוב, אני ממש בלחץ ואשמח אם תוכלו לתת לי מענה. עשיתי בדיקות כלליות בעקבות נשירת שיער קיצונית וקשה במשך כשנתיים. בתוצאות הבדיקות אני רואה שרמת התירוגלובולין גבוהה ומחוץ לטווח (כמעט 90). קראתי שזה יכול להעיד על מחלות אוטואימטנטות, דלקת בבלוטת התריס ואף סרטן. אימי נפטרה מסרטן השד כשהיתה בת 33 ואני ממש בלחץ מתוצאות הבדיקה (כמובן שיש עוד ערכים בבדיקת הדם שאינני יודעת לנתח אותם). אשמח לתשובה. |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום Lir82 שבוע טוב. רמת תירוגלובולין גבוהה אמנם יכולה להעיד על גידול בבלוטת התריס אבל זה יהיה נדיר יחסית; שכיח הרבה יותר שתעיד על מחלה אוטואימונית או דלקת של הבלוטה. כמובן, יש צורך בהמשך בירור, אבל חשוב לדעת שמחלות לא גידוליות בבלוטת התריס נפוצות מאוד, ובמיוחד בנשים. אפילו אם מדובר בממצא גידולי, לרוב מדובר בגידול שפיר של הבלוטה (גידול סרטני מהווה רק כ-5% מכלל הממצאים של קשריות בבלוטת התריס).. העובדה כי אימך נפטרה מסרטן השד בגיל כל כך צעיר מחשידה לקיום מוטציה גנטית שמעלה את הסיכון לסרטן השד או השחלה, האם עשית בדיקות או קיבלת ייעוץ גנטי מתאים? מכל מקום, סרטן בבלוטת התריס לרוב לא קשור לסיפור משפחתי כזה. בריאות טובה, ליטל קינן |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
פתאום הבחנתי כתמי דם קלים כמו של סיום מחזור... זה בלתי אפשרי בשבילי לעבור את בדיקת ההמשך שיש לי היום? זה ממש בקטנה, כנראה מרוב לחץ תודה ויום נעים
|
|
|
|
| |
|
|
|
שלום "זאת אני" לדעתי אין כל מניעה לעבור את בדיקת ההמשך היום. בברכה ליטל קינן |
|
|
|
| |
|
|
|
״ר שלום, אני נמצאת בסערת רגשות גדולה ולחץ עקב התשובה של בדיקת הפאפ. אני בת 25, עשיתי את הבדיקה פעם ראשונה לפני כחודש מכיוון ומעולם הרופאה שטיפלה בי לא הזכירה לי את זה אשמח שתסביר/י לי את תוצאות הבדיקה. 1) האם לפיה בהיכרח שאני נושאת את הנגיף / שיש לי סרטן צוואר הרחם?
2) הופניתי לעשות בדיקת קופלוסקופיה- האם בוודאות יימצא לי משהו לקחת למעבדה כביופסיה?
3) נניח ויש לי את הוירוס, כמה זמן לוקח לו לחלוף? יש לי בן זוג ואין לי מושג האם אפשר לשכב עם קונדום במצב כזה.
4) במידה ואין אפשרות ליחסי מין, האם ניתן דברים אחרים? (אוראליים, שימוש ביד) 5) איזו בדיקה בן הזוג שלי צריך לעשות? אשמח לתשובה, הסיטואציה מקשה עליי לתפקד | |
| קובץ תמונה נלווה: תוצאות בדיקת הפאפ |
|
|
| קובץ תמונה נלווה: |  | |
|
|
| |
|
|
|
שלום "זאת אני" ראשית, ארגיע אותך כי רוב הנשים "נתקלות" בנגיף ה-HPV במהלך חייהן ורק מיעוט שבמיעוט יפתחו סרטן צוואר הרחם כתוצאה מכך. זאת מכיוון שחשיפה לנגיף היא אמנם הכרחית להתפתחות נגע סרטני אבל כשלעצמה לא מספיקה. יש צורך בגורמים נוספים כדי שהתהליך הממאיר אכן יושלם וברוב הנשים תנאים אלה אינם מתקיימים. לכן הרוב המוחלט והמכריע של הנשים לא מתקדמות לסרטן צוואר הרחם למרות החשיפה לנגיף. במקרה שלך נמצאה עדות לנשאות של הנגיף, ואפילו לתת סוג שנחשב ל-high risk אבל בדיקת התאים שלך (בדיקת הפאפ) דווקא תקינה, ואלה חדשות טובות. הצירוף של בדיקת HPV חיובית ובדיקת פאפ תקינה הוא ממצא שקיים ב-4-10% מהנשים אחרי גיל 30, ומחייב המשך מעקב, למרות שגם בקבוצה זו רוב הנשים לא יחלו כלל. הגוף לרוב מתגבר על הנגיף אבל זה יכול לקחת זמן (אפילו עד שנתיים). כן כדאי שגם בן הזוג יבדק בכדי לוודא מה מצבו. חשוב לדעת שכל עוד את נושאת את הנגיף את עלולה להדביק ולכן מין מוגן הוא ההמלצה אם כי עדיף שתתייעצי עם רופא/ת הנשים שלך בנושא זה. בדיקת הקולפוסקופיה היא אמצעי זהירות נוסף. בבדיקה משתמשים במכשיר הדמייה שמאפשר להגדיל מאוד את רקמת צוואר הרחם ולזהות נגעים אפשריים שאולי חמקו מבדיקת הפאפ. רק אם יימצא משהו חשוד תבוצע ביופסיה במהלך הבדיקה. מאחלת לך בריאות שלמה, בברכה ליטל קינן |
|
|
|
| |
|
|
|
היי אחת הסיבות שאני אוכלת ירקות מצליבים (ברוקולי, כרובית וכ"ו) זה בגלל הערךהאנטי סרטני שלהם.
אני חותכת ירקות בסופשבוע, שמה במקרר בתבנית פלסטיק וכל השבוע אוכלת אותם. האם בצורה הזאת הם מאבדים מהערך האנטי סרטני שלהם? בגלל שהם חתוכים ונמצאים הרבה זמן במקרר |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום ortal לירקות - מצליבים ואחרים - ערך רב באופן כללי ולא רק בהקשר של סרטן ובהחלט מומלץ לאכול מהם. לגבי הקילוף והחיתוך, ככל הנראה יש פגיעה בויטמינים מסויימים בשל חשיפתם לאוויר בעקבות קילוף וחיתוך (למשל, ויטמין C, ויטמין A, ויטמין E), שיש להם תכונות נוגדות חימצון. לכן מומלץ שאם כבר לקלף ולחתוך, אז להעדיף חיתוך לחתיכות גדולות יותר (כדי להקטין את שטח הפנים הכללי של הירק שחשוף לאוויר), ולשמור בכלי סגור ואטום. חשוב לדעת שאין פגיעה בויטמינים אחרים או בתכולת הסיבים של הירקות, שגם להם תכונות מיטיבות בכלל וגם בהקשר של סרטן. לכן, גם אם לכאורה היה עדיף לחתוך ולקלף כל ירק רק לפני הצריכה שלו, צריך להיות מעשיים; אם עצם ההחזקה של ירקות חתוכים במקרר מעודדת את הצריכה שלהם במהלך השבוע והופכת את הבחירה הבריאה יותר לקלה יותר, יש לכך משקל נכבד שאין לזלזל בו. בברכה ליטל קינן |
|
|
|
| |
|
|
|
דר' קינן שלום . הופנתי לאיכילוב עם חשד לליכן סקלרוזיס באיזור העריה ופי הטבעת. בשל שינוי במצב העור וגוונו. עליי לציין שאני כבר ללא רחם ורוב צוואר הרחם הוסר גם- לפני 26 שנה בשל רשלנות רפואית לאחר לידה. גילי הוא 57. האם יכול להיות קשר למחלה היות ואני ללא רחם וצוואר רחם כבר שנים רבות ? האם יש קשר למחלה לכך שאני סובלת מווסקוליטיס בעור הידיים והבטן?מטופלת בפוטותרפיה . וכן אני סובלת כבר 26 שנה מתת פעילות של בלוטת התריס מטופלת בסינתרואיד 1000 בשבוע.? אשמח לקבל תשובות . מקווה וימצא פיתרון לבעייה בתודה מראש גולד. |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום גולד ראשית התנצלותי על האיחור בתגובה. לכין סקלרוזיס היא מחלה שפירה, שמקורה ככל הנראה אוטואימוני (הגוף מייצר נוגדנים נגד עצמו). מאחר וגם לווסקוליטיס ולתת תריסיות עלול לעיתים להיות רקע אוטואימוני, ייתכן שיש קשר אבל אינני מומחית לנושא זה וכדאי מאוד להפנות שאלות אלה לרופא המטפל. למיטב ידיעתי יש למחלה טיפול, ואני מאחלת לך רפואה שלמה. בברכה ליטל קינן |
|
|
|
| |
|
|
|
לדר' קינן תודה רבה על התגובה. האם ידוע לך מה דרך הטיפול לליכן סקלרוזיס? האם יש תקווה להירפא? תודה |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום גולד כאמור, אינני מומחית בתחום אבל למיטב ידיעתי הטיפול הוא באמצעות משחה ואפשר להירפא אם כי התהליך עלול להיות ממושך, ולפעמים המחלה גם הופכת לכרונית. בברכה ליטל קינן |
|
|
|
| |
|
|
|
תודה רבה . הרבה בריאות. מקווה לטוב. |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
| היי אחרי הסופה התקרה במשרד( בצבא) קרסה והדברים עצמו עשוי צמנט אסבסט, יש חתיכות של הגג בתוך המשרד, ופקדו עליי לנקות אותו, האם קיימת סכנה |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום shula1596321 אזבסט עלול לסכן את הבריאות כאשר הוא בצורתו הסיבית, בגלל החשש לשאיפה לדרכי הנשימה. נראה לי שגג אזבסט שהתפרק עלול להיות מסוכן לבריאות, אם כי לא בהכרח, כי תלוי מה מידת פירוק החומר עצמו. בכל אופן, כעקרון של זהירות מונעת לדעתי יש לתת לאנשי מקצוע לטפל בכך. בברכה ליטל קינן |
|
|
|
| |
|
|
|
בן 40, 25 שנות עישון מאחוריי, כיום מעשן סיגריה שתיים ביום, לא יותר. אבל הייתי מעוניין להבדק. איך בדיוק עושים את זה, דרך רופא משפחה? איך זה הולך? תודה לעוזרים. |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום "שלא נדע" אני מניחה שאתה מתכוון לבדיקת סינון לגילוי מוקדם של סרטן הריאה? מדובר בבדיקת CT במינון נמוך (LDCT), שכיום אפשר לעשות במסגרת פרטית (לא נכנס לסל הבריאות בהחלטות האחרונות מלפני כשבועיים). ידוע לי שבהדסה מבצעים זאת. בברכה ליטל קינן |
|
|
|
| |
|
|
|
חשבתי שבדיקת סרטן היא כללית, לא ידעתי שכל איזור בגוף זו בדיקה שונה. אני מכוון לבדיקה באיזור האשכים/ ערמונית, אני מרגיש שם משהו כבר המון זמן, הייתי אצל אורולוג שביצע בדיקה ידנית לאשכים ולא מצא כלום. אמרתי לו שכבר כמה שנים אני מרגיש מן מיחושים כאלה מאיזור האשך השמאלי (אבל קשה לי לדעת אם זה מהאשך השמאלי עצמו או מהאיזור השמאלי בכלל) מרגע שהתחלתי להרגיש מיחושים אני מרגיש ירידה בצורך המיני, כאילו לא לי, רק פעם בכמה זמן, הרבה פחות ממה שהייתי רגיל. וגם אם יש לי יציאות קשה לי ממש להתאפק, ואני חייב להתפנות תוך דקה שתיים. אנא כוונו אותי לאן עליי לפנות, ומה עליי לעשות. |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום "שלא נדע" ראשית אבהיר שלמרות שאנו מתייחסים לסרטן כאילו מדובר במחלה אחת, בפועל אלה למעלה מ-100 מחלות שונות, ולכל אחת מהן דרכי גילוי שונות. לכן אין ממש בדיקה אחת שמאפשרת גידלוי מוקדם של כל סרטן שהוא, ולאמיתו של דבר יש רק סוגים ספורים של מחלות סרטן שעבורן יש בידקות לגילוי מוקדם שאכן הוכיחו את עצמן כמשפרות את תוצאי המחלה ואת הפרוגנוזה.ממליצה מאוד שתתייעץ עם הרופא המטפל לגבי הבדיקות שכדאי לך לעשות לאור גילך וגורמי הסיכון שלך. לשאלתך הספציפית לגבי סרטן הערמונית - אם יש לך תסמינים, עליך לגשת ללא דיחוי לאורולוג ולברר אותם. לסרטן הערמונית, ספציפית, נהגו להמליץ פעם על ביצוע בדיקת דם ל-PSA אולם כיום אין המלצה גורפת כזאת כי הבדיקה לא תמיד יעילה. בברכה ליטל קינן |
|
|
|
| |
|
|
|
בבקורי אצל האורולוג, כשהצגתי בפניו את התסמינים בהם אני חש, לא ציינתי בפניו על החששות מפני המחלה. הוא ביצע בדיקה ידנית (מישוש האשכים) ונתן לי מרשם לויאגרה. האם עדיין מומלץ ביקור נוסף אצל האורולוג? או אולי רופא משפחה? תודה על התייחסותך. |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום רב אם הנושא של החשש מפני סרטן הערמונית לא עלה כלל בעת ביקורך אצל האורולוג מציעה שתפנה בשאלה ספציפית לרופא המשפחה או שוב לאורולוג. בעקרון לא ממליצים היום באופן גורף על בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית אבל יבהחלט מומלץ לשוחח על הנושא עם הרופא המטפל שיוכל להבהיר מהם היתרונות והחסרונות של בדיקת ה-PSA. חשוב להתייחס למאפיינים אישיים של הנבדקים בשיקול לגבי ביצוע הבדיקה, וחשוב לקבל הסבר מתאים לגבי מידת הרגישות שלה בגילוי המוקדם של המחלה, ולגבי "שגיאות" אפשריות כמו תוצאות חיוביות כוזבות. בברכה ליטל קינן |
|
|
|
| |
|
|
|
אני לא מבין דבר אחד. זה לא אינטרס ראשון במעלה לבצע בדיקה לגילוי מוקדם של המחלה? שהרי ככל שמגלים את המחלה בשלב מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי לנצח אותה, לא? אז למה "בעקרון לא ממליצים היום באופן גורף על בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית"? מתוך סקרנות, ובורות בנושא, אני שואל. ושוב תודה דר' קינן, בהחלט אקבע תור לרופא ואשטח בפניו חששותי ותחושותי. |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום רב אין כל צורך להתנצל, זאת שאלה מצוינת ואני שמחה להבהיר. מעבר לפירוש המילולי של "בדיקות לגילוי מוקדם" שאכן מרמז לכך שיש אפשרות לגילוי מוקדם של המחלה ולמתן טיפול נאות, יש למונח זה גם הגדרה אפידמיולוגית ברורה. במסגרת ההגדרה המקצועית, בדיקה לגילוי מוקדם היא בדיקה שהוכחה מעבר לכל ספק ככזאת שבאמת מצליחה לגלות את המחלה בשלב מוקדם שמאפשר שינוי במהלך הצפוי שלה תודות לטיפול המוקדם, למשל - שיפור ההישרדות או מניעת תמותה. את ההוכחות לכך שבדיקה היא אכן בדיקה מתאימה ויעילה לגילוי מוקדם אנו מקבלים מניסויים קליניים עם הקצאה אקראית שזאת מטרתם. לגבי ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד או בדיקות דם סמוי בצואה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת יש הוכחות כאלה. לגבי סרטן הערמונית, בדיקת הדם המקובלת ל-PSA לא הוכיחה יעילות ברורה בשינוי מהלך המחלה או הפרוגנוזה של החולים. התוצאות לגביה סותרות למרות מחקרים רבים מאוד. לכן היא לא מוצעת באופן גורף אלא רק לאחר שיחת הבהרה עם הרופא המטפל שמעריך את יעילותה האפשרית בהתחשב במאפיינים האינדוודואליים של הנבדק. אני מקווה שכעת ברור יותר, בברכה ליטל קינן |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
שלום אני לא דוקטור ולא חוקר , אבל השקפת עולמי היא מגוונת בהרבה תחומים ואחת מהן היא סרטן. אחת הבעיות בעולם הרפואה בנוגע לסרטן שהוא לא יודע ממה הוא נוצר , עד היום זה בגדר תעלומה ,ויש הרבה מאד השארות. ההתבוננות שלי לגבי גבי הסרטן זה כמו מטפורה על החיים אסביר , נניח ויש לך חלקת אדמה נקייה ויום אחד גדל שם שיח. בא האדם וקוצר אותו.(ניתוח להסרת הגידול)ואז שוב הוא גדל . בא האדם ואומר הפעם אני ארעיל אותו (כימותרפיה). אני יעקור אותו מהשורש.אומנם הרעל ידלוף לחלקות בריאות (תאים בריאים)על הדרך אבל אל דאגה אחרי תקופה מסוימת זה יתרפא אותן חלקות אדמה שנפגעו .באמת הוא מצליח בהתחחלה לצמק אותו , אבל אז מגיע הרוח (שהיא זרם הדם) ומעבירה זרעים לחלקת אדמה חדשה ( לאיבר אחר בגוף). ואז הזרעים(הגרורות) מגיעות לאזורים שאיפשר לנתח או להרעיל. בא האדם ואומר הפעם אני אעשה סיכול ממוקד ( טיפול ביולוגי) והוא מחסל תאים סרטניים(מחבלים) , אבל על הדרך הורג חפים מפשע (אזרחים). וכבר משתוללת לה מלחמת אזרחים וזה יצא משליטה ארצות נמחקו והשלטון המקומי (מערכת החיסונית ) קרסה והיא שולחת גרורות למדינות (לאברים)לא נגועים תאים רדומים(מחבלים , דאעש ) איך שלא תקראו לזה. אז לפי דעתי הטיפול צריך להתמקד בשורש הבעייה. אומנם קיצור או חיסול יתן שקט זמני אבל אחריו יקום גוף יותר נחושת וקיצוני שהטיפול הראשון כבר לא יעבוד. כמו שאומרים בעולם הרפואה לא מגיב לטיפולים.אבל אחרי , זה כמו חיידק שאם אתה לא מחסל את כולו הוא מפתח עמידות ונהייה יותר אלים ככה זה בדיוק עם הטרור. אז כן חברות התרופות מעדיפות שזה יהייה כרוני שזה לא יצא משליטה ממציאות כל מיני תרופות מעריכות חיים , כמו לאיידס לחיידקים וכו...., אבל אם זה מגיפה היא מעלימה אותה מהעולם כמו הבעבועות השחורות וכו.... הכל סביב כסף מקומות עבודה.המטרה להשאיר את זה כרוני ושזה יהיייה בפיקוח על לתרופה הבאה. זאת המציאות. אז שאתה מנתח תחולה ומסיר ממנו תגידול , אתה גורם נזק בלתי הפיך . אסביר:אותו רופא מעביר תאים סרטנים מהסכין או מהידיים שלו לזרם הדם מאותו הגידול שהוא הסיר וכך מחמיר את הבעייה . אותו הדבר אם איך שאתם קוראים לזה טיפול סיכול ממוקד קראתי מאמר פעם שהטיפול הזה מפוצץ תתאים ונחרדתי כי התאים ששרדו לפיצוץ חודרים לזרם הדם וגם זה גורם לאסון זאת התאוריה שלי. |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום Tx22 זכותו של כל אדם לפתח תיאוריות, אבל כדאי גם לדייק לגבי מה שכן ידוע, וידוע לא מעט. בעשורים האחרונים חלה התקדמות רבה מאוד בחקר הסרטן, החל משלב הגנים המעורבים בכך, עבור ברנ"א המעורב בתהליך, המשך בחלבונים הרלבנטיים וכן הלאה. התקדמות מואצת זו הובילה לפיתוח תרופות מדויקות ועוצמתיות, עם תוצאות מבטיחות.ההישרדות מסרטן הולכת ומשתפרת, ושיעור המחלימים מסוגים רבים של סרטן הולך ועולה. בברכה ליטל קינן |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום רב, עם מי הייתם ממליצים להיפגש/למי הייתם ממליצים לפנות בנוגע לטיפולים/ניסויים שנועדו למנוע הישנות של הסרטן הנ"ל? |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום GILAD77711 אני לא מומחית בתחום הספציפי הזה ומסופקת אם יש התערבות שאכן הוכיחה את עצמה כמפחיתת הישנות של סרטן הריאה. עם זאת, שמירה על אורח חיים בריא (כולל הימנעות מעישון) וביצוע קבוע של פעילות גופנית בודאי יכולים להועיל. ממליצה להתייעץ עם האומקולוג המטפל. אפשר גם להתעדכן לגבי ניסויים קליניים שעשויים להיות רלבנטיים, למשל: האתר האמריקני: https://clinicaltrials.gov/ אתר ארגון הבריאות העולמי: http://apps.who.int/trialsearch/ האתר הישראלי: https://clinicaltrials.gov/ct/search?term=ctil&submit=search בברכת בריאות טובה, ליטל קינן |
|
|
|
| |
|
|
|
אני בת 47, משתמשת בגלולות מאז גיל 23, בשנים האחרונות משתמשת בגלולות פרוגסטרון בלבד (מיניפיל). בבדיקת פוריות התברר שעדיין פוריה ולכן ממשיכה להשתמש.
קראתי שיש מחקרים שאומרים ששימוש ממושך בגלולות מגביר את הסיכון לסרטנים שונים (בעיקר סרטו השד). האם גם גלולות פרוגסטרון כך, או שרק גלולות משולבות אסטרוגן מגבירות?
אם אחליט להפסיק לקחת ובהמשך אחזור לקחת, האם זה יוצר סיכון כלשהו? תודה! |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום הודיה19 המחקר האחרון שהתפרסם ושאליו מתייחסת הכותרת מ-YNET אכן מדבר על טיפול הורמונלי משולב (אסטרוגן+פרוגסטין) שנמצא כמעלה את הסיכון לסרטן השד. גם אז יש להתחשב בסיכון הרקע של האוכלוסייה שמקבלת את הטיפול ובתועלת שלו אל מול הנזק האפשרי. בכל אופן, לגבי גלולות למניעת הריון המבוססות על פרוגסטין בלבד, הרושם הוא שאין קשר כזה. מחקר גדול שהתפרסם ב-2016 (קישור:https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4706804/) בדק שישה מחקרים קודמים שעסקו בשאלה זו. בחמישה מהם לא נמצא כל קשר. המסקנה היתה שככל הנראה שימוש בגלולות מסוג זה לא מעלות את הסיכון לסרטן השד. עם זאת היתה גם הסתייגות - המחקרים התבססו על מדגמים קטנים ויש צורך לבסס את הממצאים. בברכה ליטל קינן |
|
|
|
| |
|
|
|
האגודה למלחמה בסרטן מזמינה ליום עיון לחולי סרטן בנושא איכות חיים. יום העיון יערך במטה האגודה למלחמה בסרטן, 'בית מטי', לזכרה של מטילדה רקנאטי ז"ל, רח' רביבים 7 גבעתיים, קומה 3, אולם 'סוזי'. ההשתתפות ללא תשלום אך נדרשת הרשמה מראש.
לפרטים והרשמה ניתן להתקשר למחלקת השיקום של האגודה למ לחמה בסרטן: לימור - 03-5721615 מלי - 03-5721670 סילויה - 03-5721618 מיכל - 03-5721678 |
|
| כתובת אינטרנט נלווית: | | יום עיון בנושא איכות חיים | |
|
|
| |
|
|
|
קראתי שמרבית סוגי הסרטן שהינם תורשתיים מופיעים בגיל יחסית מבוגר (מעל 40). האם זה נובע מתקופת חיביון ארוכה ולקיחת זמן ממושך לסרטן להתפתח, או כיוון שבגיל יותר מבוגר המערכת החיסונית נחלשת? בתודה |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום אריאל ב.
ראשית, כל סוגי הסרטן מקורם בשינוי גנטי (מוטציה) ובעצם סדרת שינויים, שמתחוללים במהלך החיים בתגובה לחשיפות ולגירויים שונים. לרוב שינויים כאלה מאותרים ומטופלים בידי מערכות שונות בגוף, אולם יש כאלה החומקים "מתחת לרדאר" של מנגנוני הגנה אלה ובסופו של דבר מובילים להתמרה סרטנית ולהתפתחות של גידול.
משום כך סרטן הוא מחלה עם תקופת חביון ארוכה, ומתבטא בעיקר בגיל המובגר, בעת שגם מערכת החיסון חלשה יותר.
סרטן שנובע ממוטציה גנטית מורשת, לרוב תקופת החביון שלו תהיה קצרה יותר משום שהתהליך מתקצר, וחלק מהשינויים הגנטיים קיימים כבר מרגע הלידה.
לכן, לשאלתך, סרטן שהוא תוצאה של מוטציה גנטית מולדת, לרוב יהיה בגילאי ם צעירים יותר (למשל, 30 ו-40 במקום 60 ו-70 בסרטן שאינו מורש גנטית).
עם זאת חשוב לציין שסרטן הוא מחלה רב-גורמית ומורכבת, וידוע שנשאים מסוימים של מוטציה גנטית מורשת יחלו לבסוף בסרטן, בעוד שנשאים אחרים של אותה מוטציה בדיוק, לא יחלו במחלה. מדובר באינטראקציה מסובכת בין הרקע הגנטי, אורחות החיים, הסביבה ועוד.
בברכה
ליטל קינן |
|
|
|
| |
|
|
|
אם הסבים שלי חלו במחלה, זה אומר שיש סיכוי שגם אני יהיה חולה ? |
|
| קובץ נלווה: | | , | |
|
|
| |
|
|
|
שלום cohenarik18 סרטן הוא מחלה שהופכת להיות שכיחה יותר ככל שעולה הגיל. יש לכך מגוון סיבות. ידוע כי במדינות עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר נצפית התחלואה הרבה ביותר בסרטן. גם בישראל מדובר במחלה שכיחה יחסית בגיל המבוגר. לכן העובדה ששני סביך חלו במחלה לא בהכרח אומרת שסיכוייך לחלות במחלה עולים על אלה של אנשים אחרים. מצד שני, יש גם משקל מסוים לנטייה גנטית לחלות בסרטן, אבל אז אנחנו מדברים על סרטן מאותו הסוג או מסוגים שקשורים זה בזה, שמאובחן בגילאים צעירים יחסית במספר בני משפחה. הסוג הזה של תחלואה בסרטן הרבה יותר נדיר ואחראי רק לכ-5-10% מכלל התחלואה במחלה. בברכה ליטל קינן |
|
|
|
| |
|
|
|
קיבלנו שאלה הנ"ל נשמח למענה: עברתי פעמיים MRI אם האדרות עשיתי ביופסיית ואקום אם החדרת קליפסים כירוגים בשד עשיתי סונר שיצא אם ציסטות עם תוכן לא צלולה אמרו שצריך לעשות מעקבים האם ציסטות אם תוכן לא צלול והסתיידיות יכולות לגרום לסרטן שד למרות שכרגע זה רק שפיר?
מיכל |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום רב מחלת שד שפירה והסתיידויות כשלעצמם לא בהכרח גורמים לסרטן השד אולם נמצא כי נשים עם ממצאים מסוג זה עלולות להיות בסיכון גבוה יותר מאשר האוכלוסייה הכללית למחלה. זאת הסיבה שמומלץ על מעקב תכוף יותר. בברכה ליטל קינן |
|
|
|
| |
|
|
|
| כבר שנתים יש לי צריבה יום יומים במשך רוב שעות היום באיבר המין אולטרסאונד תקין משטח נרתיק תקין ופאפ מלפני שנתים תקין אני לא יודעת מה גורם לזה הגניקולוג איבחן בשנה האחרונה שש פעמים חיזק צואה ושלח אותי כול פעם עם אנטיביוטיקה אשר לא העוילה בכלל כבר שנתים התחושות האלה ואני ממש מודאגת איזה בדיקות ניתן לעשות בכדי לשלול סרטן צוואר הרחם חלילה תודה |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום סתיוי
גילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם לרוב מתבצע באמצעות בדיקת פאפ שהיא למעשה בדיקה ציטולוגית של תאים מצוואר הרחם. במידה ויש ממצאים מחשידים, יכול להיות שיציעו בדיקת קולפוסקופיה, במהלכה מתבוננים ישירות על הרקמה באמצעות מיכשור מתאים ולוקחים ביופסיה במידת הצורך. לפעמים יש גם מקום לבדיקה של נוכחות נגיף ה-HPV.
בכל מקרה, ההחלטה תהיה של הרופא המטפל, בהתאמה לתסמינים וחשוב לציין שכרגע הם לא מתאימים לסרטן צוואר הרחם כך שרמת החשד נמוכה, ולממצאי הבדיקות שכבר בוצעו.
במאמר מוסגר, אם את מטופלת על ידי אותו רופא כבר שנתיים ללא כל תוצאות, שקלי לפנות לקבלת חוות דעת נוספת.
בריאות שלמה
ליטל קינן |
|
|
|
| |
|
|
|
שאלה שקיבלנו במרכז המידע: האם תנור אינפרא אדום מומלץ לשימוש או שהקרינה בו היא גבוהה מאוד ולא מומלץ?
|
|
|
|
| |
|
|
|
שלום רב
אני מודה כי אינני מכירה היטב את הסוגיה וייתכן כי מומחים לבריאות הסביבה ידעו לענות עליה טוב יותר.
למיטב ידיעתי אין קשר בין חשיפה לקרינה מתנור אינפרא אדום לבין היארעות סרטן.
יש טענות לגבי השפעות מיטיבות בחשיפה לסוג זה של קרינה וגם להיפך, אולם לא בתחום הסרטן.
בברכה
ליטל קינן |
|
|
|
| |
|
|
|
| שלום דר ליטל. קורא הרבה על סגולותיו של עץ המורינגה . מה דעתך בצריכתו למניעה ולהענקת יתרונות רפואיים לגוף ולאו דווקה בקשר ישחר לסרטן כזה או אחר. מה דעתך? בתודה. |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום סימון לצערי הנושא לא מוכר לי היטב. במרשתת (internet) מצאתי התייחסויות רבות לסגולותיו המיטיבות של העץ; כאשר בדקתי בספרות המדעית (pubmed) ראיתי שנעשו מחקרים על החומר, אבל רובם המוחלט על חיות מעבדה או על תרביות תאים. הסיבה שמחקרים אלה בוצעו היא, כי יש יסוד להניח שתכונות מסוימות הקיימות במיצוי של עלי העץ או קליפת הגזע שלו עשויות להיטיב גם עם בני אדם, עם זאת, אין עדיין הוכחות ממחקרים אפידמיולוגיים שאכן לחומר השפעה מיטיבה. בדרך כלל התהליך המדעי הוא כזה, שתחילה נאספים נתונים ממחקר בתרביות תאים ובבעלי חיים ורק לאחר מכן, במידה ויש לכך הצדקה וניתן להראות כי לא כרוך בכך סיכון, עובר המחקר גם לבני אדם. אז כרגע אין כל ראיות מדעיות מבוססות ליתרונותיו של החומר (ולאי רעילותו) בבני אדם ונצטרך לחכות. בברכה ליטל קינן |
|
|
|
| |