|
|
|
| אני לאחר ניתוח RT LUMPECTOMY
ברצוני לדעת האים גם גוש שפיר הוא סרטני?
עד לקבלת תשובות הפתולוגיה
כמו כן כמה זמן לןקח החלמה
האים חייב לעשות הקרנות גם אים זה יהיה שפיר?
לפני 10 שנים נותחתי ניתוח ראש צאור עקב גוש שפיר ששיתק אותי האים יש קשר? האים זה מראה כי הגוף מייצר גושים? האים זה מסוכן?
תודה רבה |
|
|
|
| |
|
|
|
| אני אינני מומחית באונקולוגיה או בסרטן שד - לגבי הניתוחים יש פורום סרטן השד.
גוש שפיר הוא גוש שאינו ממאיר או סרטני. באופן כללי, הקרנה מיועדת לגיודלים ממאירים.
כדי לדעת אם יש קשר בין הגוש שהיה בצוואר והגוש בשד כעת צריך לדעת יותר פרטים על הפתולוגיה בשני הממצאים. לדגומה אם מדובר בגוש בבלוטת התריס הדבר יכול להיות קשור לגוש שפיר בשד או לסרטן שד אבל יש גושים בצואר שאין להם קשר לגושים בשד. כשיהיו בידייך שתי הפתולוגיות אני מציעה להתייעץ עם רופא המשפחה. |
|
|
|
| |
|
|
|
| שלום,
רציתי לשאול מהי ההמלצה עבורי כנשאית ברכה2 (6174delT) למועד המתאים להוצאת השחלות?
בדיוק מלאו לי 42, ואחותי אובחנה בסרטן השחלות (מקרה ראשון ויחיד במשפחה עד כה) בגיל 50 בשלב 3C.
אני ללא ילדים ולא מתכננת הריון - אבל הייתי מעדיפה לדחות את הניתוח כמה שניתן.
ביעוץ הגנטי שנעשה לי נאמר באופן כללי שההמלצה היא להוציא את השחלות בין גילאי 40-45. האונקולוג של אחותי ייעץ להוציא כבר כעת ולא להמתין. הייתי שמחה לחוות דעת נוספת לפני מהלך כירורגי.
המון תודה!
|
|
|
|
| |
|
|
|
| שכחתי לציין שאני מתגוררת בגרמניה בשנתיים האחרונות ופה המדיניות היא להוציא את השחלות 5 שנים בלבד לפני הגיל בו נתגלתה המחלה אצל קרובת המשפחה, כלומר לפי הנהלים פה - לא אוכל לעבור את הניתוח לפני גיל 45!
המדיניות בישראל שונה בתכלית וחשוב לי להבין לפי איזה פרוטוקול כדאי לי לעקוב.. כי יש הבדל אדיר במקרה הזה..
המון תודה! |
|
|
|
| |
|
|
|
| אין כאן תשובה נכונה/לא נכונה, אלא התייחסות שונה לסיכונים.
גם בנשאית BRCA2, הסיכון לסרטן שחלה בטווח של כל שנה בודדת הוא סיכון קטן - אחוזים בודדים, ואף פחות מכך לפני גיל 45.
ההחלטה אם לעבור את הניתוח בגיל 42 או בגיל 45 היא איזון בין הסיכוי למחלה, לבין שמירת השחלות בשנים הללו. השיקולים לשימור השחלות קשורים במדיה מועטה לפוריות (לא רלוונטי עבורך) ויותר מכך לפעילות ההורמונלית, שהיא חשובה במניעת מחלות כגון אוסטייאופורוזיס ומחלת לב. את הפעילות ההורמונלית ניתן לחקות במידה רבה ע"י מתן טיפול הורמונלי חליפי, וחשוב לציין שמקובל לתת טיפול הורמונלי חליפי עד גיל 50 לנשאיות שעברו כריתת שחלות קודם לכן.
בשורה התחתונה - השאלה איך מתייחסים לסיכון של אחזוים בודדים לחלות בסרטן שחלה בין גיל 42 ולגיל 45. במדינות רבות, כמו בישראל ובארה"ב מקובל להקדים את הניתוח ב 10 שנים לפני הגיל שבו חלתה החולה הצעירה ביותר. בגישה זו אכן מומלץ לך ניתוח כבר היום. עם זאת, חשוב לי להדגיש שהגישה שאת מתארת שנהוגה בגרמניה אינה בלתי סבירה.
אני חושבת שדרך אחת להתמודד עם ההחלטה היא לחשוב על שני ה worst case scenarios ולראות איזה מהם יהיה לך יותר "קל" לקבל במקרה שבדיעבר התוצאה לא תהיה אופטימלית. תוצאה רעה אחת הייא שדחיית הניתוח תלווה חלילה בהופעת מחלה לפני גיל 45. תוצאה רעה אחרת היא שתעברי את הניתוח עכשיו תוך עלות כספית וצורך בטיפול הורמונלי שייתכן ולא יעלים את כל התסמינים של גיל המעבר.
בהצלחה! |
|
|
|
| |
|
|
|
| תודה רבה פרופ׳ לוי-להד על תשובתך!
רציתי לשאול שאלה נוספת בנוגע לבעיית צפיפות עצם אצל נשאית - מאחר והחלטתי להסיר את השחלות (בת 42) ונקבע לי תור לניתוח לעוד חודש, נעשתה לי בדיקת צפיפות עצם כהכנה לניתוח, והתוצאות לא טובות (מצ״ב תוצאות הבדיקה עם תרגום לעברית) מאחר והיו לי שברים מרובים באגן ובשתי הרגליים עקב תאונת דרכים מלפני 21 שנים.
רציתי לשאול האם הטיפול ההורמונלי החלופי שאקח לאחר הניתוח אמור להיות יעיל בהגנה על צפיפות העצם באותה מידת אפקטיביות לו הייתי נשארת עם השחלות ?
מה היית ממליצה לנשאית BRCA2 בת 42 עם בעיות צפיפות עצם? אחותי חלתה בגיל 50 בסרטן השחלות ואני יודעת שאין טעם לדחות את הניתוח, אבל תוהה אם הרקע האורטופדי הבעייתי ותוצאות צפיפות העצם משנים את ההמלצה להסיר את השחלות כעת?
אני כמובן אלך ליעוץ וטיפול אנדוקרינולוגי-אוסטאולוגי, אבל תוהה מה עמדתך בנושא.
בתודה מראש, דנה |
|
| קובץ נלווה: | | לחץ כאן לקישור לקובץ נלווה | |
|
|
| |
|
|
|
| שלום דנה - לא נכנסתי לתוצאות הבדיקה שלך, משום שבפורום איננו נותנים ייעוץ טיפולי אישי.
באופן כללי בעיות בצפיפות העצם אינם התווית נגד לכריתת השחלות. טיפול הורמונלי חליפי צפוי להקטין את המשך הירידה בצפיפות העצם, אבל יש לךכ גם תרופות יעילות אחרות.
בנוסף, נתון חשוב מאוד הוא השינוי בצפיפות העצם לאורך זמן. אם המצב יציב החשש פוחת. לכן בבמלצה היא לעשות בדיקה חוזרת של צפיפות עצם לאחר שנה, ובהתאם לכך להחליט על צורך בהוספת טיפולץ מומלצת פעילות גופנית הכוללת נשיאת משקל - זה טוב לכל! |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
| שלום וברכה.
אני בת 25, וחליתי בסרטן השד. (PR שלילי, ER חיובי נמוך, HER2 דו משמעי, KI67-50-60%)
ביצעתי בדיקה גנטית מקיפה בחברת INVITAE בארה"ב.
לא נמצאתי נשאית של אף גן ידוע הגורם לסרטן השד.
אין סיפור משפחתי ידוע במשפחה הקרובה של סרטן השד.
למרות זאת, ההמלצה שקיבלתי היא, שעקב גילי הצעיר, רוב הסיכויים שאני נשאית של גן לא ידוע, ועל כן עלי לבצע כריתה דו"צ מניעתית (לגידול עצמו מספיקה כריתה חלקית)
האם ההנחה הזו נכונה?
תודה רבה!
|
|
|
|
| |
|
|
|
| אינני חושבת שניתן לומר בודאות שאת נשאית של גן לא ידוע. עם זאת, הסיבה להמלצה על כריתת שד דו צדדית קשורה לרוב לסיכון שאנו מעריכים שקיים במהלך החיים להופעת סרטן שד נוסף.
הסיכון לסרטן שד נוסף יכול לנבוע מקיום שינוי גנטי מורש, או ממשך הזמן העתידי שבו האישה יכולה לפתח סרטן שד נוסף.
באופן כללי- אצל אישה שחלתה בסרטן שד ישנו סיכון של כחצי אחוש- עד אחוז וחצי בשנה להופעת סרטן שד נוסף. כהנחה שתוחלת החיים הממוצעת היא גיל 80 (האמת שהיא קצת יותר) - לאישה שחלתה בגיל 70 יש סיכון של כ 5-6% לחלות בסרטן שד נוסף עד גיל 80. לעומת זאת לאישה בת 25, שיש לה עוד 55 שנות חיים לפניה, הסיכון הוא משמעותית יותר גדול, ללא קשר לקיום גורם גנטי, פשוט משום שזמן ראוך עוד משתרע לפניה.
מקובל להמליץ על כריתה דו צדדית כשיש סיכוי מעל 30-40% לסרטן שד נוסף. עם זאת, מדובר בהחלטה מאוד אישית, ואין פה סף סיכון "נכון" או "לא נכון". חשוב להדגיש שגם אם יש סיכון מוגבר לסרטן שד נוסף ניתן לבצע מעקב מוגבר (להוסיף MRI שד, דבר שנמצא בסל הבריאות עבורך) ואז במרבית המקרים יש גילוי מוקדם. בנוסף, לא חייבים לקבל את ההחלטה ברגע זה. כאמור, הסיכון בכל שנה הוא סביב אחוז וחצי לשנה, ולכל היותר שני אחוזים בשנה. כדאי לנסות להגיע להחלטוה לפני קבלת הקרנות לשד שחלה, פשוט משום ששחזור קשר יותר לאחר הקרנות, אבל גם אם לא רוצים להגיע להחלטה באותה עת, ניתן לבצע זאת אח"כ. אני מציה להתייעץ עם פלסטיקאי בנושא זה.
|
|
|
|
| |
|
|
|
| חמותי חלתה בסרטן שד בגיל 38 ועכשיו בגיל 67 חלתה שוב ומטופלת באייברנס.
לשאלתי, אמרה שלא מדובר בסרטן גנטי וגם התשובה של הבנות שלה חזרה שלילית.
שאלתי- אם היא לא נשאית מדוע היה מקום לבדוק את הבנות?
ובאיזה גיל מומלץ שבתי תעשה את הבדיקה לברור נשאות, אם בכלל?
תודה |
|
|
|
| |
|
|
|
|
1. לפחות במחצית מהמקרים שבהם הממאירות נראית תורשתית מבחינת סיפור המשפחה, עדיין לא מצליחים לזהות כיום את הגורם הגנטי, כך שלחלוטין סביר שלא מצאו גורם גנטי אצל חמותך.
2. ההמלצה לבדיקת הבנות אינה בהכרח מעידה שזוהה גורם גנטי אצל חמותך- ייתכן שמוצאן אשכנזי ואז מומלץ להן להיבדק ממילא וייתכן שיש סיפור משפחתי גם במשפחת אביהן.
3. אפשר לבדוק את בעלך כבר היום כדי לדעת אם הוא נשא של מה שניתן לבדוק היום, ולגבי ביתך - ממליצה להתייעץ כשתהיה בת 28, או בעוד 5-6 שנים, מה שיבוא קודם. |
|
|
|
| |
|
|
|
| 52 , סרטן שד 100% הורמונאלי שד אחד , ללא נשאות ,לומינל A , ציון KI67 =5%,פרוסיגנה 15%
בלוטת לימפה אחת ,מסטקטומי שד אחד והקרנות .
לטרוזול ולוקרין ( מחזור סדיר בזמן גילוי ) .
אין סיפור משפחתי סרטן שד .
אח סרטן מעי מתחת לגיל 50 .
מספר שאלות של מידע כללי :
1. מה הסיכון לחלות בסרטן שחלות ביחס לאוכלוסיה הכללית?
2.האם כדאי להוריד שחלות ?
3. האם הסרת שחלות גם תתרום מבחית רמת הורמונים נמוכה יותר והקטנת סיכון לחזרה מקומית בשד השני ?
4. האם כדאי לבצע הרחבה של ברור גנטי מעבר ל-BRCA1ּ, 2 ?
תודה |
|
|
|
| |
|
|
|
| 1. אם אין סיפור משפחתי של סרטן שחלה ונשללו מוטציות ב BRCA1 ו BRCA2 (ראי להלן), אין סיכון יתר לסרטן שחלה באישה שחלתה בסרטן שד. הסיכון לכל אישה באוכלוסיה הוא כ 1.5%.
2. אין התוויה לכריתת שחלות ברמת סיכון זו.
3. אמנם בעבר הרחוק כריתת שחלות היתה אמצעי להקטין את החשיפה של גידולים לאסטרוגן, אולם לא תמיד יש בכך צורך, ואם ישנו צורך בטיפול אנטי-אסטרוגני, ישנן כיום תורופת יעילות ביותר להשגת אותה מטרה,. לכן לא מקובל להסיר שחלות (בוודאי לא מעל גיל 50) כטיפול הורמונלי לסרטן השד.
4. באופן כללי סביר להרחיב את הבירור. השאלה איזה בירור בוצע עד כה. אם את ממוצא אשכנזי מלא ונבדקו אצלך 3 המוטיציות השכיחות, הסיכוי לגלות מוטציה אחרת בגנים אלה הוא קטן. אם את ממוצא אחר עדיף לבצע ריצוף מלא של הגנים BRCA1.2 אולם במקרה זה כבר עדיף לבצע בדיקה של פאנל של גנים, שעלותה למעשה זהה. מומלץ לעזות זאת דרך ייעוץ גנטי להבנת היתרונות והחסרונות בבדיקת פאנל. ישנם גנים נוספים שמעלים את הסיכון לסרטן שחלה, אולם הם מעטים והסיכוי שיש בהם מוטציה הוא קטן.
רפואה שלמה! |
|
|
|
| |
|
|
|
| שלום רב,
אני בת 35, נמצאת בסיכון מוגבר לתחלואה בסרטן שד בעקבות היסטוריה משפחתית של אמא ודודה שחלו לפני גיל 40 ונשאות מוטציה בגן atm שאמרו לנו שיתכן וקשורה בתחלואה.
אני גם סובלת משחלות פוליציסטיות ולאחר שלוש לידות הומלץ לי על שימוש בהתקן הורמונלי למניעת שגשוג לא מבוקר של רירית הרחם.
האם שימוש בהתקן הורמונלי או גלולות הנו בטוח במצב של סיכון מוגבר לתחלואה בסרטן שד? האם ישנה עדיפות לאחד מהם על פני השני? האם יש עדיפות או מניעה לטיפול מבוסס פרוגסטרון על פני טיפול משולב אסטרוגן+פרוגסטרון או להיפך?
תודה מראש על ההתייחסות
|
|
|
|
| |
|
|
|
| אין מניעה לשימוש באמצעי מניעה הורמונליים בנשים שיש להן סיפור משפחתי של סרטן שד. השיקולים צריכים להיות השיקולים כמו בכל אישה - לפי הגיל, המצב המשפחתי וכו'. בנשים בנות יותר מ 35 ככלל ישנה העדפה לאמצעי מניעה מקומי (התקן) ע"פ גלולות. |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
האגודה למלחמה בסרטן מזמינה ליום עיון לנשים המתמודדות עם סרטן השד - "לחגוג את החיים" שיערך ביום שלישי, 20.10.20 החל מהשעה 10:00 בבוקר, און ליין בלייב. יום העיון מיועד לחולות, מחלימות ולבני משפחותיהן, והינו ללא תשלום! יש להירשם מראש. למידע ולרישום: https://tinyurl.com/y3wb5e7x |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום, אני בת 36 ולפני כארבע שנים, מספר חודשים אחרי הולדת בני הראשון אובחנתי כנשאית של תסמונת לינץ' HNPCC בגן MSH2 בהיסטוריה המשפחתית, מותה של סבתי מצד אמי בגיל 40 מסרטן המעי הגס, דודתי מצד האם חלתה והבריאה מסרטן ברחם סביב גיל 45 (היתה מטופלת שלך) ומאז גם אימי עברה כריתת רחם לאחר שהתגלה ממצא מדאיג. בשנתיים האחרונות עברתי טיפולי IVF pgd, עברתי שלוש החזרות שנכשלו, הנסיון האחרון הסתיים ממש עכשיו בהריון כימי. אין לי יותר עוברים ואני עומדת בפני הדילמה האם להמשיך במסלול הזה או לנסות להרות באופן טבעי (תאורתית לא אמורה להיות לי בעיה להרות, עם בני נכנסתי להריון בקלות ומהלך ההריון היה תקין לחלוטין). אני ובן זוגי מתחבטים בשאלות מוסריות קשות, כמובן מאוד לא רוצים לתת לגן הזה להמשיך להתקיים במשפחתנו, על כל המשתמע מכך, מצד שני מרגישים שכבר איבדנו זמן יקר בנסיונות וכל הזמן שומעים מסביבנו קולות שאומרים שבעוד 20 30 שנה הרפואה תיראה אחרת, איך אחרת, כמובן שאף אחד לא יכול לענות על זה אבל חשבתי שאולי להנחות שלך יש יותר אחיזה במציאות מלשאר המייעצים. אני יודעת שהשאלה שלי מעורפלת ושאף אחד לא באמת יכול לייעץ לנו בנושא הזה אבל נשמח לשמוע דעה קצת יותר מבוססת שאולי תעזור לנו עם ההחלטה הקשה הזאת.
Sent from my iPhone |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום - הדילמה אכן ברורה והיא עד כמה להמשיך בביצוע טיפולי פוריות עם קושי בהשגת הריון, וכל זאת למנוע נשאות (כשבסיכוי של 50% לא תהיה נשאות) ולמנוע צורך במעקב וחשש ממחלה בעוד עשרות שנים, כשיש להניח שהרפואה תמשיך להתקדם. כפי שכתבת, אין פה תשובה "נכונה" וגם אינני חושבת שבהקשר זה דעת מומחה לרפואה היא יותר מבוססת מדעתם של ההורים, משום שהשאלה פה היא לא שאלה רפואית ישירה, אלא נוגעת למידת החשש של ההורים, תחשותיהם לגבי עצם הנשאות והעברת הנשאות וכו' - וכל אלה נושאים התלויים באישיות ובערכים הפרטיים. בהקשרים אלה מה שנכון לאדם אחד לא בהכרח נכון לאחר. דבר אחד שניתן לומר הוא שבעולם רוב הנשאים והנשאיות של תסמונת לינץ' לא מבצעים PGD למניעת ההורשה של התסמונת - זה כמובן לא אומר שהם צודקים, אבל אולי אפשר להסיק מזה שהחלטה שלא לבצע PGD היא גם החלטה סבירה. בהצלחה! |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
שלום רב, אני בת 56, נשאית brca1, באוקטובר האחרון עברתי ניתוח הוצאת הרחם החצוצרות והשחלות.... עכשיו שהתאוששתי, אני רוצה לעשות כריתה מניעתית ושיחזור, הייתי לפני שבועיים אצל פרופ' דינה לב, ע''ה, והיא אמרה לי שלא עושים שיחזורים אחרי גיל 55..... מעוניינת לעשות את הניתוח והשיחזור כמה שיותר מהר.... האם יש המלצות למי לפנות? אני בקופת חולים מכבי בתודה מראש |
|
|
|
| |
|
|
|
מבחינה רפואית אין שום מניעה לבצע שחזור בכל גיל, בהנחה שאין סיכון ניתוחי מיוחד מסיבות שלא קשורות לנשאות. גם לא ידוע לי על שום מגבלה כזו בסל הבריאות. אני מציעה להתייעץ במרפאת הנשאיות שאת נמצאת בה במעקב, ובכל מקרה מציעה להיפגש עם יותר מפלסטיקאי/ת אחד/ת כדי להבין את האפשרויות השונות על יותרונותיהן וחסרונותיהן |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
שלום, אני מתלבטת אם לבצע PGD וIVF עקב נשאות של BRCA.
הדילמה העיקרית היא בגלל הסיכון שהתהליך יכול לפגוע בי ואולי לעורר את הגן ולגרום להתפרצות סרטן אצלי. האם יש מחקרים שמציגים קשר בין התהליך לסרטן?
אם כן, מה הסיכוי של אישה שעושה PGD וIVF לחלות בסרטן? תודה |
|
|
|
| |
|
|
|
באופן כללי אין עדות ברורה לכך שטיפולי הפריה חוץ גופית מעלים את הסיכון לממאירות. נעשו על כך מחקרים גדולים עם תוצאות לכאן ולכאן, ולכן נראה שאין השפעה משמעותית. יש לציין שלהריון עצמו יש השפעה מורכבת על הסיכון לסרטן השד. בטווח הקצר, דווקא סביב שנת ההריון (ללא קשר לאיך הושג ההריון) יש עליה קטנה בסיכון לרן השד, אולם מדובר בתוספת סיכון קטנה מאוד שאינה נחשבת כשיקול כנגד הריון. לטווח הארוך, הריון עצמו (וגם הנקה) מקטינים את הסיכון לסרטן השד. ספציפית בנשאיות - בתקופת ההריון קשה לבצע מעקב הדוק לסרטן השד, ולכן מומלץ לבצע הדמית שד קרוב למועד הכניסה להריון. כמובן שיש להתייחס ברצינות להופעת ממצאים בשד במהלך או לאחר ההריון ולא להניח שהם קשורים להריון |"גוש חלב" ד"דלקת" וכו'). באופן כללי - מבחינת הסיכון לסרטן אין המלצה לנשאיות לשנות את תוכניות הילודה שלהן בגלל הנשאות ואין המלצה כנגד טיפולי פוריות. הדבר היחיד ששונה במחינה זו הוא שיקולי הגיל - בגלל ההמלצה לכריתת שחלות מומלץ להשלים את הקמת המשפחה לפני הגיל המומלץ לכריתת השחלות והחצוצרות. |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום, אנינשאית של BRCA1. כעת בהריון ומעוניינת לדעת האם העובר ירש את הגן. איך אפשר לבדוק? האם בדיקת סיסי שילייה / מי שפיר מגלים את הנשאות?
ומה עם בדיקות NIPT? תודה מראש |
|
|
|
| |
|
|
|
BRCA לא ניבדק במסגרת ה NIPT אפשר לבדוק נשאות גם בסיסי שליה וגם במי שפיר. נשאלת השאלה מדוע לבדוק. אם זה רק למען "סקרנות" הורית נראה שאין לכך הצדקה אתית, משום שככל הידוע כיום אין לכך השפעה על הבריאות לפני גיל 25-30 לנשים ואף מאוחר יותר לגברים, ולכן רבים גורסים שצריך להשאיר את ביצוע הבדיקה לאדם עצמו כשיגיע לבגרות. אם זה במחשבה של הפסקת הריון במקרה והעובר הוא נשא, זה נושא מורכב מאוד ובמקומות רבים לא יאשרו הפסקת הריון כשהסיבה היא נשאות, וזאת משום שאין לכך השפעה על הבריאות אלא בטווחים רחוקים מאוד, וגם לא ניתן לדעת מה תהיה ההתקדמות בטיפול בממאירות עד שילד/ה שנולדים היום יגיעו לגיל סיכון. בכל מקרה אם את מעוניינת בבדיקה בהריון מומלץ לגשת לייעוץ גנטי. |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום ב, אחי בן 69 חלה בסרטן הערמונית. אני בן 67. מבקש לשאול: א. קיים מרכיב גנטי למחלה זו? ב. מה מומלץ לעשות במקרה שלי בשלב הזה , מבחינת בדיקות. לציין שיש לי אי ספיקת כליות כרונית מזה 20 שנה ובמעקב בלבד. 40% תיפקוד. איזה בדיקה אני יכול לעשות כיש בעיה עם חומר ניגוד במקרה שלי. ג. ומה עושים כדי להקטין סיכונים ברמת אורח החיים השוטף. בתודה, שמעון |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום סימון א. יבחלק מהמקים שי סרטן הערמונית קיים מרכיב תורשתי. אני מציעה שאחיך יפנה לייעוץ גנטי בענין זה. קיים חשד יותר גברו אם יש סיפור משפחתי ואם יש חולים שחלו בגיל צעיר (מתחת לגיל 60) ב. מבחינת בדיקות עדיף שאחיך יבצע ראשון את הבירור , אבל אם הא לא מבצע זאת בעתיד הקרוב אתה יכול לפנות לייעוץ גנטי בעצמך ג. מבחינת מעקב לסרטן הערמונית - זהו נושא שנוי במחלוקת. המעקב הקיים הוא בדיקת PSA בדם אחת לשנה. הבעיה במעקב לסרטן הפרוסטטה הוא שייתכן גילוי של גידול סרטני שהטיפול בו יכול להיות מלווה בתופעות לוואי רבות למרות שמרבית הסיכוי שלא היה בעל משמעות רפואית רבה מבחינת תוחלת החיים. ד. לא ידוע לי על אמצעי מניעה ספציפיים לסרטן הערמונית. באופן כללי למניעה של סרטן שחוב לא לעשן ולהקפיד על פעילות גופנית. |
|
|
|
| |
|
|
|
| שלום, אני נשאית של הגן BRCA1, בת 34, רווקה וללא ילדים. הייתי רוצה להתחיל בתהחיל הקפאת בייציות מופרות ואשמח להכוונה בדבר איך להתחיל תהליך זה. בנוסף, האם יש לנשאיות סיוע כלכלי מהמגינה במימון ההליך? תודה רבה. |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
שלום רב נשאית BRCA2 סבתא ואחותה נפטרו מסרטן השד בגיל 50 הכירורג ממליץ בתוקף על הסרה מניעתית. האם יש בכך הגיון? תודה רבה |
|
|
|
| |
|
|
|
הנושא של כריתת שד מניעתית הוא מורכב, בפרט בנשאיות BRCA2 ההמלצה מאוד תלוית גיל (ככל שהגיל מבוגר יותר התועלת בכריתה מניעתית יורדת, בפרט מגיל 60) - לא ציינת בת כמה את. בנוסף, בנשאיות BRCA2 לא הודגם הבדל בתמותה בנשאיות שעברו או לא עברו כריתת שד מניעתית. הסיבה לכך שהסיכון לסרטן שד בנשאיות אלה נמוך יותר (לעומת BRCA1) ומצד שני המעקב לסרטן שד הוא יעיל, ולרוב ניתן לגלותו בשלבים מוקדמים הניתנים לטיפול. מצד שני, מניעה (כלומר לא לחלות בכלל) וגילוי מוקדם העשוי להצריך טיפול - אלה שני דברים שונים. בכל מקרה לא מדובר בהחלטה דחופה, ולא כדאי לקבל אותה בלחץ. אני ממליצה לך לפנות לאחת ממרפאות הנשאיות בארץ. בכולן יש צוותים רב תחומיים שיכולים לדון איתך באופן פרטני בכל ההיבטים, כדי שתוכלי להגיע להחלטה הטובה ביותר עבורך באופן אישי. רשימת המרפאות נמצאת באתר האגודה למלחמה בסרטן בקישור להלן https://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=8181 |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום רב, אני בת 29 , נשאית ברכה 1, מוטציה 185delAG. לומדת בחו"ל מזה שנה. הייתי במעקב במרפאת נשאיות בארץ:ממוגרפיה ואולטרא סאונד שד וכעבור חצי שנה אם. אר. איי פלוס בדיקת שחלות. הכל היה תקין. אימי נשאית גם ,חלתה בסרטן השד בגיל 49(ER+PR). בריאה היום. אין פה מרפאת נשאיות או מודעות לנושא ואין באפשרותי לבוא בקרוב לארץ. מה הן המלצותייך? האם חייבת ממוגרפיה פעם בשנה?אולטרא סאונד? אם אר איי? תודה רבה |
|
|
|
| |
|
|
|
| שלום ניני - יש הגורסים שממילא ניתן להתחיל מעקב בנשאיות רק בגיל 30, אלא אם יש במשפחה נשים שחלו בגיל יותר צעיר. כך שניתן להמתין עד אז. מגיל 30 יש המלצה ברורה לביצוע הדמיה, כל חצי שנה - בוכל מקרה ה MRI חשוב ביותר משום שבנשים צעירות השד צפוץ מבחינה רנטגנטית וממוגרפיה פחות רבישה. לגבי אולטראסאונד יש פחות נתונים. אם יש בעיה קשה מבחינת האפשרויות למעקב המינימום הוא MRI אחת לשנה. |
|
|
|
| |
|
|
|
| שלום רב, אימי עם סרטן שחלות, ביצעה ריצוף מלא דרך קופת חולים מכבי אך לא נמצאה נשאית לbrca1/2 ועשתה גם בדיקה על הגידול דרך ביהח וגם על הגידול עצמו לא מצאו נשאות כזו או אחרת. האם כדאי לה לעשות בדיקה נוספת שנקראת invitae ? האם יש המלצה לעוד בדיקות כמו hrd ?או msi ? אשמח לקצת סדר בכל הבדיקות הללו |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום צריך להבדיל בין שני סוגי בדיקה: 1) בדיקת דם שבודקת שינויים גנטיים בכל הגוף, ואז מדובר בשינויים שיכולים לעבור בתורשה. בנוסף, ישנם טיפולים שמתאימים ספציפית למי שחלתה על רקע גורם תורשתי. 2) בדיקות גנטיות של הגידול עצמו (רקמת הגידול). המבנה הגנטי של הגידול יכול ללמד אילו טיפולים צפויים להיות מועילים, אבל השינויים הגנטיים בגידול אינם מורשים. בדיקת BRCA בדם היא בדיקה מהסוג הראשון. BRCA1/BRCA2 הם הגורמים התורשתיים השכיחים ביותר לסרטן שחלה, אבל יש גם גורמים אחרים שאותם מגלות בדיקות פאנל כמו זו של חברת invitae . הסיכוי שימצאו מוטציה משמעותית אחרי בדיקת BRCA1/BRCA2 שלילית הוא בעךר 6%, אבל יכולות להיות לזה השלכות לטיפול וגם השלכות לבנות המשפחה (מי שירשה היא בסיכון ומי שלא ירשה אינה בסיכון) בדיקות MSI (אי יציבות גנומית) ובדיקת HRD (פגם ברקומבינציה הומולוגית) הן בדיקות המבוצעות בגידול, ויש להן השלכה על בחירת הטיפול. אם יש MSI צפוי שהגידול יגיב לטיפול אימונותרפי (מסוג מעכבי PD-1 ו PDL-1 ) ואם יש HRD חיובי צפוי שהגידול יגיב לטיפולים מסוג מעכבי PARP. עם זאת, כיום מתחיל להיות מקובל לטפל במעכבי PARP גם ללא קשר ל HRD אם היתה תגובה לתרופות ממשפחת הפלטנים. |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום רב בת 40 נשאית BRCA2. סבתא ואחותה נפטרו מסרטן שד. אמא הסירה רחם ושחלות בגיל 37 וכעת בריאה. האם יש הגיון להסיר רחם או רק שחלות כמניעה? תודה |
|
|
|
| |
|
|
|
לרוב מקובל לבצע כריתת שחלות וחצוצרות בלבד. הסיבה לכך היא שניתוח ללא הסרת רחם הוא ניתוח משמעותית יותר "קטן" עם תקופת החלמה קצרה יותר, והסיכון לסרטן רחם הוא נמוך, ולרוב ניתן לגלות סרטן רחם מוקדם כי אז מופיעים דימומים. יש בנשאיות סיכון מסויים (נמוך אבסולוטית) לסרטן רחם דמוי שחלה (סרטן רחם מסוג serous paipllary) ולכן יש הגורסים שמבחינה זו מוצדק לבצע כריתת רחם. כאמור, זו אינה ההמלצה השגורה. |
|
|
|
| |
|
|
|
אשמח לדעת מה אומר הכן הנ״ל ACSF3 מה הסכנות מה אומר הנשאות לגן זה נמצאה נשאות ל- Combined malonic and methylmalonic aciduria (ACSF3-related) בגלל שינוי בעל משמעות קלינית (מוטציה) בגן |
|
| כתובת אינטרנט נלווית: | | Hila | |
|
|
| |
|
|
|
| לא מדובר בנשאות שקשורה לסרטן. אני מניחה שהבדיקה בוצעה כחלק מסקר נשאות לקראת הריון - בכל מקרה פני למי שהפנה אותך לביצוע הבדיקה. |
|
|
|
| |
|
|
|
אני בת 41 ( נהייתי חודש שעבר) האם יש אפשרות להקפאת ביציות במידה ואני מעונינת בהריון נוסף לאחר כריתת שחלות עקב נשאות? תודה רבה |
|
|
|
| |
|
|
|
| זה בהחלט אפשרי - מומלץ להתייעץ עם רופא פוריות. סיכויי ההצלחה גבוהים יותר אם מקפיאים עוברים ולא ביציות. |
|
|
|
| |
|
|
|
| תודה. היכן יש מרפאות נשאות באזור המרכז? |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|