פורום נשאיות גנטיות ונשים בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד והשחלות

שלום, רציתי לשאול מהן ההמלצות מעקב לנשאית BRCA2 (6174delT) שהיא בת 82 ורק כעת אובחנה כנשאית? קרובת משפחה מבוגרת (בת דודה של אבא) נבדקה לאחרונה לאחר שהתגלה במשפחה שלנו מקרה של סרטן השחלות, אני נשאית בת 42 וקיבלתי המלצות ספציפיות לכריתת שחלות ומעקב שד, קרובת משפחתי אובחנה לאחרונה ומופתעת מהגילוי המאוחר, וטרם קיבלה הבהרות ספציפיות - נשמח לשמוע מהן ההמלצות למעקב אצל נשאית בגיל מתקדם כזה? האם כריתת שחלות זו המלצה שהיא על הפרק? האם עדיין עושים מעקב שד כמו ממגורפיה ו-mri פעם בשנה? בתודה מראש, דנה

שאלה מצויינת... למעשה אין נתונים על מעקב בגיל 80. לא לגמרי מפתיע לגלות את המוטציה השכיחה ב brca2 באישה מבוגרת, משום שכ 20-30% מהנשאיות של מוטציה זו לא יפתחו סרטן במהלך חייהן. ניתן לומר שהסיכון האבסולוטי שלה לחלות בסרטן בשארית חייה הוא נמוך, כי מדובר בסיכון של לכל 1.5 % בשנה (עד 120 כמובן). מציעה לה לפנות למרפאת נשאיות ולהתייעץ - ההחלטות תלויות מאוד במצבה הבריאותי הכללי. אם הוא מצוין, כריתת שחלות מניעתית עשויה להיות רלוונטית אפילו בגיל זה.

תודה רבה על המענה!

האם ידוע על מקרים של Hereditary Diffuse Gastric Cancer בישראל? כלומר משפחות שאובחנו "רשמית" עם התסמונות הזאת ועברו למשל כריתת קיבה מניעתית. (זה קשור גם לסרטן שד לובלרי) כמה אנשים/משפחות ומאיזה עדות? יש מקרים בקרב יהודים ממוצא עיראקי? ובאופן כללי אותה שאלה לגבי מוטציות ב-CDH1 ו-CTNNA1. אם אין לכם מידע על זה תוכלו לברר זאת עבורי? ראיתי שמישהו כתב פה בפורומים לא מזמן שמצאו לו מוטציה ב-CDH1 במשפחה, אבל לא היו שם מקרים של סרטן קיבה. ניסיתי למצוא על זה מידע באינטרנט אבל לא מצאתי כלום. מצאתי משהו עם אשכנזים ומוטציה של CTNNA1 שגם יכול לגרום לתסמונת הזאת, אבל דווקא במשפחות האשכנזיות לא היו מקרים של סרטן הקיבה. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7200596/ אני יודע שיש מושג Hereditary lobular breast cancer במשפחות שלא מוצאים בהם סרטן קיבה והוא נהפך ל-HDGC אם וכאשר מוצאים. תודה!

שלום, אני חושבת שפנית אלי גם באופן אישי. לא ידוע לי על רישום מרוכז של חולי hgdc - מציעה לשאול בפורום האגודה לסרטן של מערכת העיכול. לא ידוע על שינויים גנטיים שכיחים באשכנזים המובילים ל hgdc. מדובר במחלה נדירה מאוד, ואם זוהה שינוי ב cdh1 חשוב לברר שאכן מדובר בשינוי מחולל מחלה (פתוגני)

לפני חמש וחצי שנים, בגיל 36, עברתי ניתוח כריתת שחלות וניתוח כריתת שדיים מניעתיים. לאחר הניתוח הומלת טיפול של תחליפים הורמונליים למשך 5 שנים. טופלתי במירנה ובמדבקות אסטרוגן. כעת, משעברו חמש שנים והופסק הטיפול ההורמונלי אני סובלת מתסמיני גיל המעבר. אני בת 41. האם ההמלצה להשתמש בתחליפים הורמונלים רק למשך 5 שנים עומדת בעינה או שיש שינוי בגישה זו?

עקרונית אין מניעה להמשיך טיפול הורמונלי עד גיל 50. מדובר בטווח רחוק ולכן כדאי להתעדכן שוב מעת לעת, אבל כרגע מציעה לנסות ולראות מה המינון המינימלי שבו אין לך תסמינים של גיל המעבר.

שלוב רב אני נשאית של brca1 בת 42. איני חולה ולא חליתי בעבר אימי חלתה בסרטן שד בגיל 60. מה הסיכוי לחלות בסרטן שחלה? אם אני נבדקת פעמיים בשנה במרפאה בסיכון . אם נכנסים לגיל הבלות אחרי הניתוח איך עוברים את זה?

ישנה המלצה ברורה לכריתת שחלות וחצוצרות משום שלנשאיות ישנו סיכון של כ 50% לחלות בסרטן שחלה במהלך חייהן, והמעקב לסרטן שחלה הוא בעל יעילות נמוכה מאוד. כריתת השחלות אכן מובילה למנופאוזה (בלות) אולם אפשר בהחלט לקבל טיפול הורמונלי חליפי עד גיל 50, דבר שמקל מאוד על התסמינים ואינו מעלה את הסיכון לסרטן השד. מקובל להתחיל בטיפול ההורמנולי ממש עם הניתוח (לשים מדבקה) ואח"כ אפשר לנסות לרדת במינונים בהדרגה, אולם חשוב להדגיש שרצוי לעשות את הניתוח תחת "הגנה" של טיפול הורמונלי חליפי.

שלום, בת 63, לאחותי הבכירה התגלה סרטן שד חוזר גרורתי נוטלת תרופות ביולוגיות, נשאית הגן BRCA12 לאחותי האחרת התגלה סרטן השחלות שלב 2 עם התפשטות לאגן עברה ניתוח להסרת רחם וכריתת חלק מהמעי, היא לא נשאית. עשיתי בדיקה BRCA12 לבדיקת נשאות עדיין לא התקבלה תשובה. רציתי לשאול האם לכרות את השחלות/רחם כמניעה מאחר ולאחותי לא היו סימפטומים עם סרטן השחלות. לגבי סרטן השד אני נבדקת כל חצי שנה. מה אני יכולה לעשות עוד כדי להימנע משתי המחלות? תודה.

החלטות לגבי ניתוחים ומעקבים תלויים בתוצאות הבדיקה אצלך. אם את נשאית ישנן המלצות לניתוחים ולמעקב - הכי טוב במרפאות הנשאיות שאפשר למצוא באתר האגודה https://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=8181 אם אינך נשאית, ההמלצות תלויות מאוד בסיפור המשפחתי. במקרה כזה צריך לוודא (אולי ע"י בדיקה חוזרת) שאחותך שחלתה בסרטן שחלות אכן אינה נשאית. אפשר לשאול שוב כשיהיו לך כל הפרטים.

שמעתי שנתפרסם תוצאות מאד מרשימות במחקר בלינפרזה לנשאיות. האם גם מי שנתגלה לה גידול בגיל מאד צעיר (27) באופן שמעורר חשד לנשאות בלתי ידועה [אך לא נמצא גן ידוע] גם כדאי לה לשקול טיפול בלינפרזה כמניעה. כדאי להתייעץ עם האונקולוגית המטפלת? יש לציין שכיום הגידול נסוג נסיגה מלאה ואני כעת חודשיים אחרי הניתוח וההקרנות. במהלך כל הטיפול האונקולוגית נטתה להסתכל על הגידול, כגידול גנטי, למרות שהגן לא ידוע בגלל הגיל הצעיר. כדאי להתייעץ איתה?

בהחלט כדאי להתייעץ עם האונקולוגית - בפרט יש אפשרות לבצע בדיקה בגידול - לעתים אין שינוי גנטי מורש אבל בגידול שינוי(ים) ב BRCA אוו בגנים באותו מסלול שעשויים להוביל לתגובה במעכבי PARP. חשוב גם להבין שהמחקר החדש (חשוב ביותר כמובן) בוצע בקבוצה מאוד מסויימת של חולות (חולות נשאיות BRCA1/BRCA2 שהיה להן גידול מוקדם אבל עם מרכיבים פרוגנוסטיים גרועים ושליליים ל Her2 ). ברור שמערבי PARP יהם בשורה לטיפול בנשאיות, אבל בכל פעם צריך לבחון אם לחולה הספציפית אכן צפויה תועלת.

שלום, אובחני כנשאית הגן, בת 27. אימי חלתה בסרטן השד. רציתי לדעת האם קיימת המלצה על הקפאת ביציות בגיל זה? או שמא הליך זה יכול דווקא להגביר את האפשרות לגידול בשחלות במידה והתכנון להסיר אותם הוא רק בעוד כמה שנים?

ההמלצה כיום לנשאיות BRCA1 היא לעבור כריתת שחלות בגיל 35-40, ומאחר ולגבייך מדובר בעתיד מעט רחוק, אינני חושב שיש סיבה להקפיא ביציות כעת. לא ידוע שטיפולים כאלה מעלים את הסיכון לסרטן השחלה וממילא הסיכון לסרטן שחלה גם בנשאיות הוא קטן ביותר לפני גיל 40 (בהנחה שאין סיפור משפחתי של סרטן שחלה בגיל צעיר במיוחד). הסיבה להצעתי להמתין היא שבכל זאת מדובר בהליך רפואי ולכל הליך יש סיבוכים, המדע מתקדם ויש טיפולים וניתוחים חדשים וייתכן שייפתחו אופציות נוספות (לדוגמה כריתת תצוצורות לפני כריתת שחלות, דבר שכעת הוא מחקרי בלבד), ובנוסף עם הזמן ייתכן שיחול שינוי במצבך המשפחתי - לדוגמה, סיכויי ההצלחה בהקפאת עוברים גבוהים משמעותית מסיכויי ההצלחה של הקפאת ביציות. לסיכום, נראה לי שיש עוד קצת זמן. כדי להיות בטוחה אפשר גם לפנות לרופא פוריות כדי לוודא שאין בעיה מיוחדת בתפקוד השחלה (רזרבה שחלתית) אבל במובן זה את אינך שונה מכל בחורה בת 27, גם שאינה נשאית. בהצלחה!

שלום! אני בת 36, חיה בגרמניה. בעקבות סרטן שד התגלתה נשאות של check2 ורציתי לשאול: 1. האם מומלצת כריתת שד מניעתית במקרה של הגן הזה? הרופאים בגרמניה לא חד משמעיים בעניין 2. האם אברקסן התגלה במחקרים כיותר יעיל במקרה של chek2 על פני טקסול המסורתי? לרשותי עומדות שתי האופציות בפרוטוקול הטיפול, ואני מתלבטת ביניהן תודה מראש על המענה לימור

ככלל אין המלצה לכריתת שד מניעתית בנשאות ל CHEK2. עם זאת, אם ישנו סיפור משפחתי משמעותי ניתן לשקול זאת. למיטב ידיעתי החומר הפעיל בטקסול ובאברקסאן הוא אותו החומר - paclitaxel. בטקסול הוא נמצא בחומר ממס ובאברקסאן הוא קשור לחלבון. לכן עד כמה שידוע לי לא צפוי הבדל ביעילות בהקשר הספציפי של נשאות ל CHEK2. עם זאת, אני איני אונקולוגית וכדאי להתייעץ עם הרופאים המטפלים שלך ואפשר גם בפורום סרטן שד באתר זה. רפואה שלמה!

סבתא שלי חלתה בסרטן שד בגיל 70 והחלימה. דודה שלי (אחות של אבא שלי) חלתה בסרטן שד בגיל 53, ונפטרה ממנו כ10 שנים מאוחר יותר בעקבות הישנות.

אינני חושבת שהסיפור המשפחתי מצדיק לכשעצמו כריתה דו"צ

אין באפשרותי לפתוח קישור ל googledrive מציעה לצרף תמונה

אני נשאית brca2 ועברתי כריתת שחלות לפני שלש שנים. ניסיתי כמה טיפולי הורמונים ולא הצליחו בדימום וכו'. Duavive עבד מצויין למשך שנה. הבעיה שמאז נובמבר יש מחסור במוצר מטעם החברה ואין לי תחליף, ועכשיו הרופאים מתחילים להמליץ על כריתת הרחם. יש פה מישהי עם מידע לתחליף לDuavive? תודה רבה!

שלום לכם... אחרי שחליתי פעמיים בסרטן השד. צד ימין צד שמאל בשנתיים האחרונות. לאחר כריתת חצוצרות ושחלות. יש לי תופעות של גיל המעבר כמו...קושי הרדמות בלילה..גלי חום..מצבי רוח. מה שהכי קשה לי..היא הידיעה שאני נשאית. אני נמצאת בפחד תמידי לגבי כל דבר שהוא קשור לגוף אשמח לשמוע איך אתן הנשאיות מתמודדות עם החששות והפחד? אם יש לכן. בת 51 נשואה עם 2 ילדים. תודה.

שלום - אין ספק שההתמודדות עם הנשאות היא מורכבת וחששות הם טבעיות ושכיחות. גם באגודה למלחמה בסרטן, גם במכונים האונקולוגיים וגם במרפאות לנשאיות ישנם אנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגיה ואני מציעה להתייעץ עימם.

חשוב לי לחזק את דבריה של דר להד לגבי ההתמודדות הרגשית עם המידע על נשאות. אין ספק שהמידע הגנטי מעלה שאלות רבות ומצריך תהליך מושכל של קבלת החלטות בסיטואציה רגשית מורכבת. אני מציעה לך לפנות לעובדת הסוציאלית במכון בו את מטופלת כדי לבחון מי בצוות יכול לסייע לך בהתמודדות הרגשית ובתהליך קבלת ההחלטות. חשוב שלא תישארי עם זה לבד. בנוסף תוכלי לפנות לעובדות הסוציאליות במחלקה הרווחה של האגודה למלחמה בסרטן כדי להסתייע.

אני בת 47 ,אחרי שאמרו שלי שאני נושאית המוטציה,עברתי ניתוח בהוצאת רחם ושחלות. הייתי בדיכאון,כי אמא הייתה חולה באותם שנים ונפתרה . מה שעזר לי להתמודד ולצאת מדאגה הזאת- טיפול בשיטת NLP, ( שלחו אותי ליום אחרון של החיים שלי),ממש זה עזר לי עם פחד מוות. מצאתי הרבה מתנות- למשל אין לי מחזור,אני מקבלת כל יום של חיים בתור מתנה( רוב האנשים לא חיים ככה,עד המוות לא מבינים את החשיבות של לחיות במודעות). הפסקתי עבודה לא מעניינת,לא מוכנה להתפשר ולחיות לא מעניין. אם את תרצי לדבר איתי,אני אספר לך מה עזר לי עם תסמיני גיל המעבר. טלפון שלי 0526637385