לתרומה
חפש
מחלות סרטן
סרטן מערכת העיכול

סרטן הקיבה

עוד בנושא

מבוא

סוגים של סרטן הקיבה

הגורמים לסרטן הקיבה

תסמיני המחלה

דרכי האבחון

קביעת שלב ודרגת המחלה

תכנון הטיפול 

ניתוח (טיפול כירורגי)

טיפול כימותרפי

טיפול בקרינה

טיפולים נוספים

מעקב

מחקרים קליניים

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן





מבוא

חוברת זו נכתבה כדי לסייע לך  ולבני משפחתך לדעת יותר על סרטן הקיבה. אנו מקווים שהחוברת תוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה.


מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. באופן תקין, תאים אלו מתחדשים באמצעות חלוקה מבוקרת. כאשר אין בקרה על תהליך חלוקת והתרבות התאים נוצר גידול. גידולים יכולים להיות שפירים או ממאירים.




גידול שפיר הוא גידול שהתאים שלו אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף - אך אם הם ממשיכים לגדול באזור המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.

גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת פלישה והתפשטות. ללא טיפול, גידול כזה עלול לפלוש לרקמות ואיברים סמוכים ולפגוע גם בהם. לעיתים תאים ניתקים מן הגידול המקורי )הראשוני( ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף, דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה, ושם הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים 'פיזור משני' או 'גרורה'.

קיימים מעל 100 סוגי סרטן באיברי הגוף השונים, לכל אחד מהם שם, מהלך מחלה וטיפול הייחודיים לו.


הקיבה

הקיבה היא איבר שרירי דמוי שק, המתחילה בחלק התחתון של הוושט ומגיעה עד לחלק הראשון של המעי הדק - התריסריון. לאחר הבליעה, המזון יורד דרך הוושט לתוך הקיבה שם מתחיל תהליך פירוק ועיכול המזון.




דופן הקיבה בנויה מארבע שכבות:

  1. מוקוזה (רירית) - השכבה הפנימית ביותר, מכילה בלוטות המייצרות חומצות ואנזימים המסייעים לעיכול. סרטן הקיבה מתחיל, לרוב, בשכבה פנימית זו.
  2. סאבמוקוזה (תת-הרירית) - השכבה השנייה.
  3. שריר.
  4. סרוזה - השכבה החיצונית ביותר, בנויה כקרום העוטף את הקיבה.


בלוטות הלימפה

סמוך לקיבה ומחוצה לה נמצאים כלי דם ובלוטות לימפה שהן חלק מהמערכת הלימפטית המגנה על הגוף מפני זיהומים. סרטן הקיבה עלול להתפשט אל בלוטות הלימפה הסמוכות לקיבה. כאשר מבוצע ניתוח להסרת גידול סרטני מהקיבה, יש חשיבות רבה גם להסרת מספר גדול ככל שניתן (מינימום 15) של בלוטות הלימפה האזוריות. בדיקה פתולוגית מדוקדקת של דופן הקיבה ושל בלוטות הלימפה מספקת מידע אמין וחשוב על מידת התפשטות המחלה.








סוגים של סרטן הקיבה

רוב סוגי סרטן הקיבה מתחילים בתאים הבלוטיים של שכבת המוקוזה )הרירית( של הקיבה, ונקראים 'אדנוקרצינומה', ובהם נתמקד בחוברת זו.


סוגים נפוצים פחות של סרטן הקיבה:

סרקומה - (Gastro-Intestinal Stromal Tumors (GIST - סרקומה שמקורה ברקמת החיבור בדופן קיבה.

לימפומה - הסוג העיקרי של לימפומה בקיבה נקרא MALT לימפומה (או מלטומה), ומקורו בתאי לימפוציטים של המערכת החיסונית.

קרצינואיד - גידול של תאים נוירואנדוקריניים המפרישים הורמונים.

הבדיקות והטיפולים לסוגי סרטן אלה שונים מהבדיקות והטיפולים המקובלים לאדנוקרצינומה, ואינם מפורטים בחוברת זו.

לקבלת מידע על כל אחד מסוגי סרטן קיבה אלו, וכן לקבלת חוברת 'מילון מונחים באונקולוגיה', ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה.


סרטן קיבה הוא אחד מעשרת הגידולים הנפוצים ביותר. בישראל מאובחנים בכל שנה כ-750 מקרים חדשים. סרטן זה נפוץ יותר בגברים.

רוב המקרים מאובחנים אחרי גיל 50, והגיל הממוצע של החולים הוא 70-65. במדינות שונות בעולם המערבי מדווח בשנים האחרונות כי חלה עלייה בשיעור סרטן הקיבה בקרב צעירים מתחת לגיל 50-40.






הגורמים לסרטן הקיבה

עם גורמי הסיכון למחלה נמנים:

חיידק הליקובקטר פילורי (H. Pyloru)

חיידק ההליקובקטר נפוץ בקיבה ולעיתים גורם לדלקת כרונית בדופן הקיבה או למחלה פפטית )כיב קיבה או תריסריון(. דלקת כזו לאורך זמן עשויה להעלות את הסיכון להתפתחות סרטן בקיבה. ניתן לטפל בחיידק ההליקובקטר באמצעות טיפול אנטיביוטי בפרוטוקול מיוחד כדי לגרום להכחדתו מהקיבה. ניתן למצוא את החיידק ביותר מ-50% מבני האדם, ועם זאת לא כל אדם שנושא את החיידק יחלה בסרטן הקיבה.


תזונה

תזונה דלה בפירות ובירקות )סיבים( או עשירה במלחים ובחומרי תשמורת )מאכלים מעושנים וכבושים, בשרים מעובדים וכדומה( מגבירה את הסיכון.

עישון

ככל שמשך העישון ארוך יותר וכמות הסיגריות רבה יותר, כך גדל הסיכון של המעשן לחלות בסרטן הקיבה. עם הפסקת העישון, הסיכון פוחת.

עודף משקל

מחקרים מראים כי אנשים בעלי עודף משקל נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן קיבה.

ריפלוקס

מצב ממושך של ריפלוקס (זרימה חוזרת של התכולה החומצית מהקיבה לוושט) עלול להעלות את הסיכון להתפתחות סרטן קיבה באזור בו הוושט מתחבר לקיבה.


היסטוריה משפחתית

אדם שאחד מבני משפחתו מקרבה ראשונה - אח, אחות או הורה - חלה בסרטן קיבה, עלול להימצא בסיכון מוגבר לחלות גם הוא. ייתכן שהסיבה לכך היא שבני משפחה מקרבה ראשונה חולקים את אותם גורמי סיכון לסרטן קיבה, כגון תזונה לקויה או חשיפה לחיידק הליקובקטר פילורי. הסיבה יכולה גם להיות פגם גנטי שבני המשפחה חולקים.


גנים

ישנן משפחות שבהן קיים גן פגום (מוטציה), המגביר את הסיכון לחלות בסרטן הקיבה. הסבירות לכך גבוהה יותר בקרב משפחות שבהן שני אנשים או יותר מצד אחד של המשפחה חולים, במיוחד אם הסרטן מתפתח לפני גיל 50. שינויים גנטיים הגורמים לסיכון יתר לסרטן קיבה הם נדירים.





תסמיני המחלה

בשלבים מוקדמים סרטן הקיבה בדרך כלל אינו מלווה בתסמינים ספציפיים, אם כי עם הזמן יכולות להופיע תלונות נפוצות, כגון:

  • קשיים בבליעה או צרבת שאינם חולפים או שהולכים ומתגברים;
  • שיהוקים מרובים;
  • אובדן תיאבון;
  • תחושת מלאות לאחר אכילת כמות קטנה של מזון.


במקרים של מחלה מתקדמת מופיעים תסמינים אפשריים נוספים: כאב בבטן העליונה; ירידה במשקל; הקאות; דם בצואה או צואה שחורה; תחושת עייפות ולעיתים תחושת קוצר נשימה עקב אנמיה (חוסר בכדוריות דם אדומות).


ייתכן שהגורם לתסמינים אלה אינו סרטן הקיבה, אך עם הופעתם חשוב לפנות לרופא לשם בדיקה. הרופא ישקול אם יש הצדקה להמשך בירור והפניה לבדיקות נוספות.






דרכי האבחון

האבחנה מתחילה בדרך כלל בביקור אצל רופא המשפחה. לאחר בדיקה יחליט הרופא אם להפנות אותך לבדיקות דם, הדמיה ולבדיקת רופא מומחה - גסטרואנטרולוג.

הרופא יבחן את ההיסטוריה הרפואית שלך ויערוך בדיקה גופנית. קרוב לוודאי שתילקח ממך דגימת דם, על מנת לבדוק אם אתה סובל מאנמיה. ייתכן שתתבקש להביא עמך דגימת צואה לשם בדיקת דם סמוי בצואה.


אנדוסקופיה

אנדוסקופיה (מכונה גם גסטרוסקופיה) היא הבדיקה הנפוצה והמדויקת ביותר לבחינת חלל ורירית הקיבה ולאבחון סרטן בקיבה. לפני ביצוע אנדוסקופיה יש לרוקן את הקיבה, ועל כן יש להימנע מאכילה ומשתייה במשך שש שעות לפחות לפני ביצוע הבדיקה. בזמן הבדיקה תתבקש לשכב על הצד על מיטת הבדיקה, והרופא או האחות יזריקו לך חומר הרגעה (בדרך כלל לווריד בזרוע) שיגרום לך תחושת נמנום ויקטין את אי הנעימות הכרוכה בבדיקה. לעיתים יותז גם תרסיס הרדמה מקומי לחלק האחורי של הגרון.

הרופא יחדיר דרך הגרון אל תוך הוושט צינורית גמישה, דקה וארוכה, אשר בקצה שלה מצלמה זעירה. הצינורית תגיע דרך הוושט עד לקיבה ובעזרת המצלמה הזעירה יסרוק הרופא ויצלם את פנים הקיבה.


אנדוסקופיה נמשכת מספר דקות. בדיקה זו אינה גורמת כאב, אולם עלולה להיות כרוכה בחוסר נוחות. ההשפעה של זריקת ההרגעה חולפת בתוך כמה שעות, ואז תוכל לשוב לביתך. אם הותז תרסיס הרדמה לגרונך, יהיה עליך להמתין עד להתפוגגות תחושת ההרדמה לפני שתוכל לאכול או לשתות. הכרחי שתבוא לבדיקה בליווי אדם נוסף שיוכל להסיע אותך הביתה בתום הבדיקה. לעיתים נגרם כאב בגרון לאחר
האנדוסקופיה. זוהי תופעה נורמלית, ולרוב הכאב נעלם בתוך ימים אחדים.


ביופסיה

ייתכן שבמהלך האנדוסקופיה ייקח הרופא דגימות רקמה קטנות מאזורים שונים בקיבה. הרקמות יישלחו לבדיקת ביופסיה במיקרוסקופ, שמטרתה לאתר תאים סרטניים.

בדיקות נוספות

אם הביופסיה תאשר הימצאות של גידול בקיבה, יבקש הרופא לערוך בדיקות נוספות על מנת לבדוק אם הסרטן התפשט אל מחוץ לקיבה.


אנדוסקופיה בשילוב אולטרסאונד

בדיקה זו דומה לאנדוסקופיה (פירוט למעלה), כשבקצה הצינורית מוצמד מכשיר אולטרסאונד המאפשר לקבל תמונת מסך של הקיבה ושל האזורים המקיפים אותה, באמצעות גלי קול. באמצעות הבדיקה ניתן לראות את מידת חדירת הסרטן לשכבות דופן הקיבה, לבלוטות הלימפה או לרקמות סמוכות.

סריקת אולטרסאונד של הבטן

בבדיקה זו נעשה שימוש בגלי קול, על מנת לקבל תמונה דו־ממדית של איברי הבטן הפנימיים. הבדיקה נמשכת דקות אחדות. לאחר שתשכב בנוחות על גבך יימרח ג'ל על בטנך והטכנאי או הרופא יעברו על גבי הבטן עם מכשיר קטן המייצר גלי קול. גלי הקול יתורגמו לתמונה שתוצג על צג המחשב, וכך ניתן יהיה לראות אם הקיבה, בלוטות הלימפה או איברי הבטן האחרים מכילים ממצא שעלול להיות סרטני.

סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת)

סריקת CT היא למעשה סדרה של צילומי רנטגן, המרכיבים תמונה דו־ממדית של איברי הגוף הפנימיים. מטרת הבדיקה היא לאתר את מיקומו המדויק של הגידול ולראות אם הוא התפשט לחלקים נוספים בגוף. הסריקה נמשכת בין 10 ל-30 דקות ואינה מכאיבה. בסריקות CT נעשה שימוש בקרינה, אך הסבירות שייגרם נזק לך או לאדם אחר היא נמוכה מאוד. תתבקש להימנע מאכילה ומשתייה במשך כארבע שעות לפני הבדיקה. יש צורך להשתמש בחומר ניגוד כדי לשפר את איכות ההדמיה. הדבר ייעשה באמצעות הזרקת חומר ניגוד (יוד) לווריד בזרועך וכן באמצעות משקה המכיל חומר ניגוד שתתבקש לשתות. היוד עלול לגרום לתחושה של גל חום בכל הגוף למשך דקות אחדות. אם אתה אלרגי ליוד או סובל מאסתמה, אתה עלול לסבול מתגובה חמורה יותר, על כן חשוב שתדווח על כך לרופא לפני ביצוע הסריקה.

סריקת PET-CT

בדיקה מתקדמת המשלבת סריקת CT ובדיקת PET .PET היא בדיקת דימות מתחום הרפואה הגרעינית, המאפשרת לאתר אזורים שקיימת בהם פעילות מטבולית מואצת (מצב האופייני למשל לגידול סרטני), בעזרת סוכר רדיואקטיבי במינון נמוך המוזרק לגוף.

כשעה לפני הבדיקה תוזרק לווריד בזרוע כמות קטנה של סוכר רדיואקטיבי במינון נמוך הנקרא FDG. גידולים נוטים לספוג כמות רבה יותר של סוכר, והחומר הרדיואקטיבי יתרכז בהם. אחרי הזריקה תתבקש להמתין 45 דקות עד שעה, על מנת לאפשר לחומר להתפזר באופן אחיד בגוף ולהיספג ברקמות. ההמתנה נעשית בחדר מיוחד באווירה שקטה ורגועה, בעת מנוחה מוחלטת (אין אפשרות להכניס לחדר ההמתנה מלווים או טלפון סלולרי). לאחר מכן תילקח לחדר הסריקה ותתבקש לשכב על מיטה המוקפת טבעת סריקה. בדיקה זו מלמדת על מידת התפשטות המחלה ומסייעת לצוות הרפואי בתכנון הטיפול. הבדיקה אינה מתאימה לכל הגידולים, ויש גידולי קיבה אשר אינם קולטים את הסוכר הרדיואקטיבי.


לפרוסקופיה

ניתוח קטן שמתבצע בהרדמה כללית, ולעיתים מצריך אשפוז ללילה אחד בבית החולים. לצורך הליך זה יעשה המנתח חתך באורך שני סנטימטרים בעור ובשריר הבטן, ויחדיר דרכו צינורית דקה (לפרוסקופ) שבקצה שלה מצלמת וידאו זעירה. המנתח נעזר בלפרוסקופ על מנת להתבונן באיברי חלל הבטן ולבדוק אם קיימים ממצאים החשודים כגידול. לעיתים יעשה המנתח חתכים נוספים, על מנת לבחון זוויות שונות בבטן, וייתכן כי ייקח ביופסיות לבדיקת נוכחות תאים סרטניים. במהלך הבדיקה מוחדר לחלל הבטן גז, על מנת לנפח את החלל ולשפר את יכולת הסריקה. הדבר עלול לגרום לך בהמשך לתחושת מלאות או לכאב בכתף, שיחלפו בתוך יום- יומיים. בתום ההליך יסגור המנתח את אזור החתך בתפר אחד או שניים. ברגע שהשפעת ההרדמה תפוג תוכל לקום ממיטתך.





קביעת שלב ודרגת המחלה

שלב מחלה

'שלב המחלה' (stage) הוא מונח שבו משתמשים לתיאור היקף הגידול הסרטני ומידת התפשטותו. קביעת שלב המחלה מסייעת לרופאים להחליט על הטיפול המתאים ביותר.

שלב (או היקף מחלת הסרטן) הנקבע על ידי אמצעי הדמיה (אולטרסאונד, PET-CT, לפרוסקופיה) טרם הניתוח נקרא 'שלב קליני'. שלב הנקבע לאחר ניתוח כריתת קיבה ובלוטות נקרא 'שלב פתולוגי' והוא מדויק יותר.

מערכת קביעת השלבים הנפוצה ביותר לסרטן קיבה נקראת TNM:

Tumor) T) - מציין את עומק חדירת הגידול בתוך שכבות דופן הקיבה. הוא נע בין שלבים 4-1:

T1 - חדירה לתת רירית הקיבה.

T2 - חדירה לשריר הקיבה.

T3 - חדירה עד מתחת לשכבה החיצונית העוטפת את הקיבה )סרוזה(.

T4a - חדירה מעבר לשכבה החיצונית העוטפת את הקיבה )סרוזה(.

T4b - חדירה לאיברים סמוכים לקיבה.

אבחון עומק חדירת הגידול בתוך שכבות דופן הקיבה מתבצע לרוב באמצעי הדמיה ולעיתים באנדוסקופיה בשילוב אולטרסאונד (סונר).





Nodes) N) - מציין את מעורבות בלוטות הלימפה הסמוכות. הדירוג נע בין 3-0, בהתאם למספר בלוטות הלימפה הנגועות.

N0 - ללא מעורבות בלוטות לימפה

N1 - מעורבות של 1-2 בלוטות לימפה

N2 - מעורבות של 3-6 בלוטות לימפה

N3 - מעורבות של 7 או יותר בלוטות לימפה (a מעורבות 7-15 בלוטות, b מעורבות 16 בלוטות ומעלה).

הערכה אם בלוטות הלימפה נגועות מתבצעת באמצעות בדיקת CT או PET-CT, וכן בבדיקה פתולוגית בניתוח.

Metastatic cancer) M) - מציין הימצאות גרורות באיברים אחרים בגוף:

M0 - אין גרורות

M1 - יש גרורות. 


לאחר קביעת TNM ניתן להעריך את שלב התפשטות המחלה, השלבים נעים בין 1 ל-4 על פי הטבלה הבאה:




דרגת התמיינות

קביעת דרגת המחלה (Grade) מתייחסת לאופן שבו תאי הסרטן נראים מבעד למיקרוסקופ בהשוואה לתאים נורמליים.

דרגה 1 (דרגה נמוכה - Well differentiated) - תאי הגידול הסרטני דומים למדי לתאים רגילים (עברו התמיינות), נוטים לגדול באטיות ובעלי נטייה נמוכה להתפשט.

דרגה 2 (דרגה בינונית - Moderately differentiated) - תאי הגידול שונים מעט מתאים רגילים ומתחלקים במהירות גדולה במקצת.

דרגה 3 (דרגה גבוהה - poorly differentiated) - תאי הגידול הסרטני שונים מאוד מתאים רגילים ונוטים להתחלק ולהתפשט במהירות.





תכנון הטיפול

הטיפול בסרטן הקיבה מורכב, והבחירה בטיפול המתאים לך תלויה במיקום הגידול, בגודלו ובעיקר בשלב התפשטות המחלה, וכן בגילך, במחלות הרקע ובמצב בריאותך הכללי. בחלק מהמקרים ניתן טיפול מסוג מסוים, ובאחרים ניתן שילוב של כמה סוגי טיפול. הטיפול שיינתן לך יותאם לשלב מחלתך, למצב בריאותך הכללי ולעיתים גם להעדפותיך האישיות.

אם יוחלט כי שני סוגי טיפול יעילים באותה מידה לסוג המחלה שלך ולשלב שבו היא נמצאת, הצוות הרפואי עשוי להציע לך לבחור באחד משניהם. החלטה מורכבת שכזו קשה לעיתים. ודא שיש בידיך את כל המידע על אפשרויות הטיפול המוצעות לך, במה הן כרוכות ומהן תופעות הלוואי העלולות להופיע, וכך תוכל להחליט מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך.

ברוב המרכזים הרפואיים תתכנס קבוצה של רופאים מומחים ואנשי צוות לדון במצבך, על מנת להחליט מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך. קבוצה זו כוללת מנתח המתמחה בניתוחי קיבה ובסרטן של מערכת העיכול, אונקולוג רפואי ואונקולוג מומחה לקרינה, רדיולוג מומחה לפתולוגיה ואנשי צוות רפואי נוספים. לאחר המפגש הרופא ידון עמך באפשרויות הטיפול, ותוכלו להחליט יחד מהו הטיפול המיטבי עבורך.

מטרות הטיפול

בגידול המוגבל לקיבה, עם או בלי מעורבות של בלוטות לימפה, מטרת הטיפול היא לרוב ניסיון לרפא את המחלה. במקרה כזה הטיפול יכלול ניתוח, אשר ברוב המקרים ילווה גם בטיפול מקדים כימותרפי (ולעיתים קרינתי) ו/או בטיפול כימותרפי לאחר הניתוח.

אם הסרטן בשלב מתקדם והתפשט לאזורים אחרים בגוף, מטרת הטיפול היא להאט או לעצור את התפשטות המחלה, אך לא לרפא. כמו כן, הטיפול יכול לסייע בהפחתת התסמינים ולהאריך את תוחלת החיים או לשפר את איכותם. טיפול זה יכול לכלול ניתוח, כימותרפיה, ובמקרים מסויימים טיפול מכוונן מטרה (ביולוגי). כמו כן, במקרים ספציפיים ניתן להיעזר בקרינה (למשל בגרורה לעצם או בגידול מדמם או חוסם בקיבה) ובטיפולים תומכים נוספים.

אם הוצע לך טיפול שמטרתו לרפא את הסרטן, ההחלטה אם לקבלו אמורה להיות קלה יחסית. לעומת זאת, אם מטרת הטיפול היא לשלוט במחלה ותסמיניה לתקופה מסוימת, ייתכן שתתקשה לקבל החלטה. במקרה כזה מומלץ להתייעץ עם הצוות הרפואי והסיעודי. אם תחליט שלא לקבל טיפול, עדיין תוכל להיעזר בטיפול תומך (פליאטיבי), באמצעות תרופות שישלטו בתסמיני המחלה.

חולים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן בשל תופעות הלוואי האפשריות, אך לרוב ניתן לשלוט בהן באמצעות תרופות וטיפול תומך.

חוות דעת שנייה

הצוות המטפל בך נעזר בקווים מנחים לאומיים על מנת להחליט על הטיפול המיטבי עבורך. עם זאת, ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת. תוכל לפנות לשם כך למומחה נוסף, אם תרגיש שהדבר יועיל לך. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תפנה לקבלת חוות דעת נוספת, מומלץ להצטייד ברשימת שאלות ולהגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, על מנת להעלות בשיחה את כל הנושאים שמטרידים אותך ולזכור את כל פרטי השיחה.

מתן הסכמה מדעת

לאחר שייבחר טיפול כלשהו תקבל עליו הסבר מהרופא. בדרך כלל תתבקש לחתום על טופס שבו אתה מאשר לצוות בית החולים להעניק לך את הטיפול. לא יינתן לך כל טיפול רפואי ללא הסכמתך. לפני שתחתום על הטופס עליך לקבל את מלוא המידע, כולל סוג הטיפול והיקפו; יתרונותיו וחסרונותיו; הסיכונים הטמונים בו ותופעות הלוואי הצפויות, וכן מידע לגבי טיפולים זמינים אחרים.

אם אינך מבין את הנאמר, עדכן את הצוות כדי שתוכל לקבל הסבר חוזר. זכור לשאול את כל השאלות בכל נושא שאינו ברור לך מספיק. ייתכן שתמצא לנכון לדון ביתרונות ובחסרונות שבכל אפשרות עם הרופא המטפל. אם יש לך שאלות כלשהן - אל תהסס להציג אותן. תוכל להכין רשימת שאלות ותוכל גם לבוא לשיחה עם הרופא בלוויית חבר קרוב או בן משפחה.






ניתוח (טיפול כירורגי)

ניתוח הוא טיפול יעיל נגד סרטן הקיבה, בעיקר כשהמחלה מאובחנת בשלב מוקדם. מדובר בניתוח גדול, ולא כל חולה נמצא במצב פיזי טוב מספיק בשביל לעבור אותו. רוב האנשים נזקקים לטיפול כימותרפי (ולעיתים קרינתי) בנוסף לניתוח, אך ייתכן שתעבור ניתוח בלבד.

סוג הניתוח תלוי במיקום הגידול בקיבה, בגודלו ובשלב התפשטות המחלה כפי שנקבע על ידי הדמיות שיתבצעו לפני הניתוח: ייתכן שיהיה צורך בהסרת הקיבה כולה או חלק ממנה, לרבות רקמה בריאה סביב הגידול ('שוליים נקיים'), על מנת לוודא כי לא נותרו תאים סרטניים. כמו כן, בניתוח יוסרו בלוטות הלימפה הסמוכות לקיבה, רצוי להסיר לפחות 15 בלוטות לימפה. להסרה מלאה של הגידול ושל הבלוטות יש השפעה משמעותית על הסיכוי לריפוי.

סוגי ניתוחים

ניתוח להסרת חלק מהקיבה (כריתת קיבה תת-שלמה)

ניתוח כריתת הקיבה המרוחקת: ניתוח המתבצע כאשר הגידול נמצא בחלק המרוחק או התחתון של הקיבה, כך אפשר לקבל שוליים נקיים מגידול מעל אזור הכריתה וגם לשמר חלק מהקיבה. בניתוח גם תתבצע הסרת בלוטות הלימפה האזוריות. לאחר כריתת חלק הקיבה המרוחק, יחבר המנתח את המעי הדק חזרה לגדם הקיבה.

ניתוח כריתת הקיבה המקורבת: ניתוח המתבצע כאשר הגידול נמצא בחלק בו מתחבר הוושט אל הקיבה. בניתוח גם תתבצע הסרת בלוטות הלימפה האזוריות. לאחר כריתת חלק הקיבה המקורב יחבר המנתח את הוושט חזרה לגדם הקיבה.

ניתוח להסרת הקיבה כולה

כאשר הסרטן במרכז הקיבה או כשהוא מפושט לאורך כל הקיבה, יידרש בדרך כלל ניתוח לכריתה מלאה של הקיבה. במקרה כזה יחבר המנתח את החלק התחתון של הוושט למעי הדק, לשם יצירת שק קטן שיכול לתפקד על תקן קיבה. יש לציין, כי גם בניתוח זה קיימת חשיבות רבה להסרת בלוטות הלימפה האזוריות.


ניתוח לפרוסקופיה

ניתוח לפרוסקופי לכריתת סרטן קיבה הוכח כיעיל ובטוח באותו מידה כמו הניתוח הפתוח. ניתן לבצע חלק מניתוחי הקיבה בשיטה לפרוסקופית או בשיטה רובוטית.

בניתוח לפרוסקופי מבצעים כמה חתכים קטנים בבטן (במקום חתך אחד גדול), ודרכם מחדירים לפרוסקופ - צינור ארוך ודק שבקצהו מצלמה זעירה ותאורה, וכן מכשירים כירורגיים לחיתוך ולתפירה המסייעים למנתח להתבונן בחלל הבטן ולנתח.

בדרך כלל ניתוח לפרוסקופיה כולל 5-4 חתכים קטנים עבור המכשור, ואחד גדול יותר המשמש להוצאת הקיבה. זמן ההחלמה בניתוח מסוג זה עשוי להיות מהיר יותר.

ניתוחי קיבה משמרי תפקוד

בשנים אחרונות יש התפתחות רבה בנושא ניתוחי קיבה משמרי תפקוד, במיוחד בקרב מטופלים שמחלתם אובחנה בשלב מוקדם (כאשר הגידולים מערבים את רירית הקיבה או את תת-רירית הקיבה, ללא מעורבות של בלוטות הלימפה), והתאים הם בדרגת התמיינות טובה.

יתרונם של ניתוחים משמרי תפקוד לעומת הניתוחים הסטנדרטיים, הוא בחזרה מהירה יותר לשגרת אכילה דומה לזו שהייתה למטופל לפני הניתוח. כמו כן, תסמיני אנמיה, ירידה במשקל ותסמינים הנלווים לכריתת קיבה סטנדרטית הם מועטים יותר בניתוחים משמרי תפקוד.

לניתוחים אלו גם מספר חסרונות, בהם התרוקנות איטית של הקיבה או הופעת ריפלוקס (החזר ושטי) במקרים מסוימים, אולם שיטות השחזור הקיימות היום מקטינות משמעותית את הסיכון לריפלוקס.

קיימים שני סוגים של ניתוחי קיבה משמרי תפקוד:

  1. כריתת קיבה משמרת השוער (pylorus preserving gastrectomy) - מתבצעת במקרים בהם הגידול נמצא באמצע הקיבה.
  2. כריתת קיבה פרוקסימאלית (proximal gastrectomy) - בניתוח זה שומרים על יותר משני שלישים של הקיבה המרוחקת ומשחזרים את מערכת העיכול בשיטות שונות, לרבות חיבור הקיבה לוושט או חיבור המעי הדק לוושט ולאחר מכן לקיבה.


כריתת גידולים מוקדמים בעזרת אנדוסקופיה - Endoscopic Submucosal Dissection (ESD)

שיטת טיפול זו מתאימה למקרים בודדים וספציפיים. במקרה של גידול משלב מוקדם מאוד (T1N0) כלומר גידול המערב רק את רירית הקיבה, בדרגת התמיינות טובה ובגודל קטן (פחות מ-2 ס"מ), ניתן לבצע כריתה אנדוסקופית של הגידול. בשיטה זו מבצע הגסטרואנטרולוג כריתה של הגידול במהלך האנדוסקופיה, בלי להזדקק לניתוח. ההחלטה על ביצוע ניתוח אנדוסקופי זה מתקבלת לאחר למידה מעמיקה של כל מקרה, ודיון עם הכירורג והאונקולוג תוך התייחסות למחלות הרקע של המטופל. לאחר ניתוח זה אין צורך באשפוז ממושך, וניתן לחזור לשגרה כיממה לאחריו.

טיפולים להקלת חסימה בקיבה

הגידול הסרטני עלול לגרום לעיתים לחסימה המונעת מעבר מזון למעי. במקרה כזה האפשרויות הטיפוליות לפתיחת החסימה כוללות טיפול כימותרפי, טיפול בקרינה או פעולה חודרנית:

  • החדרת צינורית דקה וגמישה (סטנט) לאזור החסימה, כדי לאפשר מעבר מזון. ניתן לבצע את ההליך בהרדמה מקומית, תוך שימוש באנדוסקופ היורד דרך הוושט אל תוך הקיבה.
  • כריתה חלקית של הקיבה - ניתוח להסרת החלק בקיבה שבו קיימת החסימה.
  • ניתוח מעקף - ביצוע מעקף של החסימה, תוך יצירת חיבור חדש בין שני חלקי המעי, על מנת לאפשר מעבר של מזון.

ניתוח להסרת חסימה בקיבה עשוי לעיתים קרובות להקל את התסמינים, אך אינו מרפא את הסרטן. 




מידע למטופל לקראת ניתוח

לפני הניתוח

ניתוח להסרת הקיבה או חלק ממנה נחשב לניתוח גדול. ימים אחדים עד שבועיים לפני הניתוח תתבקש לבצע בדיקות, על מנת לוודא כי אתה כשיר לעמוד בו מבחינה גופנית וכי הוא אינו מסוכן לך. בין היתר, תתבקש לעבור בדיקות לב וריאות. אם אתה סובל מבעיות אכילה וירדת במשקל, ייתכן שתזדקק לתמיכה תזונתית כדי שתהיה מוכן יותר לניתוח. למעשנים מומלץ להפחית את מספר הסיגריות או לחדול לגמרי מעישון לפני הניתוח, כדי להקטין את הסיכונים לסיבוכים לאחר הניתוח.

ביום הניתוח

תתבקש להיות בצום מהלילה שלפני הניתוח ועד לאחריו. לפני הניתוח תתבקש להתקלח וייתכן שתתבקש לגרוב גרביים אלסטיים מיוחדים, המיועדים למנוע היווצרות קרישי דם ברגליים בזמן הניתוח או לאחריו. כמו כן תקבל זריקה תת עורית של אנוקספרין - Enoxaparin (קלקסן® - ®Clexane)* למניעת קרישיות יתר.


*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

לאחר הניתוח

במקרים רבים תועבר לאחר הניתוח ליחידה לטיפול נמרץ או ליחידת התאוששות אחרת. זו השגרה בחלק גדול מבתי החולים, ואין פירוש הדבר שהניתוח השתבש או שהיו סיבוכים. קרוב לוודאי שבתחילה תצטרך להיעזר במסכת חמצן כדי שתוכל לנשום בקלות רבה יותר. זמן קצר לאחר הניתוח יעודדו אותך האחיות לקום ולהתהלך. זהו חלק חיוני ביותר בתהליך ההחלמה, המפחית סיכונים כמו דלקת ריאות או היווצרות קרישי דם. אם תצטרך להישאר מרותק למיטה, האחיות יבקשו ממך להזיז את הרגליים לעיתים קרובות ולתרגל נשימות עמוקות. אחות או פיזיותרפיסט יכולים לעזור לך לבצע זאת. בזמן האשפוז כנראה תקבל זריקות למניעת היווצרות קרישי דם.

עירויים ונקזים

לאחר הניתוח כנראה יותקנו בגופך לזמן קצר חלק מההתקנים הבאים:

  • עירוי תוך ורידי - עירוי המחובר לווריד בזרוע או בגב כף היד, דרכו תקבל נוזלים עד שתוכל לשוב לאכול או לשתות.
  • אפידורל - צינורית דקה המוחדרת לגב התחתון ויכולה לשמש למתן משככי כאבים.
  • זונדה - צינורית המוחדרת מהאף לתוך הקיבה או המעי הדק ומאפשרת מעבר של נוזלים החוצה, כדי שלא תחוש בחילה.
  • פיום למעי הדק - צינור הזנה שנכנס היישר למעי הדק דרך חתך קטן מאוד בדופן הבטן. הצינור ישמש להעברת מזון וחומרי הזנה, עד שתוכל לאכול בעצמך.
  • צנתר (קתטר) - צינורית גמישה וקטנה המיועדת לניקוז שתן משלפוחית השתן לתוך שקית איסוף.
  • נקז - צינור שיוצא מאזור הפצע, מסייע במניעה של הצטברות נוזלים ומאפשר לפצע להחלים כהלכה. הנקז גם משמש את המנתח לאבחון בעיות לאחר הניתוח ולטיפול בהן.


אכילה ושתייה

בדרך כלל ב-48 השעות שלאחר הניתוח לא תוכל לשתות. לאחר שתשוב לשתות, תקבל מזונות קלים, ולאחר מכן תקבל מזון רגיל במנות קטנות. הדבר נועד לאפשר זמן החלמה לחיבורים החדשים שנוצרו במעיים שלך במהלך הניתוח. ייתכן שיחברו לך צינור הזנה שדרכו תקבל מזון נוזלי למשך כמה ימים עד שתוכל לאכול כראוי. חלק מהאנשים ישובו לביתם כשהם עדיין מחוברים לצינור ההזנה, על מנת לוודא שיעלו במשקל לאחר הטיפול.


כאב

קיימות דרכים יעילות לשליטה בכאב לאחר ניתוח, ולהקלתו. בימים הראשונים תזדקק לתרופות משככות כאבים, אשר יינתנו לך באמצעות עירוי לווריד או דרך הפה. 


אזור החתך

בימים הראשונים שלאחר הניתוח אזור הניתוח יישאר חבוש בדרך כלל. הצוות הסיעודי יבדוק את החתך באופן קבוע, על מנת לוודא כי הוא מחלים כראוי, ולאחר כעשרה ימים יסירו את התפרים.


השיבה הביתה

תוכל להשתחרר לביתך בהתאם להחלטת הצוות הרפואי, ברוב המקרים - לאחר כמה ימים עד שבועיים ממועד הניתוח. בימים הראשונים בבית תזדקק לזמן נוסף להתאוששות ויהיה עליך להפחית בעומס למשך שבועות אחדים. הימנע ממאמץ, כגון נשיאת משקל כבד, עבודות בית מאומצות וגינון למשך שמונה שבועות לפחות. אם אתה חושש שתיתקל בבעיות עם שובך הביתה - למשל, אם אתה גר לבד או אם בכניסה לביתך יש מדרגות - ידע את האחיות או את העובדת הסוציאלית בזמן האשפוז בבית החולים.

מומלץ מאוד לשוב לרמת הפעילות הרגילה בהדרגה. קרוב לוודאי שיחלפו שלושה עד שישה חודשים לפני שתהיה מסוגל לחזור לעבודה. בדרך כלל אפשר לחזור לנהוג כעבור ארבעה עד שישה שבועות לאחר הניתוח, בהתאם להרגשתך האישית ולפוליסת הביטוח של הרכב שלך. לרוב אפשר לחזור לקיים יחסי מין כארבע שבועות אחרי הניתוח, בהתאם לרצונך ולתחושותיך לגבי העניין.


בדיקת מעקב

לפני שתעזוב את בית החולים ייקבע לך תור לבדיקת מעקב. בבדיקה יבחן הרופא את הליך ההחלמה וישוחח עמך על ממצאי הניתוח. זהו זמן מתאים להעלות בעיות שהתעוררו לאחר הניתוח, אם לא ציינת אותן קודם לכן.

תמיכה נפשית

אם אתה זקוק לעצה או נתקל בקושי רגשי, תוכל ליצור קשר עם עובדת סוציאלית במחלקה בה אתה מטופל או בקהילה. לעיתים כדאי לשוחח עם גורם שאינו מעורב ישירות בהליך הרפואי שלך.

מוקד 'טלתמיכה'®, טל. 1-800-200-444 - האגודה למלחמה בסרטן מפעילה מוקד תמיכה טלפוני בשפות עברית ורוסית, המעניק סיוע ראשוני מיידי לחולי סרטן והקרובים אליהם, הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת. בהתאם לצורך, הפונים מנותבים להמשך טיפול בבית החולים או במסגרת הקהילה.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה מערך סיוע, תמיכה ומידע נרחב לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם. למידע נוסף ניתן לפנות למחלקת שיקום ורווחה בטל. 03-5721678 או ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט.


תזונה לאחר הניתוח

לאחר כריתה חלקית של הקיבה, החלק הנותר של הקיבה לא יוכל להכיל כמויות מזון גדולות כבעבר, ותחושת השובע תגיע כבר לאחר אכילת כמות מועטה של מזון. בהתחלה מומלץ לאכול מנות קטנות לעיתים תכופות. בדרך כלל הקיבה תתרחב מחדש בתוך כמה חודשים, ויהיה ניתן לאכול כמויות גדולות יותר.

ייתכן שהתיאבון יפחת לתקופה מסוימת, וגם ירידה במשקל נפוצה בתקופה זו. מזונות מסוימים עלולים לגרום לבחילה, בעיות עיכול או שלשול. המצב ישתפר לאחר שתלמד אילו מזונות גורמים לך לחוש ברע. כדאי לנהל יומן תזונה ולציין אילו מזונות גורמים תופעות לא נעימות, על מנת להימנע מהם או להגביל את צריכתם. יומן התזונה יסייע גם לרופא או לתזונאי לאתר בעיה ספציפית, במקרה ויש כזו.


ייתכן שיעברו חודשים אחדים לפני שתוכל לחזור לתזונה מאוזנת. נסה לאכול בצורה מיטבית ככל הניתן על מנת לסייע להחלמה. להלן כמה עצות:

  • בשבועות הראשונים לאחר הניתוח עדיף לאכול מזונות רכים.
  • הקפד על 8-6 ארוחות קטנות ביום והצטייד בינשנושים' בריאים לפני יציאה מהבית.
  • אכול בנחת. נסה להירגע וללעוס את המזון היטב - הדבר יסייע לעיכול טוב יותר.
  • הימנע משתייה חצי שעה לפני הארוחה ובמהלכה, על מנת שלא להגיע לתחושת שובע מהשתייה.
  • העדף משקאות מזינים ועתירי קלוריות - במקום מים, תה וקפה.
  • הוסף לתפריט מאכלים חדשים בהדרגה, כדי לבחון את התמודדות הגוף עמם. הקפד על תזונה עתירת חלבון.


צריכת ויטמינים ומינרלים

ייתכן שלאחר הניתוח גופך לא יוכל לספוג ויטמינים ומינרלים מסוימים כמו בעבר. במקרה כזה יש ליטול אותם בטבליות או לקבל זריקות של ויטמינים.

ויטמין B12

לוויטמין B12 תפקיד חשוב ביצירת תאי דם אדומים תקינים המסייעים להעברת חמצן בגוף. החומר שנקרא 'פקטור פנימי' (Intrinsic factor) מאפשר ספיגת ויטמין B12 מהמזון שאנו אוכלים, ומיוצר אך ורק בקיבה. לכן אם מסירים את כל הקיבה ייתכן שתצטרך לקבל זריקת B12 כל כמה חודשים. אם רק חלק מהקיבה הוסר, יפנה אותך הרופא לבדיקות דם מעת לעת, על מנת לעקוב אחר רמת B'12-n בדמך ולבדוק אם אתה זקוק לזריקות.

חומצה פולית, ברזל וסידן

לקיבה יש גם תפקיד חשוב בספיגת חומצה פולית וברזל. אלה חשובים ליצירת כדוריות דם אדומות וסידן, הנחוצים לשמירה על שיניים ועצמות חזקות. לכן הרופא יפנה אותך לבדיקות דם תקופתיות, כדי לוודא שאין מחסור באחד המינרלים והויטמינים הללו.

החוברת 'המלצות תזונתיות למתמודדים עם סרטן' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע נוסף ועצות לתזונה נכונה בתקופת המחלה. לקבלתה ללא תשלום.

ניתן לפנות ל׳טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן, בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה.

באתר ניתן להפנות שאלות בנושא תזונה בפורום 'תזונה למתמודדים ולמחלימים מסרטן'


תסמונת הצפה (Dumping Syndrome)

לאחר ניתוח קיבה, המזון עלול לעבור מהר מדי מהקיבה למעי הדק. הדבר עלול לגרום להופעת מספר תסמינים המכונים 'תסמונת הצפה'. קיימים שני סוגים של תסמונת הצפה - מוקדמת ומאוחרת.


תסמונת ההצפה המוקדמת
מתבטאת בתסמינים שמתרחשים כ-30 דקות לאחר הארוחה. התסמונת יכולה להתבטא בסחרחורת והגברת קצב פעימות הלב. לעיתים מופיעים גם התכווצויות בבטן ושלשולים. תסמינים אלה נגרמים מכניסה מהירה של מזון למעיים ועשויים להימשך 15-10 דקות. תסמונת ההצפה המוקדמת פוחתת לרוב מעצמה כעבור חודשים אחדים. בעזרת שינוי הרגלים ניתן להקל את התסמינים:

  • אכול לאט.
  • אכול ארוחות יבשות, קטנות ותכופות.
  • שתה כחצי שעה עד שעה לאחר הארוחה.
  • הימנע מארוחות עשירות בסוכר, כגון קערת דגני בוקר מסוכרים.
  • אכול ארוחות עשירות בחלבונים, כגון דגים, בשר, ביצים וטופו, ובפחמימות עמילניות, כגון פסטה, אורז, לחם ותפוחי אדמה.
  • לאחר הארוחה, הקפד על מנוחה בת 30-15 דקות.
  • ניתן למהול במים תוספות העשרה מרוכזות, כדי להקטין את הסיכון לתסמונת ההצפה. 


תסמונת ההצפה המאוחרת מתרחשת בדרך כלל כשעתיים לאחר הארוחה או לאחר דילוג על ארוחה, והגורם לה הוא ירידה ברמות הסוכר בדם. התסמינים הם חולשה, בחילה ורעד. ניתן למנוע את התסמינים או להקל אותם, בעזרת ההרגלים שהוזכרו לעיל כמסייעים להפחתת תסמונת ההצפה המוקדמת. כמו כן, נטילת כדורי סוכר או אכילת ארוחה קטנה יכולות לסייע בהקלת התסמינים. אם התסמינים נמשכים או מחמירים, ירשום לך הרופא תרופה ממשפחת האנלוגים לסומטוסטטין, כמו אוקטראוטיד - Octreotide (סנדוסטטין® - ®Sandostatine)*.

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.




טיפול כימותרפי

טיפול המבוסס על שימוש בתרופות נוגדות סרטן )ציטוטוקסיות(, שמטרתן להרוס את התאים הסרטניים. טיפול כימותרפי יכול להינתן במקרים הבאים:

  • לפני ניתוח - כטיפול טרום ניתוחי (Neoadjuvant). במקרים מסוימים ניתן לפני הניתוח טיפול כימותרפי משולב עם קרינה.
  • לאחר הניתוח - כטיפול משלים (Adjuvant).
  • כימותרפיה כטיפול תומך, פליאטיבי, במחלה לא נתיחה או גרורתית.

הכימותרפיה ניתנת לעיתים בשילוב עם תרופות מכווננות (ביולוגיות, ממוקדות מטרה).


כימותרפיה לפני ולאחר ניתוח

במקרים רבים הטיפול הכימותרפי ניתן בשילוב עם ניתוח. הכימותרפיה מכווצת את הגידול כדי שהניתוח יהיה יעיל יותר וכדי להפחית את הסיכון להישנות המחלה. טיפול כזה ניתן בדרך כלל ב-4-3 מחזורי כימותרפיה במשך 3-2 חודשים לפני הניתוח, ושוב במשך 3-2 חודשים נוספים לאחר הניתוח.


כימותרפיה כטיפול משלים (אדג'ובנטי)

טיפול כימותרפי שניתן לאחר הניתוח בלבד נקרא 'טיפול אדגו'בנטי' ומטרתו להקטין את סיכון חזרת הסרטן.


כימותרפיה כטיפול תומך (פליאטיבי)

במקרים בהם הסרטן התפשט לאזורים אחרים בגוף, או כאשר לא ניתן להסיר את הגידול בניתוח, כימותרפיה היא הטיפול העיקרי. היא יכולה להאריך את תוחלת החיים ולטפל בתסמינים. לעיתים ניתנת תרופה מכווננת מטרה שנקראת טראסטוזומאב - Trastuzumab (הרצפטין® - ®Herceptin)*, לצד הכימותרפיה.

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים


אופן מתן הכימותרפיה

טיפול כימותרפי ניתן בדרך כלל במסגרת אשפוז יום (אמבולטורי) או באשפוז במחלקה, כסדרה של מחזורי טיפולים הנפרשים על פני מספר חודשים. מחזור אחד נמשך לרוב 3-2 שבועות. אם נקבע שתקבל טיפול כימותרפי באשפוז במחלקה, יהיה זה על פי רוב אשפוז קצר מועד. התרופות הכימיות יינתנו לך לרוב בעירוי לווריד.

מתן תרופות כימיות לווריד (טיפול כימותרפי תוך־ורידי) - כדי להחדיר את התרופות הכימיות לדם תחובר צינורית לווריד באחת מהדרכים הבאות:

  • אינפוזיה "רגילה" - צינורית פלסטיק קטנה המוחדרת לווריד בגב כף היד או באמה.
  • צנתר מרכזי מסוג 'פיק ליין' (PICC line - peripherally inserted central catheter) - צינור דק ארוך וגמיש, המוחדר לתוך אחד הוורידים הגדולים של הזרוע, בקרבת המרפק.
  • צנתר מרכזי - צינור דק ארוך וגמיש, המוחדר בחלקו העליון של בית החזה הימני, לווריד מרכזי. הצנתר מותקן בהליך כירורגי, בהרדמה מקומית בדרך כלל. קיימים שני סוגי צנתרים: פורט א-קאט הוא התקן דמוי קופסית קטנה המושתל כולו מתחת לעור; וצנתר מסוג היקמן בולט בחלקו מחוץ לעור. בשונה מאינפוזיה "רגילה", צנתרים מרכזיים יכולים להישאר בגוף עד סיום הטיפול, במשך חודשים רבים ואף שנים.

לקבלת חוברת הדרכה בנושא 'צנתרים מרכזיים' ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה למלחמה בסרטן.


התרופות הכימיות

לרוב משתמשים בשילוב של תרופות כימיות ממשפחת הפלטינום, הכוללות אוקסליפלטין - Oxaliplatin (אלוקסטין® - ®Eloxatin)* או ציספלטין - Cisplatin ופלאורופירימידינים הניתנים דרך הווריד או בטבליות דרך הפה. את התרופה קפציטבין – Capecitabine (קסלודה® - ®Xeloda)* ניתן ליטול בבית בטבליות, ואילו התרופה פלואורואורציל – Fluorouracil ניתנת לרוב באמצעות משאבה קטנה שתחובר לצנתר המרכזי. המשאבה תחדיר לגופך מינון קבוע של התרופה באופן רציף בעת שהותך בבית. את המשאבה תוכל לשאת בחגורה או בתיק קטן (פאוץ'). האחות תדריך אותך כיצד להפעיל את המשאבה.


לרוב יינתן לך משלב של שתי תרופות, ובמקרים מסוימים, על פי החלטת הרופא, תשולב גם תרופה שלישית. לעיתים משתמשים בתרופות כימותרפיות אחרות, כמו אירינוטקן - Irinotcan (קאמפטוסר® - ®Camptoser)* או בטקסנים - דוסטאקסל - Docetaxel (טאקסוטר® - ®Taxotere)*, פקליטאקסל - Paclitaxel (אברקסן® - ®Abraxane)*


המשלבים הכימותרפיים הנפוצים בשימוש הם:

FLOT - פלואורואורציל, אוקסליפלטין, חומצה פולינית )Leucovorin( ודוסטאקסל

FOLFOX - חומצה פולונית, פלואורואורציל ואוקסליפלטין.

(XELOX (CAPOX - קפציטבין ואוקסליפלטין.


*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

חוברת 'הטיפול הכימי - כימותרפיה' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בטיפולים ובתופעות הלוואי שלהם. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה.
באתר האגודה למלחמה בסרטן דפי מידע מפורטים על כל אחת מהתרופות ועל תופעות הלוואי האפשריות.


תופעות לוואי

כימותרפיה עלולה לגרום לתופעות לוואי, אך בדרך כלל הן ניתנות לשליטה באמצעות תרופות. להלן התופעות הנפוצות ביותר ודרכי ההתמודדות עמן:


עמידות נמוכה לזיהומים

התרופות אמנם פועלות נגד תאי הסרטן, אולם במקביל הן יכולות להפחית באופן זמני את מספר תאי המערכת החיסונית הלבנים (ניוטרופניה), ובכך להגביר את הסיכון להיווצרות זיהומים. אם חום גופך עולה על 380C או שאינך חש בטוב, או אם אתה חש ברעידות או שיש לך תסמיני זיהום, כגון התקררות, כאב גרון, שיעול, שלשול או מתן תכוף של שתן, יש ליידע מיידית את הרופא המטפל או להגיע לבית החולים. לפני כל מחזור של טיפול כימותרפי תתבצע בדיקת דם, על מנת לוודא כי ספירת תאי הדם הלבנים תקינה. במידת הצורך תקבל תרופות אנטיביוטיות לטיפול בזיהומים. אם ספירת הכדוריות הלבנות נמוכה, ייתכן שיהיה צורך לעצור באופן זמני את הטיפול, לדחות אותו, להוריד מינון של התרופות או להוסיף זריקות למניעת ירידה עתידית בספירת הדם הלבנה.

בחילות והקאות

חלק מהתרופות הכימיות לטיפול בסרטן הקיבה עלולות לגרום לתחושת בחילה או להקאות. כיום ישנן תרופות יעילות רבות לשליטה בתופעה זו, למניעתה או להפחתת דרגת חומרתה.

מידע נוסף ודרכי התמודדות ניתן למצוא בחוברת 'בחילות והקאות הנלוות לטיפול כימותרפי וקרינתי' של האגודה למלחמה בסרטן. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנו בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה.


שלשול

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לשלשול. הרופא יוכל לרשום לך תרופות לשליטה בתופעה. חשוב לשתות כמות נוזלים רבה. אם אתה נוטל טבליות קפציטבין בבית, הקפד ליידע את הרופא המטפל אם מופיעים שלשולים. ייתכן שיהיה צורך להפסיק את הטיפול.


רגישות בכפות הידיים והרגליים

רגישות המכונה לעיתים 'תסמונת כפות ידיים ורגליים', יכולה להיגרם בגלל הטיפול בקפציטבין או בפלואורואורציל וחולפת כשהטיפול מסתיים. להקלת כאבים, אדמומיות וסדקים בעור השתמש בתכשיר לחות ללא בישום.


כאבים ורגישות בפה

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לכאבים בפה ולהופעתם של כיבי פה קטנים או זיהומים. להפחתת הסיכון לכך, הקפד לצחצח שיניים במברשת רכה באופן סדיר ולשתות כמות רבה של נוזלים. הצוות הסיעודי יסביר לך על שמירת היגיינת פה מתאימה.


אנמיה

אנמיה היא מצב של חוסר בתאי דם אדומים בדם (המוגלובין נמוך) והיא עשויה לגרום לתחושת עייפות ונמנום ולקוצר נשימה. הטיפול הוא בתכשירי ברזל, ובמקרים מסויימים יינתן טיפול באנמיה ביעילות באמצעות עירויי דם, אשר יסייעו להעלות את רמת האנרגיה ויקלו את הנשימה.


חבורות ודימומים

טיפולים כימיים עשויים להפחית את מספר טסיות הדם - תאים המאפשרים את תהליך קרישת הדם. אם מופיעים חבלות או דימומים לא מוסברים, כמו דימומים מהאף, מהחניכיים, נקודות אדומות או פריחה על העור, צור קשר עם הרופא או גש לבית החולים באופן מיידי. 


נשירת שיער

חלק מהתרופות הכימיות, אך לא כולן, עלולות לגרום לנשירת שיער. יכול להיות שגם הריסים והגבות ינשרו או יידלדלו בעקבות הטיפול. לפני תחילת הטיפול שאל את הרופא אם קיימת סבירות לתופעה זו. ניתן להיעזר בחבישת כובעים, צעיפים או פאות, וחשוב לזכור כי שיער הנושר בעקבות הטיפול הכימי צפוי לשוב ולצמוח בתום הטיפול.

מומלץ לעיין בחוברת 'התמודדות עם נשירת שיער' של האגודה למלחמה בסרטן. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לעיין בה באתר האינטרנט של האגודה.
האגודה מפעילה ברחבי הארץ את פרויקט 'להיראות טוב - להרגיש טוב יותר'®, המציע ללא תשלום טיפולי טיפוח, שיער והשאלת פאה. פרטים נוספים בפרק 'מערך הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן'.


השפעה על העצבוב

חלק מהתרופות הכימיות עלולות להשפיע על העצבוב בכפות הידיים והרגליים. תופעה זו מכונה 'נוירופתיה היקפית' ויכולה לגרום לתחושת נימול או הירדמות של כפות הידיים והרגליים. במקרה של תחושות מעין אלה חשוב ליידע את הרופא. אם התופעה מחמירה, ייתכן שתוחלף התרופה הכימית. בדרך כלל נוירופתיה היקפית משתפרת עם סיום הטיפול הכימי, אך לעיתים היא אינה חולפת.


תשישות ועייפות

טיפול כימי יכול להשפיע על אנשים שונים בדרכים שונות: ישנם אנשים המסוגלים לנהל אורח חיים שגרתי בתקופת הטיפולים, ואילו אחרים חשים עייפות רבה ועליהם להאט את הקצב. מומלץ לאזן את המנוחה לה אתה נזקק עם פעילות גופנית מתונה - אפילו הליכות קצרות יכולות להועיל ולהעלות את רמות האנרגיה.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'תשישות ועייפות', המכילה עצות נוספות ודרכי התמודדות יעילות עם התופעה. לקבלתה ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995, או לעיין בה באתר האגודה.


פגיעה בפוריות

היכולת להרות או לעבר אישה עלולה להיפגע בעת השימוש בחלק מהתרופות הכימיות לטיפול בסרטן הקיבה. חשוב להתייעץ עם הרופא או האחות בנושא זה לפני תחילת הטיפול הכימותרפי (ראה בהמשך: מניעת היריון).

מניעת היריון

בתקופת הטיפולים הכימיים לא מומלץ להרות או לעבר אישה, מחשש לפגיעה בעובר. חשוב להקפיד על שימוש באמצעי מניעה יעילים בזמן הטיפולים וכמה חודשים לאחר מכן. בעת קיום יחסי מין במהלך הטיפול הכימותרפי, יש להשתמש בקונדום כדי להגן על בן הזוג או בת הזוג משאריות התרופה הכימית העלולים להימצא בנוזלי הנרתיק או הזרע.


הקדמת גיל המעבר

נשים צעירות המקבלות טיפול כימי עלולות לחוות הופעה מוקדמת של תסמיני גיל המעבר, כגון גלי חום והזעה. תוכלי להתייעץ עם הרופא שלך בנוגע לטיפול הורמונלי חלופי (HRT), המעודד ייצור של ההורמונים שייצורם הופסק עקב הטיפול. חשוב לשוחח על כך עם הרופא המטפל.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברות על מיניות הגבר ומיניות האישה, וכן חוברות המותאמות למגזר הדתי. ניתן לקבלן ללא תשלום בפנייה בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995, או לעיין בהן באתר האינטרנט של האגודה.
האגודה מפעילה שירות ייעוץ מיני ללא תשלום על ידי מטפלת במיניות, ללא צורך בהפניה רפואית, בטל. 03-5721643 או בדוא"ל: miniut@cancer.org.il
בפורום 'ייעוץ מיני למתמודדים עם סרטן' באתר האינטרנט של האגודה ניתן להפנות שאלות למומחים בתחום







טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

טיפול העושה שימוש בקרינה מייננת )רנטגן( באנרגיה גבוהה המשמידה תאים סרטניים וגורמת נזק מועט ככל הניתן לתאים בריאים. טיפול בקרינה אינו טיפול נפוץ בסרטן הקיבה, מאחר והקיבה ממוקמת בקרבת איברים חשובים ביותר, ולא ניתן להעניק טיפול יעיל בקרינה בלי לפגוע באיברים אלה. מנות הקרינה הנדרשות על מנת לרפא את החולה ממחלתו עלולות לגרום לתופעות לוואי רבות.


טיפול בקרינה לסרטן הקיבה ניתן לעיתים בשילוב עם טיפול כימותרפי (כימו-רדיותרפיה) על מנת להפחית את הסיכון לחזרה מקומית של המחלה, או כטיפול פליאטיבי (תומך) על מנת להקל את התסמינים של סרטן קיבה מתקדם, כמו דימום מהקיבה או כאב הנגרם מגרורה בעצם.

חוברת 'טיפול בקרינה באזור הבטן והאגן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת בפירוט בטיפול בקרינה, תכנונו ותופעות הלוואי האפשריות. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לעיין בה באתר האינטרנט של האגודה. 






טיפולים נוספים

טיפולים ביולוגיים (מכווננים, ממוקדי מטרה)

חולים בסרטן קיבה מתקדם מטופלים לעיתים, במקביל לכימותרפיה, בתרופה המכווננת (ביולוגית) טרסטוזומאב - Trastuzumab (הרצפטין® - ®Herceptin)*. תרופה זו יעילה רק במקרים של סרטן קיבה המלווה ברמות גבוהות של חלבון HER2, שניתן לאיתור באמצעות צביעה מיוחדת של דגימת הביופסיה מרקמת הגידול. טרסטוזומאב נקשר לחלבוני HER2 שעל התאים הסרטניים וכך עוצר את חלוקת התאים. מבחינה סטטיסטית, טיפול זה יתאים לכ-15-10% מחולי סרטן הקיבה. טרסטוזומאב ניתן באמצעות עירוי אחת לשלושה שבועות ויש לו תופעות לוואי קלות למדי.

*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

אימונותרפיה

לאחרונה התווספו לאפשרויות הטיפול תרופות אימונותרפיות:
נִיבוֹלוּמָאבּ - Nivolumab (אופדיבו® - ®Opdivo)*
פֶּמְבְּרוֹלִיזוּמָאבּ - Pembrolizumab (קיטרודה® - ®Keytruda)*
נכון לעת כתיבת חוברת זו, תרופות אלו אינן נמצאות בהתוויה בסל הבריאות עבור סרטן קיבה, אך ייתכן והן ניתנות במסגרת מחקרים קליניים. מומלץ להתייעץ בנושא עם הרופא המטפל (פירוט בהמשך, בפרק "מחקרים קליניים").


*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.





מעקב

לאחר שהטיפול יושלם, תמשיך לעבור בדיקות מעקב שגרתיות אחת למספר חודשים. פגישות המעקב הן הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא על חששות ולקבל מענה על שאלות שונות. אם בין הפגישות עם הרופא תסבול מבעיות כלשהן או תבחין בתסמינים חדשים, דווח על כך לרופא או פנה לבית החולים בהקדם האפשרי.

באתר האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט יש פורום העוסק בסרטן במערכת העיכול בו ניתן להפנות שאלות ולקבל ייעוץ, ופורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחה ומידע על זכויות ושירותים.






מחקרים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול יעיל בסרטן לכל המטופלים נערכים כל העת. אם מחקרים מוקדמים (מחקרי פאזה 1–2) מראים שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים מחקרים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא (מחקרי פאזה 3).


מחקרים כאלה נקראים מחקרים קליניים (או ניסויים קליניים), והם הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים במחקרים האלה כמה מרכזים רפואיים בארץ, ובדרך כלל גם מרכזים רפואיים במדינות אחרות.


מחקרים קליניים חשובים לא רק לשיפור הטיפול לטובת כל המטופלים בעתיד, אלא הם גם סיכוי אמיתי לשיפור מצבו של החולה המשתתף במחקר. כמו כן הם תורמים לקידום המאבק במחלת הסרטן ולהעמקת הידע הקשור למחלה. אם שיטת הטיפול הנבדקת במחקר מסוים תוכח כיעילה, היא עשויה להיות שיטת הטיפול המקובלת ולעזור לחולים רבים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.


במחקר קליני מבוקר פאזה 3 המשתתפים מחולקים, בדרך כלל, לשתי קבוצות:

  1. קבוצה שמקבלת את הטיפול החדש הנבדק במחקר (כחלופה לטיפול הסטנדרטי המקובל בעולם באותה מחלה או כתוספת לטיפול הסטנדרטי).
  2. קבוצה שמקבלת את הטיפול הסטנדרטי, הנחשב כטיפול המיטבי במחלה.


אין מידע מוכח שהטיפול החדש הנבדק במחקר יביא לידי תוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק אם יש סיכוי סביר שתוצאותיו יהיו טובות יותר מהטיפול המקובל.


כדי להבטיח את בטיחות החולים ואת זכויותיהם כל פרוטוקול ניסיוני מקבל אישור של ועדה אתית, הנקראת ועדת הלסינקי, מטעם המוסד הרפואי שבו ייערך המחקר. כל משתתף מקבל העתק של הפרוטוקול ושל המסמכים הנלווים אליו, הוא נדרש לקרוא אותו ולחתום על טופס הסכמה מדעת לפני תחילת המחקר. חתימה על הטופס פירושה שהמשתתף יודע במה עוסק המחקר, מבין מדוע הוא מבוצע, מדוע הוזמן להשתתף בו, ובאיזה אופן יהיה מעורב בו.

גם לאחר מתן ההסכמה להשתתף במחקר, ניתן לפרוש ממנו בכל עת. ההחלטה שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו לא תשפיע על יחסו של הרופא בשום דרך, והוא ימשיך לתת את הטיפול המקובל הטוב ביותר.

חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה במחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים. ההשתתפות במחקר תסייע לקדם את מדע הרפואה ולשפר את סיכויי ההחלמה של חולים אחרים בעתיד.

החוברת "מחקרים קליניים בטיפול במחלת הסרטן" של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת בנושא ביתר פירוט. ניתן לקבל את החוברת ללא תשלום בשיחת חינם ל"טלמידע"® של האגודה בטלפון 1-800-599-995 או באתר האגודה.
לאגודה למלחמה בסרטן מאגר של מחקרים קליניים. הוא מתעדכן באופן שוטף באתר האגודה.

במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. המחקרים האלה פתוחים לציבור המטופלים על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר. ניתן לקבל פרטים ומידע נוסף במרכז המידע של האגודה בטלפון 03-5721608 או בדואר אלקטרוני info@cancer.org.il

 





התמודדות עם האבחנה של מחלת הסרטן

עם אבחון מחלת הסרטן מגיעה גם ההבנה שהחיים עלולים להשתנות וחלק מהדברים לא יהיו עוד כפי שהיו קודם לכן. כשם שהגוף זקוק לזמן כדי להחלים לאחר ניתוח או התערבות רפואית אחרת, כך גם ההסתגלות הנפשית למחלה מצריכה זמן וסבלנות. לעתים תהליכים רגשיים דורשים זמן ממושך יותר מהזמן הדרוש להחלמת הגוף, ויש לאפשר לחולה את הזמן הנחוץ לו כדי שיוכל לעבד את משמעות השינויים שבאו בעקבות האבחנה.

להמשך





מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן- לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם

למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן




מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה לאנשי המקצוע, על עזרתם האדיבה בעדכון המידע:
ד"ר חרבי חלאילה, מומחה לכירורגיה כללית וכירורגיה אונקולוגית של הקיבה והוושט, המרכז הרפואי קפלן, רחובות

ד"ר עינת שחם-שמואלי, מנהלת היחידה לגידלוי מערכת העיכול, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
נובמבר 2022
מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרטן הקיבה. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.