היי,

איננו יודעים למי אפשר לפנות

דוד שלי עבר טיפולים קשים למחלת הסרטן באזור הפה, כיום המחלה מאחוריו.

בעקבות הטיפולים והניתוחים הלשון שלו נפגעה, בית הבליעה, הפנים.

הוא התחיל תהליך שיקום וניתוח שחזור בפולין עם שתלים בפנים, בפה, בלשון.

לצערנו אנחנו שנה לאחר מכן והשתל נדחה.

אנחנו מחפשים רופא מוביל שמתמחה בכירורגיה פלסטית אונקולוגית בארה״ב או כל מרכז רפואי מוביל שמתמחה בזה.

בישראל הרופאים אומרים שזה לא נתיח.

הופננו לפולין לפני שנה אך כיום מאחר ושהשתל נדחה וכי אין אפשרות להגיע לרופא בפולין בשל הקורונה(למרות המצב השגרירות בארץ לא מאשרת כניסה לישראלים) אנחנו מחפשים רופא מוביל בארה״ב. 

יש לך אולי המלצה על רופא מסוים?

אני משער שזו לא מטרת הפורום אבל אנחנו כל כך מיואשים  ולא יודעים איך מאיפה לחפש. 

תודה רבה לך 

האגודה למלחמה בסרטן מזמינה ליום עיון לנשים המתמודדות עם סרטן השד - "לחגוג את החיים" שיערך ביום שלישי, 20.10.20 החל מהשעה 10:00 בבוקר, און ליין בלייב.

יום העיון מיועד לחולות, מחלימות ולבני משפחותיהן, והינו ללא תשלום!

יש להירשם מראש.

למידע ולרישום:

https://tinyurl.com/y3wb5e7x

במידה וכן, איזה חברות מומלצות בנושא ומתי כדאי לעשות זאת. 

הטיפול הראשוני תמיד הקרנות + כימו או שידוע לכם על קו ראשון אחר?

שלום רב,

מתנצלת על האיחור במענה שנגרם בשל חופשת הקיץ.

הטיפול הראשוני בגליובלסטומה הוא שילוב של כמותרפיה וקרינה, ללא קשר לבדיקות גנומיות. לפיכך אין המלצה  לביצוע בדיקות כאלו טרם תחילת טיפול. 

במידה והצוות המטפל מחליט שטיפול משולב זה עלול להיות קשה מדי (למשל, בגילאים מתקדמים או כשמצבו של החולה ירוד מאד), ניתן לבצע בדיקה ספציפית שבודקת את מצב ה- DNA באיזור מסוים (המכונה MGMT), ובמקרים מסוימים התוצאה שלה מאפשרת לתת טיפול בכמותרפיה בכדורים בלבד, בלי קרינה.

לגבי השימוש בבדיקות גנטיות ב'קוים מתקדמים', קרי לאחר שהמחלה חלילה מתקדמת לאחר הטיפול הראשוני - הסיכוי שבדיקות כאלו יצביעו על כיוון טיפולי חדש הוא קטן, ואין איזו בדיקה אחת שמועדפת על פני אחרת. רצוי מאד להתייעץ על הרופא המטפל על המקום של בדיקות גנומיות לגבי כל מקרה לגופו. 

תודה לד"ר אליסה טליאנסקי, נוירו-אונקולוגית בכירה מהמרכז הרפואי 'ישבא', על ייעוצה במתן התשובה.

איחולי בריאות,

ד"ר רעיה ליבוביץ 

שלום רב,

 שאלת  כיצד לבצע בדיקות מולקולריות על מנת לראות האם הגידול בושט צפוי להגיב לטיפולים אימונותרפיים. לאלו שאינם מכירים אסביר שבדיקת CPS בודקת את הביטוי של חלבון בשם PD-1L ברקמה, שקיומו עשוי להעיד שיש סיכוי לעורר את מערכת החיסון כנגד הסרטן. בדיקת MMR מנסה לבדוק האם הגידול מתאפיין בריבוי של מוטציות, שכן במידה וכו- הסיכוי כי ניתן לעורר את מערכת החיסון כנגדו גבוה.

ולשאלתך - 

קרוב לוודאי שקופות החולים לא יסכימו לממן את בדיקת ה- CPS וה- MMR, שאכן מתבצעות על התכשיר הפתולוגי (השמור במכון הפתולוגי). בחלק מבתי החולים ניתן לשלם את ההתחייבות באופן עצמאי, אך יש לזכור כי גם הטיפולים האימונותרפיים עצמם לא נמצאים בסל הבריאות בסיטואציה הזו. יתרה מכן, קיומו של CPS גבוה עדיין אינו מבטיח תגובה לאימונותרפיה אלא רק מעלה קצת את הסיכויים להשגתה.

איחולי בריאות,

ד"ר רעיה ליבוביץ

שלום ד"ר רעיה, קרובת משפחה שלי עומדת בפני תחילת הקרנות לטיפול בסרטן צוואר הרחם שלב 3. במקביל, אנו בוחנים את הכיוון של אימונותרפיה, תחת מחקרים שמתנהלים כיום בארץ או בקליניקות פרטיות בחו"ל.

לאחרונה נחשפנו לאפשרות לבצע (באופן פרטי) בדיקות לריצוף גנטי של הסרטן ואנו מתלבטים האם הדבר יועיל לה.

האם לרופאים בארץ יהיה שימוש בתוצאות הבדיקה? ז"א גם אם הבדיקה תגלה נתונים נוספים, האם בכלל יש טיפולים שונים שיהיה ניתן להציע לה אותם על סמך הנתונים החדשים, או שלמעשה כל התאמה למחקרים חדשים לא זקוקה לבדיקה הזו והקרנות/כימו ממילא לא ישתנו בעקבותיה...

או שיש בדבר סיכוי טוב לעזור להתאים עבורה טיפול אישי.

תודה רבה

הילה 

שבוע טוב הילה,

כפי שיפה הבנת, הטיפול בסרטן צוואר הרחם בשלב 3 כולל  משלב של כמותרפיה והקרנות, או טיפול מחקרי במסגרת מחקר קליני, שבדיקות ההתאמה אליו  מתבצעות כחלק מהמחקר עצמו, ולא מחייבות הוצאת כסף פרטית. לכן, לבדיקה של ריצוף גנומי לא תהיה, קרוב לוודאי, השפעה על התכנית הטיפולית הסטנדרטית או המחקרית, ולכן נראה שאין בה צורך בשלב זה.

ממילא, אין היום סמנים חד-משמעיים בבדיקות גנומיות מהסוג הזה שיכולים לנבא האם המטופלת תגיב לטיפול אימונותרפי. אמנם הוצעו כמה 'מרקרים' כאלו, דוגמת מידת עומס המוטציות בגידול (TMB) או ביטוי של חלסונים מסוימים בגידול (דוגמת PD-1L), אך אף אחת מהם לא הוכח, וברב המקרים בדיקות גנומיות אלו לא משמשות בפרקטיקה, בוודאי לא בסרטן צוואר הרחם.

אני מאחלת לקרובת המשפחה שלך, ולכולם, בריאות ,

ד"ר רעיה ליבוביץ 

שלום, 

מעוניינת לדעת איפה ניתן לברר האם מתאימים לניתוח בננו נייף בארץ, מתאים לחולה סרטן הלבלב לא גרורתי, אך הגידול נקשר לוריד קטן ווריד ראשי. 

בנוסף, אשמח לשמוע על טיפול קרינת פרוטונים בחו"ל, איך ניגשים לנושא? האם יש החזרים? באילו מדינות ניתן לעשות.. ובעצם לכל פיסת מידע שיש לכם בנושא..

תןגה מראש למגיבים ובריאות טובה לכולם!  

שלום, שאלתי לגבי טיפול אימונותרפי בסרטן לימפומה שאינו הודצ'קין, גיל 61, מה האפשרויות? היכן ומהם התנאים לקבל טיפול כזה? 

תודה.

שלום רב,

לא ניתן לתת תשובה מושכלת לשאלה זו - שהרי תלוי באיזה לימפומה  מדובר, ומהו השלב שלה.

יש לפנות לרופא המטפל .

איחולי בריאות,

ד"ר רעיה ליבוביץ 

שלום,

לא ניתן לתת תשובה מושכלת לשאלה הזו מבלי להכיר ולבדוק את המטופל.ת.

איחולי בריאות,

ד"ר רעיה ליבוביץ 

האגודה למלחמה בסרטן מזמינה ליום עיון לנשים המתמודדות עם סרטן השד - "לחגוג את החיים" שיערך ביום שלישי, 29/10/19

יום העיון יערך במרכז הכנסים "ישראל יפה בפארק", שד' רוקח 80, תל אביב

יום העיון מיועד לחולות, מחלימות ולבני משפחותיהן, והינו ללא תשלום!

בשל מספר המקומות המוגבל, יש להירשם מראש.

למידע ולרישום:

https://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=12289

שלום רב,

השיטה אינה מוכרת לי, אך קראתי את הקישור המצורף, ואני מבינה שמדובר על נסיון טיפולי בחלקיקי הליום במצב צבירה הקרוי פלזמה. חלקיקים אלו יכולים לגרום נזק תאי שכן הם יוצרים רדיקלים חופשיים בתא (נגזרות רעילות של חמצן אשר פוגעות במבנים השונים בתוך התא ומביאות להריגתו). הטכנולוגיה כעת אושרה על ידי מנהל התרופות האמריקאי (ה- FDA) לשימוש במחקרי פאזה ראשונה. אלו הם מחקרים שבודקים האם שיטה היא בטוחה מספיק לשימוש בבני אדם, ואינם נועדו עדיין לבדוק האם הטכנולוגיה יעילה. בכל מקרה, קרוב לוודאי כי המחקרים הללו לא יבוצעו בארץ, ולא ברור מהכתבה מי יהיו המועמדים המתאימים ביותר למחקרים כאלו.

כמו תמיד, גם כאן נצטרך לחכות שהטכנולוגיה תבשיל קצת יותר.

איחולי בריאות,

ד"ר רעיה ליבוביץ 

האגודה למלחמה בסרטן מזמינה ליום עיון בנושא סרטן הערמונית, שיתקיים ביום רביעי, 11/9/19 במטה האגודה למלחמה בסרטן, בית מטי, גבעתיים.

יום העיון הינו ללא תשלום אך נדרשת הרשמה מראש.

לפרטים ולרישום:

https://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=12288 

שלום רב,

 שאלה לגבי אימונותרפיה: האם יש קשר בין תופעות לוואי בטיפול אימונותרפי לבין יעילות הטיפול? כלומר, האם היעדר תופעות לוואי מעיד על כך שהטיפול לא יעיל (כי לא הצליח להפעיל את מערכת החיסון) וההיפך: האם תועפות לוואי קשות (חום, תסמיני שפעת וכו') מעידות על כך שהטיפול יעיל? תודה.  

שלום רקפת,

השאלה שלך מצוינת, אך לצערי איננו יודעים את התשובה עלייה. המחשבה שאת מעלה היא, שבמידה ונוצרת דלקת באחד מאיברי הגוף הבריאים - למשל בראות או במעי (פנאומוניטיס וקוליטיס, בלשון מקצועית), הרי שזה עשוי להעיד שנוצר תהליך חיסוני מייטיב גם בגידול. אך לצערי בשלב זה לא ברור אם זה כך או לא.

מה שכן ידוע הוא, שפעילות מיטיבה של תרופה אימונותרפית יכולה להימשך גם לאחר הפסקת הטיפול האימונותרפי, כך שאם טיפול אימונותרפי מופסק בשל רעילות, זה לא בהכרח אומר שהתועלת תיפסק גם כן. ההסבר לכך שהוא שבמידה וכבר ישנה תועלת מהטיפול, הרי שהתהליך החיסוני כבר החל , ואז יתכן שהוא יימשך גם בהיעדר מתן סדרתי של התרופה כל כמה שבועות.

איחולי בריאות,

ד"ר רעיה ליבוביץ 

שלום שרה,

התרופה אליה הקישור מתייחס הינה תרופה שנועדה לתקוף את המאפיינים האנרגטיים-מטבוליים של הגידול. אסביר -

מזה עשרות שנים ידוע, שתא סרטן מייצר אנרגיה באופן שונה מתא גוף רגיל. הרעיון שעומד מאחורי תרופת הדגל של חברת tyme - התרופה SM-88, שניתנת ביחד עם עוד כמה חומרים - הוא לתקוף את אותם מאפיינים אנרגטיים הייחודיים לתאי סרטן, וכך להרוג רק תאי סרטן (ללא קשר בהכרח לסוג הסרטן עצמו) ולא תאים בריאים. הרעיון הוא כמובן מבטיח, אך יש לשים לב שהחברה לא מספקת פרטים מדעיים על אופן הפעולה של התרופה, בשלב הזה.

עד עתה פורסם רק מאמר אחד על התרופה במאגר הרפואי שלנו pubmed. המאמר מתאר את תוצאות מחקר פאזה ראשונה, קרי, מחקר מוקדם שנועד רק לבחון את הרעילות של התרופה. המחברים כותבים שהתרופה בסך הכל היתה נסבלת למטופלים, ושכבר במחקר זה ניצפו תגובות של הקטנת גידול בחלק מהחולים. לפיכך מסקנת המאמר היא שיש להמשיך ולפתח את התרופה ולבחון אותה בניסויים קליניים מתקדמים יותר.

איני יודעת אם ישנם מחקרים כאלו בארץ, אך במידה ואשמע - אעדכן את הפורום.

איחולי בריאות,

ד"ר רעיה ליבוביץ 

שבוע טוב שרה,

הרעיון לטפל בסרטן באמצעות הזרקת וירוסים אינו חדש, ולמעשה מחקרים מהסוג הזה מתנהלים כבר עשרות שנים. הרעיון הוא אטרקטיבי, שכן וירוסים הם למעשה מקטעים של חומר גנטי המוקפים בחלבון, אשר 'מתוכנתים' גנטית להיכנס לתוך תאים, להשתכפל שם, לגרום לפיצוץ התאים ולהדביק תאים נוספים. לפיכך, אם ניתן יהיה לגרום לוירוסים לתקוף אך ורק תאי סרטן ולא תאי גוף רגילים, הרי שניתן יהיה אולי להשתמש בהם כטיפול לסרטן.

הבעיות העיקריות עם 'וירותרפיה' (טיפול באמצעות וירוסים) הן שקשה למצוא וירוסים שיתקפו רק תאי סרטן; שלגוף עצמו ישנם מנגנונים יעילים מאד לחסל וירוסים (למרבה המזל), ושהוירוסים יכולים לעורר תגובה חיסונית משמעותית בגוף , שהיא עצמה עלולה להיות מסוכנת. לפיכך ישנו מחקר ענף שמנסה למצוא את ה'וירוס האידיאלי', קרי כזה שיעורר תגובה חיסונית יעילה אך לא מוגזמת, יתרבה בגוף אך לא יסכן אותו, ויגרום להרג סלקטיבי של סרטן.

במאמר שצירפת החוקרים עשו שימוש בוירוס מהונדס-גנטית על בסיס וירוס הצינון הנפוץ (common cold), אשר יודע לזהות תאי אפיתל המצפים את השלפוחית. החוקרים הצליחו להראות, בקבוצת חולים קטנה עם סרטן שלפוחית מוקדם (שאינו 'חודר-שריר'), שהוירוס אכן גרם לתגובה חיסונית בגידול, אכן התרבה והתפשט בין התאים, ואכן גרם להקטנת הגידול בחלק מהחולים. בעוד שהתוצאות הללו מעודדות - ואכן, המאמר התפרסם בעיתון מצוין - יש לזוכר שהן מוקדמות, ובשלב זה השיטה רק בסרטן לא-חודרני. המחקר הזה, כמו רבים אחרים, נמשך בקצב מסחרר, ונקווה שיובילו לשיטות טיפול חדשות.

איחולי בריאות, 

ד"ר רעיה ליבוביץ 

שלום רב,

אכן, רק חלק קטן ביותר מהתרופות הנבדקות במחקרי פאזה ראשונה מבשילות להיות תרופות שימושיות ויעילות בסופו של דבר. אסביר - על מנת להכניס תרופה לשימוש, יש לבצע שלושה סוגי מחקרים. הראשון - מחקר פאזה ראשונה-  נועד אך ורק לבדוק האם התרופה אינה מסוכנת לבני אדם. מדובר על מחקר קטן בכמה נבדקים בלבד, ואין מטרתו בכלל לראות האם התרופה יעילה. רק במידה והתרופה 'עוברת' את מבדק הבטיחות הזה, היא נבדקת במחקר פאזה שנייה, על קבוצה גדולה יותר, שבודק האם היא בעלת פעילות תרפוייטית. בהמשך, במחקר פאזה שלישית, התרופה נבדקת אל מול הטיפול המקובל במחלה, באופן מבוקר, ורק אם אם יעילה יותר (או רעילה פחות באותה יעילות) - היא תיכנס לשימוש.

אז מדוע בכל זאת להשתתף במחקר פאזה ראשונה? ובכן, לעיתים ישנם מצבים בהם כל קוי הטיפול האפשריים נוסו, ואין יותר תרופות מוכחות למחלה, אך המטופל במצב רפואי טוב, ומעוניין להמשיך לנסות בטיפולים. במקרים אלו, אדם רשאי להחליט שהוא משתתף בניסוי גם אם סיכויי התועלת עבורו באופן אישי הם נמוכים מאד. בהיבט המערכתי, אלו האנשים הגיבורים שמשתתפים במחקר פאזה ראשונה שמאפשרים למחקר הסרטן להתקדם.

איחולי בריאות,

ד"ר רעיה ליבוביץ 

שבוע טוב,

על מנת לענות לך על שאלתך, עלינו קודם כל להבין מה קורה בתא כשהוא הופך לסרטני. תא רגיל נוהג להתחלק רק כשהוא מקבל 'סיגנל' חיצוני לעשות כן, למשל במהלך ההתפתחות העוברית. הסיגנל החיצוני מפעיל שרשרת של 'סיגנלים' תוך תאיים (שהם, למעשה, חלבונים בתוך התא שמפעילים חלבונים אחרים) שגורמים לבסוף לחלוקת התא, ליצירת חלבונים חדשים, לתנועה תאית, ועוד ועוד.

בתא סרטני, כל שרשרת העברת הסיגנל התוך-תאית הזו יכולה להתרחש גם לא סיגנל חיצוני, קרי באופן אוטומטי ולא מבוקר. מזה שנים ידוע שבהרבה מאד סוגי סרטן, חלבון בשם MYC 'עובד ביתר' (ולכן הוא מכונה אונקוגן), וגורם להפעלת מסלול חלוקה לא-מבוקר בתוך התא. למרבה הצער, עד היום עוד לא התפתחו תרופות יעילות כנגד MYC. במאמר שצרפת, החוקרים מצאו שהפעילות של MYC תלויה בפעילותו של חלבון נוסף בשם ATF4, שהוא זה ש'מעביר' בפועל את הסיגנל של MYC לתוך התא וגורם ליצירה חדשה של חלבונים (תהליך המכונה 'תרגום'). תהליך התרגום הינו חיוני לצורך חלוקת תאים,ובלעדיו תא לא יוכל להתחלק ולשרוד. לפיכך, החוקרים מראים שעיכוב של ATF4, ולא רק עיכוב של MYC, יכול להיות יעיל בעיכוב הסרטן. אכן, מדובר על עבודה חדשנית שפורסמה בעיתון מצוין.

בתוך כך, יש לזכור שעדיין ישנו מרחק רב בין גישות טיפוליות שעובדות בתרביות רקמה ובעכברים, לבין אלו שעובדים בבני אדם. לפיכך יש להיאזר בסבלנות, וכמובן להמשיך לחקור את הסרטן במעבדות המחקר ובבתי החולים.

איחולי בריאות,

ד"ר רעיה ליבוביץ